חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים והנצחת יהודי העיר ממרוקו

ארכיון

טוראי נתן אלבז ז"ל

בס"ד

נפל ב-ח' באדר ה'תשי"ד (1932-1954)

נולד ב-17/10/1932  בעיר צפרו, בן בכור למסעוד ורחל מבין חמשת ילדי המשפחה, בגיל 17, שנת 1949, עלה לישראל לבדו במסגרת עליית הנוער חרף התנגדות הוריו (הוריו עלו לישראל רק בשנת 1962). בשנת 1952 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גבעתי

ביום 11.2.1954 עסק נתן בפירוק רימונים ותוך כדי כך הופעל אחד מהם, בראותו בסכנה הצפויה לחבריו שנמצאו בקרבת מקום ,התרחק מהם בריצה כשהרימון בידיו והשליך את עצמו על הרימון.

נתן אלתרמן כתב שיר עליו :

"רצת חיש, בלי עמוד, כאילו
אחזך הטרוף כי עז.
רצת חיש ופנים האפילו
כפני איש הפורץ לבוז בז.
כה מהרת לרוץ שאפילו
הצטדק לא הספקת, אלבז"                                     …..                                                             "

גם עמוס אטינגר כתב שיר עליו "נתן" שהולחן והושר על ידי ג'ו עמר.

על מעשה זה הוענק לו באפריל 1973 עיטור המופת על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר.

לקישור לעמוד הויקיפדיה על שמו לחצו כאן 

טוראי אהרון טובלי ז"ל

חייל – נפל בשירות בא' באדר תשמ"ב (1962-1982)

נולד בצפרו , בנם של יובל וקמילה טובלי אח של פנחס, אילן ונורית. בשנת 1963 עלה לארץ עם משפחתו, שהתיישבה באשדוד. הוא למד בבית הספר היסודי "שקמים" וסיים בהצטיינות את לימודיו ב"מרכז הנוער ע"ש משה קול".

אהרון היה קשור מאוד למשפחתו ושמר על קשר גם עם קרוביו הרחוקים. ‏ הוא היה חברותי ואהוב על כולם, היה צמא-דעת וגילה התעניינות בנושאים ‏ מגוונים. הוא אהב ספורט, שיחק כדורסל וכדורעף בקבוצת אליצור, וזכה ‏ במדליות רבות. הוא אהב צעדות והרבה להשתתף בהן, ולאחר שעבר קורס ‏ הוסמך להיות מציל-חובב.‏

כבר בצעירותו גילה עצמאות רבה, ועד לגיוסו עבד כמלצר בבית-מלון ‏ בטבריה. כאן גילה אזרחות למופת, כשהחזיר לתייר שהתארח במלון סכום ‏ כסף גדול במטבע-חוץ, אותו שכח התייר בחדר האוכל.‏

בשנת 1980 התגייס אהרון לצה"ל והתנדב לצנחנים, מתוך רצון לשרת עם חיילים בעלי מוטיבציה גבוהה.‏ אהרון נפגע בתאונה בעת שירותו הצבאי, ושנתיים לאחר מכן נפטר.‏

יהיה זכרו ברוך

 

 

 

 

ר' חיים זיני בן מרים ז"ל

נלב"ע בראש חודש , א' אדר (א') תשע"ט ( 1926 -2019 )

נולד בצפרו למרים ומרדכי זיני ע"ה.

במרוקו עסק במסחר והיה בעל עסק למשקאות אך בנוסף ובמקביל מספרים כי עסק בחשאי בהברחת משפחות יהודיות אל הגבול וסייע להם לעלות לארץ , לא אחת משימתו הייתה כרוכה בסיכון ממשי על חייו אך זה לא הרתיע אותו מאחר והיה הוא חדור אמונה וציוני אמיתי.

בשנת 1957 נישא לפדינה לבית טובלי ביתם של שמואל ואסתר טובלי ע"ה והביא עימה לעולם 3 ילדים , שמעון , מרים ואסתר היו'

מעט לפני נישואיהם , העתיקו את מקום מגוריהם לעיר קניטרה (פורט ליוטה ) הסמוכה לרבאט הבירה עד שנת 1979 עת עלו לארץ ישראל .

להמשיך לקרוא "ר' חיים זיני בן מרים ז"ל"

סתריה לוי (טובלי) ז"ל

נלב"ע ג' אדר תשנ"א (1925-1991)

נולדה בעיר ספרו בחודש אלול תרפ"ה (ספט' 1925) בת בכורה לאהרון טובלי ולחנה לבית (עוליאל), אחות ליובל, גרסיה ז"ל, רוזה, יקוט, שולה, שמעון, דוד וסוזן.

אביה אהרון טובלי ע"ה, היה סוחר דגנים ושותף עסקי עם תושבים מקומיים שגידלו בעבורו עדרי צאן. אימה, חנה ע"ה, היתה עקרת בית ודאגה לטיפוח הבית ולגידול הילדים.

כבת בכורה, זכתה בבית הוריה ליחס אוהב ומפנק וקיבלה תמיד את כל מבוקשה.  כשגדלה והיתה לנערה, ניחנה בחן מיוחד, ביופי נדיר, במזג נוח ובמידות טובות. כשהגיעה לפרקה נעתרה לחיזוריו של יצחק לוי ז"ל (בנם הצעיר של מכלוף לוי "למקדאם כ'לאל" ופרחה לבית עוליאל) שהיה מהטובים והמיוחסים שבבני העיר ספרו.

הם נישאו בשנת 1939 והחלו את חייהם המשותפים בחדר שהוקצה להם בבית הוריו.   הוא היה ידוע כאדם מתקדם בדעותיו, נדיב ובעל לב רחב, העתיר עליה מכל טוב והרעיף עליה אהבה אין קץ.  הוא פינק אותה וחלק עמה את מנעמי החיים.   לצדו, חוותה בתקופה זו שנים יפות ומאושרות, שבמהלכן בנו את ביתם ונולדו שבעת ילדיהם. שמואל, יקוט, פאני, קמיל, מכלוף, ענת (אוגט) ורפאל.

להמשיך לקרוא "סתריה לוי (טובלי) ז"ל"

יצחק חמו ז"ל

נלב"ע י' אדר תשנ"ו ( 1904-1996)

נולד בצפרו .  היה בן יחיד להוריו מאיר וחנה חמו ע"ה, נישא בשנת 1932 לחנה ממשפחת פוני עימה הביא לעולם  9 ילדים : אימי ז"ל-שרה דבורה, עזר, מוניק ,יעקב ז"ל, עליזה מאיר ז"ל שושנה, משה ופנחס.

בצפרו עבד כשרת בבית הספר " אליאנס" עד לעליית לישראל בשנת 1962 בעלייה הגדולה. בארץ עבד בבניין בחברת "סולל בונה" עד ליציאתו לפנסיה.

ניפטר בתאריך: י' אדר תשנ"ו ונטמן בבית העלמין החדש בב"ש

יהי זכרו ברוך

ליקט וכתב נכדו חיים כהן מבאר שבע

מרת חנה חוטה בת רחמה ז"ל

 נלב"ע בכ"ה באדר (1912-2003)

נולדה בחודש תשרי בשנת 1912 בצפרו לשלום ורחמה וידאל, אחותם של אבנר וידאל ושל סולטנה הרוש ע"ה

נישאה במרוקו לשמואל חוטה ז"ל ועלתה ארצה בשנת 1955, תחילה בשער העליה ולאחר שנה עברה המשפחה  בת 13 הנפשות לבאר שבע

עבדה מאז שעלתה ארצה ועד שיצאה לפנסיה בבית הספר הדתי "חזון עובדיה" כצוות עזר.

במקביל גידלה משפחה לתפארת ואף עזרה לילדיה לגדל את ילדיהם.

חרוצה וצנועה , בעלת גמילות חסדים אשר עסקה במצות חסד ואמת בחברותה בחברת קדישא שנים רבות .

זכתה לצאצאים רבים כ80 נכדים ומעל 100 נינים ואפילו דור חמישי בחייה.

 

שמואל וחנה חוטה ע"ה

 

נפטרה בשבת קודש  כ"ה באדר ב' תשס"ג בשיבה טובה  ונקברה במוצ"ש לצד בעלה בבית העלמין הישן בבאר שבע.

יהי זכרה ברוך

שמעון ברוך ז"ל

 נלב"ע כ"ח באדר א' התשס"ג ( 1927-2003)

נולד בצפרו מרוקו ,לרחל ואבא ברוך ע"ה, אח לשישה אחים והאחיות בשם פנחס ברוך, סטריה כהן,  חנה כהן , מסעודה אסולין, ג'מילה סבח ורדוואה ברוך. האחות הקטנה רדוואה נדרסה למוות במרוקו, בעודה בהריון, הצליחו ליילד את התינוקת אשר נמסרה לאימוץ.

אמא של שמעון ע"ה , רחל לבית סבח נולדה בארץ למשפחה עם שורשים בצפרו ומרוקו , בסביבות שנת 1880 , תקופה קשה למחייה בארץ , תחת השלטון העות'מאני. רחל ומשפחה עלו על חמורים למסע דרך צפון אפריקה חזרה למרוקו. מסע קשה בו איבדה את אחד מאחיה בהתקפת שודדים ופורעים מוסלמים .

לרחל ברוך לבית סבח היו אחים בשם שלום, מנחם וחיים סבח . נישאה במרוקו לאבא ברוך , ועלו לארץ ישראל בשנת 1954, הלכה לעולמה ביום חתונת בנה שמעון ברוך , שהיא בת 80 ותקופה קצרה אחריה הלך לעולמו אבא ברוך ע"ה

שמעון ברוך בצעירותו

שמעון ע"ה, עבד בעסק המשפחתי של אביו כריתת עצים ועשיית פחם, עלה לארץ לבד בשנת 1948 שירת בצבא כחייל בודד , חזר למרוקו והעלה את הוריו ארצה ב-1954 . נשא לאישה את מרים אסור , הביאו יחד 4 ילדים אבי ,דויד , רחל ורינה.

בארץ עבד באליאנס , מפעל לצמיגים והיה גם בעל עסקים( חנות דגים ובית קפה) בגבעת אולגה .שנותיו האחרונות חיו בנתניה .

יהיה זכרו ברוך ,  ת.נ.צ.ב.ה

 

 

שמעון ז"ל ורעייתו מרים שתזכה לבריאות ושנים רבות

 

 

ראובן בן עלי (לוטטי) ז"ל

נלב"ע  ח' סיון תשנ"ח ( 1930-1998)

נולד י"ז באייר תר"צ , 15/5/1930 בצפרו, בנם של מסעוד לוטטי וימנה לבית זיני ע"ה

אחים ואחיות: סולה ז"ל, אברהם, מרדכי ז"ל, יצחק, שמחה, מרים, יעקב, דוד, שאול ז"ל.

למד באליאנס ובת"ת אם הבנים. לאחר לימודיו עבד עם אביו בעסקי המשפחה שכללו חנות מכולת

טחנת קמח,מאפיה.

ובגיל 18 נישא לקמיל (ג'מילה) לבית ממן וזמן קצר לאחר מכן ( מאי 1949) עלו ארצה דרך מרסיי , ארץ ישראל בערה בעצמותיו.

ראובן ע"ה וקמיל לוטטי ביום נישואיהם
ראובן ע"ה וקמיל לוטטי ביום נישואיהם

בארץ שוכנו תחילה במחנה עולים בפרדס חנה באוהל משותף עם משפחת עולים מרומניה, ולאחר מכן גרו

בזכרון יעקב ולבסוף השתקעו בבאר שבע ב 1951. עבד כשרטט בסוכנות היהודית ובממ"י.

לראובן ז"ל שלושה ילדים , שתי בנות ובן ושלושה נכדים.

הובא למנוחת עולם בבית העלמין בראשל"צ

יהיה זכרו ברוך

רבקה רחמה אפריאט לבית פוני ז"ל  

נולדה בעיר צפרו בשנת 1897. אחות לחמש בנות ואח אחד.

אביה, שלמה פוני-חלפון היה איש אמיד "אלמקדם שלמה ," כיהן יו"ר חברת ר' שמעון בר יוחאי שתמכה בעניים וטיפלה בקבורת נפטרים.

אימה, מרים לבית אזולאי.

השם רחמה נוסף לה לשם רבקה, לישועה וריפוי ממחלה קשה.

נישאה בגיל 12 ל- אבא אפריאט בתאריך  2/6/1909 .

הייתה חברה בוועד של חברת "אם הבנים" בספרו מאז היווסד החברה בשנת 1917.

ביתם היה פתוח לרווחה ולבית ועד לחכמים ולשד"רים מירושלים. קבלה אורחים בסבר פנים יפות. טיפלה בבני המשפחות שנפגעו באסון השיטפון של נחל אגאי שארע בליל א' של סוכות תשי"ב שהפיל חללים רבים.

חילקה מנות מזון לנזקקים, פעלה רבות להשכנת שלום, הייתה עזר כנגדו של בעלה אבא אפריאט בשנים הטובות כשצבר נכסים רבים וגם בשנים הקשות של פשיטת רגל ודאגו להחזר חובות לכל הנושים.

ילדיהם 5 בנות ו- 5 בנים : יקוט חוטה, ציפורה בן יעיש, פנחס, שמעון, זוהרה הרוש, אסתר בללתי, שלום, חיים, אבנר וסוזן בן-זכרי.

להמשיך לקרוא "רבקה רחמה אפריאט לבית פוני ז"ל  "

עמוס (עיוש) איטח ז"ל

נלב"ע ב' ניסן התשע"ז ( 1932-2016)

נולד בצפרו שבמרוקו לסוליקה וימין איטח ע"ה

היה ממקימי העיר דימונה והכור הגרעיני, רוב פועלו בחייו הקשור לביטחון המדינה אסור עדיין לפרסום .

זכור כאדם צנוע ועניו אך גדול במעשיו, אהוב על הבריות ועל משפחתו. התגורר באשדוד בשנים האחרונות ומקום מנוחתו נקבע ביבנה לצד נכדו שאהב צחי איטח ז"ל, חלל צה"ל האחרון שנפל בלבנון.

אזכרתו תתקיים בתאריך 29 אפריל 2019 בבית העלמין ביבנה.

יהי זכרו ברוך

 

פנחס הרוש בן סולטנה ז"ל

 נלב"ע בכ"ט באדר (1912-1984)

נולד בצפרו , נישא במרוקו לסולטנה בת שלום וידאל ז"ל , ולאחר הולדת הבן השביעי עלו ארצה בשנת 1962.

צנוע ועניו אשר מילדות ינק את יראת השמים וגידל את משפחתו לאהבת התורה.
במרוקו עסק במסחר בבדים והיה יוצא לתקופות ארוכות מספרו לסחור בערי מרוקו.

כשחזר לביתו סבבו חייו סביב בית הכנסת , עזרה למשפחה הגרעינית והמורחבת, חסדים ומתן בסתר.

עם עלייתה לארץ הגיעה המשפחה לאופקים ולאחר שנה עברה לב"ש.

עד שיצא לגמלאות עבד כמנהל אחזקה "בבית יציב" בב"ש ,

משכים ומעריב לתפילה ושוקד על "חוק לישראל".

פנחס וסולטנה הרוש ע"ה

נפטר בשנת 1984 בכ"ט באדר התשד"מ ונקבר בבית העלמין הישן בבאר שבע.

יהי זכרו ברוך

 

מימון סודרי ז"ל

בס"ד

נלב"ע ו' ניסן ה'תשל"ט ( 1895-1979)

 

נולד בצפרו בשנת ה'תרמ"ה ליעקב וחנה סודרי ע"ה, נשא לאישה את מרת פרסיאדה בת ישועה ורנה עוליאל ע"ה, ב-ט' בניסן ה'תרס"ט, בצפרו שבמרוקו.

מימון ופרסיאדה עלו לארץ ישראל, יחד עם ילדיהם לבנה, יעקב, תמר, וזוהר. לירושלים עיר הקודש הגיעו בערב שבת קודש, נר חמישי של חנוכה, ה'תרפ"א (דצמבר 1920).  בארץ נולדו ילדים נוספים: ציון, אסתר, יוסף, מאיר, יהושע, שושנה, שמחה, מרדכי.

מרת פארסיאדה ע"ה היא נכדתו (בת בתו) של הרב הגדול רבי אבא אלבאז זצ"ל , להלן קישור לעמוד הנצחתו.

מימון עבד בבנייה בתחילה, ואף היה שותף בבניית ישיבת פורת יוסף. לאחר מכן היה שמש בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה.

בשנת ה'תש"ד עזב מימון את הישיבה, ועבר עם אשתו פרסיאדה וילדיהם לשכונת זכרון טוביה, שם היה שמש בבית הכנסת "זכור לאברהם".

עברו לכפר סבא בשנת תש"י (1950), שם התגוררו עד יומם האחרון

יהי זכרו ברוך

להלן קישור לעמוד ההנצחה של מרת פרסיאדה ע"ה 

הובא לפרסום ע"י נכדו טל רחמים היו'

 

מרת פרסיאדה סודרי ע"ה
מרת פרסיאדה סודרי ע"ה

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: