חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

קטגוריה

קהילת צפרו

כנס קהילת ילידי סְפְרוֹ ובני משפחותיהם – הודעה מראש צוות ההיגוי – מר דוד אפרתי – אפריאט

בס"ד                                                                                                          

כנס קהילת ילידי סְפְרוֹ ובני משפחותיהם, יום שלישי כ"ג אייר תשע"ט 28/5/19

מיקום : אולם "מינץ" באוניברסיטת בר אילן ברמת גן

התחלת הכנס בשעה 15:30 סיום בשעה 20:00 (שימו לב כי מדובר בשעון קיץ)

חברים יקרים,

בשם צוות המארגנים של הכנס, חברי הקהילה, שמח אני להודיע לכם על השלמת ההתארגנות לקיום הכנס – ראו מצ"ב הזמנה מעוצבת של תכנית הכנס, שעוצבה וסוכמה בסיוע של מרכז דהאן שנותן יחד עם אחרים, חסות לאירוע. כל חברי הצוות ואחרים שמסייעים בידנו, פועלים בהתנדבות וללא תמורה כספית כל שהיא.

מחיר ההשתתפות הוא 50 ₪ לאדם ומטרת עלות זו הוא כיסוי עלויות הכנס. נשמח לקבל תרומות לשדרוג הקייטרינג, וסיוע הקשור ליצירת הסעות מרוכזות.

לצורך ניהול ההרשמה ומכירת הכרטיסים בחרנו בחברת Eventbuzz, שהיא חברה טכנולוגית ותיקה וטובה בתחום ניהול ההרשמה והגביה לאירועים. מוזמנים להיכנס לאתר שלה ולהתרשם.

להלן פירוט דרכי הרישום ורכישת הכרטיסים :

להמשיך לקרוא "כנס קהילת ילידי סְפְרוֹ ובני משפחותיהם – הודעה מראש צוות ההיגוי – מר דוד אפרתי – אפריאט"

עמוס (עיוש) איטח ז"ל

נלב"ע ב' ניסן התשע"ז ( 1932-2016)

נולד בצפרו שבמרוקו לסוליקה וימין איטח ע"ה

היה ממקימי העיר דימונה והכור הגרעיני, רוב פועלו בחייו הקשור לביטחון המדינה אסור עדיין לפרסום .

זכור כאדם צנוע ועניו אך גדול במעשיו, אהוב על הבריות ועל משפחתו. התגורר באשדוד בשנים האחרונות ומקום מנוחתו נקבע ביבנה לצד נכדו שאהב צחי איטח ז"ל, חלל צה"ל האחרון שנפל בלבנון.

אזכרתו תתקיים בתאריך 29 אפריל 2019 בבית העלמין ביבנה.

יהי זכרו ברוך

 

כנס ילידי סְפְרוֹ ובני משפחותיהם , בעקבות עדכון שעון קיץ עדכון שעת המפגש 15:30 – 20:00

 

תכנית יום העיון קהילת יהודי ספרו

15:30-16:30 – בזמן קבלת פנים וההתכנסות בלובי יתקיימו הפעילויות הבאות : 

מפגש דורות , חברים ומשפחות, יוגש כיבוד

תערוכת מציגים , ספרים , תמונות ומצגות

עמדת תיעוד וסריקה – פרויקט "הדור הזה" , המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)

מחיר כרטיס השתתפות ליחיד : 50 ש"ח , למעבר לעמוד ההזמנה והתשלום לחצו כאן 

נעדרי גישה לאינטרנט, יש לפנות למוקד הזמנות שמספרו 073-2267637, בעת ביצוע ההזמנה נא לציין " כנס ילדי סְפְרוֹ" או "אירוע 16150 "

הערות חשובות :

      • יתכנו שינויים בסדר הדוברים
      • נבקש להקפיד על לוחות הזמנים
      • המקום מוגבל ל- 350 משתתפים, ומכירת הכרטיסים ע"ב הקודם זוכה
      • עלות הכרטיס הינה סמלית ומטרתה כיסוי עלויות
      • מכירת הכרטיסים בפיקוח רו"ח עוזי אפרת

המארגנים : 

צוות היגוי מיוצאי קהילת צפרו , מרכז דהן , ברית יוצאי מרוקו בישראל




קריאת מגילת אסתר בנוסח קהילת צפרו מאת ר' מאיר לוטטי היו'

בס"ד

חג פורים שמח !!

קריאת מגילת אסתר בבית הכנסת קהילת צפרו באשדוד .

הוקלט לתועלת הציבור ע"י שוקי אטיאס, תמונות צולמו ע"י שלמה לוטטי ונערך למצגת ע"י אלי טובלי

להלן סרטון ותמונות :

להמשיך לקרוא "קריאת מגילת אסתר בנוסח קהילת צפרו מאת ר' מאיר לוטטי היו'"

מפיוטי רבי רפאל משה אלבז- אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה – בביצוע של הרב יוסף עזרן זצ"ל

אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה יַעֲשֶׂה לְמַעַן בְּרִיתוֹ

אָרַךְ הַגָּלוּת וּבְרָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי לַעַג הַשַּׁאֲנַנִּים

נָקָם יָשִׁיב לְכָל עוֹשֵׂה רִשְׁעָה פִּי שְׁנַיִם יֹאבְדוּ יִכָּרְתוּ

תִּרְדּוֹף וְתַשִּׂיגֵם חֶרֶב רָעָה לַטֶּבַח נְתוּנִים

יְעוֹדֵד עֵדָה נָפְלָה וְשָׁקְעָה חֶלְקוֹ וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ

חֶרֶב אוֹיֵב עַד צַוָּאר הִגִּיעָה לִטְרוֹף טֶרֶף חִצָּיו שְׁנוּנִים… (המשך בסרטון המצגת )

פנחס הרוש בן סולטנה ז"ל

 נלב"ע בכ"ט באדר (1912-1984)

נולד בצפרו , נישא במרוקו לסולטנה בת שלום וידאל ז"ל , ולאחר הולדת הבן השביעי עלו ארצה בשנת 1962.

צנוע ועניו אשר מילדות ינק את יראת השמים וגידל את משפחתו לאהבת התורה.
במרוקו עסק במסחר בבדים והיה יוצא לתקופות ארוכות מספרו לסחור בערי מרוקו.

כשחזר לביתו סבבו חייו סביב בית הכנסת , עזרה למשפחה הגרעינית והמורחבת, חסדים ומתן בסתר.

עם עלייתה לארץ הגיעה המשפחה לאופקים ולאחר שנה עברה לב"ש.

עד שיצא לגמלאות עבד כמנהל אחזקה "בבית יציב" בב"ש ,

משכים ומעריב לתפילה ושוקד על "חוק לישראל".

פנחס וסולטנה הרוש ע"ה

נפטר בשנת 1984 בכ"ט באדר התשד"מ ונקבר בבית העלמין הישן בבאר שבע.

יהי זכרו ברוך

קישור לעמוד ההנצחה של סולטנה הרוש

מרת חנה חוטה בת רחמה ז"ל

 נלב"ע בכ"ה באדר (1912-2003)

נולדה בחודש תשרי בשנת 1912 בצפרו לשלום ורחמה וידאל, אחותם של אבנר וידאל ושל סולטנה הרוש ע"ה

נישאה במרוקו לשמואל חוטה ז"ל ועלתה ארצה בשנת 1955, תחילה בשער העליה ולאחר שנה עברה המשפחה  בת 13 הנפשות לבאר שבע

עבדה מאז שעלתה ארצה ועד שיצאה לפנסיה בבית הספר הדתי "חזון עובדיה" כצוות עזר.

במקביל גידלה משפחה לתפארת ואף עזרה לילדיה לגדל את ילדיהם.

חרוצה וצנועה , בעלת גמילות חסדים אשר עסקה במצות חסד ואמת בחברותה בחברת קדישא שנים רבות .

זכתה לצאצאים רבים כ80 נכדים ומעל 100 נינים ואפילו דור חמישי בחייה.

 

שמואל וחנה חוטה ע"ה

 

נפטרה בשבת קודש  כ"ה באדר ב' תשס"ג בשיבה טובה  ונקברה במוצ"ש לצד בעלה בבית העלמין הישן בבאר שבע.

יהי זכרה ברוך

מועדי אזכרה בני קהילת צפרו

יום ראשון 24 לפברואר יט' אדר עמרם כהן בן עישה ז"ל
אהרן ממן בן סולטנה ז"ל
אהרן ממן בן סולטנה ז"ל (אדר א)
יום שני 25 לפברואר כ' אדר אברהם לוי בן פרחה ז"ל (אדר א)
רחל בודוק בת רבקה ז"ל (אדר א)
יצחק קבסה בן שרה ז"ל(אדר א)
יום שלישי 26 לפברואר כא' אדר בנימין בן עזרא בן בדה ז"ל
יום רביעי 27 לפברואר כב' אדר עזיזה זיני בת סתרייא ז"ל (אדר א)
יום שישי 1 למרץ כד' אדר אליהו וידל בן דונה ז"ל (אדר א)
יום שבת 2 למרץ כה' אדר רחמים מאיוסט בן רחל ז"ל
רפאל לוי בן פרחה ז"ל
חנה זיקרי בת מסעודה ז"ל (אדר א)
חנה חוטה בת רחמה ע"ה >> עמוד הנצחה  << 

יהיה זכרם ברוך לעד

אנו קוראים לכל משפחות ילידי בני קהילת צפרו  ,  לשלוח תמונה וסיפור חיים של יקירי המשפחה שחלפו מן העולם, ליצירת דף הנצחה אישי באתר אשר יפורסם כל שנה בשבוע האזכרה ב"ה .

בכדי שההנצחה תהיה שלמה ומכובדת  , מתבקש מבנה מינימלי לעמוד ההנצחה ע"פ הפירוט הבא :

  • תמונה/ תמונות באיכות טובה
  • תאריך לידה עברי ולועזי
  • שם ההורים והאחים
  • עיסוק ומשלח יד בצפרו
  • ציון בן הזוג וצאצאים
  • שנת עליה לארץ ומקום מושבם בארץ ישראל
  • עיסוק ומשלח יד בארץ
  • תאריך פטירה עברי ולועזי

ניתן כמובן לפרט מעבר, כל המרבה הרי זה משובח

דוא"ל למשלוח המידע –  eli@tubaly.com

 

הקהילה והשד"רים – צפרו ושליחי דרבנן

מאת : דוד אפרתי – אפריאט

את העיר צפרו פקדו שד"רים מארץ ישראל. ר' דוד עובדיה בצפרו "הקהילה והשדרים" מונה שמות של 129 שליחים (חלקם בזוגות) שבאו לעיר מצפת טבריה ירושלים וחברון . לכל שד"ר הייתה אכסניה מיוחדת אצל אחד מאמידי העיר.

על הקהילה ועל האירוח מספר ר' יעקב משה טולידנו בספרו "נר המערב" "אהבתם לארץ ישראל נפלאה עד מאד. את פרוטתם האחרונה מנדבים הם לא"י ולקופת רבי מאיר בעל הנס,רבי שמעון בר יוחאי, והשד"ר הבא מא"י אם ספרדי או אשכנזי ,הוא מתקבל אצלם בכבוד גדול ונותנים לו אכסניה נאה ומתת כסף בנדבות נפרזה מכפי יכולתם".

להמשיך לקרוא "הקהילה והשד"רים – צפרו ושליחי דרבנן"

סיפור של עשיה וגעגוע – כנסי האיחוד של בני קהילת צפרו

בס"ד

מאת : יהודה אלבז

בשנים  1989  ו- 1991  נערכו  באשדוד  2  כנסים  ארציים של  בני  הקהילה  צפרו, בכל אירוע כ-700  בני  הקהילה , התכבדו  וכבדו  בנוכחותם  , היו אלו כנסי איחוד של קהילת צפרו לדורותיה והמשותף לכולם היה הגעגוע לצפרו, הרצון לשמר מורשת אבות ולחקות במעט את המפעלים החברתיים שהיו בעיר הולדתנו , כאן בארץ ישראל

איך בעצם הכול התחיל?

להמשיך לקרוא "סיפור של עשיה וגעגוע – כנסי האיחוד של בני קהילת צפרו"

סתריה לוי (טובלי) ז"ל

נלב"ע ג' אדר תשנ"א (1925-1991)

נולדה בעיר ספרו בחודש אלול תרפ"ה (ספט' 1925) בת בכורה לאהרון טובלי ולחנה לבית (עוליאל), אחות ליובל, גרסיה ז"ל, רוזה, יקוט, שולה, שמעון, דוד וסוזן.

אביה אהרון טובלי ע"ה, היה סוחר דגנים ושותף עסקי עם תושבים מקומיים שגידלו בעבורו עדרי צאן. אימה, חנה ע"ה, היתה עקרת בית ודאגה לטיפוח הבית ולגידול הילדים.

כבת בכורה, זכתה בבית הוריה ליחס אוהב ומפנק וקיבלה תמיד את כל מבוקשה.  כשגדלה והיתה לנערה, ניחנה בחן מיוחד, ביופי נדיר, במזג נוח ובמידות טובות. כשהגיעה לפרקה נעתרה לחיזוריו של יצחק לוי ז"ל (בנם הצעיר של מכלוף לוי "למקדאם כ'לאל" ופרחה לבית עוליאל) שהיה מהטובים והמיוחסים שבבני העיר ספרו.

הם נישאו בשנת 1939 והחלו את חייהם המשותפים בחדר שהוקצה להם בבית הוריו.   הוא היה ידוע כאדם מתקדם בדעותיו, נדיב ובעל לב רחב, העתיר עליה מכל טוב והרעיף עליה אהבה אין קץ.  הוא פינק אותה וחלק עמה את מנעמי החיים.   לצדו, חוותה בתקופה זו שנים יפות ומאושרות, שבמהלכן בנו את ביתם ונולדו שבעת ילדיהם. שמואל, יקוט, פאני, קמיל, מכלוף, ענת (אוגט) ורפאל.

ב- 21/7/1958, בעת שנסע לעסקיו שבעיר- Imouzzer des Marmoucha, נקלע יצחק בעלה, לתאונת דרכים חזיתית קשה ונהרג במקום.   מותו הטראגי היכה בהלם את כל תושבי העיר, שם קץ לשנות חיה היפות וקטע בפתאומיות את שאיפותיה ותקוותיה לעתיד.   היא הפכה בן לילה לאלמנה צעירה ששכלה את בעלה האוהב והתומך ועל כתפיה הוטלה דאגה עצומה לפרנסת משפחתה.

שבעת ילדיה הרכים שזה עתה התייתמו מאביהם הנערץ, נחשפו מדי יום לעוצמת הצער והייסורים שחוותה אימם, היו עדים למסכת חייה העגומים ולתהליכי אבל מייסרים וכואבים שגזרה על עצמה.

בנה בכורה שמואל, שזה עתה סיים את חוק לימודיו, נאלץ לגנוז את תכניותיו ללימודים גבוהים ויצא לעבוד בעיר הגדולה, ע"מ לסייע לה לקיים בכבוד את אחיותיו ואחיו הקטנים.

שמועות מדאיגות, שהגיעו לאזניה בדבר פעילותו החשאית של שמואל בנה, בארגון מחתרת ציוני שפעל במרוקו, הגבירו מאוד את חרדתה והיא גמרה אומר לעלות מייד עם ילדיה לארץ ישראל.

בשנת 1962 עלתה והתיישבה עם משפחתה באשדוד.  היא התמודדה עם קשיי קליטה ופרנסה בסיועם של ילדיה הבוגרים שנרתמו לסייע לה. ונאבקה להבטיח את  רווחתם ועתידם של ילדיה.

למרות הקשיים הרבים, לא הזניחה מעולם את תפקידה כאם מסורה ואוהבת, היתה תמיד קשובה לדאגותיהם ולרצונותיהם וקיבלה בהבנה ובאמפטיה את כל החלטותיהם.  לא חדלה מתמיכתה בכל אחד מבניה ובנותיה עד שהקימו את משפחתם ובנו את ביתם.

למרות שהפגינה תמיד איפוק, שקט נפשי ונינוחות מעוררי כבוד, נראה כי משקעי הטראומה הקשה שחוותה, תהליך האבל הכואב והממושך ותלאות החיים ודאגות הפרנסה שהיו מנת חלקה במשך שנים רבות, החלו לתת את אותותיהם. והיא לקתה בליבה והפכה לאישה מופנמת ועצובה מאוד.

חרף מצבה הבריאותי הרעוע ואמצעיה המוגבלים, היא סירבה בתוקף להצעות ילדיה לעזרה כלכלית, המשיכה לארח בביתה בסבר פנים יפות וברוחב לב וגם עזרה וטיפלה בנכדיה הקטנים באהבה רבה.

בשנת 1989 חלה הרעה במצב בריאותה, ייסוריה גברו והיא לקתה בדום לב בעת ששהתה בביתה.

לאחר אשפוז ממושך חזרה לביתה אך לא שבה לאיתנה, מצבה הבריאותי המשיך להתדרדר בהתמדה, היא התקשתה בתפקודיה היומיים אך סבלה את ייסוריה באיפוק ובשקט האופייניים לה. ענת בתה הצעירה שהתגוררה בביתה עמדה לצידה וסעדה אותה עד יומה האחרון.

בשנה האחרונה לחייה היו ייסוריה קשים מנשוא, אך בליבה קיננה תמיד משאלה ותקווה כמוסה, לזכות עוד בימי חייה בזרע של קיימא. נכד זכר שיישא את שם בעלה המנוח וימשיך את שושלתו.

בעודה שוכבת על ערש דווי, התבשרה על לידתם של שני בנים תאומים לבנה מכלוף וזמן קצר לפני פטירתה הניחו בזרועותיה את הרך הנולד שנקרא על שם סבו המנוח "יצחק לוי".   בעודה מאמצת אותו אל חיקה, אורו עיניה לפתע ותחושת הסבל שאפפה את פניה הוחלפה במבע רך של סיפוק ושלווה.   ניכר היה שבזאת נמצאה לה נחמה ובא מרגוע לנפשה.

היא נפטרה בייסורים קשים, ב- ג' אדר תשנ"א, 17/2/1991, ונטמנה בבית העלמין באשדוד.

היא תזכר לעד, כדמות מופת.  אישה שסבלה תלאות וייסורים קשים, בשקט ובאיפוק ראויים להערצה.  מעולם לא השמיעה טרוניה ולא התלוננה על מר גורלה.  עד יומה האחרון לא חדלה מלהתאבל על מות בעלה ולהתנזר ממנעמי החיים.  כל חייה סלדה מרכילות ונהגה כבוד בזולת.

בהופעתה ובהתנהגותה הפגינה תמיד אצילות, צניעות, נינוחות ושקט נפשי.

 

ת. נ. צ. ב. ה.

 

נכתב ע"י: ילדיה של המנוחה, להנצחת זכר אימם

יצחק לוטטי (בן עלי) ז"ל

 נלב"ע כ"ג חשון תשנ"ד (1918-1993)

נולד בעיר צפרו בשנת תרע"ח (1918) בן לאליהו לוטטי (בן עלי) ולסתריה לבית (חמו) "דבדובייה", אח לחנה, נז'מה, גרציה שמחה וציון.

אביו אליהו לוטטי (בן עלי) ע"ה, היה צאצא למשפחת "בן עלי" שנדדה מהעיירה "אוֹטָטְ אֶל חָאגְ'" לעיר ספרו. ושם הם כונו בפי בני העיר "לוטטה" שמשמעותו "בן העיר אוטט". אמו סתריה, ע"ה בת למשפחת חמו, כונתה "סתריה דבדובייה" בשל מוצאה מהעיר "דבדו".

כמו רוב בני דורו, למד בילדותו בתלמודי תורה ובבתי הכנסת שבעיר וכשגדל היה מסייע לאביו שהיה מוכר בדים בחנות קטנה "חָנוֹּת' דֶלכת'אן".  בהמשך החל לעסוק בעצמו במסחר ונהג לנסוע לקנות סחורה בעיר הגדולה ולמכור אותה בעיירות ובכפרים רחוקים.  לאחר נישואיו פתח חנות קטנה בסמוך לגשר הכניסה לשער המלאח (לְקְנְטְרָה דֶלְ וָוָאדְ סוֹק) והיה מוכר בה בגדים ומוצרים שונים, עד שבשיטפון הגדול (לְחְמְלָאה) שארע בשנת 1950 נחרבה החנות ונסחפה לנהר על כל תכולתה. לאחר שהתאושש, פתח חנות אחרת בסמוך ל "בָאבְ לְמְקָאם" שם היה מוכר מוצרי ביגוד והנעלה, דברי סדקית ומוצרי צריכה שונים, עד לעלייתו ארצה בשנת 1955.

בשנת 1937 נשא לאישה את אסתר (לוי) בת זקונים למכלוף לוי "למקדאם כלאל" ולפרחה לבית (עוליאל) ובהמשך נולדו להם שמונה ילדים, עליזה, רינה, יוסף, אליהו, מכלוף, פאני, מתתיהו ומשה.  אחיו הצעיר ציון שעסק בספרות בספרו, חלה בשחפת ונפטר בטרם עת בשנת 1948 כשהוא מותיר אחריו אישה  (זהרה) ובת (מרים).

כאדם שגדל והתחנך על ערכי מסורת ישראל ותורת ישראל, היה חדור עוד משחר נעוריו ברעיון הגאולה, שיבת ציון וביאת המשיח. וכאשר באה הקריאה לעלות לארץ ישראל, הוא נרתם לרעיון ללא היסוס, מכר את כל נכסיו והצטרף לעשרות משפחות שרכשו בכספם משק חקלאי במושב יד רמב"ם, (מושב שיתופי שהוקם במיוחד לקליטת משפחות מבני קהילות ספרו ופס שהתארגנו עוד במרוקו).

בשנת 1955 עלה עם אשתו, ילדיו והוריו לארץ ישראל ולאחר שהתיישבו בביתם החדש במושב, רכש בסיוע הסוכנות היהודית שתי פרות, סוס ועגלה והחל לעסוק בגידול עופות וביצור ביצים וזאת ללא כל ידע או ניסיון קודם בתחום זה.   כאשר ענף הלול הפסיק לשאת פירות, חדל מעיסוקיו במשק והחל להתפרנס מניהול הצרכניה השיתופית במושב יחד עם שותף נוסף.

במהלך חיו התמודד בתושיה ובאומץ עם אין ספור אתגרים: הוביל את משפחתו בתהליך ההגירה לארץ שבה שררו באותה עת מלחמה וצנע, המיר באופן יסודי את כל אורחות חיו והפך בין לילה מסוחר למושבניק, היה מהחלוצים המייסדים של מושב יד רמב"ם, השתתף בהכשרה צבאית ובלילות היה לוקח חלק בשמירה על בטחון הישוב מפני הפדאיון, במשך כל השנים נשא על כתפיו אחריות בלעדית לפרנסת משפחתו (שמנתה 12 נפשות) ובצוק העתים לא נרתע מלעסוק בכל עבודה קשה שהזדמנה (יערנות, פרדסנות, בתי אריזה וכד') ע"מ לפרנס את משפחתו בכבוד.

בשנת 1962 עזב את המושב ועבר עם משפחתו לבית צנוע ברמלה הסמוכה, שם רכש מכולת שכונתית קטנה ועסק בה לפרנסתו למשך מספר שנים, לאחר מכן החל לעבוד כאזרח עובד צה"ל ובהמשך עבד בתעשיה האוירית עד שפרש לגמלאות בהגיעו לגיל 65.

בכל מהלך חיו הוא נודע בצניעותו הרבה, היה בעל חוש הומור, בעל מוסר גבוה, חינך והטיף לשמירת המסורת, לאהבה וכיבוד הזולת, לכיבוד אב ואם ולטיפוח ערכי המשפחה.   בשנותיו האחרונות הקדיש את כל זמנו ללימוד תורה, להתעמקות בספר הזוהר ולקריאת פרקי תהילים, תרם ביד נדיבה למוסדות תורניים, לישיבות ולבתי כנסת ועוד…

במהלך חודש אוקטובר 1993, חש ברע והובהל לבית החולים, מצבו הלך והחמיר וכעבור כחודש קרסו כל מערכות גופו.  בשעותיו האחרונות שכב על ערש דווי כשהוא מוקף בכל ילדיו ובני משפחתו שניצבו סביב מיטתו ונפרדו ממנו בקריאת פרקי תהלים ומזמורי שיר השירים.

הוא נפטר בבית החולים "אסף הרופא" ביום ראשון כ"ג חשון תשנ"ד (7/11/1993) ונטמן בבית העלמין ברמלה ביום שני כ"ד חשון תשנ"ד.

הוא יזכר לעד כאיש ענו, ירא שמים, ישר דרך, אוהב שלום, ומכבד את הבריות.

ת. נ. צ. ב. ה.

נכתב ע"י אלי לוטטי (בנו של המנוח)

סטריה כהן לבית ברוך אזולאי ז"ל 

 נלב"ע כ"א בשבט ה'תשס"ב (1916- 2002)

נולדה בצפרו מרוקו ,לרחל ואבא ברוך אזולאי ע"ה , נישאה במרוקו  לשמעיה כהן ע"ה ועלתה לארץ בשנת 1962 לדימונה , הביאה לעולם 8 ילדים רבקה , זוהרה ז"ל , אסתר, יעקב ז"ל , רפי ז"ל, כוכבא , דינה ושלום.

אשה צנועה , בעלת גמילות חסדים , עסקה במצות חסד ואמת בחברותה בחברת קדישא שנים רבות

נפטרה בשיבה טובה ונקברה בבית העלמין של דימונה

יהיה זכרה ברוך

 

הגאון רבי אלישע אפריאט זצ"ל

 נתבש"מ בט"ז בשבט תרפ"ט ( 1844 – 1929)

בן ר' יהושוע אהרון אפריאט , רבני הדור תארוהו "קדיש כרבנן " כי הייתה לו יראת ה'  טהורה , יראתו קדמה לחכמתו וביטחונו בה' היה שלם . כל ימיו היו בקדושה וטהרה .

ע"פ כתביו של הגאון רבי דוד עובדיה זצוק"ל , מסופר על עוצמת תפילתו וברכתו של רבי אלישע .

בעת מחלתו של הגאון ישמח עובדיה זצוק"ל אשר התעורר מתרדמת וחוסר הכרה בעת נשמעה תפילת רבי אלישע כאשר אמר את המילה  ישועה ועל כן גם הוחלט ע"י רבי אלישע כי יתווסף השם אלישע לרבי ישמח עובדיה זצוק"ל

כאשר ביקר בצפרו אדם אשר הייתה ידועה חוכמתו בקריאת כף היד , ישב בצוותא עם הרבנים ובחן את ידיהם ודיבר על  מסלול חייהם . עד אשר נאלם כאשר ראה את ידו של רבי רפאל מאמאן זצ"ל בה קו החיים נקטע , ראה החוזה לא צפויה לו אריכות חיים. רבי רפאל התעקש לשמוע את האמת וכאשר נאמרה לו , רץ אל רבי אלישע אפריאט זצ"ל לעשות לו פדיון נפש , רבי אלישע האריך בתפילתו מהערב ועד לאור הבוקר . למחרת הלך שוב רבי רפאל לאותו החוזה אשר נדהם כי הקו הקטוע אשר ראה ביום הקודם , התאחה והתחבר לקו שלם . רבי רפאל סיפר לחוזה על תפילתו של רבי אלישע וזה רץ להתברך ממנו .

רבי אלישע אפריאט שימש ברבנות ובדיינות עם רבני הדור וחתם ל כמה תקנות , עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ב ( 1922) , ונקבע מקום מנוחתו בהר הזיתים בירושלים

יהיה זכרו ברוך . ת.נ.צ.ב.ה

המידע אודות רבי אלישע אותר ע"י דוד אפרתי בכתביו של רבי דוד עובדיה זצוק"ל

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: