חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים והנצחת יהודי העיר ממרוקו

תגית

קהילת ספרו

רבי יצחק שמעון אפריאט זצ"ל

 נתבש"מ בד' בשבט ה'תשי"ט (1870- 1959 )

נולד בצפרו בשנת תר״ל , מחכמי ורבני העיר , היה צדיק תמים ישר ונאמן, ירא אלוקים ,עניו ולא מש מאהלה של תורה.

רבות סופר על רבי יצחק זצ"ל על עוצמת ברכותיו עם כוס השמן שרבים זכו להם , על עוצמת תפילותיו .

כמו כן סופר על כך שקם לחתן את ביתו ,צריך היה להוסיף לנדוניה שטיח אך פרוטה לא הייתה בכיסו , אמר למשפחתו שהכול יהיה בסדר ודבר לא יחסר ויצא למרכז העיר (באב אל מא'אם ) , בעודו מגיע לשם מופיע יהודי שחזר מנסיעה מחוץ לארץ עם סחורה הכוללת שטיחים וצועק לו , " רבי , שמעתי שכבודו מחתן בת , קח לך שטיח ועל התמורה נדבר אחר כך "

קבור בצפרו לצד אבותיו הקדושים

שזכות הצדיק תגן בעדנו ,

יהיה זכרו ברוך

קברו של רבי יצחק שמעון אפריאט זצ"ל בצפרו מרוקו
קברו של רבי יצחק שמעון אפריאט זצ"ל בצפרו מרוקו

סולטנה הרוש ז"ל 

נלב"ע בכ"ח בטבט תשס"ט

נולדה בצפרו , הבת של רחמה ושלום וידאל

אחותו של אבנר וידאל שהיה בעל חנות לדברי מתיקה.

נישאה לפנחס הרוש ע"ה עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1962 ראשית  לאופקים ולאחר מכן עברה לבאר שבע.

הייתה מאוד דומיננטית בקרב המשפחה הגרעינית והמורחבת וגידלה משפחה לתפארת .

אישה צנועה , בעלת גמילות חסדים , עסקה במצות חסד ואמת בחברותה בחברת קדישא בבאר שבע שנים רבות

נפטרה בשיבה טובה , יהיה זכרה ברוך

חנה טובלי ז"ל

נלב"ע בכ"ז בטבת תשנ"א (1991)

נולדה בצפרו ללאה (לבית אפריאט) ורפאל אוליאל

לא ידוע תאריך לידתה המדויק .

נישאה לטובלי אהרון ע"ה ונולדו להם תשעה ילדים:

סתריה ע"ה, יובל, גרסיה ע"ה, רוזה, יקוט, שולה, שמעון, דוד וסוזן.

עלתה לישראל עם כל בני משפחתה ביולי 1963.

השתקעו באשדוד וגרו ברובע ב' ברח' המעפילים.

תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה
תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה

נקברה בבית העלמין באשדוד, חלקה 26.

יהיה זכרה ברוך

להלן קישור לעמוד ההנצחה של בעלה : אהרון טובלי ע"ה 

 

ציון עזר וידל ז"ל

נלב"ע בכ"ה בטבת (1929-2009)

בכ' סיוון התרפ"ט, נולד בעיר צפרו אשר במרוקו , בן זקונים לחיים ושרה וידל. עד גיל בר המצווה גדל כדרך כל הילדים. למד בתלמוד התורה של רבי דוד עובדיה.

בגיל 14 החליט לסיים את חוק לימודיו והחל לעבוד לפרנסתו. לאחר שנה הצליחה אמו שרה ז"ל בזכות אבותיה, להשיבו לתלמוד תורה של רבי דוד עובדיה, לאחר שהבטיחה לו שהיא תספק לו את כל מחסוריו בעבורם עבד. הנער חזר לספסל הלימודים ואף ראה ברכה בלימודיו, הצטיין בהם, ואף מונה למלמד בתלמוד תורה.

להמשיך לקרוא "ציון עזר וידל ז"ל"

עישה כהן ז"ל

נולדה בשנת 1912 בעיר ספרו

בתם של רבקה ומאיר אליהו כהן

נישאה לשאול כהן. נולדו להם ילדים : מאיר, זוהר, רוחמה, רחל ורחמים

עלתה לישראל בשנת 1962  יחד עם משפחת בנה רחמים כהן. גרו במעברה ואח"כ בשיכון עמידר בבאר שבע ואח"כ באשדוד.

נפטרה בגיל 68 בתאריך כ"א טבת תשס"ח

נקברה בבית העלמין באשדוד.

ליקטו דוד אפרתי וזהבה סבח (נכדה)

אהרון טובלי ז"ל

נלב"ע בט"ו בטבת ה'תשל"א (1897-1971)

נולד בעיר צפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה (אסתר לבית מויאל), אח לשמחה ,רבקה ומשה טובלי ע"ה . משפחה צנועה ויראת שמיים , אביו היה סנדלר ואמו עקרת בית.

הוא עסק במסחר , בעיקר מול הברברים והייתה לו חנות מכולת בצפרו אותה בנה במו ידיו

עוד במרוקו נישא לחנה עוליאל  ע"ה ונולדו להם תשעה ילדים:

סתריה ע"ה, יובל, גרסיה ע"ה, רוזה, יקוט, שולה, שמעון, דוד וסוזן.

תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה
תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה

עלה לישראל עם כל בני משפחתו ביולי 1963.

השתקעו באשדוד וגרו ברובע ב' ברח' המעפילים.

נטמן בבית העלמין באשדוד,

יהיה זכרו ברוך

להלן קישור לעמוד ההנצחה של רעייתו : חנה טובלי לבית עוליאל ע"ה 

שמות משפחה נפוצים בצפרו

מאת : דוד אפרתי – אפריאט

להלן ליקוט מידע מעניין מתוך ספר לידות של הקהילה היהודית בצפרו, מ-ספטמבר 1930 עד דצמבר 1952- מתורגם מרישום בשפה הצרפתית

א

אבו (עבו) , אביטבול , אביקסיס , אדרעי , אהרון ,  אוחנה , אוחיון ,אוליאל , אוקרט , אזולאי, אזרי , אטיאס , איטח , אילוז , אימרו , איפלח , אלבז , אלחדד , אלחיאני , אלטרסי , אלמליח , אלקובי ,  אלפסי , אלקסלסי , אנקווא , אסאיאג , אסאייף ? , אסולין , אסרף , אפריאט

להמשיך לקרוא "שמות משפחה נפוצים בצפרו"

ילידי צפרו בכותרות – שמואל אביטל היו', מאסטר עולמי לפנטומימה וקבליסט

בס"ד

שמואל (בן-אור) אביטל נולד בכפר קטן צפרו ליד העיר פאס בדרום הרי האטלס של מרוקו. הוא חונך בבית פשוט ובמשפחה צנועה ומסורתית, שחלק ממנה היו ממגורשי ספרד מהמאה ה-15,  וחלק אחר מגולת בית שני. החכמה הנסתרת העתיקה והיפה של הקבלה הועברה במסורת ספרדית נאמנה מאב לבנו בשרשרת שלא נותקה עד היום.

שמואל עלה לארץ ישראל ב20- למארס בשנת תש"ט – 1949 עם קבוצת נוער ממרוקו, ישר לקיבוץ איילת השחר בגליל העליון, ומשם למחזור ל"ב במקוה ישראל, התגייס לצל ה"ל, ואחרי שחרורו גר בירושלים שם עבד במעבדות של מפעלי פיניקיה ביום, ובלילה היה פעיל ומעורה בחיי התיאטרון בירושלים, והיה חבר בתיאטרון מסך עם הופעות שונות ברפרטואר ישראלי וקלאסי.

ב-1958 הוא נסע לפסטיבל  באויניון כנציג צעיר של התיאטרון הישראלי, ומשם  לפריס ללמוד את אומנות הפנטומימה מאטיין דקרו Etienne Decroux  ומרסל מרסו Marcel Marceau. ב- 1971 הוא יסד את בית הספר לפנטומימה מרכז הדממה בבולדר קולורדו שבארה"ב. .Le Centre du Silence

בנוסף להופעות בינלאומיות, הוא מקיים סדנאות פרטיות של אמנות השתיקה ותנועות הגוף אשר בספרו, המדריך המעשי לגוף-המדבר The BodySpeak Manual מלמדת. כן הופיע בבולדר ובעולם, וניהל מפגשים צבוריים שארכו ארבעה שנים בהצלחה, שנקראו קפה-סאלון פילוסופי, e  Café-Salon Philosophiqu(1975)  (מהדורה גרמנית פורסמה ב 1985)  – השתיקה הרועמת – מעבר לדממה (1985) , הרעיון של המעגל הרוחני-הפנימי: טכניקה יצירתית להוליד את הילד הפנימי בחיים שלך (1992), נכתב ביחד עם אחד מתלמידיו מרק אולסן.

החיים והעבודה של שמואל הם נושא לסרט דוקומנטרי, השתיקה הרועמת : החיים והזמנים של שמואל אביטל. הספר החדש שלו, המדריך המעשי לגוף-מדבר The BodySpeak Manual –  באינטרנט.

לאחרונה הוציא לאור בהוצאה פרטית את ספרו בעברית ואנגלית "בסתר המדרגה: התבוננות פנימית קבלית באותיות לשון הקודש". בהכנה ספר חדש בשם " עם לבבי אשיחה" ליקוטי שירים, קינות, וסיפורים שונים על קורות חייו.

שמואל בן אור אביטל, מייסדו (1971) ומנהלו האומנותי של בית האולפנא  מרכז הדממה, יחגוג בעז"ה בשנה הבאה 2020  49 שנות פעילות אמנותית פוריה בארה"ב.Le  Centre du Silence Mime School

 

Le Centre du Silence Mime School. Samuel Avital, Founder and Director.

  1.   O. Box 745. Lafayette, Colorado, 80026-0745 -USA.  Phone: (303) 661-9271   

Website: www.bodyspeak.com  Email: savital@bodyspeak.com

Kabbalah Now website:   http://www.gokabbalahnow.com

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

מסע שורשים – אלבאז > זכרי > אביטבול 

מצד אימא חנה רובידא, בת שמחה בת הרב אבא אלבאז זצ“ל, רב גדול ומורה צדק עשרות בשנים כדיין ופוסק בעירנו צפרו המהוללה. מצד אימא חנה רובידא הרחומה והאהובה למשפחת זכרי הברוכה ברבנים, סופרים, משוררים ומקובלים בעלי הלכה ושררה ואהובים על הציבור. ממשפחת זכרי יצאו תלמידי חכמים גדולים ומקובלים בעלי חזון כמו בעל ספר החרדים רבי אליעזר אזכרי זצ“ל שהיה ממקורביו של האר“י, מהרח“ו רבי חיים וויטאל  והרמ“ק רבי משה קורדובירו זצ“ל בצפת עיר המקובלים בזמנו.

להמשיך לקרוא "ילידי צפרו בכותרות – שמואל אביטל היו', מאסטר עולמי לפנטומימה וקבליסט"

פאני כץ לבית זרח ז"ל

נלב"ע ל' כסלו- חנוכה ושבת ראש חודש ( 1953-2019)

ילידת צפרו , ביתם של משה זרח ומרים (רמו) לבית טפירו עליהם השלום, בת למשפחה בת שורשים עמוקים בצפרו. פאני היא נכדתם של של אברהם ורבקה טפירו ז"ל, נינתם של ישועה מרעילי – זרח ז"ל  ושל עליה טפירו ז"ל. אחות לישועה, אבי, רפי ויוסי זרח יבדל"א . עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1956, קבעו משכנם בעיר רמלה.

בישראל עבדה 15 שנים בתעשייה האוורית ולאחר מכן עשתה הסבה לחינוך, מורה לתנ"כ. נישאה לחיים כץ ע"ה עימו הביאה לעולם שני ילדים , קובי ואלעד, התגורררו בראשון לציון.

חברים , קרובים ומשפחתה מעידים עליה כאישה יוצאת מגדר הרגיל, מלאה באהבה בנתינה , קשובה לזולת , רחמנית וצנועה .

הלכה לעולמה לעולמה בטרם עת בשל מחלה קשה , הובאה למנוחות בית העלמין גורדון בראשון לציון .

יהיה זכרה הטוב ברוך לעד .

 

משה זרח ז"ל
משה זרח ז"ל
מרים (רמו ) זרח לבית טפירו ז"ל
מרים (רמו ) זרח לבית טפירו ז"ל
רבקה טפירו ז"ל
רבקה טפירו ז"ל
אברהם טפירו ז"ל
אברהם טפירו ז"ל
ישועה מרעילי - זרח ז"ל
ישועה מרעילי – זרח ז"ל
עלייה טפירו ז"ל
עלייה טפירו ז"ל

רב"ט מאיר חמו ז"ל

בן יצחק וחנה. נולד ביום ד' בתשרי תש"ו (11/9/45 ) בעיר צפרו שבמרוקו, כבן למשפחה ברוכת ילדים.

למד בבית-הספר 'אליאנס' שבמקום. לאחר-מכן למד את מקצוע המכונאות בבית-הספר 'אורט'. בשנת 1962 ,ומאיר אז בן 16 ,עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בבאר- שבע. תחילה למד מאיר כחצי-שנה באולפן לנוער

בבאר-שבע ורכש את יסודות השפה העברית. אחרי שהות קצרה בבית-ספר מקצועי יצא לעבודה כדי לסייע
לפרנסת משפחתו הגדולה.
להלן קישור לדף ההנצחה , חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון

יהיה זכרו ברוך

זוהרה צרויה ז"ל

נלב"ע ביא' לטבת ה'תשנ"ז (1942 – 1996)

נולדה בצפרו לשמעיה וסטריה כהן עליהם השלום

נישאה למכלוף צרויה ע"ה במרוקו ועלתה לארץ בשנת 1956 ,קבעו ביתם בעיר רמלה , הביאה לעולם  5 ילדים : יהודית, יצחק, יוסף, אברהם ושמעון יבדל"א .

בארץ עבדה שנים רבות בתעשייה האווירית כמנהלת התפעול של חדרי האוכל במפעלים בלוד

כולם יזכרו אותה כאישה צנועה וחזקה , אשת הברזל שתמיד נכונה לסייע ולתרום , אמא , סבתא ודודה שכולם אוהבים.

נפטרה בטרם עת , בגיל 54 ממחלה והותירה חלל גדול במשפחתה שלא ניתן למלא

נקבע מקום מנוחתה בבית העלמין ברמלה

יהיה זכרה ברוך לעד

רבקה בת עזיזה קסלסי ז"ל

נלב"ע בט' בטבת ה'תשס"ח ( 1920-2008 )

נולדה בצפרו ונישאה ליוסף אליעזר קסלסי ע"ה

במרוקו הייתה עקרת בית והביאה לעולם ארבעה ילדים : נטע , מאיר , שלמה וראובן היו' .

עלתה לארץ בשנת 1954 , עבדה בעיירת אשדוד כבשלנית בבית הספר מוריה

נקברה באשדוד ,יהיה זכרה ברוך ,  ת.נ.צ.ב.ה

יוסף אליעזר קסלסי ז"ל
יוסף אליעזר קסלסי ז"ל

הלכות חנוכה – מספרו של רבי דוד עובדיה זצ"ל "נהגו העם"

א

הדלקנו נרות חנוכה אחרי תפילת מעריב משום תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, וכמ"ש השכנה"ג בסוף ימיו [הגה"ט אות א'] או משום ק"ש דאורייתא, ולא היה חשש שעד שיתפללו יעבור זמן ההדלקה, מאחר והתחלת מעריב [כמו שהיה המנהג בכל ימות השנה לזריזים] היתה עם קריאת המג'רב וכאשר הקורא מתחיל לקרוא מעל המגדל, מתחילים מעריב, זולת הנזהרים היו מאחרין להתפלל רק במנין שני, ובחנוכה היו הכל נדחקים למנין ראשון בהתחלת קריאת האלמגרב, כי הישמעאלים יש להם בפנות היום ב' תפלות, והראשונה היא מה שקורים צלאת אלגורוב לפי האלחצצא" הטבלה שהשעה היתה קבועה לכל יום ויום לפי חדשי שנת החמה וזמן האלמג'רב בדברים הנוגעים להלכה דשו בו רבני הדורות שם במרוקו.

הרב מנחם נהון ז"ל מטיטוואן בספר משפטים צדיקים [ח"א ירושלים תרצ"ה סי קל"ב] כתב וז"ל, לפי שנתברר לי שמשעה שקורא הגוי אלמגרב עד צאת הכוכבים הוא י"ג מינוטוס וכו' ע"ש לענין מילה בערב שבת עכ"ל.

הרב רפאל אנקוה ז"ל בספרו פעמוני זהב [ירושלים תרע"ב על שו"ע חו"מ] כתב וז"ל, הנה ידוע מכל דברי רבותינו האחרונים שהאלמגרב הוא חצי בין השמשות וכו' מקודם אלמגרב שבעה מינוטוס חסר רביע ואחר למגרב ג"כ שבעה חסר רביע ע"כ ע"ש שמאריך בזה לענין נזיקין.

להמשיך לקרוא "הלכות חנוכה – מספרו של רבי דוד עובדיה זצ"ל "נהגו העם""

רבי עמור אביטבול זצוק"ל

התבש"מ א' בטבת תרי"ד ( 1782-1854)

רבי עמור בן שלמה נולד בשנת תקמ"ב בעיר צפרו שבמרוקו, בבגרותו נשא לאישה את מרת דונה אלבאז ונולדו להם עשרה ילדים.

רבי עמור עסק לפרנסתו ביום במסחר והוגה בתורה בלילות, למעשה היה אחד מענקי התורה של העיר צפרו רבי עמור שימש כאב בית דין בעיר ובנוסף לכל היה גם משורר.

הוא היה ידוע בהכנסת האורחים שלו וביתו היה פתוח לכל אדם. חכם יעקב אבוחצירא – האביר יעקב, כל אימת רבי שהגיע לצפרו מתאפילאלת היה מתארח בביתו.

רבי עמור היה בחברותא עם חכמי דורו ביניהם חכם יצחק בן וואליד, חכם יוסף בירדוגו, חכם עמרם אלבאז ועוד. הוא השאיר אחריו תלמידים רבים, ביניהם חכם משה רפאל אלבאז – הרמ"א.

חכם עומר אביטבול כתב ביאורים וחידושים רבים לתורה, חידושים אלו הוצאו לאור בספרים הבאים: 'מנחת העומר – שו"ת', 'עומר התנופה – ביאורים על התורה', 'עומר מן' – דרושים לפרשיות התורה', 'עת הזמיר '- אגרות ומליצות', 'שירת העומר – ביאורים על אגדות חז"ל', 'שירת העומר – שירים ופיוטים

מאחר ואין תמונה , עשינו שימוש בחתימתו .

מידע נוסף ומפורט אודותיו באתר החכם היומי בקישור הבא: לחצו כאן 

להנאתכם להלן קטע אודיו של אחד מפיוטיו הידועים בערבית יהודית הוא "תובו לילאה, יא נאס" שיר שבח לה' וקריאה לחזרה בתשובה .

תובו לילאה יא נאס, יא עיני, וואעבדוה דימה.

לחאנין. לגאפור, יא עיני, הווא מול רחמא.

רבי כלק דנייא, בסמא דוורהא.
לארד עללק פלהווא, ביזאהו ווקפהא.
בגיר סווארי פלכווא. פי לוסט נזלהא.
ועזל ליל מן נהאר, בדאוו ודלמא.

וכלק סמס ולקמר, ידורו פסמא.
ונזום ידוויוו כי זמר, פי ווקת דלמא.
לבחר בלמוואז יהמר, בהוואל עדימא.
תמא לחות ירעא, וספון פוק למא.

וכלק לקות מן תראב, ולאיתמאר מן לסזאר.
עינב דוואלי לסראב, לקלוב יזההר.
וטיור ילגיוו כי רבאב, פי טלוע נאהאר.
בחס מליח ולדיד, וצאוות נעימא.

חג חנוכה שמח – עלונים להורדה

ר' משה טובלי זצ"ל היה מדי שנה לאורך שנים רבות , בכל חג  , היה כותב , עורך ומדפיס באלפים ,עלונים אשר באמצעותם הנחה והדריך איך לקיים את חגי ישראל כמנהג קהילת יהודי צפרו מרוקו. לחצו כאן לקורות חייו .

היום, שנים לאחר פטירתו ובסיעתא בדשמייא הכוללת טכנולוגיה, ר' משה טובלי עדיין מחלק עלונים לכל בני הקהילה ,לכל דורש מכל מקום בעולם , מי ייתן ועלונים אלו המסמלים את מאמציו,  צוואתו ומורשתו ימשיכו לראות אור וימשיכו להדריך ולסייע בשימור מורשת אבות .

חג חנוכה שמח !

להלן קישור להורדת עלוני חג חנוכה :

סדר הדלקת נרות חנוכה מאת ר' משה טובלי זצ"ל

פסוקים לשמונת ימי חנוכה בעת הוצאת ספר תורה מאת ר' משה טובלי זצ"ל

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: