בס"ד
הפסטיבל, הידוע גם בשם "מוסם חאב אל-מולוק" (Moussem Hab Al-Moulouk)"חג פרי המלכים, הוא אחד האירועים התרבותיים הוותיקים והבולטים במרוקו. הפסטיבל נערך מדי שנה במשך שלושה ימים בחודש יוני בעיר צפרו, הוא מתקיים מאז 1920.
מה כולל הפסטיבל?
- תהלוכות ססגוניות: הפסטיבל כולל תהלוכות עם תזמורות, קבוצות פנטזיה (רוכבי סוסים מסורתיים), מג'ורטות, ומצעדים של עגלות מקושטות המייצגות את יצרני הדובדבנים המקומיים.
- בחירת מלכת הדובדבנים ("Miss Cerisette"): תחרות יופי שבה נשים מכל רחבי מרוקו מתחרות על התואר הנחשק. המתמודדות לובשות קפטנים מסורתיים ומציגות פרויקטים חברתיים או סביבתיים. התחרות מסמלת את הרב-תרבותיות של העיר, שבעבר כללה משתתפות מוסלמיות, יהודיות ונוצריות .
- מופעים ואירועים תרבותיים: הפסטיבל מציע מופעי מוזיקה וריקודים מסורתיים, כולל ריקוד הברברי "אהידוס" (Ahidus), וכן פעילויות ספורטיביות ותרבותיות שונות.
- תערוכות ומכירת דובדבנים: במהלך הפסטיבל מתקיימות תערוכות ומכירות של סוגי דובדבנים שונים, במיוחד הזן המקומי "אל-בלדי" (el-Beldi), הידוע בטעמו המתוק ובגודלו הקטן. לפי המסורת, לגבעול הדובדבן יש תכונות מרפא.
חשיבות הפסטיבל
מעבר לחגיגה של פרי הדובדבן, הפסטיבל מהווה ביטוי חי לתרבות המקומית, מקדם את התיירות והחקלאות באזור, ומשקף את ההיסטוריה הרב-תרבותית של ספרו. הוא מושך אליו מבקרים מקומיים ובינלאומיים, ומציע חוויה אותנטית של מסורת מרוקאית חיה.

מה הקשר לקהילה היהודית ?
הקשר בין פסטיבל הדובדבנים בספרו לבין הקהילה היהודית הוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הרב-תרבותית של העיר.
בעבר, צפרו הייתה עיר עם נוכחות יהודית חשובה מאוד. למעשה, עד המאה ה-20 הייתה הקהילה היהודית בספרו אחת הקהילות הגדולות והמשפיעות במרוקו. העיר נחשבה כמרכז סחר חשוב, ותושביה היהודים עסקו רבות במלאכה, במסחר ובגידול דובדבנים.
הקשר לפסטיבל
- היסטורית: לפני עזיבת רוב הקהילה היהודית לישראל ולמדינות אחרות (בעיקר בשנות ה-50 וה-60), הפסטיבל שיקף את הרב-תרבותיות של העיר, וכלל גם את השתתפות הקהילה היהודית.
- מלכת הדובדבנים: בעבר, המועמדות לתואר מלכת הדובדבנים כללו גם בנות מהקהילה היהודית. זה היה ביטוי לשותפות בין הקהילות — מוסלמית, יהודית ונוצרית.
- תרומה לחקלאות: חלק מהחקלאים וסוחרי הדובדבנים היו יהודים, והם תרמו רבות לכלכלת העיר ולפרסום הפסטיבל.
סיכום
הפסטיבל הדובדבנים מהווה עד היום, עדות לסובלנות התרבותית והדתית שהייתה בספרו בעבר, כשהקהילה היהודית הייתה חלק בלתי נפרד מהעיר ומחיי הפסטיבל עצמו.

6 ביוני 2025 at 8:29
כתבה מאוד מעניינת, תודה רבה אלי.
אהבתיאהבתי