ראש חברת אליהו הנביא בקהילת צפרו הלא הוא רבי מכלוף אליהו הלוי זלה"ה המכונה "מקדאם כלאל" שפיקד בעצמו על כל פעולות החברה. וכל יומו היה מוקף בזיכוי הרבים ולהועיל לזולתו וגזבר החברה היה ר' שמעון זאב כלפון זצ"ל, שעיסוקו היה חנות לממכר ספרי קודש.

פעל לחלוקת מצרכי מזון עבור נזקקים באופן של "מתן בסתר" בדרך כבוד, כאשר בכל יום חמשי היה מפקד על מבצע של הנחת סלים מלאים מזון בשעות לילה מאוחרות ליד דלת ביתם של המשפחות הנזקקות. ביום ששי בשעת הבוקר, היו ממשיכים עם פעולות החסד ואוספים חלות מבתי אנשי העיר האמידים ולאחר גמר האיסוף, מחלקים אותם בבתי הנזקקים.

בכל ברית מילה בעיר היה משתדל להיות נוכח ולא היו מתחילים ברית מילה ללא נוכחותו, וכשהיה מגיע, הא לך האות שאפשר להתחיל בברית והיו אומרים "הנה בא אליהו הנביא ועמו אליהו הלוי".

אף בשמחות בר המצווה היה עומד בראש התהלוכה לכבוד החתן בר מצוה ומרים את החתן על כתפיו ומשמח אותו עד כלות הכוחות.

בימי הרחמים והסליחות היה קם בעוד לילה ומסתובב בבתי העיר להעירם לאמירת סליחות כנהוג. לאחר מכן, היה מקדים לבא ראשון לבית הכנסת להכין תה וקפה לקמים באשמורת.

בערבי שבתות סמוך לכניסת השבת, היה מסובב בין החנויות ופוקד על בעלי החנויות לסגור את החנות וללכת לביתם להתכונן לשבת המלכה. את כל זה היה עושה לבד בקולו וללא מלוים. לאחר פטירתו כבר התעורר הצורך להקים את חברת "מזהירי שבת" שהיו מסובבים עם שופרות להתרות בבעלי החנויות לסוגרם מוקדם, אך בחייו, לא היה צריך לכל זה, שכן אנשי העיר כולם היו שומעים אליו.

כן היה ראש לחברה קדישא [ראה על פעולותיה להלן], היה קורא בקולו בעת מסע הלויה את התמניא אפי והפסוקים המועילים נגד המזיקים כגון "ולבני הפלגשים" ועוד בקול רם וקולו נשמע בקול העיר צפרו. כן היה עורך את ההקפות מסביב לקבר ודואג למזון ויי"ש עבור העוסקים בחסד של אמת – הקברנים ומסייעיהם. אף לאחר סתימת הגולל, היה דואג למשפחת האבלים לימי השבעה שיהיה מזון בביתם ומניין מתפללים וכן על זה הדרך.

אף את ביתו אחריו ציוה בדרך זו של עשיית חסד, היה מחנך את ילדיו מגיל קטן לעסוק בחסד של אמת ללא מורא. ובגיל קטן מאד היו עוזרים לו ילדיו בעסק עם טהרת הנפטר, בהתחלה היו ממלאים לו דליי מים ובערך בגיל י"ב כבר היו בעצמם עוסקים בטהרה.

המליצו עליו כי היה מלוה את האדם מיום לידתו עד פטירתו, שכן היה בכל שמחת ברית מילה ושמחת בר מצוה ושמחת חתן וכלה, עוסק בשלום בית אם צריך, דואג לרווחת המשפחות וכן מלוה את האדם אחר פטירתו לבית עולמו והכל ללא שום תמורה חינם אין כסף לשם שמים באמת.

נלב"ע י"ט כסלו תשי"א ומנוחתו כבוד בצפרו. וזה אשר נכתב על מצבתו:

"מצבת איש תם וישר גומל חסדים טובים, זריז ועסקן בצרכי רבים, רץ למצוה קלה כבחמורה, אוהב שלום ורודף שלום, ראש החב' המעטירה חב' אליהו הנביא ז"ל המצוינים במצות רבות יחד בנים עם אבות, והוא היה רוח החיה באופניהם ועיניו על דרכיהם, וכמה שנים נתיסר ביסורין קשים וחלים רעים ונאמנים לכלא פשע ולהתם חטאים, חדשים גם ישנים, הוא ניהו איש יקר מפנינים הר' מכלוף אליהו הלוי נ"ע אשר נגזר מארץ חיים ביום תשעה עשר לחודש כסלו ש"ש ה'תשי"א ליצירה והיו ימיו שמונים שנה. ה' יחונן עפרו ותהי נפשו צרורה בצרור החיים. נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ אכי"ר".

ששים שנה לאחר פטירתו בשנת תשס"א הושיבו ישיבה על קברו – הוקם בעיר אשדוד כולל אברכים ומפעלי תורה וחסד "תפארת הלוים" לזכרו ולזכר משפחתו, וכן לזכר הכולל הראשון שהוקם במרוקו שהיה בעיירה צפרו – בראשות הרב יגאל נחמני שליט"א.

 

p1010034
קברו של ר' מכלוף אליהו הלוי זצ"ל אשר במרוקו

p1010018

 

 

 

 

 

 

 

 


ושבחי חברת אליהו הנביא בעיר צפרו, כתב רבי ישמ"ח עובדיה זצ"ל את מעשי חברה זו בשירותיו, וחבר פיוט על החברה וכך כתב בלשונו: פיוט זה כוננתיהו לכבוד החברה הקדושה "חברת אליהו הנביא ז"ל" אשר בו ערכתי מנהגיהם ומעשיהם הטובים אחת לאחת:

אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לִכְבוֹד צְפִירַת תִּפְאָרָה חֶבְרַת הַמַּלְאָךְ הַנּוֹרָא,
אֲשֶׁר עָלָה בִּסְעָרָה.

נָעֲמוּ לִי דְּרָכֶיהָ, נֹפֶת צוּפִים מַטְעַמֶּיהָ, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן חֲבֵרֶיהָ,
ה' יְהִי עֲלֵיהֶם סִתְרָה.

יָדָם שִׁלְּחוּ לָאֶבְיוֹנִים, עָצְמָה יַרְבּוּ לְאֵין אוֹנִים, לְעוֹדְדָם לֶחֶם הַפָּנִים, גַם מַצָּה שְׁמוּרָה.

שְׁמָם נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים בִּפְעֻלּוֹתֵיהֶם הַיְקָרִים, פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים,
לָהֶם מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה.

מַה טּוֹב חֶלְקָם בַּנְּעִימִים, נֶאֶסְפוּ נְדִיבֵי עַמִּים לְהַלְבָּשַׁת עֲרוּמִּים,
וְלִבְלִי כְּסוּת בַּקָּרָה.

עוֹשֵׂי טוֹב רוֹדְפֵי שַׁלְמוֹנִים, בְּדִבְרֵי רִיבוֹת וּמְדָנִים, וְגַם בְּחֻפּוֹת חֲתָנִים,   יָרִיעוּ בְּשִׁיר וְזִמְרָה

וּבְמִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים, אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים,
לֹא יַחֲטִיאוּ הַמַּטָּרָה.

נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּמוֹ, בָּרְגָלִים מַשְׂאוֹת הֵרִימוּ, בַּחֲלָקוֹת שָׁתוּ לָמוֹ,
בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה.

חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ, לְלַוּוֹת הַמֵּתִים חָשׁוּ, אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ,
עַד חֲצַר הַמַּטָּרָה.

יְשַׂמְּחוּ לֵב עֲגוּמִים, וַאֲשֶׁר הוּא חֲתַן דָּמִים, הַנִּמּוֹל לִשְׁמוֹנַת יָמִים,
בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה.

יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלָם, הַטּוֹב כְּעַל כָּל גְּמוּלָם, מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם,
עֲדֵי תָּשׁוּב הָעֲטָרָה.

מָה רַב טוּב צָפוּן אֲלֵיהֶם, יְבַלּוּ בַּטּוֹב יְמֵיהֶם, יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים,
בְּבִנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה.

חָזָק צוּר שׁוֹכֵן עֲלִיָּה, לְךָ עֵינֵינוּ צוֹפִיָּה, שְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּה, טֶרֶם בֹּא יוֹם הַנּוֹרָא, שְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּה לְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה.