חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

קטגוריה

הרמ"א

סיפור העלאת עצמותיו של ר' יעיש מאמאן ע"ה

בס"ד
מאת : יהודה  אלבז  המביא  את  סיפורו  של  עו"ד  יניב  לוי  – בן  תימן –  והקשר  שלו  לצפרו
השבת  שבת  החודש  אני  ורעייתי  ברעננה  בביה"כ  בנוסח  תימני  מובהק , אני  בקושי  רב  מתחבר  לתפילה ,
אנו  כאן  כי  לבני  רפאל  נולד  ילד , נכדינו , מכניסים  אותו  בבריתו  של  אברהם  אבינו.
לידינו  ישב  עו"ד  יניב  לוי  אשר  קלט   שאנו  בני  צפרו , פנה  ואמר  חברים  אספר  לכם  על  מפגש  מרטיט  ומרגש  עם  צפרו
להלן  הדברים  כפי  שנמסרו  לי  ע"י  עו"ד  יניב  לוי  בן  תימן  מרעננה.

להמשיך לקרוא "סיפור העלאת עצמותיו של ר' יעיש מאמאן ע"ה"

גלריית תמונות מאת : יעקב תורג'מן היו'

שלום לכולם ,

תודה ליעקב תורג'מן שהעביר לי לפרסום תמונות היסטוריות מאירועי הקהילה , כנס איחוד קהילת צפרו 1989 , כמה תמונות מהילולת הרמ"א משנות ה- 2000 ועוד .

גם לאחר עשרות שנים שהקהילה לא מתקיימת קיום פיזי בצפרו מרוקו, רב המאחד מהמפריד ובני הקהילה מתאחדים בכל הזדמנות.

אשמח אם בתגובות תסייעו בזיהוי האנשים , ניתן לרשום מס' תמונה ואת שמות האנשים שמופיעים בה בתגובות או את שמם בתגובה לכל תמונה .

צפייה מהנה ,

אלי

קלטת שמע – מסמך היסטורי

 

מתוך אוסף חפציו האישיים של אבי , ר' משה טובלי ע"ה מצאתי אוצר, קלטות מלפני 30 שנה ויותר, אותם זכיתי להמיר לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים.

הקלטת הראשונה שמצאתי, היא קלטת שמע – מסמך היסטורי מדהים , תולדות חייו של רבנו , הרה"ג רפאל משה אלבז זצוק"ל , אישיותו ויצירתו .

את הקלטת הכין רבי ציון תורג'מן זצ"ל , אסף ערך והקליט בקולו הנעים לפני 30 שנה , סוף שנות השמונים. כל זאת במטרה להנגיש ולהנציח את סיפור חייו ויצירתו של מורנו ורבנו הרמ"א וסיפור מורשתנו לדור הצעיר.

תמונה של ר' משה טובלי ור' ציון תורג'מן עליהם השלום
תמונה של ר' משה טובלי ור' ציון תורג'מן עליהם השלום

היוצר של הקלטת , רבי ציון ע"ה , היה אדם נדיר , משכמו ומעלה , איש תורה וידע רב , נעים הליכות , איש קהילת צפרו , אהוב על הבריות.

בעתיד ב"ה נעלה גם את סיפור חייו . יהי זכרו ברוך

בקלטת סיפור מפורט על קורות חייו של הרמ"א , סיפורים על חייו , יצירותיו , פיוטיו וספריו באורך של שעה ו-13 דקות .

זכיתי !

הקשבה מהנה ולימוד למען הדורות הבאים .

זכותו של הצדיק תגן עלינו .

אלי טובלי

 

 

תיעוד ההילולה השנתית לציון 123 שנים לפטירתו של הרמ"א

לכל בני קהילת צפרו היקרים ,

להלן תקציר תיעוד ההילולה השנתית לציון 123 שנים לפטירתו של הרמ"א
אתמול , יום רביעי כ"א תמוז תשע"ט , התקיימה הילולת הצדיק בהוד והדר .
תוכנית הערב כללה גם ציון 6 שנים ליסוד השיעור היומי בבית הכנסת.

בתוכנית הערב הדוברים היו : ראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי , סגן ראש העיר הרב יחיאל ויינגרטן , ר' יהודה אלבז, הרב מיכאל שושן  , הרב יגאל נחמני .

תודות לכל המארגנים שעמלו על הערב הנפלא : שלמה לוטטי , שמעון סיסו , יהודה אלבז , הרב יגאל נחמני , דוד לוטטי , ושמעון וידאל .
תודות לכל בני הקהילה שבאו ונרתמו מיד לשרת את הציבור , וסייעו בכל הדרוש
ותודה גדולה לכל האורחים שבאו לכבד את זכרו של הצדיק הקדוש

זכותו של הרמ"א תעמוד לנו ולכל ישראל אמן

 

ההילולא המרכזית לזכרו של רבינו רבי רפאל משה אלבאז זצ"ל

לכל בני קהילת צפרו היקרים, שלום וברכה!

שמחים אנו להודיעכם, כי ביום רביעי הבא עלינו לטובה כ"א תמוז תשע"ט  24-7-2019

יתקיים בבית הכנסת קהילת צפרו באשדוד

ההילולא המרכזית לזכרו של רבינו רבי רפאל משה אלבאז זכר צדיק לברכה וזכותו תגן עלינו

וציון 6 שנים ליסוד השיעור בבית הכנסת

מבקשים אנו מכל בני הקהילה להשתתף בהילולא ביחד עם הבנים בכדי שנוריש את מורשתו לדור הבא

המעמד יתקיים בשעה 18:45 תפילת מנחה וישתתפו בו מרצה אורח ותזמורת אנדלוסית

 זכותו של הרמ"א תעמוד לנו ולכל ישראל אמן

בהוקרה והערכה רבה יהי בואכם לברכה

הנהלת בית הכנסת

ההילולא המרכזית לזכרו של רבינו רבי רפאל משה אלבאז זכר צדיק לברכה וזכותו תגן עלינו

 

כנס הילולת הרמ"א

בס"ד
כמידי שנה בשנה, בית הכנסת קהילת צפרו באשדוד, מקיים הילולה לכבוד הצדיק, רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל.
ועד בית הכנסת שמח להודיעכם כי השנה ההילולה תתקים ביום רביעי כא' תמוז , 24/7/19 , שדרות הנשיא וייצמן 15, אשדוד , ובתוכנית :
התכנסות 18:30, תפילת מנחה, דברי תורה ודרשות, תפילת ערבית חגיגית וסעודת מצוה.
לקבלת מידע נוסף ולאישור השתתפות הנכם מוזמנים ליצור קשר עימי
נשמח לראותכם , זכות הצדיק תגן עליכם.
בברכה ,
שלמה לוטטי
054-763-88-52

פיוטיו המפורסמים של רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל

כָּלוּ עֵינַי מֵייַחֵל בְּשׂוֹרָה

כָּלו עֵינַי מֵיַיחֵל בְּשׂוֹרָה, בּוֹא יוֹם יְיָ גָּדוֹל וְנוֹרָא, כְּתִיקְוַת עִוֵּר יְצַפֶּה אוֹרָה, שׁוּבָה עַד מָתַי כָּל קִצִּין כָּלוּ, אֱמֹר דַי
לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלו, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד.

אֱמֹר דַי לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלוֹ, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד

רוּחִי חֻבָּלָה עֵינִי דָּאֲבָה, בִּרְאוֹתִי אוֹיְבִי בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה, אָמַרְתִּי תּוֹחַלְתִּי נִכְזָבָה, אָבְדָה תִקְוָתִי פָּנַי נָפָלוּ, סְעִיפֵי
תְּשׁוּבָה, הֵשִׁיבוּ אִם יִתְמַהְמֵהַ חַכֵּה לוֹ.

אֱמֹר דַי לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלוֹ, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד

  • לפיוט המלא אנא גשו לספרו של מאיר נזרי "שירת הרמ"א"

ביצוע 1 : הקלטה לפני כ- 30 שנה באירוע התרמה לישיבת ישמח משה בירושלים

ביצוע 2 : ר' יהודה אלבז היו' בהילולה לציון 120 שנה לפטירתו של הרמ"א

ביצוע 3 : בביצוע של שייח מואיזו


אה יא סידי

מא רית מן הווא האני .גיר חאפ'ץ אצלא ומעאני .

קלבו כסיע ראשו חאני. קלבו חליב סאפי מא פי כדוע . תאייב ענד מולאה מאסי וויטוע . תאבע אדין בלעאני . מא יסחא מן אינסאני. יצום וויעבד פסזאדא מולוע . חתא יעוד שיבאני. האדי עבאדתו דוואם פיהא מטבוע :

אה יא סידי

ריט לאינסאן מכאלף . מן גיר דין מאסי תאלף. ביהא מן אסגר תוואלף . מאסי פספינא מן גיר קלוע. כיף לחסאן האייז מן דון סרוע. אמלכתו לגרארא אדנייא לגדארא. תאבע גרצ'הא פלהאנא מוקוע. עאד תרמיה ללחארא. מן פאת מנהא מאי וזר רזוע :

  • לפיוט המלא אנא גשו לספרו של מאיר נזרי "שירת הרמ"א" , או בספר "שיר חדש " בהוצאת בית הכנסת ע"ש הרמ"א בלוד

ביצוע 1 : הקלטה לפני כ- 30 שנה באירוע התרמה לישיבת ישמח משה בירושלים

ביצוע 2 : ר' יהודה אלבז היו' בהילולה לציון 120 שנה לפטירתו של הרמ"א

ביצוע 3 : בביצוע של שייח מואיזו


אַחַי שִׁמְעוּ מוּסָר

אַחַי שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ, בְּיוֹם עֲשׂוֹת אֱלֹהִים אָדָם, גְּבָלוֹ בָשָׂר וָדָם, עָפָר יְסוֹדוֹ מֻקְדָּם, הֵן כֶּחָלָב הִתִּיכַנִי, מִטִּפָּה סְרוּחָה סְחִי, וּמָאוֹס וְכַגְּבִינָה הִקְפִּיאָנִי. בַּמָּה אֲקַדֵּם יְיָ:

שִׁמְעוּ מְלָכִים נִסֵּי אֵל מֵאָז לְמַעְלָה רָמוּ, מִיּוֹם הֱיוֹתִי בִמְעֵי אִמִּי, דָּם זָךְ וְנָקִי לַחְמִי, צִוָּה לִשְׁמֹר אֶת גָּלְמִי, מַלְאָכָיו הֶעְמִיד לִימִינִי, וּפְקֻדָּתוֹ שָׁמְרָה רוּחִי, גַּם שָׁם יָדוֹ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי. בַּמָּה אֲקַדֵּם יְיָ:

  • לפיוט המלא אנא גשו לספרו של מאיר נזרי "שירת הרמ"א"

ביצוע הפיוט ע"י ר' יהודה אלבז היו' בהילולה לציון 120 שנה לפטירתו של הרמ"א


אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה יַעֲשֶׂה לְמַעַן בְּרִיתוֹ

אָרַךְ הַגָּלוּת וּבְרָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי לַעַג הַשַּׁאֲנַנִּים

נָקָם יָשִׁיב לְכָל עוֹשֵׂה רִשְׁעָה פִּי שְׁנַיִם יֹאבְדוּ יִכָּרְתוּ

תִּרְדּוֹף וְתַשִּׂיגֵם חֶרֶב רָעָה לַטֶּבַח נְתוּנִים

יְעוֹדֵד עֵדָה נָפְלָה וְשָׁקְעָה חֶלְקוֹ וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ

חֶרֶב אוֹיֵב עַד צַוָּאר הִגִּיעָה לִטְרוֹף טֶרֶף חִצָּיו שְׁנוּנִים…

ביצוע הפיוט ע"י רבי יוסף עזרן זצ"ל


כל דודי דופק הקלטה לפני כ- 30 שנה באירוע התרמה לישיבת ישמח משה בירושלים

את המילים לפיוט מצאתי בספר שיר חדש אשר יצא לאור במימון של ר' יעקב כהן ובסיוע והשתדלות של משה אביטל , להורדה וצפייה לחץ כאן

מצגת זאת דורשת JavaScript.


צמאה נפשי לאל תמים דעים – תיעוד נדיר של רבי דוד בוזגלו זצ"ל (1957)

א
צמאה נפשי לאל תמים דעים – רם נישא כסה שמים הודו
אלוהי אבטח בו . כי מה נעים – בטחי בו , אשורי לא ימעדו
אל תבטחו בנדיבים ושועים – בחיתם איש כמתנת ידו
נדמו לך כאוהבים ורעים – ובקרבים משא כבד יכבדו
נדבתם לך מעט ורעים – לשווא פשט העני את ידו
הון עשיר מדרך השכל יטעם – לשיכים ולצנינים בצידו
הבל המה מעשה תעתועים – מגערת פניך יאבדו .
ב
ראיתי אוהבי עשיר רבים – דורשי שלומו ואמרי פיהו
פניו יחלו יום יום תאבים – חושקים לראותו ואת נווהו
פתח ביתו הן יצאו ניצבים – תמיד איש לבצעו מקצהו
אך ימי עני רבים מכאובים – וגם כל אחי רש שנאוהו
לחם אכלו לחם העצבים – פת במלח יאכל כי לחמו הוא .
ג
אל יתהלל עשיר בעושרו – עשיר ואביון אל עמק שווה
כי לא יתן לאלוהים כפרו – בבוא אליו חולי ומדווה
באו עדיה ויחפרו – לא יועיל הון איננו שווה
אך טוב איש חונן ומלוה .
ד
לב נבון יקנה דעת ומזימה – לצוד ציד ליום חליפתו
ישוב היום בתשובה שלמה – כי לא ידע האדם את עיתו
יבחל בהבלי הזמן עד מה – זר מעשהו ועבודתו
יבחר בתורת האל תמימה – ובלומדיה תגדל אהבתו
חילו ואונו להבל דמה – ישכיל ויבין לאחריתו .
ה
יזכור יום כל חפציו נמנעים – תמס יהלוך כעש תמודו
יום עומדו לפני אביר הרועים – ריקם אין כל מאומה בידו
הבל המה מעשה תעתועים – מגערת פניך יאבדו

הרמ"א מצפרו – רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל

 נתבש"מ ב-כ"ב לחודש תמוז שנת התרנ"ו (1823-1896)

היה רב, משורר ומלומד יהודי ממרוקו במאה ה-19. היה רבה של העיר צפרו וחיבר מספר רב של ספרים על הלכה, מוסר, שירה, היסטוריה ומדע.

נולד במרוקו בעיר צפרו לאביו רבי שמואל אלבז ז"ל בשנת התקפ"ג עוד בצעירותו ניכר שנועד לגדולות, אביו השתדל להשגיח עליו שינצל כל זמנו ללימודים ואף הטיל עליו העתקת ספרים מכתבי יד בשעות הפנאי.

בהיותו בן 20 נפטר עליו אביו, ובכל זאת המשיך בלימודו בישיבת דודו, רבי עמרם. בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי אברהם מאמן. בשנת התרי"א (1851) בהיותו שנת כ"ח לחייו הוסמך ע"י הרבנים עמור אביטבול ועמרם אלבז לדון ולהורות.

בשנת התרי"ד (1854) מופיע שמו בין הרבנים הנתמכים ע"י הקהילה , לרמ"א היה בית כנסת משלו ובו הקדיש הרבה מזמנו לטובת בני עמו וקהילתו בהדרכתם לתורה וליראת שמים באמצעות דרשותיו , שיריו ומליצותיו. הוא היה גם מוהל מומחה ואף הייתה לו ולאחיו רבי אליהו חזקה על כך בכל העיר הוא עצמו היה חשוך בנים.

הרמ"א היה ממונה על נכסי ההקדש ומפקח עליהם והוא בעצמו היה בעל צדקות ולב רחמן. לבד מגדולתו בתורה הוא רכש לו ידיעה רחבה בלימודי חול בכמה מקצועות ואף חיבר בנושאים אלו ספרים. הוא היה בעל אופקים רחבים מאוד, סבר שכל החוכמות מתאימות וכלולות בחוכמת התורה ודרכם ניתן להגיע ולהבין את חוכמת האמת רשימת ספריו מובאת כאן ואת שיריו נפרסם בנפרד בעמוד סמוך .

הרמ"א מילא תפקידים רבים , מורה , רב העיר ,  אב בית דין , מוהל ,משורר , היה בעל בית כנסת משלו ולמרות כל אלו היה בעל מידות גדולות של ענווה וצניעות

הרמ"א נפטר ביום שישי בשבת כ"ב לחודש תמוז שנת התרנ"ו (1896) כמה שעות לפני פטירתו כתב צוואה ובה ציווה על נכסיו וספריו , ציווה לייסד ישיבה של תלמידי חכמים ללמוד תורה בתוך ביתו שלושים יום.

הואיל ואין בידינו תמונות  של הרמ"א , האדמור זצוק"ל אנו נשתמש בתמונות מקברו ומחתימתו המפורסמת

להמשיך לקרוא "הרמ"א מצפרו – רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל"

כתובה לחג השבועות מרבי רפאל משה אלבאז

מתוך הספר "שירת משה " בהוצאת כולל תפארת הלווים 

דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ לְקַדֵּשׁ אֵשֶׁת נְעוּרִים. בִּשְׁנֵי לוּחוֹת הָעֵדוּת זַכִּים וּבָרִים,         וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים:

צִוָּה שׁוֹשְׁבִּין צִיר נֶאֱמָן כִּי בוֹ בָחַר. לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר,         מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר:

צוּרִי תִקֵּן חֻפַּת חֲתָנִים בְּזִיו וָזֹהַר. וְאָתָא מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ לִשְׁלֹחַ סִבְלוֹנוֹת וּמֹהַר,       קֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר:

יְיָ מִסִּינַי בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים. קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים,      וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים:

הֱבִיאָנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נִרְוֶה דֹדִים. דִּבֵּר וַיִּקְרָא אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מוֹשִׁיב יְחִידִים,        אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:

להמשיך לקרוא "כתובה לחג השבועות מרבי רפאל משה אלבאז"

סיפור של עשיה וגעגוע – כנסי האיחוד של בני קהילת צפרו

בס"ד

מאת : יהודה אלבז

בשנים  1989  ו- 1991  נערכו  באשדוד  2  כנסים  ארציים של  בני  הקהילה  צפרו, בכל אירוע כ-700  בני  הקהילה , התכבדו  וכבדו  בנוכחותם  , היו אלו כנסי איחוד של קהילת צפרו לדורותיה והמשותף לכולם היה הגעגוע לצפרו, הרצון לשמר מורשת אבות ולחקות במעט את המפעלים החברתיים שהיו בעיר הולדתנו , כאן בארץ ישראל

איך בעצם הכול התחיל?

להמשיך לקרוא "סיפור של עשיה וגעגוע – כנסי האיחוד של בני קהילת צפרו"

מפיוטיו המפורסמים של הרמ"א זצוק"ל "אה יא סידי מא רית מן הווא האני" בביצוע מיוחד

עוד מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . מדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , אין מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .

הפיוט הינו אחד המפורסמים ביותר של הרמ"א ושגור בפיו של כל בן קהילת צפרו – אפשר גם לומר שהפיוט הזה הוא ההמנון הרשמי של הקהילה .

פירוש הפיוט הוא למעשה סיפור על איש אשר לא הלך בדרכי האל , הטעו אותו הבלי עולם וגם כספו וזהבו עד כי שכח שעתיד הוא לתת דין בפני בורא עולם, .וכך קרה כי הוא איבד את כל רכושו והונו ולבסוף מרגוע לנפשו ונחמה על אובדנו מצא בצילה של תורתנו הקדושה .

הפיוט בערבית מוגרבית / יהודית , ממליץ מאוד לגשת לספר של ד"ר מאיר נזרי בו פירוש ותרגום מלא של סיפור הפיוט .

מאחל לכם הקשבה מהנה וחיבור ישיר לשורשים

אלי טובלי

להלן תמצית מילות הפיוט :

אה יא סידי

מא רית מן הווא האני .גיר חאפ'ץ אצלא ומעאני .

קלבו כסיע ראשו חאני. קלבו חליב סאפי מא פי כדוע . תאייב ענד מולאה מאסי וויטוע . תאבע אדין בלעאני . מא יסחא מן אינסאני. יצום וויעבד פסזאדא מולוע . חתא יעוד שיבאני. האדי עבאדתו דוואם פיהא מטבוע :

אה יא סידי

ריט לאינסאן מכאלף . מן גיר דין מאסי תאלף. ביהא מן אסגר תוואלף . מאסי פספינא מן גיר קלוע. כיף לחסאן האייז מן דון סרוע. אמלכתו לגרארא אדנייא לגדארא. תאבע גרצ'הא פלהאנא מוקוע. עאד תרמיה ללחארא. מן פאת מנהא מאי וזר רזוע :

 

מפיוטיו המפורסמים של הרמ"א זצוק"ל "כָּלוּ עֵינַי מֵייַחֵל בְּשׂוֹרָה" בביצוע נדיר

מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . מדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , אין מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .

הפיוט הינו למעשה שיר במילותיו מייחל לביאת המשיח ולגאולת עם ישראל .

להלן טעימה ממילות הפיוט ( 2  מתוך 15 בתים)  :

כָּלוּ עֵינַי מֵייַחֵל בְּשׂוֹרָה

כָּלו עֵינַי מֵיַיחֵל בְּשׂוֹרָה, בּוֹא יוֹם יְיָ גָּדוֹל וְנוֹרָא, כְּתִיקְוַת עִוֵּר יְצַפֶּה אוֹרָה, שׁוּבָה עַד מָתַי כָּל קִצִּין כָּלוּ, אֱמֹר דַי
לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלו, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד.

אֱמֹר דַי לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלוֹ, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד

רוּחִי חֻבָּלָה עֵינִי דָּאֲבָה, בִּרְאוֹתִי אוֹיְבִי בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה, אָמַרְתִּי תּוֹחַלְתִּי נִכְזָבָה, אָבְדָה תִקְוָתִי פָּנַי נָפָלוּ, סְעִיפֵי
תְּשׁוּבָה, הֵשִׁיבוּ אִם יִתְמַהְמֵהַ חַכֵּה לוֹ.

אֱמֹר דַי לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלוֹ, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד

  • לפיוט המלא אנא גשו לספרו של מאיר נזרי  "שירת הרמ"א" 

מאחל לכם האזנה מהנה וחיבור ישיר לשורשים

אלי טובלי

כל דודי דופק – מפיוטי רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל

בחפציו של אבי ר' משה טובלי ע"ה , מצאתי אוצר , קלטות שירה אותם המרתי לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים .

הפעם , פיוט נוסף מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . אני מניח שמדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , וכמו כן אין לי מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .

סיפור הפיוט "קול דודי דופק בדברו אורו עיני " אשר נכתב ע"י הרמ"א הוא מוסר השכל המבקש למנוע בזבוז זמן, את ההליכה אחר עצת היצר הרע ולחזור לעבודת ה' ולחזרה בתשובה.

מאחל לכם הקשבה מהנה וחיבור ישיר לשורשים

אלי טובלי

את המילים לפיוט מצאתי בספר שיר חדש אשר יצא לאור במימון של ר' יעקב כהן ובסיוע והשתדלות של משה אביטל , להורדה וצפייה לחץ כאן

מצגת זאת דורשת JavaScript.

צמאה נפשי לאל תמים דעים – רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל

כל יום שמגלים עוד מנגינה ופיוט של הרמ"א , הוא יום טוב !

קצידה של רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל (1823-1896) בביצוע של גדול פייטני מרוקו , רבי דוד בוזגלו זצ"ל.

הקלטה נדירה משנת 1957 שנאספה ע"י פרופ' חיים זעפרני ז"ל , בעריכה והפקה של ד"ר אבנר בהט.

בשנת 1993 נאספה ביחד עם יצירות מופת אחרות לדיסק שנקרא "פיוטים ממסורת יהודי מרוקו" בהוצאת בית התפוצות.

תודה רבה לד"ר אבנר בהט שסייע ואישר לי לפרסם את הקצידה של הרמ"א לטובת כל בני קהילת צפרו .

מידע נוסף אודות פועלו של ד"ר אבנר בהט באתר שלו – לחצו כאן 

כל המעוניין לרכוש את הדיסק הנדיר בהוצאת בית התפוצות מוזמן ללחוץ כאן 

מאחל הקשבה מהנה וחיבור ישיר לשורשים .

אלי טובלי

פיוט "תובו לילאה, יא נאס" רבי עמור אביטבול זצוק"ל (1782-1853)

בחפציו של אבי ר' משה טובלי ע"ה , מצאתי אוצר , קלטות שירה אותם המרתי לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים .

הפעם בחרתי לפרסם פיוט מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . אני מניח שמדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , וכמו כן אין לי מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .

אחד מענקי התורה של העיר צפרו היה רבי עמור אביטבול זצוק"ל (1782-1853), בין תלמידיו היו ענקי הרבנים של מרוקו , ביניהם הרמ"א. רבי עמור שימש כאב בית דין בעיר ובנוסף לכל היה גם משורר.

אחד משיריו הידועים בערבית יהודית הוא "תובו לילאה, יא נאס" שיר שבח לה' וקריאה לחזרה בתשובה .

מאחל לכם הנאה בהאזנה לפיוט

אלי טובלי

ולהלן המילים כפי שמצאתי באחד הפורומים באינטרנט :

תובו לילאה יא נאס, יא עיני, וואעבדוה דימה.
לחאנין. לגאפור, יא עיני, הווא מול רחמא.

רבי כלק דנייא, בסמא דוורהא.
לארד עללק פלהווא, ביזאהו ווקפהא.
בגיר סווארי פלכווא. פי לוסט נזלהא.
ועזל ליל מן נהאר, בדאוו ודלמא.

וכלק סמס ולקמר, ידורו פסמא.
ונזום ידוויוו כי זמר, פי ווקת דלמא.
לבחר בלמוואז יהמר, בהוואל עדימא.
תמא לחות ירעא, וספון פוק למא.

וכלק לקות מן תראב, ולאיתמאר מן לסזאר.
עינב דוואלי לסראב, לקלוב יזההר.
וטיור ילגיוו כי רבאב, פי טלוע נאהאר.
בחס מליח ולדיד, וצאוות נעימא.

לחצו כאן בכדי לקבל מידע אודותיו מהאתר – החכם היומי 

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: