חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

תגית

טובלי

שמחה ממן ז"ל

נולדה בצפרו לאליהו טובלי ואסתר לבית מויאל ע"ה , אחות לאהרון , רבקה ומשה זכרונם לברכה.

נישאה במרוקו לשלמה ממן ע"ה ועמו הביאה לעולם שלושה בנים : מכלוף , חיים ויצחק ממן ע"ה

עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1951 והקימו את ביתם בעכו .

בארץ ישראל המזל לא האיר לה פנים , אירוע קשה שחוותה , אובדן ביתה אשר עלה באש , הותיר בה צלקות נפשיות אשר השפיעו על אורך חייה

הייתה אשת בית צנועה ומסורה באהבתה לבניה

נלב"ע בכ"ט באייר תשמ"א , ב- 2 ליוני 1981 והובאה למנוחות עולם בבית העלמין ברמלה

יהיה זכרה ברוך , ת.נ.צ.ב.ה

שלמה ושמחה ממן ז

אסתר זיני לבית טובלי ז"ל 

נלב"ע י' באייר ה'תשע"ט ( 1957-2019)

נולדה בצפרו לר' משה טובלי זצ"ל ולרבקה לבית כהן שתיבדל"א.הבת הבכורה במשפחה בת עשרה אחים ואחיות.

בגיל 15, דצמבר 1972, עלתה לארץ עם משפחתה לאשדוד. בגיל 18, נישאה לראובן זיני יבדל"א, יליד צפרו, בן למשפחה בעלת שורשים עמוקים בצפרו.

הביאו לעולם שני ילדים, ענת ואיב זיני שיבדל"א. זכתה לחתן את ילדיה ולהכיר את חמשת נכדיה. ביתה ומשפחתה, בעלה וילדיה, אחיה ואחיותיה וחבריה היו מרכז חייה.

במשך 30 שנה עבדה כאחות סיעודית, עבודה קשה, פיזית ונפשית. למרות זאת אסתר ז"ל מעולם לא שכחה את המהות האנושית שלה , נותרה מסורה לעבודתה, מטופלים קשישים ובני משפחתם היו מספרים שאסתר רחמנית, בעלת יכולת הכלה גבוהה, טיפלה בהם כאילו היא בת משפחתם. גם כל חבריה מעידים עליה כנשמה גדולה , טהורה כולם מדברים על רוחב ליבה ורכות נשמתה.

אסתר ע"ה תרמה בסתר, נתרמה לסייע ולתרום בהתלהבות יתרה ובאהבה גדולה בעשייה לבית הכנסת של צפרו. כל פעם שבירכו אותה על נושא זה, היא ביקשה בתקיפות להוריד מחשיבות העניין ולא לפרסם ברבים. אסתר תמכה תמיד בפעילות בעלה ראובן בקהילה וזכתה עימו להכניס ספר תורה.

בכל הקשור לכיבוד אב ואם, אסתר תמיד ראשונה, תמיד עמדה לימין הוריה, הקשר שלה עם אמא שלה , רבקה טובלי שתיבדל"א היה הדוק ויום יומי. בת בכורה ובכירה, מובן וטבעי היה לאביה זצ"ל, שתיקרא על שם סבתא, אסתר טובלי לבית מויאל ע"ה, ר' משה ע"ה תמיד קרא לה "אימא שלי" והיא הייתה היחידה עימו בעת שהחזיר נשמתו לבורא.

אסתר ע"ה הייתה אשת שלום, גורם מגשר ומפשר, נטולת אגו, תמיד הקדימה לקרב, לחבק, להסיר מחלוקת, לקדם אהבה ושלום בין הבריות בין אם קרובים ורחוקים.

כולם המומים וכואבים, רק ה' יודע מדוע היא נלקחה מאיתנו בטרם עת.

מקום מנוחתה נקבע בבית העלמין באשדוד ( חלקה 50 , שורה 4 , קבר מס' 18) 

יהי זכרה ברוך לעד ונשמתה בגן עדן


ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק משלי כז י

יהי רצון שהמילים שאכתוב יהיו לזכרה של אסתר עזיזה יקירה בת רבקה ז"ל.
מנסה אני לכתוב מספר מילים על אסתר ז"ל ולא מצליח להתרכז, לדבר על אסתר בלשון עבר זה הזוי, כמעט ולא עבר יום מבלי לראות אותה עם הנכד או מבקרת אצל שכנה, תמיד מחויכת ואופטימית, אלינו הביתה הייתה מגיעה לעיתים קרובות, לעולם עם משהו ביד, מתנה לאשתי או עוגיות של גרעיני חמנית עם שומשום או מיני ירקות או סתם מתנה, העיקר לא להיכנס בידיים ריקות. הייתה נכנסת אלינו לחצר לקטוף פומלה וכשהייתה שמה לב שהגעתי הביתה מיד הייתה באה ואומרת "ניסים, נכנסתי לחצר כשלא היית וקטפתי פומלה", הייתי משיב לה "לבריאות, קחי מה שבא לך" פחדה מהגזל כמו מאש וכמובן שהייתה מחזירה כפל כפליים, ליבה היה רחב כים.
המאכלים שלה שזכיתי לטעום מהם החזירו אותי בזמן לימי ילדותי והזכירו לי טעמים שנשכחו.
אהבה אהבת נפש את ילדיה ונכדיה, הייתי נכנס מידי פעם לביתה כדי לטפל בבדק הבית והייתי שומע אותה מחוץ לבית קוראת בהתלהבות לנכדה "חיים שלי בלב, חיים שלי בלב אתה", הסלון היה אסוף, על רצפתו היו מפוזרים מיני צעצועים וזאת כדי לאפשר לנכד להתנהל בחופשיות לנהל את ממלכתו, שלומי חתנה היקר שיבדל"א (היה בניהם קשר מיוחד) היה מגיע בשעות הצהריים עם מיני ירקות, המצרכים אך הונחו וכבר הייתה מחלקת לזה כך ולזה כך.
הייתה בנינו שפה משותפת, היא אהבה להתייעץ ולקבל חוות דעת על כל דבר שחשבה ליישם בביתה, היו לה הרבה תכניות לעתיד אך שוד ושבור הכל התנפץ לרסיסים אסתר שלנו איננה, בא בעל הפיקדון לקח את פיקדונו והותיר משפחה וחברים המומים ומוכים, איך ייתכן שכך קרה, עלינו כולנו גדול וקטן לעשות חשבון נפש ולפשפש במעשינו ולבדוק בשל מה באה הצרה הזאת, מה עלינו לתקן.
אישה אחת וכל כך הרבה תכונות ומעלות שאם נמנה אותן לא תספיק היריעה מלכתוב.
אסתר עזיזה יקירה בת רבקה היית אישה גדולה מהחיים, לימדת אותנו בדרכך הפשוטה על אהבת האדם באשר הוא, על צניעות ודרך ארץ, מרכינים אנו ראש לזכרך.
היי מליצת יושר עבור משפחתך, עבור שכנייך, מכרייך ומוקירייך.
"בילע המוות לנצח, ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים; וחרפת עמו, יסיר מעל כל הארץ כי ה' דיבר (ישעיהו כה', ח') ת. נ. צ. ב. ה אמן.

בשמי ובשם משפחתי

ניסים שריקי 

 


אסתר היקרה, 
מה אוכל לרשום אודותייך בעוד אני עדיין לא מעכל, לא מאמין שהלכת מאיתנו בטרם עת.
אומנם התקופה בה היכרנו היתה קצרה יחסית אבל הרגשתי כאילו הכרנו כל החיים.
אני רושם את הדברים האלה והדמעות לא מפסיקות לרדת מעיני. 
עברנו תקופות יפות יחד עם המשפחות שלנו, כל נסיעה משותפת לאילת הייתה עונג צרוף. אני זוכר שכל פעם שהגענו לאילת , הדבר הראשון שחשבת הוא על המשפחה, לפני הכול נכנסים לביג לקניות עבור הנכדים והנכדות שלך. טוב הלב שלך לא יסולה מפז.
כל הזמן שמרת על התא המשפחתי שלך שרק יהיה להם טוב.
תמיד דאגת לי  היית שולחת לי הודעות והיית דואגת לי כאחד מבניך.
אני רושם ולא מאמין שאת לא איתנו יותר.
במשך השבוע שהיית בביתך הבית שבנית ותמיד דאגת שיהיה בו שפע וברכה,הכרתי משפחה חדשה שתמיד אנצור בליבי. אסתר היקרה את תמיד בליבי ותמיד אזכור אותך, את המידות הטובות שלך, כשיעור לחיים אקח ממך את הדברים הטובים שלמדתי ממך. 
את הטוב בעולם את השלום שתמיד דאגת בים בני האדם בין אדם לחברו.
את הסובלנות שלך.
לעולם לא אשכח אותך חברה יקרה.
נוחי על משכבך בשלום.
תשמרי עלינו מלמעלה ושתמיד תחיכי אלינו.
אוהב וזוכר לתמיד.
משה מואלם

אסתר זיני ומשפחתה עם משפחת בן אוליאל
אסתר זיני ז"ל ומשפחתה עם משפחת בן אוליאל

אסתר זיני בת רבקה ז"ל , מידותייך ומעלותייך מעידים על אישיותך , אישה נוחה לבריות , תמיד שצריך אותך את שם בשביל כולם. תמיד היית משענת מלאה בביטחון לכולם , אוזן קשבת לחברייך. לב רחב עם נתינה עצומה ורחבה, תורמת בסתר לנזקקים מבלי לבקש תמורה , יודעת להכיל כל אדם ואדם מבלי לשאול למה ואיך. אסתר ז"ל המלאך שלנו, הלב מסרב להאמין שאת אינך עוד איתנו, השארת בליבנו חלל גדול תמיד תהיי זכורה וחקוקה בליבנו לעד לעולמי עולמים.תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים ובגן עדן אמן

משפחת בן אוליאל

 


אסתר ע"ה בינקותה
אסתר ע"ה בינקותה
אסתר ע"ה במרכז בפעילות פורים באם הבנים בצפרו
אסתר ע"ה במרכז בפעילות פורים באם הבנים בצפרו ( 1963 )

אסתר זיני לבית טובלי

אסתר ע"ה בגיל 18

אסתר ע"ה וראובן יבדל"א ביום נישואיהם

חג כשר ושמח

בס"ד

מצוות זיכוי הרבים  , שעוברת בירושה מאבותינו מופיעה במלוא הדרת בערב החג .

תמיד מרגש לראות רבים מבני הקהילה בהכנות לחג , את מטי אפריאט היקר ואת חברי וועד בית הכנסת קהילת צפרו בחלוקת המצות השמורות , את שלמה לוטטי מתרוצץ ומגיע לכל פינה לחלק את חרוסת ולאחל חג שמח.

אני בטוח שרבים ונוספים עמלו וטרחו וקיימו מסורת אבותינו בערב החג , סליחה ומחילה על כל מי שלא הזכרתי כאן .

כאן המקום גם להזכיר כי לאתר יש עמוד הורדות בו תוכלו להוריד את מדריך המשתמש לקיום ליל הסדר כנהג אבותינו שהוכן ע"י ר' משה טובלי ע"ה . אתם מוזמנים ללחוץ כאן לעבור לעמוד ההורדות ולהדפיס לכם את סדר ליל פסח 

חג פסח שמח וכשר

 

סתריה לוי (טובלי) ז"ל

נלב"ע ג' אדר תשנ"א (1925-1991)

נולדה בעיר ספרו בחודש אלול תרפ"ה (ספט' 1925) בת בכורה לאהרון טובלי ולחנה לבית (עוליאל), אחות ליובל, גרסיה ז"ל, רוזה, יקוט, שולה, שמעון, דוד וסוזן.

אביה אהרון טובלי ע"ה, היה סוחר דגנים ושותף עסקי עם תושבים מקומיים שגידלו בעבורו עדרי צאן. אימה, חנה ע"ה, היתה עקרת בית ודאגה לטיפוח הבית ולגידול הילדים.

כבת בכורה, זכתה בבית הוריה ליחס אוהב ומפנק וקיבלה תמיד את כל מבוקשה.  כשגדלה והיתה לנערה, ניחנה בחן מיוחד, ביופי נדיר, במזג נוח ובמידות טובות. כשהגיעה לפרקה נעתרה לחיזוריו של יצחק לוי ז"ל (בנם הצעיר של מכלוף לוי "למקדאם כ'לאל" ופרחה לבית עוליאל) שהיה מהטובים והמיוחסים שבבני העיר ספרו.

הם נישאו בשנת 1939 והחלו את חייהם המשותפים בחדר שהוקצה להם בבית הוריו.   הוא היה ידוע כאדם מתקדם בדעותיו, נדיב ובעל לב רחב, העתיר עליה מכל טוב והרעיף עליה אהבה אין קץ.  הוא פינק אותה וחלק עמה את מנעמי החיים.   לצדו, חוותה בתקופה זו שנים יפות ומאושרות, שבמהלכן בנו את ביתם ונולדו שבעת ילדיהם. שמואל, יקוט, פאני, קמיל, מכלוף, ענת (אוגט) ורפאל.

ב- 21/7/1958, בעת שנסע לעסקיו שבעיר- Imouzzer des Marmoucha, נקלע יצחק בעלה, לתאונת דרכים חזיתית קשה ונהרג במקום.   מותו הטראגי היכה בהלם את כל תושבי העיר, שם קץ לשנות חיה היפות וקטע בפתאומיות את שאיפותיה ותקוותיה לעתיד.   היא הפכה בן לילה לאלמנה צעירה ששכלה את בעלה האוהב והתומך ועל כתפיה הוטלה דאגה עצומה לפרנסת משפחתה.

שבעת ילדיה הרכים שזה עתה התייתמו מאביהם הנערץ, נחשפו מדי יום לעוצמת הצער והייסורים שחוותה אימם, היו עדים למסכת חייה העגומים ולתהליכי אבל מייסרים וכואבים שגזרה על עצמה.

בנה בכורה שמואל, שזה עתה סיים את חוק לימודיו, נאלץ לגנוז את תכניותיו ללימודים גבוהים ויצא לעבוד בעיר הגדולה, ע"מ לסייע לה לקיים בכבוד את אחיותיו ואחיו הקטנים.

שמועות מדאיגות, שהגיעו לאזניה בדבר פעילותו החשאית של שמואל בנה, בארגון מחתרת ציוני שפעל במרוקו, הגבירו מאוד את חרדתה והיא גמרה אומר לעלות מייד עם ילדיה לארץ ישראל.

בשנת 1962 עלתה והתיישבה עם משפחתה באשדוד.  היא התמודדה עם קשיי קליטה ופרנסה בסיועם של ילדיה הבוגרים שנרתמו לסייע לה. ונאבקה להבטיח את  רווחתם ועתידם של ילדיה.

למרות הקשיים הרבים, לא הזניחה מעולם את תפקידה כאם מסורה ואוהבת, היתה תמיד קשובה לדאגותיהם ולרצונותיהם וקיבלה בהבנה ובאמפטיה את כל החלטותיהם.  לא חדלה מתמיכתה בכל אחד מבניה ובנותיה עד שהקימו את משפחתם ובנו את ביתם.

למרות שהפגינה תמיד איפוק, שקט נפשי ונינוחות מעוררי כבוד, נראה כי משקעי הטראומה הקשה שחוותה, תהליך האבל הכואב והממושך ותלאות החיים ודאגות הפרנסה שהיו מנת חלקה במשך שנים רבות, החלו לתת את אותותיהם. והיא לקתה בליבה והפכה לאישה מופנמת ועצובה מאוד.

חרף מצבה הבריאותי הרעוע ואמצעיה המוגבלים, היא סירבה בתוקף להצעות ילדיה לעזרה כלכלית, המשיכה לארח בביתה בסבר פנים יפות וברוחב לב וגם עזרה וטיפלה בנכדיה הקטנים באהבה רבה.

בשנת 1989 חלה הרעה במצב בריאותה, ייסוריה גברו והיא לקתה בדום לב בעת ששהתה בביתה.

לאחר אשפוז ממושך חזרה לביתה אך לא שבה לאיתנה, מצבה הבריאותי המשיך להתדרדר בהתמדה, היא התקשתה בתפקודיה היומיים אך סבלה את ייסוריה באיפוק ובשקט האופייניים לה. ענת בתה הצעירה שהתגוררה בביתה עמדה לצידה וסעדה אותה עד יומה האחרון.

בשנה האחרונה לחייה היו ייסוריה קשים מנשוא, אך בליבה קיננה תמיד משאלה ותקווה כמוסה, לזכות עוד בימי חייה בזרע של קיימא. נכד זכר שיישא את שם בעלה המנוח וימשיך את שושלתו.

בעודה שוכבת על ערש דווי, התבשרה על לידתם של שני בנים תאומים לבנה מכלוף וזמן קצר לפני פטירתה הניחו בזרועותיה את הרך הנולד שנקרא על שם סבו המנוח "יצחק לוי".   בעודה מאמצת אותו אל חיקה, אורו עיניה לפתע ותחושת הסבל שאפפה את פניה הוחלפה במבע רך של סיפוק ושלווה.   ניכר היה שבזאת נמצאה לה נחמה ובא מרגוע לנפשה.

היא נפטרה בייסורים קשים, ב- ג' אדר תשנ"א, 17/2/1991, ונטמנה בבית העלמין באשדוד.

היא תזכר לעד, כדמות מופת.  אישה שסבלה תלאות וייסורים קשים, בשקט ובאיפוק ראויים להערצה.  מעולם לא השמיעה טרוניה ולא התלוננה על מר גורלה.  עד יומה האחרון לא חדלה מלהתאבל על מות בעלה ולהתנזר ממנעמי החיים.  כל חייה סלדה מרכילות ונהגה כבוד בזולת.

בהופעתה ובהתנהגותה הפגינה תמיד אצילות, צניעות, נינוחות ושקט נפשי.

 

ת. נ. צ. ב. ה.

 

נכתב ע"י: ילדיה של המנוחה, להנצחת זכר אימם

אהרון טובלי ז"ל

חייל – נפל בשירות בא' באדר תשמ"ב (1962-1982)

נולד בצפרו , בנם של יובל וקמילה טובלי אח של פנחס, אילן ונורית

בשנת 1963 עלה לארץ עם משפחתו, שהתיישבה באשדוד.

הוא למד בבית הספר היסודי "שקמים" וסיים בהצטיינות את לימודיו ב"

מרכז הנוער ע"ש משה קול".

אהרון היה קשור מאוד למשפחתו ושמר על קשר גם עם קרוביו הרחוקים. ‏ הוא היה חברותי ואהוב על כולם, היה צמא-דעת וגילה התעניינות בנושאים ‏ מגוונים.

הוא אהב ספורט, שיחק כדורסל וכדורעף בקבוצת אליצור, וזכה ‏ במדליות רבות. הוא אהב צעדות והרבה להשתתף בהן, ולאחר שעבר קורס ‏ הוסמך להיות מציל-חובב.‏

כבר בצעירותו גילה עצמאות רבה, ועד לגיוסו עבד כמלצר בבית-מלון ‏ בטבריה. כאן גילה אזרחות למופת, כשהחזיר לתייר שהתארח במלון סכום ‏ כסף גדול במטבע-חוץ, אותו שכח התייר בחדר האוכל.‏

בשנת 1980 התגייס אהרון לצה"ל והתנדב לצנחנים, מתוך רצון לשרת עם חיילים בעלי מוטיבציה גבוהה.‏ אהרון נפגע בעת שירותו הצבאי, ושנתיים לאחר מכן נפטר.‏

יהיה זכרו ברוך

 

 

 

 

סדר ט"ו בשבט כמנהג קהילתנו

סדר ט"ו בשבט כמנהג צפרו , לכל המעוניין ניתן להיכנס לקישור מטה , להוריד ולהדפיס את הקבצים הבאים :

סדר ט"ו בשבט כמנהג קהילת צפרו מרוקו בעריכת ר' משה טובלי זצ"ל

טעמי ט"ו בשבט ופסוקים שנאמרים לפני שירת הים בפרשת בשלח בעריכת ר' משה טובלי זצ"ל

חג שמח ושבת שלום

חנה טובלי ז"ל

נלב"ע בכ"ז בטבת תשנ"א (1991)

נולדה בצפרו ללאה (לבית אפריאט) ורפאל אוליאל

לא ידוע תאריך לידתה המדויק .

נישאה לטובלי אהרון ע"ה ונולדו להם תשעה ילדים:

סתריה ע"ה, יובל, גרסיה ע"ה, רוזה, יקוט, שולה, שמעון, דוד וסוזן.

עלתה לישראל עם כל בני משפחתה ביולי 1963.

השתקעו באשדוד וגרו ברובע ב' ברח' המעפילים.

תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה
תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה

נקברה בבית העלמין באשדוד, חלקה 26.

יהיה זכרה ברוך

להלן קישור לעמוד ההנצחה של בעלה : אהרון טובלי ע"ה 

 

אהרון טובלי ז"ל (1897-1971) נלב"ע בט"ו בטבת ה'תשל"א

נולד בעיר צפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה (אסתר לבית מויאל), אח לשמחה ,רבקה ומשה טובלי ע"ה . משפחה צנועה ויראת שמיים , אביו היה סנדלר ואמו עקרת בית.

הוא עסק במסחר , בעיקר מול הברברים והייתה לו חנות מכולת בצפרו אותה בנה במו ידיו

עוד במרוקו נישא לחנה עוליאל  ע"ה ונולדו להם תשעה ילדים:

סתריה ע"ה, יובל, גרסיה ע"ה, רוזה, יקוט, שולה, שמעון, דוד וסוזן.

תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה
תיעוד מצפרו , אהרון וחנה טובלי ע"ה

עלה לישראל עם כל בני משפחתו ביולי 1963.

השתקעו באשדוד וגרו ברובע ב' ברח' המעפילים.

נטמן בבית העלמין באשדוד,

יהיה זכרו ברוך

להלן קישור לעמוד ההנצחה של רעייתו : חנה טובלי לבית עוליאל ע"ה 

חג חנוכה שמח – עלונים להורדה

ר' משה טובלי זצ"ל היה מדי שנה לאורך שנים רבות , בכל חג  , היה כותב , עורך ומדפיס באלפים ,עלונים אשר באמצעותם הנחה והדריך איך לקיים את חגי ישראל כמנהג קהילת יהודי צפרו מרוקו. לחצו כאן לקורות חייו .

היום, שנים לאחר פטירתו ובסיעתא בדשמייא הכוללת טכנולוגיה, ר' משה טובלי עדיין מחלק עלונים לכל בני הקהילה ,לכל דורש מכל מקום בעולם , מי ייתן ועלונים אלו המסמלים את מאמציו,  צוואתו ומורשתו ימשיכו לראות אור וימשיכו להדריך ולסייע בשימור מורשת אבות .

חג חנוכה שמח !

להלן קישור להורדת עלוני חג חנוכה :

סדר הדלקת נרות חנוכה מאת ר' משה טובלי זצ"ל

פסוקים לשמונת ימי חנוכה בעת הוצאת ספר תורה מאת ר' משה טובלי זצ"ל

סוכת משה וחג הסוכות בקהילת צפרו

בס"ד

מאת: שלמה לוטטי

כשחג הסוכות היה מגיע, המלאח של צפרו היה מתמלא באווירת שמחה.

זוכר אני את הצפיפות במלאח , מפאת חוסר המקום בני הקהילה בנו סוכות בשותפות של כמה משפחות.

קיומם של הסוכות המשותפות הכפיל והעצים את החג, יצר אחווה ורעות בין חברים ושכנים סעדו יחדיו ואפילו היו מקרים בהם נקבעו משמרות על סעודה בסוכה.

הסוכות היו לרוב על הגגות אך היו גם כאלו שבנו גם על הקרקע בבתים שהיה להם פטיו הנקרא, חלקא.

אני זוכר איך הנשים הצטרפו לפיוטים של החג , אז קרה שיבוש מילים ובמקום סוכה ולולב, שרו סוכה בלולה לעם סגולה.

כל שבעת הימים שימשו הסוכות כבית אירוח, בה אירחו ובגומלין התארחו, המנה שהוגשה לרוב לאורחים הייתה קוסקוס, שנקרא סקסו דסכא….שהיה מבוסס על תרנגולים מפוטמים, או תרנגול הודו שהיה נדיר יותר.

שוק ארבעת המינים במלאח היה לשם דבר, כשכל המרכבים היו טריים ורעננים ללא כל אריזה ישר מן השדה, אתרוג שלא היה צהוב לימון ועם פיטם לא נחשב. ר' משה טובלי ע"ה היה מצמיד תואר לאתרוג מושלם מכל הבחינות " כלה כלולה "

חג הסוכות היה גורם למשה טובלי ע"ה התרוממות הרוח, ספק אם היה מוצא שעה לשינה, משימותיו היו סביב השעון, בניית סוכות לבני הבית , לשכנים ולבית הכנסת , הידור ארבעת המינים וקישוט האומנותי של הלולב

ובסוף כל חג היה מפרק את הסוכה בלב כבד, כשהוא ממלמל….קבאל אלעם אכור….. קבאל אלעם אכור…..

מצ"ב תיעוד של ר' משה טובלי בחג סוכות, שנת 1998 , כולל צילומים נדירים מצפרו שנות ה-50 של המאה הקודמת , מתוך הסרט הארץ המובטחת של דוד אסולין .

 

לימינו אלו , לראייה על החיבור החזק של ר' משה ע"ה לחג סוכות , בחזית בית הכנסת של קהילת צפרו נקבעה סוכת תמיד על שמו , סוכת משה , לציון פועלו למען הקהילה לאורך שנים רבות

חג שמח לבני קהילת צפרו ולכל בית ישראל

ר' משה טובלי זצ"ל

( 1918 – 2009 , נתבש"מ בט"ו באב תשס"ט )

נולד בעיר צפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה (אסתר לבית מויאל), אח לאהרון, שמחה ורבקה טובלי. משפחה צנועה ויראת שמיים , אביו היה סנדלר ואמו עקרת בית. מילדותו ינק את יראת השמיים ומאז היה מוקיר רבנן . בגיל 7, בצל אביו, היה עובר במלאח של צפרו ומעיר בשעת הליל את בני הקהילה לסליחות.

משחר נעוריו היה פעיל במוסדות הקהילה וחייו סבבו סביב בתי הכנסת וישיבות הקהילה, תלמידם ומשרתם בכבוד של גדולי רבני צפרו וחסיד נלהב ונאמן של רבינו רפאל משה אלבז זצוק"ל.

 

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94-2
ר' משה על קברו של הרמ"א זצוק"ל 1998

באמצע שנות השלושים לחייו נשא לאישה את רבקה טובלי (לבית כהן ) והביא עשרה ילדים לעולם . שמונה בנות ושני בנים ע"פ הסדר הבא : אסתר, רחל , קמילה , רימונד , יפה , אורלי , מרים , אליאן , אליהו ושי .

הוא אהב בכל מאודו את העיר צפרו ונאחז בה גם כאשר הקהילה התמעטה ויהודי העיר עלו ארצה . בשנים האחרונות שלו בצפרו כאשר מוסדות הקהילה היהודית בעיר נסגרו זה אחר זה , לקח על עצמו את תפקידי הקהילה , משימות הצדקה והחסד. הוא היה חשמלאי במקצועו אבל בכל הקשור לרוח נשמה ודת, ראשון לכל מצווה , ידו בכל ויד כל בו.

בעיר צפרו טיפל בתחזוקת בתי הכנסת של הקהילה , בית הכנסת הגדול ואם הבנים ובית העלמין.  מספרים שלעתים היה מביא לעבודות תחזוקה גדולות בעלי מקצוע ערבים מקומיים בכדי לתקן את בית הכנסת ומאחר שלא היה לו כסף היה משלם באמצעות המעט שהיה לו ברכוש ובבגדים.

ר' משה זצ"ל היה מזכה הרבים ועל כך סיפורים רבים .בערבי שישי לפני שהיה מגיע לביתו ומשפחתו , היה מבקר כמה זקנות עריריות ואלמנות ומברך על קידוש היין .

בחג סוכות , החג האהוב ביותר עליו , היה בונה סוכות גם עבור חולים ומבוגרים לפני שהיה בונה לעצמו ולמשפחתו, תמיד היה מכין לולבים , מעטר ומהדר עבור אנשים רבים לפני שדאג לעצמו .

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94
ר' משה טובלי 1998 – הושענא רבה ביה"כ קהילת צפרו באשדוד

להמשיך לקרוא "ר' משה טובלי זצ"ל"

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: