חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

קטגוריה

ר' משה טובלי זצ"ל

סדר ט"ו בשבט כמנהג קהילתנו

סדר ט"ו בשבט כמנהג צפרו , לכל המעוניין ניתן להיכנס לקישור מטה , להוריד ולהדפיס את הקבצים הבאים :

סדר ט"ו בשבט כמנהג קהילת צפרו מרוקו בעריכת ר' משה טובלי זצ"ל

טעמי ט"ו בשבט ופסוקים שנאמרים לפני שירת הים בפרשת בשלח בעריכת ר' משה טובלי זצ"ל

חג שמח ושבת שלום

חג חנוכה שמח – עלונים להורדה

ר' משה טובלי זצ"ל היה מדי שנה לאורך שנים רבות , בכל חג  , היה כותב , עורך ומדפיס באלפים ,עלונים אשר באמצעותם הנחה והדריך איך לקיים את חגי ישראל כמנהג קהילת יהודי צפרו מרוקו. לחצו כאן לקורות חייו .

היום, שנים לאחר פטירתו ובסיעתא בדשמייא הכוללת טכנולוגיה, ר' משה טובלי עדיין מחלק עלונים לכל בני הקהילה ,לכל דורש מכל מקום בעולם , מי ייתן ועלונים אלו המסמלים את מאמציו,  צוואתו ומורשתו ימשיכו לראות אור וימשיכו להדריך ולסייע בשימור מורשת אבות .

חג חנוכה שמח !

להלן קישור להורדת עלוני חג חנוכה :

סדר הדלקת נרות חנוכה מאת ר' משה טובלי זצ"ל

פסוקים לשמונת ימי חנוכה בעת הוצאת ספר תורה מאת ר' משה טובלי זצ"ל

סוכת משה וחג הסוכות בקהילת צפרו

בס"ד

מאת: שלמה לוטטי

כשחג הסוכות היה מגיע, המלאח של צפרו היה מתמלא באווירת שמחה.

זוכר אני את הצפיפות במלאח , מפאת חוסר המקום בני הקהילה בנו סוכות בשותפות של כמה משפחות.

קיומם של הסוכות המשותפות הכפיל והעצים את החג, יצר אחווה ורעות בין חברים ושכנים סעדו יחדיו ואפילו היו מקרים בהם נקבעו משמרות על סעודה בסוכה.

הסוכות היו לרוב על הגגות אך היו גם כאלו שבנו גם על הקרקע בבתים שהיה להם פטיו הנקרא, חלקא.

אני זוכר איך הנשים הצטרפו לפיוטים של החג , אז קרה שיבוש מילים ובמקום סוכה ולולב, שרו סוכה בלולה לעם סגולה.

כל שבעת הימים שימשו הסוכות כבית אירוח, בה אירחו ובגומלין התארחו, המנה שהוגשה לרוב לאורחים הייתה קוסקוס, שנקרא סקסו דסכא….שהיה מבוסס על תרנגולים מפוטמים, או תרנגול הודו שהיה נדיר יותר.

שוק ארבעת המינים במלאח היה לשם דבר, כשכל המרכבים היו טריים ורעננים ללא כל אריזה ישר מן השדה, אתרוג שלא היה צהוב לימון ועם פיטם לא נחשב. ר' משה טובלי ע"ה היה מצמיד תואר לאתרוג מושלם מכל הבחינות " כלה כלולה "

חג הסוכות היה גורם למשה טובלי ע"ה התרוממות הרוח, ספק אם היה מוצא שעה לשינה, משימותיו היו סביב השעון, בניית סוכות לבני הבית , לשכנים ולבית הכנסת , הידור ארבעת המינים וקישוט האומנותי של הלולב

ובסוף כל חג היה מפרק את הסוכה בלב כבד, כשהוא ממלמל….קבאל אלעם אכור….. קבאל אלעם אכור…..

מצ"ב תיעוד של ר' משה טובלי בחג סוכות, שנת 1998 , כולל צילומים נדירים מצפרו שנות ה-50 של המאה הקודמת , מתוך הסרט הארץ המובטחת של דוד אסולין .

 

לימינו אלו , לראייה על החיבור החזק של ר' משה ע"ה לחג סוכות , בחזית בית הכנסת של קהילת צפרו נקבעה סוכת תמיד על שמו , סוכת משה , לציון פועלו למען הקהילה לאורך שנים רבות

חג שמח לבני קהילת צפרו ולכל בית ישראל

כל דודי דופק – מפיוטי רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל

בחפציו של אבי ר' משה טובלי ע"ה , מצאתי אוצר , קלטות שירה אותם המרתי לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים .

הפעם , פיוט נוסף מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . אני מניח שמדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , וכמו כן אין לי מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .

סיפור הפיוט "קול דודי דופק בדברו אורו עיני " אשר נכתב ע"י הרמ"א הוא מוסר השכל המבקש למנוע בזבוז זמן, את ההליכה אחר עצת היצר הרע ולחזור לעבודת ה' ולחזרה בתשובה.

מאחל לכם הקשבה מהנה וחיבור ישיר לשורשים

אלי טובלי

את המילים לפיוט מצאתי בספר שיר חדש אשר יצא לאור במימון של ר' יעקב כהן ובסיוע והשתדלות של משה אביטל , להורדה וצפייה לחץ כאן

מצגת זאת דורשת JavaScript.

קלטת שמע – מסמך היסטורי

 

מתוך אוסף חפציו האישיים של אבי , ר' משה טובלי ע"ה מצאתי אוצר, קלטות מלפני 30 שנה ויותר, אותם זכיתי להמיר לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים.

הקלטת הראשונה שמצאתי לנכון לפרסם היא קלטת שמע – מסמך היסטורי מדהים , תולדות חייו של רבנו , הרה"ג רפאל משה אלבז זצוק"ל , אישיותו ויצירתו .

את הקלטת הכין רבי ציון תורג'מן זצ"ל , אסף ערך והקליט בקולו הנעים לפני 30 שנה , סוף שנות השמונים. כל זאת במטרה להנגיש ולהנציח את סיפור חייו ויצירתו של מורנו ורבנו הרמ"א וסיפור מורשתנו לדור הצעיר.

היוצר של הקלטת , רבי ציון ע"ה , היה אדם נדיר , משכמו ומעלה , איש תורה וידע רב , נעים הליכות , איש קהילת צפרו , אהוב על הבריות.

בעתיד ב"ה נעלה גם את סיפור חייו . יהי זכרו ברוך

בקלטת סיפור מפורט על קורות חייו של הרמ"א , סיפורים על חייו , יצירותיו , פיוטיו וספריו באורך של שעה ו-13 דקות .

זכיתי !

הקשבה מהנה ולימוד למען הדורות הבאים .

זכותו של הצדיק תגן עלינו .

אלי טובלי

 

 

ר' משה טובלי זצ"ל

( 1918 – 2009 , נתבש"מ בט"ו באב תשס"ט )

נולד בעיר צפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה (אסתר לבית מויאל), אח לאהרון, שמחה ורבקה טובלי. משפחה צנועה ויראת שמיים , אביו היה סנדלר ואמו עקרת בית. מילדותו ינק את יראת השמיים ומאז היה מוקיר רבנן . בגיל 7, בצל אביו, היה עובר במלאח של צפרו ומעיר בשעת הליל את בני הקהילה לסליחות.

משחר נעוריו היה פעיל במוסדות הקהילה וחייו סבבו סביב בתי הכנסת וישיבות הקהילה, תלמידם ומשרתם בכבוד של גדולי רבני צפרו וחסיד נלהב ונאמן של רבינו רפאל משה אלבז זצוק"ל.

 

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94-2
ר' משה על קברו של הרמ"א זצוק"ל 1998

באמצע שנות השלושים לחייו נשא לאישה את רבקה טובלי (לבית כהן ) והביא עשרה ילדים לעולם . שמונה בנות ושני בנים ע"פ הסדר הבא : אסתר, רחל , קמילה , רימונד , יפה , אורלי , מרים , אליאן , אליהו ושי .

הוא אהב בכל מאודו את העיר צפרו ונאחז בה גם כאשר הקהילה התמעטה ויהודי העיר עלו ארצה . בשנים האחרונות שלו בצפרו כאשר מוסדות הקהילה היהודית בעיר נסגרו זה אחר זה , לקח על עצמו את תפקידי הקהילה , משימות הצדקה והחסד. הוא היה חשמלאי במקצועו אבל בכל הקשור לרוח נשמה ודת, ראשון לכל מצווה , ידו בכל ויד כל בו.

בעיר צפרו טיפל בתחזוקת בתי הכנסת של הקהילה , בית הכנסת הגדול ואם הבנים ובית העלמין.  מספרים שלעתים היה מביא לעבודות תחזוקה גדולות בעלי מקצוע ערבים מקומיים בכדי לתקן את בית הכנסת ומאחר שלא היה לו כסף היה משלם באמצעות המעט שהיה לו ברכוש ובבגדים.

ר' משה זצ"ל היה מזכה הרבים ועל כך סיפורים רבים .בערבי שישי לפני שהיה מגיע לביתו ומשפחתו , היה מבקר כמה זקנות עריריות ואלמנות ומברך על קידוש היין .

בחג סוכות , החג האהוב ביותר עליו , היה בונה סוכות גם עבור חולים ומבוגרים לפני שהיה בונה לעצמו ולמשפחתו, תמיד היה מכין לולבים , מעטר ומהדר עבור אנשים רבים לפני שדאג לעצמו .

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94
ר' משה טובלי 1998 – הושענא רבה ביה"כ קהילת צפרו באשדוד

להמשיך לקרוא "ר' משה טובלי זצ"ל"

כמה יהודים חיו בצפרו לאורך השנים ?

בס"ד

את התשובה המוסמכת ביותר לשאלה הנ"ל מצאתי בספרו של ההיסטוריון , יליד אלג'ריה , פרופ' נתן אנדרה שוראקי ,  "קורות היהודים בצפון אפריקה" אשר יצא לאור בתל אביב , הוצאת עם עובד בשנת 1975.

לחצו כאן כדי להגיע לעמוד ויקיפדיה של המחבר 

שנה צפרו פאס קזבלנקה
1904 2,500 10,000 5,000
1931 4,046 7,825 19,960
1947 5,757 14,140 64,990
1960 3,118 8,372 72,112

המידע הנ"ל נאסף ממפקדי אוכלוסין רשמיים , ייתכן שבין השנים מס' התושבים היהודיים היה שונה אבל זה התיעוד המסודר היחיד שיש ברשותי. חשוב לי להדגיש כי מסיפורי זקני הקהילה דובר על כ- 8,000 יהודים שהיו בצפרו בשנת 1940 אשר היוו כ- 50% מכלל התושבים.

בין השנים 1904 ל- 1947 , גידול באוכלוסיה , התחזקות מעמדה של קהילת צפרו למרות שגלי העליה החלו כבר ב- 1920 (עליית הנגיד צבע ) . מיד לאחר הכרזת מדינת ישראל החלו רבים לעלות לארץ , בשנת 1960 אוכלוסיית יהודי העיר נחתכה בחצי , ידוע גם שלאחר מכן, בשנים 1961-1963 עלו משפחות רבות לארץ .

נתון מעניין הוא התיעוד המספרי של קזבלנקה, ההתעצמות והגידול באוכלוסיית היהודים , ההסבר הידוע, עובדת היותה עיר נמל מרכזית אליה התנקזו כל יהודי מרוקו בדרכם לארץ ישראל .

התיעוד האחרון של יהדות צפרו , סגירת שערי חיי הקהילה היהודית , נובמבר 1972 בעת עליית משפחתנו לארץ  , בסרט הארץ המובטחת של דוד אסולין משנת 1997 , סיפר ר' משה טובלי על קבורת קודש לספרי התפילה התפילין ושאר דברי הקודש

באתר זה פורסמו תמונות קברים אשר צולמו בנובמבר 1972 ע"י משה טובלי , רגע לפני העזיבה של צפרו ( למעבר לתמונות לחץ כאן )  , ומצ"ב תעודת עולה של אבי בה מופיע תאריך הקליטה בארץ .

נולדתי בצפרו ביום שבת פרשת שופטים, ב' אלול ה'תשל"ב – ימות המשיח,  ב- 12 אוגוסט 1972 , נימולתי ע"י הרב הראשי למרוקו , רבי ידידיה מונסונגו זצ"ל אשר בא במיוחד לעיר להתארח בשבת ברית המילה שלי . באותם הימים כל מוסדות העיר היו סגורים ומפתחותיהם היו בידי אבי ע"ה . התינוק היהודי האחרון שנולד בצפרו זה אני ! ( …לפחות עד שמישהו אחר יוכיח אחרת ).

נפלה בחלקי הזכות להעלות את זכרו רבי ידידיה מונסונגו זצ"ל , רבה הראשי של מרוקו , אישיות רבנית אדירה שהיה בעל תפקיד מכריע בסיפור העלייה לארץ ישראל, הוא היה הגורם המקשר בין ישראל ויהודי התפוצות לבין בית המלוכה המרוקאי ולמלך מרוקו חסן השני. הקשרים שטווה עמדו לזכות היחס החם של בית המלוכה ליהודי מרוקו , לקשר הפוליטי בין המדינות בהיעדר יחסים דיפלומטים רשמיים ועוד סיפורי גבורה שטובה ועדיפה השתיקה . רבי ידידיה זצ"ל נתבש"מ ביום חמישי פרשת שופטים, ד' אלול ה'תשנ"ד – ימות המשיח , ב- 11 לאוגוסט 1994 ונטמן בבית העלמין של פאס במרוקו בצמוד לענקים התורה רבני משפחת אבן דנן זצ"ל . יהיה זכרו ברוך וזכותו תגן בעדנו .

רבי ידידה מונסונגו זצ"ל עם המלך חסן השני
רבי ידידה מונסונגו זצ"ל עם המלך חסן השני

בין יום הולדתי ליום פטירתו רבי ידידיה זצ"ל אומנם מגשרים 22 שנים, אך מצוינים באותו שבוע של פרשת שופטים – ימות משיח עם סמיכות מצמררת בתאריך העברי וגם בתאריך הלועזי , מעידה על כך שאין מקריות , הכול בידי הבורא ואני נקראתי למשימה לסגירת מעגל .

בברכת בשורות טובות  ,

אלי טובלי

נ.ב.

אשמח אם בני הקהילה יוסיפו מידע על נתונים אלו בתגובות .

 

 

אזכרות השבוע בקהילת צפרו

יום ראשון 6 לאוגוסט יד' באב יהודה סיסו בן בידה ז"ל
עמרם אביטבול בן זוהרה ז"ל
רפאל מאיוסט בן רחל ז"ל
יום שני 7 לאוגוסט טו' באב בידה סיסו בת פרחה ז"ל
ר' משה טובלי בן אסתר זצ"ל >> סיפור חיים <<
יהודה עמרם כהן בן רוזה ז"ל
יום רביעי 9 לאוגוסט יז' באב זוהרה שוקרון בת מקנין ז"ל
יום חמישי 10 לאוגוסט יח' באב ידידיה איטאח בן זוהרה ז"ל
רחמים יהודה אלבאז בת צפורה ז"ל
יום שבת 12 לאוגוסט כ' באב פרחה לוי בת אסתר ז"ל
מימון עמרם וידל בן סולטנה ז"ל
יוסף סודרי בן סולטנה ז"ל

יהיה זכרם ברוך .

אנו קוראים לכל בני הקהילה , במיוחד בשבוע האזכרה לשלוח לנו תמונה וסיפור על יקירי המשפחה שחלפו מן העולם ואנו נפרסם אותו כל שנה בשבוע האזכרה

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: