חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

הגאון רבי דוד עובדיה זצוק"ל

בס"ד

התבש"מ בל"ג לעומר , י"ח אייר ה'תש"ע ( 1917- 2010 )

אחרון רבני צפרו , רבי דוד נולד בצפרו באייר תרע"ח , בנו של רבה של צפרו , הגאון רבי ישועה שמעון חיים עובדיה זצוק"ל .

בהיותו בגיל ל"ד עם פטירתו של אביו, ישב על כסאו ברבנות העיר ואף קודם לכן כבר עמד לימין אביו בהנהגת העיר עם זקנותו ומצב בריאותו הרופף של אביו זצ"ל. תפקיד זה מילא 10 שנים , בשנת 1952 התבקש לכהן כרב העיר רבאט לאחר מכן בשנת 1961 התמנה לרבה של פאס וב- 1963 לזמן קצר מילא את תפקיד רבה של מרקש

רבי דוד עובדיה

כמו כן היה איש חינוך מהמעלה הראשונה אשר הוציא תחת ידיו מורים ,תלמידי חכמים ובעלי מקצועות בכירים רבים.  תפקידים נוספים אשר מילא במרוקו : מפקח בית הספר "אם הבנים", חבר הוועדה לרפורמה בחינוך (במרוקו), נשיא של כבוד בקהילת צפרו ,מפקח על החינוך היהודי, חבר הפרלמנט במרוקו ועוד…

להמשיך לקרוא "הגאון רבי דוד עובדיה זצוק"ל"

ספר חדש ! מיתרי סְפְרוֹ בהוצאת דניאלה ויצחק מלר

מה הביא את יצחק מלר, פרופסור לרפואה , מנתח נודע, יליד אוסטריה, לכתוב אוסף סיפורים על העיר ספרו שבמרוקו?

מה גרם לדניאלה מלר , אמנית פלסטית , ציירת מוכשרת, ילידת תוניסיה, לתת ביטוי לאומנות שלה דווקא דרך עיר קטנה במרוקו ?

לאיזה רב גדול ומפורסם היה שייך הבית בו התגוררו במהלכם שהותם בספרו?

את התשובות לשאלות הללו ועוד נקבל מבני הזוג מלר אשר יופיעו בכנס ילידי ספרו שיתקיים באוניברסיטת בר אילן ב- 28 לחודש מאי 2019.

החודש יוצא לחנויות ספרם "מיתרי סְפְרוֹ" אוסף נכבד של סיפורים וציורים על העיר הנמצאת למרגלות הרי האטלס , תוצר של שהותם הארוכה בעיר בשנת 2017.

כנס ילידי ספרו ובני משפחותיהם ! יהיה מרתק !!

ציור מזוזה , הקהילה היהודית בעיר מתוך הספר מיתרי ספרו
ציור מתוך הספר "מיתרי ספרו"

רבי יוסף רחמים מאמאן זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ י"ג באייר תשס"ב (1912-2002)

מאת : הבן  רפאל  עמרם ממן היו' , המפרסם כאן תמצית מתוך הספר שנכתב על ידו לזכר אביו "חכמת יוסף " דברי זיכרון והנצחה בתום 11 חודשים לפטירתו

ספור חייו של  מור אבי הרה"ג יוסף רחמים מאמאן זצוק"ל  מאיר דמות מיוחדת ויוצאת דופן. על רקע הבית בו גדל והתרבות התורנית שבה צמח , ניתן לעמוד על  המניעים  שעיצבו את אישיותו ואת סגנון חייו.

רבי יוסף בלימוד עם מור אביו הרה"ג רפאל עמרם מאמאן

ניתן לעמוד על המניעים הנפשיים שעיצבו את אישיותו ואת סגנון חייו..

להמשיך לקרוא "רבי יוסף רחמים מאמאן זצ"ל"

שמואל חוטה בן אסתר ז"ל

בס"ד

 נלב"ע בי"ג באייר התשל"ה (1900-1975)

מאת : הנכד יניב הרוש

שמואל חוטה ע"ה נולד בספרו שבמרוקו , נישא לחנה בת שלום וידאל ז"ל.

במרוקו עסק במסחר של מוצרי מזון ובדים בחנות במלאח' והיה אמיד מאוד.

היה  דמות חשובה ומכובדת בקרב הקהילה , גידל משפחה גדולה לתפארת ושימש כאומנה לילדים נוספים מהמשפחה המורחבת (סייע בידם להתחתן כולל נדוניות).

היה אדם דתי ועסק בתורה, חסדים ומתן בסתר וכך גידל את 12 ילדיו (ועוד כמה שלא שרדו).

סבא שמואל היה ציוני ועמד בקשר עם שלוחים מארץ ישראל והקק"ל .

בשנת 1948 (אחרי לח'מלה)  החליט לעלות עם משפחתו ארצה ועבר זמנית לעיר מכנס.

נתפס והוחזר עם כל משפחתו למרוקו.

בשנת 1955 עם עלייתה לארץ הגיעה המשפחה לשער עליה ומשם לב"ש, שם פתח חנות ירקות ועבד בה מס' שנים בודדות.

נקבע מקום מנוחתו בבית העלמין הישן בבאר שבע.

יהי זכרו ברוך.

שמואל וחנה חוטה ז"ל

קישור לעמוד ההנצחה של מרת שמואל חנה חוטה ז"ל 

 

בני קהילת צפרו שנפלו במערכות ישראל

שלמה סויסה ז"ל

בן מימון וחנינה, נפל ביום י"ט בתמוז תשי"ז (18.7.1957)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שאולי-יהושוע שוקרון ז"ל

בן מאיר-שלמה ועישה, נפל ביום י"ט בתשרי תש"י (12.10.1949)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

מכלוף אלבז ז"ל

בן דויד ודבורה, נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ג' בשבט תשי"ז (5.1.1957)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

מאיר אוליאל ז"ל

בן מנחם וחנה, נפל ביום י"ט באדר א' תשכ"ב (23.2.1962)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות האזרחי ברמלה.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

אלישע אוליאל ז"ל

בן אסתר (סטה) ורחמים, נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד(11.10.1973)

הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שמואל אלבז בן סיטי ופנחס חללי צהל

שמואל אלבז ז"ל

בן סיטי ופנחס , 29.10.1973 נפצע קשה וביום ז' בחשוון תשל"ד (2.11.1973), נפטר מפצעיו.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 וידאל אזולאי בן חסיבה ואבא חללי צהל

וידאל אזולאי ז"ל

בן חסיבא ואבא ,  נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 יהודה אסולין בן מסעוד עישה חללי צהל

יהודה אסולין ז"ל

בן מסעוד ועישה ,  נפל ביום כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1957)

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בגבעת שאול ירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 הרוש רפאל בן מוניק ורחמים חללי צהל

רפאל הרוש ז"ל

בן מוניק ורחמים ,  נפל ביום א' בסיוון תשמ"ה (20.5.1985)

הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחדרה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שוקרון אלברט בן שלמה ושמחה חללי צהל

אלברט שוקרון ז"ל

בן שלמה ושמחה ,  נפל ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967)

הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

וידל רפאל חללי צהל

רפאל וידל (בן עזרא) ז"ל

בן אלישע וחדוה ,  נפל ביום כ"ו באלול תשל"ו (20.9.1976)

הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

אלישע שרביט בן יצחק ואסטריה חלל צהל

אלישע שרביט ז"ל

בן יצחק ואסטריה ,  נפל ביום י"א בתמוז תשכ"ד (20.6.1964)

הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שבחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שלום וידל חללי צהל

שלום וידל ז"ל

בן רחל ומאיר ,  נפל ביום ל' בסיון תשל"ד (20.6.1974)

הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

רב"ט מאיר חמו ז"ל

מאיר חמו ז"ל

בן יצחק וחנה ,  נפל במילוי תפקידו – ביום י"ב בטבת תשל"ח (22.12.1977) בעת שירות מילואים

מקום מנוחתו , בית העלמין הצבאי בבאר שבע

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

משה מוריס אבוטבול סהראוי ז"ל

בן אבא וחנה , נפל בשנת 1969

מקום מנוחתו , בית העלמין הצבאי אשדוד

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

ניסים בן ארוש ז"ל

בן יאיר ושמחה-מלכה, נפל בשנת 1949

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי ברחובות

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

אהרון טובלי ז"ל

בן קמילה ויובל נפל בשנת 1982 
מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי אשדוד

מצב קישור לעמוד ההנצחה שלו 

דניאל טובלי ז"ל

בן אברהם ז"ל ושמחה. נפל בשנת 1976

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי ברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

 

ראובן נחמני ז"ל

בן סולטנה (מלכה) ואשר , נפל ב- 1948

מקום מנוחתו בבית העלמין בהר הרצל ירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

מימון נחמני ז"ל

בן סולטנה (מלכה) ואשר , נפל ב- 1948

מקום מנוחתו בבית העלמין בהר הרצל ירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

עמור אסולין

עמור (עמוס) אסולין ז"ל

בן עזיזה ודוד , נפל ב- 1948

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי בחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

נתן אלבז

נתן אלבז ז"ל

בן מסעוד ורחל , נפל ב- 1954

סיפור מופת לאחר מותו הוענק לנו עיטור המופת

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי בקריית שאול

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

יהיה זכרם ברוך לעד

ילידי צפרו שנפלו חללים במלחמת הקוממיות בתש"ח ובמעשי גבורה בישראל

בס"ד

מאת : דוד אפרתי – אפריאט

שני האחים ראובן ומימון בנים של סולטנה ואשר נחמני : נולדו בעיר ספרו במרוקו ועלו כילדים עם הוריהם בשנת 1935.

ראובן נחמני

ראובן , נולד ביום ז' בשבט תר"ץ 5.2.1930 , למד בבתי הספר אליאנס בירושלים שנה וחצי בצנזורה הבריטית היה חבר בהגנה. משאת נפשו : עליית יהודי מרוקו.

ראובן, נפל ביום ד' באייר תש"ח 13.5.1948, עם נפילת כפר עציון. הובא למנוחת עולמים עם שאר חללי הגוש ביום 17.11.1949 בבית הקברות בהר הרצל בירושלים.

מימון נחמני

מימון , נולד ביום ל' בשבט תרפ"ז 2.2.1927, למד בבי"ס אליאנס בירושלים.בגיל 15 הצטרף לשורות ההגנה.לחם במלחמת העצמאות כרגם והשתתף בקרבות רבים בסביבות ירושלים. ליווה את המשוריינים העולים להר הצופים,באחת הפעמים נפצע והמשיך להילחם עד אשר הגיעה תגבורת שהוציאה את המשוריין עם כל האספקה והנשק שבו (ארבעת חבריו במשוריין נפלו).שכב פצוע בבית חולים ואח"כ חזר לתפקידיו בגדוד מוריה.

מימון, נפגע ונפל בהתפוצצות מרגמה במחנה שנלר בירושלים ביום כ"ד באייר תש"ח 2.6.1948 (שבועיים אחר נפילתו אחיו הצעיר ראובן).נקבר בשיח' באדר וביום כ"ח באלול תש"י 10.9.50הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בהר הרצל בירושלים.

עמור אסולין

עמור (עמוס) אסולין , בנם  של עזיזה ודוד אסולין ,נולד בשנת 1926 בעיר ספרו במרוקו. סיים לימודיו בהצטיינות בבי"ס אליאנס בעירו, המשיך ללמוד בבית ספר לחקלאות בעיר פס כהכשרה לעלות לארץ ולעבוד באדמתה. היה בעל גוף אתלטי ומפותח,מדריך ספורט יחיד בעירו. חזה את תקומת המדינה. ארגן את הצעירים למערך להגנה יהודית עצמית נגד פורעים ערבים ולקראת העלייה לארץ. בשנת 1946 עלה לארץ .עבד בקבוצת בארות יצחק כשנה וחצי. היה חבר בהגנה ומטעמה נשלח לבית ספר לנוטרים.

עמור , נפל ביום ט' בשבט תש"ח 20.1.1948 , בהתקפה שערכו הערבים על יחיעם,נפצע פעמיים עד שהגיע כוח בריטי וחילץ את הנפגעים,פונה לבי"ח הצבאי בחיפה ולאחר שנקטעה רגלו מת מפצעיו.

 

נתן אלבז

נתן אלבז (סיפור מופת) – נולד ב-17/10/1932  בעיר ספרו, בן בכור לחמשת ילדי המשפחה, בגיל 17 בשנת 1949 עלה לישראל לבדו במסגרת עליית הנוער חרף התנגדות הוריו (הוריו עלו לישראל רק בשנת 1962). בשנת 1952 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גבעתי

 

ביום 11.2.1954 עסק נתן בפירוק רימונים ותוך כדי כך הופעל אחד מהם בהשגיחו בסכנה הצפויה לחבריו שנמצאו בקרבת מקום ,התרחק מהם בריצה כשהרימון בידיו והשליך את עצמו על הרימון.

נתן אלתרמן כתב שיר עליו "רצת חיש, בלי עמוד,כאילו אחזך הטירוף כי עז.

רצת חיש ופנים האפילו כפני איש הפורץ לבוז בז

כה מהרת לרוץ שאפילו הצטדק לא הספקת אלבז

                                      …..                                                             "

גם עמוס אטינגר כתב שיר עליו "נתן" שהולחן והושר על ידי ג'ו עמר.

על מעשה זה הוענק לו באפריל 1973 עיטור המופת על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר.

יהיה זכרם ברוך

רֶגָע שֶׁל אֹור בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר אֵם הַבָּנִים

בס"ד

מאת : שמואל בן אור אביטל (אביטבול )

רְצֹונִי לְסַפֵּר עַל חֲוָיָה מְיוּחֶדֶת מִיַּלְדוּתִי בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר אֵם הַבָּנִים בְּצִפְרֹו שֶׁבִּדְרֹום מָרֹוקֹו. הַיָּמִים יְמֵי מִלְחָמָה (1942) וּמָצֹור, בַּלֵּילֹות מְנֹורֹות הַחַשְׁמַל

בְּבֵיתֵנוּ הָיוּ תָּמִיד מְכוּסֹּות בְּמַגָּבֹות עָבֹות לְהַסְתִיר אֶת הָאֹור מֵחַשַׁשׁ הַפְּצָצֹות מֵהַאֲוִּיר עַל בַּתֵּינוּ, שֶׁהָיוּ אָז מִחוּץ לַ"מִלְּלַּאח" שֶׁבֹּו גָּרוּ בִּמְצוּקָה רַבָּה יְהוּדֵי צִפְרֹו.

עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵילֹות חָלַמְתִי תָּמִיד עַל יְרוּשָׁלַיִם וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵיךְ לַעֲלֹות לָאָרֶץ

שֶׁלָּנוּ מִמֶּנָּהּ גָּלִינוּ וְלִחְיֹות בַּגָּלוּת הַאֲרוּרָה וְהַאֲרוּכָּה. הִסְתַרְתִּי אֶת עֶרְגָּתִּי בְּקִרְבִּי כְּסֹוד כָּמוּס וּבְמֶרְכָּז כָּל חֲלֹומֹותַי עַל יְרוּשָׁלַיִם הַאֲהוּבָה עָלַי.

הֹורֵינוּ וּמֹורֵינוּ הַיְקָרִים הִסְתִירוּ מֵאִיתָּנוּ עַל הַמִּתְרַחֵשׁ בָּעֹולָם אָז, הִסְתִירוּ מֵאִיתָּנוּ אֶת חֹומְרָת הַמַּצָּב הַמִּלְחַמְתִי שֶׁל עֲרִיצּוּת מֶמְשָׁל וִישִׁי הֶאָרוּר. אָנוּ הַיְלָדִים יָדַעְנוּ מִבְּלִי שֶׁיֹאמְרוּ לָנוּ מַה קֹורֶה בָּעֹולָם. וְחַשְׁנוּ בְּלִיבֵּנוּ מִכָּל מִינֵי סִימָּנִים אֶת הַמַּצָּב, הַמְּנֹורֹות הֶעָטוּפִים בְּמַגָּבֹות בַּלֵּילֹות, בְּגָּדֵינוּ הַשְׁחֹורִים הַמְּסַמְּלִים אֲבֵילוּת וְסָבִיב קַצְוֹותָּם חוּט עָבֶה וְאָדֹום, סֵמֶל הַדָּם, הַפְּשִׁיטוּת הַפִּתְאֹומִיִּים שֶׁל הַ"גּוּם" (עֲרָבִים מוּסְלְמִים קַנָּאִים) שֶׁאוּמְנוּ עַל יְדֵי הַצָּרְפָתִים בְּמֶמְשָׁל וִישִׁי לְהִתְנַפֵּל עַל הַיְּהוּדִים וּלְהָעִיק עָלֵינוּ בִּזְמַנִּים מְסוּיָּמִים, הָיוּ מֵהַסִּימָּנִים שֶׁאָנוּ הַיְּלָדִים הֵבִינוּ דָבָר מִתֹּוך דָבָר מֵאֲלֵיהֶם כִּי מַצָּבֵנוּ קָשֶׁה, לַמְרֹות מַאֲמָּצֵי הַהֹורִים וְהַמֹּורִים וְכַוָּנָתָם הַטֹּובָה לְהַסְתִיר מֵאִיתָּנוּ, וְאָנוּ הַקְּטַנִּים, יָדַעְנוּ, לָמַדְנוּ וְשָׁתַקְנוּ.

חַשְׁנוּ בְּלִבֵּנוּ אֶת הָעֶצֶב וְהַצַּעַר הַגָּדֹול שֶׁאַחֵינוּ בְּאֵירֹופָה נִשְׂרָפִים בַּמַחֲנוֹת וּמְקַדְּשִׁים אֶת שֵׁם הַשֵּׁם בַּרַבִּים מוּל עֹולָם מְאַיֵּים וּמְסוּכָּן, כַּנִּרְאֶה זֹוהֵי הַסִיבָּה לִבְגָּדֵינוּ הַשְּׁחֹורִים עִם הַפַּסִּים הַאֲדוּמִּים כַּדָּם. יָדַעְנוּ זֹאת גַּם בַּשַּׁבָּתֹות אַחֲרֵי קְרִיאַת הַתֹּורָה שֶׁמִּישֶׁהוּ מְסַפֵּר לַקָּהָל אֶת הַחֲדָשֹׁות מִגֶּרְמָנְיָה הַאֲרוּרָה, וּתְפִילֹּותֵינוּ שֶׁל הַמּוּסָף הָיוּ מַמָּש תַחֲנוּנִים לְאֵל עֶלְיֹון שֶׁלּא יַסְתִיר פָּנָיו יֹותֵר מִדַּי כִּי מִידַּת הַדִּין גֹּובֶרֶת, וְאָנוּ הַקְּטַנִּים יָדַעְנוּ כִּי עֹולָם בְּחֶסֶד יִיבָּנֶה וְסֹוף סֵבֶל עַמֵּנוּ יָבֹוא בִּמְהֵרָה, וְנִזְכֶּה לַעֲלֹות לִירוּשָׁלַיִּם הַקְּדֹושָּׁה בָּבַת עֵינֵינוּ . וְאָנוּ הַיְּלָדִים יָדַעְנוּ, שָׁתַקְנוּ, וּבָכִינוּ. וּתְשׁוּבָתֵנוּ הָיְתָה לִשְׁקֹוד חָזָק בַּלִּימּוּדִים וְזַעֲקָתֵנוּ הַחֲרִישִׁית תִּפְתַח אֶת שַׁעֲרֵי הַתְּפִילָּה, וְאֹויְבֵינוּ לֹא יַצְלִיחוּ לְהַשְׁמִידֵנוּ.

להמשיך לקרוא "רֶגָע שֶׁל אֹור בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר אֵם הַבָּנִים"

ליל המימונה כמנהג "קהילת צפרו" מרוקו

בס"ד

מסדרים את השולחנות בחלב חמאה וירק כגון שבולים ירוקים ופרחים, המשפחות מבקרות אחת את השנייה, ובפרט אצל הרב או זקן המשפחה לקבל ברכתו, וכל משפחה לפי הנוהג המקובל אצלם, הללו מתיזים חלב על מצח המתברך, והללו נותנים לו תמרה ממולאת בחמאה ודבש, ויש אחרים שמכינים למבקרים לביבות מחמץ, והכוהנים באים מבית לבית עד בית הרב לברך ברכת כוהנים.

ראש המשפחה טובל בירק [חסה וכדומה] בקערה של חלב, ומתיז קלות על מצח המתברך ואומר בקול ובניגון ביחד עם בני הבית פסוקים מספר משלי .

כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ:

כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים:

אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד:

וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם:

גֹּל אֶל יְהֹוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ:

כֵארְכֶב אִילָה אַלְלַהּ עְמָאילֶק ווִּתִירתְבוּ תִיכְמִימָתֵאק

וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ:

וִּויתְעאָמְרוּ מכַאנֵזק בִזְרָאע וּשְראָב מעָאצְרֵכּ אִיפִיתוּ

הקהל אומר ג"פ.

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:  דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:

והכהנים המברכים אומרים ג"פ.

יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ:  יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:  יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

ואח"כ עונה הקהל פסוק זה.

וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם:

ולאחר מכן מברך ראש המשפחה את בני הבית בברכת מי שברך.

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה. וְכָל הַקְּהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַטְּהוֹרוֹת. הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם. וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם. מַלְכָּא דְעָלְמָא הוּא יְבָרֵךְ יַתְכוֹן. וִיזַכֶּה יַתְכוֹן. וְיִשְׁמַע בְּקַל צְלוֹתְכוֹן. תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִכָּל צָרָה וְעַקְתָּא. וִיהֵא מֵימְרָא דַּיהֹוָה יאהדונהי בְּסַעַדְכֶם. וְיָגֵן בַּעַדְכֶם. וְיִפְרוֹשֹ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ עֲלֵיכֶם. וְיִטַּע בֵּינֵיכֶם אַהֲבָה וְאַחְוָה. שָׁלוֹם וְרֵיעוּת. וִיסַלֵּק שִֹנְאַת חִנָּם מִבֵּינֵיכֶם. וְיִשְׁבּוֹר עוֹל הַגּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵיכֶם. וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים. וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:

אח"כ כל אחד הולך לביתו ,נפרדים לשלום בברכת תרבח ותסעד.

 

 

 

 

חג כשר ושמח

בס"ד

מצוות זיכוי הרבים  , שעוברת בירושה מאבותינו מופיעה במלוא הדרת בערב החג .

תמיד מרגש לראות רבים מבני הקהילה בהכנות לחג , את מטי אפריאט היקר ואת חברי וועד בית הכנסת קהילת צפרו בחלוקת המצות השמורות , את שלמה לוטטי מתרוצץ ומגיע לכל פינה לחלק את חרוסת ולאחל חג שמח.

אני בטוח שרבים ונוספים עמלו וטרחו וקיימו מסורת אבותינו בערב החג , סליחה ומחילה על כל מי שלא הזכרתי כאן .

כאן המקום גם להזכיר כי לאתר יש עמוד הורדות בו תוכלו להוריד את מדריך המשתמש לקיום ליל הסדר כנהג אבותינו שהוכן ע"י ר' משה טובלי ע"ה . אתם מוזמנים ללחוץ כאן לעבור לעמוד ההורדות ולהדפיס לכם את סדר ליל פסח 

חג פסח שמח וכשר

 

עמוס (עיוש) איטח ז"ל

נלב"ע ב' ניסן התשע"ז ( 1932-2016)

נולד בצפרו שבמרוקו לסוליקה וימין איטח ע"ה

היה ממקימי העיר דימונה והכור הגרעיני, רוב פועלו בחייו הקשור לביטחון המדינה אסור עדיין לפרסום .

זכור כאדם צנוע ועניו אך גדול במעשיו, אהוב על הבריות ועל משפחתו. התגורר באשדוד בשנים האחרונות ומקום מנוחתו נקבע ביבנה לצד נכדו שאהב צחי איטח ז"ל, חלל צה"ל האחרון שנפל בלבנון.

אזכרתו תתקיים בתאריך 29 אפריל 2019 בבית העלמין ביבנה.

יהי זכרו ברוך

 

רבקה רחמה אפריאט לבית פוני ז"ל  

נולדה בעיר צפרו בשנת 1897. אחות לחמש בנות ואח אחד.

אביה, שלמה פוני-חלפון היה איש אמיד "אלמקדם שלמה ," כיהן יו"ר חברת ר' שמעון בר יוחאי שתמכה בעניים וטיפלה בקבורת נפטרים.

אימה, מרים לבית אזולאי.

השם רחמה נוסף לה לשם רבקה, לישועה וריפוי ממחלה קשה.

נישאה בגיל 12 ל- אבא אפריאט בתאריך  2/6/1909 .

הייתה חברה בוועד של חברת "אם הבנים" בספרו מאז היווסד החברה בשנת 1917.

ביתם היה פתוח לרווחה ולבית ועד לחכמים ולשד"רים מירושלים. קבלה אורחים בסבר פנים יפות. טיפלה בבני המשפחות שנפגעו באסון השיטפון של נחל אגאי שארע בליל א' של סוכות תשי"ב שהפיל חללים רבים.

חילקה מנות מזון לנזקקים, פעלה רבות להשכנת שלום, הייתה עזר כנגדו של בעלה אבא אפריאט בשנים הטובות כשצבר נכסים רבים וגם בשנים הקשות של פשיטת רגל ודאגו להחזר חובות לכל הנושים.

ילדיהם 5 בנות ו- 5 בנים : יקוט חוטה, ציפורה בן יעיש, פנחס, שמעון, זוהרה הרוש, אסתר בללתי, שלום, חיים, אבנר וסוזן בן-זכרי.

עלו לישראל בספטמבר 1955 בערב סוכות תשט"ו. ילדיהם חיים ואבנר עלו לישראל

כיחידים 5 שנים קודם להם במסגרת עליית הנוער.

מגורים בישראל : ברמלה, במושב בית עוזיאל גידלה עופות עזים וירקות ובבאר שבע.

התאלמנה בכ"ה תמוז תשי"ט.

עיסוקים בישראל : גידלה עזים עופות וירקות במושב ונסעה ברחבי הערים בצפון במרכז ובדרום עד באר שבע לבקר את עשרת בני משפחתה.

נפטרה : תאריך עברי ב-ו' ניסן תשמ"ג 20/3/1983 . הותירה אחריה 57 נכדים 79 נינים וחמישה ניצנים .

נקברה בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.

יהיה זכרה ברוך

רשם : דוד אפרתי, נכד

 

 

כנס ילידי סְפְרוֹ ובני משפחותיהם , בעקבות עדכון שעון קיץ עדכון שעת המפגש 15:30 – 20:00

 

תכנית יום העיון קהילת יהודי ספרו

15:30-16:30 – בזמן קבלת פנים וההתכנסות בלובי יתקיימו הפעילויות הבאות : 

מפגש דורות , חברים ומשפחות, יוגש כיבוד

תערוכת מציגים , ספרים , תמונות ומצגות

עמדת תיעוד וסריקה – פרויקט "הדור הזה" , המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)

מחיר כרטיס השתתפות ליחיד : 50 ש"ח , למעבר לעמוד ההזמנה והתשלום לחצו כאן 

נעדרי גישה לאינטרנט, יש לפנות למוקד הזמנות שמספרו 073-2267637, בעת ביצוע ההזמנה נא לציין " כנס ילדי סְפְרוֹ" או "אירוע 16150 "

הערות חשובות :

      • יתכנו שינויים בסדר הדוברים
      • נבקש להקפיד על לוחות הזמנים
      • המקום מוגבל ל- 350 משתתפים, ומכירת הכרטיסים ע"ב הקודם זוכה
      • עלות הכרטיס הינה סמלית ומטרתה כיסוי עלויות
      • מכירת הכרטיסים בפיקוח רו"ח עוזי אפרת

המארגנים : 

צוות היגוי מיוצאי קהילת צפרו , מרכז דהן , ברית יוצאי מרוקו בישראל




קריאת מגילת אסתר בנוסח קהילת צפרו מאת ר' מאיר לוטטי היו'

בס"ד

חג פורים שמח !!

קריאת מגילת אסתר בבית הכנסת קהילת צפרו באשדוד .

הוקלט לתועלת הציבור ע"י שוקי אטיאס, תמונות צולמו ע"י שלמה לוטטי ונערך למצגת ע"י אלי טובלי

להלן סרטון ותמונות :

להמשיך לקרוא "קריאת מגילת אסתר בנוסח קהילת צפרו מאת ר' מאיר לוטטי היו'"

מפיוטי רבי רפאל משה אלבז- אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה – בביצוע של הרב יוסף עזרן זצ"ל

אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה יַעֲשֶׂה לְמַעַן בְּרִיתוֹ

אָרַךְ הַגָּלוּת וּבְרָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי לַעַג הַשַּׁאֲנַנִּים

נָקָם יָשִׁיב לְכָל עוֹשֵׂה רִשְׁעָה פִּי שְׁנַיִם יֹאבְדוּ יִכָּרְתוּ

תִּרְדּוֹף וְתַשִּׂיגֵם חֶרֶב רָעָה לַטֶּבַח נְתוּנִים

יְעוֹדֵד עֵדָה נָפְלָה וְשָׁקְעָה חֶלְקוֹ וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ

חֶרֶב אוֹיֵב עַד צַוָּאר הִגִּיעָה לִטְרוֹף טֶרֶף חִצָּיו שְׁנוּנִים… (המשך בסרטון המצגת )

אלחמלה – השיטפון בעיר צפרו

בס"ד , כ"ג טבת תשע"ח 10.1.2018

מאת: דוד אפרתי – אפריאט 

נתבקשתי לכתוב ולספר על אירועי ונזקי השיטפונות בעיר צפרו.

להלן לקט בנושא מהמקורות הבאים :

זיכרון שלי מילדות שלי– סיפור קצר.

סקירה מורחבת מובאת בספרו של רבי דוד עובדיה "קהלת צפרו מארוקו" כרך ג' עמ' 192-194.

כתבה נרחבת של נסים אמנון אלקבץ " גיאות מי הנהר "אגאי" – השיטפון (אלחמלה) – ערב סוכות   25.9.1950".

מזיכרונותיו של דודי שמעון אפריאט שכיהן בשנים 1942-1951 כמזכיר הקהילה בשנים, חבר וועד הקהילה ומורה באליאנס.

מזיכרונותיי כילד בן 5

אירוע/ אסון טבע השיטפון  בעיר – זה חרוט בזיכרוני כילד בן ארבע, זה קרה בערב חג הסוכות (בי"ד תשרי תשי"א 25/9/1950) בשעות הערב, וכך סיפרו ההורים והדודים : הכול היה ערוך לקבלת פני החג לתפילת ערבית חגיגית ולישיבה בסוכה. והנה בשעות אחרי הצהריים, רעמים וברקים וגשם זלעפות שהציף את גדות הנהר אגאי, שסחף עמו גדרות, גשרים, חצרות, בתים וחנויות והותיר קרבנות של עשרות נפשות מהם 21 יהודים ומאות חסרי כול. חברי הקהילה נרתמו מיד למחרת לפעולות הצלה ופינוי לכיתות הלימוד בבית ספר "אם הבנים" ובבתי המשפחות שלא הוצפו. זכור לי היטב שחלקם נקלטו בביתו של סבי אבא אפריאט. בין הקרבנות בנפש היו ששת ילדיהם של אבא ומסעודה איתח. בשנת 1955 עלו לישראל וגרו עמנו במושב יד רמב"ם.

זו לא הייתה פעם ראשונה שהנהר גבה קרבנות בנפש וזכור במיוחד האסון הנורא שקרה בערב שבת ז' באייר התר"ן 17/5/1890 בו נספו 49 נפשות ילדים והורים.

חלפו 68 שנה מהאסון האחרון בשנת 1950 ו- 128 שנים מהאסון שקדם לו בשנת 1890 – בשני האירועים היו עשרות קרבנות מהאסון.

תיאור מפורט מספר קהילת צפרו מארוקו כרך ג'

שיטפון חמור אחר שידעה העיר צפרו בשנת תשי"א, מובא ע"י ר' דוד עובדיה בספרו "תולדות רבני עיר צפרו" 2. בספר זה מתאר ר' ישועה-שמעון חיים (ישמ"ח) עובדיה, רבה הראשי ואחד מטובי בניה וחכמיה המוערכים ביותר של העיר, את השיטפון של שנה זו. בשוכבו על ערש דווי והוא בן ע"ט שנים, מספר בפרוטרוט את שראו עיניו ביום האסון. ר' דוד עובדיה שהביא את הסיפור, הוא בנו של ישמ"ח עובדיה, ואחר פטירת אביו, נבחר לשבת על כסאו כמרא דאתרא ואב"ד. כמו-כן שימש כרב ודיין בערים מראכש ופאס, ומאוחר יותר, עם עלותו לארץ ישראל, מונה כדיין בבית הדין הגבוה בירושלים.

כך כותב ישמ"ח עובדיה, בלשונו, (בדילוגין):

"…עודנו מחכים לאבינו שבשמים שיטיב אחריתנו מראשיתנו, אך בעוונותינו קיוינו לשמחה, והנה אנחה, לצדקה והנה צעקה. ויהי ב-י"ד בערב לחדש תשרי שנת אשי"ת, (תשי"א) בערב חג הסוכות, (25.9.1950), שכנה עננה הרת זעם על שמי עירנו צפרו. והשמים התקדרו בעבים, ותחשך הארץ. השמש אספה נוגהה, ועלטת אופל וצלמוות ריחפה על העיר. אור וצר חשך בעריפיה (כינוי מליצי לערפל ועננים. א.א.), ותחת אשר כל העם היו שוטפים ועוברים ברחובות קריה, להכין להם מלבושים ומעדני החג לשמחת יום טוב, היו נגדם עבי שחקים שחורי פנים, מכינים חצים ומות, להמטיר על העיר ולהורידה שחת…

להמשיך לקרוא "אלחמלה – השיטפון בעיר צפרו"

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: