חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים והנצחת יהודי העיר ממרוקו

קטגוריה

קהילת צפרו

סתריה לוי (טובלי) ז"ל

נלב"ע ג' אדר תשנ"א (1925-1991)

נולדה בעיר ספרו בחודש אלול תרפ"ה (ספט' 1925) בת בכורה לאהרון טובלי ולחנה לבית (עוליאל), אחות ליובל, גרסיה ז"ל, רוזה, יקוט, שולה, שמעון, דוד וסוזן.

אביה אהרון טובלי ע"ה, היה סוחר דגנים ושותף עסקי עם תושבים מקומיים שגידלו בעבורו עדרי צאן. אימה, חנה ע"ה, היתה עקרת בית ודאגה לטיפוח הבית ולגידול הילדים.

כבת בכורה, זכתה בבית הוריה ליחס אוהב ומפנק וקיבלה תמיד את כל מבוקשה.  כשגדלה והיתה לנערה, ניחנה בחן מיוחד, ביופי נדיר, במזג נוח ובמידות טובות. כשהגיעה לפרקה נעתרה לחיזוריו של יצחק לוי ז"ל (בנם הצעיר של מכלוף לוי "למקדאם כ'לאל" ופרחה לבית עוליאל) שהיה מהטובים והמיוחסים שבבני העיר ספרו.

הם נישאו בשנת 1939 והחלו את חייהם המשותפים בחדר שהוקצה להם בבית הוריו.   הוא היה ידוע כאדם מתקדם בדעותיו, נדיב ובעל לב רחב, העתיר עליה מכל טוב והרעיף עליה אהבה אין קץ.  הוא פינק אותה וחלק עמה את מנעמי החיים.   לצדו, חוותה בתקופה זו שנים יפות ומאושרות, שבמהלכן בנו את ביתם ונולדו שבעת ילדיהם. שמואל, יקוט, פאני, קמיל, מכלוף, ענת (אוגט) ורפאל.

ב- 21/7/1958, בעת שנסע לעסקיו שבעיר- Imouzzer des Marmoucha, נקלע יצחק בעלה, לתאונת דרכים חזיתית קשה ונהרג במקום.   מותו הטראגי היכה בהלם את כל תושבי העיר, שם קץ לשנות חיה היפות וקטע בפתאומיות את שאיפותיה ותקוותיה לעתיד.   היא הפכה בן לילה לאלמנה צעירה ששכלה את בעלה האוהב והתומך ועל כתפיה הוטלה דאגה עצומה לפרנסת משפחתה.

שבעת ילדיה הרכים שזה עתה התייתמו מאביהם הנערץ, נחשפו מדי יום לעוצמת הצער והייסורים שחוותה אימם, היו עדים למסכת חייה העגומים ולתהליכי אבל מייסרים וכואבים שגזרה על עצמה.

בנה בכורה שמואל, שזה עתה סיים את חוק לימודיו, נאלץ לגנוז את תכניותיו ללימודים גבוהים ויצא לעבוד בעיר הגדולה, ע"מ לסייע לה לקיים בכבוד את אחיותיו ואחיו הקטנים.

שמועות מדאיגות, שהגיעו לאזניה בדבר פעילותו החשאית של שמואל בנה, בארגון מחתרת ציוני שפעל במרוקו, הגבירו מאוד את חרדתה והיא גמרה אומר לעלות מייד עם ילדיה לארץ ישראל.

בשנת 1962 עלתה והתיישבה עם משפחתה באשדוד.  היא התמודדה עם קשיי קליטה ופרנסה בסיועם של ילדיה הבוגרים שנרתמו לסייע לה. ונאבקה להבטיח את  רווחתם ועתידם של ילדיה.

למרות הקשיים הרבים, לא הזניחה מעולם את תפקידה כאם מסורה ואוהבת, היתה תמיד קשובה לדאגותיהם ולרצונותיהם וקיבלה בהבנה ובאמפטיה את כל החלטותיהם.  לא חדלה מתמיכתה בכל אחד מבניה ובנותיה עד שהקימו את משפחתם ובנו את ביתם.

למרות שהפגינה תמיד איפוק, שקט נפשי ונינוחות מעוררי כבוד, נראה כי משקעי הטראומה הקשה שחוותה, תהליך האבל הכואב והממושך ותלאות החיים ודאגות הפרנסה שהיו מנת חלקה במשך שנים רבות, החלו לתת את אותותיהם. והיא לקתה בליבה והפכה לאישה מופנמת ועצובה מאוד.

חרף מצבה הבריאותי הרעוע ואמצעיה המוגבלים, היא סירבה בתוקף להצעות ילדיה לעזרה כלכלית, המשיכה לארח בביתה בסבר פנים יפות וברוחב לב וגם עזרה וטיפלה בנכדיה הקטנים באהבה רבה.

בשנת 1989 חלה הרעה במצב בריאותה, ייסוריה גברו והיא לקתה בדום לב בעת ששהתה בביתה.

לאחר אשפוז ממושך חזרה לביתה אך לא שבה לאיתנה, מצבה הבריאותי המשיך להתדרדר בהתמדה, היא התקשתה בתפקודיה היומיים אך סבלה את ייסוריה באיפוק ובשקט האופייניים לה. ענת בתה הצעירה שהתגוררה בביתה עמדה לצידה וסעדה אותה עד יומה האחרון.

בשנה האחרונה לחייה היו ייסוריה קשים מנשוא, אך בליבה קיננה תמיד משאלה ותקווה כמוסה, לזכות עוד בימי חייה בזרע של קיימא. נכד זכר שיישא את שם בעלה המנוח וימשיך את שושלתו.

בעודה שוכבת על ערש דווי, התבשרה על לידתם של שני בנים תאומים לבנה מכלוף וזמן קצר לפני פטירתה הניחו בזרועותיה את הרך הנולד שנקרא על שם סבו המנוח "יצחק לוי".   בעודה מאמצת אותו אל חיקה, אורו עיניה לפתע ותחושת הסבל שאפפה את פניה הוחלפה במבע רך של סיפוק ושלווה.   ניכר היה שבזאת נמצאה לה נחמה ובא מרגוע לנפשה.

היא נפטרה בייסורים קשים, ב- ג' אדר תשנ"א, 17/2/1991, ונטמנה בבית העלמין באשדוד.

היא תזכר לעד, כדמות מופת.  אישה שסבלה תלאות וייסורים קשים, בשקט ובאיפוק ראויים להערצה.  מעולם לא השמיעה טרוניה ולא התלוננה על מר גורלה.  עד יומה האחרון לא חדלה מלהתאבל על מות בעלה ולהתנזר ממנעמי החיים.  כל חייה סלדה מרכילות ונהגה כבוד בזולת.

בהופעתה ובהתנהגותה הפגינה תמיד אצילות, צניעות, נינוחות ושקט נפשי.

 

ת. נ. צ. ב. ה.

 

נכתב ע"י: ילדיה של המנוחה, להנצחת זכר אימם

מחפשים את משפחתו של דמות המופת-טוראי נתן אלבז ז"ל

אני נענה לקריאת העיתונאי רינו צרור אשר פירסם כי הוא מחפש בני משפחתו של דמות המופת , בן קהילת צפרו, טוראי נתן אלבז ז"ל, בכדי שירחיבו ויספרו אודותיו . נשמח אם תשתפו את הפוסט ותסייעו למטרה הנעלה הזאת, כל מי שיש בידו מידע מוזמן להגיב ישירות לפוסט של רינו צרור ( לחצו כאן ) או שיכתוב בתגובות כאן באתר ואני אעביר את הידיעות הלאה . שאו ברכה גדולה . 

אלי טובלי 

להלן פרטי עמוד הנצחתו: 

נולד ב-17/10/1932  בעיר צפרו, בן בכור למסעוד ורחל מבין חמשת ילדי המשפחה, בגיל 17, שנת 1949, עלה לישראל לבדו במסגרת עליית הנוער חרף התנגדות הוריו (הוריו עלו לישראל רק בשנת 1962). בשנת 1952 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גבעתי

ביום 11.2.1954 עסק נתן בפירוק רימונים ותוך כדי כך הופעל אחד מהם, בראותו בסכנה הצפויה לחבריו שנמצאו בקרבת מקום ,התרחק מהם בריצה כשהרימון בידיו והשליך את עצמו על הרימון.

נתן אלתרמן כתב שיר עליו :

"רצת חיש, בלי עמוד, כאילו
אחזך הטרוף כי עז.
רצת חיש ופנים האפילו
כפני איש הפורץ לבוז בז.
כה מהרת לרוץ שאפילו
הצטדק לא הספקת, אלבז"                                     …..                                                             "

גם עמוס אטינגר כתב שיר עליו "נתן" שהולחן והושר על ידי ג'ו עמר.

על מעשה זה הוענק לו באפריל 1973 עיטור המופת על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר.

לקישור לעמוד הויקיפדיה על שמו לחצו כאן 

יצירותיהם של חכמי צפרו

מאת : דוד אפרתי – אפריאט

צפרו, עם היותה עיר קטנה, תרמה תרומה גדולה ליצירה התורנית ותרבות היהודית במרוקו. רבניה מפורסמים היו לתהילה בערי פס, מכנאס, תיטוואן וסאלי ואף מחוץ לגבולות מרוקו. מיקומה של העיירה בשכנות לעיר פס,תרם לכך שחכמים בעלי שיעור קומה התיישבו בה והעמידו בה תלמידים רבים.

להלן פירוט היצירות (רשימה לא שלמה ) :

להמשיך לקרוא "יצירותיהם של חכמי צפרו"

סטריה כהן לבית ברוך ז"ל 

 נלב"ע כ"א בשבט ה'תשס"ב (1916- 2002)

נולדה בצפרו מרוקו ,לרחל ואבא ברוך ע"ה , נישאה במרוקו  לשמעיה כהן ע"ה ועלתה לארץ בשנת 1962 לדימונה , הביאה לעולם 8 ילדים רבקה , זוהרה ז"ל , אסתר, יעקב ז"ל , רפי ז"ל, כוכבא , דינה ושלום.

אשה צנועה , בעלת גמילות חסדים , עסקה במצות חסד ואמת בחברותה בחברת קדישא שנים רבות

נפטרה בשיבה טובה ונקברה בבית העלמין של דימונה

יהיה זכרה ברוך

 

מועדי אזכרה בני קהילת צפרו

יום ראשון 16 לפברואר כא' שבט מסעודה חמו בת רחמה ז"ל
זוהרה בוטבול ז"ל
סתרייא כהן בת רחל ז"ל >> עמוד הנצחה  <<
יום שלישי 18 לפברואר כג' בשבט אלעד שניאור בן רחל ז"ל
יום חמישי 20 לפברואר כה' שבט סולטנה זיני בת מזל טוב ז"ל
יום שישי 21 לפברואר כו' שבט גרציה נחמני בת פרחה ז"ל

יהיה זכרם ברוך לעד

אנו קוראים לכל משפחות ילידי בני קהילת צפרו  ,  לשלוח תמונה וסיפור חיים של יקירי המשפחה שחלפו מן העולם, ליצירת דף הנצחה אישי באתר אשר יפורסם כל שנה בשבוע האזכרה ב"ה . בכדי שההנצחה תהיה שלמה ומכובדת  , מתבקש מבנה מינימלי לעמוד ההנצחה ע"פ הפירוט הבא :

  • תמונה/ תמונות באיכות טובה
  • תאריך לידה עברי ולועזי
  • שם ההורים והאחים
  • עיסוק ומשלח יד בצפרו
  • ציון בן הזוג וצאצאים
  • שנת עליה לארץ ומקום מושבם בארץ ישראל
  • עיסוק ומשלח יד בארץ
  • תאריך פטירה עברי ולועזי

ניתן כמובן לפרט מעבר, כל המרבה הרי זה משובח, דוא"ל למשלוח המידע –  eli@tubaly.com

 

סדר ט"ו בשבט כמנהג אבותינו בקהילת צפרו

בס"ד

אמש בבית הכנסת של הקהילה באשדוד, כנהוג עשרות בשנים בארץ ומאות בשנים בקהילת צפרו במרוקו, נערך ברוב הוד והדר, סדר ט"ו בשבט. כ- 140 משתתפים לקחו חלק בחגיגת הברכות לראש השנה לאילנות והתכבדו בסעודת מצווה עשירה, המיטב מן המטבח הספראווי . מצורף להנאתכם סרטון וגלרית תמונות מהערב המופלא.

את מסורת סדר ט"ו בשבט הביא לארץ ר' משה טובלי זצ"ל אשר הקפיד לקיימה כמנהג אבותינו לאורך שנים רבות. לאחר לכתו ולמעלה מ- 15 שנה מקפידים לקיימה בני הקהילה. זה המקום להודות לכל מי שתרמו ממרצם וזמנם לשימור מסורת אבות בכלל וסדר ט"ו בשבט בפרט.

תודות למארגנים ומובילי הערב :

ר' שלמה לוטטי, ר' שמעון סיסו, ר' מאיר לוטטי והרב יגאל נחמני

ר' יהודה אלבז, ר' מיכאל סיסו, האחים דוד ורמי לוטטי, הרב מרדכי בן עזרא.

שמעון וידאל, שמעון אטיאס ויעקב הרוש

תודה לכל מי שתרם לערב המרגש הזה ושמו נעדר מרשימה זו ותודה לכל בני הקהילה שהגיעו ולקחו חלק בערב זה .

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

סדר ט"ו בשבט כמנהג קהילתנו

סדר ט"ו בשבט כמנהג צפרו , לכל המעוניין ניתן להיכנס לקישור מטה , להוריד ולהדפיס את הקבצים הבאים :

סדר ט"ו בשבט כמנהג קהילת צפרו מרוקו בעריכת ר' משה טובלי זצ"ל

טעמי ט"ו בשבט ופסוקים שנאמרים לפני שירת הים בפרשת בשלח בעריכת ר' משה טובלי זצ"ל

חג שמח ושבת שלום

הגאון רבי אלישע אפריאט זצ"ל

 נתבש"מ בט"ז בשבט תרפ"ט ( 1844 – 1929)

בן ר' יהושוע אהרון אפריאט , רבני הדור תארוהו "קדיש כרבנן " כי הייתה לו יראת ה'  טהורה , יראתו קדמה לחכמתו וביטחונו בה' היה שלם . כל ימיו היו בקדושה וטהרה .

ע"פ כתביו של הגאון רבי דוד עובדיה זצוק"ל , מסופר על עוצמת תפילתו וברכתו של רבי אלישע .

בעת מחלתו של הגאון ישמח עובדיה זצוק"ל אשר התעורר מתרדמת וחוסר הכרה בעת נשמעה תפילת רבי אלישע כאשר אמר את המילה  ישועה ועל כן גם הוחלט ע"י רבי אלישע כי יתווסף השם אלישע לרבי ישמח עובדיה זצוק"ל

כאשר ביקר בצפרו אדם אשר הייתה ידועה חוכמתו בקריאת כף היד , ישב בצוותא עם הרבנים ובחן את ידיהם ודיבר על  מסלול חייהם . עד אשר נאלם כאשר ראה את ידו של רבי רפאל מאמאן זצ"ל בה קו החיים נקטע , ראה החוזה לא צפויה לו אריכות חיים. רבי רפאל התעקש לשמוע את האמת וכאשר נאמרה לו , רץ אל רבי אלישע אפריאט זצ"ל לעשות לו פדיון נפש , רבי אלישע האריך בתפילתו מהערב ועד לאור הבוקר . למחרת הלך שוב רבי רפאל לאותו החוזה אשר נדהם כי הקו הקטוע אשר ראה ביום הקודם , התאחה והתחבר לקו שלם . רבי רפאל סיפר לחוזה על תפילתו של רבי אלישע וזה רץ להתברך ממנו .

רבי אלישע אפריאט שימש ברבנות ובדיינות עם רבני הדור וחתם ל כמה תקנות , עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ב ( 1922) , ונקבע מקום מנוחתו בהר הזיתים בירושלים

יהיה זכרו ברוך . ת.נ.צ.ב.ה

המידע אודות רבי אלישע אותר ע"י דוד אפרתי בכתביו של רבי דוד עובדיה זצוק"ל

הרה"ג יהודה אלבז זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ בט"ו בשבט שנת ה' תר"ז ( 1847-1770)

נולד בצפרו, בנו של ר' משה אלבז ע"ה מחכמי העיר, נשא לאישה את רבקה ביתו של רבי שאול ישועה אביטבול זצוק"ל . הביאו לעולם ארבעה ילדים בינהם רבי שמואל אלבז אביו של רבינו האדמור רפאל משה אלבז זצוק"ל. לימים התמנה רבי יהודה לפוסק ראשי בצפרו , מקצת שבחו ניתן לקרוא באתר החכם היומי.

בעודו בחיים תיקן מצבה ובה :

" יראי השם ושומרי דרכיו הטובים הם בעיני עצמם כאין, אפיל לפניכם בקשתי אני זעיר העתירו בעד הנעדר מבניכם ויהי לאין ..אחיו של קץ.. "

מאחר אין בידינו תמונת דמותו של הרב הצדיק, לעיל צילום חתימתו כפי שמצויינת בספר קהילת צפרו של הרה"ג דוד עובדיה זצ"ל

הרה"ג שלום אזולאי זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ בט"ו בשבט שנת תרפ"ב ( 1922-1848)

היה מגדולי השקדנים בדורו, מו"ץ, הרבה גבולו בתלמידים. נתמנה לדיין בסוף ימיו של רבינו הרמ"א והמשיך לכהן בתפקיד זה עד סוף ימיו. הניח אחריו פס"ד שחלקם נדפ"ס בספר ריח ליצחק , היה מליץ ומשורר וקצת משיריו נדפסו בספר צלצלי שמע

על ציונו נכתבו התארים:"מרגלית ואבן טובה. זקן ויושב בישיבה. שוקד על דלתי התורה. כחשיכה כאורה. והן בעודנו באבו. חושן משפט על לבו"…

מאחר אין בידינו תמונת דמותו של הרב הצדיק, לעיל צילום חתימתו כפי שמצויינת בספר קהילת צפרו של הרה"ג דוד עובדיה זצ"ל ולהלן צילום תמונת קברו כפי שצולמה ב- 1972 ע"י ר' משה טובלי זצ"ל ממקום ציונו בעיר צפרו

יהי זכרו ברוך וזכותו תגן בעדנו

 

 

מועדי אזכרה בני קהילת צפרו

יום ראשון 2 לפברואר ז' שבט חנה אלמוזנינו בת מסעודה ז"ל
מסעוד איתן אבוטבול בן חנה ז"ל
יום שני 3 לפברואר ח' שבט דוד תורג'מן בן רחל ז"ל
יום שלישי 4 לפברואר ט' שבט יעקב לוי ז"ל בן אליס תחי'
יום רביעי 5 לפברואר י' שבט דוד בן עלי בן שמשה ז"ל
יוסף בן עלי בן אסתר ז"ל
גרציה שוקרון בת סלטנה ז"ל
יום חמישי 6 לפברואר יא' שבט אברהם אלבז בן סוליקה ז"ל
יום שבת 8 לפברואר יג' שבט אליהו אלמוזנינו בן חנה ז"ל
רחמים אסולין בן חנה ז"ל
דוד בר ששת בן פיבי ז"ל
יעקב לוי בן שמחה ז"ל

יהיה זכרם ברוך לעד

אנו קוראים לכל משפחות ילידי בני קהילת צפרו  ,  לשלוח תמונה וסיפור חיים של יקירי המשפחה שחלפו מן העולם, ליצירת דף הנצחה אישי באתר אשר יפורסם כל שנה בשבוע האזכרה ב"ה . בכדי שההנצחה תהיה שלמה ומכובדת  , מתבקש מבנה מינימלי לעמוד ההנצחה ע"פ הפירוט הבא :

  • תמונה/ תמונות באיכות טובה
  • תאריך לידה עברי ולועזי
  • שם ההורים והאחים
  • עיסוק ומשלח יד בצפרו
  • ציון בן הזוג וצאצאים
  • שנת עליה לארץ ומקום מושבם בארץ ישראל
  • עיסוק ומשלח יד בארץ
  • תאריך פטירה עברי ולועזי

ניתן כמובן לפרט מעבר, כל המרבה הרי זה משובח, דוא"ל למשלוח המידע –  eli@tubaly.com

 

פיוט "תובו לילאה, יא נאס" רבי עמור אביטבול זצוק"ל (1782-1853)

בחפציו של אבי ר' משה טובלי ע"ה , מצאתי אוצר , קלטות שירה אותם המרתי לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים .

הפעם בחרתי לפרסם פיוט מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . אני מניח שמדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , וכמו כן אין לי מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .

אחד מענקי התורה של העיר צפרו היה רבי עמור אביטבול זצוק"ל (1782-1853), בין תלמידיו היו ענקי הרבנים של מרוקו , ביניהם הרמ"א. רבי עמור שימש כאב בית דין בעיר ובנוסף לכל היה גם משורר.

אחד משיריו הידועים בערבית יהודית הוא "תובו לילאה, יא נאס" שיר שבח לה' וקריאה לחזרה בתשובה .

מאחל לכם הנאה בהאזנה לפיוט

אלי טובלי

ולהלן המילים כפי שמצאתי באחד הפורומים באינטרנט :

תובו לילאה יא נאס, יא עיני, וואעבדוה דימה.
לחאנין. לגאפור, יא עיני, הווא מול רחמא.

רבי כלק דנייא, בסמא דוורהא.
לארד עללק פלהווא, ביזאהו ווקפהא.
בגיר סווארי פלכווא. פי לוסט נזלהא.
ועזל ליל מן נהאר, בדאוו ודלמא.

וכלק סמס ולקמר, ידורו פסמא.
ונזום ידוויוו כי זמר, פי ווקת דלמא.
לבחר בלמוואז יהמר, בהוואל עדימא.
תמא לחות ירעא, וספון פוק למא.

וכלק לקות מן תראב, ולאיתמאר מן לסזאר.
עינב דוואלי לסראב, לקלוב יזההר.
וטיור ילגיוו כי רבאב, פי טלוע נאהאר.
בחס מליח ולדיד, וצאוות נעימא.

לחצו כאן בכדי לקבל מידע אודותיו מהאתר – החכם היומי 

קהילתי – מאת ר' רפאל סיסו זצ"ל

בס"ד

ר' רפאל סיסו זצ"ל נולד , גדל והתחנך בצפרו
לימים , בהשראת ובעידוד רב העיר ר' דוד עובדיה זצ"ל נעשה מורה ומחנך .
על ברכיו גדלו דורות של תלמידים
עלה לארץ , נקלט באשדוד
ידענותו מחד וענוותו מאידך הכשירו אותו לשמש מורה רוחני לקהילה.

ר' יהודה אלבז היו' ,כתב על ר' רפאל סיסו זצ"ל ,באלו הדברים :

כתב זה ודברים אלו מסר לי אישית ר' רפאל סיסו זצ"ל כחצי שנה לפני מותו . בדרכו הכול כך מיוחדת בהיחבא, בענווה רבה, שם בידי מעטפה, " זה בשבילך,  קרא, זה לא לפרסום" כך אמר .

קראתי ! בנשימה אחת קראתי וכאילו "הועפתי " אחור עשרות שנים למציאות אותה אהבנו כולנו אבל רק הוא ידע לכתוב אותה . למה הוא כתב ? למה מסרה דווקא לי? למה אמר לא לפרסום? האם ידע…? לאלוקים הפתרונים .

יהיה זכרו ברוך

מדבריו על אהבתו הגדולה ,

∝∝∝∝∝

הכרתיך בבתי האבן בין חצרות וסמטאות

בנפתולי שבילים צרים ובנבכי חשכת המבואות

שם ינקתי לשד טעמך ,שם ראיתי בראשונה תכול שמי

בין אלה דידיתי ,צעדתי אט אט בלילותיי וימי

∝∝∝∝∝

שם היכו שורשים נבטו ופרחו ימי הילדות והנעורים

תערובת של טוב ורע ,צוף דבש ומרורים

עוד כל ימי הארץ לא שבתו, אביב סתיו וחורף

במלוא עוצמתו ואונו נחת הקיץ הלוהט והשורף

להמשיך לקרוא "קהילתי – מאת ר' רפאל סיסו זצ"ל"

רבי יצחק שמעון אפריאט זצ"ל

 נתבש"מ בד' בשבט ה'תשי"ט (1870- 1959 )

נולד בצפרו בשנת תר״ל , מחכמי ורבני העיר , היה צדיק תמים ישר ונאמן, ירא אלוקים ,עניו ולא מש מאהלה של תורה.

רבות סופר על רבי יצחק זצ"ל על עוצמת ברכותיו עם כוס השמן שרבים זכו להם , על עוצמת תפילותיו .

כמו כן סופר על כך שקם לחתן את ביתו ,צריך היה להוסיף לנדוניה שטיח אך פרוטה לא הייתה בכיסו , אמר למשפחתו שהכול יהיה בסדר ודבר לא יחסר ויצא למרכז העיר (באב אל מא'אם ) , בעודו מגיע לשם מופיע יהודי שחזר מנסיעה מחוץ לארץ עם סחורה הכוללת שטיחים וצועק לו , " רבי , שמעתי שכבודו מחתן בת , קח לך שטיח ועל התמורה נדבר אחר כך "

קבור בצפרו לצד אבותיו הקדושים

שזכות הצדיק תגן בעדנו ,

יהיה זכרו ברוך

קברו של רבי יצחק שמעון אפריאט זצ"ל בצפרו מרוקו
קברו של רבי יצחק שמעון אפריאט זצ"ל בצפרו מרוקו

רפאל בן זכרי ז"ל

בס"ד

ר' רפאל בן זכרי נולד בעיר צפרו אשר במרוקו , עלה עם משפחתו בשנת  1956.

בנו של יעקב זכרי ואח של זהרה זכרי , נישא לרוזה לבית הרוש שתחיה עמה הביא לעולם ארבעה  ילדים

לפרנסתו עסק בהוראה למלאכה והיה בעל נגרית מרכז הריהוט בבאר שבע

ר' רפאל בן זכרי , דמות מופת , שאת סיפורו העבירה לפרסום משפחתו המבקשת להנציחו בכבוד ובגאון

פעילות ציונית במרוקו :

  • החיבור שלו ואהבת השפה העברית הובילו אותו ללמד את השפה העברית בהתנדבות
  • לפני קום המדינה טיפל בקרנות הלאומיים ק.ק.ל ,קרן היסוד,השקל הציוני
  • התמנה להיות נציג מרוקו לקונגרס הציוני
  • יסד את ארגון תנועת "בני עקיבא" כולל השתלמות מדריכים ,מדריך רוחני של תנועת הצופים.
  • כתב מחזות והכין הצגות בנושא התודעה הלאומית ומסורת ישראל
  • היה האיש שקיבל הודעה על הנופלים בקרבות בארץ ומודיע למשפחות
  • במשך פעולותיו נקרא לשלטונות והוזהר שאם לא יפסיק ייענש בגל חומרת הדין. בנוסף עמד בפני סכנה מהערבים המקומיים שראו בעוינות את פעילות העלייה ואף התנכלו ושרפו לו משאית מלאה בסחורה.
  • בכדי להתקרב לפחה המוסלמי ולמושל הצרפתי ביצע עבודות נגרות ללא תשלום עבורם.
  • את העלייה ארצה דחה לשבוע האחרון שנסגר מחנה המעבר בקזבלנקה,דחף לעליה ללא ליאות והתוצאה הייתה שמכל היהודים כ-7000 יהודים לא נותר אף יהודי.
  • לפני העלייה לארץ היה בין המייסדים לעליה על הקרקע של מושב יד רמב"ם  והמיוחד בו היה שאנשים רכשו את הבית והמשק עוד במרוקו.
  • בכל פעולותיו לא קיבל שום תמורה או טובות הנאה.
  • כל משפחה קיבלה טיפול אישי ומענק כספי מקרן מיוחדת

להמשיך לקרוא "רפאל בן זכרי ז"ל"

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: