חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

מאת

My Sefrou

אלישע בן זכרי ז"ל

נולד בצפרו ב- 19/5/1929 לחנה ורפאל בן זכרי.

נקרא על שם הסבא רבה, רבי אלישע אפריאט זצ"ל. סבתו תמו, היא בתו של רבי אלישע אפריאט "קדיש דרבנן" שנישאה לר' יהושע בן זכרי.

אחותו של אלישע חסיבה נישאה לר' מאיר כהן חזן ומיקירי בית הכנסת קהילת צפרו באשדוד.

למד מגיל 3 בתלמוד תורה ב"אם הבנים". המשיך לימודיו בבית ספר אליאנס ולאחר מכן למד בבית ספר על יסודי בעיר פס במגמת חקלאות.

היה חבר בתנועת "הבונים" בספרו, במסגרתה השתתף בשנת 1950, בסמינר בנושא תורת הסוציאליזם, חצי שנה בצרפת בטירה בעיירה שליד מרסיי וחצי שנה בישראל בקיבוץ נצר סירני כדי להכשירם כגרעין-קבוצת חלוצים לעליה לארץ.

כשחזר מהארץ לצפרו מונה להדריך נערים בתנועת הבונים ואז ארע אסון השיטפון-אלחמלה. בתמיכת הג'וינט הקימו מחנה מעבר לילדי המשפחות שבתיהם נהרסו בשיטפון.

ב- 4/9/1952 עלה ללא הסכמת הוריו לישראל, דרך קזבלנקה, מרסיי ובאניית " חיפה" לחיפה. מחיפה נקלט בקיבוץ צאלים ועבד בחקלאות על פי הכשרתו. בקיבוץ ביצע תפקידים כחצרן, רפתן, נהג, והכי אהב כרועה צאן.

כשעזב את הקיבוץ עבד בחוות צאן פרטיות חווה הידועה כיום כחוות אריק שרון ובחוות "גולדברג" ו"מיגדה", כמחסנאי במחנה נתן וכפקיד בסוכנות היהודית.

להמשיך לקרוא "אלישע בן זכרי ז"ל"

מרדכי איטח ז"ל

בס"ד

נלב"ע כ"ב אלול ה'תשע"ט ( 1938-2019)

נולד בצפרו לאסתר לבית חמו ולמימון איטח ע"ה אח לחיים איטח, עזיזה באנוז ומסעודה אלבז.

בשנת 1961 נישא לאסתר לבית רוומי ילידת פאס, בשנת 1964 עלו לארץ ישראל, קבעו את ביתם באשדוד. הביאו לעולם שבעה ילדים ע"פ הסדר הבא : סוניה, מימון, נועה, ז'ילבר, סמדר, שמשון וחלי.

במרוקו עסק במסחר של רכבים, בארץ עבד בעיריית אשדוד ולאחר מכן בחברה למתנסים עד לצאתו לגמלאות.

מרדכי איטח ע"ה ורעייתו אסתר שתיבדל"א

משפחתו ומכריו מעידים עליו כאיש משפחה חם ואהוב, ישר דרך, צנוע, בעל גישה חיובית ותמיד נכון לסייע. כל אלו ועוד הפכו אותו לדמות מוכרת ואהובה באשדוד.

נקבע מקום מנוחתו בבית העלמין באשדוד ,

יהי זכרו ברוך ונשמתו צרורה בצרור החיים.

נכתב בסיוע בתו, חלי איטח היו'

סבא דמשפטים רבי אבא אלבז זצוק"ל

נתבש"מ כו' באלול ( 1851- 1938 )

נולד בצפרו בי״ד תשרי תרי״א , בנם של קדושים,  רבי עמרם ומסעודה אלבז, נישא לצדקת מסעודה אלבז והביאו לעולם שושלת קדושים דבקה בתורה, רבי יקותיאל מיכאל וחנה עזיזה אלבז.

שירת כדיין וכרבה הראשי של צפרו שנים רבות ובסוף ימיו נתמנה לדיין ממלא מקומו של רבי שלום אזולאי. זכה לגבורות ונשאר במינויו זה עד יומו האחרון .

בין כתביו של רבי אבא זצוק"ל  , "זובחי הזבח " על שטיחה וטריפות , "דין אבא" שאלות ותשובות בהלכה , "מילי דאבא" לקוטים על התורה ( הוצא לאור ע"י נכדו רבי מאיר אלבז ) , "נימוקים על השולחן" , "בית האוסף " ליקוטים מדעיים מספרים שונים

זכות הצדיק תגן עלינו ויהיה זכרו ברוך
נכתב בסיוע אתר מרוקו רשת של אלי פילו היור'

הגאון רבי שאול ישועה אביטבול זצוק"ל

נולד בשנת תצ"ט ונתבש"מ בכ"ה באלול שנת תקס"ט (1739-1809).

הגאון רבי שאול ישועה אביטבול זצ"ל [-זקנו של רבינו הרמ"א, חותן זקנו רבי יהודה] נולד לאביו הגאון רבי יצחק זצ"ל שנמנה על חכמי העיר. התייחס ביחוסו לזקנו אביו אביו – רבי ישועה זצ"ל – שכפי המקובל נגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב בליל חופתו. וכן חרות על מצבת רבי ישועה הנכד "אדונינו שנגלה עליו אליהו הנביא ז"ל בחופתו כהר"ר ישועה".

נוסח דומה מופיע בכתובת בתו של רבי שאול ישועה, הצדקת מרת רבקה ע"ה [שנישאה להגאון רבי יהודה אלבאז זצ"ל זקנו של רבינו הרמ"א וכמובא לעיל]:

"דא כלתא בתולתא בת כ"ה הטוב החכם השלם הדיין המצויין רב הכולל כמוהר"ר שאול ישועה ס"ט בר כבוד השם הטוב החכם השלם ענותן ושפל ברך כה"ר יצחק ז"ל בר כבוד הה"ט הישיש ונכבד שנגלה אליו אליהו בחופתו ר' ישועה ז"ל".

למד תורה בימי חורפו ככל הנראה מפי הגאון רבי יוסף בן עטייא זצ"ל ומפי אביו הגאון רבי יצחק זצ"ל. רבו המובהק היה הגאון רבי אליהו הצרפתי זצ"ל מרא דאתרא דפאס, שהלך אליו וקנה ממנו תורה ודעת. כן רבו רבי אליהו היה מצוי לעתים תדירות בעיר צפרו בה נפגשו בעת ביקוריו שם. רבי שאול היה מכנה את רבו בתואר "משי"ח" [-מורי שיחיה]. ותמיד שאול שאל את דעת רבו העליונה אם מסכים הוא לסברותיו. ורבו היה מעריצו ומאיר לו פנים.

רבי שאול ישועה היה מושך בעט סופר ולשונו היתה שנונה וחדה, באמצעותה חרט בעט סופר מהיר חידושים בכל מקצועות התורה. כן היתה לו בקיאות מדהימה בספרי חכמי מרוקו שרובם היו עדיין בכתובים…

זכותו תגן עלינו ויהיה זכרו ברוך

פירוט נוסף אודות חייו בספר ביד רמ"א 

 

שרה דבורה כהן ז"ל

בס"ד

נלב"ע יט' אלול תשס"ג (1933-2003) 

שרה דבורה בת חנה ויצחק חמו, נולדה בצפרו שבמרוקו .

בת למשפחת בת 9 נפשות , אחיה ואחיותיה הם : עזר, מוניק, עליזה, שושנה, מאיר ז"ל, יעקב ז"ל, פנחס ומשה. נישאה לאברהם כהן בשנת 1952. לפרנסתה , לפני נישואיה וגם אחרי עסקה בייצור כפתורים מיוחדים .

במרוקו נולדו 4 ילדים: שמעון, יצחק, אבנר ואלי.

עלו לארץ בשנת 1962 בעלייה הגדולה ממרוקו, קבעו את מקום משכנם בבאר שבע בשכונה ד'.

בארץ נולדו עוד 4 ילדים: חיים, רפי, אסתר ונתן.

בישראל עבדה במטבח בישיבת בני עקיבא וכן במשק בית ,וכן הייתה עקרת בית הרבה שנים.

נפטרה בתאריך י"ט אלול תשע"ג,  25/9/2003, קבורה בבית העלמין החדש לצידו של אבא

יהי זכרה ברוך לעד

 

 

עמוד הנצחה חדש : אליהו בלילתי ז"ל

נלב"ע כ"א בשבט תשע"ט (1934-2019)

אליהו נולד בד' אדר תרצ"ד, בעיר ספרו לאבא וסוליקה בלילתי ז"ל. אח קטן ל-4 בנות – בילדה ז"ל , עזיזה, מסעודה ורבקה. מיד לאחר לידתו אמו נפטרה, גדל בצל אחיותיו השכנים ודודה סולטנה אשר מילאו את תפקיד האם. אביו אבא בלילתי ז"ל נישא שוב ומנישואים אלו נולדו אחות בשם גאולה ואח בשם ישראל.

אליהו ז"ל למד בבית הספר "אם הבנים" והשתייך לתנועת הנוער "הבונים" שם היה הכינוי שלו "עין גנים". בשנת 1951 עלה לישראל באנייה נגבה בסיוע הסוכנות היהודית עם 20 נערים נוספים במסווה של קבוצת נוער הנוסעת ללמוד בצרפת. בארץ נקלט אליהו במחנה עתלית ומשם הועבר לקיבוץ כפר גלעדי שם שהה מספר חודשים עד לגיוסו לצבא לחטיבת גבעתי. אחרי השחרור גר תקופה קצרה בחיפה ואחריה התחיל לעבוד במפעל הנעליים בקיבוץ נאות מרדכי ושם אף התגורר.

בשנת 1956 הכיר את רחל לבית אבוטבול שעלתה לישראל מספרו ובשנת 1957 נישאו בעיר יבנה. בשנת 1958 נולדה שולמית (שולי) ובשנת 1959 עברו אליהו ורחל להתגורר בקרית שמונה. בהמשך נולדו אבי (1962) ומאיר (1969).

אליהו ע"ה עבד שנים רבות במפעל הנעליים של קיבוץ נאות מרדכי, התחיל כפועל ייצור מן המניין וסיים כמנהל העבודה. בהמשך עבר לעבוד במשביר לצרכן בקרית שמונה כמנהל מחלקת נעליים. בשנת 1983 עזב אליהו עם המשפחה את קריית שמונה, עברו להתגורר בעיר רחובות, עבד בסניף המשביר בתל אביב ובהמשך ברחובות כסגן מנהל הסניף עד לפרישתו לגמלאות.

במהלך חייו דאג להעשיר את עצמו ולהרחיב ידיעותיו, ללמוד בקורסים שונים כמו הנהלת חשבונות והכשרת ועדי עובדים ולהיות פעיל בתחומים כמו: פעילי שכונות , פעילים צעירים בהסתדרות.

ולצד כל אלו הקפיד כל השנים להתנדב ולעזור בתחומים רבים. בקרית שמונה עזר בקליטת עולים חדשים שהגיעו ממרוקו והתנדב שנים רבות במשמר האזרחי. ברחובות התנדב בביטוח הלאומי בסיוע לקשישים ובבית החולים קפלן במחלקות עיניים וכירורגית. על פועלו כמתנדב זכה בתעודות הוקרה רבות.

אליהו ע"ה היה ידוע, עוד משחר נעוריו, בכישרונו לספר סיפורים ובבגרותו הפליא בכתיבת שירים, סיפורים וברכות מיוחדות ומופלאות לבני המשפחה הגרעינית – אשתו, ילדיו, נכדיו והנינים אותם אהב אהבת נפש וכן למשפחה המורחבת ולחבריו. באמצעות הברכות גולל את סיפור חייהם מתובל בהומור ובאהבה גדולה.

הוא היה אהוב על משפחתו הצרה והמורחבת. אחיותיו ואחיו היו יקרים לליבו והוא שמר על קשר קרוב ואוהב איתם ועם ילדיהם עד יומו האחרון.

אליהו נפרד מאיתנו ביום 27.1.2019 – כ"א בשבט תשע"ט ונטמן בעיר רחובות.

יהי זכרו ברוך לעד  

נכתב והועבר לפרסום ע"י שולמית בללתי כהן .

קברו של אליהו בלילתי ז"ל
קברו של אליהו בלילתי ז"ל

קלטת שמע – מסמך היסטורי

 

מתוך אוסף חפציו האישיים של אבי , ר' משה טובלי ע"ה מצאתי אוצר, קלטות מלפני 30 שנה ויותר, אותם זכיתי להמיר לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים.

הקלטת הראשונה שמצאתי, היא קלטת שמע – מסמך היסטורי מדהים , תולדות חייו של רבנו , הרה"ג רפאל משה אלבז זצוק"ל , אישיותו ויצירתו .

את הקלטת הכין רבי ציון תורג'מן זצ"ל , אסף ערך והקליט בקולו הנעים לפני 30 שנה , סוף שנות השמונים. כל זאת במטרה להנגיש ולהנציח את סיפור חייו ויצירתו של מורנו ורבנו הרמ"א וסיפור מורשתנו לדור הצעיר.

תמונה של ר' משה טובלי ור' ציון תורג'מן עליהם השלום
תמונה של ר' משה טובלי ור' ציון תורג'מן עליהם השלום

היוצר של הקלטת , רבי ציון ע"ה , היה אדם נדיר , משכמו ומעלה , איש תורה וידע רב , נעים הליכות , איש קהילת צפרו , אהוב על הבריות.

בעתיד ב"ה נעלה גם את סיפור חייו . יהי זכרו ברוך

בקלטת סיפור מפורט על קורות חייו של הרמ"א , סיפורים על חייו , יצירותיו , פיוטיו וספריו באורך של שעה ו-13 דקות .

זכיתי !

הקשבה מהנה ולימוד למען הדורות הבאים .

זכותו של הצדיק תגן עלינו .

אלי טובלי

 

 

אברהם כהן ז"ל

בס"ד

נלב"ע יז' באב תשע"ג ( 1929-2013)

בנם של שמעון ואסתר כהן ע"ה , אשר עברו להתגורר בצפרו בשנת 1934 , יחד עם אחיו ואחיותיו , זוהרה ז"ל , שלמה ז"ל, מרדכי, וכליפה היו"ר.

בשנת 1952 נישא במרוקו לשרה דבורה לבית חמו, אשר עמה הביא לעולם 8 ילדים , 4 נולדו בצפרו מרוקו והם : שמעון , יצחק , אבנר , ואלי אשר עלו עימם לארץ בשנת 1962 וקבעו ביתם בבאר שבע. ו- 4 ילדיהם שנולדו בארץ הם : חיים , רפי , אסתר ונתן. בארץ עבד בתחילה בטקסטיל ובניין אך רוב שנותיו בארץ עבד בתעשייה הביטחונית כאזרח עובד צהל עד לפרישתו לפנסיה.

חיבורים משפחתיים :

אחיו הגדול שלמה כהן ז"ל היה נשוי לרחמה אחותו של רבי יונתן הלוי ע"ה , ביתו של רבי יונתן הלוי נשואה לרבי מיכאל ממן , בנו של הרב הגאון והצדיק , רבי יהושוע ממן אשר נתבש"מ לאחרונה

בשנת 2013 בהיותו בן 84 הלך לעולמו ונקבע מקום מנוחתו בבית העלמין באר שבע

יהיה זכרו ברוך

המידע נתקבל מבנו חיים כהן – באר שבע

 

דבורה שרה כהן לבית חמו
דבורה שרה כהן לבית חמו

ליל ט' באב ה'תשע"ח – בית הכנסת קהילת צפרו באשדוד

"קצת חנה" – קינה על חנה ושבעת בניה בערבית מוגרבית בנוסח קהילת צפרו

בס"ד

ערב ט' באב ה'תשע"ח בבית הכנסת של קהילת צפרו , מיד לאחר התפילה , ביוזמת יהודה אלבז תועדה הקינה – "קצת חנה" בערבית מוגרבית בנוסח קהילת צפרו למען הדורות הבאים ולמען לא ישכח נוסח אבותינו .

לע"נ מרת יקוט אלבז בת סולטנה ע"ה שנלב"ע ז' אלול תשס"א , ת.נ.צ.ב.ה

 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

להורדת קובץ הקינה – לחצו כאן 

 

סיפור חנה ושבעת ילדיה , הקרבה, מסירות נפש וקידוש ה' , הימים ימי גזירות אנטיוכוס. לימוד התורה וקיום המצוות נאסרו בגזירת המלך; חיילי אנטיוכוס הסתובבו בחוצות העיר כדי ללכוד "עבריינים" המפירים את הצו המלכותי. הסיורים התכופים העלו פרי: חנה, אם לשבעה בנים ששמרה במסתור על מצוות התורה, נלכדה והובאה לפני המלך אנטיוכוס יחד עם שבעת בניה.

"אם חפץ בחיים אתה, השתחווה לפסל שלפניך"! ציווה המלך על הבן הבכור.

"לעולם לא אעשה זאת, שכן כתוב בתורה: "אנוכי ה' אלוקיך"! לא אבגוד בדת האלוקים, גם אם תקח את חיי".

"אכן, כך אעשה"! קרא המלך בזעם, והורה לחייליו לענות את הבן הגיבור לעיני אחיו ואמו.

בזה אחר זה הובאו הבנים אל המלך. הם הפגינו גבורת-נפש וסירבו להשתחוות לעבודת האלילים, גם כאשר הקלגסים עינו אותם למוות. נותר רק בן אחד, ילד קטן ויפה עינים, שעמד ליד אמו והסתכל בנעשה בעיניים נפחדות.

"אם גם ילד זה לא ישמע בקולי" חשב אנטיוכוס לעצמו, "אהיה ללעג ולקלס בעיני כל"!

"ילדון נחמד, אם תקשיב בקולי ותשתחווה לפסל, אתן לך עושר וכל טוב; כשתגדל, אמנה אותך למשנה למלך… אם תתנהג בטיפשות, כאחיך, אהרוג אותך בעינויים אכזריים…"

"מלך גאוותן"! הזדקף הילד והכריז. "כיצד תוכל להבטיח לי גדולות ונצורות? הלא אתה בשר ודם, ואינך יודע אפילו מה יתרחש מחר"!

המלך לא רצה להתבזות לעיני עבדיו. "אשליך את הטבעת שלי לארץ, ואתה תתכופף ותרים אותה. כך יחשבו כולם שהשתחוית לפסל".

"חבל עליך, קיסר" השיב לו הילד בקול תקיף. "אם אתה חס על כבודך שלך כך, ודאי שאני אחוס על כבודו של בורא העולם ולא אציית לדבריך".

בערה חמת המלך והורה להוציא אותו להורג לאלתר. חנה ביקשה להיפרד ממנו בטרם יוצא להורג, נישקה אותו ואמרה: "בניי, לכו לאברהם אביכם ואמרו לו: אתה עקדת מזבח אחד, ואני עקדתי שבעה מזבחות".

לאחר-מכן, עלתה אל הגג וקפצה ממנו אל מותה.

יצאה בת קול מן השמים ואמרה: "אם הבנים שמחה".

ר' משה טובלי זצ"ל

 נתבש"מ בט"ו באב תשס"ט ( 1918 – 2009 )

נולד בעיר צפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה (אסתר לבית מויאל), אח לאהרון, שמחה ורבקה טובלי. משפחה צנועה ויראת שמיים , אביו היה סנדלר ואמו עקרת בית. מילדותו ינק את יראת השמיים ומאז היה מוקיר רבנן . בגיל 7, בצל אביו, היה עובר במלאח של צפרו ומעיר בשעת הליל את בני הקהילה לסליחות.

משחר נעוריו היה פעיל במוסדות הקהילה וחייו סבבו סביב בתי הכנסת וישיבות הקהילה, תלמידם ומשרתם בכבוד של גדולי רבני צפרו וחסיד נלהב ונאמן של רבינו רפאל משה אלבז זצוק"ל.

 

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94-2
ר' משה על קברו של הרמ"א זצוק"ל 1998

באמצע שנות השלושים לחייו נשא לאישה את רבקה טובלי (לבית כהן ) והביא עשרה ילדים לעולם . שמונה בנות ושני בנים ע"פ הסדר הבא : אסתר, רחל , קמילה , רימונד , יפה , אורלי , מרים , אליאן , אליהו ושי .

הוא אהב בכל מאודו את העיר צפרו ונאחז בה גם כאשר הקהילה התמעטה ויהודי העיר עלו ארצה . בשנים האחרונות שלו בצפרו כאשר מוסדות הקהילה היהודית בעיר נסגרו זה אחר זה , לקח על עצמו את תפקידי הקהילה , משימות הצדקה והחסד. הוא היה חשמלאי במקצועו אבל בכל הקשור לרוח נשמה ודת, ראשון לכל מצווה , ידו בכל ויד כל בו.

בעיר צפרו טיפל בתחזוקת בתי הכנסת של הקהילה , בית הכנסת הגדול ואם הבנים ובית העלמין.  מספרים שלעתים היה מביא לעבודות תחזוקה גדולות בעלי מקצוע ערבים מקומיים בכדי לתקן את בית הכנסת ומאחר שלא היה לו כסף היה משלם באמצעות המעט שהיה לו ברכוש ובבגדים.

ר' משה זצ"ל היה מזכה הרבים ועל כך סיפורים רבים .בערבי שישי לפני שהיה מגיע לביתו ומשפחתו , היה מבקר כמה זקנות עריריות ואלמנות ומברך על קידוש היין .

בחג סוכות , החג האהוב ביותר עליו , היה בונה סוכות גם עבור חולים ומבוגרים לפני שהיה בונה לעצמו ולמשפחתו, תמיד היה מכין לולבים , מעטר ומהדר עבור אנשים רבים לפני שדאג לעצמו .

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94
ר' משה טובלי 1998 – הושענא רבה ביה"כ קהילת צפרו באשדוד

להמשיך לקרוא "ר' משה טובלי זצ"ל"

פנחס מויאל ז"ל

 נלב"ע בח' באב ה'תרצ"ט (1875-1939)

איש תם וישר אוהב תורה ולומדיה , אח של אסתר מויאל, דודו של ר' משה טובלי עליהם השלום

נפטר לאחר יסורים קשים ונקבר לצד אבותיו הקדושים בצפרו

יהיה זכרו ברוך

מאחר ואין תיעוד לדמותו אנו מפרסמים את תמונת קברו

 

יצחק לוי ז"ל

נלב"ע ד' אב התשי"ח (1920-1958)

נולד בעיר ספרו בשנת תר"פ (1920), צעיר הבנים למכלוף לוי ולפרחה לבית עוליאל, אח למימון, רבקה, עזיזה, סולטנה, אברהם, ביידה ואסתר. אביו, "למקדאם כלאל" היה מראשי קהילת "ספרו", שימש ראש חברת אליהו הנביא וראש החברה קדישא, ועסק כל חיו בזיכוי הרבים, במתן בסתר ובעזרה לנזקקים.

הוא גדל כבן לאחת המשפחות המכובדות בעיר "ספרו" והיה גבר נאה, בעל קסם אישי נדיר, תבונה וחוכמת חיים.    הופעתו הקרינה אצילות סגנון ויוקרה, בטחון עצמי ושקט נפשי והוא נודע כבעל חוש צדק מפותח, דעות ליברליות שהקדימו את זמנם, חוש הומור, שמחת חיים ואהבת חיים.

בתכונותיו ובאישיותו המיוחדים הוא גילם דמות מופת, היה אהוב ונערץ על כל מכריו ובני משפחתו, בָבָת עֶינָן של אחיותיו ומקור לגאוותן והערצתן, קשור אליהן בכל נימי נפשו ומסור להן בכל מאודו. חיבתו לזולת, רגישותו, נדיבותו ורוחב ליבו היו שם דבר והוא נודע בנכונותו להטות כתף, לתמוך ולעזור לבני המשפחה ולכל מי שנזקק לעזרה.

הוא אהב את החיים הטובים, תמיד הקרין על סביבתו שמחה ובדיחות דעת ולשונו שפעה הומור ושנינות.   לעיתים תכופות נהג לקיים מפגשים חברתיים בביתו או בבוסתנים שברחבי העיר, נהנה לארח ידידים ובני משפחה ולפנק אותם במעדנים ובמטעמים מיוחדים שבישל ורקח במו ידיו.

הוא טיפח חוג ידידים רחב שעליו נמנו הטובים שבבני הקהילה, כולם בקשו את קרבתו ואהבו לבלות בחברתו.   הוא היה אבן שואבת לאחייניו, שאף שהיו צעירים ממנו בשנים, נשבו בקסמי אישיותו ובדעותיו המתקדמות, ראו בו מודל לחיקוי, זכו להבנתו, מצאו אצלו אוזן קשבת ונהנו מחברתו ומעצותיו.

בשנת 1939 נשא לאישה את סתריה בת בכורה לאהרון טובלי ולחנה לבית עוליאל, הוא פינק אותה וחלק עמה את מנעמי החיים, העתיר עליה מכל טוב והרעיף עליה אהבה אין קץ. לצידה חווה שנים מעטות של אושר ועדנה ויחד זכו להביא לעולם שבעה ילדים. שמואל, יקוט, פאני, קמיל, מכלוף, ענת (Huguette) ורפאל.

 

סתריה לוי לבית טובלי ז"ל
סתריה לוי לבית טובלי ז"ל

הוא טיפח ופינק את בניו ובנותיו, הרעיף עליהם מתנות, תפנוקים, שפע ורווחה. חינך אותם על ערכי מוסר וצדק, נטע בהם שאיפה להישגיות ולמצוינות ודחק בהם ללמוד ולרכוש השכלה. את שמואל בכורו הועיד ללימודי רפואה (דבר שמימושו נמנע עקב מותו בטרם עת).

בתחילת דרכו, הועסק בבסיס צבאי אמריקאי ב- Port Lyautey שבו היה שוהה במהלך כל ימות השבוע ובסופי השבוע היה שב לביתו כשידיו עמוסות במתנות, פינוקים ודברי מותרות שאותם העניק ברוחב לב  לילדיו ולבני משפחתו.  בהמשך עזב את עבודתו והחל לסייע לאחיו הבכור מימון לוי ז"ל, שעסק במסחר סיטוני של גרעיני תבואה ומצרכי יסוד.

ביום ד' באב התשי"ח (21/7/1958), התלווה לנהג מקומי שהוביל משאית חדשה שזה עתה נרכשה עבור העסק של אחיו. בעת שעשו את דרכם לעיירה Imouzzer  הם נקלעו לתאונת דרכים חזיתית קשה והוא נהרג במקום.   נהג המשאית שישב לצידו שרד את התאונה ויצא ללא פגע.

צעיר מאוד היה, במיטב שנותיו ובשיא פריחתו כאשר נגדעו חיו בחטף.   הידיעה על מותו הטראגי הכתה בהלם את בני משפחתו, את חבריו ומכריו ותחושה של יגון ואבל כבד אפפה את כל העיר.  האובדן הקשה של דמותו הדומיננטית והאהובה, נגע לליבם של כל בני הקהילה וכולם נזעקו ובאו ללוות אותו בדרכו האחרונה ולהביע את כאבם וצערם.

רעייתו וילדיו מיאנו להתנחם והמשיכו לבכות את מותו גם בחלוף שנים רבות.  הטראומה הקשה שחוו הותירה בהם חותם לכל ימי חייהם והשפיעה רבות על אופיים, עתידם וגורלם.

דמותו המיוחדת נותרה חקוקה לעד, בליבם של מוקירי זכרו הרבים:   כאדם אהוב ואוהב, נערץ ורב קסם, מתקדם בדעותיו, אוהב חיים, רחב לב ונדיב, מפנק ומעניק.

מקום מנוחתו נקבע בעיר הולדתו , ספרו שבמרוקו

ת. נ. צ. ב. ה.

נכתב ע"י: ילדיו של המנוח

תיעוד ההילולה השנתית לציון 123 שנים לפטירתו של הרמ"א

לכל בני קהילת צפרו היקרים ,

להלן תקציר תיעוד ההילולה השנתית לציון 123 שנים לפטירתו של הרמ"א
אתמול , יום רביעי כ"א תמוז תשע"ט , התקיימה הילולת הצדיק בהוד והדר .
תוכנית הערב כללה גם ציון 6 שנים ליסוד השיעור היומי בבית הכנסת.

בתוכנית הערב הדוברים היו : ראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי , סגן ראש העיר הרב יחיאל ויינגרטן , ר' יהודה אלבז, הרב מיכאל שושן  , הרב יגאל נחמני .

תודות לכל המארגנים שעמלו על הערב הנפלא : שלמה לוטטי , שמעון סיסו , יהודה אלבז , הרב יגאל נחמני , דוד לוטטי , ושמעון וידאל .
תודות לכל בני הקהילה שבאו ונרתמו מיד לשרת את הציבור , וסייעו בכל הדרוש
ותודה גדולה לכל האורחים שבאו לכבד את זכרו של הצדיק הקדוש

זכותו של הרמ"א תעמוד לנו ולכל ישראל אמן

 

אבא אפריאט ז"ל

נולד בצפרו ב-כב' אדר תרנ"א 1/4/1891 לזוהר לבית אסייג ושמעון אפריאט. בן זקונים להוריו ואח לשש אחיות : עישה, לאה, רחל, מסעודה, שמחה ועזיזה. אביו שמעון וסביו משה אפריאט.

ב- 2/6/1909 יום רביעי י"ג סיון, נישא לרבקה רוחמה (שם נוסף שניתן לה לרפואתה ממחלה) לבית פוני-כלפון ונולדו להם 5 בנות : יקוט, ציפורה, זהרה, אסתר וסוזן וחמישה בנים : פנחס, שמעון, שלום, חיים ואבנר.

אבא אפריאט היה סוחר ואיש ספר, היה לו בית מסחר לסיטונאות ואספקת מזון יבש לצבא הצרפתי במרוקו בשותפות עם עמרם זיני. היו לו בבעלותו בנינים, קרקעות, בעיר ומחוצה לה, בנה שלש דירות מפוארות וחנויות בעיר החדשה.

בשנות ה- 30 בפרוץ המשבר הכלכלי העולמי, גם העסקים במרוקו נפגעו קשה וכן עסקיו וננקטו נגדו הליכי כינוס נכסים ונאלץ למכור את כל נכסיו כדי לשלם חובותיו לכל נושיו ולא נשאר חייב לאף אחד למרות שכל האנשים שהיו חייבים לו לא פרעו את חובם. המשיך במסחר בקמעונאות ובחלוף המשבר חידש עסקיו בסיטונאות בהצלחה.

בשנת 1922 תרפ"ב זכה לכתיבת ספר תורה על שמו. ספר התורה הזה עלה עמנו ארצה, מבית הכנסת בספרו באנייה מקזבלנקה למרסי  וברכבת (ממרסיי לנפולי) ומנפולי לחיפה, שכן בבתי הכנסת ברמלה, באר שבע, מיתר ושוכן עד היום בבית הכנסת "הראל" בהר אדר. הקלף והכתב מוחזקים  במצב מצוין (ביחס לגילם המופלג 95 שנה).

אבא אפריאט היה פעיל ציבור בעירו : היה חבר בוועד הקהילה, בשנים 1927-1930 היה חבר מועצת העיר, היה חבר בוועד "אם הבנים", עמד בראש חברת "עץ החיים" לתמיכה באברכים, חבר בוועד של "קופת יחזקאל" לתמיכה בעדת הספרדים ובעדת המערביים בירושלים.

ביתו היה פתוח לרווחה לאורחים ותלמידי חכמים. ואירח שליחי דרבנן (שד"רים) שבאו מישראל.

בהמשך לקשריו עם הארץ, וכהכנה לעלייתו ארצה, נסע בניסן 1951 לארץ כתייר יחד עם יעקב טובלי. במשך המסע רשם יומן אישי "מספרו לירושלים" 24 אפריל- 17 אוגוסט. המסע כלל מפגש עם שני בניו חיים ואבנר שעלו כיחידים חלוצים לפניו. וכן מפגשים עם קרובי משפחה אחרים בכ- 20 ערים בארץ : חיפה, לוד, רמלה, ירושלים, תל אביב, גן יבנה, בטבריה, צפת, מירון, כורדני, יבנה, רחובות, בן שמן, ראשון לציון, יהודיה, פגש את דוד בן גוריון בית חולים תל לוינסקי בעת שביקר את בנו אבנר שנזקק לאשפוז, זיכרון יעקב, חדרה, עכו, רעננה, כפר סבא.

בביקוריו בדק הצעות רבות לרכישת בית, דירה, חנויות בערים  – תל אביב, ראשון לציון- קוטג' 6 חדרים גינה וזכויות לבניית חנות, ירושלים, גן יבנה – הצעה לרכישת משק מחברת יכין.

תמונה מהמסע לארץ ישראל 1951
תמונה מהמסע לארץ ישראל 1951 , תמונה יחידה מהמסע של אבא אפריאט עם יעקב טובלי , בין המצולמים חיים , אבנר ואבא אזולאי , זוהרה שרביט , יצחק ועישא שרביט וביתם ציונה , מסעודה אלבז ומרים זיני ,

עלה ארצה בספטמבר 1955 עם ספר התורה, יחד עם הבנים פנחס (אבי) ומשפחתו ושלום. גר בביתו ברמלה ועבר לגור במושב בית עוזיאל.

נלב"ע ב- כ"ה תמוז תשי"ט 30.7.1959.

נקבר בחלקת "פנטיון" של העדה המערבית, ליד חלקת יקירי ירושלים, בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.

יהיה זכרו ברוך

ליקט : דוד אפרתי-אפריאט נכד, מתוך חיבור של הבן שמעון אפריאט-אפרתי

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: