חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים והנצחת יהודי העיר ממרוקו

ארכיון

וידאל אסודרי ז"ל

בס"ד

נלב"ע ב- ה' בניסן ה'תש"ו ( 1880-1946)

נולד ליעקב וחנה סודרי ז"ל, בשנת ה'תר"מ (1880) בעיר צפרו שבמרוקו.

לוידאל היו ששה אחים: הבנות זוהר, רחל ומאנין, והבנים יוסף, מימון ומשה.

וידאל נישא ללאה לבית ברוך, ונולדו להם בן ובת – יעקב ורבקה. האישה לאה נפטרה, ולאחר זמן וידאל נשא את תמר לבית שושן, שממנה נולדו שתי בנות: גרסיה ועזיזה.

במרוקו וידאל התפרנס וידאל ממכירת ספינג', שטיגן ומכר בבסטה שהייתה לו בפינת הרחוב.

בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת עלו וידאל ומשפחתו לארץ ישראל, והתיישבו בעיר העתיקה בירושלים עיר הקודש.

 

תמונת משפחתו של וידאל אסודרי ע"ה
תמונת משפחתו של וידאל אסודרי ע"ה

וידאל שכר חנות קטנה מתחת לבית הכנסת "החורבה", ובה היה קולה פולי קפה, וטוחן אותם במטחנה שהעמיד בחנות, לאחר זמן וידאל שכר חנות ברחוב "בצלאל", וגם בה מכר קפה.

וידאל רכש בית בשכונת "זכרון טוביה", על יד שוק "מחנה יהודה".

באחד הימים נפצע וידאל בעת עבודתו, כפי הנראה קיבל מכה ממכונת הקפה. עוברי אורח הזעיקו עזרה ווידאל הועבר על ידי מגן דוד אדום לבית החולים. לאחר ששוחרר מבית החולים, נפטר וידאל בביתו.

וידאל נפטר לבית עולמו ב-ה' בניסן, ה'תש"ו, ונטמן בהר הזיתים, בחלקה של עולי מרוקו. לימים נקברו על ידו אחיו משה ומימון.

יהי זכרו ברוך

קברו של וידאל אסודרי

 

משה אסודרי ז"ל

בס"ד

נלב"ע כז' בניסן ה'תש"ז (1888-1947)

נולד ליעקב וחנה סודרי ז"ל, בסביבות שנת ה'תרמ"ח, בעיר צפרו שבמרוקו.

משה היה בן הזקונים, ולו היו שישה אחים: הבנות היו זוהר, רחל ומאנין, והבנים יוסף, מימון, ו-וידאל.

משה היה כבן ארבע שנים כאשר נפטר אביו יעקב.

נישא לאסתר לבית שניאור, ועוד במרוקו נולדה בתם כוכבה, מאוחר יותר בארץ ישראל נולד בנם בן ציון סודרי.

בשנת ה'תרפ"א (1920), עלו משה ומשפחתו ולארץ ישראל, יחד עם האם, חנה, ואחיו מימון ומשפחתו, שסייע לו לבוא עמם לארץ.

משה עבד יחד עם אחיו מימון בעבודות בנייה מזדמנות, בתוכן בניית בית היתומים 'דיסקין' בשכונת גבעת שאול בירושלים.

למשה הייתה מסעדה בעיר בעתיקה, בשוק הערבי, בה הכין בשרים על האש, ולמסעדה יצא שם טוב, עד שהיו סועדים שבאו מחוץ לעיר באופו מיוחד. לאחר מכן עבד בעבודות שונות.

בשנותיו האחרונות התגורר בעיר בעתיקה.

משה נפטר לבית עולמו ביום כ"ז בניסן, ה'תש"ז, ונטמן בהר הזיתים בירושלים, בסמוך אליו נקברו אחיו מימון ווידאל.

יהי זכרו ברוך

קברו של משה אסודרי ע"ה
קברו של משה אסודרי ע"ה

 

 

מרת תמר צדקה לבית סודרי ז"ל

בס"ד

נלב"ע בי"ד באדר ה'תשס"ז (1917-2007)

תמר נולדה להוריה מימון ופרסיאדה סודרי, בט"ו במרחשוון ה'תרע"ז, בעיר צפרו שבמרוקו.

בחנוכה ה'תרפ"א, דצמבר 1920, עלתה המשפחה לארץ ישראל; מימון ופרסיאדה, תמר, ואחיה לבנה, יעקב, וזוהר.

המשפחה התיישבה בעיר העתיקה, ובהמשך גרה במתחם ישיבת "פורת יוסף" שבעיר העתיקה, שם עבד אביה מימון סודרי ע"ה כשמש.

משגדלה החלה לעבוד כעוזרת לתופרת סתריה אטון ע"ה, אשת הרב המקובל חכם רבי בן ציון אטון זצ"ל, מחכמי ישיבת "פורת יוסף". נישאה לאברהם שלום פחה ביום ב' בסיוון ה'תרצ"ה, בחצר ישיבת "פורת יוסף".

נישאה לאברהם שלום פחה ביום ב' בסיוון ה'תרצ"ה, בחצר ישיבת "פורת יוסף". תמר ואברהם גרו בתחילה בסמוך לבניין הישיבה, בבית "עוסמן", למשך שנתיים, בהמשך היו גרים בשכונת "שערי פינה", ומאוחר יותר עברו לשכונת "בית ישראל".

בשנת ה'תשל"ו נפטר אברהם ז"ל, בדרכו חזרה מעבודתו במאפיית "אנג'ל".

מספר שנים לאחר מכן נישאה תמר לרבי יהודה צדקה זצ"ל, ראש ישיבת "פורת יוסף" בשכונת "גאולה". בתחילה גרו ברחוב יואל, ולאחר מכן עברו לרחוב שאול עבוד.

ביום י"ב במרחשוון ה'תשנ"ב נפטר רבי יהודה צדקה. מרת תמר ע"ה זכתה לדור ישרים יבורך ב"ה.

תמר נפטרה לבית עולמה ביום י"ד באדר ה'תשס"ז, פורים דפרזים, ונטמנה בבית העלמין בהר הזיתים, מול מקום המקדש.

יהי זכרה ברוך.

קישור לעמוד הנצחה של מרת פרסיאדה ע"ה 

קישור לעמוד הנצחה של מימון סודרי ע"ה 

הביא לפרסום הנכד מר טל רחמים היו'

 

מרת פרסיאדה סודרי ע"ה
מרת פרסיאדה סודרי ז"ל

 

מימון סודרי
מימון סודרי ז"ל

מרת פרסיאדה סודרי לבית אוליאל ז"ל

בס"ד

נלב"ע ב-יח' בניסן ה'תש"מ (1892- 1980)

נולדה בצפרו בליל פסח – ט"ו ניסן ה'תרנ"ב לישועה ורנה אוליאל ע"ה

נישאה למימון סודרי ביום רביעי ט' בניסן ה'תרס"ט (1909), עלו לארץ ישראל, יחד עם ילדיהם לבנה, יעקב, תמר, וזוהר. קבעו את ביתם בירושלים עיר הקודש, ערב שבת קודש, נר חמישי של חנוכה, ה'תרפ"א (דצמבר 1920).

בארץ נולדו ילדים נוספים: ציון, אסתר, יוסף, מאיר, יהושע, שושנה, שמחה, מרדכי.

מרת פארסיאדה ע"ה היא נכדתו (בת בתו) של הרב הגדול רבי אבא אלבאז זצ"ל , להלן קישור לעמוד הנצחתו.

פרסיאדה ובעלה מימון התגוררו בעיר העתיקה בירושלים, מימון עבד כשמש בישיבת "פורת יוסף' בעיר העתיקה.

בשנת ה'תש"ד עזב מימון את הישיבה, עבר עם אשתו פרסיאדה וילדיהם לשכונת זכרון טוביה, שם היה שמש בבית הכנסת "זכור לאברהם".

עברו לכפר סבא בשנת תש"י (1950), שם התגוררו עד יומם האחרון

מקום מנוחתם נקבע בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים

יהיה זכרם ברוך

להלן קישור לעמוד הנצחה של מימון סודרי ע"ה 

מימון סודרי
מימון סודרי ז"ל

 

סבא דמשפטים רבי אבא אלבז זצ"ל

המלאך רבי רפאל עמרם מאמאן זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ כ"ז בתמוז ה'תש"ז (1870-1947)

נולד בצפרו, בנו יחידו של הרה"ג רחמים יוסף מאמאן זצ"ל , נקרא ע"ש מר זקנו המקובל האלוקי המלאך רפאל זצ"ל וע"ש רבי עמרם בן דיוואן זצ"ל. נימול ע"י רבינו הגאון הקדוש רבי רפאל משה אלבז זצ"ל.

למד תורה אצל אביו אשר גם היה רבו המובהק מאוחר יותר, המשיך להעמיק בתורה והצטרף לישיבה בראשותו של הרה"ג שלום אזולאי זצ"ל.

בבגרותו נשא לאישה את אסטרליה לבית עטיה עימה הביא לעולם 5 בנים, המוכר שביניהם הוא הרה"ג יהושע מאמאן זצ"ל, אחרון וגדול רבני צפרו ומרוקו.

מרת רבי רפאל מאמאן אסטרליה לבית עטיה
מרת רבי רפאל מאמאן אסטרליה לבית עטיה ע"ה

לימים היה לגדול בתורה , בגיל 32 הוסמך לדיינות ובמשך שנים רבות כיהן כדיין, ראש ישיבה, ראש שוחטים, מוהל, סופר בית דין, גזבר הקהילה, מחבר הספר "תורה אור" .

יחד עם כל אלו היה עניו ושתקן וכוחו בתפילותיו. מספרים כי חסיד קדוש היה, קדיש דרבנן ותפילותיו היו ממש מחשמלות את כל סובביו, במיוחד בימי הסליחות ובימים הנוראים.

סיפורי ניסים ומרפא רבים נקשרו בשמו, כוחו היה בתפילותיו ובידענותו הרבה בנושאי המדע והרפואה

נקבר בחלקת הצדיקים , אבותיו הקדושים בצפרו

צילום חתימת המלאך רבי רפאל מאמאן זצ"ל כפי שמצויינת בספר קהילת צפרו של הרה"ג דוד עובדיה זצ"ל

 

 

ראשון לחכמי צפרו – הגאון רבי דוד אראג'יל זצ"ל

בס"ד

התבש"מ בשנת שפ"ח ( 1627)

החכם הראשון שכיהן ברבנות בצפרו הידוע לנו הוא הגאון רבי דוד אראגיל זצ"ל שנפטר לפני כ- 390 שנה. על אודות הגאון רבי דוד, כתב הגאון רבי יוסף בן נאים זצ"ל בספר "מלכי רבנן" (אות ד) וז"ל:

"מו"ה דוד אראזל זצ"ל קבור בצפרו יע"א והוא הראשון הידוע בחכמי צפרו, הוא היה בזמן מר"ן הקדוש ויש פסק דין ממנו בשנת בשפ"ה פ"ק. הניח אחריו פירוש על מדרש רבא ויש תחינה ממנו והיתה לו ידיעה בחכמת הקימייא"…

[בהמשך דבריו שם דן הרהמ"ח אם שם משפחתו של רבי הוא אראזיל או אראג'ייל או אראזל, עי"ש].

אחריו כיהן בנו רבי הגאון יצחק זצ"ל המכונה בלחכ"ם [-בן הרב]. הוא היה חסיד ובעל מעשים ורבים היו משתטחים על קברו.

מאחר אין בידינו תמונת דמותו של הרב הצדיק, לעיל צילום חתימתו כפי שמצויינת בספר קהילת צפרו של הרה"ג דוד עובדיה זצ"ל

יהי זכרו ברוך וזכותו תגן בעדנו

רבי משה עמרם אביטבול זצ"ל

בס"ד

התבש"מ ביא' אלול תשנ"ו

"והאיש משה ענו מאוד"

לזכרה של אימא חנּה רובידא בת משפחת זכרי זצ"ל.

ולזכר הסבא היקר רבי אליהו יעקב אביטבול זצ"ל

כשאני זוכר את אבּא משה יקיר לבי ומרכז חיי, אני רואה אותו תמיד כאדם ענו ושלו בהליכותיו הצנועות. בהתמדתו ותמימותו הטהורה לעשות תמיד את רצון בוראו, תמיד לחש בדממה, ולא הִרְבָּה במילים. כל הזמן ניסיתי לנחֵש מה הוא לוחש, רק תיארתי בלבּי שזֹאת היתה דרכו המיוחדת להיות קשור ודבוּק לבּורא בכל מחשבותיו ומעשיו היומיומיים. ממנו למדתי תמיד לדבּר רק כשיש צורך בכך, ואם לאו מוטב לשתוק. השתיקה היתה מקור כל מעייניו.

היו לו עיניים יפות וחודרות פנימה כאילו ידע מה אני חושב, ותמיד הבין ללבי כנער חוקר מתבגר. הוא היה מנקה את אזני ומקצץ את ציפורני, ומכין אותי בכל יום ששי אחה"צ לקראת השבת שאהיה נקי בגופי רוחי ונשמתי, מוכן ומזומן לקבל את פני שבת המלכה. הוא היה מעיר אותי מתרדמתי לתיקון חצות, וסליחות בימים הנוראים.

הוא היה נדיב ברוחו וליבו והתמיד בהכנסת אורחים, וגם חגגנו בסעודות טעימות עם הרבה אורחים ועושה הילולא לחגוג את סיום קריאת ספר הזוהר הקדוש, שתמיד היה מְעַיֵּן בו בשמחה רבּה. הוא היה מקיים מתן בסתר ובתמימות טהורה. הוא גם היה תמיד דוגמא מעשית בחיי לצדק אנושי בין אדם לחברו.

להמשיך לקרוא "רבי משה עמרם אביטבול זצ"ל"

הרמ"א מצפרו – רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל

 בס"ד

נתבש"מ ב-כ"ב לחודש תמוז שנת התרנ"ו (1823-1896)

היה רב, משורר ומלומד יהודי ממרוקו במאה ה-19. היה רבה של העיר צפרו וחיבר מספר רב של ספרים על הלכה, מוסר, שירה, היסטוריה ומדע.

נולד במרוקו בעיר צפרו לאביו רבי שמואל אלבז ז"ל בשנת התקפ"ג עוד בצעירותו ניכר שנועד לגדולות, אביו השתדל להשגיח עליו שינצל כל זמנו ללימודים ואף הטיל עליו העתקת ספרים מכתבי יד בשעות הפנאי.

בהיותו בן 20 נפטר עליו אביו, ובכל זאת המשיך בלימודו בישיבת דודו, רבי עמרם. בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי אברהם מאמן. בשנת התרי"א (1851) בהיותו שנת כ"ח לחייו הוסמך ע"י הרבנים עמור אביטבול ועמרם אלבז לדון ולהורות.

בשנת התרי"ד (1854) מופיע שמו בין הרבנים הנתמכים ע"י הקהילה , לרמ"א היה בית כנסת משלו ובו הקדיש הרבה מזמנו לטובת בני עמו וקהילתו בהדרכתם לתורה וליראת שמים באמצעות דרשותיו , שיריו ומליצותיו. הוא היה גם מוהל מומחה ואף הייתה לו ולאחיו רבי אליהו חזקה על כך בכל העיר הוא עצמו היה חשוך בנים.

הרמ"א היה ממונה על נכסי ההקדש ומפקח עליהם והוא בעצמו היה בעל צדקות ולב רחמן. לבד מגדולתו בתורה הוא רכש לו ידיעה רחבה בלימודי חול בכמה מקצועות ואף חיבר בנושאים אלו ספרים. הוא היה בעל אופקים רחבים מאוד, סבר שכל החוכמות מתאימות וכלולות בחוכמת התורה ודרכם ניתן להגיע ולהבין את חוכמת האמת רשימת ספריו מובאת כאן ואת שיריו נפרסם בנפרד בעמוד סמוך .

הרמ"א מילא תפקידים רבים , מורה , רב העיר ,  אב בית דין , מוהל ,משורר , היה בעל בית כנסת משלו ולמרות כל אלו היה בעל מידות גדולות של ענווה וצניעות

הרמ"א נפטר ביום שישי בשבת כ"ב לחודש תמוז שנת התרנ"ו (1896) כמה שעות לפני פטירתו כתב צוואה ובה ציווה על נכסיו וספריו , ציווה לייסד ישיבה של תלמידי חכמים ללמוד תורה בתוך ביתו שלושים יום.

קברו של רבינו רפאל משה אלבז זצוק"ל

הואיל ואין בידינו תמונות  של הרמ"א , האדמור זצוק"ל אנו נשתמש בתמונות מקברו ומחתימתו המפורסמת

להמשיך לקרוא "הרמ"א מצפרו – רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל"

רבי יצחק בניזרי זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ בט' חשוון תשס"ח (1925- 2007)

מורה ומחנך , תלמיד חכם , רב ואיש ציבור, דמות מופת מהעיר צפרו .

נולד בעיר מידלט. בגיל 5 התייתם מאביו יהודה שנפטר בדמי ימיו. בשנת 1930 הגיע ללמוד בצפרו ביזמת רבי דוד עובדיה (לפי עמנואל בן שמחון, יחד עמו הגיעו גם יעקב חוטא יצחק עבו ואח').

תאריך לידה – בחנוכה שנת תרפ"ו דצמבר 1925

הוריו – יהודה ורחמה בניזרי.

תאריך פטירה – ט' בחשון תשס"ח

נקבר בבית העלמין "גזר"

נישואין – האישה הראשונה, אסתר לבית מאיר אזולאי (מא"ז) ילידת ספרו, לאחר שהתאלמן נישא ליקוט לבית דרעי ממקנס.

ילדיו – מ-אסתר נולדה הבת רוחמה.

מ-יקוט – נולדו :  נעמי, זהרה-זהבה, יהודה, ויפה שנולדו בספרו. רותי. רחל, עמרם, פנינה, ולבנה נולדו בישראל.

ל-יקוט נולד בן מנישואין קודמים – נסים בן עמרם

עיסוקיו במרוקו : מלמד מחנך ומנהל וב- "אם הבנים", תלמיד וחבר לראש ישיבת "בית דוד" של רבו, הרב דוד עובדיה בספרו.

בשנת 1954 ביקר בישראל במשלחת של תנועות בני עקיבא והבונים – חברי המשלחת נפגשו בין השאר עם דוד בן גוריון.

היה שותף בארגון עלייה מרוכזת של 40 משפחות מצפרו ו- 37 משפחות מפאס שיצרו קהילה מאוחדת במושב יד-רמב"ם.

עיסוקים ומינויים בישראל : מחנך, מורה ומנהל בית הספר היסודי במושב יד – רמב"ם, שוחט, חזן ודרשן בבית הכנסת המרכזי במושב במשך 50 שנה ברציפות. הפעלת חברת קדישא מקומית של גברים ושל נשים. המשיך מסורת של חברות מספרו, בלימוד פרקי זוהר בשבתות אחה"צ, לימוד פרקים מספר "היד החזקה" של הרמב"ם באמצע השבוע, סדר ט"ו בשבט, גניזת כתבי קודש ב-ז' באדר, הילולה לכבוד רשב"י ב- ל"ג בעומר, אירח בביתו בליל המימונה וברך בברכה המסורתית "אורך ימים" את כל עשרות הבאים גם אחר חצות, ערך קידוש בביתו בסיום תפילת שחרית של חגי הרגל, ערך בביתו ערבי סליחות ותיקוני חצות לימים נוראים.

להמשיך לקרוא "רבי יצחק בניזרי זצ"ל"

הרה"ג יהושע מאמאן זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ כ"ו בטבת ה'תשע"ח (1918-2018)

בליל שבת נפטר לבית עולמו הגאון הצדיק רבי יהושע מאמאן זצ"ל זקן רבני מרוקו והוא בן 100 בפטירתו.
הרב מאמאן זצ"ל נולד בי"א טבת תרע"ח בצפרו שבמרוקו לאביו רבי רפאל עמרם מאמאן זצ"ל בנו של רבי רחמים יוסף מחבר הספר חירג"א דיומא, בן למשפחת רבנים חשובים מצאצאי הרמב"ם. בצעירותו למד והתחנך אצל הרב דוד עטר זצ"ל.
בצעירותו קיבל תעודת ההסמכה שלו לדיינות מבית הדין הגדול ברבאט, והחל לכהן כרב ודיין בעיר סאפי כבר בגיל 28. ואף החל לשמש כאב בית דין ורב העיר מרקש עד לעלייתו לישראל בשנת 1967.

הרב הגאון יהושע מאמאן זצ"ל , היה חבר בית הדין העליון לערעורים בירושלים, גדול תורה, דיין, שוחט, מוהל, סופר בית דין, מחבר הספרים: "יד חרוצים", "ניצוצי אור", "עמק יהושע", "מצפה יהושע", "תפארת בנים אבותם"

להלן קישור לערך הויקיפדיה שנכתב על שמו ובו פירוט בהרחבה על פועלו , לחצו כאן 

יהיה זכרו ברוך וזכותו תגן בעדנו ובעד כל עם ישראל

צילום עדכני מאת : יעקב כהן

הרב הגאון יהושע מאמאן זצ"ל
הרב הגאון יהושע מאמאן זצ"ל

ר' דוד מכלוף אזולאי בן גרציה זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ ביח' בטבת ה'תש"כ (1875-1960)

נולד בעיר פאס לישועה וגרציה אזולאי,

עסק כמלמד בתלמוד תורה בפאס

בשנת 1950 עלה לישראל וגר בבית מזמיל / קריית יובל בירושלים.

נישא לרבקה אזולאי ועימה הביא לעולם את ילדיו כמפורט  : ציפורה בן עלי, סוליקה אזוולוס, אסתר אלקסלסי, מרים כהן, ישועה אזולאי וסטה אפריאט-אפרתי.

מאז ומעולם היה ידוע הקשר החזק בין הערים צפרו ופאס בכל הקשור למוסדות הקהילה , למסחר וגם למשפחות

להמשיך לקרוא "ר' דוד מכלוף אזולאי בן גרציה זצ"ל"

סוליקה איטח ז"ל

בס"ד

נלב"ע כ"ז אדר תשע"ח ( 1922 – 2018 )

נולדה בצפרו ונישאה לרבי יוסף איטח ע"ה , להם נולדו 4 ילדים : אסתר , מזל , אברהם ,אבא .

עלתה ים משפחתה ארצה בשנת 1968 וקבעו את ביתם באשדוד.

אישה צדיקה וצנועה אשר עסקה בפעילות חסד ואמת לנפטרים במשך למעלה מ- 20 שנה

הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין באשדוד

יהיה זכרה ברוך

אסתר טובלי לבית מויאל ז"ל

בס"ד

נלב"ע בכ"א אלול ה'תש"ח (1883-1948)

נולדה בצפרו , נישאה לאליהו טובלי ע"ה והביאה לעולם  ארבעה ילדים ע"פ הסדר הבא : אהרון , שמחה , רבקה ומשה טובלי עליהם השלום .

אשה צנועה בירכתי ביתה , בעלת יראת שמיים גדולה

קבורה בצפרו

יהיה זכרה ברוך

מאחר ואין תיעוד לדמותה פרסמנו את תצלום קברה

יצחק לוטטי (בן עלי) ז"ל

 בס"ד

נלב"ע כ"ג חשון תשנ"ד (1918-1993)

נולד בעיר צפרו בשנת תרע"ח (1918) בן לאליהו לוטטי (בן עלי) ולסתריה לבית (חמו) "דבדובייה", אח לחנה, נז'מה, גרציה שמחה וציון.

אביו אליהו לוטטי (בן עלי) ע"ה, היה צאצא למשפחת "בן עלי" שנדדה מהעיירה "אוֹטָטְ אֶל חָאגְ'" לעיר ספרו. ושם הם כונו בפי בני העיר "לוטטה" שמשמעותו "בן העיר אוטט". אמו סתריה, ע"ה בת למשפחת חמו, כונתה "סתריה דבדובייה" בשל מוצאה מהעיר "דבדו".

כמו רוב בני דורו, למד בילדותו בתלמודי תורה ובבתי הכנסת שבעיר וכשגדל היה מסייע לאביו שהיה מוכר בדים בחנות קטנה "חָנוֹּת' דֶלכת'אן".  בהמשך החל לעסוק בעצמו במסחר ונהג לנסוע לקנות סחורה בעיר הגדולה ולמכור אותה בעיירות ובכפרים רחוקים.  לאחר נישואיו פתח חנות קטנה בסמוך לגשר הכניסה לשער המלאח (לְקְנְטְרָה דֶלְ וָוָאדְ סוֹק) והיה מוכר בה בגדים ומוצרים שונים, עד שבשיטפון הגדול (לְחְמְלָאה) שארע בשנת 1950 נחרבה החנות ונסחפה לנהר על כל תכולתה. לאחר שהתאושש, פתח חנות אחרת בסמוך ל "בָאבְ לְמְקָאם" שם היה מוכר מוצרי ביגוד והנעלה, דברי סדקית ומוצרי צריכה שונים, עד לעלייתו ארצה בשנת 1955.

להמשיך לקרוא "יצחק לוטטי (בן עלי) ז"ל"

שמואל חוטה בן אסתר ז"ל

בס"ד

 נלב"ע בי"ג באייר התשל"ה (1900-1975)

מאת : הנכד יניב הרוש

שמואל חוטה ע"ה נולד בספרו שבמרוקו , נישא לחנה בת שלום וידאל ז"ל.

במרוקו עסק במסחר של מוצרי מזון ובדים בחנות במלאח' והיה אמיד מאוד.

היה  דמות חשובה ומכובדת בקרב הקהילה , גידל משפחה גדולה לתפארת ושימש כאומנה לילדים נוספים מהמשפחה המורחבת (סייע בידם להתחתן כולל נדוניות).

היה אדם דתי ועסק בתורה, חסדים ומתן בסתר וכך גידל את 12 ילדיו (ועוד כמה שלא שרדו).

סבא שמואל היה ציוני ועמד בקשר עם שלוחים מארץ ישראל והקק"ל .

בשנת 1948 (אחרי לח'מלה)  החליט לעלות עם משפחתו ארצה ועבר זמנית לעיר מכנס.

נתפס והוחזר עם כל משפחתו למרוקו.

בשנת 1955 עם עלייתה לארץ הגיעה המשפחה לשער עליה ומשם לב"ש, שם פתח חנות ירקות ועבד בה מס' שנים בודדות.

נקבע מקום מנוחתו בבית העלמין הישן בבאר שבע.

יהי זכרו ברוך.

שמואל וחנה חוטה ז"ל

קישור לעמוד ההנצחה של מרת שמואל חנה חוטה ז"ל 

 

רבי יוסף רחמים מאמאן זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ י"ג באייר תשס"ב (1912-2002)

מאת : הבן  רפאל  עמרם ממן היו' , המפרסם כאן תמצית מתוך הספר שנכתב על ידו לזכר אביו "חכמת יוסף " דברי זיכרון והנצחה בתום 11 חודשים לפטירתו

ספור חייו של  מור אבי הרה"ג יוסף רחמים מאמאן זצוק"ל  מאיר דמות מיוחדת ויוצאת דופן. על רקע הבית בו גדל והתרבות התורנית שבה צמח , ניתן לעמוד על  המניעים  שעיצבו את אישיותו ואת סגנון חייו.

רבי יוסף בלימוד עם מור אביו הרה"ג רפאל עמרם מאמאן

ניתן לעמוד על המניעים הנפשיים שעיצבו את אישיותו ואת סגנון חייו..

להמשיך לקרוא "רבי יוסף רחמים מאמאן זצ"ל"

אסתר זיני לבית טובלי ז"ל 

בס"ד

נלב"ע י' באייר ה'תשע"ט ( 1957-2019)

נולדה בצפרו לר' משה טובלי זצ"ל ולרבקה לבית כהן שתיבדל"א. הבת הבכורה במשפחה בת עשרה נפשות אחים ואחיות.

בגיל 15, דצמבר 1972, עלתה לארץ עם משפחתה לאשדודבגיל 18, נישאה לראובן זיני יבדל"א, יליד צפרו, בן למשפחה בעלת שורשים עמוקים בצפרו.הביאו לעולם שני ילדים, ענת ואיב זיני שיבדל"א. זכתה לחתן את ילדיה ולהכיר את חמשת נכדיה.

ביתה ומשפחתה, בעלה וילדיה, אחיה ואחיותיה וחבריה היו מרכז חייה. במשך 30 שנה עבדה כאחות סיעודית, עבודה קשה, פיזית ונפשית. למרות זאת אסתר ז"ל מעולם לא שכחה את המהות האנושית שלה, נותרה מסורה לעבודתה.

מטופלים קשישים ובני משפחתם היו מספרים שאסתר רחמנית, בעלת יכולת הכלה גבוהה, טיפלה בהם כאילו היא בת משפחתם. גם כל חבריה מעידים עליה כנשמה גדולה , טהורה כולם מדברים על רוחב ליבה ורכות נשמתה.

אסתר ע"ה תרמה בסתר, נתרמה לסייע ולתרום בהתלהבות יתרה ובאהבה גדולה בעשייה לבית הכנסת של צפרוכל פעם שבירכו אותה על נושא זה, היא ביקשה בתקיפות להוריד מחשיבות העניין ולא לפרסם ברבים.

אסתר תמכה תמיד בפעילות בעלה ראובן בקהילה וזכתה עמו להכניס ספר תורה. בכל הקשור לכיבוד אב ואם, אסתר תמיד ראשונה, תמיד עמדה לימין הוריה, הקשר עם אימא שלה , רבקה טובלי שתיבדל"א היה הדוק ויום יומי.

בת בכורה ובכירה, מובן וטבעי היה לאביה זצ"ל, שתיקרא על שם סבתא, אסתר טובלי לבית מויאל ע"ה, ר' משה ע"ה תמיד קרא לה "אימא שלי" והיא הייתה היחידה עמו בעת שהחזיר נשמתו לבורא.

אסתר ע"ה הייתה אשת שלום, גורם מגשר ומפשר, נטולת אגו, תמיד הקדימה לקרב, לחבק, להסיר מחלוקת, לקדם אהבה ושלום בין הבריות בין אם קרובים ורחוקים.

השאירה את כולם המומים וכואבים, רק ה' יודע מדוע היא נלקחה מאתנו בטרם עת.

מקום מנוחתה נקבע בבית העלמין באשדוד ( חלקה 50 , שורה 4 , קבר מס' 18) 

יהי זכרה ברוך לעד ונשמתה בגן עדן

קברה של אסתר זיני לבית טובלי

להמשיך לקרוא "אסתר זיני לבית טובלי ז"ל "

רבי אליהו יעקב אביטבול זצ“ל

נתבש"מ כא' בחשוון תשי"ח (1872-1957)

מזכרת נצח לאותו צדיק  

דברי הוקרה והערכה לחייו הנפלאים והצנועים של סבי יקיר היקירים, הענו מכל 

כבוד מורי ורבי אליהו יעקב אביטבול זצוק“ל             

 

מתוך הספר ”ילקוט שמואל“ פירוש לתנ“ך, ש“ס ומדרש.

מאת הרב שמואל בן הרוש זצ“ל תשל“ו כפר שלם במדינת ישראל.

רבי אליהו יעקב אביטבול מעירי. היה עמוד התוך בעיר תהלה צפרו, וחשקו ומאוויו להחזיק בלומדי תורה ובישיבות. בלי להתגאות ובלי תפארת. וכל כוונתו לשמים. תמך בישיבת עץ-חיים. שממנה יצאו גדולי תורה אשר הם חיים עדנה. רבנים חשובים והגונים. תמך בישיבת תלמוד תורה אם-הבנים. אל תקרי בנים. אלא בונים. רץ לזכות את הרבים. ומשך הרבה בני עניים לתלמוד תורה. ביתו היה פתוח לרוחה. בצהלה ושמחה. ביתו היה בית ועד לחכמים. ובצלו משכימים בביתו קבע שיעורי תורה לאורחים. ת“ת ואברכים כפרחים. גם זקן וישיש לחדש חידושים. ולפרש פירושים. לכבדם בשמחה. לסעוד איתו כל ארוחה בביתו גרו גדולי תורה שבאו ממקומות רחוקים. ואצלו היתה אורה. פיזר נתן לאביונים. ומחשבות רעננים.

רבי אליהו נאה ויאה במעשיו היקרים. ופעולותיו סגוליים ומאירים. מיום דעתי אותו. דרך תורה היא מגמתו. בקר וערב וצהרים. ספר התורה והזוהר בידו. ובו תקועות עיניים. שם לילות כימים. להשתעשע בדברי צורה הנעימים. אזר כגבור חלציו לעורר השחר. זמן רצון ומובחר. ללמוד סדר תיקון חצות. ואת ה‘ לחלות ולרצות. לימוד זוהר ותהלים. בם מגביר חיילים. ובקולו הנעים שר בקשות לפני תפלה. ומהם נודף ריח בושם שיר ותהלה. כלו אומר כבוד.

להמשיך לקרוא "רבי אליהו יעקב אביטבול זצ“ל"

שמחה ממן לבית טובלי ז"ל

בס"ד

נלב"ע בכ"ט באייר תשמ"א ( 1906-1981)

נולדה בצפרו לאליהו טובלי ואסתר לבית מויאל ע"ה , אחות לאהרון , רבקה ומשה זכרונם לברכה.

נישאה במרוקו לשלמה ממן ע"ה ועמו הביאה לעולם שלושה בנים : מכלוף , חיים ויצחק ממן ע"ה

עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1951 והקימו את ביתם בעכו .

בארץ ישראל המזל לא האיר לה פנים , אירוע קשה שחוותה , אובדן ביתה אשר עלה באש , הותיר בה צלקות נפשיות אשר השפיעו על אורך חייה

הייתה אשת בית צנועה ומסורה באהבתה לבניה

נפטרה ב- 2 ליוני 1981 והובאה למנוחות עולם בבית העלמין ברמלה

יהיה זכרה ברוך , ת.נ.צ.ב.ה

שלמה ושמחה ממן ז

ר' רפאל סיסו זצ"ל

בס"ד

נלב"ע בי"ד בסיוון ה'תשנ"א ( 1935- 1991)

נולד בצפרו , נישא לדוניז לבית אלבז והביא לעולם 5 ילדים ע"פ ההסדר הבא : יצחק , רחל , יהודה , אברהם ושמעון היו'.

למד במסלול התורני בישיבת בית דוד בהדרכתו של הגאון רבי דוד עובדיה זצוק"ל , בהם למד לימודי קודש וגם הרחבה ללימודי ליבה מתקדמים בהשוואה לנהוג באותה התקופה. ר' רפאל אהב את הלימוד והעמיק בו מאוד כדרך חיים הבונה ידע לעתיד . הוא היה בחברותא של תלמידי חכמים כגון : יהודה חמו , ר' ניסים הרוש , ר' סעדון , ר' רחמים עוליאל , שמעון אלבז ועוד טובים אחרים .

ר' רפאל השתייך לקבוצת מורים צעירים מצפרו בני טיפוחים של רבי דוד עובדיה זצוק"ל , אשר ראה את מוסדות הלימוד מתרוקנים בשל העליה לארץ וגם בשל חוסר עניין , החליט להשקיע בקבוצה זו ,  לשלוח אותם לסמינרים בחו"ל והכול כדי שיהיו חוד החנית של החינוך לעתיד הדורות הבאים .

להמשיך לקרוא "ר' רפאל סיסו זצ"ל"

ר' אליהו טובלי זצ"ל

בס"ד

נלב"ע בכ"א בסיוון התשכ"א (1866-1961)

נולד בצפרו , נישא לאסתר לבית מויאל ע"ה

הביאו לעולם ארבעה ילדים ע"פ הסדר הבא : אהרון, שמחה ,רבקה ומשה טובלי ע"ה .

היה צנוע , עניו וירא אלוקים אשר חינך את ילדיו ליראת שמיים גדולה

היה סנדלר והתפרנס בדוחק והיה תמיד שמח בחלקו

במעגל החיים חי בעיקר בצל התורה הקדושה , שקוע במסירות גדולה בעיקר בלימוד הזוהר הקדוש ותפילה

להמשיך לקרוא "ר' אליהו טובלי זצ"ל"

יעקב ציון הרוש ז"ל

בס"ד

נלב"ע בכ"ו סיון תשע"ו ( 1946-2016)

נולד בכ"ה באייר התש"ו במלאח היהודי בספרו לסולטנה ופנחס הרוש.
הוריו קראו לו בשם יעקב ציון. תוספת השם ציון היתה משני טעמים, אחד בשל העובדה שאחיו הגדול שנקרא ע"ש הסב יעקב, לא שרד וכן בשל ערגת הוריו להגיע לארץ ישראל.

הוא היה ילד אהוב ומפונק במיוחד, גדל ונעטף באהבה ע"י הוריו ודודותיו. כשהיה ילד למד ב"אם הבנים". כשרצה לעלות ארצה בגיל קטן, הוריו לא אפשרו לו מחשש ודאגה, לכן עלה יחד עם משפחתו בגיל 16 לארץ. עם עלייתם ארצה עבד בעבודות שונות . התגייס לצה"ל בפברואר 1966 ושירת בחיל הרפואה במשך 25 שנים עד לשנת 1990.

במהלך חייו התמודד לא מעט מחלות כמו לב, סכרת, השמנה וכו'. מעולם למרות כל הכאבים, הדאגות ומפחי הנפש הוא לא התלונן על מר גורלו או לא אמר שכואב או רע לו.

חיוכו הנצחי, שידר כל הזמן "עסקים כרגיל' ואופטימיות אין קץ. הוא ידע לכעוס ולהכעיס, חוסר הסבלנות וקוצר הרוח אף התגברו בשנים האחרונות, עדיין, הוא היה חייכן ואהוב על כולם .

בשנת 2008 עבר אירוע מוחי שהותיר את חותמו, הוא איבד את הדיבור וכף ידו הימנית השתתקה. במסע מופלא של שיקום ארוך ועיקש הוא חזר לעצמו, דיבר באופן ברור ותפקד לחלוטין.

הוא תפקד לחלוטין באופן עצמאי. השקיע את מרצו וזמנו בצרכי בית הכנסת כחבר הועד הקשוח, העיקש שנלחם מול כולם כדי לשמור את קופת בית הכנסת טהורה ונקיה. כל מה שעשה, עשה ללא חשש ומורא, הוא לא חישבן לאיש ואמר בפנים את שחשב לכל אחד,  אם שרצה או לא רצה לשמוע.

עם הנכדים השתובב והשתטה בכל הזדמנות, שיחק וצחק איתם כאילו הוא בן גילם. למרות המגבלות הגופניות, בעט ורדף משך והציק (לכל אחד בנפרד…). היה לו מה להגיד על כל אחד ואחת, אבל את כולם אהב אהבת נפש ושמח בל עת לראות אותם.

אבא התגאה מאוד במוצאו ודאג תמיד להנחיל את מורשת הקהילה המפוארת במנהגים.

להמשיך לקרוא "יעקב ציון הרוש ז"ל"

רבקה טובלי בת אסתר ז"ל

נלב"ע בד' בתמוז ה'תשל"ט (1913-1978)

נולדה בצפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה , אחות לאהרון , שמחה ומשה

עלתה לארץ בדצמבר 1972 ביחד עם משפחת אחיה ר' משה טובלי ע"ה

הייתה צנועה וטהורה ותמיד הקדישה את חייה למען אחרים , ראשית להוריה , לאחים שלה ולמשפחותיהם ולקהילה , היא עבדה וגרה באם הבנים בצפרו .

תמונות רבקה טובלי ע"ה מצפרו
רבקה טובלי ע"ה עם אסתר יפה ואורלי יבדל"א

לא נישאה ולא הביאה ילדים לעולם

הובאה למנוחות עולם בבית העלמין באשדוד

יהיה זכרה ברוך , ת.נ.צ.ב.ה

קברה של רבקה טובלי ע"ה
קברה של רבקה טובלי ע"ה

אבא אפריאט ז"ל

נולד בצפרו ב-כב' אדר תרנ"א 1/4/1891 לזוהר לבית אסייג ושמעון אפריאט. בן זקונים להוריו ואח לשש אחיות : עישה, לאה, רחל, מסעודה, שמחה ועזיזה. אביו שמעון וסביו משה אפריאט.

ב- 2/6/1909 יום רביעי י"ג סיון, נישא לרבקה רוחמה (שם נוסף שניתן לה לרפואתה ממחלה) לבית פוני-כלפון ונולדו להם 5 בנות : יקוט, ציפורה, זהרה, אסתר וסוזן וחמישה בנים : פנחס, שמעון, שלום, חיים ואבנר.

אבא אפריאט היה סוחר ואיש ספר, היה לו בית מסחר לסיטונאות ואספקת מזון יבש לצבא הצרפתי במרוקו בשותפות עם עמרם זיני. היו לו בבעלותו בנינים, קרקעות, בעיר ומחוצה לה, בנה שלש דירות מפוארות וחנויות בעיר החדשה.

בשנות ה- 30 בפרוץ המשבר הכלכלי העולמי, גם העסקים במרוקו נפגעו קשה וכן עסקיו וננקטו נגדו הליכי כינוס נכסים ונאלץ למכור את כל נכסיו כדי לשלם חובותיו לכל נושיו ולא נשאר חייב לאף אחד למרות שכל האנשים שהיו חייבים לו לא פרעו את חובם. המשיך במסחר בקמעונאות ובחלוף המשבר חידש עסקיו בסיטונאות בהצלחה.

בשנת 1922 תרפ"ב זכה לכתיבת ספר תורה על שמו. ספר התורה הזה עלה עמנו ארצה, מבית הכנסת בספרו באנייה מקזבלנקה למרסי  וברכבת (ממרסיי לנפולי) ומנפולי לחיפה, שכן בבתי הכנסת ברמלה, באר שבע, מיתר ושוכן עד היום בבית הכנסת "הראל" בהר אדר. הקלף והכתב מוחזקים  במצב מצוין (ביחס לגילם המופלג 95 שנה).

אבא אפריאט היה פעיל ציבור בעירו : היה חבר בוועד הקהילה, בשנים 1927-1930 היה חבר מועצת העיר, היה חבר בוועד "אם הבנים", עמד בראש חברת "עץ החיים" לתמיכה באברכים, חבר בוועד של "קופת יחזקאל" לתמיכה בעדת הספרדים ובעדת המערביים בירושלים. ביתו היה פתוח לרווחה לאורחים ותלמידי חכמים. ואירח שליחי דרבנן (שד"רים) שבאו מישראל.

להמשיך לקרוא "אבא אפריאט ז"ל"

יצחק לוי ז"ל

נלב"ע ד' אב התשי"ח (1920-1958)

נולד בעיר ספרו בשנת תר"פ (1920), צעיר הבנים למכלוף לוי ולפרחה לבית עוליאל, אח למימון, רבקה, עזיזה, סולטנה, אברהם, ביידה ואסתר. אביו, "למקדאם כלאל" היה מראשי קהילת "ספרו", שימש ראש חברת אליהו הנביא וראש החברה קדישא, ועסק כל חיו בזיכוי הרבים, במתן בסתר ובעזרה לנזקקים.

הוא גדל כבן לאחת המשפחות המכובדות בעיר "ספרו" והיה גבר נאה, בעל קסם אישי נדיר, תבונה וחוכמת חיים.    הופעתו הקרינה אצילות סגנון ויוקרה, בטחון עצמי ושקט נפשי והוא נודע כבעל חוש צדק מפותח, דעות ליברליות שהקדימו את זמנם, חוש הומור, שמחת חיים ואהבת חיים.

בתכונותיו ובאישיותו המיוחדים הוא גילם דמות מופת, היה אהוב ונערץ על כל מכריו ובני משפחתו, בָבָת עֶינָן של אחיותיו ומקור לגאוותן והערצתן, קשור אליהן בכל נימי נפשו ומסור להן בכל מאודו. חיבתו לזולת, רגישותו, נדיבותו ורוחב ליבו היו שם דבר והוא נודע בנכונותו להטות כתף, לתמוך ולעזור לבני המשפחה ולכל מי שנזקק לעזרה.

הוא אהב את החיים הטובים, תמיד הקרין על סביבתו שמחה ובדיחות דעת ולשונו שפעה הומור ושנינות.   לעיתים תכופות נהג לקיים מפגשים חברתיים בביתו או בבוסתנים שברחבי העיר, נהנה לארח ידידים ובני משפחה ולפנק אותם במעדנים ובמטעמים מיוחדים שבישל ורקח במו ידיו.

הוא טיפח חוג ידידים רחב שעליו נמנו הטובים שבבני הקהילה, כולם בקשו את קרבתו ואהבו לבלות בחברתו.   הוא היה אבן שואבת לאחייניו, שאף שהיו צעירים ממנו בשנים, נשבו בקסמי אישיותו ובדעותיו המתקדמות, ראו בו מודל לחיקוי, זכו להבנתו, מצאו אצלו אוזן קשבת ונהנו מחברתו ומעצותיו.

להמשיך לקרוא "יצחק לוי ז"ל"

פנחס מויאל ז"ל

 נלב"ע בח' באב ה'תרצ"ט (1875-1939)

איש תם וישר אוהב תורה ולומדיה , אח של אסתר מויאל, דודו של ר' משה טובלי עליהם השלום

נפטר לאחר יסורים קשים ונקבר לצד אבותיו הקדושים בצפרו

יהיה זכרו ברוך

מאחר ואין תיעוד לדמותו אנו מפרסמים את תמונת קברו

 

שמואל אפריאט ז"ל

נולד בשנת 1938, בעיר ספרו שבמרוקו בן בכור ללאה ולרב הצדיק יצחק שמעון אפריאט, מחכמי הקהילה, עליהם השלום.

שמואל היה איש חינוך ועשיה חברתית ציבורית, גדל והתחנך על ערכים של יהדות, ציונות, אהבת הזולת, דאגה לקהילה ונדיבות.

עלה לארץ בשנת 1963 יחד עם זוהרה אשתו, הקימו את ביתם בעיר רמלה.

מתוך אידיאולוגיה ואמונה בחר לעבוד במערכת החינוך בארץ, היה מורה ומחנך בבתי ספר ברחובות, בקרית עקרון וברמלה.

דורות של תלמידים זוכרים את שמואל כמחנך אהוב, דמות ששימשה מודל, תלמידיו מספרים כי בזכות אישיותו נכנס לליבם והצליח להשפיע על דרכם ועתידם.

גם חבריו בצוות המורים וההנהלה מספרים על מנהיג כריזמטי, אדם שתוכו כברו, יושר וסבלנות היו נר לרגליו.

לאחר שנים רבות במערכת החינוך, שמואל נקרא להרחיב את פועלו החברתי- ציבורי ולהירתם להנהגת העיר רמלה.

בשנת 1973 נבחר לסגן וממלא מקום ראש העיר רמלה, באופן טבעי נמסרה לו האחריות על כל נושא החינוך בעיר.

בתקופת כהונתו שנמשכה למעלה מעשרים שנים, קידם את מערכת החינוך העירונית והוביל לחדשנות ושינוי במסגרות החינוך הפורמאליות והבלתי פורמאליות.

החינוך בעיר היה בראש מעייניו. ועל כן, במשך כל תקופת כהונתו כסגן ומ"מ ראש העיריה, הקפיד להיות הממונה על החינוך.

שמואל היה איש ציבור אשר מילא תפקידים רבים מעבר לתחום החינוך, היה גם חבר מועצת העירייה, יו"ר וועדת המשנה לתכנון ובניה, יו"ר נאמנות לקשיש, יו"ר האגודה לתרבות הדיור, חבר באיגוד ערים לחינוך ובאיגוד ערים לכיבוי אש וחבר המועצה הדתית.

בנוסף לכל אלה, התנדב והיה חבר פעיל גם באגודות אקי"ם, איל"ן והוועד למען העיוור.

שמואל שהיה בעל לב רחב וקשוב לציבור התושבים- היה ידוע כאיש ציבור שבכל שעה דלתו פתוחה לכל פונה.

ביום שני השבוע, ח' באב, 31.07.17 הלך לעולמו והובא למנוחות בבית העלמין של רמלה

יהיה זכרו ברוך ונשמתו צרורה בצרור החיים

ר' משה טובלי זצ"ל

 נתבש"מ בט"ו באב תשס"ט ( 1918 – 2009 )

נולד בעיר צפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה (אסתר לבית מויאל), אח לאהרון, שמחה ורבקה טובלי. משפחה צנועה ויראת שמיים , אביו היה סנדלר ואמו עקרת בית. מילדותו ינק את יראת השמיים ומאז היה מוקיר רבנן . בגיל 7, בצל אביו, היה עובר במלאח של צפרו ומעיר בשעת הליל את בני הקהילה לסליחות.

משחר נעוריו היה פעיל במוסדות הקהילה וחייו סבבו סביב בתי הכנסת וישיבות הקהילה, תלמידם ומשרתם בכבוד של גדולי רבני צפרו וחסיד נלהב ונאמן של רבינו רפאל משה אלבז זצוק"ל.

 

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94-2
ר' משה על קברו של הרמ"א זצוק"ל 1998

באמצע שנות השלושים לחייו נשא לאישה את רבקה טובלי (לבית כהן ) והביא עשרה ילדים לעולם . שמונה בנות ושני בנים ע"פ הסדר הבא : אסתר, רחל , קמילה , רימונד , יפה , אורלי , מרים , אליאן , אליהו ושי .

הוא אהב בכל מאודו את העיר צפרו ונאחז בה גם כאשר הקהילה התמעטה ויהודי העיר עלו ארצה . בשנים האחרונות שלו בצפרו כאשר מוסדות הקהילה היהודית בעיר נסגרו זה אחר זה , לקח על עצמו את תפקידי הקהילה , משימות הצדקה והחסד. הוא היה חשמלאי במקצועו אבל בכל הקשור לרוח נשמה ודת, ראשון לכל מצווה , ידו בכל ויד כל בו.

להמשיך לקרוא "ר' משה טובלי זצ"ל"

אברהם כהן ז"ל

בס"ד

נלב"ע יז' באב תשע"ג ( 1929-2013)

בנם של שמעון ואסתר כהן ע"ה , אשר עברו להתגורר בצפרו בשנת 1934 , יחד עם אחיו ואחיותיו , זוהרה ז"ל , שלמה ז"ל, מרדכי, וכליפה היו"ר.

בשנת 1952 נישא במרוקו לשרה דבורה לבית חמו, אשר עמה הביא לעולם 8 ילדים , 4 נולדו בצפרו מרוקו והם : שמעון , יצחק , אבנר , ואלי אשר עלו עימם לארץ בשנת 1962 וקבעו ביתם בבאר שבע. ו- 4 ילדיהם שנולדו בארץ הם : חיים , רפי , אסתר ונתן. בארץ עבד בתחילה בטקסטיל ובניין אך רוב שנותיו בארץ עבד בתעשייה הביטחונית כאזרח עובד צהל עד לפרישתו לפנסיה.

להמשיך לקרוא "אברהם כהן ז"ל"

מרת חנה רובידא אביטבול בת למשפחת זֶקְרִי זצ"ל

התבשמה ב- ד' באלול תשמ"ב

 

"אִם יִהְיוּ כָּל-הַיַמִּים דְּיֹו וַאֲגַמִּים קֻלְמֹוסִין"

בהיותי צעיר לימים בבית אימא יקירתי, נהגה תמיד ללחוש לי בְּרַכּוּת אימהית את המילים הבאים:

"אם כל מי הים שבעולם ייהפכו לדיו, ואם כל העצים שבעולם ייהפבו לעֵטִים,

ואם השמים והארץ ייהפכו לנייר, אינני יכולה להביע או להגדיר את אהבתי אליך,

בני יקיר לבּי, אי אפשר לי לומר לך את אהבתי במילים"

משפחת אביטבול בצפרו , משה עמרם , חנה רובידה , רפאל ושמואל

דרכה המיוחדת של אימא ואהבת המשפחה שלה הִרְשִימוּ אותי עמוקות והשפיעו עלי הרבה מברכת אהבתה. מאז ומתמיד אינני יכול להגביל את כוח האהבה או להביעו במילים, אבל לחיות את האהבה הזאת ולהביע את כוחה תמיד מעבר ליכולתי או להעיז להגדירה.

להמשיך לקרוא "מרת חנה רובידא אביטבול בת למשפחת זֶקְרִי זצ"ל"

אליהו בלילתי ז"ל

נלב"ע כ"א בשבט תשע"ט (1934-2019)

אליהו נולד בד' אדר תרצ"ד, בעיר ספרו לאבא וסוליקה בלילתי ז"ל. אח קטן ל-4 בנות – בילדה ז"ל , עזיזה, מסעודה ורבקה. מיד לאחר לידתו אמו נפטרה, גדל בצל אחיותיו השכנים ודודה סולטנה אשר מילאו את תפקיד האם. אביו אבא בלילתי ז"ל נישא שוב ומנישואים אלו נולדו אחות בשם גאולה ואח בשם ישראל.

אליהו ז"ל למד בבית הספר "אם הבנים" והשתייך לתנועת הנוער "הבונים" שם היה הכינוי שלו "עין גנים". בשנת 1951 עלה לישראל באנייה נגבה בסיוע הסוכנות היהודית עם 20 נערים נוספים במסווה של קבוצת נוער הנוסעת ללמוד בצרפת. בארץ נקלט אליהו במחנה עתלית ומשם הועבר לקיבוץ כפר גלעדי שם שהה מספר חודשים עד לגיוסו לצבא לחטיבת גבעתי. אחרי השחרור גר תקופה קצרה בחיפה ואחריה התחיל לעבוד במפעל הנעליים בקיבוץ נאות מרדכי ושם אף התגורר.

בשנת 1956 הכיר את רחל לבית אבוטבול שעלתה לישראל מספרו ובשנת 1957 נישאו בעיר יבנה. בשנת 1958 נולדה שולמית (שולי) ובשנת 1959 עברו אליהו ורחל להתגורר בקרית שמונה. בהמשך נולדו אבי (1962) ומאיר (1969).

אליהו ע"ה עבד שנים רבות במפעל הנעליים של קיבוץ נאות מרדכי, התחיל כפועל ייצור מן המניין וסיים כמנהל העבודה. בהמשך עבר לעבוד במשביר לצרכן בקרית שמונה כמנהל מחלקת נעליים. בשנת 1983 עזב אליהו עם המשפחה את קריית שמונה, עברו להתגורר בעיר רחובות, עבד בסניף המשביר בתל אביב ובהמשך ברחובות כסגן מנהל הסניף עד לפרישתו לגמלאות.

להמשיך לקרוא "אליהו בלילתי ז"ל"

הגאון רבי ישועה שמעון חיים עובדיה זצ"ל

נתבש"מ בו' אלול תשי"ב ( 1872-1952)

רבי ישועה שמעון חיים נולד בכ"ז באייר תרל"ב לאביו רבי מסעוד זצ"ל ונימול על ידי רבינו הרמ"א. בצעירותו למד ש"ס ופוסקים מתוך מסירות נפש והתנהג בחסידות עם קונו. נשא אשה בגיל י"ח. אחרי נישואיו למד בהתמדה עצומה, קם בכל לילה שלוש שעות לפני עלות השחר ולמד בלי הפסק עד מאוחר בלילה, כאשר אביו רבי מסעוד מדריך אותו ומכווין את עלייתו בתורה בכל תחומיה בנגלה ובנסתר בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ.

פעם כאשר תקפה אותו מחלה קשה, שכב כשלשה שבועות מחוסר הכרה. חכמי העיר ובראשם הגאון רבי אלישע אפריאט זצ"ל עשו לו שינוי השם והוסיפו לשמו את השם "ישועה", ומיד כשקראו השם ישועה הוא התעורר מתרדמתו וסיפר שהמלה הראשונה ששמע הייתה "ישועה".

רבי ישמ"ח עובדיה נתבש"מ בו' אלול תשי"ב, זקן ושבע ימים שבע פעלים לביסוס לימוד התורה, תקנות והנהגות הקהילה, דרושים ארגון חברות וכתיבת ספרים אשר המפורסם שבהם הוא "תורה וחיים" המכיל בקרבו קונטרס אמונת חכמים, חידושי תורה על תורה שבכתב ותורה שבע"פ, דרושים, פסקים וכתבים, פיוטים וקינות. כמו כן הספר "ישמ"ח לבב" – חידושים על הש"ס.

את תפקידו מילא אחרון רבני צפרו – בנו הגאון רבי דוד עובדיה זצ"ל. רבי דוד נולד בצפרו באייר תרע"ח. בהיותו
בגיל ל"ד עם פטירתו של אביו, ישב על כסאו ברבנות העיר ואף קודם לכן כבר עמד לימין אביו בהנהגת העיר עם זקנתו ומצב בריאותו הרופף של אביו זצ"ל.

מידע נוסף אודות הרה"ג ישמח עובדיה באתר החכם היומי > למעבר לחצו כאן

חתימתו רבי ישמ
חתימתו רבי ישמ"ח עובדיה זצ"ל

הרה"ג חיים אליהו אברהם שיטרית זצ"ל

נתבש"מ ז' אלול תשי"ב ( 1901)

מורה צדק מצפרו, הוא היה חכם תלמודי ודעתו רחבה . הניח אחריו כמה פס"ד שעדיין המה בכי יד זרעו וחתום בפס"ד מחכמי המערב .

על קברו בצפרו רשום : כאן נטמן אדון התורה "אור הנר הקדוש" ( בוצינא דנהורא ) , מרביץ תורה , עטרת השקדנים , דעסיק באורייתא תדירא , לילות כימים , היינו צדיק עובד אל רם …. מתנהג בחסידות , ענוותן ושומר עיניים … הרב המופלא , כבוד מורנו ורבנו הרב .

קברו של רבי חיים אליהו אברהם שיטרית זצ

מאחר ואין לנו את איור פניו, צירפנו את דוגמת חתימתו כפי שתועדה בספרו של רבי דוד עובדיה זצ"ל – קהילת צפרו כרך ראשון .

אשמח אם יודעי דבר ומקור יוסיפו ידיעתם אודות הרב הגאון בתגובות בפוסט זה

יהי זכרו ברוך וזכותו תגן על כולנו

רחל חרוש לבית אביטבול ז"ל

נלב"ע ג' אלול תשל"ח (1904-1978)

נולדה בצפרו לר' אליהו אביטבול ולרבקה לבית אלקסלסי עליהם השלום. אחות לאסתר אלבז, רינה זיני, משה אביטבול, מלכה נחמני, שמחה דהאן ואליעזר אביטבול. אביה ר' אליהו ע"ה נישא בשנית ולה אחיות למחצה בשם חנה ויעל.

נישאה לדוד חרוש ז"ל והביאו לעולם שמונה ילדים, להלן שמות ילדיהם : מזל אוליאל, גרציה ימין אלפסי, מרים בלילתי, אהרון בן הרוש, רבקה גוזלן, עליזה פינטו, שושנה נדב אטיאס ובנימין חרוש.

עוד במרוקו היכה הגורל ותאונת בעלה אשר מנעה ממנו לשוב לעבודה לפרנסת המשפחה, אילצה אותה להחליפו ולדאוג לפרנסת המשפחה. בעוד היא מסתמכת על ילדיה הבגירים אהרון וגרציה אשר סייעו בשמירה וגידול האחים הקטנים, נדדה בין הכפרים ועסקה בתפירת בגדים, עיסוקה זה ומסירותה לפרנסת המשפחה אילצו אותה להיעדר שבועות מהבית. 

בשנת 1952 עלתה לארץ עם משפחתה אשר בתחילה התיישבו במעברה שמרון שהקימו בצומת נהלל, לימים העבירו את התושבים לישוב החדש , מגדל העמק.

להמשיך לקרוא "רחל חרוש לבית אביטבול ז"ל"

רבי ציון תורג'מן זצ"ל 

בס"ד

נתבש"מ ב-י"ח סיוון ה'תשס"ח ( 1943-2008)

"אציל המידות ומזכה הרבים "

רבי ציון ע"ה נולד בצפרו בכ"ג ניסן תש"ג לרבי יעקב חביבי אטארזמאן זצ"ל ומרת חנה לבית סודרי ע"ה אשר הביאו לעולם שבעה ילדים: נפתלי, ציון ע"ה, אברהם ע"ה, יוסף, יצחק, רינה ושמואל ואלו נצר למשפחת רבנים ידועה, דור שביעי לרבי עמור אביטבול זצוק"ל. בצעירותו למד בישיבת אקס לה בן בצרפת, רבו היה הרב חייקין זצ"ל.

לאחר שעלה ארצה מצרפת בשנת 1968 , קבע את משכנו בעיר בני ברק, נישא לפרחה לבית סייג מפאס מרוקו אשר אביה מכלוף סייג היה יליד צפרו. 

בישראל גויס לצבא ושירת כלוחם בחיל התותחים השתתף במלחמת יום הכיפורים .

 

רבי ציון תורג'מן כלוחם במלחמת יום הכיפורים
רבי ציון תורג'מן כלוחם במלחמת יום הכיפורים

לפרנסתו עבד בתעשייה האווירית, שם הקים את בית הכנסת הראשון בתוך תחומי מפעלי התע"א והיה מגדלור רוחני לכל העובדים. כולם שם ידעו, כל שאלה ודבר בעניין דת הלכה, פונים לרב תורג'מן.

כל דבר שבקדושה, הרגיש שזו השליחות שלו. דאג לקיים שיעורי תורה לעובדי התעשייה האווירית וכן הקים כולל יום שישי בבני ברק שבו לומדים סדר טהרות. עסק בהוצאה לאור של ספרי רבינו, רבי רפאל משה אלבז, ספרי הרב שלמה ועמור אביטבול זצוק"ל שהוא היה מצאצאיהם. בנוסף הפיץ סדרה של ספרי קודש בשפה הצרפתית ברחבי העולם. 

אחד מהפרויקטים שלו היה הקלטה והפצת קלטת שמע על תולדות חייו של רבינו הרמ"א, אישיותו ויצירתו, מצ"ב הקלטת ההיסטורית. את הקלטת הכין רבי ציון תורג'מן זצ"ל, אסף ערך והקליט בקולו הנעים לפני 30 שנה, סוף שנות השמונים. כל זאת במטרה להנגיש ולהנציח את סיפור חייו ויצירתו של מורנו ורבנו הרמ"א וסיפור מורשתנו לדור הצעיר.

קורות חייו של הרה"ג רפאל משה אלבז זצוק"ל

רבי ציון ע"ה, היה אדם נדיר, משכמו ומעלה, איש תורה וידע רב, נעים הליכות, איש קהילת צפרו, אהוב על הבריות.  

להמשיך לקרוא "רבי ציון תורג'מן זצ"ל "

שרה דבורה כהן לבית חמו ז"ל

בס"ד

נלב"ע יט' אלול תשס"ג (1933-2003) 

שרה דבורה בת חנה ויצחק חמו, נולדה בצפרו שבמרוקו .

בת למשפחת בת 9 נפשות , אחיה ואחיותיה הם : עזר, מוניק, עליזה, שושנה, מאיר ז"ל, יעקב ז"ל, פנחס ומשה. נישאה לאברהם כהן בשנת 1952. לפרנסתה , לפני נישואיה וגם אחרי עסקה בייצור כפתורים מיוחדים .

במרוקו נולדו 4 ילדים: שמעון, יצחק, אבנר ואלי.

עלו לארץ בשנת 1962 בעלייה הגדולה ממרוקו, קבעו את מקום משכנם בבאר שבע בשכונה ד'.

בארץ נולדו עוד 4 ילדים: חיים, רפי, אסתר ונתן.

בישראל עבדה במטבח בישיבת בני עקיבא וכן במשק בית ,וכן הייתה עקרת בית הרבה שנים.

נפטרה בתאריך י"ט אלול תשע"ג,  25/9/2003, קבורה בבית העלמין החדש לצידו של אבא

יהי זכרה ברוך לעד

 

 

הרה"ג משה בן חמו זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ כ"א אלול תס"ז ( שנת 1707 )

הגאון הקדוש רבי משה בן חמו זצוק"ל וזיע"א בנו של רבי מימון בן חמו שאף הוא היה מחכמי צפרו והוזכר לשבח בספר "מלכי רבנן" (אות מ), ככל הנראה נולד בין השנים ש"ע לש"פ. הוא הגבר הוקם על שהקים עולה של תורה בעיירה זו וכן בזכות מלוא שיעור קומתו וגדלותו בתורה ובחכמה, נתן לקהילתו הקטנה שם לתפארת ונישא שמה לתהילה בכל רחבי מרוקו. ובאותו הזמן שמלך רבי משה במקום, שם הקהלה היה "עדה מפוארת לצבי ולכבוד אוהבי ה' ותורתו הקדושה וכל בניה למודי ה'". [בשו"ת הנ"ל (ח"ב סי' צט)].

בכל עניני העיר היה רבי משה הרוח החיה ובלעדיו לא הרים איש את ידו בשום שררה, תמיד נשא מדברותיו לפני העדה וניהלם בצדק וביושר.

רבי משה עמל במשך כל תקופת רבנותו להקמת עולה של תורה בעירו, ובמיוחד שקד על חינוכם ולימודם של צעירי הצאן, עמד לימין המורים, ניהלם והשגיח עליהם בעינא פקיחא על דרכי עבודתם ועל שיטת לימודיהם.

רבי משה היה גם קנאי לבלי חת, על כן יעיד המעשה הבא שסיפר הגאון רבי יעקב משה טולידאנו זצ"ל בספרו "נר המערב"…

פירוט נוסף בספר ביד רמ"א

מאחר ואין לנו את איור פניו, צירפנו את דוגמת חתימתו כפי שתועדה בספרו של רבי דוד עובדיה זצ"ל – קהילת צפרו כרך ראשון .

ממשה רבנו ועד רבי משה ע"ה, גם כאן איש מדורנו לא ידע מקום קבורתו

יהי זכרו ברוך וזכותו תגן על כל עם ישראל

מאיר ממן ז"ל 

בס"ד

נלב"ע ט"ו לחודש אלול תשע"ט (1944-2019)

נולד בצפרו לאסתר לבית עובדיה ולמכלוף ממן עליהם השלום, אח לגבריאל, רפאל, יהודית, רותי, סימה ופאני. כילד וכנער בצפרו מרוקו, למד באם הבנים ולאחר מכן באליאנס, שבגר עבר לפנימית אורט בקזבלנקה.

בגיל 17, איבד את אביו מכלוף ע"ה, 9 חודשים לאחר מכן בשנת 1962 עלה עם אימו, אחיו ואחיותיו לארץ ישראל, קבעו את מקום משכנם בעיר רמלה. עם הגיעו לארץ גויס לטירונות ולשירות סדיר מקוצר בצבא, ושירות מילואים מלא לאורך כל השנים. לקח חלק במלחמת ששת הימים ויום הכיפורים.

בארץ המשיך ללימודי הנדסה באורט סינגלובסקי, עבד בתעשייה האווירית, מעורב בפרויקט הלווין אופק 1, חבר בצוות מובחר של מהנדסים שנסעו להשתלם בנושא בארה"ב. לאחר מכן בגיל 49 עשה הסבה מקצועית להוראה, במשך 20 שנה היה מורה לאלקטרוניקה ומחשבים בעמל. רבים מתלמידיו הגיעו לתפקידי מפתח לעמדות בכירות בעולם הטכנולוגי, הוא חש גאווה ואף הרגיש דרך עיסוקו בהוראה כי הגשים את ייעודו.

להמשיך לקרוא "מאיר ממן ז"ל "

הגאון רבי שאול ישועה אביטבול זצוק"ל

בס"ד

נולד בשנת תצ"ט ונתבש"מ בכ"ה באלול שנת תקס"ט (1739-1809).

הגאון רבי שאול ישועה אביטבול זצ"ל [-זקנו של רבינו הרמ"א, חותן זקנו רבי יהודה] נולד לאביו הגאון רבי יצחק זצ"ל שנמנה על חכמי העיר. התייחס ביחוסו לזקנו אביו אביו – רבי ישועה זצ"ל – שכפי המקובל נגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב בליל חופתו. וכן חרות על מצבת רבי ישועה הנכד "אדונינו שנגלה עליו אליהו הנביא ז"ל בחופתו כהר"ר ישועה".

נוסח דומה מופיע בכתובת בתו של רבי שאול ישועה, הצדקת מרת רבקה ע"ה [שנישאה להגאון רבי יהודה אלבאז זצ"ל זקנו של רבינו הרמ"א וכמובא לעיל]:

"דא כלתא בתולתא בת כ"ה הטוב החכם השלם הדיין המצויין רב הכולל כמוהר"ר שאול ישועה ס"ט בר כבוד השם הטוב החכם השלם ענותן ושפל ברך כה"ר יצחק ז"ל בר כבוד הה"ט הישיש ונכבד שנגלה אליו אליהו בחופתו ר' ישועה ז"ל".

למד תורה בימי חורפו ככל הנראה מפי הגאון רבי יוסף בן עטייא זצ"ל ומפי אביו הגאון רבי יצחק זצ"ל. רבו המובהק היה הגאון רבי אליהו הצרפתי זצ"ל מרא דאתרא דפאס, שהלך אליו וקנה ממנו תורה ודעת. כן רבו רבי אליהו היה מצוי לעתים תדירות בעיר צפרו בה נפגשו בעת ביקוריו שם. רבי שאול היה מכנה את רבו בתואר "משי"ח" [-מורי שיחיה]. ותמיד שאול שאל את דעת רבו העליונה אם מסכים הוא לסברותיו. ורבו היה מעריצו ומאיר לו פנים.

רבי שאול ישועה היה מושך בעט סופר ולשונו היתה שנונה וחדה, באמצעותה חרט בעט סופר מהיר חידושים בכל מקצועות התורה. כן היתה לו בקיאות מדהימה בספרי חכמי מרוקו שרובם היו עדיין בכתובים…

זכותו תגן עלינו ויהיה זכרו ברוך

פירוט נוסף אודות חייו בספר ביד רמ"א 

 

סבא דמשפטים רבי אבא אלבז זצוק"ל

בס"ד

נתבש"מ כו' באלול ( 1851- 1938 )

נולד בצפרו בי״ד תשרי תרי״א , בנם של קדושים,  רבי עמרם ומסעודה אלבז, נישא לצדקת מסעודה אלבז והביאו לעולם שושלת קדושים דבקה בתורה, רבי יקותיאל מיכאל וחנה עזיזה אלבז.

שירת כדיין וכרבה הראשי של צפרו שנים רבות ובסוף ימיו נתמנה לדיין ממלא מקומו של רבי שלום אזולאי. זכה לגבורות ונשאר במינויו זה עד יומו האחרון .

בין כתביו של רבי אבא זצוק"ל  , "זובחי הזבח " על שטיחה וטריפות , "דין אבא" שאלות ותשובות בהלכה , "מילי דאבא" לקוטים על התורה ( הוצא לאור ע"י נכדו רבי מאיר אלבז ) , "נימוקים על השולחן" , "בית האוסף " ליקוטים מדעיים מספרים שונים

זכות הצדיק תגן עלינו ויהיה זכרו ברוך
נכתב בסיוע אתר מרוקו רשת של אלי פילו היור'

מרדכי איטח ז"ל

בס"ד

נלב"ע כ"ב אלול ה'תשע"ט ( 1938-2019)

נולד בצפרו לאסתר לבית חמו ולמימון איטח ע"ה אח לחיים איטח, עזיזה באנוז ומסעודה אלבז.

בשנת 1961 נישא לאסתר לבית רוומי ילידת פאס, בשנת 1964 עלו לארץ ישראל, קבעו את ביתם באשדוד. הביאו לעולם שבעה ילדים ע"פ הסדר הבא : סוניה, מימון, נועה, ז'ילבר, סמדר, שמשון וחלי.

במרוקו עסק במסחר של רכבים, בארץ עבד בעיריית אשדוד ולאחר מכן בחברה למתנסים עד לצאתו לגמלאות.

משפחתו ומכריו מעידים עליו כאיש משפחה חם ואהוב, ישר דרך, צנוע, בעל גישה חיובית ותמיד נכון לסייע. כל אלו ועוד הפכו אותו לדמות מוכרת ואהובה באשדוד.

להמשיך לקרוא "מרדכי איטח ז"ל"

פנחס אפרתי- אפריאט ז"ל

נולד בעיר צפרו בתאריך : י"ט אדר א' ה'תרע"ט, 19/2/1919.

לימודים במרוקו : בוגר יסודי בבית ספר אליאנס.

נישא ל- סטה בת ר' דוד מכלוף אזולאי. נולדה בפז.

פנחס וסטה אפריאט ז"ל
פנחס וסטה אפריאט ז"ל

עיסוקים במרוקו : מסחר.

עלייה לישראל דרך מרסי-צרפת בתאריך : 26/9/1955

מגורים בישראל מושב יד-רמב"ם.

עיסוקים בישראל : מנהל צרכנייה במושב יד רמב"ם ומנהל חשבונות של האגודה במושב.

ילדים : עשרה 7 בנים ו-3 בנות בן אחד ושתי בנות נולדו בישראל.

בעת שחלה הוספו לו שני שמות אליהו רחמים נכדיו נקראו על שמו פא"ר.

נפטר בתאריך : ו' תשרי ה'תשמ"ח 29/9/1987

נקבר בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים בחלקת "קהילת ירושלים" גחש"א גוש ת"ג חלקה א' שורה 8 קבר 10.

רשם הבן : דוד אפרתי

אלישע בן זכרי ז"ל

נולד בצפרו ב- 19/5/1929 לחנה ורפאל בן זכרי.

נקרא על שם הסבא רבה, רבי אלישע אפריאט זצ"ל. סבתו תמו, היא בתו של רבי אלישע אפריאט "קדיש דרבנן" שנישאה לר' יהושע בן זכרי.

אחותו של אלישע חסיבה נישאה לר' מאיר כהן חזן ומיקירי בית הכנסת קהילת צפרו באשדוד.

למד מגיל 3 בתלמוד תורה ב"אם הבנים". המשיך לימודיו בבית ספר אליאנס ולאחר מכן למד בבית ספר על יסודי בעיר פס במגמת חקלאות.

היה חבר בתנועת "הבונים" בספרו, במסגרתה השתתף בשנת 1950, בסמינר בנושא תורת הסוציאליזם, חצי שנה בצרפת בטירה בעיירה שליד מרסיי וחצי שנה בישראל בקיבוץ נצר סירני כדי להכשירם כגרעין-קבוצת חלוצים לעליה לארץ.

כשחזר מהארץ לצפרו מונה להדריך נערים בתנועת הבונים ואז ארע אסון השיטפון-אלחמלה. בתמיכת הג'וינט הקימו מחנה מעבר לילדי המשפחות שבתיהם נהרסו בשיטפון.

ב- 4/9/1952 עלה ללא הסכמת הוריו לישראל, דרך קזבלנקה, מרסיי ובאניית " חיפה" לחיפה. מחיפה נקלט בקיבוץ צאלים ועבד בחקלאות על פי הכשרתו. בקיבוץ ביצע תפקידים כחצרן, רפתן, נהג, והכי אהב כרועה צאן.

כשעזב את הקיבוץ עבד בחוות צאן פרטיות חווה הידועה כיום כחוות אריק שרון ובחוות "גולדברג" ו"מיגדה", כמחסנאי במחנה נתן וכפקיד בסוכנות היהודית.

להמשיך לקרוא "אלישע בן זכרי ז"ל"

רפאל כהן ז"ל

נלב"ע בכ"ד תשרי ה'תשע"ז (1950 – 2016 )

רפי נולד בצפרו להוריו שמעיה וסתרייה, המשפחה התגוררה במלח, לפניו נולדו שלוש הבנות רבקה זוהרה ז"ל ואסתר. רפי נולד עם תאומתו כוכבה והיה הבן זכר הראשון להוריו, וזכה ליחס מיוחד. אחריו נולדו דינה ושלום.

בילדותו היה כל בוקר מתפלל עם אביו בבית הכנסת ומשם המשיך לבית הספר היהודי בו למדו בעיקר תורה, ערבית ומעט צרפתית.

הוא זכר את המריבות שהיו מתלקחות ברחוב מפעם לפעם עם הילדים הערבים. מכיוון שהיה הבן הראשון המיוחס, לאמו לא הייתה סבלנות לחכות שיגיע לגיל 13 ואת בר המצווה חגגו לו בבית הכנסת ובבית המשפחה בגיל 12.

לאחר בר המצווה, ב- 1962  עלתה המשפחה ארצה. לאחר מסע נדודים ביבשה, בים ובאוויר, ממרוקו דרך איטליה ללוד. ומשם באוטובוס הישר לדימונה שהייתה בראשיתה, ללא ירק ועצים רק חול ושממה. המשפחה קיבלה דירת עמידר בלתי גמורה והחלה תקופת הקליטה וההשתרשות בארץ שלא הייתה קלה.

רפי למד בביה"ס היסודי המקומי והמשיך במגמת מסגרות, בכור האטומי.  הוא התגייס לצבא ושירת בנח"ל בגרעין  "עתיד" שהגיע לבארי ובין חבריו היו דוד ז"ל ויונה כהן, יוכי אלון וחזי יחזקאל. במלחמת ההתשה נפצע בסיני. את פסי הכיר בכפר הנופש הצרפתי באשקלון. כשהחליטו לחיות ביחד רפי עבר לקיבוצה בגליל, מורן. אך מהר מאד הודיע לפסי שאין כמו בארי וקיצר את שהותו במורן.

להמשיך לקרוא "רפאל כהן ז"ל"

ר' מאיר כהן זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ ביג' בחשוון ( 1922 – 2002 )

נולד בצפרו לשאול ועיישה כהן ע"ה, כתלמיד שקדן וחרוץ היה ברור שהוא יעסוק בהוראה, עם נישואיו לחסיבה זכרי ז"ל , בת הנגיד האחרון ר' רפאל זכרי ע"ה , יצאו ללמד במקומות שונים אחרים במרוקו, ר' מאיר התקדם בתפקידיו עד לתפקידו האחרון במרוקו כמנהל אדמיניסטרטיבי של בית החולים הראשי בקזבלנקה.

 

רבי מאיר כהן ורעייתו חסיבה לבית זכרי ע"ה

ר' מאיר זצ"ל עלה לישראל ב- 1965, השתקע באשדוד והשתלב בחיי קהילת יוצאי צפרו, נרתם כל כולו לייסוד והקמת בית הכנסת המפואר של קהילת צפרו.

חברותא נדירה של מכובדי קהילת צפרו

לימים בצוק העתים, קיבל על עצמו להיות שליח ציבור, שליחות אותה ביצע באדיקות ובאהבה אין קץ, לא היה דבר אישי או משפחתי אשר היה יכול להיות בר תחרות עם שליחות זו אשר ארכה יותר מ- 20 שנה .

החיבור שלו לעשייה בקהילה,  בדרך בה ניהלו חיי הקודש בקהילה, הדרך בה הנהיג היווה בסיס להמשך המורשת המפוארת של קהילת צפרו.

בהגיעו לגבורות עשתה לו הקהילה, בהובלתו וכתיבתו של שלמה לוטטי היו', מחווה יפה ומכובדת מאוד בהנצחת אבני הדרך ומסכת חייו ( ראו מצ"ב תמונה )

וכך נכתב :

רבי מאיר כהן – הכהן של ימינו

דברי שבח לכבוד מאיר כהן – יש לכתוב באותיות מאירות

לברור טוב את המילים ולבחור רק את המובחרות, לחפש רעיונות מהמקורות ובכלל זה הכותרות, המתארים ומשחזרים את מהלך חייו, את פועלו – מאשרות לחרוג הפעם ולספר שבחו בפניו – בתבניות מחורזות ומפוארות. לשמוח בו ואיתו יחד עם כל אוהביו – בהגיעו לגבורות.

להמשיך לקרוא "ר' מאיר כהן זצ"ל"

שמעון אפרתי -אפריאט ז"ל

נולד בר"ח ניסן תרפ"ב 29/3/1922 (למרות שבמרשם בספרו וב- ת.ז רשום 5/4/1922, שהוא יום ברית המילה ולא יום הלידה).

בזמן הלידה ההורים גרו ב"דאר אבא אפריאט". המשפחה גרה בקומה הראשונה והקומה השנייה הוקצתה לבית כנסת "צלא אזדידה" בו התפלל גם ר' שמעון חיים עובדיה.

למד ב"אם הבנים" שהיה ממוקם במלאח בבית הכנסת "צלא דלפוקי" ובשנת 1935 עבר לבניין חדש מחוץ למלאח. המורה האהוב עליו היה רבי דוד עטר שבא מ-מוגדור ללמד בצפרו.

בשנת 1931 עבר ללמוד בבית ספר "אליאנס" שהיה ממוקם עדיין במלאח ב-"דאר אלחמאם". בשנת 1932 אליאנס עבר לבניין בעיר החדשה. המורה ואח"כ המנהל היה מר אסא. בערבים המשיך ללמוד גם ב"אם הבנים".

בשנת 1936 המשיך לימודיו בבית הספר התיכון בפאס ועבר בהצלחה את בחינות הגמר שהתקיימו בשנת 1939 ברבט. מיד אחר כך ניגש לבחינות להתקבל לסמינר למורים של אליאנס בפריס אך בגלל פרוץ המלחמה ב-1939, השתבשו התכניות ונאלץ להסתפק בלימודי הנהלת חשבונות בהתכתבות עם בית ספר בפריס. בהמשך החל לימודי משפטים דרך המכון ללימודים גבוהים בפריס באוניברסיטה של אלג'יר ואחר שהשלים דרך אותו מכון את לימוד המשפט המרוקאי קיבל תעודת עו"ד, התקבל לעבודה במשרד האוצר המרוקאי. בהמשך שינה כוון למד כלכלה ובמאי 1955 עבר את הבחינות בהצלחה.

עיסוקים במרוקו : עבד כמורה לצרפתית ב"אם הבנים" ובתקופה קצרה גם בישיבת "בית דוד", כיהן כמזכיר גזבר ומנהל חשבונות של הקהילה, כיהן כחבר ועד הקהילה וכסגן יו"ר הוועד במקביל לכהונתו של רבי דוד עובדיה כרב העיר, מורה למאות תלמידים באליאנס, עבד במשרד האוצר בעיר מקנס וברבט כמפקח על דוחות הכספיים של חברות הביטוח.

להמשיך לקרוא "שמעון אפרתי -אפריאט ז"ל"

שמעיה כהן ז"ל

נלב"ע בל' בחשוון ה'תשל"ב (1906 – 1971)

נולד בצפרו מרוקו , ליעקב ורבקה כהן ע"ה

במרוקו עבד למחייתו כנגר , נישואיו הראשונים לא צלחו בשל עקרות רעייתו

נישא בשנית לסטרייה לבית ברוך אזולאי ע"ה והביא עימה לעולם 7 ילדים רבקה , זוהרה , אסתר רפי , כוכבא , שלום ודינה .

עלה עם משפחתו בשנת 1962 , מפאת גילו ומצב בריאותו לא עבד בארץ , נפטר בטרם עת בגיל 65 שנים

קבור בבית העלמין של דימונה

יהיה זכרו ברוך ,  ת.נ.צ.ב.ה

ר' מכלוף אליהו הלוי זצ"ל

ראש חברת אליהו הנביא בקהילת צפרו הלא הוא רבי מכלוף אליהו הלוי זלה"ה המכונה "מקדאם כלאל" שפיקד בעצמו על כל פעולות החברה. וכל יומו היה מוקף בזיכוי הרבים ולהועיל לזולתו וגזבר החברה היה ר' שמעון זאב כלפון זצ"ל, שעיסוקו היה חנות לממכר ספרי קודש.

פעל לחלוקת מצרכי מזון עבור נזקקים באופן של "מתן בסתר" בדרך כבוד, כאשר בכל יום חמשי היה מפקד על מבצע של הנחת סלים מלאים מזון בשעות לילה מאוחרות ליד דלת ביתם של המשפחות הנזקקות. ביום ששי בשעת הבוקר, היו ממשיכים עם פעולות החסד ואוספים חלות מבתי אנשי העיר האמידים ולאחר גמר האיסוף, מחלקים אותם בבתי הנזקקים.

בכל ברית מילה בעיר היה משתדל להיות נוכח ולא היו מתחילים ברית מילה ללא נוכחותו, וכשהיה מגיע, הא לך האות שאפשר להתחיל בברית והיו אומרים "הנה בא אליהו הנביא ועמו אליהו הלוי".

אף בשמחות בר המצווה היה עומד בראש התהלוכה לכבוד החתן בר מצוה ומרים את החתן על כתפיו ומשמח אותו עד כלות הכוחות.

בימי הרחמים והסליחות היה קם בעוד לילה ומסתובב בבתי העיר להעירם לאמירת סליחות כנהוג. לאחר מכן, היה מקדים לבא ראשון לבית הכנסת להכין תה וקפה לקמים באשמורת.

להמשיך לקרוא "ר' מכלוף אליהו הלוי זצ"ל"

יקוט חוטה לבית אפריאט ז"ל

יקוט נולדה בספרו בשנת 1914, כבת ראשונה לאבא אפריאט ורבקה רחמה לבית פוני ע"ה, אחריה נולדו עוד 9 אחים ואחיות : ציפורה ז"ל, אבי פנחס ז"ל, שמעון ז"ל, זוהרה ז"ל, שלום הי"ו, אסתר הי"ו, חיים ז"ל , אבנר וסוזן הי"ו.

יקוט נישאה בשנת 1928 ל- שלמה חוטה בן אליהו.

יחד גידלו 8 ילדים חמישה בנים ושלוש בנות : חנה, אליהו, צמח, מיכאל, יעקב, שולה, דוד וכרמלה . שניהם יחדו, הקרינו אהבה ביניהם, לילדיהם, לקרובים ולכל אדם.

עלו לישראל בערב יום העצמאות בשנת 1955. נקלטו בפחונים במעברה ואח"כ שוכנו בדיור בדירה, בקרית שמונה. בנם אליהו ציון עלה כנער בגיל 14 במסגרת עליית הנוער. ב"ה זכו לגדל נכדים ונינים רבים.

יחד חיו כל השנים בשמחת חיים, ביתם היה פתוח לרווחה ולמרות המרחק הרב כל הקרובים ההורים האחים ואחיינים ואני בתוכם האחיות והאחייניות, התארחו בביתם סעדו ממטעמיה. גם יקוט הרבתה לבקר את הוריה לעתים קרובות ואת אחיה ואחיותיה.

יקוט הקפידה בקיום מצוות ביקור חולים, אוהבת שלום ורודפת שלום, הייתה מוכשרת להשכין שלום בין בני זוג גם בשליחות של הרב המקומי והכל בצנעה.

נלב"ע כ"א כסלו תשס"ד 16.12.2003

יהיה זכרה ברוך.

ליקט וערך אחיין דוד אפריאט-אפרתי

מכלוף ממן ז"ל

נלב"ע בכד' בכסלו התשכ"ב ( 1920-1961)

נולד בצפרו לשמחה לבית טובלי ושלמה ממן ע"ה, אח של חיים ויצחק ממן ע"ה, למחייתו עסק במסחר מחוץ לעיר . לימים נישא לאסתר לבית עובדיה והביא עמה לעולם שבעה ילדים, שלושה בנים: גבריאל , רפאל ומאיר. וארבע בנות :מסודי (יהודית) ריימונד(רותי) שמחה ופאני. נפטר בטרם עת בגיל 41 .

שנה לאחר פטירתו , בתאריך 12/10/1962 עלתה משפחתו לארץ .

מקום מנוחתו בבית העלמין של צפרו במרוקו

יהיה זכרו ברוך

אסתר ממן ז"ל
אסתר ממן ז"ל

 

שלמה ושמחה ממן ז"ל
שלמה ושמחה ממן ז"ל

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: