חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים והנצחת יהודי העיר ממרוקו

ארכיון

ר' אליהו טובלי זצ"ל

בס"ד

נלב"ע בכ"א בסיוון התשכ"א (1866-1961)

נולד בצפרו , נישא לאסתר לבית מויאל ע"ה

הביאו לעולם ארבעה ילדים ע"פ הסדר הבא : אהרון, שמחה ,רבקה ומשה טובלי ע"ה .

היה צנוע , עניו וירא אלוקים אשר חינך את ילדיו ליראת שמיים גדולה

היה סנדלר והתפרנס בדוחק והיה תמיד שמח בחלקו

במעגל החיים חי בעיקר בצל התורה הקדושה , שקוע במסירות גדולה בעיקר בלימוד הזוהר הקדוש ותפילה

להמשיך לקרוא "ר' אליהו טובלי זצ"ל"

יעקב ציון הרוש ז"ל

בס"ד

נלב"ע בכ"ו סיון תשע"ו ( 1946-2016)

נולד בכ"ה באייר התש"ו במלאח היהודי בספרו לסולטנה ופנחס הרוש.
הוריו קראו לו בשם יעקב ציון. תוספת השם ציון היתה משני טעמים, אחד בשל העובדה שאחיו הגדול שנקרא ע"ש הסב יעקב, לא שרד וכן בשל ערגת הוריו להגיע לארץ ישראל.

הוא היה ילד אהוב ומפונק במיוחד, גדל ונעטף באהבה ע"י הוריו ודודותיו. כשהיה ילד למד ב"אם הבנים". כשרצה לעלות ארצה בגיל קטן, הוריו לא אפשרו לו מחשש ודאגה, לכן עלה יחד עם משפחתו בגיל 16 לארץ. עם עלייתם ארצה עבד בעבודות שונות . התגייס לצה"ל בפברואר 1966 ושירת בחיל הרפואה במשך 25 שנים עד לשנת 1990.

במהלך חייו התמודד לא מעט מחלות כמו לב, סכרת, השמנה וכו'. מעולם למרות כל הכאבים, הדאגות ומפחי הנפש הוא לא התלונן על מר גורלו או לא אמר שכואב או רע לו.

חיוכו הנצחי, שידר כל הזמן "עסקים כרגיל' ואופטימיות אין קץ. הוא ידע לכעוס ולהכעיס, חוסר הסבלנות וקוצר הרוח אף התגברו בשנים האחרונות, עדיין, הוא היה חייכן ואהוב על כולם .

בשנת 2008 עבר אירוע מוחי שהותיר את חותמו, הוא איבד את הדיבור וכף ידו הימנית השתתקה. במסע מופלא של שיקום ארוך ועיקש הוא חזר לעצמו, דיבר באופן ברור ותפקד לחלוטין.

הוא תפקד לחלוטין באופן עצמאי. השקיע את מרצו וזמנו בצרכי בית הכנסת כחבר הועד הקשוח, העיקש שנלחם מול כולם כדי לשמור את קופת בית הכנסת טהורה ונקיה. כל מה שעשה, עשה ללא חשש ומורא, הוא לא חישבן לאיש ואמר בפנים את שחשב לכל אחד,  אם שרצה או לא רצה לשמוע.

עם הנכדים השתובב והשתטה בכל הזדמנות, שיחק וצחק איתם כאילו הוא בן גילם. למרות המגבלות הגופניות, בעט ורדף משך והציק (לכל אחד בנפרד…). היה לו מה להגיד על כל אחד ואחת, אבל את כולם אהב אהבת נפש ושמח בל עת לראות אותם.

אבא התגאה מאוד במוצאו ודאג תמיד להנחיל את מורשת הקהילה המפוארת במנהגים.

להמשיך לקרוא "יעקב ציון הרוש ז"ל"

רבקה טובלי בת אסתר ז"ל

נלב"ע בד' בתמוז ה'תשל"ט (1913-1978)

נולדה בצפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה , אחות לאהרון , שמחה ומשה

עלתה לארץ בדצמבר 1972 ביחד עם משפחת אחיה ר' משה טובלי ע"ה

הייתה צנועה וטהורה ותמיד הקדישה את חייה למען אחרים , ראשית להוריה , לאחים שלה ולמשפחותיהם ולקהילה , היא עבדה וגרה באם הבנים בצפרו .

תמונות רבקה טובלי ע"ה מצפרו
רבקה טובלי ע"ה עם אסתר יפה ואורלי יבדל"א

לא נישאה ולא הביאה ילדים לעולם

הובאה למנוחות עולם בבית העלמין באשדוד

יהיה זכרה ברוך , ת.נ.צ.ב.ה

קברה של רבקה טובלי ע"ה
קברה של רבקה טובלי ע"ה

אבא אפריאט ז"ל

נולד בצפרו ב-כב' אדר תרנ"א 1/4/1891 לזוהר לבית אסייג ושמעון אפריאט. בן זקונים להוריו ואח לשש אחיות : עישה, לאה, רחל, מסעודה, שמחה ועזיזה. אביו שמעון וסביו משה אפריאט.

ב- 2/6/1909 יום רביעי י"ג סיון, נישא לרבקה רוחמה (שם נוסף שניתן לה לרפואתה ממחלה) לבית פוני-כלפון ונולדו להם 5 בנות : יקוט, ציפורה, זהרה, אסתר וסוזן וחמישה בנים : פנחס, שמעון, שלום, חיים ואבנר.

אבא אפריאט היה סוחר ואיש ספר, היה לו בית מסחר לסיטונאות ואספקת מזון יבש לצבא הצרפתי במרוקו בשותפות עם עמרם זיני. היו לו בבעלותו בנינים, קרקעות, בעיר ומחוצה לה, בנה שלש דירות מפוארות וחנויות בעיר החדשה.

בשנות ה- 30 בפרוץ המשבר הכלכלי העולמי, גם העסקים במרוקו נפגעו קשה וכן עסקיו וננקטו נגדו הליכי כינוס נכסים ונאלץ למכור את כל נכסיו כדי לשלם חובותיו לכל נושיו ולא נשאר חייב לאף אחד למרות שכל האנשים שהיו חייבים לו לא פרעו את חובם. המשיך במסחר בקמעונאות ובחלוף המשבר חידש עסקיו בסיטונאות בהצלחה.

בשנת 1922 תרפ"ב זכה לכתיבת ספר תורה על שמו. ספר התורה הזה עלה עמנו ארצה, מבית הכנסת בספרו באנייה מקזבלנקה למרסי  וברכבת (ממרסיי לנפולי) ומנפולי לחיפה, שכן בבתי הכנסת ברמלה, באר שבע, מיתר ושוכן עד היום בבית הכנסת "הראל" בהר אדר. הקלף והכתב מוחזקים  במצב מצוין (ביחס לגילם המופלג 95 שנה).

אבא אפריאט היה פעיל ציבור בעירו : היה חבר בוועד הקהילה, בשנים 1927-1930 היה חבר מועצת העיר, היה חבר בוועד "אם הבנים", עמד בראש חברת "עץ החיים" לתמיכה באברכים, חבר בוועד של "קופת יחזקאל" לתמיכה בעדת הספרדים ובעדת המערביים בירושלים. ביתו היה פתוח לרווחה לאורחים ותלמידי חכמים. ואירח שליחי דרבנן (שד"רים) שבאו מישראל.

להמשיך לקרוא "אבא אפריאט ז"ל"

יצחק לוי ז"ל

נלב"ע ד' אב התשי"ח (1920-1958)

נולד בעיר ספרו בשנת תר"פ (1920), צעיר הבנים למכלוף לוי ולפרחה לבית עוליאל, אח למימון, רבקה, עזיזה, סולטנה, אברהם, ביידה ואסתר. אביו, "למקדאם כלאל" היה מראשי קהילת "ספרו", שימש ראש חברת אליהו הנביא וראש החברה קדישא, ועסק כל חיו בזיכוי הרבים, במתן בסתר ובעזרה לנזקקים.

הוא גדל כבן לאחת המשפחות המכובדות בעיר "ספרו" והיה גבר נאה, בעל קסם אישי נדיר, תבונה וחוכמת חיים.    הופעתו הקרינה אצילות סגנון ויוקרה, בטחון עצמי ושקט נפשי והוא נודע כבעל חוש צדק מפותח, דעות ליברליות שהקדימו את זמנם, חוש הומור, שמחת חיים ואהבת חיים.

בתכונותיו ובאישיותו המיוחדים הוא גילם דמות מופת, היה אהוב ונערץ על כל מכריו ובני משפחתו, בָבָת עֶינָן של אחיותיו ומקור לגאוותן והערצתן, קשור אליהן בכל נימי נפשו ומסור להן בכל מאודו. חיבתו לזולת, רגישותו, נדיבותו ורוחב ליבו היו שם דבר והוא נודע בנכונותו להטות כתף, לתמוך ולעזור לבני המשפחה ולכל מי שנזקק לעזרה.

הוא אהב את החיים הטובים, תמיד הקרין על סביבתו שמחה ובדיחות דעת ולשונו שפעה הומור ושנינות.   לעיתים תכופות נהג לקיים מפגשים חברתיים בביתו או בבוסתנים שברחבי העיר, נהנה לארח ידידים ובני משפחה ולפנק אותם במעדנים ובמטעמים מיוחדים שבישל ורקח במו ידיו.

הוא טיפח חוג ידידים רחב שעליו נמנו הטובים שבבני הקהילה, כולם בקשו את קרבתו ואהבו לבלות בחברתו.   הוא היה אבן שואבת לאחייניו, שאף שהיו צעירים ממנו בשנים, נשבו בקסמי אישיותו ובדעותיו המתקדמות, ראו בו מודל לחיקוי, זכו להבנתו, מצאו אצלו אוזן קשבת ונהנו מחברתו ומעצותיו.

להמשיך לקרוא "יצחק לוי ז"ל"

פנחס מויאל ז"ל

 נלב"ע בח' באב ה'תרצ"ט (1875-1939)

איש תם וישר אוהב תורה ולומדיה , אח של אסתר מויאל, דודו של ר' משה טובלי עליהם השלום

נפטר לאחר יסורים קשים ונקבר לצד אבותיו הקדושים בצפרו

יהיה זכרו ברוך

מאחר ואין תיעוד לדמותו אנו מפרסמים את תמונת קברו

 

שמואל אפריאט ז"ל

נולד בשנת 1938, בעיר ספרו שבמרוקו בן בכור ללאה ולרב הצדיק יצחק שמעון אפריאט, מחכמי הקהילה, עליהם השלום.

שמואל היה איש חינוך ועשיה חברתית ציבורית, גדל והתחנך על ערכים של יהדות, ציונות, אהבת הזולת, דאגה לקהילה ונדיבות.

עלה לארץ בשנת 1963 יחד עם זוהרה אשתו, הקימו את ביתם בעיר רמלה.

מתוך אידיאולוגיה ואמונה בחר לעבוד במערכת החינוך בארץ, היה מורה ומחנך בבתי ספר ברחובות, בקרית עקרון וברמלה.

דורות של תלמידים זוכרים את שמואל כמחנך אהוב, דמות ששימשה מודל, תלמידיו מספרים כי בזכות אישיותו נכנס לליבם והצליח להשפיע על דרכם ועתידם.

גם חבריו בצוות המורים וההנהלה מספרים על מנהיג כריזמטי, אדם שתוכו כברו, יושר וסבלנות היו נר לרגליו.

לאחר שנים רבות במערכת החינוך, שמואל נקרא להרחיב את פועלו החברתי- ציבורי ולהירתם להנהגת העיר רמלה.

בשנת 1973 נבחר לסגן וממלא מקום ראש העיר רמלה, באופן טבעי נמסרה לו האחריות על כל נושא החינוך בעיר.

בתקופת כהונתו שנמשכה למעלה מעשרים שנים, קידם את מערכת החינוך העירונית והוביל לחדשנות ושינוי במסגרות החינוך הפורמאליות והבלתי פורמאליות.

החינוך בעיר היה בראש מעייניו. ועל כן, במשך כל תקופת כהונתו כסגן ומ"מ ראש העיריה, הקפיד להיות הממונה על החינוך.

שמואל היה איש ציבור אשר מילא תפקידים רבים מעבר לתחום החינוך, היה גם חבר מועצת העירייה, יו"ר וועדת המשנה לתכנון ובניה, יו"ר נאמנות לקשיש, יו"ר האגודה לתרבות הדיור, חבר באיגוד ערים לחינוך ובאיגוד ערים לכיבוי אש וחבר המועצה הדתית.

בנוסף לכל אלה, התנדב והיה חבר פעיל גם באגודות אקי"ם, איל"ן והוועד למען העיוור.

שמואל שהיה בעל לב רחב וקשוב לציבור התושבים- היה ידוע כאיש ציבור שבכל שעה דלתו פתוחה לכל פונה.

ביום שני השבוע, ח' באב, 31.07.17 הלך לעולמו והובא למנוחות בבית העלמין של רמלה

יהיה זכרו ברוך ונשמתו צרורה בצרור החיים

ר' משה טובלי זצ"ל

 נתבש"מ בט"ו באב תשס"ט ( 1918 – 2009 )

נולד בעיר צפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה (אסתר לבית מויאל), אח לאהרון, שמחה ורבקה טובלי. משפחה צנועה ויראת שמיים , אביו היה סנדלר ואמו עקרת בית. מילדותו ינק את יראת השמיים ומאז היה מוקיר רבנן . בגיל 7, בצל אביו, היה עובר במלאח של צפרו ומעיר בשעת הליל את בני הקהילה לסליחות.

משחר נעוריו היה פעיל במוסדות הקהילה וחייו סבבו סביב בתי הכנסת וישיבות הקהילה, תלמידם ומשרתם בכבוד של גדולי רבני צפרו וחסיד נלהב ונאמן של רבינו רפאל משה אלבז זצוק"ל.

 

ר' משה ע"ה בצעירתו

בילדותו ובנערותו למד בחדר אצל רבי רחמים אלבז ואצל רבי יקותיאל אלבז זכר צדיקים לברכה . בגיל 17 עבר לפאס למשך 5 שנים , התגורר אצל בני משפחת מויאל ואזולאי (מצד אימו ) , למד מקצוע וחזר לצפרו כחשמלאי. שנים רבות היה החשמלאי היחיד בצפרו והיה מוכר מאוד בעיר בזכות מאור הפנים הגדול שלו ובזכות המקצועיות שלו.

 

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94-2
ר' משה על קברו של הרמ"א זצוק"ל 1998

באמצע שנות השלושים לחייו נשא לאישה את רבקה טובלי (לבית כהן ) והביא עשרה ילדים לעולם . שמונה בנות ושני בנים ע"פ הסדר הבא : אסתר, רחל , קמילה , רימונד , יפה , אורלי , מרים , אליאן , אליהו ושי .

הוא אהב בכל מאודו את העיר צפרו ונאחז בה גם כאשר הקהילה התמעטה ויהודי העיר עלו ארצה . בשנים האחרונות שלו בצפרו כאשר מוסדות הקהילה היהודית בעיר נסגרו זה אחר זה , לקח על עצמו את תפקידי הקהילה , משימות הצדקה והחסד. הוא היה חשמלאי במקצועו אבל בכל הקשור לרוח נשמה ודת, ראשון לכל מצווה , ידו בכל ויד כל בו.

להמשיך לקרוא "ר' משה טובלי זצ"ל"

אברהם כהן ז"ל

בס"ד

נלב"ע יז' באב תשע"ג ( 1929-2013)

בנם של שמעון ואסתר כהן ע"ה , אשר עברו להתגורר בצפרו בשנת 1934 , יחד עם אחיו ואחיותיו , זוהרה ז"ל , שלמה ז"ל, מרדכי, וכליפה היו"ר.

בשנת 1952 נישא במרוקו לשרה דבורה לבית חמו, אשר עמה הביא לעולם 8 ילדים , 4 נולדו בצפרו מרוקו והם : שמעון , יצחק , אבנר , ואלי אשר עלו עימם לארץ בשנת 1962 וקבעו ביתם בבאר שבע. ו- 4 ילדיהם שנולדו בארץ הם : חיים , רפי , אסתר ונתן. בארץ עבד בתחילה בטקסטיל ובניין אך רוב שנותיו בארץ עבד בתעשייה הביטחונית כאזרח עובד צהל עד לפרישתו לפנסיה.

להמשיך לקרוא "אברהם כהן ז"ל"

מרת חנה רובידא אביטבול בת למשפחת זֶקְרִי זצ"ל

התבשמה ב- ד' באלול תשמ"ב

 

"אִם יִהְיוּ כָּל-הַיַמִּים דְּיֹו וַאֲגַמִּים קֻלְמֹוסִין"

בהיותי צעיר לימים בבית אימא יקירתי, נהגה תמיד ללחוש לי בְּרַכּוּת אימהית את המילים הבאים:

"אם כל מי הים שבעולם ייהפכו לדיו, ואם כל העצים שבעולם ייהפבו לעֵטִים,

ואם השמים והארץ ייהפכו לנייר, אינני יכולה להביע או להגדיר את אהבתי אליך,

בני יקיר לבּי, אי אפשר לי לומר לך את אהבתי במילים"

משפחת אביטבול בצפרו , משה עמרם , חנה רובידה , רפאל ושמואל

דרכה המיוחדת של אימא ואהבת המשפחה שלה הִרְשִימוּ אותי עמוקות והשפיעו עלי הרבה מברכת אהבתה. מאז ומתמיד אינני יכול להגביל את כוח האהבה או להביעו במילים, אבל לחיות את האהבה הזאת ולהביע את כוחה תמיד מעבר ליכולתי או להעיז להגדירה.

להמשיך לקרוא "מרת חנה רובידא אביטבול בת למשפחת זֶקְרִי זצ"ל"

אליהו בלילתי ז"ל

נלב"ע כ"א בשבט תשע"ט (1934-2019)

אליהו נולד בד' אדר תרצ"ד, בעיר ספרו לאבא וסוליקה בלילתי ז"ל. אח קטן ל-4 בנות – בילדה ז"ל , עזיזה, מסעודה ורבקה. מיד לאחר לידתו אמו נפטרה, גדל בצל אחיותיו השכנים ודודה סולטנה אשר מילאו את תפקיד האם. אביו אבא בלילתי ז"ל נישא שוב ומנישואים אלו נולדו אחות בשם גאולה ואח בשם ישראל.

אליהו ז"ל למד בבית הספר "אם הבנים" והשתייך לתנועת הנוער "הבונים" שם היה הכינוי שלו "עין גנים". בשנת 1951 עלה לישראל באנייה נגבה בסיוע הסוכנות היהודית עם 20 נערים נוספים במסווה של קבוצת נוער הנוסעת ללמוד בצרפת. בארץ נקלט אליהו במחנה עתלית ומשם הועבר לקיבוץ כפר גלעדי שם שהה מספר חודשים עד לגיוסו לצבא לחטיבת גבעתי. אחרי השחרור גר תקופה קצרה בחיפה ואחריה התחיל לעבוד במפעל הנעליים בקיבוץ נאות מרדכי ושם אף התגורר.

בשנת 1956 הכיר את רחל לבית אבוטבול שעלתה לישראל מספרו ובשנת 1957 נישאו בעיר יבנה. בשנת 1958 נולדה שולמית (שולי) ובשנת 1959 עברו אליהו ורחל להתגורר בקרית שמונה. בהמשך נולדו אבי (1962) ומאיר (1969).

אליהו ע"ה עבד שנים רבות במפעל הנעליים של קיבוץ נאות מרדכי, התחיל כפועל ייצור מן המניין וסיים כמנהל העבודה. בהמשך עבר לעבוד במשביר לצרכן בקרית שמונה כמנהל מחלקת נעליים. בשנת 1983 עזב אליהו עם המשפחה את קריית שמונה, עברו להתגורר בעיר רחובות, עבד בסניף המשביר בתל אביב ובהמשך ברחובות כסגן מנהל הסניף עד לפרישתו לגמלאות.

להמשיך לקרוא "אליהו בלילתי ז"ל"

הגאון רבי ישועה שמעון חיים עובדיה זצ"ל

נתבש"מ בו' אלול תשי"ב ( 1872-1952)

רבי ישועה שמעון חיים נולד בכ"ז באייר תרל"ב לאביו רבי מסעוד זצ"ל ונימול על ידי רבינו הרמ"א. בצעירותו למד ש"ס ופוסקים מתוך מסירות נפש והתנהג בחסידות עם קונו. נשא אשה בגיל י"ח. אחרי נישואיו למד בהתמדה עצומה, קם בכל לילה שלוש שעות לפני עלות השחר ולמד בלי הפסק עד מאוחר בלילה, כאשר אביו רבי מסעוד מדריך אותו ומכווין את עלייתו בתורה בכל תחומיה בנגלה ובנסתר בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ.

פעם כאשר תקפה אותו מחלה קשה, שכב כשלשה שבועות מחוסר הכרה. חכמי העיר ובראשם הגאון רבי אלישע אפריאט זצ"ל עשו לו שינוי השם והוסיפו לשמו את השם "ישועה", ומיד כשקראו השם ישועה הוא התעורר מתרדמתו וסיפר שהמלה הראשונה ששמע הייתה "ישועה".

רבי ישמ"ח עובדיה נתבש"מ בו' אלול תשי"ב, זקן ושבע ימים שבע פעלים לביסוס לימוד התורה, תקנות והנהגות הקהילה, דרושים ארגון חברות וכתיבת ספרים אשר המפורסם שבהם הוא "תורה וחיים" המכיל בקרבו קונטרס אמונת חכמים, חידושי תורה על תורה שבכתב ותורה שבע"פ, דרושים, פסקים וכתבים, פיוטים וקינות. כמו כן הספר "ישמ"ח לבב" – חידושים על הש"ס.

את תפקידו מילא אחרון רבני צפרו – בנו הגאון רבי דוד עובדיה זצ"ל. רבי דוד נולד בצפרו באייר תרע"ח. בהיותו
בגיל ל"ד עם פטירתו של אביו, ישב על כסאו ברבנות העיר ואף קודם לכן כבר עמד לימין אביו בהנהגת העיר עם זקנתו ומצב בריאותו הרופף של אביו זצ"ל.

מידע נוסף אודות הרה"ג ישמח עובדיה באתר החכם היומי > למעבר לחצו כאן

חתימתו רבי ישמ
חתימתו רבי ישמ"ח עובדיה זצ"ל

הרה"ג חיים אליהו אברהם שיטרית זצ"ל

נתבש"מ ז' אלול תשי"ב ( 1901)

מורה צדק מצפרו, הוא היה חכם תלמודי ודעתו רחבה . הניח אחריו כמה פס"ד שעדיין המה בכי יד זרעו וחתום בפס"ד מחכמי המערב .

על קברו בצפרו רשום : כאן נטמן אדון התורה "אור הנר הקדוש" ( בוצינא דנהורא ) , מרביץ תורה , עטרת השקדנים , דעסיק באורייתא תדירא , לילות כימים , היינו צדיק עובד אל רם …. מתנהג בחסידות , ענוותן ושומר עיניים … הרב המופלא , כבוד מורנו ורבנו הרב .

קברו של רבי חיים אליהו אברהם שיטרית זצ

מאחר ואין לנו את איור פניו, צירפנו את דוגמת חתימתו כפי שתועדה בספרו של רבי דוד עובדיה זצ"ל – קהילת צפרו כרך ראשון .

אשמח אם יודעי דבר ומקור יוסיפו ידיעתם אודות הרב הגאון בתגובות בפוסט זה

יהי זכרו ברוך וזכותו תגן על כולנו

רחל חרוש לבית אביטבול ז"ל

נלב"ע ג' אלול תשל"ח (1904-1978)

נולדה בצפרו לר' אליהו אביטבול ולרבקה לבית אלקסלסי עליהם השלום. אחות לאסתר אלבז, רינה זיני, משה אביטבול, מלכה נחמני, שמחה דהאן ואליעזר אביטבול. אביה ר' אליהו ע"ה נישא בשנית ולה אחיות למחצה בשם חנה ויעל.

נישאה לדוד חרוש ז"ל והביאו לעולם שמונה ילדים, להלן שמות ילדיהם : מזל אוליאל, גרציה ימין אלפסי, מרים בלילתי, אהרון בן הרוש, רבקה גוזלן, עליזה פינטו, שושנה נדב אטיאס ובנימין חרוש.

עוד במרוקו היכה הגורל ותאונת בעלה אשר מנעה ממנו לשוב לעבודה לפרנסת המשפחה, אילצה אותה להחליפו ולדאוג לפרנסת המשפחה. בעוד היא מסתמכת על ילדיה הבגירים אהרון וגרציה אשר סייעו בשמירה וגידול האחים הקטנים, נדדה בין הכפרים ועסקה בתפירת בגדים, עיסוקה זה ומסירותה לפרנסת המשפחה אילצו אותה להיעדר שבועות מהבית. 

בשנת 1952 עלתה לארץ עם משפחתה אשר בתחילה התיישבו במעברה שמרון שהקימו בצומת נהלל, לימים העבירו את התושבים לישוב החדש , מגדל העמק.

להמשיך לקרוא "רחל חרוש לבית אביטבול ז"ל"

רבי ציון תורג'מן זצ"ל 

בס"ד

נתבש"מ ב-י"ח סיוון ה'תשס"ח ( 1943-2008)

"אציל המידות ומזכה הרבים "

רבי ציון ע"ה נולד בצפרו בכ"ג ניסן תש"ג לרבי יעקב חביבי אטארזמאן זצ"ל ומרת חנה לבית סודרי ע"ה אשר הביאו לעולם שבעה ילדים: נפתלי, ציון ע"ה, אברהם ע"ה, יוסף, יצחק, רינה ושמואל ואלו נצר למשפחת רבנים ידועה, דור שביעי לרבי עמור אביטבול זצוק"ל. בצעירותו למד בישיבת אקס לה בן בצרפת, רבו היה הרב חייקין זצ"ל.

לאחר שעלה ארצה מצרפת בשנת 1968 , קבע את משכנו בעיר בני ברק, נישא לפרחה לבית סייג מפאס מרוקו אשר אביה מכלוף סייג היה יליד צפרו. 

בישראל גויס לצבא ושירת כלוחם בחיל התותחים השתתף במלחמת יום הכיפורים .

 

רבי ציון תורג'מן כלוחם במלחמת יום הכיפורים
רבי ציון תורג'מן כלוחם במלחמת יום הכיפורים

לפרנסתו עבד בתעשייה האווירית, שם הקים את בית הכנסת הראשון בתוך תחומי מפעלי התע"א והיה מגדלור רוחני לכל העובדים. כולם שם ידעו, כל שאלה ודבר בעניין דת הלכה, פונים לרב תורג'מן.

כל דבר שבקדושה, הרגיש שזו השליחות שלו. דאג לקיים שיעורי תורה לעובדי התעשייה האווירית וכן הקים כולל יום שישי בבני ברק שבו לומדים סדר טהרות. עסק בהוצאה לאור של ספרי רבינו, רבי רפאל משה אלבז, ספרי הרב שלמה ועמור אביטבול זצוק"ל שהוא היה מצאצאיהם. בנוסף הפיץ סדרה של ספרי קודש בשפה הצרפתית ברחבי העולם. 

אחד מהפרויקטים שלו היה הקלטה והפצת קלטת שמע על תולדות חייו של רבינו הרמ"א, אישיותו ויצירתו, מצ"ב הקלטת ההיסטורית. את הקלטת הכין רבי ציון תורג'מן זצ"ל, אסף ערך והקליט בקולו הנעים לפני 30 שנה, סוף שנות השמונים. כל זאת במטרה להנגיש ולהנציח את סיפור חייו ויצירתו של מורנו ורבנו הרמ"א וסיפור מורשתנו לדור הצעיר.

קורות חייו של הרה"ג רפאל משה אלבז זצוק"ל

רבי ציון ע"ה, היה אדם נדיר, משכמו ומעלה, איש תורה וידע רב, נעים הליכות, איש קהילת צפרו, אהוב על הבריות.  

להמשיך לקרוא "רבי ציון תורג'מן זצ"ל "

שרה דבורה כהן לבית חמו ז"ל

בס"ד

נלב"ע יט' אלול תשס"ג (1933-2003) 

שרה דבורה בת חנה ויצחק חמו, נולדה בצפרו שבמרוקו .

בת למשפחת בת 9 נפשות , אחיה ואחיותיה הם : עזר, מוניק, עליזה, שושנה, מאיר ז"ל, יעקב ז"ל, פנחס ומשה. נישאה לאברהם כהן בשנת 1952. לפרנסתה , לפני נישואיה וגם אחרי עסקה בייצור כפתורים מיוחדים .

במרוקו נולדו 4 ילדים: שמעון, יצחק, אבנר ואלי.

עלו לארץ בשנת 1962 בעלייה הגדולה ממרוקו, קבעו את מקום משכנם בבאר שבע בשכונה ד'.

בארץ נולדו עוד 4 ילדים: חיים, רפי, אסתר ונתן.

בישראל עבדה במטבח בישיבת בני עקיבא וכן במשק בית ,וכן הייתה עקרת בית הרבה שנים.

נפטרה בתאריך י"ט אלול תשע"ג,  25/9/2003, קבורה בבית העלמין החדש לצידו של אבא

יהי זכרה ברוך לעד

 

 

הרה"ג משה בן חמו זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ כ"א אלול תס"ז ( שנת 1707 )

הגאון הקדוש רבי משה בן חמו זצוק"ל וזיע"א בנו של רבי מימון בן חמו שאף הוא היה מחכמי צפרו והוזכר לשבח בספר "מלכי רבנן" (אות מ), ככל הנראה נולד בין השנים ש"ע לש"פ. הוא הגבר הוקם על שהקים עולה של תורה בעיירה זו וכן בזכות מלוא שיעור קומתו וגדלותו בתורה ובחכמה, נתן לקהילתו הקטנה שם לתפארת ונישא שמה לתהילה בכל רחבי מרוקו. ובאותו הזמן שמלך רבי משה במקום, שם הקהלה היה "עדה מפוארת לצבי ולכבוד אוהבי ה' ותורתו הקדושה וכל בניה למודי ה'". [בשו"ת הנ"ל (ח"ב סי' צט)].

בכל עניני העיר היה רבי משה הרוח החיה ובלעדיו לא הרים איש את ידו בשום שררה, תמיד נשא מדברותיו לפני העדה וניהלם בצדק וביושר.

רבי משה עמל במשך כל תקופת רבנותו להקמת עולה של תורה בעירו, ובמיוחד שקד על חינוכם ולימודם של צעירי הצאן, עמד לימין המורים, ניהלם והשגיח עליהם בעינא פקיחא על דרכי עבודתם ועל שיטת לימודיהם.

רבי משה היה גם קנאי לבלי חת, על כן יעיד המעשה הבא שסיפר הגאון רבי יעקב משה טולידאנו זצ"ל בספרו "נר המערב"…

פירוט נוסף בספר ביד רמ"א

מאחר ואין לנו את איור פניו, צירפנו את דוגמת חתימתו כפי שתועדה בספרו של רבי דוד עובדיה זצ"ל – קהילת צפרו כרך ראשון .

ממשה רבנו ועד רבי משה ע"ה, גם כאן איש מדורנו לא ידע מקום קבורתו

יהי זכרו ברוך וזכותו תגן על כל עם ישראל

מאיר ממן ז"ל 

בס"ד

נלב"ע ט"ו לחודש אלול תשע"ט (1944-2019)

נולד בצפרו לאסתר לבית עובדיה ולמכלוף ממן עליהם השלום, אח לגבריאל, רפאל, יהודית, רותי, סימה ופאני. כילד וכנער בצפרו מרוקו, למד באם הבנים ולאחר מכן באליאנס, שבגר עבר לפנימית אורט בקזבלנקה.

בגיל 17, איבד את אביו מכלוף ע"ה, 9 חודשים לאחר מכן בשנת 1962 עלה עם אימו, אחיו ואחיותיו לארץ ישראל, קבעו את מקום משכנם בעיר רמלה. עם הגיעו לארץ גויס לטירונות ולשירות סדיר מקוצר בצבא, ושירות מילואים מלא לאורך כל השנים. לקח חלק במלחמת ששת הימים ויום הכיפורים.

בארץ המשיך ללימודי הנדסה באורט סינגלובסקי, עבד בתעשייה האווירית, מעורב בפרויקט הלווין אופק 1, חבר בצוות מובחר של מהנדסים שנסעו להשתלם בנושא בארה"ב. לאחר מכן בגיל 49 עשה הסבה מקצועית להוראה, במשך 20 שנה היה מורה לאלקטרוניקה ומחשבים בעמל. רבים מתלמידיו הגיעו לתפקידי מפתח לעמדות בכירות בעולם הטכנולוגי, הוא חש גאווה ואף הרגיש דרך עיסוקו בהוראה כי הגשים את ייעודו.

להמשיך לקרוא "מאיר ממן ז"ל "

הגאון רבי שאול ישועה אביטבול זצוק"ל

בס"ד

נולד בשנת תצ"ט ונתבש"מ בכ"ה באלול שנת תקס"ט (1739-1809).

הגאון רבי שאול ישועה אביטבול זצ"ל [-זקנו של רבינו הרמ"א, חותן זקנו רבי יהודה] נולד לאביו הגאון רבי יצחק זצ"ל שנמנה על חכמי העיר. התייחס ביחוסו לזקנו אביו אביו – רבי ישועה זצ"ל – שכפי המקובל נגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב בליל חופתו. וכן חרות על מצבת רבי ישועה הנכד "אדונינו שנגלה עליו אליהו הנביא ז"ל בחופתו כהר"ר ישועה".

נוסח דומה מופיע בכתובת בתו של רבי שאול ישועה, הצדקת מרת רבקה ע"ה [שנישאה להגאון רבי יהודה אלבאז זצ"ל זקנו של רבינו הרמ"א וכמובא לעיל]:

"דא כלתא בתולתא בת כ"ה הטוב החכם השלם הדיין המצויין רב הכולל כמוהר"ר שאול ישועה ס"ט בר כבוד השם הטוב החכם השלם ענותן ושפל ברך כה"ר יצחק ז"ל בר כבוד הה"ט הישיש ונכבד שנגלה אליו אליהו בחופתו ר' ישועה ז"ל".

למד תורה בימי חורפו ככל הנראה מפי הגאון רבי יוסף בן עטייא זצ"ל ומפי אביו הגאון רבי יצחק זצ"ל. רבו המובהק היה הגאון רבי אליהו הצרפתי זצ"ל מרא דאתרא דפאס, שהלך אליו וקנה ממנו תורה ודעת. כן רבו רבי אליהו היה מצוי לעתים תדירות בעיר צפרו בה נפגשו בעת ביקוריו שם. רבי שאול היה מכנה את רבו בתואר "משי"ח" [-מורי שיחיה]. ותמיד שאול שאל את דעת רבו העליונה אם מסכים הוא לסברותיו. ורבו היה מעריצו ומאיר לו פנים.

רבי שאול ישועה היה מושך בעט סופר ולשונו היתה שנונה וחדה, באמצעותה חרט בעט סופר מהיר חידושים בכל מקצועות התורה. כן היתה לו בקיאות מדהימה בספרי חכמי מרוקו שרובם היו עדיין בכתובים…

זכותו תגן עלינו ויהיה זכרו ברוך

פירוט נוסף אודות חייו בספר ביד רמ"א 

 

סבא דמשפטים רבי אבא אלבז זצוק"ל

בס"ד

נתבש"מ כו' באלול ( 1851- 1938 )

נולד בצפרו בי״ד תשרי תרי״א , בנם של קדושים,  רבי עמרם ורעייתו השניה רחמה ריינה , שהם , אביו ואימו מנכדיו של רבי שאול ישועה אביטבול . רבי עמרם בן רבקה , רחמה ריינה בת רבי אברהם, בתו ובנו של רבנו שאול ישועה אביטבול זצוק"ל .

נישא לצדקת מסעודה אלבז, בת אחיו רבי יקותיאל אשר הביאו לעולם שושלת קדושים דבקה בתורה, רבי יקותיאל מיכאל, ריינה וחנה עזיזה אלבז.

שירת כדיין וכרבה הראשי של צפרו שנים רבות ובסוף ימיו נתמנה לדיין ממלא מקומו של רבי שלום אזולאי. זכה לגבורות ונשאר במינויו זה עד יומו האחרון .

בין כתביו של רבי אבא זצוק"ל  , "זובחי הזבח " על שטיחה וטריפות , "דין אבא" שאלות ותשובות בהלכה , "מילי דאבא" לקוטים על התורה ( הוצא לאור ע"י נכדו רבי מאיר אלבז ) , "נימוקים על השולחן" , "בית האוסף " ליקוטים מדעיים מספרים שונים

זכות הצדיק תגן עלינו ויהיה זכרו ברוך

נכתב בסיוע אתר מרוקו רשת של אלי פילו ובנוסף בסיוע של מר טל רחמים היקר .

מרדכי איטח ז"ל

בס"ד

נלב"ע כ"ב אלול ה'תשע"ט ( 1938-2019)

נולד בצפרו לאסתר לבית חמו ולמימון איטח ע"ה אח לחיים איטח, עזיזה באנוז ומסעודה אלבז.

בשנת 1961 נישא לאסתר לבית רוומי ילידת פאס, בשנת 1964 עלו לארץ ישראל, קבעו את ביתם באשדוד. הביאו לעולם שבעה ילדים ע"פ הסדר הבא : סוניה, מימון, נועה, ז'ילבר, סמדר, שמשון וחלי.

במרוקו עסק במסחר של רכבים, בארץ עבד בעיריית אשדוד ולאחר מכן בחברה למתנסים עד לצאתו לגמלאות.

משפחתו ומכריו מעידים עליו כאיש משפחה חם ואהוב, ישר דרך, צנוע, בעל גישה חיובית ותמיד נכון לסייע. כל אלו ועוד הפכו אותו לדמות מוכרת ואהובה באשדוד.

להמשיך לקרוא "מרדכי איטח ז"ל"

פנחס אפרתי- אפריאט ז"ל

נולד בעיר צפרו בתאריך : י"ט אדר א' ה'תרע"ט, 19/2/1919.

לימודים במרוקו : בוגר יסודי בבית ספר אליאנס.

נישא ל- סטה בת ר' דוד מכלוף אזולאי. נולדה בפז.

פנחס וסטה אפריאט ז"ל
פנחס וסטה אפריאט ז"ל

עיסוקים במרוקו : מסחר.

עלייה לישראל דרך מרסי-צרפת בתאריך : 26/9/1955

מגורים בישראל מושב יד-רמב"ם.

עיסוקים בישראל : מנהל צרכנייה במושב יד רמב"ם ומנהל חשבונות של האגודה במושב.

ילדים : עשרה 7 בנים ו-3 בנות בן אחד ושתי בנות נולדו בישראל.

בעת שחלה הוספו לו שני שמות אליהו רחמים נכדיו נקראו על שמו פא"ר.

נפטר בתאריך : ו' תשרי ה'תשמ"ח 29/9/1987

נקבר בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים בחלקת "קהילת ירושלים" גחש"א גוש ת"ג חלקה א' שורה 8 קבר 10.

רשם הבן : דוד אפרתי

פנחס אפרתי- אפריאט ז"ל

 

אלישע בן זכרי ז"ל

נולד בצפרו ב- 19/5/1929 לחנה ורפאל בן זכרי.

נקרא על שם הסבא רבה, רבי אלישע אפריאט זצ"ל. סבתו תמו, היא בתו של רבי אלישע אפריאט "קדיש דרבנן" שנישאה לר' יהושע בן זכרי.

אחותו של אלישע חסיבה נישאה לר' מאיר כהן חזן ומיקירי בית הכנסת קהילת צפרו באשדוד.

למד מגיל 3 בתלמוד תורה ב"אם הבנים". המשיך לימודיו בבית ספר אליאנס ולאחר מכן למד בבית ספר על יסודי בעיר פס במגמת חקלאות.

היה חבר בתנועת "הבונים" בספרו, במסגרתה השתתף בשנת 1950, בסמינר בנושא תורת הסוציאליזם, חצי שנה בצרפת בטירה בעיירה שליד מרסיי וחצי שנה בישראל בקיבוץ נצר סירני כדי להכשירם כגרעין-קבוצת חלוצים לעליה לארץ.

כשחזר מהארץ לצפרו מונה להדריך נערים בתנועת הבונים ואז ארע אסון השיטפון-אלחמלה. בתמיכת הג'וינט הקימו מחנה מעבר לילדי המשפחות שבתיהם נהרסו בשיטפון.

ב- 4/9/1952 עלה ללא הסכמת הוריו לישראל, דרך קזבלנקה, מרסיי ובאניית " חיפה" לחיפה. מחיפה נקלט בקיבוץ צאלים ועבד בחקלאות על פי הכשרתו. בקיבוץ ביצע תפקידים כחצרן, רפתן, נהג, והכי אהב כרועה צאן.

כשעזב את הקיבוץ עבד בחוות צאן פרטיות חווה הידועה כיום כחוות אריק שרון ובחוות "גולדברג" ו"מיגדה", כמחסנאי במחנה נתן וכפקיד בסוכנות היהודית.

להמשיך לקרוא "אלישע בן זכרי ז"ל"

רפאל כהן ז"ל

נלב"ע בכ"ד תשרי ה'תשע"ז (1950 – 2016 )

רפי נולד בצפרו להוריו שמעיה וסתרייה, המשפחה התגוררה במלח, לפניו נולדו שלוש הבנות רבקה זוהרה ז"ל ואסתר. רפי נולד עם תאומתו כוכבה והיה הבן זכר הראשון להוריו, וזכה ליחס מיוחד. אחריו נולדו דינה ושלום.

בילדותו היה כל בוקר מתפלל עם אביו בבית הכנסת ומשם המשיך לבית הספר היהודי בו למדו בעיקר תורה, ערבית ומעט צרפתית.

הוא זכר את המריבות שהיו מתלקחות ברחוב מפעם לפעם עם הילדים הערבים. מכיוון שהיה הבן הראשון המיוחס, לאמו לא הייתה סבלנות לחכות שיגיע לגיל 13 ואת בר המצווה חגגו לו בבית הכנסת ובבית המשפחה בגיל 12.

לאחר בר המצווה, ב- 1962  עלתה המשפחה ארצה. לאחר מסע נדודים ביבשה, בים ובאוויר, ממרוקו דרך איטליה ללוד. ומשם באוטובוס הישר לדימונה שהייתה בראשיתה, ללא ירק ועצים רק חול ושממה. המשפחה קיבלה דירת עמידר בלתי גמורה והחלה תקופת הקליטה וההשתרשות בארץ שלא הייתה קלה.

רפי למד בביה"ס היסודי המקומי והמשיך במגמת מסגרות, בכור האטומי.  הוא התגייס לצבא ושירת בנח"ל בגרעין  "עתיד" שהגיע לבארי ובין חבריו היו דוד ז"ל ויונה כהן, יוכי אלון וחזי יחזקאל. במלחמת ההתשה נפצע בסיני. את פסי הכיר בכפר הנופש הצרפתי באשקלון. כשהחליטו לחיות ביחד רפי עבר לקיבוצה בגליל, מורן. אך מהר מאד הודיע לפסי שאין כמו בארי וקיצר את שהותו במורן.

להמשיך לקרוא "רפאל כהן ז"ל"

ר' מאיר כהן זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ ביג' בחשוון ( 1922 – 2002 )

נולד בצפרו לשאול ועיישה כהן ע"ה, כתלמיד שקדן וחרוץ היה ברור שהוא יעסוק בהוראה, עם נישואיו לחסיבה זכרי ז"ל , בת הנגיד האחרון ר' רפאל זכרי ע"ה , יצאו ללמד במקומות שונים אחרים במרוקו, ר' מאיר התקדם בתפקידיו עד לתפקידו האחרון במרוקו כמנהל אדמיניסטרטיבי של בית החולים הראשי בקזבלנקה.

 

רבי מאיר כהן ורעייתו חסיבה לבית זכרי ע"ה

ר' מאיר זצ"ל עלה לישראל ב- 1965, השתקע באשדוד והשתלב בחיי קהילת יוצאי צפרו, נרתם כל כולו לייסוד והקמת בית הכנסת המפואר של קהילת צפרו.

חברותא נדירה של מכובדי קהילת צפרו

לימים בצוק העתים, קיבל על עצמו להיות שליח ציבור, שליחות אותה ביצע באדיקות ובאהבה אין קץ, לא היה דבר אישי או משפחתי אשר היה יכול להיות בר תחרות עם שליחות זו אשר ארכה יותר מ- 20 שנה .

החיבור שלו לעשייה בקהילה,  בדרך בה ניהלו חיי הקודש בקהילה, הדרך בה הנהיג היווה בסיס להמשך המורשת המפוארת של קהילת צפרו.

בהגיעו לגבורות עשתה לו הקהילה, בהובלתו וכתיבתו של שלמה לוטטי היו', מחווה יפה ומכובדת מאוד בהנצחת אבני הדרך ומסכת חייו ( ראו מצ"ב תמונה )

וכך נכתב :

רבי מאיר כהן – הכהן של ימינו

דברי שבח לכבוד מאיר כהן – יש לכתוב באותיות מאירות

לברור טוב את המילים ולבחור רק את המובחרות, לחפש רעיונות מהמקורות ובכלל זה הכותרות, המתארים ומשחזרים את מהלך חייו, את פועלו – מאשרות לחרוג הפעם ולספר שבחו בפניו – בתבניות מחורזות ומפוארות. לשמוח בו ואיתו יחד עם כל אוהביו – בהגיעו לגבורות.

להמשיך לקרוא "ר' מאיר כהן זצ"ל"

שמעון אפרתי -אפריאט ז"ל

נולד בר"ח ניסן תרפ"ב 29/3/1922 (למרות שבמרשם בספרו וב- ת.ז רשום 5/4/1922, שהוא יום ברית המילה ולא יום הלידה).

בזמן הלידה ההורים גרו ב"דאר אבא אפריאט". המשפחה גרה בקומה הראשונה והקומה השנייה הוקצתה לבית כנסת "צלא אזדידה" בו התפלל גם ר' שמעון חיים עובדיה.

למד ב"אם הבנים" שהיה ממוקם במלאח בבית הכנסת "צלא דלפוקי" ובשנת 1935 עבר לבניין חדש מחוץ למלאח. המורה האהוב עליו היה רבי דוד עטר שבא מ-מוגדור ללמד בצפרו.

בשנת 1931 עבר ללמוד בבית ספר "אליאנס" שהיה ממוקם עדיין במלאח ב-"דאר אלחמאם". בשנת 1932 אליאנס עבר לבניין בעיר החדשה. המורה ואח"כ המנהל היה מר אסא. בערבים המשיך ללמוד גם ב"אם הבנים".

בשנת 1936 המשיך לימודיו בבית הספר התיכון בפאס ועבר בהצלחה את בחינות הגמר שהתקיימו בשנת 1939 ברבט. מיד אחר כך ניגש לבחינות להתקבל לסמינר למורים של אליאנס בפריס אך בגלל פרוץ המלחמה ב-1939, השתבשו התכניות ונאלץ להסתפק בלימודי הנהלת חשבונות בהתכתבות עם בית ספר בפריס. בהמשך החל לימודי משפטים דרך המכון ללימודים גבוהים בפריס באוניברסיטה של אלג'יר ואחר שהשלים דרך אותו מכון את לימוד המשפט המרוקאי קיבל תעודת עו"ד, התקבל לעבודה במשרד האוצר המרוקאי. בהמשך שינה כוון למד כלכלה ובמאי 1955 עבר את הבחינות בהצלחה.

עיסוקים במרוקו : עבד כמורה לצרפתית ב"אם הבנים" ובתקופה קצרה גם בישיבת "בית דוד", כיהן כמזכיר גזבר ומנהל חשבונות של הקהילה, כיהן כחבר ועד הקהילה וכסגן יו"ר הוועד במקביל לכהונתו של רבי דוד עובדיה כרב העיר, מורה למאות תלמידים באליאנס, עבד במשרד האוצר בעיר מקנס וברבט כמפקח על דוחות הכספיים של חברות הביטוח.

להמשיך לקרוא "שמעון אפרתי -אפריאט ז"ל"

שמעיה כהן ז"ל

נלב"ע בל' בחשוון ה'תשל"ב (1906 – 1971)

נולד בצפרו מרוקו , ליעקב ורבקה כהן ע"ה, בגיל 18 היה כבר יתום מהורים.

במרוקו עבד למחייתו כנגר, נישואיו הראשונים לא צלחו בשל עקרות רעייתו, נישא בשנית לסטרייה לבית ברוך ע"ה והביא עימה לעולם 8 ילדים רבקה , זוהרה ז"ל , יעקב ז"ל, אסתר, רפי ז"ל , כוכבא , שלום ודינה .

עלה עם משפחתו בשנת 1962 , מפאת גילו ומצב בריאותו לא עבד בארץ , נפטר בטרם עת בגיל 65 שנים

קבור בבית העלמין של דימונה

יהיה זכרו ברוך ,  ת.נ.צ.ב.ה

ר' מכלוף אליהו הלוי זצ"ל

ראש חברת אליהו הנביא בקהילת צפרו הלא הוא רבי מכלוף אליהו הלוי זלה"ה המכונה "מקדאם כלאל" שפיקד בעצמו על כל פעולות החברה. וכל יומו היה מוקף בזיכוי הרבים ולהועיל לזולתו וגזבר החברה היה ר' שמעון זאב כלפון זצ"ל, שעיסוקו היה חנות לממכר ספרי קודש.

פעל לחלוקת מצרכי מזון עבור נזקקים באופן של "מתן בסתר" בדרך כבוד, כאשר בכל יום חמשי היה מפקד על מבצע של הנחת סלים מלאים מזון בשעות לילה מאוחרות ליד דלת ביתם של המשפחות הנזקקות. ביום ששי בשעת הבוקר, היו ממשיכים עם פעולות החסד ואוספים חלות מבתי אנשי העיר האמידים ולאחר גמר האיסוף, מחלקים אותם בבתי הנזקקים.

בכל ברית מילה בעיר היה משתדל להיות נוכח ולא היו מתחילים ברית מילה ללא נוכחותו, וכשהיה מגיע, הא לך האות שאפשר להתחיל בברית והיו אומרים "הנה בא אליהו הנביא ועמו אליהו הלוי".

אף בשמחות בר המצווה היה עומד בראש התהלוכה לכבוד החתן בר מצוה ומרים את החתן על כתפיו ומשמח אותו עד כלות הכוחות.

בימי הרחמים והסליחות היה קם בעוד לילה ומסתובב בבתי העיר להעירם לאמירת סליחות כנהוג. לאחר מכן, היה מקדים לבא ראשון לבית הכנסת להכין תה וקפה לקמים באשמורת.

להמשיך לקרוא "ר' מכלוף אליהו הלוי זצ"ל"

יקוט חוטה לבית אפריאט ז"ל

יקוט נולדה בספרו בשנת 1914, כבת ראשונה לאבא אפריאט ורבקה רחמה לבית פוני ע"ה, אחריה נולדו עוד 9 אחים ואחיות : ציפורה ז"ל, אבי פנחס ז"ל, שמעון ז"ל, זוהרה ז"ל, שלום הי"ו, אסתר הי"ו, חיים ז"ל , אבנר וסוזן הי"ו.

יקוט נישאה בשנת 1928 ל- שלמה חוטה בן אליהו.

יחד גידלו 8 ילדים חמישה בנים ושלוש בנות : חנה, אליהו, צמח, מיכאל, יעקב, שולה, דוד וכרמלה . שניהם יחדו, הקרינו אהבה ביניהם, לילדיהם, לקרובים ולכל אדם.

עלו לישראל בערב יום העצמאות בשנת 1955. נקלטו בפחונים במעברה ואח"כ שוכנו בדיור בדירה, בקרית שמונה. בנם אליהו ציון עלה כנער בגיל 14 במסגרת עליית הנוער. ב"ה זכו לגדל נכדים ונינים רבים.

יחד חיו כל השנים בשמחת חיים, ביתם היה פתוח לרווחה ולמרות המרחק הרב כל הקרובים ההורים האחים ואחיינים ואני בתוכם האחיות והאחייניות, התארחו בביתם סעדו ממטעמיה. גם יקוט הרבתה לבקר את הוריה לעתים קרובות ואת אחיה ואחיותיה.

יקוט הקפידה בקיום מצוות ביקור חולים, אוהבת שלום ורודפת שלום, הייתה מוכשרת להשכין שלום בין בני זוג גם בשליחות של הרב המקומי והכל בצנעה.

נלב"ע כ"א כסלו תשס"ד 16.12.2003

יהיה זכרה ברוך.

ליקט וערך אחיין דוד אפריאט-אפרתי

מכלוף ממן ז"ל

נלב"ע בכד' בכסלו התשכ"ב ( 1920-1961)

נולד בצפרו לשמחה לבית טובלי ושלמה ממן ע"ה, אח של חיים ויצחק ממן ע"ה, למחייתו עסק במסחר מחוץ לעיר . לימים נישא לאסתר לבית עובדיה והביא עמה לעולם שבעה ילדים, שלושה בנים: גבריאל , רפאל ומאיר. וארבע בנות :מסודי (יהודית) ריימונד(רותי) שמחה ופאני. נפטר בטרם עת בגיל 41 .

שנה לאחר פטירתו , בתאריך 12/10/1962 עלתה משפחתו לארץ .

מקום מנוחתו בבית העלמין של צפרו במרוקו

יהיה זכרו ברוך

אסתר ממן ז"ל
אסתר ממן ז"ל

 

שלמה ושמחה ממן ז"ל
שלמה ושמחה ממן ז"ל

סטה אפרתי-אפריאט לבית אזולאי ז"ל

נולדה בעיר פז להורים ר' דוד מכלוף בן גרציה וישועה ורבקה בת חנה ושמעון בנוז

בתאריך – שבט ה' תרפ"א לועזי ינואר 1921

לימודים במרוקו : בוגרת תיכון מקצועי לבנות בעיר פז

נישאה ביום רביעי ט"ו בשבט ה'תש"א 12/2/1941, ל- פנחס אפריאט יליד ,19/2/1919 בן אבא ורבקה רחמה אפריאט לבית פוני נולדו וגרו בעיר ספרו.

פנחס וסטה אפריאט ז

עיסוקים במרוקו : תפירה. סריגה באופנה – צרפתית עדכנית.

עלייה לישראל דרך מחנה העולים במרסי צרפת בתאריך : ספטמבר 1955

מגורים בישראל – מושב יד-רמב"ם.

עיסוקים בישראל : עקרת בית-אם ל-10 ילדים, קריאת ז'ורנלים, אופנה, עיצוב פני הבית ומאמרים בצרפתית, סריגה, תפירה, מתכוני בישול ואפיה

ילדים : שבעה בנים ושלוש בנות. בן ואחריו שתי בנות נולדו בישראל.

נפטרה : תאריך כ"ו כסלו תשס"ט 22/12/2008

נקברה ב- בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים. בחלקת גחש"א – גוש ת"ג חלקה א' שורה ג' (8) קבר 9.

רשם הבן : דוד אפרתי

חנה חמו לבית פוני ז"ל

ילידת צפרו , בת משפחת פוני , נישאה ליצחק חמו .

הביאו לעולם שמונה ילדים, כולם נולדו בצפרו , שמותיהם: . שרה דבורה, עזר,מוניק, יעקב ז"ל,  עליזה,מאיר ז"ל, שושנה,  משה, ופנחס. חנה עסקה בייצור של כפתורים יפים המיוחדים לבגדי כלות, עלתה עם משפחתה ארצה בשנת 1962 היישר לבאר שבע

נלב"ע בכח' בכסלו , מקום מנוחתה בית העלמין בבאר שבע

יהיה זכרה ברוך

המידע נאסף והועבר ע"י נכדה מר חיים כהן מבאר שבע

יצחק חמו ז"ל
יצחק חמו ז"ל

רבי עמור אביטבול זצוק"ל

בס"ד

התבש"מ א' בטבת תרי"ד ( 1782-1854)

רבי עמור בן שלמה נולד בשנת תקמ"ב בעיר צפרו שבמרוקו, בבגרותו נשא לאישה את מרת דונה אלבאז ונולדו להם עשרה ילדים.

רבי עמור עסק לפרנסתו ביום במסחר והוגה בתורה בלילות, למעשה היה אחד מענקי התורה של העיר צפרו רבי עמור שימש כאב בית דין בעיר ובנוסף לכל היה גם משורר.

הוא היה ידוע בהכנסת האורחים שלו וביתו היה פתוח לכל אדם. חכם יעקב אבוחצירא – האביר יעקב, כל אימת רבי שהגיע לצפרו מתאפילאלת היה מתארח בביתו.

רבי עמור היה בחברותא עם חכמי דורו ביניהם חכם יצחק בן וואליד, חכם יוסף בירדוגו, חכם עמרם אלבאז ועוד. הוא השאיר אחריו תלמידים רבים, ביניהם חכם משה רפאל אלבאז – הרמ"א.

חכם עומר אביטבול כתב ביאורים וחידושים רבים לתורה, חידושים אלו הוצאו לאור בספרים הבאים: 'מנחת העומר – שו"ת', 'עומר התנופה – ביאורים על התורה', 'עומר מן' – דרושים לפרשיות התורה', 'עת הזמיר '- אגרות ומליצות', 'שירת העומר – ביאורים על אגדות חז"ל', 'שירת העומר – שירים ופיוטים

מאחר ואין תמונה , עשינו שימוש בחתימתו .

מידע נוסף ומפורט אודותיו באתר החכם היומי בקישור הבא: לחצו כאן 

להנאתכם להלן קטע אודיו של אחד מפיוטיו הידועים בערבית יהודית הוא "תובו לילאה, יא נאס" שיר שבח לה' וקריאה לחזרה בתשובה .

תובו לילאה יא נאס, יא עיני, וואעבדוה דימה.

לחאנין. לגאפור, יא עיני, הווא מול רחמא.

רבי כלק דנייא, בסמא דוורהא.
לארד עללק פלהווא, ביזאהו ווקפהא.
בגיר סווארי פלכווא. פי לוסט נזלהא.
ועזל ליל מן נהאר, בדאוו ודלמא.

וכלק סמס ולקמר, ידורו פסמא.
ונזום ידוויוו כי זמר, פי ווקת דלמא.
לבחר בלמוואז יהמר, בהוואל עדימא.
תמא לחות ירעא, וספון פוק למא.

וכלק לקות מן תראב, ולאיתמאר מן לסזאר.
עינב דוואלי לסראב, לקלוב יזההר.
וטיור ילגיוו כי רבאב, פי טלוע נאהאר.
בחס מליח ולדיד, וצאוות נעימא.

חיים אפרתי–אפריאט ז"ל

נלב"ע ז' בטבת (1931-2009)

נולד בצפרו מרוקו בתאריך ל' סיון תרצ"א ,15/6/1931 להוריו אבא אפריאט ורבקה רחמה פוני ע"ה

למד בתלמוד תורה ב"אם הבנים" וביסודי באליאנס בצפרו, המשיך לימודיו בעיר פאס, היה חבר בתנועת הצופים   E.I.F. בעיר פאס התגבש רצונו לעלות ארצה ועל אף התנגדות הוריו ניסה להגיע דרך טזה / אוג'דה ורק אחרי שבעה ניסיונות הגיע לארץ באנייה "גלילה" ב-29/9/1949 .

להמשיך לקרוא "חיים אפרתי–אפריאט ז"ל"

רבקה בת עזיזה קסלסי ז"ל

נלב"ע בט' בטבת ה'תשס"ח ( 1920-2008 )

נולדה בצפרו ונישאה ליוסף אליעזר קסלסי ע"ה

במרוקו הייתה עקרת בית והביאה לעולם ארבעה ילדים : נטע , מאיר , שלמה וראובן היו' .

עלתה לארץ בשנת 1954 , עבדה בעיירת אשדוד כבשלנית בבית הספר מוריה

נקברה באשדוד ,יהיה זכרה ברוך ,  ת.נ.צ.ב.ה

יוסף אליעזר קסלסי ז"ל

זוהרה צרויה לבית כהן ז"ל

נלב"ע ביא' לטבת ה'תשנ"ז (1942 – 1996)

נולדה בצפרו לשמעיה וסטריה כהן עליהם השלום

נישאה למכלוף צרויה ע"ה במרוקו ועלתה לארץ בשנת 1956 ,קבעו ביתם בעיר רמלה , הביאה לעולם  5 ילדים : יהודית, יצחק, יוסף, אברהם ושמעון יבדל"א .

בארץ עבדה שנים רבות בתעשייה האווירית כמנהלת התפעול של חדרי האוכל במפעלים בלוד

כולם יזכרו אותה כאישה צנועה וחזקה , אשת הברזל שתמיד נכונה לסייע ולתרום , אמא , סבתא ודודה שכולם אוהבים.

נפטרה בטרם עת , בגיל 54 ממחלה והותירה חלל גדול במשפחתה שלא ניתן למלא

נקבע מקום מנוחתה בבית העלמין ברמלה

יהיה זכרה ברוך לעד

הגאון רבי דוד עובדיה זצ"ל

בס"ד

התבש"מ בל"ג לעומר , י"ח אייר ה'תש"ע ( 1917- 2010 )

אחרון רבני צפרו , רבי דוד נולד בצפרו באייר תרע"ח , בנו של רבה של צפרו , הגאון רבי ישועה שמעון חיים עובדיה זצוק"ל .

בהיותו בגיל ל"ד עם פטירתו של אביו, ישב על כסאו ברבנות העיר ואף קודם לכן כבר עמד לימין אביו בהנהגת העיר עם זקנותו ומצב בריאותו הרופף של אביו זצ"ל. תפקיד זה מילא 10 שנים , בשנת 1952 התבקש לכהן כרב העיר רבאט לאחר מכן בשנת 1961 התמנה לרבה של פאס וב- 1963 לזמן קצר מילא את תפקיד רבה של מרקש

רבי דוד עובדיה

כמו כן היה איש חינוך מהמעלה הראשונה אשר הוציא תחת ידיו מורים ,תלמידי חכמים ובעלי מקצועות בכירים רבים.  תפקידים נוספים אשר מילא במרוקו : מפקח בית הספר "אם הבנים", חבר הוועדה לרפורמה בחינוך (במרוקו), נשיא של כבוד בקהילת צפרו ,מפקח על החינוך היהודי, חבר הפרלמנט במרוקו ועוד…

להמשיך לקרוא "הגאון רבי דוד עובדיה זצ"ל"

פאני כץ לבית זרח ז"ל

נלב"ע ל' כסלו- חנוכה ושבת ראש חודש ( 1953-2019)

ילידת צפרו , ביתם של משה זרח ומרים (רמו) לבית טפירו עליהם השלום, בת למשפחה בת שורשים עמוקים בצפרו. פאני היא נכדתם של של אברהם ורבקה טפירו ז"ל, נינתם של ישועה מרעילי – זרח ז"ל  ושל עליה טפירו ז"ל. אחות לישועה, אבי, רפי ויוסי זרח יבדל"א . עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1956, קבעו משכנם בעיר רמלה.

בישראל עבדה 15 שנים בתעשייה האוורית ולאחר מכן עשתה הסבה לחינוך, מורה לתנ"כ. נישאה לחיים כץ ע"ה עימו הביאה לעולם שני ילדים , קובי ואלעד, התגורררו בראשון לציון.

להמשיך לקרוא "פאני כץ לבית זרח ז"ל"

אהרון טובלי ז"ל

נלב"ע בט"ו בטבת ה'תשל"א (1897-1971)

נולד בעיר צפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה (אסתר לבית מויאל), אח לשמחה ,רבקה ומשה טובלי ע"ה . משפחה צנועה ויראת שמיים , אביו היה סנדלר ואמו עקרת בית.

הוא עסק במסחר , בעיקר מול הברברים והייתה לו חנות מכולת בצפרו אותה בנה במו ידיו

עוד במרוקו נישא לחנה עוליאל  ע"ה ונולדו להם תשעה ילדים:

סתריה ע"ה, יובל, גרסיה ע"ה, רוזה, יקוט, שולה, שמעון, דוד וסוזן.

תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה
תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה

עלה לישראל עם כל בני משפחתו ביולי 1963.

השתקעו באשדוד וגרו ברובע ב' ברח' המעפילים.

נטמן בבית העלמין באשדוד,

יהיה זכרו ברוך

 

עישה כהן ז"ל

נולדה בשנת 1912 בעיר ספרו

בתם של רבקה ומאיר אליהו כהן

נישאה לשאול כהן. נולדו להם ילדים : מאיר, זוהר, רוחמה, רחל ורחמים

עלתה לישראל בשנת 1962  יחד עם משפחת בנה רחמים כהן. גרו במעברה ואח"כ בשיכון עמידר בבאר שבע ואח"כ באשדוד.

נפטרה בגיל 68 בתאריך כ"א טבת תשס"ח

נקברה בבית העלמין באשדוד.

ליקטו דוד אפרתי וזהבה סבח (נכדה)

ציון עזר וידל ז"ל

נלב"ע בכ"ה בטבת (1929-2009)

בכ' סיוון התרפ"ט, נולד בעיר צפרו אשר במרוקו , בן זקונים לחיים ושרה וידל. עד גיל בר המצווה גדל כדרך כל הילדים. למד בתלמוד התורה של רבי דוד עובדיה.

בגיל 14 החליט לסיים את חוק לימודיו והחל לעבוד לפרנסתו. לאחר שנה הצליחה אמו שרה ז"ל בזכות אבותיה, להשיבו לתלמוד תורה של רבי דוד עובדיה, לאחר שהבטיחה לו שהיא תספק לו את כל מחסוריו בעבורם עבד. הנער חזר לספסל הלימודים ואף ראה ברכה בלימודיו, הצטיין בהם, ואף מונה למלמד בתלמוד תורה.

להמשיך לקרוא "ציון עזר וידל ז"ל"

חנה טובלי לבית אוליאל ז"ל

נלב"ע בכ"ז בטבת תשנ"א (1991)

נולדה בצפרו ללאה (לבית אפריאט) ורפאל אוליאל

לא ידוע תאריך לידתה המדויק .

נישאה לטובלי אהרון ע"ה ונולדו להם תשעה ילדים:

סתריה ע"ה, יובל, גרסיה ע"ה, רוזה, יקוט, שולה, שמעון, דוד וסוזן.

עלתה לישראל עם כל בני משפחתה ביולי 1963.

השתקעו באשדוד וגרו ברובע ב' ברח' המעפילים.

תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה
תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה

נקברה בבית העלמין באשדוד, חלקה 26.

יהיה זכרה ברוך

סולטנה הרוש לבית וידאל ז"ל 

נלב"ע בכ"ח בטבט תשס"ט

נולדה בצפרו , הבת של רחמה ושלום וידאל

אחותו של אבנר וידאל שהיה בעל חנות לדברי מתיקה.

נישאה לפנחס הרוש ע"ה עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1962 ראשית  לאופקים ולאחר מכן עברה לבאר שבע.

הייתה מאוד דומיננטית בקרב המשפחה הגרעינית והמורחבת וגידלה משפחה לתפארת .

אישה צנועה , בעלת גמילות חסדים , עסקה במצות חסד ואמת בחברותה בחברת קדישא בבאר שבע שנים רבות

נפטרה בשיבה טובה , יהיה זכרה ברוך

רפאל בן זכרי ז"ל

בס"ד

ר' רפאל בן זכרי נולד בעיר צפרו אשר במרוקו , עלה עם משפחתו בשנת  1956.

בנו של יעקב זכרי ואח של זהרה זכרי , נישא לרוזה לבית הרוש שתחיה עמה הביא לעולם ארבעה  ילדים

לפרנסתו עסק בהוראה למלאכה והיה בעל נגרית מרכז הריהוט בבאר שבע

ר' רפאל בן זכרי , דמות מופת , שאת סיפורו העבירה לפרסום משפחתו המבקשת להנציחו בכבוד ובגאון

פעילות ציונית במרוקו :

  • החיבור שלו ואהבת השפה העברית הובילו אותו ללמד את השפה העברית בהתנדבות
  • לפני קום המדינה טיפל בקרנות הלאומיים ק.ק.ל ,קרן היסוד,השקל הציוני
  • התמנה להיות נציג מרוקו לקונגרס הציוני
  • יסד את ארגון תנועת "בני עקיבא" כולל השתלמות מדריכים ,מדריך רוחני של תנועת הצופים.
  • כתב מחזות והכין הצגות בנושא התודעה הלאומית ומסורת ישראל
  • היה האיש שקיבל הודעה על הנופלים בקרבות בארץ ומודיע למשפחות
  • במשך פעולותיו נקרא לשלטונות והוזהר שאם לא יפסיק ייענש בגל חומרת הדין. בנוסף עמד בפני סכנה מהערבים המקומיים שראו בעוינות את פעילות העלייה ואף התנכלו ושרפו לו משאית מלאה בסחורה.
  • בכדי להתקרב לפחה המוסלמי ולמושל הצרפתי ביצע עבודות נגרות ללא תשלום עבורם.
  • את העלייה ארצה דחה לשבוע האחרון שנסגר מחנה המעבר בקזבלנקה,דחף לעליה ללא ליאות והתוצאה הייתה שמכל היהודים כ-7000 יהודים לא נותר אף יהודי.
  • לפני העלייה לארץ היה בין המייסדים לעליה על הקרקע של מושב יד רמב"ם  והמיוחד בו היה שאנשים רכשו את הבית והמשק עוד במרוקו.
  • בכל פעולותיו לא קיבל שום תמורה או טובות הנאה.
  • כל משפחה קיבלה טיפול אישי ומענק כספי מקרן מיוחדת

להמשיך לקרוא "רפאל בן זכרי ז"ל"

רבי יצחק שמעון אפריאט זצ"ל

 נתבש"מ בד' בשבט ה'תשי"ט (1870- 1959 )

נולד בצפרו בשנת תר״ל , מחכמי ורבני העיר , היה צדיק תמים ישר ונאמן, ירא אלוקים ,עניו ולא מש מאהלה של תורה.

רבות סופר על רבי יצחק זצ"ל על עוצמת ברכותיו עם כוס השמן שרבים זכו להם , על עוצמת תפילותיו .

כמו כן סופר על כך שקם לחתן את ביתו ,צריך היה להוסיף לנדוניה שטיח אך פרוטה לא הייתה בכיסו , אמר למשפחתו שהכול יהיה בסדר ודבר לא יחסר ויצא למרכז העיר (באב אל מא'אם ) , בעודו מגיע לשם מופיע יהודי שחזר מנסיעה מחוץ לארץ עם סחורה הכוללת שטיחים וצועק לו , " רבי , שמעתי שכבודו מחתן בת , קח לך שטיח ועל התמורה נדבר אחר כך "

קבור בצפרו לצד אבותיו הקדושים

שזכות הצדיק תגן בעדנו ,

יהיה זכרו ברוך

קברו של רבי יצחק שמעון אפריאט זצ"ל בצפרו מרוקו

הרה"ג שלום אזולאי זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ בט"ו בשבט שנת תרפ"ב ( 1922-1848)

היה מגדולי השקדנים בדורו, מו"ץ, הרבה גבולו בתלמידים. נתמנה לדיין בסוף ימיו של רבינו הרמ"א והמשיך לכהן בתפקיד זה עד סוף ימיו. הניח אחריו פס"ד שחלקם נדפ"ס בספר ריח ליצחק , היה מליץ ומשורר וקצת משיריו נדפסו בספר צלצלי שמע

על ציונו נכתבו התארים:"מרגלית ואבן טובה. זקן ויושב בישיבה. שוקד על דלתי התורה. כחשיכה כאורה. והן בעודנו באבו. חושן משפט על לבו"…

מאחר אין בידינו תמונת דמותו של הרב הצדיק, לעיל צילום חתימתו כפי שמצויינת בספר קהילת צפרו של הרה"ג דוד עובדיה זצ"ל ולהלן צילום תמונת קברו כפי שצולמה ב- 1972 ע"י ר' משה טובלי זצ"ל ממקום ציונו בעיר צפרו

יהי זכרו ברוך וזכותו תגן בעדנו

 

 

הרה"ג יהודה אלבז זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ בט"ו בשבט שנת ה' תר"ז ( 1847-1770)

נולד בצפרו, בנו של ר' משה אלבז ע"ה מחכמי העיר, נשא לאישה את רבקה ביתו של רבי שאול ישועה אביטבול זצוק"ל . הביאו לעולם ארבעה ילדים בינהם רבי שמואל אלבז אביו של רבינו האדמור רפאל משה אלבז זצוק"ל. לימים התמנה רבי יהודה לפוסק ראשי בצפרו , מקצת שבחו ניתן לקרוא באתר החכם היומי.

בעודו בחיים תיקן מצבה ובה :

" יראי השם ושומרי דרכיו הטובים הם בעיני עצמם כאין, אפיל לפניכם בקשתי אני זעיר העתירו בעד הנעדר מבניכם ויהי לאין ..אחיו של קץ.. "

מאחר אין בידינו תמונת דמותו של הרב הצדיק, לעיל צילום חתימתו כפי שמצויינת בספר קהילת צפרו של הרה"ג דוד עובדיה זצ"ל

הגאון רבי אלישע אפריאט זצ"ל

 נתבש"מ בט"ז בשבט תרפ"ט ( 1844 – 1929)

בן ר' יהושוע אהרון אפריאט , רבני הדור תארוהו "קדיש כרבנן " כי הייתה לו יראת ה'  טהורה , יראתו קדמה לחכמתו וביטחונו בה' היה שלם . כל ימיו היו בקדושה וטהרה .

ע"פ כתביו של הגאון רבי דוד עובדיה זצוק"ל , מסופר על עוצמת תפילתו וברכתו של רבי אלישע .

בעת מחלתו של הגאון ישמח עובדיה זצוק"ל אשר התעורר מתרדמת וחוסר הכרה בעת נשמעה תפילת רבי אלישע כאשר אמר את המילה  ישועה ועל כן גם הוחלט ע"י רבי אלישע כי יתווסף השם אלישע לרבי ישמח עובדיה זצוק"ל

כאשר ביקר בצפרו אדם אשר הייתה ידועה חוכמתו בקריאת כף היד , ישב בצוותא עם הרבנים ובחן את ידיהם ודיבר על  מסלול חייהם . עד אשר נאלם כאשר ראה את ידו של רבי רפאל מאמאן זצ"ל בה קו החיים נקטע , ראה החוזה לא צפויה לו אריכות חיים. רבי רפאל התעקש לשמוע את האמת וכאשר נאמרה לו , רץ אל רבי אלישע אפריאט זצ"ל לעשות לו פדיון נפש , רבי אלישע האריך בתפילתו מהערב ועד לאור הבוקר . למחרת הלך שוב רבי רפאל לאותו החוזה אשר נדהם כי הקו הקטוע אשר ראה ביום הקודם , התאחה והתחבר לקו שלם . רבי רפאל סיפר לחוזה על תפילתו של רבי אלישע וזה רץ להתברך ממנו .

רבי אלישע אפריאט שימש ברבנות ובדיינות עם רבני הדור וחתם ל כמה תקנות , עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ב ( 1922) , ונקבע מקום מנוחתו בהר הזיתים בירושלים

יהיה זכרו ברוך . ת.נ.צ.ב.ה

המידע אודות רבי אלישע אותר ע"י דוד אפרתי בכתביו של רבי דוד עובדיה זצוק"ל

אסתר לוטטי (לוי) ז"ל

נלב"ע ט"ז שבט תש"ע (1924-2010)

נולדה בעיר צפרו בשנת תרפ"ד (1924) בת זקונים למכלוף לוי (למקדאם כ'לאל) ולפרחה לבית (עוליאל), אחות למימון, רבקה, עזיזה, סולטנה, אברהם, ביידה ויצחק.

אביה "למקדאם כלאל" היה מראשי קהילת ספרו, שימש ראש חברת אליהו הנביא וראש החברה קדישא, ועסק כל חיו בזיכוי הרבים, במתן בסתר ובעזרה לנזקקים, בין היתר פעל לאיסוף וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים, ניהל טכסי ברית מילה ובר מצווה בבתי הכנסת ובבתי השמחות, העיר את בני הקהילה לאמירת סליחות, עסק במצוות חסד של אמת ועוד…

כמו אחיה ואחיותיה הבוגרים, הושפעה רבות מפועלו הרב של אביה, שהיה מופת לעשיה ציבורית ועודד את ילדיו לסייע לו בפעילותו הרבה בקהילה.  בדרך זאת הטמיע בהם יסודות של מוסר יהודי ומסורת ישראל, הקנה להם ערכים מוצקים של אהבה, כבוד ועזרה לזולת, עודד אותם לקיים מצוות מתן בסתר וחסד של אמת.

כמו רבות מבנות דורה, בילתה בנעוריה שעות רבות בלימוד מלאכות עקרת הבית (תפירה, סריגה, רקמה, בישול, אפיה וכד') בבית אימה או אצל אחיותיה הבוגרות והשלימה את הכשרתה בחונכות (פֶלְמְעֶלְמָה) אצל דודות וקרובות משפחה בוגרות.

בשנת תרצ"ז (1937) נישאה ליצחק לוטטי (בן עלי) בנם של אליהו לוטטי וסתריה לבית חמו.       עקב גילה הצעיר נהגה במהלך השנים הראשונות לאחר נישואיה, לשהות במשך שעות היום בבית חמותה או "פֶלְמְעֶלְמָה" ולשוב ללינת הלילה בבית הוריה.  ורק בחלוף השנים זכתה לחדר משלה בביתם של הורי בעלה, בהמשך נולדו הבנות עליזה ורינה, הבנים יוסף, אליהו ומכלוף ולאחר מכן בת נוספת, פאני.

להמשיך לקרוא "אסתר לוטטי (לוי) ז"ל"

סטריה כהן לבית ברוך ז"ל 

 נלב"ע כ"א בשבט ה'תשס"ב (1916- 2002)

נולדה בצפרו מרוקו, לרחל לבית סבח ואבא ברוך ע"ה , אחות לשישה אחים והאחיות , אחות תאומה לפנחס ברוך ע"ה . אחים ואחיות נוספים לבית ברוך: חנה כהן , מסעודה אסולין, שמעון ברוך, ג'מילה סבח ורדוואה ברוך. האחות הקטנה רדוואה נדרסה למוות במרוקו, בעודה בהריון, הצליחו ליילד את התינוקת אשר נמסרה לאימוץ.

אמא של סטריה, רחל לבית סבח נולדה בארץ למשפחה עם שורשים בצפרו ומרוקו , בסביבות שנת 1880 , תקופה קשה למחייה בארץ , תחת השלטון העות'מאני. רחל ומשפחה עלו על חמורים למסע דרך צפון אפריקה חזרה למרוקו. מסע קשה בו איבדה את אחד מאחיה בהתקפת שודדים ופורעים מוסלמים .

לרחל ברוך לבית סבח היו אחים בשם שלום, מנחם וחיים סבח . נישאה במרוקו לאבא ברוך , ועלו לארץ ישראל בשנת 1954. הלכה לעולמה ביום חתונת בנה שמעון ברוך שהיא בת 80 ותקופה קצרה אחריה הלך לעולמו אבא ברוך ע"ה

סטריה ע"ה נישאה במרוקו  לשמעיה כהן ע"ה ועלתה לארץ בשנת 1962 לדימונה , הביאה לעולם 8 ילדים רבקה , זוהרה ז"ל , אסתר, יעקב ז"ל , רפי ז"ל, כוכבא , דינה ושלום.

אשה צנועה , בעלת גמילות חסדים , עסקה במצות חסד ואמת בחברותה בחברת קדישא שנים רבות

נפטרה בשיבה טובה ונקברה בבית העלמין של דימונה

יהיה זכרה ברוך

 

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: