קהילת צפרו / סְפְרוֹ

בס"ד

ר' רפאל בן זכרי נולד בעיר צפרו אשר במרוקו , עלה עם משפחתו בשנת  1956.

בנו של יעקב זכרי ואח של זהרה זכרי , נישא לרוזה לבית הרוש שתחיה עמה הביא לעולם ארבעה  ילדים

לפרנסתו עסק בהוראה למלאכה והיה בעל נגרית מרכז הריהוט בבאר שבע

ר' רפאל בן זכרי , דמות מופת , שאת סיפורו העבירה לפרסום משפחתו המבקשת להנציחו בכבוד ובגאון

פעילות ציונית במרוקו :

• החיבור שלו ואהבת השפה העברית הובילו אותו ללמד את השפה העברית בהתנדבות
• לפני קום המדינה טיפל בקרנות הלאומיים ק.ק.ל ,קרן היסוד,השקל הציוני
• התמנה להיות נציג מרוקו לקונגרס הציוני
• יסד את ארגון תנועת "בני עקיבא" כולל השתלמות מדריכים ,מדריך רוחני של תנועת הצופים.
• כתב מחזות והכין הצגות בנושא התודעה הלאומית ומסורת ישראל
• היה האיש שקיבל הודעה על הנופלים בקרבות בארץ ומודיע למשפחות
• במשך פעולותיו נקרא לשלטונות והוזהר שאם לא יפסיק ייענש בגל חומרת הדין. בנוסף עמד בפני סכנה מהערבים המקומיים שראו בעוינות את פעילות העלייה ואף התנכלו ושרפו לו משאית מלאה בסחורה.
• בכדי להתקרב לפחה המוסלמי ולמושל הצרפתי ביצע עבודות נגרות ללא תשלום עבורם.
• את העלייה ארצה דחה לשבוע האחרון שנסגר מחנה המעבר בקזבלנקה,דחף לעליה ללא ליאות והתוצאה הייתה שמכל היהודים כ-7000 יהודים לא נותר אף יהודי.
• לפני העלייה לארץ היה בין המייסדים לעליה על הקרקע של מושב יד רמב"ם  והמיוחד בו היה שאנשים רכשו את הבית והמשק עוד במרוקו.
• בכל פעולותיו לא קיבל שום תמורה או טובות הנאה.
• כל משפחה קיבלה טיפול אישי ומענק כספי מקרן מיוחדת

להמשיך לקרוא "רפאל בן זכרי ז"ל" ←

נולדה בשנת 1912 בעיר ספרו

בתם של רבקה ומאיר אליהו כהן

נישאה לשאול כהן. נולדו להם ילדים : מאיר, זוהר, רוחמה, רחל ורחמים

עלתה לישראל בשנת 1962  יחד עם משפחת בנה רחמים כהן. גרו במעברה ואח"כ בשיכון עמידר בבאר שבע ואח"כ באשדוד.

נפטרה בגיל 68 בתאריך כ"א טבת תשס"ח

נקברה בבית העלמין באשדוד.

ליקטו דוד אפרתי וזהבה סבח (נכדה)

בס"ד

שמואל (בן-אור) אביטל נולד בכפר קטן צפרו ליד העיר פאס בדרום הרי האטלס של מרוקו. הוא חונך בבית פשוט ובמשפחה צנועה ומסורתית, שחלק ממנה היו ממגורשי ספרד מהמאה ה-15,  וחלק אחר מגולת בית שני. החכמה הנסתרת העתיקה והיפה של הקבלה הועברה במסורת ספרדית נאמנה מאב לבנו בשרשרת שלא נותקה עד היום.

שמואל עלה לארץ ישראל ב20- למארס בשנת תש"ט – 1949 עם קבוצת נוער ממרוקו, ישר לקיבוץ איילת השחר בגליל העליון, ומשם למחזור ל"ב במקוה ישראל, התגייס לצל ה"ל, ואחרי שחרורו גר בירושלים שם עבד במעבדות של מפעלי פיניקיה ביום, ובלילה היה פעיל ומעורה בחיי התיאטרון בירושלים, והיה חבר בתיאטרון מסך עם הופעות שונות ברפרטואר ישראלי וקלאסי.

ב-1958 הוא נסע לפסטיבל  באויניון כנציג צעיר של התיאטרון הישראלי, ומשם  לפריס ללמוד את אומנות הפנטומימה מאטיין דקרו Etienne Decroux  ומרסל מרסו Marcel Marceau. ב- 1971 הוא יסד את בית הספר לפנטומימה מרכז הדממה בבולדר קולורדו שבארה"ב. .Le Centre du Silence

בנוסף להופעות בינלאומיות, הוא מקיים סדנאות פרטיות של אמנות השתיקה ותנועות הגוף אשר בספרו, המדריך המעשי לגוף-המדבר ™The BodySpeak Manual מלמדת. כן הופיע בבולדר ובעולם, וניהל מפגשים צבוריים שארכו ארבעה שנים בהצלחה, שנקראו קפה-סאלון פילוסופי, e  Café-Salon Philosophiqu(1975)  (מהדורה גרמנית פורסמה ב 1985)  – השתיקה הרועמת – מעבר לדממה (1985) , הרעיון של המעגל הרוחני-הפנימי: טכניקה יצירתית להוליד את הילד הפנימי בחיים שלך (1992), נכתב ביחד עם אחד מתלמידיו מרק אולסן.

החיים והעבודה של שמואל הם נושא לסרט דוקומנטרי, השתיקה הרועמת : החיים והזמנים של שמואל אביטל. הספר החדש שלו, המדריך המעשי לגוף-מדבר The BodySpeak Manual –  באינטרנט.

לאחרונה הוציא לאור בהוצאה פרטית את ספרו בעברית ואנגלית "בסתר המדרגה: התבוננות פנימית קבלית באותיות לשון הקודש". בהכנה ספר חדש בשם " עם לבבי אשיחה" ליקוטי שירים, קינות, וסיפורים שונים על קורות חייו.

שמואל בן אור אביטל, מייסדו (1971) ומנהלו האומנותי של בית האולפנא  מרכז הדממה, יחגוג בעז"ה בשנה הבאה 2020  49 שנות פעילות אמנותית פוריה בארה"ב.Le  Centre du Silence Mime School

Le Centre du Silence Mime School. Samuel Avital, Founder and Director.

745.   O. Box 745. Lafayette, Colorado, 80026-0745 -USA.  Phone: (303) 661-9271   

Website: www.bodyspeak.com  Email: savital@bodyspeak.com

Kabbalah Now website:   http://www.gokabbalahnow.com

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מסע שורשים – אלבאז > זכרי > אביטבול 

מצד אימא חנה רובידא, בת שמחה בת הרב אבא אלבאז זצ“ל, רב גדול ומורה צדק עשרות בשנים כדיין ופוסק בעירנו צפרו המהוללה. מצד אימא חנה רובידא הרחומה והאהובה למשפחת זכרי הברוכה ברבנים, סופרים, משוררים ומקובלים בעלי הלכה ושררה ואהובים על הציבור. ממשפחת זכרי יצאו תלמידי חכמים גדולים ומקובלים בעלי חזון כמו בעל ספר החרדים רבי אליעזר אזכרי זצ“ל שהיה ממקורביו של האר“י, מהרח“ו רבי חיים וויטאל  והרמ“ק רבי משה קורדובירו זצ“ל בצפת עיר המקובלים בזמנו.

להמשיך לקרוא "ילידי צפרו בכותרות – שמואל אביטל היו', מאסטר עולמי לפנטומימה וקבליסט" ←

א

הדלקנו נרות חנוכה אחרי תפילת מעריב משום תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, וכמ"ש השכנה"ג בסוף ימיו [הגה"ט אות א'] או משום ק"ש דאורייתא, ולא היה חשש שעד שיתפללו יעבור זמן ההדלקה, מאחר והתחלת מעריב [כמו שהיה המנהג בכל ימות השנה לזריזים] היתה עם קריאת המג'רב וכאשר הקורא מתחיל לקרוא מעל המגדל, מתחילים מעריב, זולת הנזהרים היו מאחרין להתפלל רק במנין שני, ובחנוכה היו הכל נדחקים למנין ראשון בהתחלת קריאת האלמגרב, כי הישמעאלים יש להם בפנות היום ב' תפלות, והראשונה היא מה שקורים צלאת אלגורוב לפי האלחצצא" הטבלה שהשעה היתה קבועה לכל יום ויום לפי חדשי שנת החמה וזמן האלמג'רב בדברים הנוגעים להלכה דשו בו רבני הדורות שם במרוקו.

הרב מנחם נהון ז"ל מטיטוואן בספר משפטים צדיקים [ח"א ירושלים תרצ"ה סי קל"ב] כתב וז"ל, לפי שנתברר לי שמשעה שקורא הגוי אלמגרב עד צאת הכוכבים הוא י"ג מינוטוס וכו' ע"ש לענין מילה בערב שבת עכ"ל.

הרב רפאל אנקוה ז"ל בספרו פעמוני זהב [ירושלים תרע"ב על שו"ע חו"מ] כתב וז"ל, הנה ידוע מכל דברי רבותינו האחרונים שהאלמגרב הוא חצי בין השמשות וכו' מקודם אלמגרב שבעה מינוטוס חסר רביע ואחר למגרב ג"כ שבעה חסר רביע ע"כ ע"ש שמאריך בזה לענין נזיקין.

להמשיך לקרוא "הלכות חנוכה – מספרו של רבי דוד עובדיה זצ"ל "נהגו העם"" ←

ילידת צפרו , בת משפחת פוני , נישאה ליצחק חמו .

הביאו לעולם שמונה ילדים, כולם נולדו בצפרו , שמותיהם: . שרה דבורה, עזר,מוניק, יעקב ז"ל,  עליזה,מאיר ז"ל, שושנה,  משה, ופנחס. חנה עסקה בייצור של כפתורים יפים המיוחדים לבגדי כלות, עלתה עם משפחתה ארצה בשנת 1962 היישר לבאר שבע

נלב"ע בכח' בכסלו , מקום מנוחתה בית העלמין בבאר שבע

יהיה זכרה ברוך

המידע נאסף והועבר ע"י נכדה מר חיים כהן מבאר שבע

נולד בר"ח ניסן תרפ"ב 29/3/1922 (למרות שבמרשם בספרו וב- ת.ז רשום 5/4/1922, שהוא יום ברית המילה ולא יום הלידה).

בזמן הלידה ההורים גרו ב"דאר אבא אפריאט". המשפחה גרה בקומה הראשונה והקומה השנייה הוקצתה לבית כנסת "צלא אזדידה" בו התפלל גם ר' שמעון חיים עובדיה.

למד ב"אם הבנים" שהיה ממוקם במלאח בבית הכנסת "צלא דלפוקי" ובשנת 1935 עבר לבניין חדש מחוץ למלאח. המורה האהוב עליו היה רבי דוד עטר שבא מ-מוגדור ללמד בצפרו.

בשנת 1931 עבר ללמוד בבית ספר "אליאנס" שהיה ממוקם עדיין במלאח ב-"דאר אלחמאם". בשנת 1932 אליאנס עבר לבניין בעיר החדשה. המורה ואח"כ המנהל היה מר אסא. בערבים המשיך ללמוד גם ב"אם הבנים".

בשנת 1936 המשיך לימודיו בבית הספר התיכון בפאס ועבר בהצלחה את בחינות הגמר שהתקיימו בשנת 1939 ברבט. מיד אחר כך ניגש לבחינות להתקבל לסמינר למורים של אליאנס בפריס אך בגלל פרוץ המלחמה ב-1939, השתבשו התכניות ונאלץ להסתפק בלימודי הנהלת חשבונות בהתכתבות עם בית ספר בפריס. בהמשך החל לימודי משפטים דרך המכון ללימודים גבוהים בפריס באוניברסיטה של אלג'יר ואחר שהשלים דרך אותו מכון את לימוד המשפט המרוקאי קיבל תעודת עו"ד, התקבל לעבודה במשרד האוצר המרוקאי. בהמשך שינה כוון למד כלכלה ובמאי 1955 עבר את הבחינות בהצלחה.

עיסוקים במרוקו : עבד כמורה לצרפתית ב"אם הבנים" ובתקופה קצרה גם בישיבת "בית דוד", כיהן כמזכיר גזבר ומנהל חשבונות של הקהילה, כיהן כחבר ועד הקהילה וכסגן יו"ר הוועד במקביל לכהונתו של רבי דוד עובדיה כרב העיר, מורה למאות תלמידים באליאנס, עבד במשרד האוצר בעיר מקנס וברבט כמפקח על דוחות הכספיים של חברות הביטוח.

פעילות בוועדות הקהילה : בחברת ביקור חולים, ביקורי חולים בבתיהם העסקת אח ומילדת מוסמכת והבאת רופא לבית החולה. הפעלת בית מרקחת עם מלאי תרופות הסעת חולים לבית החולים בפאס. היה איש קשר עם מוסדות יהודים עולמיים כמו אוצר התורה, ג'וינט אמריקה, ובוועדה שהכינה את ההשתתפות בקונגרס העולמי בארה"ב בו השתתפו שני נציגים ממרוקו. היה חבר בוועדת העלייה לישראל. בנובמבר 1987 קיבל את אות הוקרה מההסתדרות  הציונית העולמית. היה חבר בוועד החגיגות בעיר, כיהן כיו"ר ועד אגודת בוגרי אליאנס שהפעילה מועדון חברים.

שמעון נישא ל-סיטי-רות לבית חמו ב- כ"ו חשון תש"ז 20/11/1946 ונולדו להם 3 ילדים : יצחק, עמרם וציון.

באוגוסט 1951 עזב את צפרו למקנס ואח"כ לרבט. ברבט ארח מבקרים מצפרו וגם הוא נסע הרבה פעמים לצפרו ועסק בבירורים והשכנת שלום בקהילה.

להמשיך לקרוא "שמעון אפרתי -אפריאט ז"ל" ←

להמשיך לקרוא "סיפור העלאת עצמותיו של ר' יעיש מאמאן ע"ה" ←

נולד בצפרו ב- 19/5/1929 לחנה ורפאל בן זכרי.

נקרא על שם הסבא רבה, רבי אלישע אפריאט זצ"ל. סבתו תמו, היא בתו של רבי אלישע אפריאט "קדיש דרבנן" שנישאה לר' יהושע בן זכרי.

אחותו של אלישע חסיבה נישאה לר' מאיר כהן חזן ומיקירי בית הכנסת קהילת צפרו באשדוד.

למד מגיל 3 בתלמוד תורה ב"אם הבנים". המשיך לימודיו בבית ספר אליאנס ולאחר מכן למד בבית ספר על יסודי בעיר פס במגמת חקלאות.

היה חבר בתנועת "הבונים" בספרו, במסגרתה השתתף בשנת 1950, בסמינר בנושא תורת הסוציאליזם, חצי שנה בצרפת בטירה בעיירה שליד מרסיי וחצי שנה בישראל בקיבוץ נצר סירני כדי להכשירם כגרעין-קבוצת חלוצים לעליה לארץ.

כשחזר מהארץ לצפרו מונה להדריך נערים בתנועת הבונים ואז ארע אסון השיטפון-אלחמלה. בתמיכת הג'וינט הקימו מחנה מעבר לילדי המשפחות שבתיהם נהרסו בשיטפון.

ב- 4/9/1952 עלה ללא הסכמת הוריו לישראל, דרך קזבלנקה, מרסיי ובאניית " חיפה" לחיפה. מחיפה נקלט בקיבוץ צאלים ועבד בחקלאות על פי הכשרתו. בקיבוץ ביצע תפקידים כחצרן, רפתן, נהג, והכי אהב כרועה צאן.

כשעזב את הקיבוץ עבד בחוות צאן פרטיות חווה הידועה כיום כחוות אריק שרון ובחוות "גולדברג" ו"מיגדה", כמחסנאי במחנה נתן וכפקיד בסוכנות היהודית.

להמשיך לקרוא "אלישע בן זכרי ז"ל" ←

1/10/2019

דניאל תורג'מן , בנם של יהודה ולילי תורג'מן , נכדם של אידה וניסים תורג'מן ז"ל, ילידי צפרו , נמצא בימים אלו בטיול במרוקו והוא בחר לשתף אותנו בתמונות וסרטונים מהביקור הקצר שלו בצפרו.

דניאל מסר כי עצוב היה לראות את העזובה, את ההזנחה של המונומנטים האחרונים , עדות לקיום הקהילה המפוארת שהייתה שם. אם הבנים מוזנח , מהמלאח של צפרו לא נותר דבר, ממש עצוב .

תודה לך דניאל על שיתוף המידע

להלן גלריית תמונות וסרטון מהביקור הקצר בצפרו :

אם הבנים

קסקד מפל המים בצפרו

בית הכנסת באם הבנים

בית הכנסת באם הבנים

המלאח בצפרו

המלאח בצפרו

בית הכנסת באם הבנים

קסקד מפל המים בצפרו

קסקד מפל המים בצפרו

הבריכה בצפרו

המלאח בצפרו

בית הכנסת באם הבנים

בית הכנסת באם הבנים

אם הבנים

אם הבנים

אם הבנים

המלאח בצפרו

אם הבנים

אם הבנים

בית הכנסת באם הבנים

המלאח בצפרו

בית הכנסת באם הבנים

בית הכנסת באם הבנים

הבריכה בצפרו

אם הבנים

צפרו

אם הבנים

בית הכנסת באם הבנים

המלאח בצפרו

בית הכנסת באם הבנים

בית הכנסת באם הבנים

קסקד מפל המים בצפרו

בית הכנסת באם הבנים

המלאח בצפרו

בית הכנסת באם הבנים

אם הבנים

אם הבנים

בית הכנסת באם הבנים

דניאל תורג'מן

שלום רב ,

ר' משה טובלי זצ"ל היה מדי שנה לאורך שנים רבות , בכל חג  , היה כותב , עורך ומדפיס באלפים ,עלונים אשר באמצעותם הנחה והדריך איך לקיים את חגי ישראל כמנהג קהילת יהודי צפרו מרוקו. לחצו כאן לקורות חייו .

גם היום, עשור לאחר פטירתו ובסיעתא בדשמייא הכוללת טכנולוגיה, ר' משה טובלי עדיין מחלק עלונים לכל בני הקהילה ,לכל דורש מכל מקום בעולם.

מי ייתן ועלונים אלו המסמלים את מאמציו,  צוואתו ומורשתו ימשיכו לראות אור וימשיכו להדריך ולסייע בשימור מורשת אבות .

מצ"ב קישורים להורדת קבצי סדר ליל ראש השנה ותוספות לתפילה ליום הכיפור :

(להורדה וצפייה לחצו על התיאור מטה )

סדר ליל ראש השנה כמנהג קהילת צפרו מאת ר' משה טובלי זצ"ל

סדר תפילות לראש השנה ויום כיפור כמנהג קהילת צפרו מאת ר' משה טובלי זצ"ל

פרסום זה יהיה לעילוי נשמתו , מזכה הרבים משכים ומעריב , ר' משה טובלי בר אסתר ע"ה

חג שמח, שנה טובה ומתוקה

בס"ד

נלב"ע כ"ב אלול ה'תשע"ט ( 1938-2019)

נולד בצפרו לאסתר לבית חמו ולמימון איטח ע"ה אח לחיים איטח, עזיזה באנוז ומסעודה אלבז.

בשנת 1961 נישא לאסתר לבית רוומי ילידת פאס, בשנת 1964 עלו לארץ ישראל, קבעו את ביתם באשדוד. הביאו לעולם שבעה ילדים ע"פ הסדר הבא : סוניה, מימון, נועה, ז'ילבר, סמדר, שמשון וחלי.

במרוקו עסק במסחר של רכבים, בארץ עבד בעיריית אשדוד ולאחר מכן בחברה למתנסים עד לצאתו לגמלאות.

משפחתו ומכריו מעידים עליו כאיש משפחה חם ואהוב, ישר דרך, צנוע, בעל גישה חיובית ותמיד נכון לסייע. כל אלו ועוד הפכו אותו לדמות מוכרת ואהובה באשדוד.

נקבע מקום מנוחתו בבית העלמין באשדוד ,

יהי זכרו ברוך ונשמתו צרורה בצרור החיים.

נכתב בסיוע בתו, חלי איטח היו'

נתבש"מ כו' באלול ( 1851- 1938 )

נולד בצפרו בי״ד תשרי תרי״א , בנם של קדושים,  רבי עמרם ומסעודה אלבז, נישא לצדקת מסעודה אלבז והביאו לעולם שושלת קדושים דבקה בתורה, רבי יקותיאל מיכאל וחנה עזיזה אלבז.

שירת כדיין וכרבה הראשי של צפרו שנים רבות ובסוף ימיו נתמנה לדיין ממלא מקומו של רבי שלום אזולאי. זכה לגבורות ונשאר במינויו זה עד יומו האחרון .

בין כתביו של רבי אבא זצוק"ל  , "זובחי הזבח " על שטיחה וטריפות , "דין אבא" שאלות ותשובות בהלכה , "מילי דאבא" לקוטים על התורה ( הוצא לאור ע"י נכדו רבי מאיר אלבז ) , "נימוקים על השולחן" , "בית האוסף " ליקוטים מדעיים מספרים שונים

זכות הצדיק תגן עלינו ויהיה זכרו ברוך
נכתב בסיוע אתר מרוקו רשת של אלי פילו היור'

נולד בשנת תצ"ט ונתבש"מ בכ"ה באלול שנת תקס"ט (1739-1809).

הגאון רבי שאול ישועה אביטבול זצ"ל [-זקנו של רבינו הרמ"א, חותן זקנו רבי יהודה] נולד לאביו הגאון רבי יצחק זצ"ל שנמנה על חכמי העיר. התייחס ביחוסו לזקנו אביו אביו – רבי ישועה זצ"ל – שכפי המקובל נגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב בליל חופתו. וכן חרות על מצבת רבי ישועה הנכד "אדונינו שנגלה עליו אליהו הנביא ז"ל בחופתו כהר"ר ישועה".

נוסח דומה מופיע בכתובת בתו של רבי שאול ישועה, הצדקת מרת רבקה ע"ה [שנישאה להגאון רבי יהודה אלבאז זצ"ל זקנו של רבינו הרמ"א וכמובא לעיל]:

"דא כלתא בתולתא בת כ"ה הטוב החכם השלם הדיין המצויין רב הכולל כמוהר"ר שאול ישועה ס"ט בר כבוד השם הטוב החכם השלם ענותן ושפל ברך כה"ר יצחק ז"ל בר כבוד הה"ט הישיש ונכבד שנגלה אליו אליהו בחופתו ר' ישועה ז"ל".

למד תורה בימי חורפו ככל הנראה מפי הגאון רבי יוסף בן עטייא זצ"ל ומפי אביו הגאון רבי יצחק זצ"ל. רבו המובהק היה הגאון רבי אליהו הצרפתי זצ"ל מרא דאתרא דפאס, שהלך אליו וקנה ממנו תורה ודעת. כן רבו רבי אליהו היה מצוי לעתים תדירות בעיר צפרו בה נפגשו בעת ביקוריו שם. רבי שאול היה מכנה את רבו בתואר "משי"ח" [-מורי שיחיה]. ותמיד שאול שאל את דעת רבו העליונה אם מסכים הוא לסברותיו. ורבו היה מעריצו ומאיר לו פנים.

רבי שאול ישועה היה מושך בעט סופר ולשונו היתה שנונה וחדה, באמצעותה חרט בעט סופר מהיר חידושים בכל מקצועות התורה. כן היתה לו בקיאות מדהימה בספרי חכמי מרוקו שרובם היו עדיין בכתובים…

זכותו תגן עלינו ויהיה זכרו ברוך

פירוט נוסף אודות חייו בספר ביד רמ"א