חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

תגית

משוררי יהדות מרוקו

רבי יצחק בניזרי זצ"ל

נתבש"מ בט' חשוון תשס"ח (1925- 2007)

מורה ומחנך , תלמיד חכם , רב ואיש ציבור, דמות מופת מהעיר צפרו .

נולד בעיר מידלט. בגיל 5 התייתם מאביו יהודה שנפטר בדמי ימיו. בשנת 1930 הגיע ללמוד בצפרו ביזמת רבי דוד עובדיה (לפי עמנואל בן שמחון, יחד עמו הגיעו גם יעקב חוטא יצחק עבו ואח').

תאריך לידה – בחנוכה שנת תרפ"ו דצמבר 1925

הוריו – יהודה ורחמה בניזרי.

תאריך פטירה – ט' בחשון תשס"ח

נקבר בבית העלמין "גזר"

נישואין – האישה הראשונה, אסתר לבית מאיר אזולאי (מא"ז) ילידת ספרו, לאחר שהתאלמן נישא ליקוט לבית דרעי ממקנס.

ילדיו – מ-אסתר נולדה הבת רוחמה.

מ-יקוט – נולדו :  נעמי, זהרה-זהבה, יהודה, ויפה שנולדו בספרו. רותי. רחל, עמרם, פנינה, ולבנה נולדו בישראל.

ל-יקוט נולד בן מנישואין קודמים – נסים בן עמרם

עיסוקיו במרוקו : מלמד מחנך ומנהל וב- "אם הבנים", תלמיד וחבר לראש ישיבת "בית דוד" של רבו, הרב דוד עובדיה בספרו.

בשנת 1954 ביקר בישראל במשלחת של תנועות בני עקיבא והבונים – חברי המשלחת נפגשו בין השאר עם דוד בן גוריון.

היה שותף בארגון עלייה מרוכזת של 40 משפחות מצפרו ו- 37 משפחות מפאס שיצרו קהילה מאוחדת במושב יד-רמב"ם.

עיסוקים ומינויים בישראל : מחנך, מורה ומנהל בית הספר היסודי במושב יד – רמב"ם, שוחט, חזן ודרשן בבית הכנסת המרכזי במושב במשך 50 שנה ברציפות. הפעלת חברת קדישא מקומית של גברים ושל נשים. המשיך מסורת של חברות מספרו, בלימוד פרקי זוהר בשבתות אחה"צ, לימוד פרקים מספר "היד החזקה" של הרמב"ם באמצע השבוע, סדר ט"ו בשבט, גניזת כתבי קודש ב-ז' באדר, הילולה לכבוד רשב"י ב- ל"ג בעומר, אירח בביתו בליל המימונה וברך בברכה המסורתית "אורך ימים" את כל עשרות הבאים גם אחר חצות, ערך קידוש בביתו בסיום תפילת שחרית של חגי הרגל, ערך בביתו ערבי סליחות ותיקוני חצות לימים נוראים.

להמשיך לקרוא "רבי יצחק בניזרי זצ"ל"

תיעוד ההילולה השנתית לציון 123 שנים לפטירתו של הרמ"א

לכל בני קהילת צפרו היקרים ,

להלן תקציר תיעוד ההילולה השנתית לציון 123 שנים לפטירתו של הרמ"א
אתמול , יום רביעי כ"א תמוז תשע"ט , התקיימה הילולת הצדיק בהוד והדר .
תוכנית הערב כללה גם ציון 6 שנים ליסוד השיעור היומי בבית הכנסת.

בתוכנית הערב הדוברים היו : ראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי , סגן ראש העיר הרב יחיאל ויינגרטן , ר' יהודה אלבז, הרב מיכאל שושן  , הרב יגאל נחמני .

תודות לכל המארגנים שעמלו על הערב הנפלא : שלמה לוטטי , שמעון סיסו , יהודה אלבז , הרב יגאל נחמני , דוד לוטטי , ושמעון וידאל .
תודות לכל בני הקהילה שבאו ונרתמו מיד לשרת את הציבור , וסייעו בכל הדרוש
ותודה גדולה לכל האורחים שבאו לכבד את זכרו של הצדיק הקדוש

זכותו של הרמ"א תעמוד לנו ולכל ישראל אמן

 

מפיוטי רבי רפאל משה אלבז- אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה – בביצוע של הרב יוסף עזרן זצ"ל

אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה יַעֲשֶׂה לְמַעַן בְּרִיתוֹ

אָרַךְ הַגָּלוּת וּבְרָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי לַעַג הַשַּׁאֲנַנִּים

נָקָם יָשִׁיב לְכָל עוֹשֵׂה רִשְׁעָה פִּי שְׁנַיִם יֹאבְדוּ יִכָּרְתוּ

תִּרְדּוֹף וְתַשִּׂיגֵם חֶרֶב רָעָה לַטֶּבַח נְתוּנִים

יְעוֹדֵד עֵדָה נָפְלָה וְשָׁקְעָה חֶלְקוֹ וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ

חֶרֶב אוֹיֵב עַד צַוָּאר הִגִּיעָה לִטְרוֹף טֶרֶף חִצָּיו שְׁנוּנִים… (המשך בסרטון המצגת )

רבי עמור אביטבול זצוק"ל

התבש"מ א' בטבת תרי"ד ( 1782-1854)

רבי עמור בן שלמה נולד בשנת תקמ"ב בעיר צפרו שבמרוקו, בבגרותו נשא לאישה את מרת דונה אלבאז ונולדו להם עשרה ילדים.

רבי עמור עסק לפרנסתו ביום במסחר והוגה בתורה בלילות, למעשה היה אחד מענקי התורה של העיר צפרו רבי עמור שימש כאב בית דין בעיר ובנוסף לכל היה גם משורר.

הוא היה ידוע בהכנסת האורחים שלו וביתו היה פתוח לכל אדם. חכם יעקב אבוחצירא – האביר יעקב, כל אימת רבי שהגיע לצפרו מתאפילאלת היה מתארח בביתו.

רבי עמור היה בחברותא עם חכמי דורו ביניהם חכם יצחק בן וואליד, חכם יוסף בירדוגו, חכם עמרם אלבאז ועוד. הוא השאיר אחריו תלמידים רבים, ביניהם חכם משה רפאל אלבאז – הרמ"א.

חכם עומר אביטבול כתב ביאורים וחידושים רבים לתורה, חידושים אלו הוצאו לאור בספרים הבאים: 'מנחת העומר – שו"ת', 'עומר התנופה – ביאורים על התורה', 'עומר מן' – דרושים לפרשיות התורה', 'עת הזמיר '- אגרות ומליצות', 'שירת העומר – ביאורים על אגדות חז"ל', 'שירת העומר – שירים ופיוטים

מאחר ואין תמונה , עשינו שימוש בחתימתו .

מידע נוסף ומפורט אודותיו באתר החכם היומי בקישור הבא: לחצו כאן 

להנאתכם להלן קטע אודיו של אחד מפיוטיו הידועים בערבית יהודית הוא "תובו לילאה, יא נאס" שיר שבח לה' וקריאה לחזרה בתשובה .

תובו לילאה יא נאס, יא עיני, וואעבדוה דימה.

לחאנין. לגאפור, יא עיני, הווא מול רחמא.

רבי כלק דנייא, בסמא דוורהא.
לארד עללק פלהווא, ביזאהו ווקפהא.
בגיר סווארי פלכווא. פי לוסט נזלהא.
ועזל ליל מן נהאר, בדאוו ודלמא.

וכלק סמס ולקמר, ידורו פסמא.
ונזום ידוויוו כי זמר, פי ווקת דלמא.
לבחר בלמוואז יהמר, בהוואל עדימא.
תמא לחות ירעא, וספון פוק למא.

וכלק לקות מן תראב, ולאיתמאר מן לסזאר.
עינב דוואלי לסראב, לקלוב יזההר.
וטיור ילגיוו כי רבאב, פי טלוע נאהאר.
בחס מליח ולדיד, וצאוות נעימא.

מפיוטיו המפורסמים של הרמ"א זצוק"ל "כָּלוּ עֵינַי מֵייַחֵל בְּשׂוֹרָה" בביצוע נדיר

מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . מדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , אין מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .

הפיוט הינו למעשה שיר במילותיו מייחל לביאת המשיח ולגאולת עם ישראל .

להלן טעימה ממילות הפיוט ( 2  מתוך 15 בתים)  :

כָּלוּ עֵינַי מֵייַחֵל בְּשׂוֹרָה

כָּלו עֵינַי מֵיַיחֵל בְּשׂוֹרָה, בּוֹא יוֹם יְיָ גָּדוֹל וְנוֹרָא, כְּתִיקְוַת עִוֵּר יְצַפֶּה אוֹרָה, שׁוּבָה עַד מָתַי כָּל קִצִּין כָּלוּ, אֱמֹר דַי
לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלו, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד.

אֱמֹר דַי לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלוֹ, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד

רוּחִי חֻבָּלָה עֵינִי דָּאֲבָה, בִּרְאוֹתִי אוֹיְבִי בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה, אָמַרְתִּי תּוֹחַלְתִּי נִכְזָבָה, אָבְדָה תִקְוָתִי פָּנַי נָפָלוּ, סְעִיפֵי
תְּשׁוּבָה, הֵשִׁיבוּ אִם יִתְמַהְמֵהַ חַכֵּה לוֹ.

אֱמֹר דַי לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלוֹ, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד

  • לפיוט המלא אנא גשו לספרו של מאיר נזרי  "שירת הרמ"א" 

מאחל לכם האזנה מהנה וחיבור ישיר לשורשים

אלי טובלי

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: