חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

תגית

Sefrou

שמחה ממן ז"ל

נולדה בצפרו לאליהו טובלי ואסתר לבית מויאל ע"ה , אחות לאהרון , רבקה ומשה זכרונם לברכה.

נישאה במרוקו לשלמה ממן ע"ה ועמו הביאה לעולם שלושה בנים : מכלוף , חיים ויצחק ממן ע"ה

עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1951 והקימו את ביתם בעכו .

בארץ ישראל המזל לא האיר לה פנים , אירוע קשה שחוותה , אובדן ביתה אשר עלה באש , הותיר בה צלקות נפשיות אשר השפיעו על אורך חייה

הייתה אשת בית צנועה ומסורה באהבתה לבניה

נלב"ע בכ"ט באייר תשמ"א , ב- 2 ליוני 1981 והובאה למנוחות עולם בבית העלמין ברמלה

יהיה זכרה ברוך , ת.נ.צ.ב.ה

שלמה ושמחה ממן ז

פרויקט התיעוד הבינ"ל "הדור הזה" מתארח בכנס צפרו 28.5.19

לקראת הכנס המרגש של קהילת יהודי צפרו אנחנו מבקשים מהציבור להביא אל הכנס תמונות ומסמכים הקשורים לחיי הקהילה בצפרו – למשל תמונות מאירועים שונים, מבתי הספר ושל המשפחה. התמונות צריכות להיות מצפרו עצמה. כמו כן נרצה לסרוק את המסמכים שברשותכם – למשל תעודות לידה, תעודות בית-ספר, כתובות וכיוצא בזה.

בכנס עצמו תהיה עמדת סריקה בשיתוף מיזם התיעוד הדיגיטלי "הדור הזה" ובה נסרוק את התמונות והמסמכים. העניין חשוב ומשמעותי על מנת שנוכל לשמור את ההיסטוריה שלנו לדורות הבאים, על מנת נוכל לשמור את הסיפור של צפרו כולה.

רוצים שגם הסיפור שלכם יתועד? גשו לעמדת התעוד של מיזם "הדור הזה" בזמן ההתכנסות.

לכל שאלה מוזמנים ליצור קשר עם רפאל בלולו בטלפון 050-232-7714 / עינת לוי בטלפון 050-8683-006.

מחכים לראותכם!

צוות "הדור הזה"

רבי אליהו יעקב אביטבול זצ“ל

נתבש"מ כא' בחשוון תשי"ח (1872-1957)

מזכרת נצח לאותו צדיק  

דברי הוקרה והערכה לחייו הנפלאים והצנועים של סבי יקיר היקירים, הענו מכל 

כבוד מורי ורבי אליהו יעקב אביטבול זצוק“ל             

 


מתוך הספר ”ילקוט שמואל“ פירוש לתנ“ך, ש“ס ומדרש.

מאת הרב שמואל בן הרוש זצ“ל תשל“ו כפר שלם במדינת ישראל.

רבי אליהו יעקב אביטבול מעירי. היה עמוד התוך בעיר תהלה צפרו, וחשקו ומאוויו להחזיק בלומדי תורה ובישיבות. בלי להתגאות ובלי תפארת. וכל כוונתו לשמים. תמך בישיבת עץ-חיים. שממנה יצאו גדולי תורה אשר הם חיים עדנה. רבנים חשובים והגונים. תמך בישיבת תלמוד תורה אם-הבנים. אל תקרי בנים. אלא בונים. רץ לזכות את הרבים. ומשך הרבה בני עניים לתלמוד תורה. ביתו היה פתוח לרוחה. בצהלה ושמחה. ביתו היה בית ועד לחכמים. ובצלו משכימים בביתו קבע שיעורי תורה לאורחים. ת“ת ואברכים כפרחים. גם זקן וישיש לחדש חידושים. ולפרש פירושים. לכבדם בשמחה. לסעוד איתו כל ארוחה בביתו גרו גדולי תורה שבאו ממקומות רחוקים. ואצלו היתה אורה. פיזר נתן לאביונים. ומחשבות רעננים.

רבי אליהו נאה ויאה במעשיו היקרים. ופעולותיו סגוליים ומאירים. מיום דעתי אותו. דרך תורה היא מגמתו. בקר וערב וצהרים. ספר התורה והזוהר בידו. ובו תקועות עיניים. שם לילות כימים. להשתעשע בדברי צורה הנעימים. אזר כגבור חלציו לעורר השחר. זמן רצון ומובחר. ללמוד סדר תיקון חצות. ואת ה‘ לחלות ולרצות. לימוד זוהר ותהלים. בם מגביר חיילים. ובקולו הנעים שר בקשות לפני תפלה. ומהם נודף ריח בושם שיר ותהלה. כלו אומר כבוד.

ובחרדה לה‘ עובד. רענן בתפילתו רענן בלימודו. וגשם ורוח לא עצר בעדו. אחר תפלתו. ממשיך בלימודו הקבוע ועתו. חק לישראל ברבים. עם אנשי שם מקובלים ומיוחדים.

רבי אליהו נהנה מיגעו כל ימי חיותו. מבית החרושת ליד ביתו. חבר היה בחברת ביקור חולים אשר דאגה לחולי העניים הדלים. לחלק להם תרנגול אחד לשבוע. וחלב ואורז וסוקר יום יום קבוע. רופא מבקר חינם בביתם. ולעזרתם בצרתם. ותרופות חינם מבית המרקחת של החברה. לספק תרופות לעזרה. אם החולה זקוק לניתוח. באמבולנס החברה יוסע ואור לו זורח.

רבי אליהו תמך בחברת מושב-זקנים. לבא בשמחה ורננים. חבר היה בחברת לומדי-תהלים. לסעדם בלי גבולים. היה אחד מחברא-קדישא לרחוץ מתים. שלא לקבל פרס בכל זמנים ועתים. המנוח היה עושה בחודש אלול תקון-כרת בביתו. זריז בזה הוא ורעיתו. ידיד פעיל בחברת רבי שמעון בר-יוחאי שלמדו את ספר הזוהר בקביעות ובמסירות שאין כמוה. בליל האשמורה מזמין לביתו קהל רב ותלמידי חכמים. ותומך בהם בכסף גדול וקטון הוזמן. ותוצאות מרובות וידו בצלחת לא טמן. ואחרי תפלה סעודה

נאה בלי הגבלה

המנוח ! רוב מעשהו בשותפות עם רבקה הצדקת. אשתו אשר קן המצוות בעורקה מוצקת. אשר הסכימה אתו עמו לכל דבר שבקדושה. וכל אמרתו חיש עושה. היתה חברת נשיאות ת“ת אם-הבנים. אשר ממנה יצאו הרבה תלמידי חכמים ורבנים. היא היתה שורש הטוב. לכל מצוה רבקה רצה למצות והטוב תחטוב. ברוכה היתה במעשיה עם נשים צדקניות. במתק לשונה נפש רעבה להחיות. היתה אוספת לישיבת פורת יוסף. ושמה בולט בתומכי הישיבה. חלל ריק השאירה במותה. ועלתה לעולם רוחני לקבל שכר פעולתה.

תמונה מתוך ספרו של הנכד רפאל אביטל אביטבול "למען אחיי ורעיי "

 

המנוח ! כל שנה היה חתן תורה. ואחרי שחרית. מזמין נכבדי העיר וחכמיה לסעודת סיום התורה, חגיגת סיום קריאת הזוהר, ובשמחת ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, והמימונא בביתו בשמחות והוצאות מרובות.

המנוח ! השאיר שני בנים הגונים. ר‘ משה עמרם. ואלעזר הי“ו. אשר ממשיכים בחינוכו, וארבע בנות. אסתר אשת ר‘ מסעוד אלבאז ז“ל. מזכיר ראשי בת“ת אם-הבנים, רינה אשת עמרם אזייני ז“ל ראש ועד העיר, רחל אשת דוד בן הרוש ז“ל, ירא ה‘ וסר מרע, מלכה אשת המנוח אשר נחמני ז“ל תם וישר הוא, שמחה ז“ל, ומאשתו השניה דונה גרסיה שתי בנות, חנה ויעל מב“ת.

המנוח ! עלה ארצה בכוחות עצמו בשנותיו האחרונות בימי השיבה. לשכון כבוד בארצנו בחיבה. עזב רכושו והונו בשמחה. וגר בארץ בלי יגון ואנחה. גר בשיכון צר ידיים. כמטבח אשר היה לו בעדי עדיים. שכח ביתו המפואר ביופיו והדרו. כליל זר נזירו. וכשבקרתיו בירושלים. לא כהתה עינו ולא נס ליחו עם יפה עיניים. עודר גינתו היה. מגדל עצי פירות שונים, ונפשו טוב רוייה. ולשאלתי למה לך? ענה לי, כדי לקיים מצות ונטעתם היא הברכה. והוסיף לאמר: בארץ כל יהודי מקיים מצות ישוב הארץ בנסוכה. עובד בטוריה. מקדש שם הוה והויה. גם הבנאי והאיכר. יש לו שכר. והשומר בגבולות.

יש לו מצות  חבילות חבילות. ובדברו אלי היה. רענן ושופע טוב.  נאה הוא לשמו הטוב. השאיר אחריו בנים אצילים. חכמים ורועים רוחניים, ברוכים ומהוללים. הוא זכה להגשים חלומו בעליה לישראל, ונקבר בהר המנוחות בירושלים ביום ששי בצהרים. תנצב“ה

חתנו המנוח! אשר נחמני היה אדם תם וישר ירא אלוהים וסר מרע, ביתו היה פתוח לרוחה. במשאת וארוחה. בעליה הגדולה בשנת 1948. כל חייל כל רוק נמצא בכיסו כתובת של נחמני. ומקבלם בסבר פנים יפות. עשרות אורחים בביתו. ושמחה אתו. בעל מידות ישרות. הכל בעזרת אשתו מלכה תבדל לחיים טובים. אשר שאבה הוד פעולותיה. מהוריה ילדוה. צעדה וצועדת בדרכם. בכל מהלכם. מאז ועד היום ביתה פתוח לרוחה. נפש

רוממה ושמחה. עזרה לזולת לבנות בית נאמן. בהדרכת  צוף וזמן.

אשת חיל עטרת בעלה. זך וישר פעולה. בעלה הלך לבית עולמו. והשאיר בנים רוחניים חבילות חבילות.


המאמר הזה נעתק מילקוט שמואל, ספרו של רבי שמואל בן הרוש זצ“ל על ידי שמואל בן-אור אביטל הי“ו לבית אביטבול (ממקום מגוריו בארצות הברית, בּולדר, קולורדו). בנו של ר‘ משה עמרם אביטבול זצ“ל, וחנה

רובידא למשפחות זכרי ואלבאז, ונכדו הקרוב ביותר של רבי אליהו יעקב אביטבול זצ“ל, הצדיק והענו מכל, שהשפיע על נכדו הצעיר בצפרו המהוללה, במדינת מרוקו, ברוחו הטובה והשפעה רוחנית גדולה עליו בחיים.

יום שלישי ז‘ בטבת, תשס“א (5761 , Tevet 7)

בּוּלדר, קולורדו, ארצות הברית.

Tuesday, January 2nd, 2001. Boulder, Colorado, USA.


שיר לזכרו של הסבא שלי ״הדרת פניו של סבא״ מספרו של נכדו , שמואל בן-אור אביטל הי“ו , "בסתר המדרגה"

 

 

 

 

מועדי אזכרה בני קהילת צפרו

יום ראשון 26 למאי כ"א אייר אליהו אבוטבול בן זוהרה ז"ל
גבריאל תורג'מן בן סוליקה ז"ל
פריחה בת מננה פינטו ע"ה
יום שני 27 למאי כ"ב אייר אלישע שוקרון בן חנה ז"ל
יום שלישי 28 למאי כ"ג אייר סולטנה חמו בת חנה ז"ל
רינת רואס בת ג'קלין ע"ה
יום רביעי 29 למאי כ"ד אייר מזל טוב בת תמר ז"ל
יום חמישי 30 למאי כ"ה אייר שלמה דיין בן חנה ז"ל
יום שישי 31 למאי כ"ו אייר רדואה טטואני בת מסעודה  ז"ל
יום שבת 1 ליוני כ"ז אייר עליזה כהן בת אסתר ז"ל

יהיה זכרם ברוך לעד

אנו קוראים לכל משפחות ילידי בני קהילת צפרו  ,  לשלוח תמונה וסיפור חיים של יקירי המשפחה שחלפו מן העולם, ליצירת דף הנצחה אישי באתר אשר יפורסם כל שנה בשבוע האזכרה ב"ה .

בכדי שההנצחה תהיה שלמה ומכובדת  , מתבקש מבנה מינימלי לעמוד ההנצחה ע"פ הפירוט הבא :

  • תמונה/ תמונות באיכות טובה
  • תאריך לידה עברי ולועזי
  • שם ההורים והאחים
  • עיסוק ומשלח יד בצפרו
  • ציון בן הזוג וצאצאים
  • שנת עליה לארץ ומקום מושבם בארץ ישראל
  • עיסוק ומשלח יד בארץ
  • תאריך פטירה עברי ולועזי

ניתן כמובן לפרט מעבר, כל המרבה הרי זה משובח

דוא"ל למשלוח המידע –  eli@tubaly.com

 

כתבה על רבי דוד עובדיה זצ"ל (המאמר המלא)

בס"ד

רבי דוד (מסעוד) עובדיה זצוק"ל

מגדולי רבני מרוקו בדורות האחרונים, עמוד התורה והיראה,

איש החינוך הדגול, מהדיר כתבי חכמי המערב,

מעמיד המנהגים על תילם, וכותבם למען יעמדו ימים רבים.

צפרו – עיר קטנה ואנשים בה לא מעט

בסביבה הררית, עטורה יערות, ברוכה במים ובעצי דובדבן, שוכנת צפרו, עיירה קטנה הסמוכה לעיר פאס. היישוב היהודי בצפרו קדום הוא, והחל לפני 800 שנה לפחות. במרוצת הדורות, צמחו בעיירה זו רבנים גדולים. אחד המיוחדים שבהם היה הרה"ג ר' ישועה שמעון חיים (ישמ"ח) עובדיה זצוק"ל, מחבר שו"ת 'ישמח לבב', שחי בשנים 1872 – 1952.

רבי ישמ"ח עובדיה היה מגזע קדושים והוא נכדו בן בִּתוֹ של ר' אליהו בן הרוש זצוק"ל, מחבר הספרים 'ברכת אליהו' על התורה ו'כוס אליהו' על הגדה של פסח. הרב ישמ"ח היה ידוע ומפורסם כפוסק גדול ובקי עצום במכמני התורה, ורבני דורו כינוהו בשם "המפתח". ידועה במיוחד היתה הקפדתו בענייני מנהגים שנוסדו ע"י חכמי ורבני העיר מדורות עברו, והוא טרח בכל כוחו למצוא להם סמך וסעד מדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים. רבי ישמ"ח כיהן בסוף ימיו כרבה של העיר צפרו.

בני אם חכם אתה, ישמ"ח לבי גם אני

ביום כ"ו ניסן שנת תער"ג (1913) זרח האור בביתו של רבי ישמ"ח עובדיה, כאשר נולד בנו ר' דוד (מסעוד). משחר ימיו ניכרו בילד תכונותיו התרומיות ופיקחותו הרבה. בנעוריו למד תורה אצל אביו וילך הלוך וגדול בחכמה וביראה. בשנת תרצ"ה (1935) והוא בן 22 שנה בלבד הוסמך רבי דוד להוראה ע"י ר' משה אבן דנאן זצ"ל מרבני פאס וע"י ר' יהושע בירדוגו זצ"ל רבה הראשי של מרוקו דאז. בשנת תש"ב (1942) חלה אביו – הרב ישמ"ח, ונכנס רבי דוד למלא את מקומו ברבנות העיר.

חוקר יהדות צפון-אפריקה ח.ז. הירשברג שביקר במרוקו בשנות ה-50 ונפגש עם רבי דוד, כותב עליו: "אדם בעל בינה, פיקח, ער רוח וקל תנועה. ניכר שנתמנה לדיין בזכות עצמו, ולכאורה על-אף העובדה שפאס קרובה ויכולים היו בני צפרו לפנות לבית הדין שבעיר זו. נזדמנתי אתו עוד פעם ומצאתי, כי דעתי עליו מכוונת למה ששמעתי וקראתי עליו לאחר מכן". רבי דוד כיהן בתפקיד כעשרים שנה, ובכך חתם את שושלת רבני העיר צפרו. בשנת תשי"ב (1952) הוצע לו לכהן ברבאט אך בחר להישאר בעירו, בשנת תשכ"א (1961) שימש כרב בפאס, ובשנת תשכ"ג (1963) עבר לכהן כדיין במראכש.

להמשיך לקרוא "כתבה על רבי דוד עובדיה זצ"ל (המאמר המלא)"

אסתר זיני לבית טובלי ז"ל 

נלב"ע י' באייר ה'תשע"ט ( 1957-2019)

נולדה בצפרו לר' משה טובלי זצ"ל ולרבקה לבית כהן שתיבדל"א.הבת הבכורה במשפחה בת עשרה אחים ואחיות.

בגיל 15, דצמבר 1972, עלתה לארץ עם משפחתה לאשדוד. בגיל 18, נישאה לראובן זיני יבדל"א, יליד צפרו, בן למשפחה בעלת שורשים עמוקים בצפרו.

הביאו לעולם שני ילדים, ענת ואיב זיני שיבדל"א. זכתה לחתן את ילדיה ולהכיר את חמשת נכדיה. ביתה ומשפחתה, בעלה וילדיה, אחיה ואחיותיה וחבריה היו מרכז חייה.

במשך 30 שנה עבדה כאחות סיעודית, עבודה קשה, פיזית ונפשית. למרות זאת אסתר ז"ל מעולם לא שכחה את המהות האנושית שלה , נותרה מסורה לעבודתה, מטופלים קשישים ובני משפחתם היו מספרים שאסתר רחמנית, בעלת יכולת הכלה גבוהה, טיפלה בהם כאילו היא בת משפחתם. גם כל חבריה מעידים עליה כנשמה גדולה , טהורה כולם מדברים על רוחב ליבה ורכות נשמתה.

אסתר ע"ה תרמה בסתר, נתרמה לסייע ולתרום בהתלהבות יתרה ובאהבה גדולה בעשייה לבית הכנסת של צפרו. כל פעם שבירכו אותה על נושא זה, היא ביקשה בתקיפות להוריד מחשיבות העניין ולא לפרסם ברבים. אסתר תמכה תמיד בפעילות בעלה ראובן בקהילה וזכתה עימו להכניס ספר תורה.

בכל הקשור לכיבוד אב ואם, אסתר תמיד ראשונה, תמיד עמדה לימין הוריה, הקשר שלה עם אמא שלה , רבקה טובלי שתיבדל"א היה הדוק ויום יומי. בת בכורה ובכירה, מובן וטבעי היה לאביה זצ"ל, שתיקרא על שם סבתא, אסתר טובלי לבית מויאל ע"ה, ר' משה ע"ה תמיד קרא לה "אימא שלי" והיא הייתה היחידה עימו בעת שהחזיר נשמתו לבורא.

אסתר ע"ה הייתה אשת שלום, גורם מגשר ומפשר, נטולת אגו, תמיד הקדימה לקרב, לחבק, להסיר מחלוקת, לקדם אהבה ושלום בין הבריות בין אם קרובים ורחוקים.

כולם המומים וכואבים, רק ה' יודע מדוע היא נלקחה מאיתנו בטרם עת.

מקום מנוחתה נקבע בבית העלמין באשדוד ( חלקה 50 , שורה 4 , קבר מס' 18) 

יהי זכרה ברוך לעד ונשמתה בגן עדן

קברה של אסתר זיני לבית טובלי
קברה של אסתר זיני לבית טובלי ז"ל

ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק משלי כז י

יהי רצון שהמילים שאכתוב יהיו לזכרה של אסתר עזיזה יקירה בת רבקה ז"ל.
מנסה אני לכתוב מספר מילים על אסתר ז"ל ולא מצליח להתרכז, לדבר על אסתר בלשון עבר זה הזוי, כמעט ולא עבר יום מבלי לראות אותה עם הנכד או מבקרת אצל שכנה, תמיד מחויכת ואופטימית, אלינו הביתה הייתה מגיעה לעיתים קרובות, לעולם עם משהו ביד, מתנה לאשתי או עוגיות של גרעיני חמנית עם שומשום או מיני ירקות או סתם מתנה, העיקר לא להיכנס בידיים ריקות. הייתה נכנסת אלינו לחצר לקטוף פומלה וכשהייתה שמה לב שהגעתי הביתה מיד הייתה באה ואומרת "ניסים, נכנסתי לחצר כשלא היית וקטפתי פומלה", הייתי משיב לה "לבריאות, קחי מה שבא לך" פחדה מהגזל כמו מאש וכמובן שהייתה מחזירה כפל כפליים, ליבה היה רחב כים.
המאכלים שלה שזכיתי לטעום מהם החזירו אותי בזמן לימי ילדותי והזכירו לי טעמים שנשכחו.
אהבה אהבת נפש את ילדיה ונכדיה, הייתי נכנס מידי פעם לביתה כדי לטפל בבדק הבית והייתי שומע אותה מחוץ לבית קוראת בהתלהבות לנכדה "חיים שלי בלב, חיים שלי בלב אתה", הסלון היה אסוף, על רצפתו היו מפוזרים מיני צעצועים וזאת כדי לאפשר לנכד להתנהל בחופשיות לנהל את ממלכתו, שלומי חתנה היקר שיבדל"א (היה בניהם קשר מיוחד) היה מגיע בשעות הצהריים עם מיני ירקות, המצרכים אך הונחו וכבר הייתה מחלקת לזה כך ולזה כך.
הייתה בנינו שפה משותפת, היא אהבה להתייעץ ולקבל חוות דעת על כל דבר שחשבה ליישם בביתה, היו לה הרבה תכניות לעתיד אך שוד ושבור הכל התנפץ לרסיסים אסתר שלנו איננה, בא בעל הפיקדון לקח את פיקדונו והותיר משפחה וחברים המומים ומוכים, איך ייתכן שכך קרה, עלינו כולנו גדול וקטן לעשות חשבון נפש ולפשפש במעשינו ולבדוק בשל מה באה הצרה הזאת, מה עלינו לתקן.
אישה אחת וכל כך הרבה תכונות ומעלות שאם נמנה אותן לא תספיק היריעה מלכתוב.
אסתר עזיזה יקירה בת רבקה היית אישה גדולה מהחיים, לימדת אותנו בדרכך הפשוטה על אהבת האדם באשר הוא, על צניעות ודרך ארץ, מרכינים אנו ראש לזכרך.
היי מליצת יושר עבור משפחתך, עבור שכנייך, מכרייך ומוקירייך.
"בילע המוות לנצח, ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים; וחרפת עמו, יסיר מעל כל הארץ כי ה' דיבר (ישעיהו כה', ח') ת. נ. צ. ב. ה אמן.

בשמי ובשם משפחתי

ניסים שריקי 

 


אסתר היקרה, 
מה אוכל לרשום אודותייך בעוד אני עדיין לא מעכל, לא מאמין שהלכת מאיתנו בטרם עת.
אומנם התקופה בה היכרנו היתה קצרה יחסית אבל הרגשתי כאילו הכרנו כל החיים.
אני רושם את הדברים האלה והדמעות לא מפסיקות לרדת מעיני. 
עברנו תקופות יפות יחד עם המשפחות שלנו, כל נסיעה משותפת לאילת הייתה עונג צרוף. אני זוכר שכל פעם שהגענו לאילת , הדבר הראשון שחשבת הוא על המשפחה, לפני הכול נכנסים לביג לקניות עבור הנכדים והנכדות שלך. טוב הלב שלך לא יסולה מפז.
כל הזמן שמרת על התא המשפחתי שלך שרק יהיה להם טוב.
תמיד דאגת לי  היית שולחת לי הודעות והיית דואגת לי כאחד מבניך.
אני רושם ולא מאמין שאת לא איתנו יותר.
במשך השבוע שהיית בביתך הבית שבנית ותמיד דאגת שיהיה בו שפע וברכה,הכרתי משפחה חדשה שתמיד אנצור בליבי. אסתר היקרה את תמיד בליבי ותמיד אזכור אותך, את המידות הטובות שלך, כשיעור לחיים אקח ממך את הדברים הטובים שלמדתי ממך. 
את הטוב בעולם את השלום שתמיד דאגת בים בני האדם בין אדם לחברו.
את הסובלנות שלך.
לעולם לא אשכח אותך חברה יקרה.
נוחי על משכבך בשלום.
תשמרי עלינו מלמעלה ושתמיד תחיכי אלינו.
אוהב וזוכר לתמיד.
משה מואלם

אסתר זיני ומשפחתה עם משפחת בן אוליאל
אסתר זיני ז"ל ומשפחתה עם משפחת בן אוליאל

אסתר זיני בת רבקה ז"ל , מידותייך ומעלותייך מעידים על אישיותך , אישה נוחה לבריות , תמיד שצריך אותך את שם בשביל כולם. תמיד היית משענת מלאה בביטחון לכולם , אוזן קשבת לחברייך. לב רחב עם נתינה עצומה ורחבה, תורמת בסתר לנזקקים מבלי לבקש תמורה , יודעת להכיל כל אדם ואדם מבלי לשאול למה ואיך. אסתר ז"ל המלאך שלנו, הלב מסרב להאמין שאת אינך עוד איתנו, השארת בליבנו חלל גדול תמיד תהיי זכורה וחקוקה בליבנו לעד לעולמי עולמים.תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים ובגן עדן אמן

משפחת בן אוליאל

 


אסתר ע"ה בינקותה
אסתר ע"ה בינקותה
אסתר ע"ה במרכז בפעילות פורים באם הבנים בצפרו
אסתר ע"ה במרכז בפעילות פורים באם הבנים בצפרו ( 1963 )

אסתר זיני לבית טובלי

אסתר ע"ה בגיל 18

אסתר ע"ה וראובן יבדל"א ביום נישואיהם

הגאון רבי דוד עובדיה זצוק"ל

בס"ד

התבש"מ בל"ג לעומר , י"ח אייר ה'תש"ע ( 1917- 2010 )

אחרון רבני צפרו , רבי דוד נולד בצפרו באייר תרע"ח , בנו של רבה של צפרו , הגאון רבי ישועה שמעון חיים עובדיה זצוק"ל .

בהיותו בגיל ל"ד עם פטירתו של אביו, ישב על כסאו ברבנות העיר ואף קודם לכן כבר עמד לימין אביו בהנהגת העיר עם זקנותו ומצב בריאותו הרופף של אביו זצ"ל. תפקיד זה מילא 10 שנים , בשנת 1952 התבקש לכהן כרב העיר רבאט לאחר מכן בשנת 1961 התמנה לרבה של פאס וב- 1963 לזמן קצר מילא את תפקיד רבה של מרקש

רבי דוד עובדיה

כמו כן היה איש חינוך מהמעלה הראשונה אשר הוציא תחת ידיו מורים ,תלמידי חכמים ובעלי מקצועות בכירים רבים.  תפקידים נוספים אשר מילא במרוקו : מפקח בית הספר "אם הבנים", חבר הוועדה לרפורמה בחינוך (במרוקו), נשיא של כבוד בקהילת צפרו ,מפקח על החינוך היהודי, חבר הפרלמנט במרוקו ועוד…

להמשיך לקרוא "הגאון רבי דוד עובדיה זצוק"ל"

ספר חדש ! מיתרי סְפְרוֹ בהוצאת דניאלה ויצחק מלר

מה הביא את יצחק מלר, פרופסור לרפואה , מנתח נודע, יליד אוסטריה, לכתוב אוסף סיפורים על העיר ספרו שבמרוקו?

מה גרם לדניאלה מלר , אמנית פלסטית , ציירת מוכשרת, ילידת תוניסיה, לתת ביטוי לאומנות שלה דווקא דרך עיר קטנה במרוקו ?

לאיזה רב גדול ומפורסם היה שייך הבית בו התגוררו במהלכם שהותם בספרו?

את התשובות לשאלות הללו ועוד נקבל מבני הזוג מלר אשר יופיעו בכנס ילידי ספרו שיתקיים באוניברסיטת בר אילן ב- 28 לחודש מאי 2019.

החודש יוצא לחנויות ספרם "מיתרי סְפְרוֹ" אוסף נכבד של סיפורים וציורים על העיר הנמצאת למרגלות הרי האטלס , תוצר של שהותם הארוכה בעיר בשנת 2017.

כנס ילידי ספרו ובני משפחותיהם ! יהיה מרתק !!

ציור מזוזה , הקהילה היהודית בעיר מתוך הספר מיתרי ספרו
ציור מתוך הספר "מיתרי ספרו"

רבי יוסף רחמים מאמאן זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ י"ג באייר תשס"ב (1912-2002)

מאת : הבן  רפאל  עמרם ממן היו' , המפרסם כאן תמצית מתוך הספר שנכתב על ידו לזכר אביו "חכמת יוסף " דברי זיכרון והנצחה בתום 11 חודשים לפטירתו

ספור חייו של  מור אבי הרה"ג יוסף רחמים מאמאן זצוק"ל  מאיר דמות מיוחדת ויוצאת דופן. על רקע הבית בו גדל והתרבות התורנית שבה צמח , ניתן לעמוד על  המניעים  שעיצבו את אישיותו ואת סגנון חייו.

רבי יוסף בלימוד עם מור אביו הרה"ג רפאל עמרם מאמאן

ניתן לעמוד על המניעים הנפשיים שעיצבו את אישיותו ואת סגנון חייו..

להמשיך לקרוא "רבי יוסף רחמים מאמאן זצ"ל"

שמואל חוטה בן אסתר ז"ל

בס"ד

 נלב"ע בי"ג באייר התשל"ה (1900-1975)

מאת : הנכד יניב הרוש

שמואל חוטה ע"ה נולד בספרו שבמרוקו , נישא לחנה בת שלום וידאל ז"ל.

במרוקו עסק במסחר של מוצרי מזון ובדים בחנות במלאח' והיה אמיד מאוד.

היה  דמות חשובה ומכובדת בקרב הקהילה , גידל משפחה גדולה לתפארת ושימש כאומנה לילדים נוספים מהמשפחה המורחבת (סייע בידם להתחתן כולל נדוניות).

היה אדם דתי ועסק בתורה, חסדים ומתן בסתר וכך גידל את 12 ילדיו (ועוד כמה שלא שרדו).

סבא שמואל היה ציוני ועמד בקשר עם שלוחים מארץ ישראל והקק"ל .

בשנת 1948 (אחרי לח'מלה)  החליט לעלות עם משפחתו ארצה ועבר זמנית לעיר מכנס.

נתפס והוחזר עם כל משפחתו למרוקו.

בשנת 1955 עם עלייתה לארץ הגיעה המשפחה לשער עליה ומשם לב"ש, שם פתח חנות ירקות ועבד בה מס' שנים בודדות.

נקבע מקום מנוחתו בבית העלמין הישן בבאר שבע.

יהי זכרו ברוך.

שמואל וחנה חוטה ז"ל

קישור לעמוד ההנצחה של מרת שמואל חנה חוטה ז"ל 

 

בני קהילת צפרו שנפלו במערכות ישראל

שלמה סויסה ז"ל

בן מימון וחנינה, נפל ביום י"ט בתמוז תשי"ז (18.7.1957)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שאולי-יהושוע שוקרון ז"ל

בן מאיר-שלמה ועישה, נפל ביום י"ט בתשרי תש"י (12.10.1949)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

מכלוף אלבז ז"ל

בן דויד ודבורה, נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ג' בשבט תשי"ז (5.1.1957)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

מאיר אוליאל ז"ל

בן מנחם וחנה, נפל ביום י"ט באדר א' תשכ"ב (23.2.1962)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות האזרחי ברמלה.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

אלישע אוליאל ז"ל

בן אסתר (סטה) ורחמים, נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד(11.10.1973)

הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שמואל אלבז בן סיטי ופנחס חללי צהל

שמואל אלבז ז"ל

בן סיטי ופנחס , 29.10.1973 נפצע קשה וביום ז' בחשוון תשל"ד (2.11.1973), נפטר מפצעיו.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 וידאל אזולאי בן חסיבה ואבא חללי צהל

וידאל אזולאי ז"ל

בן חסיבא ואבא ,  נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 יהודה אסולין בן מסעוד עישה חללי צהל

יהודה אסולין ז"ל

בן מסעוד ועישה ,  נפל ביום כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1957)

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בגבעת שאול ירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 הרוש רפאל בן מוניק ורחמים חללי צהל

רפאל הרוש ז"ל

בן מוניק ורחמים ,  נפל ביום א' בסיוון תשמ"ה (20.5.1985)

הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחדרה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שוקרון אלברט בן שלמה ושמחה חללי צהל

אלברט שוקרון ז"ל

בן שלמה ושמחה ,  נפל ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967)

הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

וידל רפאל חללי צהל

רפאל וידל (בן עזרא) ז"ל

בן אלישע וחדוה ,  נפל ביום כ"ו באלול תשל"ו (20.9.1976)

הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

אלישע שרביט בן יצחק ואסטריה חלל צהל

אלישע שרביט ז"ל

בן יצחק ואסטריה ,  נפל ביום י"א בתמוז תשכ"ד (20.6.1964)

הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שבחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שלום וידל חללי צהל

שלום וידל ז"ל

בן רחל ומאיר ,  נפל ביום ל' בסיון תשל"ד (20.6.1974)

הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

רב"ט מאיר חמו ז"ל

מאיר חמו ז"ל

בן יצחק וחנה ,  נפל במילוי תפקידו – ביום י"ב בטבת תשל"ח (22.12.1977) בעת שירות מילואים

מקום מנוחתו , בית העלמין הצבאי בבאר שבע

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

משה מוריס אבוטבול סהראוי ז"ל

בן אבא וחנה , נפל בשנת 1969

מקום מנוחתו , בית העלמין הצבאי אשדוד

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

ניסים בן ארוש ז"ל

בן יאיר ושמחה-מלכה, נפל בשנת 1949

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי ברחובות

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

אהרון טובלי ז"ל

בן קמילה ויובל נפל בשנת 1982 
מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי אשדוד

מצב קישור לעמוד ההנצחה שלו 

דניאל טובלי ז"ל

בן אברהם ז"ל ושמחה. נפל בשנת 1976

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי ברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

 

ראובן נחמני ז"ל

בן סולטנה (מלכה) ואשר , נפל ב- 1948

מקום מנוחתו בבית העלמין בהר הרצל ירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

מימון נחמני ז"ל

בן סולטנה (מלכה) ואשר , נפל ב- 1948

מקום מנוחתו בבית העלמין בהר הרצל ירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

עמור אסולין

עמור (עמוס) אסולין ז"ל

בן עזיזה ודוד , נפל ב- 1948

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי בחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

נתן אלבז

נתן אלבז ז"ל

בן מסעוד ורחל , נפל ב- 1954

סיפור מופת לאחר מותו הוענק לנו עיטור המופת

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי בקריית שאול

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

יהיה זכרם ברוך לעד

ילידי צפרו שנפלו חללים במלחמת הקוממיות בתש"ח ובמעשי גבורה בישראל

בס"ד

מאת : דוד אפרתי – אפריאט

שני האחים ראובן ומימון בנים של סולטנה ואשר נחמני : נולדו בעיר ספרו במרוקו ועלו כילדים עם הוריהם בשנת 1935.

ראובן נחמני

ראובן , נולד ביום ז' בשבט תר"ץ 5.2.1930 , למד בבתי הספר אליאנס בירושלים שנה וחצי בצנזורה הבריטית היה חבר בהגנה. משאת נפשו : עליית יהודי מרוקו.

ראובן, נפל ביום ד' באייר תש"ח 13.5.1948, עם נפילת כפר עציון. הובא למנוחת עולמים עם שאר חללי הגוש ביום 17.11.1949 בבית הקברות בהר הרצל בירושלים.

מימון נחמני

מימון , נולד ביום ל' בשבט תרפ"ז 2.2.1927, למד בבי"ס אליאנס בירושלים.בגיל 15 הצטרף לשורות ההגנה.לחם במלחמת העצמאות כרגם והשתתף בקרבות רבים בסביבות ירושלים. ליווה את המשוריינים העולים להר הצופים,באחת הפעמים נפצע והמשיך להילחם עד אשר הגיעה תגבורת שהוציאה את המשוריין עם כל האספקה והנשק שבו (ארבעת חבריו במשוריין נפלו).שכב פצוע בבית חולים ואח"כ חזר לתפקידיו בגדוד מוריה.

מימון, נפגע ונפל בהתפוצצות מרגמה במחנה שנלר בירושלים ביום כ"ד באייר תש"ח 2.6.1948 (שבועיים אחר נפילתו אחיו הצעיר ראובן).נקבר בשיח' באדר וביום כ"ח באלול תש"י 10.9.50הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בהר הרצל בירושלים.

עמור אסולין

עמור (עמוס) אסולין , בנם  של עזיזה ודוד אסולין ,נולד בשנת 1926 בעיר ספרו במרוקו. סיים לימודיו בהצטיינות בבי"ס אליאנס בעירו, המשיך ללמוד בבית ספר לחקלאות בעיר פס כהכשרה לעלות לארץ ולעבוד באדמתה. היה בעל גוף אתלטי ומפותח,מדריך ספורט יחיד בעירו. חזה את תקומת המדינה. ארגן את הצעירים למערך להגנה יהודית עצמית נגד פורעים ערבים ולקראת העלייה לארץ. בשנת 1946 עלה לארץ .עבד בקבוצת בארות יצחק כשנה וחצי. היה חבר בהגנה ומטעמה נשלח לבית ספר לנוטרים.

עמור , נפל ביום ט' בשבט תש"ח 20.1.1948 , בהתקפה שערכו הערבים על יחיעם,נפצע פעמיים עד שהגיע כוח בריטי וחילץ את הנפגעים,פונה לבי"ח הצבאי בחיפה ולאחר שנקטעה רגלו מת מפצעיו.

 

נתן אלבז

נתן אלבז (סיפור מופת) – נולד ב-17/10/1932  בעיר ספרו, בן בכור לחמשת ילדי המשפחה, בגיל 17 בשנת 1949 עלה לישראל לבדו במסגרת עליית הנוער חרף התנגדות הוריו (הוריו עלו לישראל רק בשנת 1962). בשנת 1952 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גבעתי

 

ביום 11.2.1954 עסק נתן בפירוק רימונים ותוך כדי כך הופעל אחד מהם בהשגיחו בסכנה הצפויה לחבריו שנמצאו בקרבת מקום ,התרחק מהם בריצה כשהרימון בידיו והשליך את עצמו על הרימון.

נתן אלתרמן כתב שיר עליו "רצת חיש, בלי עמוד,כאילו אחזך הטירוף כי עז.

רצת חיש ופנים האפילו כפני איש הפורץ לבוז בז

כה מהרת לרוץ שאפילו הצטדק לא הספקת אלבז

                                      …..                                                             "

גם עמוס אטינגר כתב שיר עליו "נתן" שהולחן והושר על ידי ג'ו עמר.

על מעשה זה הוענק לו באפריל 1973 עיטור המופת על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר.

יהיה זכרם ברוך

רֶגָע שֶׁל אֹור בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר אֵם הַבָּנִים

בס"ד

מאת : שמואל בן אור אביטל (אביטבול )

רְצֹונִי לְסַפֵּר עַל חֲוָיָה מְיוּחֶדֶת מִיַּלְדוּתִי בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר אֵם הַבָּנִים בְּצִפְרֹו שֶׁבִּדְרֹום מָרֹוקֹו. הַיָּמִים יְמֵי מִלְחָמָה (1942) וּמָצֹור, בַּלֵּילֹות מְנֹורֹות הַחַשְׁמַל

בְּבֵיתֵנוּ הָיוּ תָּמִיד מְכוּסֹּות בְּמַגָּבֹות עָבֹות לְהַסְתִיר אֶת הָאֹור מֵחַשַׁשׁ הַפְּצָצֹות מֵהַאֲוִּיר עַל בַּתֵּינוּ, שֶׁהָיוּ אָז מִחוּץ לַ"מִלְּלַּאח" שֶׁבֹּו גָּרוּ בִּמְצוּקָה רַבָּה יְהוּדֵי צִפְרֹו.

עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵילֹות חָלַמְתִי תָּמִיד עַל יְרוּשָׁלַיִם וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵיךְ לַעֲלֹות לָאָרֶץ

שֶׁלָּנוּ מִמֶּנָּהּ גָּלִינוּ וְלִחְיֹות בַּגָּלוּת הַאֲרוּרָה וְהַאֲרוּכָּה. הִסְתַרְתִּי אֶת עֶרְגָּתִּי בְּקִרְבִּי כְּסֹוד כָּמוּס וּבְמֶרְכָּז כָּל חֲלֹומֹותַי עַל יְרוּשָׁלַיִם הַאֲהוּבָה עָלַי.

הֹורֵינוּ וּמֹורֵינוּ הַיְקָרִים הִסְתִירוּ מֵאִיתָּנוּ עַל הַמִּתְרַחֵשׁ בָּעֹולָם אָז, הִסְתִירוּ מֵאִיתָּנוּ אֶת חֹומְרָת הַמַּצָּב הַמִּלְחַמְתִי שֶׁל עֲרִיצּוּת מֶמְשָׁל וִישִׁי הֶאָרוּר. אָנוּ הַיְלָדִים יָדַעְנוּ מִבְּלִי שֶׁיֹאמְרוּ לָנוּ מַה קֹורֶה בָּעֹולָם. וְחַשְׁנוּ בְּלִיבֵּנוּ מִכָּל מִינֵי סִימָּנִים אֶת הַמַּצָּב, הַמְּנֹורֹות הֶעָטוּפִים בְּמַגָּבֹות בַּלֵּילֹות, בְּגָּדֵינוּ הַשְׁחֹורִים הַמְּסַמְּלִים אֲבֵילוּת וְסָבִיב קַצְוֹותָּם חוּט עָבֶה וְאָדֹום, סֵמֶל הַדָּם, הַפְּשִׁיטוּת הַפִּתְאֹומִיִּים שֶׁל הַ"גּוּם" (עֲרָבִים מוּסְלְמִים קַנָּאִים) שֶׁאוּמְנוּ עַל יְדֵי הַצָּרְפָתִים בְּמֶמְשָׁל וִישִׁי לְהִתְנַפֵּל עַל הַיְּהוּדִים וּלְהָעִיק עָלֵינוּ בִּזְמַנִּים מְסוּיָּמִים, הָיוּ מֵהַסִּימָּנִים שֶׁאָנוּ הַיְּלָדִים הֵבִינוּ דָבָר מִתֹּוך דָבָר מֵאֲלֵיהֶם כִּי מַצָּבֵנוּ קָשֶׁה, לַמְרֹות מַאֲמָּצֵי הַהֹורִים וְהַמֹּורִים וְכַוָּנָתָם הַטֹּובָה לְהַסְתִיר מֵאִיתָּנוּ, וְאָנוּ הַקְּטַנִּים, יָדַעְנוּ, לָמַדְנוּ וְשָׁתַקְנוּ.

חַשְׁנוּ בְּלִבֵּנוּ אֶת הָעֶצֶב וְהַצַּעַר הַגָּדֹול שֶׁאַחֵינוּ בְּאֵירֹופָה נִשְׂרָפִים בַּמַחֲנוֹת וּמְקַדְּשִׁים אֶת שֵׁם הַשֵּׁם בַּרַבִּים מוּל עֹולָם מְאַיֵּים וּמְסוּכָּן, כַּנִּרְאֶה זֹוהֵי הַסִיבָּה לִבְגָּדֵינוּ הַשְּׁחֹורִים עִם הַפַּסִּים הַאֲדוּמִּים כַּדָּם. יָדַעְנוּ זֹאת גַּם בַּשַּׁבָּתֹות אַחֲרֵי קְרִיאַת הַתֹּורָה שֶׁמִּישֶׁהוּ מְסַפֵּר לַקָּהָל אֶת הַחֲדָשֹׁות מִגֶּרְמָנְיָה הַאֲרוּרָה, וּתְפִילֹּותֵינוּ שֶׁל הַמּוּסָף הָיוּ מַמָּש תַחֲנוּנִים לְאֵל עֶלְיֹון שֶׁלּא יַסְתִיר פָּנָיו יֹותֵר מִדַּי כִּי מִידַּת הַדִּין גֹּובֶרֶת, וְאָנוּ הַקְּטַנִּים יָדַעְנוּ כִּי עֹולָם בְּחֶסֶד יִיבָּנֶה וְסֹוף סֵבֶל עַמֵּנוּ יָבֹוא בִּמְהֵרָה, וְנִזְכֶּה לַעֲלֹות לִירוּשָׁלַיִּם הַקְּדֹושָּׁה בָּבַת עֵינֵינוּ . וְאָנוּ הַיְּלָדִים יָדַעְנוּ, שָׁתַקְנוּ, וּבָכִינוּ. וּתְשׁוּבָתֵנוּ הָיְתָה לִשְׁקֹוד חָזָק בַּלִּימּוּדִים וְזַעֲקָתֵנוּ הַחֲרִישִׁית תִּפְתַח אֶת שַׁעֲרֵי הַתְּפִילָּה, וְאֹויְבֵינוּ לֹא יַצְלִיחוּ לְהַשְׁמִידֵנוּ.

להמשיך לקרוא "רֶגָע שֶׁל אֹור בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר אֵם הַבָּנִים"

ליל המימונה כמנהג "קהילת צפרו" מרוקו

בס"ד

מסדרים את השולחנות בחלב חמאה וירק כגון שבולים ירוקים ופרחים, המשפחות מבקרות אחת את השנייה, ובפרט אצל הרב או זקן המשפחה לקבל ברכתו, וכל משפחה לפי הנוהג המקובל אצלם, הללו מתיזים חלב על מצח המתברך, והללו נותנים לו תמרה ממולאת בחמאה ודבש, ויש אחרים שמכינים למבקרים לביבות מחמץ, והכוהנים באים מבית לבית עד בית הרב לברך ברכת כוהנים.

ראש המשפחה טובל בירק [חסה וכדומה] בקערה של חלב, ומתיז קלות על מצח המתברך ואומר בקול ובניגון ביחד עם בני הבית פסוקים מספר משלי .

כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ:

כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים:

אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד:

וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם:

גֹּל אֶל יְהֹוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ:

כֵארְכֶב אִילָה אַלְלַהּ עְמָאילֶק ווִּתִירתְבוּ תִיכְמִימָתֵאק

וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ:

וִּויתְעאָמְרוּ מכַאנֵזק בִזְרָאע וּשְראָב מעָאצְרֵכּ אִיפִיתוּ

הקהל אומר ג"פ.

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:  דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:

והכהנים המברכים אומרים ג"פ.

יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ:  יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:  יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

ואח"כ עונה הקהל פסוק זה.

וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם:

ולאחר מכן מברך ראש המשפחה את בני הבית בברכת מי שברך.

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה. וְכָל הַקְּהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַטְּהוֹרוֹת. הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם. וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם. מַלְכָּא דְעָלְמָא הוּא יְבָרֵךְ יַתְכוֹן. וִיזַכֶּה יַתְכוֹן. וְיִשְׁמַע בְּקַל צְלוֹתְכוֹן. תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִכָּל צָרָה וְעַקְתָּא. וִיהֵא מֵימְרָא דַּיהֹוָה יאהדונהי בְּסַעַדְכֶם. וְיָגֵן בַּעַדְכֶם. וְיִפְרוֹשֹ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ עֲלֵיכֶם. וְיִטַּע בֵּינֵיכֶם אַהֲבָה וְאַחְוָה. שָׁלוֹם וְרֵיעוּת. וִיסַלֵּק שִֹנְאַת חִנָּם מִבֵּינֵיכֶם. וְיִשְׁבּוֹר עוֹל הַגּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵיכֶם. וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים. וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:

אח"כ כל אחד הולך לביתו ,נפרדים לשלום בברכת תרבח ותסעד.

 

 

 

 

חג כשר ושמח

בס"ד

מצוות זיכוי הרבים  , שעוברת בירושה מאבותינו מופיעה במלוא הדרת בערב החג .

תמיד מרגש לראות רבים מבני הקהילה בהכנות לחג , את מטי אפריאט היקר ואת חברי וועד בית הכנסת קהילת צפרו בחלוקת המצות השמורות , את שלמה לוטטי מתרוצץ ומגיע לכל פינה לחלק את חרוסת ולאחל חג שמח.

אני בטוח שרבים ונוספים עמלו וטרחו וקיימו מסורת אבותינו בערב החג , סליחה ומחילה על כל מי שלא הזכרתי כאן .

כאן המקום גם להזכיר כי לאתר יש עמוד הורדות בו תוכלו להוריד את מדריך המשתמש לקיום ליל הסדר כנהג אבותינו שהוכן ע"י ר' משה טובלי ע"ה . אתם מוזמנים ללחוץ כאן לעבור לעמוד ההורדות ולהדפיס לכם את סדר ליל פסח 

חג פסח שמח וכשר

 

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: