בן יצחק וחנה. נולד ביום ד' בתשרי תש"ו (11/9/45 ) בעיר צפרו שבמרוקו, כבן למשפחה ברוכת ילדים.
למד בבית-הספר 'אליאנס' שבמקום. לאחר-מכן למד את מקצוע המכונאות בבית-הספר 'אורט'. בשנת 1962 ,ומאיר אז בן 16 ,עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בבאר- שבע. תחילה למד מאיר כחצי-שנה באולפן לנוער
בבאר-שבע ורכש את יסודות השפה העברית. אחרי שהות קצרה בבית-ספר מקצועי יצא לעבודה כדי לסייע
לפרנסת משפחתו הגדולה.
להלן קישור לדף ההנצחה , חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון
יהיה זכרו ברוך
בן מימון וחנינה, נפל ביום י"ט בתמוז תשי"ז (18.7.1957)
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.
בן מאיר-שלמה ועישה, נפל ביום י"ט בתשרי תש"י (12.10.1949)
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.
בן דויד ודבורה, נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ג' בשבט תשי"ז (5.1.1957)
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.
בן מנחם וחנה, נפל ביום י"ט באדר א' תשכ"ב (23.2.1962)
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות האזרחי ברמלה.
בן אסתר (סטה) ורחמים, נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד(11.10.1973)
הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה
בן סיטי ופנחס , 29.10.1973 נפצע קשה וביום ז' בחשוון תשל"ד (2.11.1973), נפטר מפצעיו.
הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה
בן חסיבא ואבא , נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973)
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמלה
בן מסעוד ועישה , נפל ביום כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1957)
הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בגבעת שאול ירושלים
בן מוניק ורחמים , נפל ביום א' בסיוון תשמ"ה (20.5.1985)
הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחדרה
בן שלמה ושמחה , נפל ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967)
הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים
בן אלישע וחדוה , נפל ביום כ"ו באלול תשל"ו (20.9.1976)
הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שברמלה
בן יצחק ואסטריה , נפל ביום י"א בתמוז תשכ"ד (20.6.1964)
הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שבחיפה
בן רחל ומאיר , נפל ביום ל' בסיון תשל"ד (20.6.1974)
הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שברמלה
בן יצחק וחנה , נפל במילוי תפקידו – ביום י"ב בטבת תשל"ח (22.12.1977) בעת שירות מילואים
מקום מנוחתו , בית העלמין הצבאי בבאר שבע
בן אבא וחנה , נפל בשנת 1969
מקום מנוחתו , בית העלמין הצבאי אשדוד
בן יאיר ושמחה-מלכה, נפל בשנת 1949
מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי ברחובות
בן קמילה ויובל נפל בשנת 1982
מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי אשדוד
בן אברהם ז"ל ושמחה. נפל בשנת 1976
מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי ברמלה
בן סולטנה (מלכה) ואשר , נפל ב- 1948
מקום מנוחתו בבית העלמין בהר הרצל ירושלים
בן סולטנה (מלכה) ואשר , נפל ב- 1948
מקום מנוחתו בבית העלמין בהר הרצל ירושלים
בן עזיזה ודוד , נפל ב- 1948
מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן מסעוד ורחל , נפל ב- 1954
סיפור מופת לאחר מותו הוענק לנו עיטור המופת
מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי בקריית שאול
בס"ד
מאת : דוד אפרתי – אפריאט
שני האחים ראובן ומימון בנים של סולטנה ואשר נחמני : נולדו בעיר ספרו במרוקו ועלו כילדים עם הוריהם בשנת 1935.
ראובן , נולד ביום ז' בשבט תר"ץ 5.2.1930 , למד בבתי הספר אליאנס בירושלים שנה וחצי בצנזורה הבריטית היה חבר בהגנה. משאת נפשו : עליית יהודי מרוקו.
ראובן, נפל ביום ד' באייר תש"ח 13.5.1948, עם נפילת כפר עציון. הובא למנוחת עולמים עם שאר חללי הגוש ביום 17.11.1949 בבית הקברות בהר הרצל בירושלים.
מימון , נולד ביום ל' בשבט תרפ"ז 2.2.1927, למד בבי"ס אליאנס בירושלים.בגיל 15 הצטרף לשורות ההגנה.לחם במלחמת העצמאות כרגם והשתתף בקרבות רבים בסביבות ירושלים. ליווה את המשוריינים העולים להר הצופים,באחת הפעמים נפצע והמשיך להילחם עד אשר הגיעה תגבורת שהוציאה את המשוריין עם כל האספקה והנשק שבו (ארבעת חבריו במשוריין נפלו).שכב פצוע בבית חולים ואח"כ חזר לתפקידיו בגדוד מוריה.
מימון, נפגע ונפל בהתפוצצות מרגמה במחנה שנלר בירושלים ביום כ"ד באייר תש"ח 2.6.1948 (שבועיים אחר נפילתו אחיו הצעיר ראובן).נקבר בשיח' באדר וביום כ"ח באלול תש"י 10.9.50הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בהר הרצל בירושלים.
עמור (עמוס) אסולין , בנם של עזיזה ודוד אסולין ,נולד בשנת 1926 בעיר ספרו במרוקו. סיים לימודיו בהצטיינות בבי"ס אליאנס בעירו, המשיך ללמוד בבית ספר לחקלאות בעיר פס כהכשרה לעלות לארץ ולעבוד באדמתה. היה בעל גוף אתלטי ומפותח,מדריך ספורט יחיד בעירו. חזה את תקומת המדינה. ארגן את הצעירים למערך להגנה יהודית עצמית נגד פורעים ערבים ולקראת העלייה לארץ. בשנת 1946 עלה לארץ .עבד בקבוצת בארות יצחק כשנה וחצי. היה חבר בהגנה ומטעמה נשלח לבית ספר לנוטרים.
עמור , נפל ביום ט' בשבט תש"ח 20.1.1948 , בהתקפה שערכו הערבים על יחיעם,נפצע פעמיים עד שהגיע כוח בריטי וחילץ את הנפגעים,פונה לבי"ח הצבאי בחיפה ולאחר שנקטעה רגלו מת מפצעיו.
נתן אלבז (סיפור מופת) – נולד ב-17/10/1932 בעיר ספרו, בן בכור לחמשת ילדי המשפחה, בגיל 17 בשנת 1949 עלה לישראל לבדו במסגרת עליית הנוער חרף התנגדות הוריו (הוריו עלו לישראל רק בשנת 1962). בשנת 1952 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גבעתי
ביום 11.2.1954 עסק נתן בפירוק רימונים ותוך כדי כך הופעל אחד מהם בהשגיחו בסכנה הצפויה לחבריו שנמצאו בקרבת מקום ,התרחק מהם בריצה כשהרימון בידיו והשליך את עצמו על הרימון.
נתן אלתרמן כתב שיר עליו "רצת חיש, בלי עמוד,כאילו אחזך הטירוף כי עז.
רצת חיש ופנים האפילו כפני איש הפורץ לבוז בז
כה מהרת לרוץ שאפילו הצטדק לא הספקת אלבז
….. "
גם עמוס אטינגר כתב שיר עליו "נתן" שהולחן והושר על ידי ג'ו עמר.
על מעשה זה הוענק לו באפריל 1973 עיטור המופת על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר.
יהיה זכרם ברוך
נולד בצפרו , בנם של יובל וקמילה טובלי אח של פנחס, אילן ונורית
בשנת 1963 עלה לארץ עם משפחתו, שהתיישבה באשדוד.
הוא למד בבית הספר היסודי "שקמים" וסיים בהצטיינות את לימודיו ב"
מרכז הנוער ע"ש משה קול".
אהרון היה קשור מאוד למשפחתו ושמר על קשר גם עם קרוביו הרחוקים. הוא היה חברותי ואהוב על כולם, היה צמא-דעת וגילה התעניינות בנושאים מגוונים.
הוא אהב ספורט, שיחק כדורסל וכדורעף בקבוצת אליצור, וזכה במדליות רבות. הוא אהב צעדות והרבה להשתתף בהן, ולאחר שעבר קורס הוסמך להיות מציל-חובב.
כבר בצעירותו גילה עצמאות רבה, ועד לגיוסו עבד כמלצר בבית-מלון בטבריה. כאן גילה אזרחות למופת, כשהחזיר לתייר שהתארח במלון סכום כסף גדול במטבע-חוץ, אותו שכח התייר בחדר האוכל.
בשנת 1980 התגייס אהרון לצה"ל והתנדב לצנחנים, מתוך רצון לשרת עם חיילים בעלי מוטיבציה גבוהה. אהרון נפגע בעת שירותו הצבאי, ושנתיים לאחר מכן נפטר.
יהיה זכרו ברוך
ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren
