חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

מאת

Eli Tubaly

מועדי אזכרה בני קהילת צפרו

יום ראשון 18 לאוגוסט יז אב זוהרה שוקרון בת מקנין ז"ל
אברהם כהן ז"ל >> עמוד הנצחה <<
יום שני 19 לאוגוסט יח אב ידידיה איטאח בן זוהרה ז"ל
רחמים יהודה אלבאז בת צפורה ז"ל
יום רביעי 21 לאוגוסט כ אב פרחה לוי בת אסתר ז"ל
מימון עמרם וידל בן סולטנה ז"ל
יוסף סודרי בן סולטנה ז"ל
יום חמישי 22 לאוגוסט כא אב חנה אבוטבול בת אסתר ז"ל
סוליקה תורג'מן ז"ל
יום שישי 23 לאוגוסט כב אב חסיבה אלמוזנינו בת מרים ז"ל
יום שבת 24 לאוגוסט כג אב שלום כהן בן רבקה ז"ל

יהיה זכרם ברוך לעד

אנו קוראים לכל משפחות ילידי בני קהילת צפרו  ,  לשלוח תמונה וסיפור חיים של יקירי המשפחה שחלפו מן העולם, ליצירת דף הנצחה אישי באתר אשר יפורסם כל שנה בשבוע האזכרה ב"ה .

בכדי שההנצחה תהיה שלמה ומכובדת  , מתבקש מבנה מינימלי לעמוד ההנצחה ע"פ הפירוט הבא :

  • תמונה/ תמונות באיכות טובה
  • תאריך לידה עברי ולועזי
  • שם ההורים והאחים
  • עיסוק ומשלח יד בצפרו
  • ציון בן הזוג וצאצאים
  • שנת עליה לארץ ומקום מושבם בארץ ישראל
  • עיסוק ומשלח יד בארץ
  • תאריך פטירה עברי ולועזי

ניתן כמובן לפרט מעבר, כל המרבה הרי זה משובח

דוא"ל למשלוח המידע –  eli@tubaly.com

 

 

מועדי אזכרה בני קהילת צפרו

יום שלישי 13 לאוגוסט יב' אב שמואל אטיאס בן רחל ז"ל
בידה חמו בת עישה ז"ל
יום רביעי 14 לאוגוסט יג' אב חנה לוטטי בת סטה ז"ל
מרים מרינט בנוז בת יקוט ז"ל
יום חמישי 15 לאוגוסט יד' אב יהודה סיסו בן בידה ז"ל
עמרם אביטבול בן זוהרה ז"ל
רפאל מאיוסט בן רחל ז"ל
יום שישי 16 לאוגוסט טו' אב בידה סיסו בת פרחה ז"ל
ר' משה טובלי בן אסתר זצ"ל >> עמוד הנצחה  <<
יהודה עמרם כהן בן רוזה ז"ל

יהיה זכרם ברוך לעד

אנו קוראים לכל משפחות ילידי בני קהילת צפרו  ,  לשלוח תמונה וסיפור חיים של יקירי המשפחה שחלפו מן העולם, ליצירת דף הנצחה אישי באתר אשר יפורסם כל שנה בשבוע האזכרה ב"ה .

בכדי שההנצחה תהיה שלמה ומכובדת  , מתבקש מבנה מינימלי לעמוד ההנצחה ע"פ הפירוט הבא :

  • תמונה/ תמונות באיכות טובה
  • תאריך לידה עברי ולועזי
  • שם ההורים והאחים
  • עיסוק ומשלח יד בצפרו
  • ציון בן הזוג וצאצאים
  • שנת עליה לארץ ומקום מושבם בארץ ישראל
  • עיסוק ומשלח יד בארץ
  • תאריך פטירה עברי ולועזי

ניתן כמובן לפרט מעבר, כל המרבה הרי זה משובח

דוא"ל למשלוח המידע –  eli@tubaly.com

 

"בין גן העדן האבוד לארץ המובטחת" סרטו של דוד אסולין

לפני 22 שנה הכרתי לראשונה את דוד אסולין , קרוב משפחתי , בנה של גרסיה אסולין לבית טובלי , נכדו של דודי אהרון טובלי ז"ל . באותה התקופה דוד היה במאי ויוצר סרטים דקומנטריים והוא הגיע לארץ עם צוות צילום להסריט את סרטו "בין גן העדן האבוד לארץ המובטחת". אני זוכר את ההתרגשות של אבי ז"ל , את ההתלהבות של משפחתי .

באמצעות הסרט דוד החליט לחקור את שורשיו, את עיר הולדתו צפרו, לספר על סיפור העלייה ממרוקו, על הקשיים אותם חוו העולים . הצילומים החלו בארץ והמשיכו בצפרו מרוקו , בעקבות כך אבי עליו השלום זכה לביקור נוסף בעיר הולדתו אותה עזב 25 שנה קודם לכן .

שנה לאחר מכן, הסרט שודר בערוץ הצרפתי , בן דודי יובל טובלי, היקר והאהוב , הקליט את הסרט על קלטת וידאו והעבירה בין כל המשפחה . הבתים הפכו לבתי קולנוע ובכולנו אחזה התרגשות גדולה בעת הסרטת הבכורה .

דוד אסולין עשה שירות גדול לקהילה ולנו כמשפחה , סרט דקומנטרי שמציג היסטוריה והופך להיסטוריה , לאחד המסמכים ההיסטוריים החשובים לקהילת צפרו וליהדות מרוקו בכלל . אנחנו כמשפחה זכינו בתיעוד נצח של אבינו המיוחד והאהוב , תודה לך דוד אסולין היקר .

ואין מקריות בעולם , דוד החליט לשתף לראשונה את יצירתו המופלאה, אנחנו מקבלים תזכורת מעולם קסום , מאבא מיוחד שהסתלק מאיתנו בשיבה טובה לפני עשור, נציין את יום פטירתו בעוד שבועיים .

דוד אסולין כתב בערוץ YouTube שלו בצרפתית

החלטתי סוף סוף לשתף את הסרט שלי "בין גן העדן האבוד לארץ המובטחת", ששודר בשנת 1997 בערוץ ARTE ב"ימי רביעי ההיסטוריה ". הסרט מספר על ההיסטוריה העכשווית של יהודי מרוקו דרך זו של ספרו בה נולדתי לפני 60 שנה, חיי אבותינו היו משותפים עם הברברים והערבים, עד לעזיבה .

סרט זה יכול לאפשר לדורות חדשים לגלות או להכיר טוב יותר את הסיפור, שראוי לאמת ולשקיפות, כמו גם ניואנסים של חסדי הנפש , אשר לעתים קרובות מוצג כמעורפל או מזויף על ידי מפיצי שנאה. מתחיל עם במילים הבאות :

"מגיל צעיר מאוד כשאני ממלא ניירת ובה אני מתבקש לרשום את מקום הלידה שלי, אני כותב את ספרו עם הכינוי" מרוקו "כי איש אינו יודע. מוקסם מהפינה הקטנה הזו של האטלס התיכון, הניצבת בגובה של 800 מטר בדרום מזרח לפאס, "גן העדן של כדור הארץ כמו שאנחנו מדמיינים אותו אם אנו מדמיינים אותו מזרחי, מאוכלס, ו מוגבל. ספרו היא ארץ פורייה ועסיסית, שכולה רועדת מצחוק המים. הבנים יפים, היהודים הצעירים חלקים, נוצצים בעיניים ובשיניים.

ספרו, ששורש זיכרונות הילדות, נשאר בי כמו פצע רך, זיכרון ילדותי עטוף נוסטלגיה צנועה. אני מהדוד האחרון שנולד בספרו שראה כל כך הרבה אחרים שנולדו. עם העיר, אף שהפכה, מתקיימת, העולם שממנו אני בא כבר לא קיים.

לירושלים הקטנה של מרוקו אין עוד יהודי אחד. עם זאת הם החלו להתיישב בה לפני יותר מאלפיים שנה, לפני בואם של הערבים והאסלאם, הם היו אפילו לפחות כמו המוסלמים של העיר.

במרוקו בה התגוררו 300,000 יהודים. בזמן שראיינתי קשיש, הוא נתן לי סלילים ישנים , תיעוד של חצי מאה לאחור, שנשארו בעליית הגג שלו .

מאז. גיליתי תמונות של קרובים מעולם רחוק, מוזר הוא מוכר, עולם שכבר אינו קיים אבל שחקניו עברו לגור במקום אחר.

צילומים במערבולת ההיסטוריה: תקופת חסות צרפת, הקמת מדינת ישראל, עצמאות מרוקו, כולם עזבו, חלקם בצרפת, אחרים בקנדה או במקומות אחרים, הרוב בישראל. "

מצ"ב הסרט להנאתם ( לדוברי ערבית וצרפתית )

שמואל אפריאט ז"ל

נולד בשנת 1938, בעיר ספרו שבמרוקו בן בכור ללאה ולרב הצדיק יצחק שמעון אפריאט, מחכמי הקהילה, עליהם השלום.

שמואל היה איש חינוך ועשיה חברתית ציבורית, גדל והתחנך על ערכים של יהדות, ציונות, אהבת הזולת, דאגה לקהילה ונדיבות.

עלה לארץ בשנת 1963 יחד עם זוהרה אשתו, הקימו את ביתם בעיר רמלה.

מתוך אידיאולוגיה ואמונה בחר לעבוד במערכת החינוך בארץ, היה מורה ומחנך בבתי ספר ברחובות, בקרית עקרון וברמלה.

דורות של תלמידים זוכרים את שמואל כמחנך אהוב, דמות ששימשה מודל, תלמידיו מספרים כי בזכות אישיותו נכנס לליבם והצליח להשפיע על דרכם ועתידם.

גם חבריו בצוות המורים וההנהלה מספרים על מנהיג כריזמטי, אדם שתוכו כברו, יושר וסבלנות היו נר לרגליו.

לאחר שנים רבות במערכת החינוך, שמואל נקרא להרחיב את פועלו החברתי- ציבורי ולהירתם להנהגת העיר רמלה.

בשנת 1973 נבחר לסגן וממלא מקום ראש העיר רמלה, באופן טבעי נמסרה לו האחריות על כל נושא החינוך בעיר.

בתקופת כהונתו שנמשכה למעלה מעשרים שנים, קידם את מערכת החינוך העירונית והוביל לחדשנות ושינוי במסגרות החינוך הפורמאליות והבלתי פורמאליות.

החינוך בעיר היה בראש מעייניו. ועל כן, במשך כל תקופת כהונתו כסגן ומ"מ ראש העיריה, הקפיד להיות הממונה על החינוך.

שמואל היה איש ציבור אשר מילא תפקידים רבים מעבר לתחום החינוך, היה גם חבר מועצת העירייה, יו"ר וועדת המשנה לתכנון ובניה, יו"ר נאמנות לקשיש, יו"ר האגודה לתרבות הדיור, חבר באיגוד ערים לחינוך ובאיגוד ערים לכיבוי אש וחבר המועצה הדתית.

בנוסף לכל אלה, התנדב והיה חבר פעיל גם באגודות אקי"ם, איל"ן והוועד למען העיוור.

שמואל שהיה בעל לב רחב וקשוב לציבור התושבים- היה ידוע כאיש ציבור שבכל שעה דלתו פתוחה לכל פונה.

ביום שני השבוע, ח' באב, 31.07.17 הלך לעולמו והובא למנוחות בבית העלמין של רמלה

יהיה זכרו ברוך ונשמתו צרורה בצרור החיים

ההילולא המרכזית לזכרו של רבינו רבי רפאל משה אלבאז זצ"ל

לכל בני קהילת צפרו היקרים, שלום וברכה!

שמחים אנו להודיעכם, כי ביום רביעי הבא עלינו לטובה כ"א תמוז תשע"ט  24-7-2019

יתקיים בבית הכנסת קהילת צפרו באשדוד

ההילולא המרכזית לזכרו של רבינו רבי רפאל משה אלבאז זכר צדיק לברכה וזכותו תגן עלינו

וציון 6 שנים ליסוד השיעור בבית הכנסת

מבקשים אנו מכל בני הקהילה להשתתף בהילולא ביחד עם הבנים בכדי שנוריש את מורשתו לדור הבא

המעמד יתקיים בשעה 18:45 תפילת מנחה וישתתפו בו מרצה אורח ותזמורת אנדלוסית

 זכותו של הרמ"א תעמוד לנו ולכל ישראל אמן

בהוקרה והערכה רבה יהי בואכם לברכה

הנהלת בית הכנסת

ההילולא המרכזית לזכרו של רבינו רבי רפאל משה אלבאז זכר צדיק לברכה וזכותו תגן עלינו

 

כנס הילולת הרמ"א

בס"ד
כמידי שנה בשנה, בית הכנסת קהילת צפרו באשדוד, מקיים הילולה לכבוד הצדיק, רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל.
ועד בית הכנסת שמח להודיעכם כי השנה ההילולה תתקים ביום רביעי כא' תמוז , 24/7/19 , שדרות הנשיא וייצמן 15, אשדוד , ובתוכנית :
התכנסות 18:30, תפילת מנחה, דברי תורה ודרשות, תפילת ערבית חגיגית וסעודת מצוה.
לקבלת מידע נוסף ולאישור השתתפות הנכם מוזמנים ליצור קשר עימי
נשמח לראותכם , זכות הצדיק תגן עליכם.
בברכה ,
שלמה לוטטי
054-763-88-52

פיוטיו המפורסמים של רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל

כָּלוּ עֵינַי מֵייַחֵל בְּשׂוֹרָה

כָּלו עֵינַי מֵיַיחֵל בְּשׂוֹרָה, בּוֹא יוֹם יְיָ גָּדוֹל וְנוֹרָא, כְּתִיקְוַת עִוֵּר יְצַפֶּה אוֹרָה, שׁוּבָה עַד מָתַי כָּל קִצִּין כָּלוּ, אֱמֹר דַי
לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלו, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד.

אֱמֹר דַי לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלוֹ, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד

רוּחִי חֻבָּלָה עֵינִי דָּאֲבָה, בִּרְאוֹתִי אוֹיְבִי בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה, אָמַרְתִּי תּוֹחַלְתִּי נִכְזָבָה, אָבְדָה תִקְוָתִי פָּנַי נָפָלוּ, סְעִיפֵי
תְּשׁוּבָה, הֵשִׁיבוּ אִם יִתְמַהְמֵהַ חַכֵּה לוֹ.

אֱמֹר דַי לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלוֹ, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד

  • לפיוט המלא אנא גשו לספרו של מאיר נזרי "שירת הרמ"א"

ביצוע 1 : הקלטה לפני כ- 30 שנה באירוע התרמה לישיבת ישמח משה בירושלים

ביצוע 2 : ר' יהודה אלבז היו' בהילולה לציון 120 שנה לפטירתו של הרמ"א

ביצוע 3 : בביצוע של שייח מואיזו


אה יא סידי

מא רית מן הווא האני .גיר חאפ'ץ אצלא ומעאני .

קלבו כסיע ראשו חאני. קלבו חליב סאפי מא פי כדוע . תאייב ענד מולאה מאסי וויטוע . תאבע אדין בלעאני . מא יסחא מן אינסאני. יצום וויעבד פסזאדא מולוע . חתא יעוד שיבאני. האדי עבאדתו דוואם פיהא מטבוע :

אה יא סידי

ריט לאינסאן מכאלף . מן גיר דין מאסי תאלף. ביהא מן אסגר תוואלף . מאסי פספינא מן גיר קלוע. כיף לחסאן האייז מן דון סרוע. אמלכתו לגרארא אדנייא לגדארא. תאבע גרצ'הא פלהאנא מוקוע. עאד תרמיה ללחארא. מן פאת מנהא מאי וזר רזוע :

  • לפיוט המלא אנא גשו לספרו של מאיר נזרי "שירת הרמ"א" , או בספר "שיר חדש " בהוצאת בית הכנסת ע"ש הרמ"א בלוד

ביצוע 1 : הקלטה לפני כ- 30 שנה באירוע התרמה לישיבת ישמח משה בירושלים

ביצוע 2 : ר' יהודה אלבז היו' בהילולה לציון 120 שנה לפטירתו של הרמ"א

ביצוע 3 : בביצוע של שייח מואיזו


אַחַי שִׁמְעוּ מוּסָר

אַחַי שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ, בְּיוֹם עֲשׂוֹת אֱלֹהִים אָדָם, גְּבָלוֹ בָשָׂר וָדָם, עָפָר יְסוֹדוֹ מֻקְדָּם, הֵן כֶּחָלָב הִתִּיכַנִי, מִטִּפָּה סְרוּחָה סְחִי, וּמָאוֹס וְכַגְּבִינָה הִקְפִּיאָנִי. בַּמָּה אֲקַדֵּם יְיָ:

שִׁמְעוּ מְלָכִים נִסֵּי אֵל מֵאָז לְמַעְלָה רָמוּ, מִיּוֹם הֱיוֹתִי בִמְעֵי אִמִּי, דָּם זָךְ וְנָקִי לַחְמִי, צִוָּה לִשְׁמֹר אֶת גָּלְמִי, מַלְאָכָיו הֶעְמִיד לִימִינִי, וּפְקֻדָּתוֹ שָׁמְרָה רוּחִי, גַּם שָׁם יָדוֹ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי. בַּמָּה אֲקַדֵּם יְיָ:

  • לפיוט המלא אנא גשו לספרו של מאיר נזרי "שירת הרמ"א"

ביצוע הפיוט ע"י ר' יהודה אלבז היו' בהילולה לציון 120 שנה לפטירתו של הרמ"א


אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה יַעֲשֶׂה לְמַעַן בְּרִיתוֹ

אָרַךְ הַגָּלוּת וּבְרָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי לַעַג הַשַּׁאֲנַנִּים

נָקָם יָשִׁיב לְכָל עוֹשֵׂה רִשְׁעָה פִּי שְׁנַיִם יֹאבְדוּ יִכָּרְתוּ

תִּרְדּוֹף וְתַשִּׂיגֵם חֶרֶב רָעָה לַטֶּבַח נְתוּנִים

יְעוֹדֵד עֵדָה נָפְלָה וְשָׁקְעָה חֶלְקוֹ וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ

חֶרֶב אוֹיֵב עַד צַוָּאר הִגִּיעָה לִטְרוֹף טֶרֶף חִצָּיו שְׁנוּנִים…

ביצוע הפיוט ע"י רבי יוסף עזרן זצ"ל


כל דודי דופק הקלטה לפני כ- 30 שנה באירוע התרמה לישיבת ישמח משה בירושלים

את המילים לפיוט מצאתי בספר שיר חדש אשר יצא לאור במימון של ר' יעקב כהן ובסיוע והשתדלות של משה אביטל , להורדה וצפייה לחץ כאן

מצגת זאת דורשת JavaScript.


צמאה נפשי לאל תמים דעים – תיעוד נדיר של רבי דוד בוזגלו זצ"ל (1957)

א
צמאה נפשי לאל תמים דעים – רם נישא כסה שמים הודו
אלוהי אבטח בו . כי מה נעים – בטחי בו , אשורי לא ימעדו
אל תבטחו בנדיבים ושועים – בחיתם איש כמתנת ידו
נדמו לך כאוהבים ורעים – ובקרבים משא כבד יכבדו
נדבתם לך מעט ורעים – לשווא פשט העני את ידו
הון עשיר מדרך השכל יטעם – לשיכים ולצנינים בצידו
הבל המה מעשה תעתועים – מגערת פניך יאבדו .
ב
ראיתי אוהבי עשיר רבים – דורשי שלומו ואמרי פיהו
פניו יחלו יום יום תאבים – חושקים לראותו ואת נווהו
פתח ביתו הן יצאו ניצבים – תמיד איש לבצעו מקצהו
אך ימי עני רבים מכאובים – וגם כל אחי רש שנאוהו
לחם אכלו לחם העצבים – פת במלח יאכל כי לחמו הוא .
ג
אל יתהלל עשיר בעושרו – עשיר ואביון אל עמק שווה
כי לא יתן לאלוהים כפרו – בבוא אליו חולי ומדווה
באו עדיה ויחפרו – לא יועיל הון איננו שווה
אך טוב איש חונן ומלוה .
ד
לב נבון יקנה דעת ומזימה – לצוד ציד ליום חליפתו
ישוב היום בתשובה שלמה – כי לא ידע האדם את עיתו
יבחל בהבלי הזמן עד מה – זר מעשהו ועבודתו
יבחר בתורת האל תמימה – ובלומדיה תגדל אהבתו
חילו ואונו להבל דמה – ישכיל ויבין לאחריתו .
ה
יזכור יום כל חפציו נמנעים – תמס יהלוך כעש תמודו
יום עומדו לפני אביר הרועים – ריקם אין כל מאומה בידו
הבל המה מעשה תעתועים – מגערת פניך יאבדו

הרמ"א מצפרו – רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל

 נתבש"מ ב-כ"ב לחודש תמוז שנת התרנ"ו (1823-1896)

היה רב, משורר ומלומד יהודי ממרוקו במאה ה-19. היה רבה של העיר צפרו וחיבר מספר רב של ספרים על הלכה, מוסר, שירה, היסטוריה ומדע.

נולד במרוקו בעיר צפרו לאביו רבי שמואל אלבז ז"ל בשנת התקפ"ג עוד בצעירותו ניכר שנועד לגדולות, אביו השתדל להשגיח עליו שינצל כל זמנו ללימודים ואף הטיל עליו העתקת ספרים מכתבי יד בשעות הפנאי.

בהיותו בן 20 נפטר עליו אביו, ובכל זאת המשיך בלימודו בישיבת דודו, רבי עמרם. בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי אברהם מאמן. בשנת התרי"א (1851) בהיותו שנת כ"ח לחייו הוסמך ע"י הרבנים עמור אביטבול ועמרם אלבז לדון ולהורות.

בשנת התרי"ד (1854) מופיע שמו בין הרבנים הנתמכים ע"י הקהילה , לרמ"א היה בית כנסת משלו ובו הקדיש הרבה מזמנו לטובת בני עמו וקהילתו בהדרכתם לתורה וליראת שמים באמצעות דרשותיו , שיריו ומליצותיו. הוא היה גם מוהל מומחה ואף הייתה לו ולאחיו רבי אליהו חזקה על כך בכל העיר הוא עצמו היה חשוך בנים.

הרמ"א היה ממונה על נכסי ההקדש ומפקח עליהם והוא בעצמו היה בעל צדקות ולב רחמן. לבד מגדולתו בתורה הוא רכש לו ידיעה רחבה בלימודי חול בכמה מקצועות ואף חיבר בנושאים אלו ספרים. הוא היה בעל אופקים רחבים מאוד, סבר שכל החוכמות מתאימות וכלולות בחוכמת התורה ודרכם ניתן להגיע ולהבין את חוכמת האמת רשימת ספריו מובאת כאן ואת שיריו נפרסם בנפרד בעמוד סמוך .

הרמ"א מילא תפקידים רבים , מורה , רב העיר ,  אב בית דין , מוהל ,משורר , היה בעל בית כנסת משלו ולמרות כל אלו היה בעל מידות גדולות של ענווה וצניעות

הרמ"א נפטר ביום שישי בשבת כ"ב לחודש תמוז שנת התרנ"ו (1896) כמה שעות לפני פטירתו כתב צוואה ובה ציווה על נכסיו וספריו , ציווה לייסד ישיבה של תלמידי חכמים ללמוד תורה בתוך ביתו שלושים יום.

הואיל ואין בידינו תמונות  של הרמ"א , האדמור זצוק"ל אנו נשתמש בתמונות מקברו ומחתימתו המפורסמת

להמשיך לקרוא "הרמ"א מצפרו – רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל"

גלריית צפרו מפרויקט הדור הזה

בס"ד

בכנס , המרגש של קהילת יהודי צפרו , פעלה במרץ עמדת סריקה ותיעוד תמונות של פרויקט "הדור הזה ". בעמדה זו בה פעלו מתנדבים מלאי תשוקה וחדורי מוטיבציה, אותם הובילה הגב' עינת לוי המדהימה שהיא חוקרת מרוקו והיא מראשי היזמים של הפרויקט הנ"ל.

"הדור הזה " הינו פרויקט בינ"ל , פרי יצירתם של עינת לוי ושל הקולנוען והבמאי מר רפאל בלולו. מטרת הפרויקט היא איסוף מידע והלבשה על פלטפורמות קיימות במרחבי הרשת .

מטרת הפרויקט זהה למטרת האתר הזה, חשוב לנו לחשוף , להוציא אל האור את סיפור יהדות מרוקו בכלל ויהדות צפרו בפרט.

בכל בית יש ספריות של אלבומים , מגירות מלאות בתמונות ומסמכים שלא ראו אור עשרות בשנים.

התמונות והמסמכים חושפים את סיפור אבותינו את סיפור קהילתנו, את סיפור האנשים הקדושים והמופלאים שקיימו ושימרו בצנעה ובמסירות נפש קהילה בת מאות שנים.

מה מתבקש מאיתנו ? בסה"כ להוציא אל האור את סיפורם .

רוצים שגם הסיפור שלכם יתועד?

להמשיך לקרוא "גלריית צפרו מפרויקט הדור הזה"

הזקן ה"צרפתי" מתוך הספר "מיתרי סְפְרוֹ" בהוצאת דניאלה ויצחק מלר

ספרם של הזוג מלר יצא לחנויות הספרים והוצג בכנס ילידי ספרו שנערך לאחרונה. מדובר בספר בו אוסף סיפורים וציורים פרי יצירתם משהות בת חודש ימים בעיר ספרו במסגרת הפרוייקט העולמי "שהות אומן " . הספר מאפשר הצצה אל העיר ספרו כיום , עיר בה עמד הזמן מלכת , עיר שבה מונומנטיים גדולים בדמות "בית החיים" ו- "אם הבנים" הם העדות לקהילה מפוארת שהפסיקה להתקיים שם לפני 47 שנים.

מכל הסיפורים בספר אני בוחר לפרסם את הסיפור זקן ה"צרפתי" כי הוא מציג טעימה מהגעגוע של האוכלוסיה המבוגרת בספרו לקהילה היהודית .

קריאה מהנה

אלי טובלי


הזקן ה"צרפתי" ( עמ' 39 )

הם, האמנים, נעמדו ליד דוכן ירקות ועסקו בקניית עגבניות, בצלים וארטישוקים (האיטלקייה רצתה לבשל לכולנו ריזוטו עם ארטישוק). עמדתי במרחק מה מהם, צמוד לקיר, נושא על כתפיי מספר חבילות קנויות על תקן קולב מהלך, או כפי שאני מכונֶה כאן (ולא רק כאן… אבל באהבה) "הגמל של דניאלה". היינו בלב השוק ונעמדתי כך כדי לא להפריע לתנועת האנשים והמריצות שנעו דרכי כמו נמלים בשביל עפר. הבוקר המאוחר היה קריר, השמיִם תכולים ללא שמץ עבים, ריח ירקות טריים מעורב באדֵי לחם טרי שעלו מתנורי אבנים מעבר לפינה שט לאט באוויר. למרות לבושי הפשוט, חולצת פלנל בכחול-שחור, מכנסי ג'ינס דהויים וסנדלים, הקרחת והשפם, המקטרת המעשנת שבפי הסגירה את עובדת היותי זר. לעברי התקדם באִטיות אדם זקן כבן שבעים-שמונים שנים. הוא לבש חליפה צנועה אך נקייה, ענב עניבה והחזיק בידו השמאלית מקל הליכה פשוט. הוא נראה מעט שונה מגלֵי האנשים שעברו-חלפו בין הדוכנים. אני מודה שהוא כנראה לא היה מעורר את סקרנותי אִלמלא נעצר מולי, נעמד לצִדי ופנה אליי בצרפתית מכובדת "parlez vous francais?" – "האם כבודו דובר צרפתית?".

עניתי: "כן, מעט".

ואז שאל: "מהיכן כבודו אם מותר לשאול?".

היססתי מעט, אבל עניתי: "אני מישראל ואני מתארח כאן בדאר-אטמני אצל ג'סיקה".

עיניו אורו והוא פצח במונולוג שאני עושה כל מאמץ שלא להפסיקו ועם אוזניים זקורות:

"אם כן אתה יהודי וזה טוב. אתה לבטח יודע שפה, ממש כאן, ב'מדינה' וב'מלח' שמעבר לנהר, חיו היהודים. כאן ממש חיינו, אנו המרוקאים המוסלמים והיהודים ביחד בשכנות טובה מאוד. אם אתה לא יודע, אז לספרו קראו פעם 'ירושלים של מרוקו' כי בזמנים מסוימים בעבר מחצית מאוכלוסיית ה'מדינה' היו יהודים ובהם רבנים דגולים. דע לך שאז המצב הכלכלי והחברתי היה מצוין, היה הרבה כבוד בין המסגד לבית הכנסת. כמו כן דע לך שכאן לא היו מעולם נוצרים, רק שם למעלה (הוא הצביע על הגבעות ממערב לעיר) היו הווילות של הצרפתים והם לא הגיעו לכאן, הם לא ירדו לכאן, שלחו את המשרתים לקניות (גם כיום האזור קרוי הרובע הצרפתי וגרים בו עשירי העיר ומכובדים מסוג זה או אחר; בהמשך למדתי שהכובשים הצרפתים בחרו לגור בנפרד ותמיד ידעו לבחור מקומות עם נוף מרהיב, אדמה טובה להקמת חוות חקלאיות מתקדמות, מזג אוויר נעים, ושם בנו בסגנון אירופי. אצלם הגגות היו תמיד עם רעפים, מה שלא מקובל, עד היום, בבנייה המקומית, שמעדיפה גגות שטוחים. כשנסענו מספרו לקזבלנקה לשדה התעופה, ביום עזיבתנו, הראה לי יוסוף הנהג את שרידי אותם בתי רעפים לאורך הדרך, שלקחה כארבע שעות, שלוש מאות קילומטרים ממזרח למערב), ואז, כאשר עזבתם, אתם היהודים, אין לי מושג למה, העניינים כאן השתנו לרעה, ואתה יודע למה? כי בסך הכול הם היו מלומדים, הם מאוד החשיבו את החינוך והלמידה וזה היה טוב גם עבורנו…

כן, אני יודע שהיו פה ושם גם התנכלויות ליהודים, אבל זה היה מקרים בודדים… האמת היא שאני יודע למה עזבתם, נסעתם לישראל, שם יש לכם מדינה מפוארת שהלוואי עלינו… אינני רוצה לומר דבר רע על המלך כי בסך הכול הוא בסדר וכל הזמן יש שינויים ושיפורים וזה רק לטובה למרות האִטיוּת, ובכל זאת לא הייתה לכם סיבה לעזוב וחבל…".

המונולוג הזה נאמר לאט, בקול שקט, בצרפתית טובה ואפילו טובה מאוד, ברהיטות ובנחרצות, ריח של כנות ואהדה לא מזויפת נדף ממנו. הודיתי על הסיפור והמחמאות, אך לא התאפקתי מלשאול: "האם במקרה אינך 'יהודי סמוי' או קשור ליהודים בדרך כלשהי?".

"לא, אבל מאוד הזדהיתי איתם… אני מניח שהיום כאלמן זקן וערירי יכולתי ליהנות מחברתם וחבל, אבל אלה החיים, מה לעשות".

הבעתי שוב את תודתי העמוקה, לא המשכתי בשיחה, לא רציתי לחטט בפצעים וכדומה. הוא המשיך בדרכו בצעדים אִטיים, גבו התרחק ונמך בתוך חלל ההמולה של השוק. נדמה היה לי שחלמתי בהקיץ… לא, זה היה באמת. במהלך השהות נתקלתי בסיפורים דומים מפיהם של זקנים וזקנות בשוק ובעיר, כאלה שזכרו את התקופה שלפני עזיבת היהודים במהלך העשור השביעי של המאה הקודמת. ברוב המקרים מדובר בזקנים שהיו אז ילדים או נערים ושמעו הרבה מהוריהם שנפטרו.

תשומת לִבּי הוסבה עם הזמן ובזכות ריבוי המגעים והשיחות מהסוג הזה לעובדה בלשנית מהותית: כמעט תמיד מילת המפתח היא עזיבה. לא שמעתי מעולם את המילה גירוש או רדיפה. מִדי פעם שמעתי על עזיבה פתאומית או בריחה וזה תמיד היה מלווה בסימן שאלה. האם מדובר ברצון תת-מודע להימנע מרגשי אשמה או התנצלות? נדמה לי שהתשובה היא שלילית, בעיקר אם מחברים את זה לסיפורים מקבילים של היהודים הישראלים.


תמונה של הספר מיתרי ספרו

יעקב ציון הרוש ז"ל ( 1946 – 2016 )

בס"ד

נולד בכ"ה באייר התש"ו במלאח היהודי בספרו לסולטנה ופנחס הרוש.
הוריו קראו לו בשם יעקב ציון. תוספת השם ציון היתה משני טעמים, אחד בשל העובדה שאחיו הגדול שנקרא ע"ש הסב יעקב, לא שרד וכן בשל ערגת הוריו להגיע לארץ ישראל.

הוא היה ילד אהוב ומפונק במיוחד, גדל ונעטף באהבה ע"י הוריו ודודותיו. כשהיה ילד למד ב"אם הבנים". כשרצה לעלות ארצה בגיל קטן, הוריו לא אפשרו לו מחשש ודאגה, לכן עלה יחד עם משפחתו בגיל 16 לארץ. עם עלייתם ארצה עבד בעבודות שונות . התגייס לצה"ל בפברואר 1966 ושירת בחיל הרפואה במשך 25 שנים עד לשנת 1990.

במהלך חייו התמודד לא מעט מחלות כמו לב, סכרת, השמנה וכו'. מעולם למרות כל הכאבים, הדאגות ומפחי הנפש הוא לא התלונן על מר גורלו או לא אמר שכואב או רע לו.

חיוכו הנצחי, שידר כל הזמן "עסקים כרגיל' ואופטימיות אין קץ. הוא ידע לכעוס ולהכעיס, חוסר הסבלנות וקוצר הרוח אף התגברו בשנים האחרונות, עדיין, הוא היה חייכן ואהוב על כולם .

בשנת 2008 עבר אירוע מוחי שהותיר את חותמו, הוא איבד את הדיבור וכף ידו הימנית השתתקה. במסע מופלא של שיקום ארוך ועיקש הוא חזר לעצמו, דיבר באופן ברור ותפקד לחלוטין.

הוא תפקד לחלוטין באופן עצמאי. השקיע את מרצו וזמנו בצרכי בית הכנסת כחבר הועד הקשוח, העיקש שנלחם מול כולם כדי לשמור את קופת בית הכנסת טהורה ונקיה. כל מה שעשה, עשה ללא חשש ומורא, הוא לא חישבן לאיש ואמר בפנים את שחשב לכל אחד,  אם שרצה או לא רצה לשמוע.

עם הנכדים השתובב והשתטה בכל הזדמנות, שיחק וצחק איתם כאילו הוא בן גילם. למרות המגבלות הגופניות, בעט ורדף משך והציק (לכל אחד בנפרד…). היה לו מה להגיד על כל אחד ואחת, אבל את כולם אהב אהבת נפש ושמח בל עת לראות אותם.

אבא התגאה מאוד במוצאו ודאג תמיד להנחיל את מורשת הקהילה המפוארת במנהגים.

להמשיך לקרוא "יעקב ציון הרוש ז"ל ( 1946 – 2016 )"

כנס ילידי ספרו – תיעוד וידאו באדיבות מרכז דהן וברית יוצאי מרוקו

 

 

 

רשמים – כנס ילידי ספרו ובני משפחותיהם

"יהודי צפרו, קהילה פיזית שלמרות שכבר אינה קיימת קיום פיזי בעיר צפרו שבמרוקו, הנה היא כאן בישראל מתאחדת מחדש בכנס ועושה לביתה ומורשתה. קהילה לפני שהיא מבוססת מקום, היא מבוססת אנשים"

ציטוט מדבריה של עינת לוי מפוסט בעמוד הפייסבוק בניהולה "Morocco – מרוקו – المغرب"
בחרתי לפתוח בציטוט הזה כי הוא מדויק ומטיב לתאר את היהלום של קהילת צפרו – האנשים המיוחדים, המוכשרים שהתאחדו לקהילה אדירה מאז ומעולם ועד היום .
תודה לכל ילידי צפרו ובני משפחותיהם שהגיעו מכל הארץ , מאילת ועד נהריה , כל הכבוד !!
תודה לאוניברסיטת בר אילן , לברית יוצאי מרוקו ומרכז דהאן שפרסו חסותם ובכך הביאו אל הפועל משאלת לב אל המעשה בדמות הכנס המופלא .
תודה ליו"ר ברית יוצאי מרוקו ומרכז דהאן , ד"ר שמעון אוחיון, אשר איתגר והגיש חנוכיה למר דוד אפרתי והאחרון הדליק את כל נרותיה בדמות הערב המרגש לו צמאו רבים.
דוד ריכז והקים צוות היגוי ספרוואי מקורי שמנה את החברים הבאים: פרופ' דויד פסיג, שמואל סיסו, דינה לוין גבאי, רו"ח עוזי אפרת, אלי בן חורין ואנוכי
הצוות הנ"ל התכנס מדי חודש לעיתים יותר מפעם אחת, לישיבות בניה , סיעור מוחות ויצירה, תכנון, תוכן ותוכנית.

יגעת ומצאת? תאמין .

להלן סיפור הכנס בנקודות :
  • כ- 400 בני קהילת צפרו ואורחים מכל הארץ , האולם והלובי היו גדושים עד אפס מקום ( כרטיסי כנס אזלו חודש לפני האירוע , נוצרה רשימת המתנה של למעלה מ- 100 אנשים )
  • ראש העיר אשדוד , ד"ר יחיאל לסרי , התרגש ששמע על הכנס , למרות שנבצר ממנו לקחת חלק , מיד התייצב לסייע ותרם שני אוטובוסים להסעת בני קהילת צפרו תושבי אשדוד.
  • בתחילה כולם התכנסו בלובי האולם אשר היווה מקום מפגש בין חברים מילדות בצפרו , מפגש בין משפחות , נרשמה התרגשות רבה.
  • באולם המרכזי הוצגו בתפארה ספרים שעוסקים בסיפורים על ספרו , רבניה ותרבותה
  • כמו כן במקום פעלה עמדה של פרוייקט התיעוד הבינ"ל "הדור הזה " – סרקו תמונות ומידע היסטורי למנוף תיעוד הקהילה ברשת האינטרנט
  • בפתיח האירוע וגם בהפסקה הוגש כיבוד עשיר
  • בשעה 16:30 החלה הפעילות באולם המרכזי , דברי ברכה של ד"ר שמעון אוחיון , מנכ"ל אוניברסיטת בר אילן ושל הגב' דינה לווין גבאי.
  • לאחריהם עלו המרצים והדוברים , פרופ' דוד פסיג , פרופ' נועם סטילמן , פרופ' גבריאל בן שמחון , פרופ' יצחק מלר ורעייתו דניאלה, ד"ר פאני הירשברגר כהן וסיכם מר דוד אפרתי .
  • – כל התכנים על הבמה עסקו 100% בצפרו , כל התכנים היו ברמה אקדמית , מטובלת בהומור בשפת אבותינו המוגרבית. ולא נשכח את האומן חיים אוליאל אשר ריגש את כולנו בשירתו.
מסקנות ראשוניות מהכנס :
  • גם אולם של 1,000 מקומות הוא היה מתמלא בקלות
  • לא מספיק כמה שעות אחר הצהרים , הכנס הבא צריך להיות יום עיון וכינוס משעות הבוקר ועד הערב
  • העושר האנושי, התרבותי של קהילת צפרו יכול לספק תוכן לעשרות כנסים לשנים הבאות
  • ב"ה ובלי נדר יש כאן פוטנצאל אדיר למסורת רב שנתית
  • הרשמים והפידבק המיידי של באי הכנס חיובי מאוד
בקרוב מאוד אפיץ כאן תיעוד וידאו מלא מהכנס
בברכה ובאהבה ,
אלי טובלי

ריכוז מידע על דרכי הגעה "כנס ילידי סְפְרוֹ"

הודעה חשובה לבאי הכנס אשר רכשו כרטיס והבטיחו את מקומם!!

רכב פרטי

החניה בחניונים (מוזלים) סביב האוניברסיטה.  לא ניתן לחנות בתוך הקמפוס. יש לרשום בוייז – אוניברסיטת בר – אילן.

מכל שער שנכנסים (רגלית), ניתן לקחת שאטל שנוסע חינם ברחבי האוניברסיטה. יש לבקש לרדת על יד בניין מס' 404  – אולם מינץ. תחנות השאטל נמצאות על יד כל כניסה לקמפוס.

  • "שאטל" =הסעות מוסדרות ללא תשלום ברחבי הקמפוס
ההסעה מאשדוד ( תרומת ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי )

איסוף בשעה 14:00-14:15 , מבית הכנסת קהילת צפרו בכתובת שדרות ויצמן 15 , מול מגרש הכדורגל ובתי המשפט ברובע ב' אשדוד.

האוטובוסים יסיעו את המשתתפים עד לשער מס' 2 –  לאחר שעוברים את בנק מזרחי (מצד ימין), חוצים  את הכביש הפנימי בקמפוס , ממשיכים ישר ופונים ימינה עד לאולם ( מרחק הליכה קצר )

הסעה חזרה לאשדוד תצא גם משער 2 בשעה 20:30 .

תחבורה ציבורית

קווים  68, 45. קווים נוספים שעוצרים ברמת עמידר, רמת גן  –   60, 61, 39  – יש לרדת בתחנה האחרונה, לחצות את הכביש ואת השביל, לעלות על גשר בר – אילן ולהיכנס לקמפוס. בכניסה יש תחנת שאטל.

ההתרגשות בעיצומה , נתראה מחר !

 

פרויקט התיעוד הבינ"ל "הדור הזה" מתארח בכנס צפרו 28.5.19

לקראת הכנס המרגש של קהילת יהודי צפרו אנחנו מבקשים מהציבור להביא אל הכנס תמונות ומסמכים הקשורים לחיי הקהילה בצפרו – למשל תמונות מאירועים שונים, מבתי הספר ושל המשפחה. התמונות צריכות להיות מצפרו עצמה. כמו כן נרצה לסרוק את המסמכים שברשותכם – למשל תעודות לידה, תעודות בית-ספר, כתובות וכיוצא בזה.

בכנס עצמו תהיה עמדת סריקה בשיתוף מיזם התיעוד הדיגיטלי "הדור הזה" ובה נסרוק את התמונות והמסמכים. העניין חשוב ומשמעותי על מנת שנוכל לשמור את ההיסטוריה שלנו לדורות הבאים, על מנת נוכל לשמור את הסיפור של צפרו כולה.

רוצים שגם הסיפור שלכם יתועד? גשו לעמדת התעוד של מיזם "הדור הזה" בזמן ההתכנסות.

לכל שאלה מוזמנים ליצור קשר עם רפאל בלולו בטלפון 050-232-7714 / עינת לוי בטלפון 050-8683-006.

מחכים לראותכם!

צוות "הדור הזה"

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: