( 1918 – 2009 , נתבש"מ בט"ו באב תשס"ט )

נולד בעיר צפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה (אסתר לבית מויאל), אח לאהרון, שמחה ורבקה טובלי. משפחה צנועה ויראת שמיים , אביו היה סנדלר ואמו עקרת בית. מילדותו ינק את יראת השמיים ומאז היה מוקיר רבנן . בגיל 7, בצל אביו, היה עובר במלאח של צפרו ומעיר בשעת הליל את בני הקהילה לסליחות.

משחר נעוריו היה פעיל במוסדות הקהילה וחייו סבבו סביב בתי הכנסת וישיבות הקהילה, תלמידם ומשרתם בכבוד של גדולי רבני צפרו וחסיד נלהב ונאמן של רבינו רפאל משה אלבז זצוק"ל.

 

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94-2
ר' משה על קברו של הרמ"א זצוק"ל 1998

באמצע שנות השלושים לחייו נשא לאישה את רבקה טובלי (לבית כהן ) והביא עשרה ילדים לעולם . שמונה בנות ושני בנים ע"פ הסדר הבא : אסתר, רחל , קמילה , רימונד , יפה , אורלי , מרים , אליאן , אליהו ושי .

הוא אהב בכל מאודו את העיר צפרו ונאחז בה גם כאשר הקהילה התמעטה ויהודי העיר עלו ארצה . בשנים האחרונות שלו בצפרו כאשר מוסדות הקהילה היהודית בעיר נסגרו זה אחר זה , לקח על עצמו את תפקידי הקהילה , משימות הצדקה והחסד. הוא היה חשמלאי במקצועו אבל בכל הקשור לרוח נשמה ודת, ראשון לכל מצווה , ידו בכל ויד כל בו.

בעיר צפרו טיפל בתחזוקת בתי הכנסת של הקהילה , בית הכנסת הגדול ואם הבנים ובית העלמין.  מספרים שלעתים היה מביא לעבודות תחזוקה גדולות בעלי מקצוע ערבים מקומיים בכדי לתקן את בית הכנסת ומאחר שלא היה לו כסף היה משלם באמצעות המעט שהיה לו ברכוש ובבגדים.

ר' משה זצ"ל היה מזכה הרבים ועל כך סיפורים רבים .בערבי שישי לפני שהיה מגיע לביתו ומשפחתו , היה מבקר כמה זקנות עריריות ואלמנות ומברך על קידוש היין .

בחג סוכות , החג האהוב ביותר עליו , היה בונה סוכות גם עבור חולים ומבוגרים לפני שהיה בונה לעצמו ולמשפחתו, תמיד היה מכין לולבים , מעטר ומהדר עבור אנשים רבים לפני שדאג לעצמו .

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94
ר' משה טובלי 1998 – הושענא רבה ביה"כ קהילת צפרו באשדוד

שנים רבות ניסו לשכנעו לעזוב הכול ולעלות לארץ ישראל אבל הוא התעקש להישאר ולשמור על נכסי הקהילה. רק לאחר לידת בנו אליהו ובבגרות בנותיו והרי שבאותם ימים כבר לא נותר כמעט איש בקהילה היהודית צפרו השתכנע עלה לארץ עם משפחתו ואחותו בדצמבר 1972 והשתקע באשדוד.

לפני העלייה לארץ , הוא אסף את כל ספרי הקודש ומיין אותם, חלקם לקבורה קודש ואחרים ריכז למשלוח אותו העלה ארצה והעבירו לירושלים ישירות לידי הגאון רבי דוד עובדיה זצוק"ל.

באשדוד התפרנס בדוחק מעבודתו כעובד עיירה – אב בית וכחשמלאי של בתי הספר התיכונים שברובע ב'  ובשאר יומו עסק בכל הפעילות הדת של בית הכנסת קהילה צפרו ובהנצחת מורשת ומנהגי אבותינו .

חייו של ר' משה סבבו סביב קיום בית הכנסת קהילת צפרו, חגי ישראל ותיעוד מורשת אבותינו . בעשייה זו הוא לא עשה הנחה לעצמו ולא לאף אחד אחר. כל מצווה וכל משימה שלקח על עצמו עשה אותה בלב שלם ולא איחר לה או החסיר ממנה פסיק. משכים ראשון לשחרית הנץ והאחרון שסוגר את בית הכנסת לאחר תפילת ערבית. תמיד היה מגיע חצי שעה לפני כולם, גם שרגליו לא נשאו אותו מפאת גילו, היה קם שעה קודם העיקר להקדים לפני כולם בתפילה .

ר' משה טובלי זצ"ל היה מדי שנה לאורך שנים רבות , בכל חג  , היה כותב , עורך ומדפיס באלפים ,עלוני הדרכה ותוספות לתפילה. עלונים בהם היה מנחה ומדריך איך לקיים את חגי ישראל כמנהג קהילת יהודי צפרו מרוקו . לפני כניסת כל חג היה מבקר בכל בתי הכנסת הספרדיים בעיר אשדוד ומשאיר להם חבילת עלונים לחלוקה לקהל המתפללים . כל זאת עשה לשם שמיים ,לעילוי נשמת יקיריו ולהנצחת מנהגי קהילת צפרו.

אתם מוזמנים לגשת לעמוד ההורדות כאן באתר ,בכדי להוריד לפי צורך את העלונים אותם הכין ר' משה זצ"ל כירושה לבני הדורות הבאים .

ר' משה זצ"ל היה אנציקלופדיה מהלכת בכל הקשור למנהגים, צלילים וטעמי הקהילה ורבים היו פונים אליו למידע באשר למנהגי אבותינו. יחד עם זאת בשילוב העשייה בבית הכנסת היה מדריך ומכין חתני בר מצווה לעליה לתורה ולקריאת ההפטרה.

פעם בשנה היה קונה מאות ק"ג של ענבים והיה מייצר במו ידיו וסוחט ברגליו , במקלט בבית ברובע ה' באשדוד , עשרות רבות של בקבוקי יין מהודר וכשר והיה מחלקם לבני הקהילה ולנזקקים , יין מיוחד היה לר' משה, טעם מיוחד המלווה בניחוח אבות ,רבות דובר ונכתב עליהם.

בכל סוכות היה בונה סוכה בבית הכנסת , סוכה לשכנים וסוכה מהודרת למשפחתו . בנוסף לקח על עצמו את תפקיד הידור ועיטור הלולבים לחבריו ולכל בני הקהילה המבקשים .

בפסח היה מכין ביחד עם רעייתו מצות שמורות וחרוסת ומחלקם יחד עם דפי הסדר לכל בני הקהילה ונזקקים. כשהיקף החלוקה גדל רכש מכספו מצות שמורות והיה מחלקם לכל דורש בשמחה וחדווה.

ר' משה היה היזם והמבצע האחראי על הילולת ט"ו בשבט וגם קיים מדי שנה את הילולת רבינו הרמ"א זצוק"ל אשר תמיד בפיו היו שיריו ופיוטים. לאחר מותו ביקש ר' שלמה לוטטי היו' מהמשפחה לעטר את קברו בפתיח משירי רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל וכך נעשה (מצ"ב תמונות מקברו) .

שזכותו של ר' משה טובלי זצ"ל תגן עלינו. תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים תמיד .

image-1 image-2 image-3 image


ציטוט מדברים של הרב פנחס עובדיה שליט"א בן מו"ר הרה"ג דוד עובדיה זצוק"ל על ר' משה זצ"ל :

"… אחת מדמויות ההוד של קהילת צפרו במרוקו"

"… חפצו ורצונו של ר' משה זצ"ל היה להעלות על נס את שירתו של רבינו הרמ"א זצוק"ל וחפצו זה היה בכל עת שמחה וחג וגם בהקהל עם ביום ההילולה של רבינו זצוק"ל. ואז היה ר' משה פותח את פיו , בקולו עוז בשירה וזמרה , שיריו של רבינו זצוק"ל "

"די היה להסתכל אז בפניו של ר' משה כדי להרגיש ולחוות את עוצמת הביטויים והמילים בעברית וגם בערבית יהודית (מוגרבית). שירה זו הייתה סוחפת את האדם מטלטלתו ומנערתו משכרון החיים והבליהם, ומגבהת אותו לגובהי שחקים של טוהר וזכות "

" …טוב עין הוא יבורך ור' משה זצ"ל היה טוב עין במלוא מובן המילה "

"…גבה קומה היה ר' משה , משכמו ומעלה ,כך גבהו מעשיו ומידותיו התרומיות . שמר מכל משמר על מסורת אבות כמנהג צפרו, והיה בקי בלחני התפילות של כל השנה וגם בהנהגות החיים במעגל השנה ואת המסורת היקרה העביר לדורות הבאים".


מדברי הספד שנשא עליו הרב רפאל אביטבול שליט"א :

" מידת החסד שהייתה בו הביאה אותו לעזור לכל נצרך , ולא חיכה עד שיבואו לבקש עזרתו אלא חיפש דרך ומצא איך לגמול חסד. אוזן קשבת הייתה לו לר' משה זצ"ל והרבה מזמנו השקיע בהשכנת שלום בין איש לאשתו ובין איש לרעהו . בארץ מצא כר נרחב לפעילותיו השונות החל מטיפול ואחזקת בית הכנסת קהילת צפרו באשדוד וכלה בהכנת יין ומצות כמסורת אבותיו לחלקם למשפחתו ולמכריו"


ר' משה טובלי זצ"ל  –  1918 – 2009

מי האיש העניו , צדיק ונסתר ,

שומר מעשה בריאה ובחסדי שמיים נמהר ,

הדור ונאה , ומקטנה ומגדולה נשמר .

טוב לבב אוהב הבריות מגדיל תורה

ומשיב עטרה ליושנה

בן לקהילת צפרו מרוקו ומהוללה

לעד זכרו ייחקק ,נצח נצחים

יען כי נפשו צרורה בצרור החיים !

מתוך ההוצאה החדשה של ספר "שיר חדש " בהוצאת ישמח לב בית וגן ירושלים

ר' שלמה לוטטי הי"ו מגבאי בית הכנסת קהילת צפרו כתב עליו :

 זה סיפור מופלא על אדם מלא חיים, שעיסוקו הוא אנשים במעגל החיים,

הוא התשובה לשאלה מי האיש החפץ חיים,

תמיד עירני ופיקח, אפילו שהוא שותה אתך לחיים.

הוא האדם אשר קהילתו קיבלה אותו במתנה. מתמצא במסורת ומנהגים סביב מעגל השנה,

עושה הכל מתוך הלב בחדווה ובהרבה אמונה.

 

מי שמכיר בערכו יודע גם שהוא אנציקלופדיה מהלכת,

תעלה בפניו ענין או נושא והוא יפרוש בפנייך את כל המערכת ,

בסיפורו מעניק חוויה נוסטלגית – כאילו הזמן עמד מלכת,

מציג את הגרסה הנכונה ומסלק את הגרסה המופרכת.

 

משחר נעוריו בשירות הקהילה ומחזק כל בדק בית,

בבתי הכנסת ובמוסדות חינוך שימש כאב בית,

אהוב על גבאים וחזנים ואצל רבנים הוא בן בית,

באירועים והילולות הוא המכבד כיאה לבעל הבית,

 

בחגים ומועדים משמיע פיוטים מנכסי המסורת של הקהילה ,

בהתלהבותו ושמחתו סוחף את כל הציבור בשירת מקהלה,

מוציא בדפוס סדרים ומנהגים ומפיצם כדי לזכות את הרבים,

וכל עשיה שלו בעשר אצבעותיו ובשתי רגליו – בגשמים ובשרבים

יהי זכרו ברוך לעד , אמן .


שיר לכבודו של רבי משה טובלי זצ"ל נלב"ע ט"ו אב תשס"ט נכתב ע"י מר יהודה אלבז הי"ו : 

בְּתוֹכֵנוּ הָיָה זֶה הַאִיש מֹשֶׁה.

אַשֶׁר חַג וְשַׁר שִׁיר לֹא יִנַשֵׁה.

כּוּלוֹ חֶסֶד וְשִׂמְחָה לֹא יְחֶשֶׁה.

≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈

מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב וְאֵין בְּהַלָה.

מְכִין בְּחֶדְוָוה מַשְׁקֶה וְשִׁירָה.

עוֹד מְעַט יַבוֹאוּ לֹהִילוּלָא.

≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈

קְהִילַת צַפְרוֹ בְּעֵינָיו אָהֲבָה.

וְהוּא רוֹקֵד כּוּלוֹ לְהָבָה.

מְזֹרַז וְקוֹרֵא הָבָה נָשִׁירָה הָבָה.

≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈

ר' מֹשֶׁה נְהוֹרָה כּוֹלוֹ בּוֹעֵר בְּאֵשׁ הַתּוֹרָה.

לִכְבוֹדוֹ נַשִׁיר בְּאוֹרָה.

כִּי זֶה הַאִישׁ סֶפֶר תּוֹרָה.

≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈

תוֹכֵנוּ הָיָה זֶה הַאִישׁ מֹשֶׁה.

אֲשֶׁר חַג וְשַׁר שִׁיר לֹא יִנַשֶׁה.

כּוּלוֹ חֶסֶד וְשִׂמְחָה לֹא יְחֶשֶׁה.


%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-19