מאת: שמואל אביטל היו'

Raphael Avital 1927 – 2021   

Sunday, April 4th, 2021ביום שמיני שלפסח, יום ראשון כ"ב בניסן ה.תשפ"א

פרשת שמיני, בערב המימונה ה.תשפ"א בלוד, ישראל. 

 ע"ה שמואל בן-אור אביטל הי"ו אכי"ר.

רפאל אביטל ז"ל. 

כרעם ביום בהיר הלך לעולמו היקר האדם, הצדיק הנסתר, אחי רפאל אהובי, שנפטר ביום ראשון כ״ב בניסו התשפ״א,  תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. בנו עמרם, כתב לי אתמול כי לקחו את רפאל לבית החולים כי לא הרגיש טוב, ואתמול בלילה יום ראשון לאחר שעשינו המימונה כאן, והלכנו לישון, התעוררתי באמצע הלילה ושמתי לב שהייתי לוחש קדיש  ודמעותיי זורמות על לחיי, וידעתי אז שנשמתו יצאה בטהרה לעולם האמת, והשתחררה מכבלי עולם  השקר הזה,  ואז קיבלתי  את הודעת הפטירה , יהי זכרו ברוך. 

אני כאן לבדי בודד עם עצמי, והדממה הכואבת והמנחמת מרחפת על כל הווייתי, אני יושב בדד ודומם. מעניין שאחי רפאל המלאך ז"ל עזב את העולם הזה בשמיני לפסח בפרשת שמיני, ובה אנו לומדים הערך העליון של הדממה ואיך להכיל אותה, אחרי מות נדב ואביהו ב"אש זרה", אנו קוראים שני מילים המזעזעות את הלב, "וידם אהרן" מהי הדממה הזאת המסתורית שאב כואב חרישית לשני בניו האהובים? והאם זה מקרי? ודאי שלא.

הבורא יתברך קרא לנשמתו של אחי רפאל ז"ל לעזוב את עולם הצורה המוגבל ולעלות לעולם המושלם של האין סוף, לעולם האור הגנוז בטהרה ובלבב שלם, וכשעמרם בן אחי שלח לי תמונותיו של רפאל אחי מדפדף בספר החדש שלי "מרוממות הרוח להבלי הבלים" וראה את התמונות של הסבא רבי אליהו יעקב ואבא רבי משה עמרם ואמנו חנה אורובידא ז"ל  הכיר אותם ואמר, הנה הסבא שלנו, בוי ליאהו. השורשים שלנו, כמעט יום לפני הסתלקותו מהעולם הזה.

פלגי מים זרמו מעיני הרכות ולא יכולתי לעצור את הדמעות הנוזלות על פני. התרגשתי מאוד לראות את התמונות כשקראתי את דבריו של (עמי) עמרם, וגם כשלאה ופורטונה היקרות דיברו איתי, וחלפו כמה רגעים דוממים לפני שיכולתי לדבר מילה או שנים, היה קשה לי מאוד, אך יכולתי להתגבר קצת ולהרגיש במיוחד את הדממה הזועקת מליבן האוהב, וגם להעז ֹלדבר איתן בכלל, המילים כאילו נעלמו וברחו ממני. היו אלה ימים קשים בשבילי, אבל בידיעה שרק הגוף, הכלי איננו כאן, הנשמה חלק אלוה ממעל היא נצחית ומרחפת תמיד בגן העדן ומתפללת חזק עלינו, כאן בחיים האלה לנחמנו.

גם ברגע זה אני יושב וחושב, כותב וכואב, ולבי מר וכבד עלי, אחי! אחי! זכיתי  להיות לך אח אוהב ומעריץ ללא גבול, ולמדתי ממך שיעורי חיים מעשיים ונפלאים שעזרו לי בחיים האלה, בדרכי האמנותית ונדודי הרבים העולם, בעולמו של מי שאמר והיה העולם. אתה פאר אל, היית הכלי הראוי לעשות את התיקון האלוהי לכל אדם, היית חי את התפארת  של הבורא בכל יום ויום, האצלת הרבה אהבה וחום לא רק למשפחה אלא גם לכל הברואים שפגשת בדרכך הטובה בעולם הזה. למדתי ממך אחי יקירי ישוב הדעת, סבלנות וסובלנות בכל מצב בחיים, עזרה לזולת, ובמיוחד לקבל פני כל אדם בסבר פנים יפות. 

אנא התפלל בעדנו, אנו הנשארים כאן לזכור אותך תמיד בליבנו פנימה, ותהיה לנו סניגור לפני כיסא הכבוד, שיעזור לנו ויביא  את משחינו במידת הרחמים במהרה  בינינו.

תהא נשמתך צרורה בצרור החיים. אמן


 לְעוֹלָ֜ם יְהֹוָ֞ה דְּ֩בָֽרְךְָ נִצָּ֜ב בַּשָּׁמָֽיִם. תהלים קיט. פט.

Forever, O Lord, Your word stands in the heavens. Psalms 119. 1.

רֹאשׁ־דְּבָֽרְךָ֜ אֱמֶ֞ת וּ֩לְעוֹלְָם כָּל־מִשְׁפַּ֜ט צִדְקֶֽךָ. תהלים קיט. קס.

The beginning of Your word is true, and each of Your righteous judgments is eternal.

Psalms 119. 1.

פְּלָא֜וֹת עֵֽדְוֹתֶ֞יךָ עַל־כְֵּ֩ן נְצָ֫רָ֜תַם נַפְשִֽׁי. תהלים קיט. קכט.

Your testimonies are hidden; therefore, my soul kept them.

Psalms 119. 129.

אַשְׁרֵ֜י תְמִֽימֵי־דָ֞רֶךְ הַ֩הֹֽלְכְִים בְּתוֹרַ֜ת יְהֹוָֽה. תהלים קיט. א.

Praiseworthy are those whose way is perfect, who walk with the law of the Lord.

Psalms 119. 1.

לְעוֹלָ֜ם יְהֹוָ֞ה דְּ֩בָֽרְךְָ נִצָּ֜ב בַּשָּׁמָֽיִם. תהלים קיט. פט

Forever, O Lord, Your word stands in the heavens. Psalms 119. 89.


להנציח את זכרו של אחי רפאל אביטל ז"ל, כתבתי את הגימטריא הזו.

יהא זכרו ברוך, אמן.

= רְפָאֵל 311        

אֲדֹונָי לְעֹוֹלָם-וָעֶד  פְּלָאֹות  רְאוּ

= רְפָאֵל    311  =  Summit  אִ י"שׁ שִֹ י א Man    

 =   גַּם מַלְאָכָיו  יְצַוֶּה לָךְ    311

וְאֵין כָּמֹוהוּ בְּכָל הָעֹולָם     =   311

      יֹומָם יְצַוֶּה ה' חַסְדֹו     =  311 

עַד לְאֵין סֹוף                   = 311

 יֵשׁ"אַלּוּפֹו שֶׁל עֹולָם ה א י"שׁ     


אשוב ואדגיש את מה שכתבתי על רפאל אחי "דברים מלב אל לב בתחילת ספרו

"למען אחי  ורעי"

דִבְרֵי הַעֲרָכָה לְאֲחִי רְפָאֵל הַיָּקָר

עַל רָפִי אֲחִי, אָהוּב לִבִּי וְיַקִּיר הַיַּקִּירִים, אֲנִי יָכֹול לֹומַר הַיֹּום בְּבִטְחָה שֶׁהוּא נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, מִמֶּנּוּ לָמַדְתִּי בִּנְעוּרַי שַׁקְדָנוּת, חֲרִיצוּת וְהַתְמָדָה בַּלִּימּוּדִים, וּשְׁנֵינוּ לָמַדְנוּ מֵהַסָּבָא אֱלִיָּהוּ וְאַבָּא מֹשֶה עַמְרָם זצ"ל, צְנִיעוּת לֶכֶת, נִקָּיֹון ורוּחֲנִי וְגּוּפָנִי, הָתַּעֲֹנוּג הָעֶלְיֹון שֶׁל הַשַּׁבָּת וְחַגֵּי יִשְּׁרָאֵל, אַהֲבַת אֱלֹהִים וְאָדָם, וּבִמְיוּחָד אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל.

רָפִי מְסַמֵּל בִּשְׁבִילִי אַהֲבַת הַחָכְמָה וְהַדַּעַת הַשְׁפוּיָה, וְהִתְמַסְּרוּת נְכֹונָה לִלְמֹוד עַל מְנַת לַעֲשֹׂות וּלְהִתְהַוֹּות בְּאַהֲבָה. לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ לֶאֱהֹוב אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית עַד הַיֹּום, דֶּרֶךְ הִתְכַתְּבוּתֵנוּ הַתְּמִידִית לְאֹורֶך שָׁנִים אֲרוּכֹּות בְּמַּסָּעַי הַרַבִּים.

חַיָּיו שֶׁל רְפָאֵל יַקִּירִי הֵם מְלֵאֵי עֲבֹודָה וְעֶזְרָה לַזּוֹלַת שֶׁלֹּא עַל מְנַת לְקַבֵּל פְּרָס. רָאִיתִי אֹותֹו מְקַיֵּים מֵהֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה אֶת מִדַּת הַעֲנָוָה וְהַיִּרְאָה שֶׁאַבָּא מֹשֶׁה ז"ל הִתְבָּרֵךְ וְנִיחַן בָּהּ, מִמֶּנּוּ גַּם לָמַדְתִּי אֶת אֳמָנוּת הַשְׁתִּיקָה, לְדַבֵּר רַק מָתַי שֶׁצָרִיךְ לְדַבֵּר, וּלְהִשְׁתַמֵּשׁ רַק בְּמִילִּים אֲחָדֹות כְּדֵי לְהַבִּיעַ אֶת הָעִיקָּר, בְּקִיצוּר וְלַעִנְיָן. וְיַחַד קִיַּמְנוּ אֶת כִּיבּוּד אָב וָאֵם לְלֹא שׁוּם תְּנָאִים.

רָפִי פָּעַל רַבֹּות לְמַעַן בְּנֵי אָדָם, מִבְּלִי שֶׁאָנוּ, בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, נֵדַע בְּדִיוּק מַהִי מָהוּת הָעֶזְרָה שֶׁנָּתַן מֵעַצְמֹו, וְאֲפִילּוּ יֹּותֵר מֵעַצְמֹו לַאֲחֵרִים. עֲבֹודָתֹו הַקְּדֹושָׁה תָּמִיד הָיְתָּה נִסְתֶּרֶת וְנִגְלֵית בְּעֵת וּבְעֹונָה אַחַת, וְעֹורְרָה בְּלִבִּי הִשְׁתָּאוּת חֲרִישִׁית, וְהִתְפָּעֲמוּת רוּחֲנִית שֶׁאֵינִי יָכֹול לְהַגְדִירָהּ בְּמִילִּים, וְאוּלַי טֹוב שֶׁכַּךְ יִהְיֶה.

בִּרְכֹותַי הַכֵּנוּת וְהַעֲרָכָתִי הַאֵינְסֹופִית לִכְבֹוד הֹוצָאָת הַסֵּפֶר הַמְּבֹורָךְ הַזֶּה, שֶׁאוּלַי יְגַּלֶּה לָנוּ, וְלוּ מְעָט מִזְעָר, אֵיךְ אֲחִי פִיתֵּחַ אֶת הָאֹופִי הַטֹּוב שֶׁלֹּו, וְאֵיךְ חָוַה וְיִּשֵּׂם אֶת הַעֲנָוָה וְהַצְּנִיעוּת שֶׁאִפְיְנוּ אֹותֹו, וּפְעוּלָּתֹו הַבִּלְתֵי נִלְאֵית לְמַעַן אֲחֵרִים, שֶׁנוּכַל גַּם אָנוּ לִלְמֹוד מִמֶּנּוּ, וְלִהְיֹות טוּבֵי לֵב לְהַגִּישׁ עֶזְרָה לַנִּצְרָכִים.

יְהִי רָצֹון שֶׁסֵּפֶר זִכְרֹונֹות זֶה, יִהְיֶה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה הַעֲנֵיפָה וְהַבְּרוּכָה שֶׁלָּנּו, אֹוצָר יָקָר וּמִזְכֶרֶת חַיָּה, וּמַתְּנַת רְפָאֵל אֲהוּבֵנוּ, רַב פְּעָלִים בְּצִנְעָה וְעֲנָוָה, שֶׁתִּהְיֶה דוּגְמָא רוּחֲנִית לְכוּלָּנוּ וּלְכָל דֹּורְשֵׁי שְׂלֹומֵנוּ, וְנַשְׂכִּיל לַדַעַת לְקַבֵּל אֶת אַהֲבָתֹו הַמְּיוּחֶדֶת לְכוּלָּנוּ. אָמֵן.

שמואל בן-אור אביטל, יום ג, י"ט תמוז, תשס"ח.

בולדר, קולורדו, ארה"ב. Boulder, Colorado. Wed, July 22, 2008