נתבש"מ ב-כ"ב לחודש תמוז שנת התרנ"ו (1823-1896)

היה רב, משורר ומלומד יהודי ממרוקו במאה ה-19. היה רבה של העיר צפרו וחיבר מספר רב של ספרים על הלכה, מוסר, שירה, היסטוריה ומדע.

נולד במרוקו בעיר צפרו לאביו רבי שמואל אלבז ז"ל בשנת התקפ"ג עוד בצעירותו ניכר שנועד לגדולות, אביו השתדל להשגיח עליו שינצל כל זמנו ללימודים ואף הטיל עליו העתקת ספרים מכתבי יד בשעות הפנאי.

בהיותו בן 20 נפטר עליו אביו, ובכל זאת המשיך בלימודו בישיבת דודו, רבי עמרם. בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי אברהם מאמן. בשנת התרי"א (1851) בהיותו שנת כ"ח לחייו הוסמך ע"י הרבנים עמור אביטבול ועמרם אלבז לדון ולהורות.

בשנת התרי"ד (1854) מופיע שמו בין הרבנים הנתמכים ע"י הקהילה , לרמ"א היה בית כנסת משלו ובו הקדיש הרבה מזמנו לטובת בני עמו וקהילתו בהדרכתם לתורה וליראת שמים באמצעות דרשותיו , שיריו ומליצותיו. הוא היה גם מוהל מומחה ואף הייתה לו ולאחיו רבי אליהו חזקה על כך בכל העיר הוא עצמו היה חשוך בנים.

הרמ"א היה ממונה על נכסי ההקדש ומפקח עליהם והוא בעצמו היה בעל צדקות ולב רחמן. לבד מגדולתו בתורה הוא רכש לו ידיעה רחבה בלימודי חול בכמה מקצועות ואף חיבר בנושאים אלו ספרים. הוא היה בעל אופקים רחבים מאוד, סבר שכל החוכמות מתאימות וכלולות בחוכמת התורה ודרכם ניתן להגיע ולהבין את חוכמת האמת רשימת ספריו מובאת כאן ואת שיריו נפרסם בנפרד בעמוד סמוך .

הרמ"א מילא תפקידים רבים , מורה , רב העיר ,  אב בית דין , מוהל ,משורר , היה בעל בית כנסת משלו ולמרות כל אלו היה בעל מידות גדולות של ענווה וצניעות

%d7%a7%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%a8%d7%9e-%d7%90%d7%9c%d7%91%d7%90%d7%96

הרמ"א נפטר ביום שישי בשבת כ"ב לחודש תמוז שנת התרנ"ו (1896) כמה שעות לפני פטירתו כתב צוואה ובה ציווה על נכסיו וספריו , ציווה לייסד ישיבה של תלמידי חכמים ללמוד תורה בתוך ביתו שלושים יום.

הואיל ואין בידינו תמונות  של הרמ"א , האדמור זצוק"ל אנו נשתמש בתמונות מקברו ומחתימתו המפורסמת

רשימת ספרים של הרב הגאון רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל :שקל החודש , כסא מלכים , חולת אהבה , פרשת הכסף , כח מעשיו , דרש משה , פותר מים,  ספר כריתות , תורבץ החצר, חצר המשכן , זבחי צדק , ציון במשפט ,, באר שבע , חוכמת ההיגיון , המספר והתשבורת , התכונה והטבע , חוכמת הניגון , חוכמת האלוקות , מיני מתיקה , עטרת פז , עדן מקדם , שיר חדש וכל בוכים , ארבעה שומרים , שו"ת הלכה למשה .

סה"כ 22 ספרים , בספר ביד רמ"א מפורט בהרחבה על כל ספריו .

לחצו כאן למעבר  לעמוד פניני הרמ"א – ציטוטים מתוך ספריו 

רבי רפאל משה אלבז היה משורר וכתב שירים לאירועים ולתפילה. שיריו מושרים גם כפתיחות בפיוטי שירת הבקשות.

לחצו כאן למעבר לעמוד שירה ופיוט מאת הרמ"א 

בני קהילתו זכרו לו את פעולותיו ומסירותו למענם וקבעו את יום פטירתו יום הילולה שבה עולים לקברו ועוסקים בלימוד משניות, גם שחוסלה הגולה בצפרו עם העליה לארץ המשיכו לכבד את זכרו , קראו בתי כנסת ורחובות על שמו ברחבי הארץ ושומרים בהקפדה על קיום יום ההילולה שלו

 

טקס הסרת הלוט – קריאת רחוב ע"ש הרמא

יהיה זכרו ברוך וזכותו תגן בעדנו ועל כל עם ישראל


 

תמצית מדברי שבח לרבנו הרמ"א זיע"א מאת הגאון רבי יהושע מאמאן שליט"א מרבני צפרו וזקן רבני מרוקו

"הגאון הקדוש המלאך רפאל משה אלבאז ע"ה הנ"ל ערך וחבר הרבה ספרים יקרים הלא המה כמו שסדרם איהו גופיה ע"ה בראש ספרו הקדוש הלכה למשה שו"ת וזל"ה אלו הספרים שחיברתי אני הצעיר רמ"א ס"ט, הלכהה למשה, פסקי דינין, ציון במשפט, (על חומ"ש), זבחי צדק, על הלכות שחיטה וטרפיות, שקל הקודש, חרוזים, באר שבע, על שבע חכמות, פותר מים, פי' על מים עמוקים, מיני מתיקה, חידושים ופרפראות, חולת אהבה, מליצות לאגרת שלומים, דרש משה, דרושים, פרשת הכסף, מוסר ומשלים על מליצת ההגיון, ארבעה שומרים, והם שומר הברית, שומר שבת, שומר מצווה, שומר תוכחת, ספר כריתות, סדר גטין וחליצה, כסא המלכים, סדר השתלשלות המלכיות עד היום, כח מעשיו, על חכמת העיבור, שיר חדש, וקול בוכים, פיוטים וקינות, עטרת פז, על צרופי שמות אהיה, עדן מקדם קצת הקדמות ממאמרי רז"ל על סדר א"ב. חצר המשכן, והוא קיצור משכנות הרועים, תרבץ החצר, למצוא כל דברי חפץ בפוסקים על סדר א"ב עכד"ק. והם תולדותיו וצאצאיו, ע"ה וזיע"א.

והן היום הגדול, ידידנו היקר והנעלה, לשם טוב ולתהילה, איש חכם ונבון, אוהב התורה ולומדיה, רבי משה אביטל הי"ו, רצה להדפיס מחדש, הספר הבהיר שיר חדש, אשר בו הרב רמ"א ע"ה הנז' אסף כל שיריו הקדושים והנוראים, המלאים מוסר ויראת ה' טהורה, ותוכחות מוסר נוראות, היורדות חדרי בטן, כדי להוסיף עוד שיריו הקדושים בעולם התורה והשירה, לכבוד רבנו רמ"א ע"ה המחבר ע"ה, והואלתי לבאר שהגאון הקדוש הנ"ל פרסומו יספיק כי כלו אמר כבוד ומפורסם הוא מאז ומקדם בעולם התורה והחסידות ובעולם השירה, כי שיריו הקדושים מאז מימי חייו היו שגורים בפה מלא תהילה בקרב אחינו המארוקאים, וביחוד בקרב אנשי עירנו עיר צפרו עיר מולדתו וכהונתוו הרמה, זכותו תגן בעדינו ובעד כל ישראל אחינו. ואני מסיים ואומר הגאון הקדוש רבנו הרמ"א הנ"ל שבחיי ועמוו מספר, וזכותו תהיה מגן וצינה בעדינו ובעד כל ישראל אחינו אמן."

[מתוך הקדמה לספר "שיר חדש" בהוצאת ר' משה אביטל הי"ו]