חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים והנצחת יהודי העיר ממרוקו

הגאון רבי אלישע אפריאט זצ"ל

 נתבש"מ בט"ז בשבט תרפ"ט ( 1844 – 1929)

בן ר' יהושוע אהרון אפריאט , רבני הדור תארוהו "קדיש כרבנן " כי הייתה לו יראת ה'  טהורה , יראתו קדמה לחכמתו וביטחונו בה' היה שלם . כל ימיו היו בקדושה וטהרה .

ע"פ כתביו של הגאון רבי דוד עובדיה זצוק"ל , מסופר על עוצמת תפילתו וברכתו של רבי אלישע .

בעת מחלתו של הגאון ישמח עובדיה זצוק"ל אשר התעורר מתרדמת וחוסר הכרה בעת נשמעה תפילת רבי אלישע כאשר אמר את המילה  ישועה ועל כן גם הוחלט ע"י רבי אלישע כי יתווסף השם אלישע לרבי ישמח עובדיה זצוק"ל

כאשר ביקר בצפרו אדם אשר הייתה ידועה חוכמתו בקריאת כף היד , ישב בצוותא עם הרבנים ובחן את ידיהם ודיבר על  מסלול חייהם . עד אשר נאלם כאשר ראה את ידו של רבי רפאל מאמאן זצ"ל בה קו החיים נקטע , ראה החוזה לא צפויה לו אריכות חיים. רבי רפאל התעקש לשמוע את האמת וכאשר נאמרה לו , רץ אל רבי אלישע אפריאט זצ"ל לעשות לו פדיון נפש , רבי אלישע האריך בתפילתו מהערב ועד לאור הבוקר . למחרת הלך שוב רבי רפאל לאותו החוזה אשר נדהם כי הקו הקטוע אשר ראה ביום הקודם , התאחה והתחבר לקו שלם . רבי רפאל סיפר לחוזה על תפילתו של רבי אלישע וזה רץ להתברך ממנו .

רבי אלישע אפריאט שימש ברבנות ובדיינות עם רבני הדור וחתם ל כמה תקנות , עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ב ( 1922) , ונקבע מקום מנוחתו בהר הזיתים בירושלים

יהיה זכרו ברוך . ת.נ.צ.ב.ה

המידע אודות רבי אלישע אותר ע"י דוד אפרתי בכתביו של רבי דוד עובדיה זצוק"ל

הרה"ג יהודה אלבז זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ בט"ו בשבט שנת ה' תר"ז ( 1847-1770)

נולד בצפרו, בנו של ר' משה אלבז ע"ה מחכמי העיר, נשא לאישה את רבקה ביתו של רבי שאול ישועה אביטבול זצוק"ל . הביאו לעולם ארבעה ילדים בינהם רבי שמואל אלבז אביו של רבינו האדמור רפאל משה אלבז זצוק"ל. לימים התמנה רבי יהודה לפוסק ראשי בצפרו , מקצת שבחו ניתן לקרוא באתר החכם היומי.

בעודו בחיים תיקן מצבה ובה :

" יראי השם ושומרי דרכיו הטובים הם בעיני עצמם כאין, אפיל לפניכם בקשתי אני זעיר העתירו בעד הנעדר מבניכם ויהי לאין ..אחיו של קץ.. "

מאחר אין בידינו תמונת דמותו של הרב הצדיק, לעיל צילום חתימתו כפי שמצויינת בספר קהילת צפרו של הרה"ג דוד עובדיה זצ"ל

הרה"ג שלום אזולאי זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ בט"ו בשבט שנת תרפ"ב ( 1922-1848)

היה מגדולי השקדנים בדורו, מו"ץ, הרבה גבולו בתלמידים. נתמנה לדיין בסוף ימיו של רבינו הרמ"א והמשיך לכהן בתפקיד זה עד סוף ימיו. הניח אחריו פס"ד שחלקם נדפ"ס בספר ריח ליצחק , היה מליץ ומשורר וקצת משיריו נדפסו בספר צלצלי שמע

על ציונו נכתבו התארים:"מרגלית ואבן טובה. זקן ויושב בישיבה. שוקד על דלתי התורה. כחשיכה כאורה. והן בעודנו באבו. חושן משפט על לבו"…

מאחר אין בידינו תמונת דמותו של הרב הצדיק, לעיל צילום חתימתו כפי שמצויינת בספר קהילת צפרו של הרה"ג דוד עובדיה זצ"ל ולהלן צילום תמונת קברו כפי שצולמה ב- 1972 ע"י ר' משה טובלי זצ"ל ממקום ציונו בעיר צפרו

יהי זכרו ברוך וזכותו תגן בעדנו

 

 

מועדי אזכרה בני קהילת צפרו

יום ראשון 2 לפברואר ז' שבט חנה אלמוזנינו בת מסעודה ז"ל
מסעוד איתן אבוטבול בן חנה ז"ל
יום שני 3 לפברואר ח' שבט דוד תורג'מן בן רחל ז"ל
יום שלישי 4 לפברואר ט' שבט יעקב לוי ז"ל בן אליס תחי'
יום רביעי 5 לפברואר י' שבט דוד בן עלי בן שמשה ז"ל
יוסף בן עלי בן אסתר ז"ל
גרציה שוקרון בת סלטנה ז"ל
יום חמישי 6 לפברואר יא' שבט אברהם אלבז בן סוליקה ז"ל
יום שבת 8 לפברואר יג' שבט אליהו אלמוזנינו בן חנה ז"ל
רחמים אסולין בן חנה ז"ל
דוד בר ששת בן פיבי ז"ל
יעקב לוי בן שמחה ז"ל

יהיה זכרם ברוך לעד

אנו קוראים לכל משפחות ילידי בני קהילת צפרו  ,  לשלוח תמונה וסיפור חיים של יקירי המשפחה שחלפו מן העולם, ליצירת דף הנצחה אישי באתר אשר יפורסם כל שנה בשבוע האזכרה ב"ה . בכדי שההנצחה תהיה שלמה ומכובדת  , מתבקש מבנה מינימלי לעמוד ההנצחה ע"פ הפירוט הבא :

  • תמונה/ תמונות באיכות טובה
  • תאריך לידה עברי ולועזי
  • שם ההורים והאחים
  • עיסוק ומשלח יד בצפרו
  • ציון בן הזוג וצאצאים
  • שנת עליה לארץ ומקום מושבם בארץ ישראל
  • עיסוק ומשלח יד בארץ
  • תאריך פטירה עברי ולועזי

ניתן כמובן לפרט מעבר, כל המרבה הרי זה משובח, דוא"ל למשלוח המידע –  eli@tubaly.com

 

פיוט "תובו לילאה, יא נאס" רבי עמור אביטבול זצוק"ל (1782-1853)

בחפציו של אבי ר' משה טובלי ע"ה , מצאתי אוצר , קלטות שירה אותם המרתי לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים .

הפעם בחרתי לפרסם פיוט מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . אני מניח שמדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , וכמו כן אין לי מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .

אחד מענקי התורה של העיר צפרו היה רבי עמור אביטבול זצוק"ל (1782-1853), בין תלמידיו היו ענקי הרבנים של מרוקו , ביניהם הרמ"א. רבי עמור שימש כאב בית דין בעיר ובנוסף לכל היה גם משורר.

אחד משיריו הידועים בערבית יהודית הוא "תובו לילאה, יא נאס" שיר שבח לה' וקריאה לחזרה בתשובה .

מאחל לכם הנאה בהאזנה לפיוט

אלי טובלי

ולהלן המילים כפי שמצאתי באחד הפורומים באינטרנט :

תובו לילאה יא נאס, יא עיני, וואעבדוה דימה.
לחאנין. לגאפור, יא עיני, הווא מול רחמא.

רבי כלק דנייא, בסמא דוורהא.
לארד עללק פלהווא, ביזאהו ווקפהא.
בגיר סווארי פלכווא. פי לוסט נזלהא.
ועזל ליל מן נהאר, בדאוו ודלמא.

וכלק סמס ולקמר, ידורו פסמא.
ונזום ידוויוו כי זמר, פי ווקת דלמא.
לבחר בלמוואז יהמר, בהוואל עדימא.
תמא לחות ירעא, וספון פוק למא.

וכלק לקות מן תראב, ולאיתמאר מן לסזאר.
עינב דוואלי לסראב, לקלוב יזההר.
וטיור ילגיוו כי רבאב, פי טלוע נאהאר.
בחס מליח ולדיד, וצאוות נעימא.

לחצו כאן בכדי לקבל מידע אודותיו מהאתר – החכם היומי 

קהילתי – מאת ר' רפאל סיסו זצ"ל

בס"ד

ר' רפאל סיסו זצ"ל נולד , גדל והתחנך בצפרו
לימים , בהשראת ובעידוד רב העיר ר' דוד עובדיה זצ"ל נעשה מורה ומחנך .
על ברכיו גדלו דורות של תלמידים
עלה לארץ , נקלט באשדוד
ידענותו מחד וענוותו מאידך הכשירו אותו לשמש מורה רוחני לקהילה.

ר' יהודה אלבז היו' ,כתב על ר' רפאל סיסו זצ"ל ,באלו הדברים :

כתב זה ודברים אלו מסר לי אישית ר' רפאל סיסו זצ"ל כחצי שנה לפני מותו . בדרכו הכול כך מיוחדת בהיחבא, בענווה רבה, שם בידי מעטפה, " זה בשבילך,  קרא, זה לא לפרסום" כך אמר .

קראתי ! בנשימה אחת קראתי וכאילו "הועפתי " אחור עשרות שנים למציאות אותה אהבנו כולנו אבל רק הוא ידע לכתוב אותה . למה הוא כתב ? למה מסרה דווקא לי? למה אמר לא לפרסום? האם ידע…? לאלוקים הפתרונים .

יהיה זכרו ברוך

מדבריו על אהבתו הגדולה ,

∝∝∝∝∝

הכרתיך בבתי האבן בין חצרות וסמטאות

בנפתולי שבילים צרים ובנבכי חשכת המבואות

שם ינקתי לשד טעמך ,שם ראיתי בראשונה תכול שמי

בין אלה דידיתי ,צעדתי אט אט בלילותיי וימי

∝∝∝∝∝

שם היכו שורשים נבטו ופרחו ימי הילדות והנעורים

תערובת של טוב ורע ,צוף דבש ומרורים

עוד כל ימי הארץ לא שבתו, אביב סתיו וחורף

במלוא עוצמתו ואונו נחת הקיץ הלוהט והשורף

להמשיך לקרוא "קהילתי – מאת ר' רפאל סיסו זצ"ל"

רבי יצחק שמעון אפריאט זצ"ל

 נתבש"מ בד' בשבט ה'תשי"ט (1870- 1959 )

נולד בצפרו בשנת תר״ל , מחכמי ורבני העיר , היה צדיק תמים ישר ונאמן, ירא אלוקים ,עניו ולא מש מאהלה של תורה.

רבות סופר על רבי יצחק זצ"ל על עוצמת ברכותיו עם כוס השמן שרבים זכו להם , על עוצמת תפילותיו .

כמו כן סופר על כך שקם לחתן את ביתו ,צריך היה להוסיף לנדוניה שטיח אך פרוטה לא הייתה בכיסו , אמר למשפחתו שהכול יהיה בסדר ודבר לא יחסר ויצא למרכז העיר (באב אל מא'אם ) , בעודו מגיע לשם מופיע יהודי שחזר מנסיעה מחוץ לארץ עם סחורה הכוללת שטיחים וצועק לו , " רבי , שמעתי שכבודו מחתן בת , קח לך שטיח ועל התמורה נדבר אחר כך "

קבור בצפרו לצד אבותיו הקדושים

שזכות הצדיק תגן בעדנו ,

יהיה זכרו ברוך

קברו של רבי יצחק שמעון אפריאט זצ"ל בצפרו מרוקו
קברו של רבי יצחק שמעון אפריאט זצ"ל בצפרו מרוקו

רפאל בן זכרי ז"ל

בס"ד

ר' רפאל בן זכרי נולד בעיר צפרו אשר במרוקו , עלה עם משפחתו בשנת  1956.

בנו של יעקב זכרי ואח של זהרה זכרי , נישא לרוזה לבית הרוש שתחיה עמה הביא לעולם ארבעה  ילדים

לפרנסתו עסק בהוראה למלאכה והיה בעל נגרית מרכז הריהוט בבאר שבע

ר' רפאל בן זכרי , דמות מופת , שאת סיפורו העבירה לפרסום משפחתו המבקשת להנציחו בכבוד ובגאון

פעילות ציונית במרוקו :

  • החיבור שלו ואהבת השפה העברית הובילו אותו ללמד את השפה העברית בהתנדבות
  • לפני קום המדינה טיפל בקרנות הלאומיים ק.ק.ל ,קרן היסוד,השקל הציוני
  • התמנה להיות נציג מרוקו לקונגרס הציוני
  • יסד את ארגון תנועת "בני עקיבא" כולל השתלמות מדריכים ,מדריך רוחני של תנועת הצופים.
  • כתב מחזות והכין הצגות בנושא התודעה הלאומית ומסורת ישראל
  • היה האיש שקיבל הודעה על הנופלים בקרבות בארץ ומודיע למשפחות
  • במשך פעולותיו נקרא לשלטונות והוזהר שאם לא יפסיק ייענש בגל חומרת הדין. בנוסף עמד בפני סכנה מהערבים המקומיים שראו בעוינות את פעילות העלייה ואף התנכלו ושרפו לו משאית מלאה בסחורה.
  • בכדי להתקרב לפחה המוסלמי ולמושל הצרפתי ביצע עבודות נגרות ללא תשלום עבורם.
  • את העלייה ארצה דחה לשבוע האחרון שנסגר מחנה המעבר בקזבלנקה,דחף לעליה ללא ליאות והתוצאה הייתה שמכל היהודים כ-7000 יהודים לא נותר אף יהודי.
  • לפני העלייה לארץ היה בין המייסדים לעליה על הקרקע של מושב יד רמב"ם  והמיוחד בו היה שאנשים רכשו את הבית והמשק עוד במרוקו.
  • בכל פעולותיו לא קיבל שום תמורה או טובות הנאה.
  • כל משפחה קיבלה טיפול אישי ומענק כספי מקרן מיוחדת

להמשיך לקרוא "רפאל בן זכרי ז"ל"

סולטנה הרוש ז"ל 

נלב"ע בכ"ח בטבט תשס"ט

נולדה בצפרו , הבת של רחמה ושלום וידאל

אחותו של אבנר וידאל שהיה בעל חנות לדברי מתיקה.

נישאה לפנחס הרוש ע"ה עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1962 ראשית  לאופקים ולאחר מכן עברה לבאר שבע.

הייתה מאוד דומיננטית בקרב המשפחה הגרעינית והמורחבת וגידלה משפחה לתפארת .

אישה צנועה , בעלת גמילות חסדים , עסקה במצות חסד ואמת בחברותה בחברת קדישא בבאר שבע שנים רבות

נפטרה בשיבה טובה , יהיה זכרה ברוך

חנה טובלי ז"ל

נלב"ע בכ"ז בטבת תשנ"א (1991)

נולדה בצפרו ללאה (לבית אפריאט) ורפאל אוליאל

לא ידוע תאריך לידתה המדויק .

נישאה לטובלי אהרון ע"ה ונולדו להם תשעה ילדים:

סתריה ע"ה, יובל, גרסיה ע"ה, רוזה, יקוט, שולה, שמעון, דוד וסוזן.

עלתה לישראל עם כל בני משפחתה ביולי 1963.

השתקעו באשדוד וגרו ברובע ב' ברח' המעפילים.

תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה
תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה

נקברה בבית העלמין באשדוד, חלקה 26.

יהיה זכרה ברוך

להלן קישור לעמוד ההנצחה של בעלה : אהרון טובלי ע"ה 

 

ציון עזר וידל ז"ל

נלב"ע בכ"ה בטבת (1929-2009)

בכ' סיוון התרפ"ט, נולד בעיר צפרו אשר במרוקו , בן זקונים לחיים ושרה וידל. עד גיל בר המצווה גדל כדרך כל הילדים. למד בתלמוד התורה של רבי דוד עובדיה.

בגיל 14 החליט לסיים את חוק לימודיו והחל לעבוד לפרנסתו. לאחר שנה הצליחה אמו שרה ז"ל בזכות אבותיה, להשיבו לתלמוד תורה של רבי דוד עובדיה, לאחר שהבטיחה לו שהיא תספק לו את כל מחסוריו בעבורם עבד. הנער חזר לספסל הלימודים ואף ראה ברכה בלימודיו, הצטיין בהם, ואף מונה למלמד בתלמוד תורה.

להמשיך לקרוא "ציון עזר וידל ז"ל"

עישה כהן ז"ל

נולדה בשנת 1912 בעיר ספרו

בתם של רבקה ומאיר אליהו כהן

נישאה לשאול כהן. נולדו להם ילדים : מאיר, זוהר, רוחמה, רחל ורחמים

עלתה לישראל בשנת 1962  יחד עם משפחת בנה רחמים כהן. גרו במעברה ואח"כ בשיכון עמידר בבאר שבע ואח"כ באשדוד.

נפטרה בגיל 68 בתאריך כ"א טבת תשס"ח

נקברה בבית העלמין באשדוד.

ליקטו דוד אפרתי וזהבה סבח (נכדה)

אהרון טובלי ז"ל

נלב"ע בט"ו בטבת ה'תשל"א (1897-1971)

נולד בעיר צפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה (אסתר לבית מויאל), אח לשמחה ,רבקה ומשה טובלי ע"ה . משפחה צנועה ויראת שמיים , אביו היה סנדלר ואמו עקרת בית.

הוא עסק במסחר , בעיקר מול הברברים והייתה לו חנות מכולת בצפרו אותה בנה במו ידיו

עוד במרוקו נישא לחנה עוליאל  ע"ה ונולדו להם תשעה ילדים:

סתריה ע"ה, יובל, גרסיה ע"ה, רוזה, יקוט, שולה, שמעון, דוד וסוזן.

תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה
תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה

עלה לישראל עם כל בני משפחתו ביולי 1963.

השתקעו באשדוד וגרו ברובע ב' ברח' המעפילים.

נטמן בבית העלמין באשדוד,

יהיה זכרו ברוך

להלן קישור לעמוד ההנצחה של רעייתו : חנה טובלי לבית עוליאל ע"ה 

שמות משפחה נפוצים בצפרו

מאת : דוד אפרתי – אפריאט

להלן ליקוט מידע מעניין מתוך ספר לידות של הקהילה היהודית בצפרו, מ-ספטמבר 1930 עד דצמבר 1952- מתורגם מרישום בשפה הצרפתית

א

אבו (עבו) , אביטבול , אביקסיס , אדרעי , אהרון ,  אוחנה , אוחיון ,אוליאל , אוקרט , אזולאי, אזרי , אטיאס , איטח , אילוז , אימרו , איפלח , אלבז , אלחדד , אלחיאני , אלטרסי , אלמליח , אלקובי ,  אלפסי , אלקסלסי , אנקווא , אסאיאג , אסאייף ? , אסולין , אסרף , אפריאט

להמשיך לקרוא "שמות משפחה נפוצים בצפרו"

ילידי צפרו בכותרות – שמואל אביטל היו', מאסטר עולמי לפנטומימה וקבליסט

בס"ד

שמואל (בן-אור) אביטל נולד בכפר קטן צפרו ליד העיר פאס בדרום הרי האטלס של מרוקו. הוא חונך בבית פשוט ובמשפחה צנועה ומסורתית, שחלק ממנה היו ממגורשי ספרד מהמאה ה-15,  וחלק אחר מגולת בית שני. החכמה הנסתרת העתיקה והיפה של הקבלה הועברה במסורת ספרדית נאמנה מאב לבנו בשרשרת שלא נותקה עד היום.

שמואל עלה לארץ ישראל ב20- למארס בשנת תש"ט – 1949 עם קבוצת נוער ממרוקו, ישר לקיבוץ איילת השחר בגליל העליון, ומשם למחזור ל"ב במקוה ישראל, התגייס לצל ה"ל, ואחרי שחרורו גר בירושלים שם עבד במעבדות של מפעלי פיניקיה ביום, ובלילה היה פעיל ומעורה בחיי התיאטרון בירושלים, והיה חבר בתיאטרון מסך עם הופעות שונות ברפרטואר ישראלי וקלאסי.

ב-1958 הוא נסע לפסטיבל  באויניון כנציג צעיר של התיאטרון הישראלי, ומשם  לפריס ללמוד את אומנות הפנטומימה מאטיין דקרו Etienne Decroux  ומרסל מרסו Marcel Marceau. ב- 1971 הוא יסד את בית הספר לפנטומימה מרכז הדממה בבולדר קולורדו שבארה"ב. .Le Centre du Silence

בנוסף להופעות בינלאומיות, הוא מקיים סדנאות פרטיות של אמנות השתיקה ותנועות הגוף אשר בספרו, המדריך המעשי לגוף-המדבר The BodySpeak Manual מלמדת. כן הופיע בבולדר ובעולם, וניהל מפגשים צבוריים שארכו ארבעה שנים בהצלחה, שנקראו קפה-סאלון פילוסופי, e  Café-Salon Philosophiqu(1975)  (מהדורה גרמנית פורסמה ב 1985)  – השתיקה הרועמת – מעבר לדממה (1985) , הרעיון של המעגל הרוחני-הפנימי: טכניקה יצירתית להוליד את הילד הפנימי בחיים שלך (1992), נכתב ביחד עם אחד מתלמידיו מרק אולסן.

החיים והעבודה של שמואל הם נושא לסרט דוקומנטרי, השתיקה הרועמת : החיים והזמנים של שמואל אביטל. הספר החדש שלו, המדריך המעשי לגוף-מדבר The BodySpeak Manual –  באינטרנט.

לאחרונה הוציא לאור בהוצאה פרטית את ספרו בעברית ואנגלית "בסתר המדרגה: התבוננות פנימית קבלית באותיות לשון הקודש". בהכנה ספר חדש בשם " עם לבבי אשיחה" ליקוטי שירים, קינות, וסיפורים שונים על קורות חייו.

שמואל בן אור אביטל, מייסדו (1971) ומנהלו האומנותי של בית האולפנא  מרכז הדממה, יחגוג בעז"ה בשנה הבאה 2020  49 שנות פעילות אמנותית פוריה בארה"ב.Le  Centre du Silence Mime School

 

Le Centre du Silence Mime School. Samuel Avital, Founder and Director.

  1.   O. Box 745. Lafayette, Colorado, 80026-0745 -USA.  Phone: (303) 661-9271   

Website: www.bodyspeak.com  Email: savital@bodyspeak.com

Kabbalah Now website:   http://www.gokabbalahnow.com

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

מסע שורשים – אלבאז > זכרי > אביטבול 

מצד אימא חנה רובידא, בת שמחה בת הרב אבא אלבאז זצ“ל, רב גדול ומורה צדק עשרות בשנים כדיין ופוסק בעירנו צפרו המהוללה. מצד אימא חנה רובידא הרחומה והאהובה למשפחת זכרי הברוכה ברבנים, סופרים, משוררים ומקובלים בעלי הלכה ושררה ואהובים על הציבור. ממשפחת זכרי יצאו תלמידי חכמים גדולים ומקובלים בעלי חזון כמו בעל ספר החרדים רבי אליעזר אזכרי זצ“ל שהיה ממקורביו של האר“י, מהרח“ו רבי חיים וויטאל  והרמ“ק רבי משה קורדובירו זצ“ל בצפת עיר המקובלים בזמנו.

להמשיך לקרוא "ילידי צפרו בכותרות – שמואל אביטל היו', מאסטר עולמי לפנטומימה וקבליסט"

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: