חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

מאת

Eli Tubaly

מועדי אזכרה בני קהילת צפרו

יום ראשון 16 ליוני י"ג סיוון גרציה לוי בת מסעודה ז"ל
סטה מאיוסט בת רינה ז"ל
אהרן אמסלם בן חסיבה ז"ל
יום שני 17 ליוני י"ד סיוון ר' רפאל סיסו זצ"ל >>עמוד הנצחה  <<
יום שלישי 18 ליוני ט"ו סיוון רבי יעקב נחמני זצ"ל בן זוהרה ז"ל
יצחק איטח בן זוהרה ז"ל
חנה דרעי ז"ל
זוהרה הרוש בת רבקה רחמה ז"ל
יום רביעי 19 ליוני ט"ז סיוון יהונתן זיני בן תמר ז"ל
יום חמישי 20 ליוני י"ז סיוון יהושע לוי בן רבקה ז"ל
יוסף קסלסי ז"ל
יום שבת 22 ליוני י"ט סיוון יהונתן לוי בן מקנין ז"ל

יהיה זכרם ברוך לעד

אנו קוראים לכל משפחות ילידי בני קהילת צפרו  ,  לשלוח תמונה וסיפור חיים של יקירי המשפחה שחלפו מן העולם, ליצירת דף הנצחה אישי באתר אשר יפורסם כל שנה בשבוע האזכרה ב"ה .

בכדי שההנצחה תהיה שלמה ומכובדת  , מתבקש מבנה מינימלי לעמוד ההנצחה ע"פ הפירוט הבא :

  • תמונה/ תמונות באיכות טובה
  • תאריך לידה עברי ולועזי
  • שם ההורים והאחים
  • עיסוק ומשלח יד בצפרו
  • ציון בן הזוג וצאצאים
  • שנת עליה לארץ ומקום מושבם בארץ ישראל
  • עיסוק ומשלח יד בארץ
  • תאריך פטירה עברי ולועזי

ניתן כמובן לפרט מעבר, כל המרבה הרי זה משובח

דוא"ל למשלוח המידע –  eli@tubaly.com

 

כנס ילידי ספרו – תיעוד וידאו באדיבות מרכז דהן וברית יוצאי מרוקו

 

 

 

רשמים – כנס ילידי ספרו ובני משפחותיהם

"יהודי צפרו, קהילה פיזית שלמרות שכבר אינה קיימת קיום פיזי בעיר צפרו שבמרוקו, הנה היא כאן בישראל מתאחדת מחדש בכנס ועושה לביתה ומורשתה. קהילה לפני שהיא מבוססת מקום, היא מבוססת אנשים"

ציטוט מדבריה של עינת לוי מפוסט בעמוד הפייסבוק בניהולה "Morocco – מרוקו – المغرب"
בחרתי לפתוח בציטוט הזה כי הוא מדויק ומטיב לתאר את היהלום של קהילת צפרו – האנשים המיוחדים, המוכשרים שהתאחדו לקהילה אדירה מאז ומעולם ועד היום .
תודה לכל ילידי צפרו ובני משפחותיהם שהגיעו מכל הארץ , מאילת ועד נהריה , כל הכבוד !!
תודה לאוניברסיטת בר אילן , לברית יוצאי מרוקו ומרכז דהאן שפרסו חסותם ובכך הביאו אל הפועל משאלת לב אל המעשה בדמות הכנס המופלא .
תודה ליו"ר ברית יוצאי מרוקו ומרכז דהאן , ד"ר שמעון אוחיון, אשר איתגר והגיש חנוכיה למר דוד אפרתי והאחרון הדליק את כל נרותיה בדמות הערב המרגש לו צמאו רבים.
דוד ריכז והקים צוות היגוי ספרוואי מקורי שמנה את החברים הבאים: פרופ' דויד פסיג, שמואל סיסו, דינה לוין גבאי, יפה באנוז, רו"ח עוזי אפרת, אלי בן חורין ואנוכי
הצוות הנ"ל התכנס מדי חודש לעיתים יותר מפעם אחת, לישיבות בניה , סיעור מוחות ויצירה, תכנון, תוכן ותוכנית.

יגעת ומצאת? תאמין .

להלן סיפור הכנס בנקודות :
  • כ- 400 בני קהילת צפרו ואורחים מכל הארץ , האולם והלובי היו גדושים עד אפס מקום ( כרטיסי כנס אזלו חודש לפני האירוע , נוצרה רשימת המתנה של למעלה מ- 100 אנשים )
  • ראש העיר אשדוד , ד"ר יחיאל לסרי , התרגש ששמע על הכנס , למרות שנבצר ממנו לקחת חלק , מיד התייצב לסייע ותרם שני אוטובוסים להסעת בני קהילת צפרו תושבי אשדוד.
  • בתחילה כולם התכנסו בלובי האולם אשר היווה מקום מפגש בין חברים מילדות בצפרו , מפגש בין משפחות , נרשמה התרגשות רבה.
  • באולם המרכזי הוצגו בתפארה ספרים שעוסקים בסיפורים על ספרו , רבניה ותרבותה
  • כמו כן במקום פעלה עמדה של פרוייקט התיעוד הבינ"ל "הדור הזה " – סרקו תמונות ומידע היסטורי למנוף תיעוד הקהילה ברשת האינטרנט
  • בפתיח האירוע וגם בהפסקה הוגש כיבוד עשיר
  • בשעה 16:30 החלה הפעילות באולם המרכזי , דברי ברכה של ד"ר שמעון אוחיון , מנכ"ל אוניברסיטת בר אילן ושל הגב' דינה לווין גבאי.
  • לאחריהם עלו המרצים והדוברים , פרופ' דוד פסיג , פרופ' נועם סטילמן , פרופ' גבריאל בן שמחון , פרופ' יצחק מלר ורעייתו דניאלה, ד"ר פאני הירשברגר כהן וסיכם מר דוד אפרתי .
  • – כל התכנים על הבמה עסקו 100% בצפרו , כל התכנים היו ברמה אקדמית , מטובלת בהומור בשפת אבותינו המוגרבית. ולא נשכח את האומן חיים אוליאל אשר ריגש את כולנו בשירתו.
מסקנות ראשוניות מהכנס :
  • גם אולם של 1,000 מקומות הוא היה מתמלא בקלות
  • לא מספיק כמה שעות אחר הצהרים , הכנס הבא צריך להיות יום עיון וכינוס משעות הבוקר ועד הערב
  • העושר האנושי, התרבותי של קהילת צפרו יכול לספק תוכן לעשרות כנסים לשנים הבאות
  • ב"ה ובלי נדר יש כאן פוטנצאל אדיר למסורת רב שנתית
  • הרשמים והפידבק המיידי של באי הכנס חיובי מאוד
בקרוב מאוד אפיץ כאן תיעוד וידאו מלא מהכנס
בברכה ובאהבה ,
אלי טובלי

ריכוז מידע על דרכי הגעה "כנס ילידי סְפְרוֹ"

הודעה חשובה לבאי הכנס אשר רכשו כרטיס והבטיחו את מקומם!!

רכב פרטי

החניה בחניונים (מוזלים) סביב האוניברסיטה.  לא ניתן לחנות בתוך הקמפוס. יש לרשום בוייז – אוניברסיטת בר – אילן.

מכל שער שנכנסים (רגלית), ניתן לקחת שאטל שנוסע חינם ברחבי האוניברסיטה. יש לבקש לרדת על יד בניין מס' 404  – אולם מינץ. תחנות השאטל נמצאות על יד כל כניסה לקמפוס.

  • "שאטל" =הסעות מוסדרות ללא תשלום ברחבי הקמפוס
ההסעה מאשדוד ( תרומת ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי )

איסוף בשעה 14:00-14:15 , מבית הכנסת קהילת צפרו בכתובת שדרות ויצמן 15 , מול מגרש הכדורגל ובתי המשפט ברובע ב' אשדוד.

האוטובוסים יסיעו את המשתתפים עד לשער מס' 2 –  לאחר שעוברים את בנק מזרחי (מצד ימין), חוצים  את הכביש הפנימי בקמפוס , ממשיכים ישר ופונים ימינה עד לאולם ( מרחק הליכה קצר )

הסעה חזרה לאשדוד תצא גם משער 2 בשעה 20:30 .

תחבורה ציבורית

קווים  68, 45. קווים נוספים שעוצרים ברמת עמידר, רמת גן  –   60, 61, 39  – יש לרדת בתחנה האחרונה, לחצות את הכביש ואת השביל, לעלות על גשר בר – אילן ולהיכנס לקמפוס. בכניסה יש תחנת שאטל.

ההתרגשות בעיצומה , נתראה מחר !

 

פרויקט התיעוד הבינ"ל "הדור הזה" מתארח בכנס צפרו 28.5.19

לקראת הכנס המרגש של קהילת יהודי צפרו אנחנו מבקשים מהציבור להביא אל הכנס תמונות ומסמכים הקשורים לחיי הקהילה בצפרו – למשל תמונות מאירועים שונים, מבתי הספר ושל המשפחה. התמונות צריכות להיות מצפרו עצמה. כמו כן נרצה לסרוק את המסמכים שברשותכם – למשל תעודות לידה, תעודות בית-ספר, כתובות וכיוצא בזה.

בכנס עצמו תהיה עמדת סריקה בשיתוף מיזם התיעוד הדיגיטלי "הדור הזה" ובה נסרוק את התמונות והמסמכים. העניין חשוב ומשמעותי על מנת שנוכל לשמור את ההיסטוריה שלנו לדורות הבאים, על מנת נוכל לשמור את הסיפור של צפרו כולה.

רוצים שגם הסיפור שלכם יתועד? גשו לעמדת התעוד של מיזם "הדור הזה" בזמן ההתכנסות.

לכל שאלה מוזמנים ליצור קשר עם רפאל בלולו בטלפון 050-232-7714 / עינת לוי בטלפון 050-8683-006.

מחכים לראותכם!

צוות "הדור הזה"

רבי אליהו יעקב אביטבול זצ“ל

נתבש"מ כא' בחשוון תשי"ח (1872-1957)

מזכרת נצח לאותו צדיק  

דברי הוקרה והערכה לחייו הנפלאים והצנועים של סבי יקיר היקירים, הענו מכל 

כבוד מורי ורבי אליהו יעקב אביטבול זצוק“ל             

 


מתוך הספר ”ילקוט שמואל“ פירוש לתנ“ך, ש“ס ומדרש.

מאת הרב שמואל בן הרוש זצ“ל תשל“ו כפר שלם במדינת ישראל.

רבי אליהו יעקב אביטבול מעירי. היה עמוד התוך בעיר תהלה צפרו, וחשקו ומאוויו להחזיק בלומדי תורה ובישיבות. בלי להתגאות ובלי תפארת. וכל כוונתו לשמים. תמך בישיבת עץ-חיים. שממנה יצאו גדולי תורה אשר הם חיים עדנה. רבנים חשובים והגונים. תמך בישיבת תלמוד תורה אם-הבנים. אל תקרי בנים. אלא בונים. רץ לזכות את הרבים. ומשך הרבה בני עניים לתלמוד תורה. ביתו היה פתוח לרוחה. בצהלה ושמחה. ביתו היה בית ועד לחכמים. ובצלו משכימים בביתו קבע שיעורי תורה לאורחים. ת“ת ואברכים כפרחים. גם זקן וישיש לחדש חידושים. ולפרש פירושים. לכבדם בשמחה. לסעוד איתו כל ארוחה בביתו גרו גדולי תורה שבאו ממקומות רחוקים. ואצלו היתה אורה. פיזר נתן לאביונים. ומחשבות רעננים.

רבי אליהו נאה ויאה במעשיו היקרים. ופעולותיו סגוליים ומאירים. מיום דעתי אותו. דרך תורה היא מגמתו. בקר וערב וצהרים. ספר התורה והזוהר בידו. ובו תקועות עיניים. שם לילות כימים. להשתעשע בדברי צורה הנעימים. אזר כגבור חלציו לעורר השחר. זמן רצון ומובחר. ללמוד סדר תיקון חצות. ואת ה‘ לחלות ולרצות. לימוד זוהר ותהלים. בם מגביר חיילים. ובקולו הנעים שר בקשות לפני תפלה. ומהם נודף ריח בושם שיר ותהלה. כלו אומר כבוד.

ובחרדה לה‘ עובד. רענן בתפילתו רענן בלימודו. וגשם ורוח לא עצר בעדו. אחר תפלתו. ממשיך בלימודו הקבוע ועתו. חק לישראל ברבים. עם אנשי שם מקובלים ומיוחדים.

רבי אליהו נהנה מיגעו כל ימי חיותו. מבית החרושת ליד ביתו. חבר היה בחברת ביקור חולים אשר דאגה לחולי העניים הדלים. לחלק להם תרנגול אחד לשבוע. וחלב ואורז וסוקר יום יום קבוע. רופא מבקר חינם בביתם. ולעזרתם בצרתם. ותרופות חינם מבית המרקחת של החברה. לספק תרופות לעזרה. אם החולה זקוק לניתוח. באמבולנס החברה יוסע ואור לו זורח.

רבי אליהו תמך בחברת מושב-זקנים. לבא בשמחה ורננים. חבר היה בחברת לומדי-תהלים. לסעדם בלי גבולים. היה אחד מחברא-קדישא לרחוץ מתים. שלא לקבל פרס בכל זמנים ועתים. המנוח היה עושה בחודש אלול תקון-כרת בביתו. זריז בזה הוא ורעיתו. ידיד פעיל בחברת רבי שמעון בר-יוחאי שלמדו את ספר הזוהר בקביעות ובמסירות שאין כמוה. בליל האשמורה מזמין לביתו קהל רב ותלמידי חכמים. ותומך בהם בכסף גדול וקטון הוזמן. ותוצאות מרובות וידו בצלחת לא טמן. ואחרי תפלה סעודה

נאה בלי הגבלה

המנוח ! רוב מעשהו בשותפות עם רבקה הצדקת. אשתו אשר קן המצוות בעורקה מוצקת. אשר הסכימה אתו עמו לכל דבר שבקדושה. וכל אמרתו חיש עושה. היתה חברת נשיאות ת“ת אם-הבנים. אשר ממנה יצאו הרבה תלמידי חכמים ורבנים. היא היתה שורש הטוב. לכל מצוה רבקה רצה למצות והטוב תחטוב. ברוכה היתה במעשיה עם נשים צדקניות. במתק לשונה נפש רעבה להחיות. היתה אוספת לישיבת פורת יוסף. ושמה בולט בתומכי הישיבה. חלל ריק השאירה במותה. ועלתה לעולם רוחני לקבל שכר פעולתה.

תמונה מתוך ספרו של הנכד רפאל אביטל אביטבול "למען אחיי ורעיי "

 

המנוח ! כל שנה היה חתן תורה. ואחרי שחרית. מזמין נכבדי העיר וחכמיה לסעודת סיום התורה, חגיגת סיום קריאת הזוהר, ובשמחת ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, והמימונא בביתו בשמחות והוצאות מרובות.

המנוח ! השאיר שני בנים הגונים. ר‘ משה עמרם. ואלעזר הי“ו. אשר ממשיכים בחינוכו, וארבע בנות. אסתר אשת ר‘ מסעוד אלבאז ז“ל. מזכיר ראשי בת“ת אם-הבנים, רינה אשת עמרם אזייני ז“ל ראש ועד העיר, רחל אשת דוד בן הרוש ז“ל, ירא ה‘ וסר מרע, מלכה אשת המנוח אשר נחמני ז“ל תם וישר הוא, שמחה ז“ל, ומאשתו השניה דונה גרסיה שתי בנות, חנה ויעל מב“ת.

המנוח ! עלה ארצה בכוחות עצמו בשנותיו האחרונות בימי השיבה. לשכון כבוד בארצנו בחיבה. עזב רכושו והונו בשמחה. וגר בארץ בלי יגון ואנחה. גר בשיכון צר ידיים. כמטבח אשר היה לו בעדי עדיים. שכח ביתו המפואר ביופיו והדרו. כליל זר נזירו. וכשבקרתיו בירושלים. לא כהתה עינו ולא נס ליחו עם יפה עיניים. עודר גינתו היה. מגדל עצי פירות שונים, ונפשו טוב רוייה. ולשאלתי למה לך? ענה לי, כדי לקיים מצות ונטעתם היא הברכה. והוסיף לאמר: בארץ כל יהודי מקיים מצות ישוב הארץ בנסוכה. עובד בטוריה. מקדש שם הוה והויה. גם הבנאי והאיכר. יש לו שכר. והשומר בגבולות.

יש לו מצות  חבילות חבילות. ובדברו אלי היה. רענן ושופע טוב.  נאה הוא לשמו הטוב. השאיר אחריו בנים אצילים. חכמים ורועים רוחניים, ברוכים ומהוללים. הוא זכה להגשים חלומו בעליה לישראל, ונקבר בהר המנוחות בירושלים ביום ששי בצהרים. תנצב“ה

חתנו המנוח! אשר נחמני היה אדם תם וישר ירא אלוהים וסר מרע, ביתו היה פתוח לרוחה. במשאת וארוחה. בעליה הגדולה בשנת 1948. כל חייל כל רוק נמצא בכיסו כתובת של נחמני. ומקבלם בסבר פנים יפות. עשרות אורחים בביתו. ושמחה אתו. בעל מידות ישרות. הכל בעזרת אשתו מלכה תבדל לחיים טובים. אשר שאבה הוד פעולותיה. מהוריה ילדוה. צעדה וצועדת בדרכם. בכל מהלכם. מאז ועד היום ביתה פתוח לרוחה. נפש

רוממה ושמחה. עזרה לזולת לבנות בית נאמן. בהדרכת  צוף וזמן.

אשת חיל עטרת בעלה. זך וישר פעולה. בעלה הלך לבית עולמו. והשאיר בנים רוחניים חבילות חבילות.


המאמר הזה נעתק מילקוט שמואל, ספרו של רבי שמואל בן הרוש זצ“ל על ידי שמואל בן-אור אביטל הי“ו לבית אביטבול (ממקום מגוריו בארצות הברית, בּולדר, קולורדו). בנו של ר‘ משה עמרם אביטבול זצ“ל, וחנה

רובידא למשפחות זכרי ואלבאז, ונכדו הקרוב ביותר של רבי אליהו יעקב אביטבול זצ“ל, הצדיק והענו מכל, שהשפיע על נכדו הצעיר בצפרו המהוללה, במדינת מרוקו, ברוחו הטובה והשפעה רוחנית גדולה עליו בחיים.

יום שלישי ז‘ בטבת, תשס“א (5761 , Tevet 7)

בּוּלדר, קולורדו, ארצות הברית.

Tuesday, January 2nd, 2001. Boulder, Colorado, USA.


שיר לזכרו של הסבא שלי ״הדרת פניו של סבא״ מספרו של נכדו , שמואל בן-אור אביטל הי“ו , "בסתר המדרגה"

 

 

 

 

מועדי אזכרה בני קהילת צפרו

יום ראשון 26 למאי כ"א אייר אליהו אבוטבול בן זוהרה ז"ל
גבריאל תורג'מן בן סוליקה ז"ל
פריחה בת מננה פינטו ע"ה
יום שני 27 למאי כ"ב אייר אלישע שוקרון בן חנה ז"ל
יום שלישי 28 למאי כ"ג אייר סולטנה חמו בת חנה ז"ל
רינת רואס בת ג'קלין ע"ה
יום רביעי 29 למאי כ"ד אייר מזל טוב בת תמר ז"ל
יום חמישי 30 למאי כ"ה אייר שלמה דיין בן חנה ז"ל
יום שישי 31 למאי כ"ו אייר רדואה טטואני בת מסעודה  ז"ל
יום שבת 1 ליוני כ"ז אייר עליזה כהן בת אסתר ז"ל

יהיה זכרם ברוך לעד

אנו קוראים לכל משפחות ילידי בני קהילת צפרו  ,  לשלוח תמונה וסיפור חיים של יקירי המשפחה שחלפו מן העולם, ליצירת דף הנצחה אישי באתר אשר יפורסם כל שנה בשבוע האזכרה ב"ה .

בכדי שההנצחה תהיה שלמה ומכובדת  , מתבקש מבנה מינימלי לעמוד ההנצחה ע"פ הפירוט הבא :

  • תמונה/ תמונות באיכות טובה
  • תאריך לידה עברי ולועזי
  • שם ההורים והאחים
  • עיסוק ומשלח יד בצפרו
  • ציון בן הזוג וצאצאים
  • שנת עליה לארץ ומקום מושבם בארץ ישראל
  • עיסוק ומשלח יד בארץ
  • תאריך פטירה עברי ולועזי

ניתן כמובן לפרט מעבר, כל המרבה הרי זה משובח

דוא"ל למשלוח המידע –  eli@tubaly.com

 

אסתר זיני לבית טובלי ז"ל 

נלב"ע י' באייר ה'תשע"ט ( 1957-2019)

נולדה בצפרו לר' משה טובלי זצ"ל ולרבקה לבית כהן שתיבדל"א.הבת הבכורה במשפחה בת עשרה אחים ואחיות.

בגיל 15, דצמבר 1972, עלתה לארץ עם משפחתה לאשדוד. בגיל 18, נישאה לראובן זיני יבדל"א, יליד צפרו, בן למשפחה בעלת שורשים עמוקים בצפרו.

הביאו לעולם שני ילדים, ענת ואיב זיני שיבדל"א. זכתה לחתן את ילדיה ולהכיר את חמשת נכדיה. ביתה ומשפחתה, בעלה וילדיה, אחיה ואחיותיה וחבריה היו מרכז חייה.

במשך 30 שנה עבדה כאחות סיעודית, עבודה קשה, פיזית ונפשית. למרות זאת אסתר ז"ל מעולם לא שכחה את המהות האנושית שלה , נותרה מסורה לעבודתה, מטופלים קשישים ובני משפחתם היו מספרים שאסתר רחמנית, בעלת יכולת הכלה גבוהה, טיפלה בהם כאילו היא בת משפחתם. גם כל חבריה מעידים עליה כנשמה גדולה , טהורה כולם מדברים על רוחב ליבה ורכות נשמתה.

אסתר ע"ה תרמה בסתר, נתרמה לסייע ולתרום בהתלהבות יתרה ובאהבה גדולה בעשייה לבית הכנסת של צפרו. כל פעם שבירכו אותה על נושא זה, היא ביקשה בתקיפות להוריד מחשיבות העניין ולא לפרסם ברבים. אסתר תמכה תמיד בפעילות בעלה ראובן בקהילה וזכתה עימו להכניס ספר תורה.

בכל הקשור לכיבוד אב ואם, אסתר תמיד ראשונה, תמיד עמדה לימין הוריה, הקשר שלה עם אמא שלה , רבקה טובלי שתיבדל"א היה הדוק ויום יומי. בת בכורה ובכירה, מובן וטבעי היה לאביה זצ"ל, שתיקרא על שם סבתא, אסתר טובלי לבית מויאל ע"ה, ר' משה ע"ה תמיד קרא לה "אימא שלי" והיא הייתה היחידה עימו בעת שהחזיר נשמתו לבורא.

אסתר ע"ה הייתה אשת שלום, גורם מגשר ומפשר, נטולת אגו, תמיד הקדימה לקרב, לחבק, להסיר מחלוקת, לקדם אהבה ושלום בין הבריות בין אם קרובים ורחוקים.

כולם המומים וכואבים, רק ה' יודע מדוע היא נלקחה מאיתנו בטרם עת.

מקום מנוחתה נקבע בבית העלמין באשדוד ( חלקה 50 , שורה 4 , קבר מס' 18) 

יהי זכרה ברוך לעד ונשמתה בגן עדן


ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק משלי כז י

יהי רצון שהמילים שאכתוב יהיו לזכרה של אסתר עזיזה יקירה בת רבקה ז"ל.
מנסה אני לכתוב מספר מילים על אסתר ז"ל ולא מצליח להתרכז, לדבר על אסתר בלשון עבר זה הזוי, כמעט ולא עבר יום מבלי לראות אותה עם הנכד או מבקרת אצל שכנה, תמיד מחויכת ואופטימית, אלינו הביתה הייתה מגיעה לעיתים קרובות, לעולם עם משהו ביד, מתנה לאשתי או עוגיות של גרעיני חמנית עם שומשום או מיני ירקות או סתם מתנה, העיקר לא להיכנס בידיים ריקות. הייתה נכנסת אלינו לחצר לקטוף פומלה וכשהייתה שמה לב שהגעתי הביתה מיד הייתה באה ואומרת "ניסים, נכנסתי לחצר כשלא היית וקטפתי פומלה", הייתי משיב לה "לבריאות, קחי מה שבא לך" פחדה מהגזל כמו מאש וכמובן שהייתה מחזירה כפל כפליים, ליבה היה רחב כים.
המאכלים שלה שזכיתי לטעום מהם החזירו אותי בזמן לימי ילדותי והזכירו לי טעמים שנשכחו.
אהבה אהבת נפש את ילדיה ונכדיה, הייתי נכנס מידי פעם לביתה כדי לטפל בבדק הבית והייתי שומע אותה מחוץ לבית קוראת בהתלהבות לנכדה "חיים שלי בלב, חיים שלי בלב אתה", הסלון היה אסוף, על רצפתו היו מפוזרים מיני צעצועים וזאת כדי לאפשר לנכד להתנהל בחופשיות לנהל את ממלכתו, שלומי חתנה היקר שיבדל"א (היה בניהם קשר מיוחד) היה מגיע בשעות הצהריים עם מיני ירקות, המצרכים אך הונחו וכבר הייתה מחלקת לזה כך ולזה כך.
הייתה בנינו שפה משותפת, היא אהבה להתייעץ ולקבל חוות דעת על כל דבר שחשבה ליישם בביתה, היו לה הרבה תכניות לעתיד אך שוד ושבור הכל התנפץ לרסיסים אסתר שלנו איננה, בא בעל הפיקדון לקח את פיקדונו והותיר משפחה וחברים המומים ומוכים, איך ייתכן שכך קרה, עלינו כולנו גדול וקטן לעשות חשבון נפש ולפשפש במעשינו ולבדוק בשל מה באה הצרה הזאת, מה עלינו לתקן.
אישה אחת וכל כך הרבה תכונות ומעלות שאם נמנה אותן לא תספיק היריעה מלכתוב.
אסתר עזיזה יקירה בת רבקה היית אישה גדולה מהחיים, לימדת אותנו בדרכך הפשוטה על אהבת האדם באשר הוא, על צניעות ודרך ארץ, מרכינים אנו ראש לזכרך.
היי מליצת יושר עבור משפחתך, עבור שכנייך, מכרייך ומוקירייך.
"בילע המוות לנצח, ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים; וחרפת עמו, יסיר מעל כל הארץ כי ה' דיבר (ישעיהו כה', ח') ת. נ. צ. ב. ה אמן.

בשמי ובשם משפחתי

ניסים שריקי 

 


אסתר היקרה, 
מה אוכל לרשום אודותייך בעוד אני עדיין לא מעכל, לא מאמין שהלכת מאיתנו בטרם עת.
אומנם התקופה בה היכרנו היתה קצרה יחסית אבל הרגשתי כאילו הכרנו כל החיים.
אני רושם את הדברים האלה והדמעות לא מפסיקות לרדת מעיני. 
עברנו תקופות יפות יחד עם המשפחות שלנו, כל נסיעה משותפת לאילת הייתה עונג צרוף. אני זוכר שכל פעם שהגענו לאילת , הדבר הראשון שחשבת הוא על המשפחה, לפני הכול נכנסים לביג לקניות עבור הנכדים והנכדות שלך. טוב הלב שלך לא יסולה מפז.
כל הזמן שמרת על התא המשפחתי שלך שרק יהיה להם טוב.
תמיד דאגת לי  היית שולחת לי הודעות והיית דואגת לי כאחד מבניך.
אני רושם ולא מאמין שאת לא איתנו יותר.
במשך השבוע שהיית בביתך הבית שבנית ותמיד דאגת שיהיה בו שפע וברכה,הכרתי משפחה חדשה שתמיד אנצור בליבי. אסתר היקרה את תמיד בליבי ותמיד אזכור אותך, את המידות הטובות שלך, כשיעור לחיים אקח ממך את הדברים הטובים שלמדתי ממך. 
את הטוב בעולם את השלום שתמיד דאגת בים בני האדם בין אדם לחברו.
את הסובלנות שלך.
לעולם לא אשכח אותך חברה יקרה.
נוחי על משכבך בשלום.
תשמרי עלינו מלמעלה ושתמיד תחיכי אלינו.
אוהב וזוכר לתמיד.
משה מואלם

אסתר זיני ומשפחתה עם משפחת בן אוליאל
אסתר זיני ז"ל ומשפחתה עם משפחת בן אוליאל

אסתר זיני בת רבקה ז"ל , מידותייך ומעלותייך מעידים על אישיותך , אישה נוחה לבריות , תמיד שצריך אותך את שם בשביל כולם. תמיד היית משענת מלאה בביטחון לכולם , אוזן קשבת לחברייך. לב רחב עם נתינה עצומה ורחבה, תורמת בסתר לנזקקים מבלי לבקש תמורה , יודעת להכיל כל אדם ואדם מבלי לשאול למה ואיך. אסתר ז"ל המלאך שלנו, הלב מסרב להאמין שאת אינך עוד איתנו, השארת בליבנו חלל גדול תמיד תהיי זכורה וחקוקה בליבנו לעד לעולמי עולמים.תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים ובגן עדן אמן

משפחת בן אוליאל

 


אסתר ע"ה בינקותה
אסתר ע"ה בינקותה
אסתר ע"ה במרכז בפעילות פורים באם הבנים בצפרו
אסתר ע"ה במרכז בפעילות פורים באם הבנים בצפרו ( 1963 )

אסתר זיני לבית טובלי

אסתר ע"ה בגיל 18

אסתר ע"ה וראובן יבדל"א ביום נישואיהם

ספר חדש ! מיתרי סְפְרוֹ בהוצאת דניאלה ויצחק מלר

מה הביא את יצחק מלר, פרופסור לרפואה , מנתח נודע, יליד אוסטריה, לכתוב אוסף סיפורים על העיר ספרו שבמרוקו?

מה גרם לדניאלה מלר , אמנית פלסטית , ציירת מוכשרת, ילידת תוניסיה, לתת ביטוי לאומנות שלה דווקא דרך עיר קטנה במרוקו ?

לאיזה רב גדול ומפורסם היה שייך הבית בו התגוררו במהלכם שהותם בספרו?

את התשובות לשאלות הללו ועוד נקבל מבני הזוג מלר אשר יופיעו בכנס ילידי ספרו שיתקיים באוניברסיטת בר אילן ב- 28 לחודש מאי 2019.

החודש יוצא לחנויות ספרם "מיתרי סְפְרוֹ" אוסף נכבד של סיפורים וציורים על העיר הנמצאת למרגלות הרי האטלס , תוצר של שהותם הארוכה בעיר בשנת 2017.

כנס ילידי ספרו ובני משפחותיהם ! יהיה מרתק !!

ציור מזוזה , הקהילה היהודית בעיר מתוך הספר מיתרי ספרו
ציור מתוך הספר "מיתרי ספרו"

עמוס (עיוש) איטח ז"ל

נלב"ע ב' ניסן התשע"ז ( 1932-2016)

נולד בצפרו שבמרוקו לסוליקה וימין איטח ע"ה

היה ממקימי העיר דימונה והכור הגרעיני, רוב פועלו בחייו הקשור לביטחון המדינה אסור עדיין לפרסום .

זכור כאדם צנוע ועניו אך גדול במעשיו, אהוב על הבריות ועל משפחתו. התגורר באשדוד בשנים האחרונות ומקום מנוחתו נקבע ביבנה לצד נכדו שאהב צחי איטח ז"ל, חלל צה"ל האחרון שנפל בלבנון.

אזכרתו תתקיים בתאריך 29 אפריל 2019 בבית העלמין ביבנה.

יהי זכרו ברוך

 

כנס ילידי סְפְרוֹ ובני משפחותיהם , בעקבות עדכון שעון קיץ עדכון שעת המפגש 15:30 – 20:00

 

תכנית יום העיון קהילת יהודי ספרו

15:30-16:30 – בזמן קבלת פנים וההתכנסות בלובי יתקיימו הפעילויות הבאות : 

מפגש דורות , חברים ומשפחות, יוגש כיבוד

תערוכת מציגים , ספרים , תמונות ומצגות

עמדת תיעוד וסריקה – פרויקט "הדור הזה" , המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)

מחיר כרטיס השתתפות ליחיד : 50 ש"ח , למעבר לעמוד ההזמנה והתשלום לחצו כאן 

נעדרי גישה לאינטרנט, יש לפנות למוקד הזמנות שמספרו 073-2267637, בעת ביצוע ההזמנה נא לציין " כנס ילדי סְפְרוֹ" או "אירוע 16150 "

הערות חשובות :

      • יתכנו שינויים בסדר הדוברים
      • נבקש להקפיד על לוחות הזמנים
      • המקום מוגבל ל- 350 משתתפים, ומכירת הכרטיסים ע"ב הקודם זוכה
      • עלות הכרטיס הינה סמלית ומטרתה כיסוי עלויות
      • מכירת הכרטיסים בפיקוח רו"ח עוזי אפרת

המארגנים : 

צוות היגוי מיוצאי קהילת צפרו , מרכז דהן , ברית יוצאי מרוקו בישראל




קריאת מגילת אסתר בנוסח קהילת צפרו מאת ר' מאיר לוטטי היו'

בס"ד

חג פורים שמח !!

קריאת מגילת אסתר בבית הכנסת קהילת צפרו באשדוד .

הוקלט לתועלת הציבור ע"י שוקי אטיאס, תמונות צולמו ע"י שלמה לוטטי ונערך למצגת ע"י אלי טובלי

להלן סרטון ותמונות :

להמשיך לקרוא "קריאת מגילת אסתר בנוסח קהילת צפרו מאת ר' מאיר לוטטי היו'"

פנחס הרוש בן סולטנה ז"ל

 נלב"ע בכ"ט באדר (1912-1984)

נולד בצפרו , נישא במרוקו לסולטנה בת שלום וידאל ז"ל , ולאחר הולדת הבן השביעי עלו ארצה בשנת 1962.

צנוע ועניו אשר מילדות ינק את יראת השמים וגידל את משפחתו לאהבת התורה.
במרוקו עסק במסחר בבדים והיה יוצא לתקופות ארוכות מספרו לסחור בערי מרוקו.

כשחזר לביתו סבבו חייו סביב בית הכנסת , עזרה למשפחה הגרעינית והמורחבת, חסדים ומתן בסתר.

עם עלייתה לארץ הגיעה המשפחה לאופקים ולאחר שנה עברה לב"ש.

עד שיצא לגמלאות עבד כמנהל אחזקה "בבית יציב" בב"ש ,

משכים ומעריב לתפילה ושוקד על "חוק לישראל".

פנחס וסולטנה הרוש ע"ה

נפטר בשנת 1984 בכ"ט באדר התשד"מ ונקבר בבית העלמין הישן בבאר שבע.

יהי זכרו ברוך

קישור לעמוד ההנצחה של סולטנה הרוש

מרת חנה חוטה בת רחמה ז"ל

 נלב"ע בכ"ה באדר (1912-2003)

נולדה בחודש תשרי בשנת 1912 בצפרו לשלום ורחמה וידאל, אחותם של אבנר וידאל ושל סולטנה הרוש ע"ה

נישאה במרוקו לשמואל חוטה ז"ל ועלתה ארצה בשנת 1955, תחילה בשער העליה ולאחר שנה עברה המשפחה  בת 13 הנפשות לבאר שבע

עבדה מאז שעלתה ארצה ועד שיצאה לפנסיה בבית הספר הדתי "חזון עובדיה" כצוות עזר.

במקביל גידלה משפחה לתפארת ואף עזרה לילדיה לגדל את ילדיהם.

חרוצה וצנועה , בעלת גמילות חסדים אשר עסקה במצות חסד ואמת בחברותה בחברת קדישא שנים רבות .

זכתה לצאצאים רבים כ80 נכדים ומעל 100 נינים ואפילו דור חמישי בחייה.

 

שמואל וחנה חוטה ע"ה

 

נפטרה בשבת קודש  כ"ה באדר ב' תשס"ג בשיבה טובה  ונקברה במוצ"ש לצד בעלה בבית העלמין הישן בבאר שבע.

יהי זכרה ברוך

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: