רבי ציון ע"ה נולד בצפרו בכ"ג ניסן תש"ג לרבי יעקב חביבי אטארזמאן זצ"ל ומרת חנה לבית סודרי ע"ה אשר הביאו לעולם שבעה ילדים: נפתלי, ציון ע"ה, אברהם ע"ה, יוסף, יצחק, רינה ושמואל ואלו נצר למשפחת רבנים ידועה, דור שביעי לרבי עמור אביטבול זצוק"ל. בצעירותו למד בישיבת אקס לה בן בצרפת, רבו היה הרב חייקין זצ"ל.
לאחר שעלה ארצה מצרפת בשנת 1968 , קבע את משכנו בעיר בני ברק, נישא לפרחה לבית סייג מפאס מרוקו אשר אביה מכלוף סייג היה יליד צפרו.
בישראל גויס לצבא ושירת כלוחם בחיל התותחים השתתף במלחמת יום הכיפורים .
רבי ציון תורג'מן כלוחם במלחמת יום הכיפורים
לפרנסתו עבד בתעשייה האווירית, שם הקים את בית הכנסת הראשון בתוך תחומי מפעלי התע"א והיה מגדלור רוחני לכל העובדים. כולם שם ידעו, כל שאלה ודבר בעניין דת הלכה, פונים לרב תורג'מן.
כל דבר שבקדושה, הרגיש שזו השליחות שלו. דאג לקיים שיעורי תורה לעובדי התעשייה האווירית וכן הקים כולל יום שישי בבני ברק שבו לומדים סדר טהרות. עסק בהוצאה לאור של ספרי רבינו, רבי רפאל משה אלבז, ספרי הרב שלמה ועמור אביטבול זצוק"ל שהוא היה מצאצאיהם. בנוסף הפיץ סדרה של ספרי קודש בשפה הצרפתית ברחבי העולם.
אחד מהפרויקטים שלו היה הקלטה והפצת קלטת שמע על תולדות חייו של רבינו הרמ"א, אישיותו ויצירתו, מצ"ב הקלטת ההיסטורית. את הקלטת הכין רבי ציון תורג'מן זצ"ל, אסף ערך והקליט בקולו הנעים לפני 30 שנה, סוף שנות השמונים. כל זאת במטרה להנגיש ולהנציח את סיפור חייו ויצירתו של מורנו ורבנו הרמ"א וסיפור מורשתנו לדור הצעיר.
רבי ציון ע"ה, היה אדם נדיר, משכמו ומעלה, איש תורה וידע רב, נעים הליכות, איש קהילת צפרו, אהוב על הבריות.
דברי הוקרה והערכה לחייו הנפלאים והצנועים של סבי יקיר היקירים, הענו מכל
כבוד מורי ורבי אליהו יעקב אביטבול זצוק“ל
מתוך הספר ”ילקוט שמואל“ פירוש לתנ“ך, ש“ס ומדרש.
מאת הרב שמואל בן הרוש זצ“ל תשל“ו כפר שלם במדינת ישראל.
רבי אליהו יעקב אביטבול מעירי. היה עמוד התוך בעיר תהלה צפרו, וחשקו ומאוויו להחזיק בלומדי תורה ובישיבות. בלי להתגאות ובלי תפארת. וכל כוונתו לשמים. תמך בישיבת עץ-חיים. שממנה יצאו גדולי תורה אשר הם חיים עדנה. רבנים חשובים והגונים. תמך בישיבת תלמוד תורה אם-הבנים. אל תקרי בנים. אלא בונים. רץ לזכות את הרבים. ומשך הרבה בני עניים לתלמוד תורה. ביתו היה פתוח לרוחה. בצהלה ושמחה. ביתו היה בית ועד לחכמים. ובצלו משכימים בביתו קבע שיעורי תורה לאורחים. ת“ת ואברכים כפרחים. גם זקן וישיש לחדש חידושים. ולפרש פירושים. לכבדם בשמחה. לסעוד איתו כל ארוחה בביתו גרו גדולי תורה שבאו ממקומות רחוקים. ואצלו היתה אורה. פיזר נתן לאביונים. ומחשבות רעננים.
רבי אליהו נאה ויאה במעשיו היקרים. ופעולותיו סגוליים ומאירים. מיום דעתי אותו. דרך תורה היא מגמתו. בקר וערב וצהרים. ספר התורה והזוהר בידו. ובו תקועות עיניים. שם לילות כימים. להשתעשע בדברי צורה הנעימים. אזר כגבור חלציו לעורר השחר. זמן רצון ומובחר. ללמוד סדר תיקון חצות. ואת ה‘ לחלות ולרצות. לימוד זוהר ותהלים. בם מגביר חיילים. ובקולו הנעים שר בקשות לפני תפלה. ומהם נודף ריח בושם שיר ותהלה. כלו אומר כבוד.
ובחרדה לה‘ עובד. רענן בתפילתו רענן בלימודו. וגשם ורוח לא עצר בעדו. אחר תפלתו. ממשיך בלימודו הקבוע ועתו. חק לישראל ברבים. עם אנשי שם מקובלים ומיוחדים.
רבי אליהו נהנה מיגעו כל ימי חיותו. מבית החרושת ליד ביתו. חבר היה בחברת ביקור חולים אשר דאגה לחולי העניים הדלים. לחלק להם תרנגול אחד לשבוע. וחלב ואורז וסוקר יום יום קבוע. רופא מבקר חינם בביתם. ולעזרתם בצרתם. ותרופות חינם מבית המרקחת של החברה. לספק תרופות לעזרה. אם החולה זקוק לניתוח. באמבולנס החברה יוסע ואור לו זורח.
רבי אליהו תמך בחברת מושב-זקנים. לבא בשמחה ורננים. חבר היה בחברת לומדי-תהלים. לסעדם בלי גבולים. היה אחד מחברא-קדישא לרחוץ מתים. שלא לקבל פרס בכל זמנים ועתים. המנוח היה עושה בחודש אלול תקון-כרת בביתו. זריז בזה הוא ורעיתו. ידיד פעיל בחברת רבי שמעון בר-יוחאי שלמדו את ספר הזוהר בקביעות ובמסירות שאין כמוה. בליל האשמורה מזמין לביתו קהל רב ותלמידי חכמים. ותומך בהם בכסף גדול וקטון הוזמן. ותוצאות מרובות וידו בצלחת לא טמן. ואחרי תפלה סעודה
נאה בלי הגבלה
המנוח ! רוב מעשהו בשותפות עם רבקה הצדקת. אשתו אשר קן המצוות בעורקה מוצקת. אשר הסכימה אתו עמו לכל דבר שבקדושה. וכל אמרתו חיש עושה. היתה חברת נשיאות ת“ת אם-הבנים. אשר ממנה יצאו הרבה תלמידי חכמים ורבנים. היא היתה שורש הטוב. לכל מצוה רבקה רצה למצות והטוב תחטוב. ברוכה היתה במעשיה עם נשים צדקניות. במתק לשונה נפש רעבה להחיות. היתה אוספת לישיבת פורת יוסף. ושמה בולט בתומכי הישיבה. חלל ריק השאירה במותה. ועלתה לעולם רוחני לקבל שכר פעולתה.
תמונה מתוך ספרו של הנכד רפאל אביטל אביטבול "למען אחיי ורעיי "
המנוח ! כל שנה היה חתן תורה. ואחרי שחרית. מזמין נכבדי העיר וחכמיה לסעודת סיום התורה, חגיגת סיום קריאת הזוהר, ובשמחת ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, והמימונא בביתו בשמחות והוצאות מרובות.
המנוח ! השאיר שני בנים הגונים. ר‘ משה עמרם. ואלעזר הי“ו. אשר ממשיכים בחינוכו, וארבע בנות. אסתר אשת ר‘ מסעוד אלבאז ז“ל. מזכיר ראשי בת“ת אם-הבנים, רינה אשת עמרם אזייני ז“ל ראש ועד העיר, רחל אשת דוד בן הרוש ז“ל, ירא ה‘ וסר מרע, מלכה אשת המנוח אשר נחמני ז“ל תם וישר הוא, שמחה ז“ל, ומאשתו השניה דונה גרסיה שתי בנות, חנה ויעל מב“ת.
המנוח ! עלה ארצה בכוחות עצמו בשנותיו האחרונות בימי השיבה. לשכון כבוד בארצנו בחיבה. עזב רכושו והונו בשמחה. וגר בארץ בלי יגון ואנחה. גר בשיכון צר ידיים. כמטבח אשר היה לו בעדי עדיים. שכח ביתו המפואר ביופיו והדרו. כליל זר נזירו. וכשבקרתיו בירושלים. לא כהתה עינו ולא נס ליחו עם יפה עיניים. עודר גינתו היה. מגדל עצי פירות שונים, ונפשו טוב רוייה. ולשאלתי למה לך? ענה לי, כדי לקיים מצות ונטעתם היא הברכה. והוסיף לאמר: בארץ כל יהודי מקיים מצות ישוב הארץ בנסוכה. עובד בטוריה. מקדש שם הוה והויה. גם הבנאי והאיכר. יש לו שכר. והשומר בגבולות.
יש לו מצות חבילות חבילות. ובדברו אלי היה. רענן ושופע טוב. נאה הוא לשמו הטוב. השאיר אחריו בנים אצילים. חכמים ורועים רוחניים, ברוכים ומהוללים. הוא זכה להגשים חלומו בעליה לישראל, ונקבר בהר המנוחות בירושלים ביום ששי בצהרים. תנצב“ה
חתנו המנוח! אשר נחמני היה אדם תם וישר ירא אלוהים וסר מרע, ביתו היה פתוח לרוחה. במשאת וארוחה. בעליה הגדולה בשנת 1948. כל חייל כל רוק נמצא בכיסו כתובת של נחמני. ומקבלם בסבר פנים יפות. עשרות אורחים בביתו. ושמחה אתו. בעל מידות ישרות. הכל בעזרת אשתו מלכה תבדל לחיים טובים. אשר שאבה הוד פעולותיה. מהוריה ילדוה. צעדה וצועדת בדרכם. בכל מהלכם. מאז ועד היום ביתה פתוח לרוחה. נפש
רוממה ושמחה. עזרה לזולת לבנות בית נאמן. בהדרכת צוף וזמן.
אשת חיל עטרת בעלה. זך וישר פעולה. בעלה הלך לבית עולמו. והשאיר בנים רוחניים חבילות חבילות.
המאמר הזה נעתק מילקוט שמואל, ספרו של רבי שמואל בן הרוש זצ“ל על ידי שמואל בן-אור אביטל הי“ו לבית אביטבול (ממקום מגוריו בארצות הברית, בּולדר, קולורדו). בנו של ר‘ משה עמרם אביטבול זצ“ל, וחנה
רובידא למשפחות זכרי ואלבאז, ונכדו הקרוב ביותר של רבי אליהו יעקב אביטבול זצ“ל, הצדיק והענו מכל, שהשפיע על נכדו הצעיר בצפרו המהוללה, במדינת מרוקו, ברוחו הטובה והשפעה רוחנית גדולה עליו בחיים.
יום שלישי ז‘ בטבת, תשס“א (5761 , Tevet 7)
בּוּלדר, קולורדו, ארצות הברית.
Tuesday, January 2nd, 2001. Boulder, Colorado, USA.
שיר לזכרו של הסבא שלי ״הדרת פניו של סבא״ מספרו של נכדו , שמואל בן-אור אביטל הי“ו , "בסתר המדרגה"
רבי עמור בן שלמה נולד בשנת תקמ"ב בעיר צפרו שבמרוקו, בבגרותו נשא לאישה את מרת דונה אלבאז ונולדו להם עשרה ילדים.
רבי עמור עסק לפרנסתו ביום במסחר והוגה בתורה בלילות, למעשה היה אחד מענקי התורה של העיר צפרו רבי עמור שימש כאב בית דין בעיר ובנוסף לכל היה גם משורר.
הוא היה ידוע בהכנסת האורחים שלו וביתו היה פתוח לכל אדם. חכם יעקב אבוחצירא – האביר יעקב, כל אימת רבי שהגיע לצפרו מתאפילאלת היה מתארח בביתו.
רבי עמור היה בחברותא עם חכמי דורו ביניהם חכם יצחק בן וואליד, חכם יוסף בירדוגו, חכם עמרם אלבאז ועוד. הוא השאיר אחריו תלמידים רבים, ביניהם חכם משה רפאל אלבאז – הרמ"א.
חכם עומר אביטבול כתב ביאורים וחידושים רבים לתורה, חידושים אלו הוצאו לאור בספרים הבאים: 'מנחת העומר – שו"ת', 'עומר התנופה – ביאורים על התורה', 'עומר מן' – דרושים לפרשיות התורה', 'עת הזמיר '- אגרות ומליצות', 'שירת העומר – ביאורים על אגדות חז"ל', 'שירת העומר – שירים ופיוטים
מאחר ואין תמונה , עשינו שימוש בחתימתו .
מידע נוסף ומפורט אודותיו באתר החכם היומי בקישור הבא: לחצו כאן
להנאתכם להלן קטע אודיו של אחד מפיוטיו הידועים בערבית יהודית הוא "תובו לילאה, יא נאס" שיר שבח לה' וקריאה לחזרה בתשובה .
תובו לילאה יא נאס, יא עיני, וואעבדוה דימה.
לחאנין. לגאפור, יא עיני, הווא מול רחמא.
רבי כלק דנייא, בסמא דוורהא.
לארד עללק פלהווא, ביזאהו ווקפהא.
בגיר סווארי פלכווא. פי לוסט נזלהא.
ועזל ליל מן נהאר, בדאוו ודלמא.
בחפציו של אבי ר' משה טובלי ע"ה , מצאתי אוצר , קלטות שירה אותם המרתי לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים .
הפעם בחרתי לפרסם פיוט מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . אני מניח שמדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , וכמו כן אין לי מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .
אחד מענקי התורה של העיר צפרו היה רבי עמור אביטבול זצוק"ל (1782-1853), בין תלמידיו היו ענקי הרבנים של מרוקו , ביניהם הרמ"א. רבי עמור שימש כאב בית דין בעיר ובנוסף לכל היה גם משורר.
אחד משיריו הידועים בערבית יהודית הוא "תובו לילאה, יא נאס" שיר שבח לה' וקריאה לחזרה בתשובה .
