בס"ד

מאת : דוד אפרתי – אפריאט

שני האחים ראובן ומימון בנים של סולטנה ואשר נחמני : נולדו בעיר ספרו במרוקו ועלו כילדים עם הוריהם בשנת 1935.

ראובן נחמני

ראובן , נולד ביום ז' בשבט תר"ץ 5.2.1930 , למד בבתי הספר אליאנס בירושלים שנה וחצי בצנזורה הבריטית היה חבר בהגנה. משאת נפשו : עליית יהודי מרוקו.

ראובן, נפל ביום ד' באייר תש"ח 13.5.1948, עם נפילת כפר עציון. הובא למנוחת עולמים עם שאר חללי הגוש ביום 17.11.1949 בבית הקברות בהר הרצל בירושלים.

מימון נחמני

מימון , נולד ביום ל' בשבט תרפ"ז 2.2.1927, למד בבי"ס אליאנס בירושלים.בגיל 15 הצטרף לשורות ההגנה.לחם במלחמת העצמאות כרגם והשתתף בקרבות רבים בסביבות ירושלים. ליווה את המשוריינים העולים להר הצופים,באחת הפעמים נפצע והמשיך להילחם עד אשר הגיעה תגבורת שהוציאה את המשוריין עם כל האספקה והנשק שבו (ארבעת חבריו במשוריין נפלו).שכב פצוע בבית חולים ואח"כ חזר לתפקידיו בגדוד מוריה.

מימון, נפגע ונפל בהתפוצצות מרגמה במחנה שנלר בירושלים ביום כ"ד באייר תש"ח 2.6.1948 (שבועיים אחר נפילתו אחיו הצעיר ראובן).נקבר בשיח' באדר וביום כ"ח באלול תש"י 10.9.50הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בהר הרצל בירושלים.

עמור אסולין

עמור (עמוס) אסולין , בנם  של עזיזה ודוד אסולין ,נולד בשנת 1926 בעיר ספרו במרוקו. סיים לימודיו בהצטיינות בבי"ס אליאנס בעירו, המשיך ללמוד בבית ספר לחקלאות בעיר פס כהכשרה לעלות לארץ ולעבוד באדמתה. היה בעל גוף אתלטי ומפותח,מדריך ספורט יחיד בעירו. חזה את תקומת המדינה. ארגן את הצעירים למערך להגנה יהודית עצמית נגד פורעים ערבים ולקראת העלייה לארץ. בשנת 1946 עלה לארץ .עבד בקבוצת בארות יצחק כשנה וחצי. היה חבר בהגנה ומטעמה נשלח לבית ספר לנוטרים.

עמור , נפל ביום ט' בשבט תש"ח 20.1.1948 , בהתקפה שערכו הערבים על יחיעם,נפצע פעמיים עד שהגיע כוח בריטי וחילץ את הנפגעים,פונה לבי"ח הצבאי בחיפה ולאחר שנקטעה רגלו מת מפצעיו.

 

נתן אלבז

נתן אלבז (סיפור מופת) – נולד ב-17/10/1932  בעיר ספרו, בן בכור לחמשת ילדי המשפחה, בגיל 17 בשנת 1949 עלה לישראל לבדו במסגרת עליית הנוער חרף התנגדות הוריו (הוריו עלו לישראל רק בשנת 1962). בשנת 1952 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גבעתי

 

ביום 11.2.1954 עסק נתן בפירוק רימונים ותוך כדי כך הופעל אחד מהם בהשגיחו בסכנה הצפויה לחבריו שנמצאו בקרבת מקום ,התרחק מהם בריצה כשהרימון בידיו והשליך את עצמו על הרימון.

נתן אלתרמן כתב שיר עליו "רצת חיש, בלי עמוד,כאילו אחזך הטירוף כי עז.

רצת חיש ופנים האפילו כפני איש הפורץ לבוז בז

כה מהרת לרוץ שאפילו הצטדק לא הספקת אלבז

                                      …..                                                             "

גם עמוס אטינגר כתב שיר עליו "נתן" שהולחן והושר על ידי ג'ו עמר.

על מעשה זה הוענק לו באפריל 1973 עיטור המופת על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר.

יהיה זכרם ברוך