חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

קטגוריה

הרמ"א

סיפור של עשיה וגעגוע – כנסי האיחוד של בני קהילת צפרו

בס"ד

מאת : יהודה אלבז

בשנים  1989  ו- 1991  נערכו  באשדוד  2  כנסים  ארציים של  בני  הקהילה  צפרו, בכל אירוע כ-700  בני  הקהילה , התכבדו  וכבדו  בנוכחותם  , היו אלו כנסי איחוד של קהילת צפרו לדורותיה והמשותף לכולם היה הגעגוע לצפרו, הרצון לשמר מורשת אבות ולחקות במעט את המפעלים החברתיים שהיו בעיר הולדתנו , כאן בארץ ישראל

איך בעצם הכול התחיל?

להמשיך לקרוא "סיפור של עשיה וגעגוע – כנסי האיחוד של בני קהילת צפרו"

מפיוטיו המפורסמים של הרמ"א זצוק"ל "אה יא סידי מא רית מן הווא האני" בביצוע מיוחד

עוד מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . מדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , אין מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .

הפיוט הינו אחד המפורסמים ביותר של הרמ"א ושגור בפיו של כל בן קהילת צפרו – אפשר גם לומר שהפיוט הזה הוא ההמנון הרשמי של הקהילה .

פירוש הפיוט הוא למעשה סיפור על איש אשר לא הלך בדרכי האל , הטעו אותו הבלי עולם וגם כספו וזהבו עד כי שכח שעתיד הוא לתת דין בפני בורא עולם, .וכך קרה כי הוא איבד את כל רכושו והונו ולבסוף מרגוע לנפשו ונחמה על אובדנו מצא בצילה של תורתנו הקדושה .

הפיוט בערבית מוגרבית / יהודית , ממליץ מאוד לגשת לספר של ד"ר מאיר נזרי בו פירוש ותרגום מלא של סיפור הפיוט .

מאחל לכם הקשבה מהנה וחיבור ישיר לשורשים

אלי טובלי

להלן תמצית מילות הפיוט :

אה יא סידי

מא רית מן הווא האני .גיר חאפ'ץ אצלא ומעאני .

קלבו כסיע ראשו חאני. קלבו חליב סאפי מא פי כדוע . תאייב ענד מולאה מאסי וויטוע . תאבע אדין בלעאני . מא יסחא מן אינסאני. יצום וויעבד פסזאדא מולוע . חתא יעוד שיבאני. האדי עבאדתו דוואם פיהא מטבוע :

אה יא סידי

ריט לאינסאן מכאלף . מן גיר דין מאסי תאלף. ביהא מן אסגר תוואלף . מאסי פספינא מן גיר קלוע. כיף לחסאן האייז מן דון סרוע. אמלכתו לגרארא אדנייא לגדארא. תאבע גרצ'הא פלהאנא מוקוע. עאד תרמיה ללחארא. מן פאת מנהא מאי וזר רזוע :

 

מפיוטיו המפורסמים של הרמ"א זצוק"ל "כָּלוּ עֵינַי מֵייַחֵל בְּשׂוֹרָה" בביצוע נדיר

מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . מדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , אין מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .

הפיוט הינו למעשה שיר במילותיו מייחל לביאת המשיח ולגאולת עם ישראל .

להלן טעימה ממילות הפיוט ( 2  מתוך 15 בתים)  :

כָּלוּ עֵינַי מֵייַחֵל בְּשׂוֹרָה

כָּלו עֵינַי מֵיַיחֵל בְּשׂוֹרָה, בּוֹא יוֹם יְיָ גָּדוֹל וְנוֹרָא, כְּתִיקְוַת עִוֵּר יְצַפֶּה אוֹרָה, שׁוּבָה עַד מָתַי כָּל קִצִּין כָּלוּ, אֱמֹר דַי
לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלו, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד.

אֱמֹר דַי לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלוֹ, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד

רוּחִי חֻבָּלָה עֵינִי דָּאֲבָה, בִּרְאוֹתִי אוֹיְבִי בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה, אָמַרְתִּי תּוֹחַלְתִּי נִכְזָבָה, אָבְדָה תִקְוָתִי פָּנַי נָפָלוּ, סְעִיפֵי
תְּשׁוּבָה, הֵשִׁיבוּ אִם יִתְמַהְמֵהַ חַכֵּה לוֹ.

אֱמֹר דַי לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלוֹ, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד

  • לפיוט המלא אנא גשו לספרו של מאיר נזרי  "שירת הרמ"א" 

מאחל לכם האזנה מהנה וחיבור ישיר לשורשים

אלי טובלי

כל דודי דופק – מפיוטי רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל

בחפציו של אבי ר' משה טובלי ע"ה , מצאתי אוצר , קלטות שירה אותם המרתי לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים .

הפעם , פיוט נוסף מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . אני מניח שמדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , וכמו כן אין לי מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .

סיפור הפיוט "קול דודי דופק בדברו אורו עיני " אשר נכתב ע"י הרמ"א הוא מוסר השכל המבקש למנוע בזבוז זמן, את ההליכה אחר עצת היצר הרע ולחזור לעבודת ה' ולחזרה בתשובה.

מאחל לכם הקשבה מהנה וחיבור ישיר לשורשים

אלי טובלי

את המילים לפיוט מצאתי בספר שיר חדש אשר יצא לאור במימון של ר' יעקב כהן ובסיוע והשתדלות של משה אביטל , להורדה וצפייה לחץ כאן

מצגת זאת דורשת JavaScript.

צמאה נפשי לאל תמים דעים – רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל

כל יום שמגלים עוד מנגינה ופיוט של הרמ"א , הוא יום טוב !

קצידה של רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל (1823-1896) בביצוע של גדול פייטני מרוקו , רבי דוד בוזגלו זצ"ל.

הקלטה נדירה משנת 1957 שנאספה ע"י פרופ' חיים זעפרני ז"ל , בעריכה והפקה של ד"ר אבנר בהט.

בשנת 1993 נאספה ביחד עם יצירות מופת אחרות לדיסק שנקרא "פיוטים ממסורת יהודי מרוקו" בהוצאת בית התפוצות.

תודה רבה לד"ר אבנר בהט שסייע ואישר לי לפרסם את הקצידה של הרמ"א לטובת כל בני קהילת צפרו .

מידע נוסף אודות פועלו של ד"ר אבנר בהט באתר שלו – לחצו כאן 

כל המעוניין לרכוש את הדיסק הנדיר בהוצאת בית התפוצות מוזמן ללחוץ כאן 

מאחל הקשבה מהנה וחיבור ישיר לשורשים .

אלי טובלי

פיוט "תובו לילאה, יא נאס" רבי עמור אביטבול זצוק"ל (1782-1853)

בחפציו של אבי ר' משה טובלי ע"ה , מצאתי אוצר , קלטות שירה אותם המרתי לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים .

הפעם בחרתי לפרסם פיוט מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . אני מניח שמדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , וכמו כן אין לי מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .

אחד מענקי התורה של העיר צפרו היה רבי עמור אביטבול זצוק"ל (1782-1853), בין תלמידיו היו ענקי הרבנים של מרוקו , ביניהם הרמ"א. רבי עמור שימש כאב בית דין בעיר ובנוסף לכל היה גם משורר.

אחד משיריו הידועים בערבית יהודית הוא "תובו לילאה, יא נאס" שיר שבח לה' וקריאה לחזרה בתשובה .

מאחל לכם הנאה בהאזנה לפיוט

אלי טובלי

ולהלן המילים כפי שמצאתי באחד הפורומים באינטרנט :

תובו לילאה יא נאס, יא עיני, וואעבדוה דימה.
לחאנין. לגאפור, יא עיני, הווא מול רחמא.

רבי כלק דנייא, בסמא דוורהא.
לארד עללק פלהווא, ביזאהו ווקפהא.
בגיר סווארי פלכווא. פי לוסט נזלהא.
ועזל ליל מן נהאר, בדאוו ודלמא.

וכלק סמס ולקמר, ידורו פסמא.
ונזום ידוויוו כי זמר, פי ווקת דלמא.
לבחר בלמוואז יהמר, בהוואל עדימא.
תמא לחות ירעא, וספון פוק למא.

וכלק לקות מן תראב, ולאיתמאר מן לסזאר.
עינב דוואלי לסראב, לקלוב יזההר.
וטיור ילגיוו כי רבאב, פי טלוע נאהאר.
בחס מליח ולדיד, וצאוות נעימא.

לחצו כאן בכדי לקבל מידע אודותיו מהאתר – החכם היומי 

קלטת שמע – מסמך היסטורי

 

מתוך אוסף חפציו האישיים של אבי , ר' משה טובלי ע"ה מצאתי אוצר, קלטות מלפני 30 שנה ויותר, אותם זכיתי להמיר לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים.

הקלטת הראשונה שמצאתי לנכון לפרסם היא קלטת שמע – מסמך היסטורי מדהים , תולדות חייו של רבנו , הרה"ג רפאל משה אלבז זצוק"ל , אישיותו ויצירתו .

את הקלטת הכין רבי ציון תורג'מן זצ"ל , אסף ערך והקליט בקולו הנעים לפני 30 שנה , סוף שנות השמונים. כל זאת במטרה להנגיש ולהנציח את סיפור חייו ויצירתו של מורנו ורבנו הרמ"א וסיפור מורשתנו לדור הצעיר.

היוצר של הקלטת , רבי ציון ע"ה , היה אדם נדיר , משכמו ומעלה , איש תורה וידע רב , נעים הליכות , איש קהילת צפרו , אהוב על הבריות.

בעתיד ב"ה נעלה גם את סיפור חייו . יהי זכרו ברוך

בקלטת סיפור מפורט על קורות חייו של הרמ"א , סיפורים על חייו , יצירותיו , פיוטיו וספריו באורך של שעה ו-13 דקות .

זכיתי !

הקשבה מהנה ולימוד למען הדורות הבאים .

זכותו של הצדיק תגן עלינו .

אלי טובלי

 

 

מפיוטי הרמ"א, אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה – בביצוע של הרב יוסף עזרן זצ"ל

בס"ד

פיוט מרגש לרגל הילולת הרמ"א שמתקיימת הערב בבית הכנסת של קהילת צפרו באשדוד וברחבי הארץ .

יהי זכרו של הצדיק ברוך וזכותו תגן על כל עם ישראל , אמן .


אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה יַעֲשֶׂה לְמַעַן בְּרִיתוֹ

אָרַךְ הַגָּלוּת וּבְרָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי לַעַג הַשַּׁאֲנַנִּים

נָקָם יָשִׁיב לְכָל עוֹשֵׂה רִשְׁעָה פִּי שְׁנַיִם יֹאבְדוּ יִכָּרְתוּ

תִּרְדּוֹף וְתַשִּׂיגֵם חֶרֶב רָעָה לַטֶּבַח נְתוּנִים נְתוּנִים

יְעוֹדֵד עֵדָה נָפְלָה וְשָׁקְעָה חֶלְקוֹ וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ

חֶרֶב אוֹיֵב עַד צַוָּאר הִגִּיעָה לִטְרוֹף טֶרֶף חִצָּיו שְׁנוּנִים

להמשיך לקרוא "מפיוטי הרמ"א, אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה – בביצוע של הרב יוסף עזרן זצ"ל"

הרמ"א מצפרו – רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל

 נתבש"מ ב-כ"ב לחודש תמוז שנת התרנ"ו (1823-1896)

היה רב, משורר ומלומד יהודי ממרוקו במאה ה-19. היה רבה של העיר צפרו וחיבר מספר רב של ספרים על הלכה, מוסר, שירה, היסטוריה ומדע.

נולד במרוקו בעיר צפרו לאביו רבי שמואל אלבז ז"ל בשנת התקפ"ג עוד בצעירותו ניכר שנועד לגדולות, אביו השתדל להשגיח עליו שינצל כל זמנו ללימודים ואף הטיל עליו העתקת ספרים מכתבי יד בשעות הפנאי.

בהיותו בן 20 נפטר עליו אביו, ובכל זאת המשיך בלימודו בישיבת דודו, רבי עמרם. בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי אברהם מאמן. בשנת התרי"א (1851) בהיותו שנת כ"ח לחייו הוסמך ע"י הרבנים עמור אביטבול ועמרם אלבז לדון ולהורות.

בשנת התרי"ד (1854) מופיע שמו בין הרבנים הנתמכים ע"י הקהילה , לרמ"א היה בית כנסת משלו ובו הקדיש הרבה מזמנו לטובת בני עמו וקהילתו בהדרכתם לתורה וליראת שמים באמצעות דרשותיו , שיריו ומליצותיו. הוא היה גם מוהל מומחה ואף הייתה לו ולאחיו רבי אליהו חזקה על כך בכל העיר הוא עצמו היה חשוך בנים.

הרמ"א היה ממונה על נכסי ההקדש ומפקח עליהם והוא בעצמו היה בעל צדקות ולב רחמן. לבד מגדולתו בתורה הוא רכש לו ידיעה רחבה בלימודי חול בכמה מקצועות ואף חיבר בנושאים אלו ספרים. הוא היה בעל אופקים רחבים מאוד, סבר שכל החוכמות מתאימות וכלולות בחוכמת התורה ודרכם ניתן להגיע ולהבין את חוכמת האמת רשימת ספריו מובאת כאן ואת שיריו נפרסם בנפרד בעמוד סמוך .

הרמ"א מילא תפקידים רבים , מורה , רב העיר ,  אב בית דין , מוהל ,משורר , היה בעל בית כנסת משלו ולמרות כל אלו היה בעל מידות גדולות של ענווה וצניעות

 

%d7%a7%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%a8%d7%9e-%d7%90%d7%9c%d7%91%d7%90%d7%96

 

הרמ"א נפטר ביום שישי בשבת כ"ב לחודש תמוז שנת התרנ"ו (1896) כמה שעות לפני פטירתו כתב צוואה ובה ציווה על נכסיו וספריו , ציווה לייסד ישיבה של תלמידי חכמים ללמוד תורה בתוך ביתו שלושים יום.

הואיל ואין בידינו תמונות  של הרמ"א , האדמור זצוק"ל אנו נשתמש בתמונות מקברו ומחתימתו המפורסמת

להמשיך לקרוא "הרמ"א מצפרו – רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל"

אזכרות השבוע בקהילת צפרו

יום ראשון 16 ליולי כב' בתמוז  הגאון רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל >> סיפור חיים <<
יום רביעי 19 ליולי כה' בתמוז אבא אפריאט בן זוהרה ז"ל >>סיפור חיים<<
יום חמישי 20 ליולי כו' בתמוז רבקה אזולאי בת חנה ז"ל
מרדכי אלבאז בן זוהרה ז"ל
יום שישי 21 ליולי כז' בתמוז פנינה נחמני בת רחל ז"ל
שמואל בלילתי בן רחל ז"ל
מיכאל חמו ז"ל בן דולי תחי'
יום שבת 22 ליולי כח' בתמוז רחל אזולאי בת רינה ז"ל

יהיה זכרם ברוך .

אנו קוראים לכל בני הקהילה , במיוחד בשבוע האזכרה לשלוח לנו תמונה וסיפור על יקירי המשפחה שחלפו מן העולם ואנו נפרסם אותו כל שנה בשבוע האזכרה

מפיוטי רבי רפאל משה אלבז -מא רית מן הווא האני – בביצוע שייח מואיזו

בס"ד

סיפור הפיוט כפי שנכתב בספרו של מאיר ניזרי "שירת הרמ"א , כדלקמן:

"פיוט בלשון ערבי, בו תמצא דברי מוסר לאיש אשר הלך חשכים והטעוהו הבלי העולם וכספו וזהבו ולא זכר יום המיתה, יום יאבדו כל חפציו וילך בלי חמדה ויבוזו זרים יגיעו ואשרי האיש אשר בתורת ד' חפצו, בה ימצא מנוח ומרגוע …"

רוב תודות לרב יגאל נחמני ולירון אטיאס שאיתרו את החומרים החשובים הנ"ל

 

סיפור העלאת עצמותיו של ר' יעיש מאמאן ע"ה

בס"ד
מאת : יהודה  אלבז  המביא  את  סיפורו  של  עו"ד  יניב  לוי  – בן  תימן –  והקשר  שלו  לצפרו
השבת  שבת  החודש  אני  ורעייתי  ברעננה  בביה"כ  בנוסח  תימני  מובהק , אני  בקושי  רב  מתחבר  לתפילה ,
אנו  כאן  כי  לבני  רפאל  נולד  ילד , נכדינו , מכניסים  אותו  בבריתו  של  אברהם  אבינו.
לידינו  ישב  עו"ד  יניב  לוי  אשר  קלט   שאנו  בני  צפרו , פנה  ואמר  חברים  אספר  לכם  על  מפגש  מרטיט  ומרגש  עם  צפרו
להלן  הדברים  כפי  שנמסרו  לי  ע"י  עו"ד  יניב  לוי  בן  תימן  מרעננה.

להמשיך לקרוא "סיפור העלאת עצמותיו של ר' יעיש מאמאן ע"ה"

יצירותיהם של חכמי צפרו

מאת : דוד אפרתי – אפריאט

צפרו, עם היותה עיר קטנה, תרמה תרומה גדולה ליצירה התורנית ותרבות היהודית במרוקו. רבניה מפורסמים היו לתהילה בערי פס, מכנאס, תיטוואן וסאלי ואף מחוץ לגבולות מרוקו. מיקומה של העיירה בשכנות לעיר פס,תרם לכך שחכמים בעלי שיעור קומה התיישבו בה והעמידו בה תלמידים רבים.

להלן פירוט היצירות (רשימה לא שלמה ) :

להמשיך לקרוא "יצירותיהם של חכמי צפרו"

אַחַי שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ – משירי הרמ"א בביצוע של ר' יהודה אלבז היו'

מההילולה לזכרו של רבינו הרמ"א , רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל בה צוינו 120 שנים לפטירתו

אַחַי שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ, בְּיוֹם עֲשׂוֹת אֱלֹהִים אָדָם, גְּבָלוֹ בָשָׂר

וָדָם, עָפָר יְסוֹדוֹ מֻקְדָּם, הֵן כֶּחָלָב הִתִּיכַנִי, מִטִּפָּה סְרוּחָה סְחִי,
וּמָאוֹס וְכַגְּבִינָה הִקְפִּיאָנִי. בַּמָּה אֲקַדֵּם יְיָ:

שִׁמְעוּ מְלָכִים נִסֵּי אֵל מֵאָז לְמַעְלָה רָמוּ, מִיּוֹם הֱיוֹתִי בִמְעֵי
אִמִּי, דָּם זָךְ וְנָקִי לַחְמִי, צִוָּה לִשְׁמֹר אֶת גָּלְמִי, מַלְאָכָיו הֶעְמִיד
לִימִינִי, וּפְקֻדָּתוֹ שָׁמְרָה רוּחִי, גַּם שָׁם יָדוֹ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי. בַּמָּה
אֲקַדֵּם יְיָ:  שִׁמְעוּ מְלָכִים

 

טעימה נוספת משירי הרמ"א "אה יא סידי מאן רית מן הווא האני" בביצוע של ר' יהודה אלבז היו'

טעימה נוספת מההילולה לזכרו של רבינו הרמ"א , רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל בה צוינו 120 שנים לפטירתו

אה יא סידי

מא רית מן הווא האני .גיר חאפ'ץ אצלא ומעאני .

קלבו כסיע ראשו חאני. קלבו חליב סאפי מא פי כדוע . תאייב ענד מולאה מאסי וויטוע . תאבע אדין בלעאני . מא יסחא מן אינסאני. יצום וויעבד פסזאדא מולוע . חתא יעוד שיבאני. האדי עבאדתו דוואם פיהא מטבוע :

אה יא סידי

ריט לאינסאן מכאלף . מן גיר דין מאסי תאלף. ביהא מן אסגר תוואלף . מאסי פספינא מן גיר קלוע. כיף לחסאן האייז מן דון סרוע. אמלכתו לגרארא אדנייא לגדארא. תאבע גרצ'הא פלהאנא מוקוע. עאד תרמיה ללחארא. מן פאת מנהא מאי וזר רזוע :

 

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: