בס"ד
נולדה בצפרו שבמרוקו בתאריך 14/11/1937, י' בכסלו התרצ"ח להוריה – יקוט כהן ושלמה ידידיה שטרית. לאה נולדה שנייה במשפחה ולה שני אחים ושמונה אחיות – אליהו, כרמלה, מרים, זהבה, רינה, יהודה, חנה, אהובה, אסתר ופאני. בצפרו עסקה באריגת שטיחים שהיתה מלאכה מסורתית לצעירות ונשים במקום.
בשנת 1962 עלתה בגפה והשתכנה במושב יד רמבם אצל שני דודיה מצד אימה – מאיר כהן ז"ל ואורי כהן ז"ל. בשנת 1963 הכירה את אבינו מסעוד אמסלם ז"ל שעלה מאוראן שבאלג'יריה בשנת 1961 וזכתה להקים איתו בית יהודי אוהב אדם בישראל. הורינו נישאו ב 20/03/1963 בחדר האוכל שהוסב לאולם אירועים בבית הספר נתיבים שבאשדוד.

ללאה נולדו שתי בנות – חני אמסלם לחנה נשואה ומתגוררת במושב עין ורד, ורחל בן הרוש נשואה ומתגוררת באשדוד. אם הבנות שמחה, הללויה!
ללאה ארבעה נכדים – עידו ורועי לבית לחנה, ליאור ורון לבית בן הרוש, ושני נינים- אליה יצחק חדד שנולד עוד בחייה, ואולי לחנה שנולד בדיוק 9 חודשים לאחר לכתה וקרוי על שמה.
לאה נישאה והתגוררה יחד עם חמותה ממנה למדה רבות. לאפות לבשל ולארח ברוחב לב ובשמחה משפחה וחברים כשהשולחן גודש מכל טוב מעשה ידיה – פטי פן, מגינה, מריולה, מטבוחה וחצילים בסרמולה. וגם להכין את סיר חמין ענק שהוצב כל שישי על הפלטה והמתין לבני דודים שחזרו מהים. ללא הזמנה, ללא תיאומים וללא הודעה מוקדמת.
בחוכמתה ונדיבות ליבה השכילה לתת לכל אחד תשומת לב מיוחדת ומושלמת כאילו הוא אחד יחיד ומיוחד בעולם, וגם את הביטחון שהיא תמיד שם עבורינו.

אמא בדרכה הנעימה, בדרך ארץ, ברכות ובאחריות העניקה לנו חכמה, ערכים ואת המסורת היהודית והמשפחתית שרכשה במהלך חייה כחלק חשוב מהתפתחות הדורות. ועם זאת ידעה בתבונתה הרבה להעניק בכבוד רב את האפשרות לדור הבא לצמוח ולהתפתח. היא האמינה בכל ליבה בכל אחת ואחד מאיתנו שנמשיך את דרכה הנעימה ונוסיף לה את תרומתינו האישית. היא נתנה תמיד את כל מה שיש לה גם תוך ביטול עצמי, ודאגה שנעביר את זה לדור הבא ולזה שאחריו בשרשרת הדורות.
אמא העניקה לנו ברוב חסד:
את חכמת הפשטות
את רכישת השכלה שהיא עצמה לא זכתה לה
את האמונה באדם
את החשיבות בשמירת המסורת
את הפינוקים והנתינה ללא תמורה
את היכולת ללמד זכות על כל אדם
את נועם ההליכות ודרך ארץ
את החשיבות שבשמירה על אופטימיות תוך פיזור חיוכים ומצב רוח טוב
את היכולת להיות אוזן קשבת למשפחתה, אחים אחיות ונכדיה
את כיבוד אב ואם ללא סייגים
״דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום״ (משלי ג׳ י״ז)
נכתב והועבר לפרסום ע"י בנותיה, לעילוי נשמת לאה אמסלם בת יקוט ושלמה שטרית ז"ל שנפטרה בי"ד בשבט, ערב טו בשבט תשפ"ד (14/11/37 – 24/1/24)

כתיבת תגובה