חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

מאת

My Sefrou

אברהם כהן ז"ל

בס"ד

נלב"ע יז' באב תשע"ג ( 1929-2013)

בנם של שמעון ואסתר כהן ע"ה , אשר עברו להתגורר בצפרו בשנת 1934 , יחד עם אחיו ואחיותיו , זוהרה ז"ל , שלמה ז"ל, מרדכי, וכליפה היו"ר.

בשנת 1952 נישא במרוקו לשרה דבורה לבית חמו, אשר עמה הביא לעולם 8 ילדים , 4 נולדו בצפרו מרוקו והם : שמעון , יצחק , אבנר , ואלי אשר עלו עימם לארץ בשנת 1962 וקבעו ביתם בבאר שבע. ו- 4 ילדיהם שנולדו בארץ הם : חיים , רפי , אסתר ונתן. בארץ עבד בתחילה בטקסטיל ובניין אך רוב שנותיו בארץ עבד בתעשייה הביטחונית כאזרח עובד צהל עד לפרישתו לפנסיה.

חיבורים משפחתיים :

אחיו הגדול שלמה כהן ז"ל היה נשוי לרחמה אחותו של רבי יונתן הלוי ע"ה , ביתו של רבי יונתן הלוי נשואה לרבי מיכאל ממן , בנו של הרב הגאון והצדיק , רבי יהושוע ממן אשר נתבש"מ לאחרונה

בשנת 2013 בהיותו בן 84 הלך לעולמו ונקבע מקום מנוחתו בבית העלמין באר שבע

יהיה זכרו ברוך

המידע נתקבל מבנו חיים כהן – באר שבע

 

דבורה שרה כהן לבית חמו
דבורה שרה כהן לבית חמו

ליל ט' באב ה'תשע"ח – בית הכנסת קהילת צפרו באשדוד

"קצת חנה" – קינה על חנה ושבעת בניה בערבית מוגרבית בנוסח קהילת צפרו

בס"ד

ערב ט' באב ה'תשע"ח בבית הכנסת של קהילת צפרו , מיד לאחר התפילה , ביוזמת יהודה אלבז תועדה הקינה – "קצת חנה" בערבית מוגרבית בנוסח קהילת צפרו למען הדורות הבאים ולמען לא ישכח נוסח אבותינו .

לע"נ מרת יקוט אלבז בת סולטנה ע"ה שנלב"ע ז' אלול תשס"א , ת.נ.צ.ב.ה

 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

להורדת קובץ הקינה – לחצו כאן 

 

סיפור חנה ושבעת ילדיה , הקרבה, מסירות נפש וקידוש ה' , הימים ימי גזירות אנטיוכוס. לימוד התורה וקיום המצוות נאסרו בגזירת המלך; חיילי אנטיוכוס הסתובבו בחוצות העיר כדי ללכוד "עבריינים" המפירים את הצו המלכותי. הסיורים התכופים העלו פרי: חנה, אם לשבעה בנים ששמרה במסתור על מצוות התורה, נלכדה והובאה לפני המלך אנטיוכוס יחד עם שבעת בניה.

"אם חפץ בחיים אתה, השתחווה לפסל שלפניך"! ציווה המלך על הבן הבכור.

"לעולם לא אעשה זאת, שכן כתוב בתורה: "אנוכי ה' אלוקיך"! לא אבגוד בדת האלוקים, גם אם תקח את חיי".

"אכן, כך אעשה"! קרא המלך בזעם, והורה לחייליו לענות את הבן הגיבור לעיני אחיו ואמו.

בזה אחר זה הובאו הבנים אל המלך. הם הפגינו גבורת-נפש וסירבו להשתחוות לעבודת האלילים, גם כאשר הקלגסים עינו אותם למוות. נותר רק בן אחד, ילד קטן ויפה עינים, שעמד ליד אמו והסתכל בנעשה בעיניים נפחדות.

"אם גם ילד זה לא ישמע בקולי" חשב אנטיוכוס לעצמו, "אהיה ללעג ולקלס בעיני כל"!

"ילדון נחמד, אם תקשיב בקולי ותשתחווה לפסל, אתן לך עושר וכל טוב; כשתגדל, אמנה אותך למשנה למלך… אם תתנהג בטיפשות, כאחיך, אהרוג אותך בעינויים אכזריים…"

"מלך גאוותן"! הזדקף הילד והכריז. "כיצד תוכל להבטיח לי גדולות ונצורות? הלא אתה בשר ודם, ואינך יודע אפילו מה יתרחש מחר"!

המלך לא רצה להתבזות לעיני עבדיו. "אשליך את הטבעת שלי לארץ, ואתה תתכופף ותרים אותה. כך יחשבו כולם שהשתחוית לפסל".

"חבל עליך, קיסר" השיב לו הילד בקול תקיף. "אם אתה חס על כבודך שלך כך, ודאי שאני אחוס על כבודו של בורא העולם ולא אציית לדבריך".

בערה חמת המלך והורה להוציא אותו להורג לאלתר. חנה ביקשה להיפרד ממנו בטרם יוצא להורג, נישקה אותו ואמרה: "בניי, לכו לאברהם אביכם ואמרו לו: אתה עקדת מזבח אחד, ואני עקדתי שבעה מזבחות".

לאחר-מכן, עלתה אל הגג וקפצה ממנו אל מותה.

יצאה בת קול מן השמים ואמרה: "אם הבנים שמחה".

ר' משה טובלי זצ"ל

 נתבש"מ בט"ו באב תשס"ט ( 1918 – 2009 )

נולד בעיר צפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה (אסתר לבית מויאל), אח לאהרון, שמחה ורבקה טובלי. משפחה צנועה ויראת שמיים , אביו היה סנדלר ואמו עקרת בית. מילדותו ינק את יראת השמיים ומאז היה מוקיר רבנן . בגיל 7, בצל אביו, היה עובר במלאח של צפרו ומעיר בשעת הליל את בני הקהילה לסליחות.

משחר נעוריו היה פעיל במוסדות הקהילה וחייו סבבו סביב בתי הכנסת וישיבות הקהילה, תלמידם ומשרתם בכבוד של גדולי רבני צפרו וחסיד נלהב ונאמן של רבינו רפאל משה אלבז זצוק"ל.

 

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94-2
ר' משה על קברו של הרמ"א זצוק"ל 1998

באמצע שנות השלושים לחייו נשא לאישה את רבקה טובלי (לבית כהן ) והביא עשרה ילדים לעולם . שמונה בנות ושני בנים ע"פ הסדר הבא : אסתר, רחל , קמילה , רימונד , יפה , אורלי , מרים , אליאן , אליהו ושי .

הוא אהב בכל מאודו את העיר צפרו ונאחז בה גם כאשר הקהילה התמעטה ויהודי העיר עלו ארצה . בשנים האחרונות שלו בצפרו כאשר מוסדות הקהילה היהודית בעיר נסגרו זה אחר זה , לקח על עצמו את תפקידי הקהילה , משימות הצדקה והחסד. הוא היה חשמלאי במקצועו אבל בכל הקשור לרוח נשמה ודת, ראשון לכל מצווה , ידו בכל ויד כל בו.

בעיר צפרו טיפל בתחזוקת בתי הכנסת של הקהילה , בית הכנסת הגדול ואם הבנים ובית העלמין.  מספרים שלעתים היה מביא לעבודות תחזוקה גדולות בעלי מקצוע ערבים מקומיים בכדי לתקן את בית הכנסת ומאחר שלא היה לו כסף היה משלם באמצעות המעט שהיה לו ברכוש ובבגדים.

ר' משה זצ"ל היה מזכה הרבים ועל כך סיפורים רבים .בערבי שישי לפני שהיה מגיע לביתו ומשפחתו , היה מבקר כמה זקנות עריריות ואלמנות ומברך על קידוש היין .

בחג סוכות , החג האהוב ביותר עליו , היה בונה סוכות גם עבור חולים ומבוגרים לפני שהיה בונה לעצמו ולמשפחתו, תמיד היה מכין לולבים , מעטר ומהדר עבור אנשים רבים לפני שדאג לעצמו .

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94
ר' משה טובלי 1998 – הושענא רבה ביה"כ קהילת צפרו באשדוד

להמשיך לקרוא "ר' משה טובלי זצ"ל"

פנחס מויאל ז"ל

 נלב"ע בח' באב ה'תרצ"ט (1875-1939)

איש תם וישר אוהב תורה ולומדיה , אח של אסתר מויאל, דודו של ר' משה טובלי עליהם השלום

נפטר לאחר יסורים קשים ונקבר לצד אבותיו הקדושים בצפרו

יהיה זכרו ברוך

מאחר ואין תיעוד לדמותו אנו מפרסמים את תמונת קברו

 

יצחק לוי ז"ל

נלב"ע ד' אב התשי"ח (1920-1958)

נולד בעיר ספרו בשנת תר"פ (1920), צעיר הבנים למכלוף לוי ולפרחה לבית עוליאל, אח למימון, רבקה, עזיזה, סולטנה, אברהם, ביידה ואסתר. אביו, "למקדאם כלאל" היה מראשי קהילת "ספרו", שימש ראש חברת אליהו הנביא וראש החברה קדישא, ועסק כל חיו בזיכוי הרבים, במתן בסתר ובעזרה לנזקקים.

הוא גדל כבן לאחת המשפחות המכובדות בעיר "ספרו" והיה גבר נאה, בעל קסם אישי נדיר, תבונה וחוכמת חיים.    הופעתו הקרינה אצילות סגנון ויוקרה, בטחון עצמי ושקט נפשי והוא נודע כבעל חוש צדק מפותח, דעות ליברליות שהקדימו את זמנם, חוש הומור, שמחת חיים ואהבת חיים.

בתכונותיו ובאישיותו המיוחדים הוא גילם דמות מופת, היה אהוב ונערץ על כל מכריו ובני משפחתו, בָבָת עֶינָן של אחיותיו ומקור לגאוותן והערצתן, קשור אליהן בכל נימי נפשו ומסור להן בכל מאודו. חיבתו לזולת, רגישותו, נדיבותו ורוחב ליבו היו שם דבר והוא נודע בנכונותו להטות כתף, לתמוך ולעזור לבני המשפחה ולכל מי שנזקק לעזרה.

הוא אהב את החיים הטובים, תמיד הקרין על סביבתו שמחה ובדיחות דעת ולשונו שפעה הומור ושנינות.   לעיתים תכופות נהג לקיים מפגשים חברתיים בביתו או בבוסתנים שברחבי העיר, נהנה לארח ידידים ובני משפחה ולפנק אותם במעדנים ובמטעמים מיוחדים שבישל ורקח במו ידיו.

הוא טיפח חוג ידידים רחב שעליו נמנו הטובים שבבני הקהילה, כולם בקשו את קרבתו ואהבו לבלות בחברתו.   הוא היה אבן שואבת לאחייניו, שאף שהיו צעירים ממנו בשנים, נשבו בקסמי אישיותו ובדעותיו המתקדמות, ראו בו מודל לחיקוי, זכו להבנתו, מצאו אצלו אוזן קשבת ונהנו מחברתו ומעצותיו.

בשנת 1939 נשא לאישה את סתריה בת בכורה לאהרון טובלי ולחנה לבית עוליאל, הוא פינק אותה וחלק עמה את מנעמי החיים, העתיר עליה מכל טוב והרעיף עליה אהבה אין קץ. לצידה חווה שנים מעטות של אושר ועדנה ויחד זכו להביא לעולם שבעה ילדים. שמואל, יקוט, פאני, קמיל, מכלוף, ענת (Huguette) ורפאל.

 

סתריה לוי לבית טובלי ז"ל
סתריה לוי לבית טובלי ז"ל

הוא טיפח ופינק את בניו ובנותיו, הרעיף עליהם מתנות, תפנוקים, שפע ורווחה. חינך אותם על ערכי מוסר וצדק, נטע בהם שאיפה להישגיות ולמצוינות ודחק בהם ללמוד ולרכוש השכלה. את שמואל בכורו הועיד ללימודי רפואה (דבר שמימושו נמנע עקב מותו בטרם עת).

בתחילת דרכו, הועסק בבסיס צבאי אמריקאי ב- Port Lyautey שבו היה שוהה במהלך כל ימות השבוע ובסופי השבוע היה שב לביתו כשידיו עמוסות במתנות, פינוקים ודברי מותרות שאותם העניק ברוחב לב  לילדיו ולבני משפחתו.  בהמשך עזב את עבודתו והחל לסייע לאחיו הבכור מימון לוי ז"ל, שעסק במסחר סיטוני של גרעיני תבואה ומצרכי יסוד.

ביום ד' באב התשי"ח (21/7/1958), התלווה לנהג מקומי שהוביל משאית חדשה שזה עתה נרכשה עבור העסק של אחיו. בעת שעשו את דרכם לעיירה Imouzzer  הם נקלעו לתאונת דרכים חזיתית קשה והוא נהרג במקום.   נהג המשאית שישב לצידו שרד את התאונה ויצא ללא פגע.

צעיר מאוד היה, במיטב שנותיו ובשיא פריחתו כאשר נגדעו חיו בחטף.   הידיעה על מותו הטראגי הכתה בהלם את בני משפחתו, את חבריו ומכריו ותחושה של יגון ואבל כבד אפפה את כל העיר.  האובדן הקשה של דמותו הדומיננטית והאהובה, נגע לליבם של כל בני הקהילה וכולם נזעקו ובאו ללוות אותו בדרכו האחרונה ולהביע את כאבם וצערם.

רעייתו וילדיו מיאנו להתנחם והמשיכו לבכות את מותו גם בחלוף שנים רבות.  הטראומה הקשה שחוו הותירה בהם חותם לכל ימי חייהם והשפיעה רבות על אופיים, עתידם וגורלם.

דמותו המיוחדת נותרה חקוקה לעד, בליבם של מוקירי זכרו הרבים:   כאדם אהוב ואוהב, נערץ ורב קסם, מתקדם בדעותיו, אוהב חיים, רחב לב ונדיב, מפנק ומעניק.

מקום מנוחתו נקבע בעיר הולדתו , ספרו שבמרוקו

ת. נ. צ. ב. ה.

נכתב ע"י: ילדיו של המנוח

תיעוד ההילולה השנתית לציון 123 שנים לפטירתו של הרמ"א

לכל בני קהילת צפרו היקרים ,

להלן תקציר תיעוד ההילולה השנתית לציון 123 שנים לפטירתו של הרמ"א
אתמול , יום רביעי כ"א תמוז תשע"ט , התקיימה הילולת הצדיק בהוד והדר .
תוכנית הערב כללה גם ציון 6 שנים ליסוד השיעור היומי בבית הכנסת.

בתוכנית הערב הדוברים היו : ראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי , סגן ראש העיר הרב יחיאל ויינגרטן , ר' יהודה אלבז, הרב מיכאל שושן  , הרב יגאל נחמני .

תודות לכל המארגנים שעמלו על הערב הנפלא : שלמה לוטטי , שמעון סיסו , יהודה אלבז , הרב יגאל נחמני , דוד לוטטי , ושמעון וידאל .
תודות לכל בני הקהילה שבאו ונרתמו מיד לשרת את הציבור , וסייעו בכל הדרוש
ותודה גדולה לכל האורחים שבאו לכבד את זכרו של הצדיק הקדוש

זכותו של הרמ"א תעמוד לנו ולכל ישראל אמן

 

אבא אפריאט ז"ל

נולד בצפרו ב-כב' אדר תרנ"א 1/4/1891 לזוהר לבית אסייג ושמעון אפריאט. בן זקונים להוריו ואח לשש אחיות : עישה, לאה, רחל, מסעודה, שמחה ועזיזה. אביו שמעון וסביו משה אפריאט.

ב- 2/6/1909 יום רביעי י"ג סיון, נישא לרבקה רוחמה (שם נוסף שניתן לה לרפואתה ממחלה) לבית פוני-כלפון ונולדו להם 5 בנות : יקוט, ציפורה, זהרה, אסתר וסוזן וחמישה בנים : פנחס, שמעון, שלום, חיים ואבנר.

אבא אפריאט היה סוחר ואיש ספר, היה לו בית מסחר לסיטונאות ואספקת מזון יבש לצבא הצרפתי במרוקו בשותפות עם עמרם זיני. היו לו בבעלותו בנינים, קרקעות, בעיר ומחוצה לה, בנה שלש דירות מפוארות וחנויות בעיר החדשה.

בשנות ה- 30 בפרוץ המשבר הכלכלי העולמי, גם העסקים במרוקו נפגעו קשה וכן עסקיו וננקטו נגדו הליכי כינוס נכסים ונאלץ למכור את כל נכסיו כדי לשלם חובותיו לכל נושיו ולא נשאר חייב לאף אחד למרות שכל האנשים שהיו חייבים לו לא פרעו את חובם. המשיך במסחר בקמעונאות ובחלוף המשבר חידש עסקיו בסיטונאות בהצלחה.

בשנת 1922 תרפ"ב זכה לכתיבת ספר תורה על שמו. ספר התורה הזה עלה עמנו ארצה, מבית הכנסת בספרו באנייה מקזבלנקה למרסי  וברכבת (ממרסיי לנפולי) ומנפולי לחיפה, שכן בבתי הכנסת ברמלה, באר שבע, מיתר ושוכן עד היום בבית הכנסת "הראל" בהר אדר. הקלף והכתב מוחזקים  במצב מצוין (ביחס לגילם המופלג 95 שנה).

אבא אפריאט היה פעיל ציבור בעירו : היה חבר בוועד הקהילה, בשנים 1927-1930 היה חבר מועצת העיר, היה חבר בוועד "אם הבנים", עמד בראש חברת "עץ החיים" לתמיכה באברכים, חבר בוועד של "קופת יחזקאל" לתמיכה בעדת הספרדים ובעדת המערביים בירושלים.

ביתו היה פתוח לרווחה לאורחים ותלמידי חכמים. ואירח שליחי דרבנן (שד"רים) שבאו מישראל.

בהמשך לקשריו עם הארץ, וכהכנה לעלייתו ארצה, נסע בניסן 1951 לארץ כתייר יחד עם יעקב טובלי. במשך המסע רשם יומן אישי "מספרו לירושלים" 24 אפריל- 17 אוגוסט. המסע כלל מפגש עם שני בניו חיים ואבנר שעלו כיחידים חלוצים לפניו. וכן מפגשים עם קרובי משפחה אחרים בכ- 20 ערים בארץ : חיפה, לוד, רמלה, ירושלים, תל אביב, גן יבנה, בטבריה, צפת, מירון, כורדני, יבנה, רחובות, בן שמן, ראשון לציון, יהודיה, פגש את דוד בן גוריון בית חולים תל לוינסקי בעת שביקר את בנו אבנר שנזקק לאשפוז, זיכרון יעקב, חדרה, עכו, רעננה, כפר סבא.

בביקוריו בדק הצעות רבות לרכישת בית, דירה, חנויות בערים  – תל אביב, ראשון לציון- קוטג' 6 חדרים גינה וזכויות לבניית חנות, ירושלים, גן יבנה – הצעה לרכישת משק מחברת יכין.

תמונה מהמסע לארץ ישראל 1951
תמונה מהמסע לארץ ישראל 1951 , תמונה יחידה מהמסע של אבא אפריאט עם יעקב טובלי , בין המצולמים חיים , אבנר ואבא אזולאי , זוהרה שרביט , יצחק ועישא שרביט וביתם ציונה , מסעודה אלבז ומרים זיני ,

עלה ארצה בספטמבר 1955 עם ספר התורה, יחד עם הבנים פנחס (אבי) ומשפחתו ושלום. גר בביתו ברמלה ועבר לגור במושב בית עוזיאל.

נלב"ע ב- כ"ה תמוז תשי"ט 30.7.1959.

נקבר בחלקת "פנטיון" של העדה המערבית, ליד חלקת יקירי ירושלים, בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.

יהיה זכרו ברוך

ליקט : דוד אפרתי-אפריאט נכד, מתוך חיבור של הבן שמעון אפריאט-אפרתי

רבקה טובלי בת אסתר ז"ל

נלב"ע בד' בתמוז

נולדה בצפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה , אחות לאהרון , שמחה ומשה

עלתה לארץ בדצמבר 1972 ביחד עם משפחת אחיה ר' משה טובלי ע"ה

הייתה צנועה וטהורה ותמיד הקדישה את חייה למען אחרים , ראשית להוריה , לאחים שלה ולמשפחותיהם ולקהילה , היא עבדה וגרה באם הבנים בצפרו .

תמונות רבקה טובלי ע"ה מצפרו
רבקה טובלי ע"ה עם אסתר יפה ואורלי יבדל"א

לא נישאה ולא הביאה ילדים לעולם

הובאה למנוחות עולם בבית העלמין באשדוד

יהיה זכרה ברוך , ת.נ.צ.ב.ה

קברה של רבקה טובלי ע"ה
קברה של רבקה טובלי ע"ה

ר' אליהו טובלי ז"ל (1961-1866)

נולד בצפרו , נישא לאסתר לבית מויאל ע"ה

הביאו לעולם ארבעה ילדים ע"פ הסדר הבא : אהרון, שמחה ,רבקה ומשה טובלי ע"ה .

היה צנוע , עניו וירא אלוקים אשר חינך את ילדיו ליראת שמיים גדולה

היה סנדלר והתפרנס בדוחק והיה תמיד שמח בחלקו

במעגל החיים חי בעיקר בצל התורה הקדושה , שקוע במסירות גדולה בעיקר בלימוד הזוהר הקדוש ותפילה

בעת חיפוש מידע על ר' אליהו , נמצא תיעוד שמו במכתב של שליחי דרבנן משנת 1936 יחד עם קהילה מכובדים אחרים אשר שימשו אכסניה כאשר אלו באו להתארח בצפרו , בפעילותם באיסוף תרומות לקהילה היהודית שחיה אז בארץ ישראל ולבניין הארץ ( ספרו של רבי דוד עובדיה , הקהילה והשדרי"ם , עמוד ש"ח )

נפטר בכ"א בסיוון התשכ"א , קבור בצפרו מרוקו לצד אבותיו הקדושים

יהיה זכרו ברוך

 

סיפור על רבּי בוזמימה וּמזמור התהילים.

בס"ד 

מאת  : שמואל בן-אור אביטל הי"ו אכי"ר.

רבי שמואל בוזמימה היה המורה שלי בבית הספר אם הבנים בספרו עיר הולדתי במרוקו. הוא נהג תמיד לעשן בכיתה, ובין התלמידים היתה ידועה הסיסמא "עלה עשן בְּאַפֹּו." לפעמים גם מושך חזק בְּאָזְנָם של תלמידיו להעניש אותם. והיה לנו מנהג בכל יום חמישי, ללמוד כמה מזמורי תהלים בעל פה, ולדקלם אותם במבטא מדוּיָּק  ובקול רם בכיתה, והתמזל מזלו של שמואל, עבדך הנאמן, ששכח כמה פסוקים מאותו מזמור ארוך ונפלא, באותו יום חמישי של חורף וקור עז בספרו.

רבי בוזמימה מתקרב אלי בצעדים בטוחים המבטיחים עונש למי ששכח את פסוקיו ומזמוריו הקדושים של ספר התהלים שאהבתי מאוד. נחרדתי מאוד מעונשו של רבי בוזמימא המתקרב אלי בצעדים מְאוּיָּמִים, ובעזרתם של כמה מחברי בכיתה, הכינו אותי לעונש המכאיב של הפאלאקה. חבֵרַי השכיבו אותי כשגבּי על הריצפה הקרה, הרימו את רגלי לקצה הספסל וכפתו את עקבי רגלי החשופות בחבל עבה, וקשרו אותי היטב, כַּפּות רגלי חשופות לגבי התקרה, מוכן ומזומן לקבל עלי עול מלכות עונשו של רבי בוזמימה האיום.

להמשיך לקרוא "סיפור על רבּי בוזמימה וּמזמור התהילים."

ראובן בן עלי (לוטטי) ז"ל

נלב"ע  ח' סיון תשנ"ח ( 1930-1998)

נולד י"ז באייר תר"צ , 15/5/1930 בצפרו, בנם של מסעוד לוטטי וימנה לבית זיני ע"ה

אחים ואחיות: סולה ז"ל, אברהם, מרדכי ז"ל, יצחק, שמחה, מרים, יעקב, דוד, שאול ז"ל.

למד באליאנס ובת"ת אם הבנים. לאחר לימודיו עבד עם אביו בעסקי המשפחה שכללו חנות מכולת

טחנת קמח,מאפיה.

ובגיל 18 נישא לקמיל (ג'מילה) לבית ממן וזמן קצר לאחר מכן ( מאי 1949) עלו ארצה דרך מרסיי , ארץ ישראל בערה בעצמותיו.

ראובן ע"ה וקמיל לוטטי ביום נישואיהם
ראובן ע"ה וקמיל לוטטי ביום נישואיהם

בארץ שוכנו תחילה במחנה עולים בפרדס חנה באוהל משותף עם משפחת עולים מרומניה, ולאחר מכן גרו

בזכרון יעקב ולבסוף השתקעו בבאר שבע ב 1951. עבד כשרטט בסוכנות היהודית ובממ"י.

לראובן ז"ל שלושה ילדים , שתי בנות ובן ושלושה נכדים.

הובא למנוחת עולם בבית העלמין בראשל"צ

יהיה זכרו ברוך

תיעוד פיוטי קהילת צפרו לחג השבועות

מתוך הספר "שירת משה " בהוצאת כולל תפארת הלווים

תיעוד הלחן : ר' יהודה אלבז היו'


נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, יוֹם עָשָׂה ה' נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ.

אֵל נָתַן לְעַמּוֹ תּוֹרָה תְמִימָה, יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה, נוֹתֶנֶת לִפְתָאִים דַּעַת וּמְזִמָּה, יָרְדָה מִשְּׁחָקִים מִשְּׁמֵי רוֹמָה, לְעָם אֲשֶׁר אָהַב בְּכָל לְבָבוֹ.

נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ יוֹם עָשָׂה ה' נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ.

בָּחַר בְּיַעֲקֹב לְנַחֲלָה לוֹ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ, בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם הֵמָּה גּוֹרָלוֹ, תַּחְתִּית הָהָר כֻּלּוֹ תֻּכּוּ לְרַגְלוֹ, מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִיםוְיוֹרְדִים בּוֹ.

נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ יוֹם עָשָׂה ה' נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ.

רָצָה בְּהַר סִינַי לָתֵת תּוֹרָתוֹ, עָלָיו וּבוֹ יָרַד עִם כָּל מֶרְכַּבְתּוֹ, וַיְצַו אֶת נְבִיאוֹ נֶאֱמָן בֵּיתוֹ, לא יִגְּעוּ בָהָר בִּקְדֻשָּׁתוֹ, רַק בִּמְשׁוֹךְ הַיּוֹבֵל הֵמָּה יַעֲלוּבוֹ.

נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ יוֹם עָשָׂה ה' נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ.

הַר סִינַי בּוֹ נִגְלָה לְעַם זִכָּהוּ, שָׁם שָׂם חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ, עֶשֶׂר דִּבְּרוֹתָיו שָׁמָּה צִוָּהוּ, לְרוּם הַמַּעֲלוֹת אָז הֶעֱלָהוּ, לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ אֲשֶׁר שָׁמָּהמִשְׁכָּנוֹ.

נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ יוֹם עָשָׂה ה' נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ.

מִסּוֹעָה וָסַעַר מִפְלָט הָחִישָׁה, וְהוֹצֵא מִתּוֹךְ כּוּר אֶבֶן הָרֹאשָׁה, סְמוֹךְ הַנּוֹפְלָה עֵדָה קְדוֹשָׁה, נִשְׁמַת חַי תְּבָרֵךְ נֶעֱרָץ בִּקְדֻשָּׁה, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר נִשְׁמַתחַיִּים בּוֹ.

נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ יוֹם עָשָׂה ה' נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ.


אֲהַלֵּל אֵל וְאוֹדֶה עַל רֹב חֲסָדָיו, שֶׁקִדֵּשׁ יְדִידָיו טֶרֶם שְׁלֹשֶׁת יָמִים
לְקַבֵּל תּוֹרָה.

נֶאֱמָן אַבִּיר רוֹעִים עָלָה לְמַעְלָה, בְּרֹן וּבְצָהֲלָה לְקַבֵּל דָּת נְקִיָּה
מֵעוֹטֶה אוֹרָה.

יוֹם שְׁלִישִׁי נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת וּבְרָקִים, מִשְּׁמֵי שְׁחָקִים וְעָנָן כָּבֵד נִרְאָה
עַל רֹאשׁ הָהָרָה.

נִקְהֲלוּ כָל יִשְׂרָאֵל וְעָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, טֶרֶם שָׁמְעוּ דִבְרֵי אֵל
וְהִקְדִימוּ "נַעֲשֶׂה".

אֲמִירָה זוֹ מְעֻלָּה עָלְתָה לְמַעְלָה, וְעָשְׂתָה פְעֻלָּה מַלְאֲכֵי רוֹם
הִסְכִּימו בִנְתִינַת תּוֹרָה.

סָעַד לִבָּם עֵת שָׁמְעוּ מִפִּי גְבוּרָה, אֶת רֹאשׁ הָאֲמִירָה כִּי לֹא יָכְלוּ
לַעֲמוֹד מֵרֹב הַמּוֹרָא.

יְדִידִים שָׁאֲלוּ בְמֶתֶק לְשׁוֹנָם מִמֹּשֶׁה אֲדוֹנָם, דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְלֹא
נָגוּרָה.

מוּסַר אֱלֹקִים שִׁמְעוּ מִצְוֹתָיו, אַל תַּפְרִיעוּ אַהֲבַת אִישׁ לְרֵעוֹ
וּשְׁמִירַת שַׁבָּת דְּעוּ.

כִּבּוּד אָב וָאֵם שָׁקוּל כִּכְבוֹד, אֵל נוֹרָא וְחֻקֵּי הַתּוֹרָה שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ
גָדֵר לְדָת טְהוֹרָה.

אֵל חַי וְקַיָּם תַּעַבְדוּ אַל תִּמְרוֹדוּ, וְגַם לֹא תַחְמוֹדוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל
פִּיכֶם עֲבוֹדָה זָרָה.

סוּרוּ מִדְּבַר שֶׁקֶר כִּי הָאֵל חוֹקֵר, מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לֹא תָלִין פְּעֻלַּת
שָׂכִיר צִוְּתָה תּוֹרָה.

בָּחַר בָּכֶם אֲבִיכֶם וְהִזְהִיר אֶתְכֶם, שִׂמְרוּ אֶת נַפְשְׁכֶם וְהַעְלִימוּ
עֵינֵיכֶם מֵאִשָּׁה זָרָה.

אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא הַאֲזִינוּ לְקוֹלִי, עֵץ חַיִּים הִיא יְקָרָה כִּי לֶקַח
טוֹב הִיא אֶצְלִי.

וְעֵינְכֶם אַל תָּחוּס עֲלֵי כַסְפְּכֶם, אֲשֶׁר הֵרִיק לָכֶם כִּי טוֹב סַחְרָהּ
מִסְּחַר כֶּסֶף נִבְחָרָה.

גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בָּנִים הֱיוּ נְכוֹנִים, גַּם הֱיוּ נְבוֹנִים כִּי עֵץ חַיִּים עַל
רֹאשְׁכֶם כֶּתֶר עֲטָרָה.

חָזָק צוּר מָגִנֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ וִיבָרְכֵנוּ, נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ שְׁמוֹ
בְמוֹרָא.


ר' רפאל סיסו זצ"ל

נלב"ע בי"ד בסיוון ה'תשנ"א ( 1935- 1991)

נולד בצפרו , נישא לדוניז לבית אלבז והביא לעולם 5 ילדים ע"פ ההסדר הבא : יצחק , רחל , יהודה , אברהם ושמעון היו'.

למד במסלול התורני בישיבת בית דוד בהדרכתו של הגאון רבי דוד עובדיה זצוק"ל , בהם למד לימודי קודש וגם הרחבה ללימודי ליבה מתקדמים בהשוואה לנהוג באותה התקופה. ר' רפאל אהב את הלימוד והעמיק בו מאוד כדרך חיים הבונה ידע לעתיד . הוא היה בחברותא של תלמידי חכמים כגון : יהודה חמו , ר' ניסים הרוש , ר' סעדון , ר' רחמים עוליאל , שמעון אלבז ועוד טובים אחרים .

ר' רפאל השתייך לקבוצת מורים צעירים מצפרו בני טיפוחים של רבי דוד עובדיה זצוק"ל , אשר ראה את מוסדות הלימוד מתרוקנים בשל העליה לארץ וגם בשל חוסר עניין , החליט להשקיע בקבוצה זו ,  לשלוח אותם לסמינרים בחו"ל והכול כדי שיהיו חוד החנית של החינוך לעתיד הדורות הבאים .

להמשיך לקרוא "ר' רפאל סיסו זצ"ל"

כתובה לחג השבועות מרבי רפאל משה אלבאז

מתוך הספר "שירת משה " בהוצאת כולל תפארת הלווים 

דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ לְקַדֵּשׁ אֵשֶׁת נְעוּרִים. בִּשְׁנֵי לוּחוֹת הָעֵדוּת זַכִּים וּבָרִים,         וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים:

צִוָּה שׁוֹשְׁבִּין צִיר נֶאֱמָן כִּי בוֹ בָחַר. לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר,         מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר:

צוּרִי תִקֵּן חֻפַּת חֲתָנִים בְּזִיו וָזֹהַר. וְאָתָא מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ לִשְׁלֹחַ סִבְלוֹנוֹת וּמֹהַר,       קֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר:

יְיָ מִסִּינַי בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים. קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים,      וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים:

הֱבִיאָנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נִרְוֶה דֹדִים. דִּבֵּר וַיִּקְרָא אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מוֹשִׁיב יְחִידִים,        אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:

להמשיך לקרוא "כתובה לחג השבועות מרבי רפאל משה אלבאז"

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: