חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

קטגוריה

ר' משה טובלי זצ"ל

שנה טובה ומתוקה ! חג שמח !

שלום רב ,

ר' משה טובלי זצ"ל היה מדי שנה לאורך שנים רבות , בכל חג  , היה כותב , עורך ומדפיס באלפים ,עלונים אשר באמצעותם הנחה והדריך איך לקיים את חגי ישראל כמנהג קהילת יהודי צפרו מרוקו. לחצו כאן לקורות חייו .

גם היום, עשור לאחר פטירתו ובסיעתא בדשמייא הכוללת טכנולוגיה, ר' משה טובלי עדיין מחלק עלונים לכל בני הקהילה ,לכל דורש מכל מקום בעולם.

משה טובלי הקפות הושענא רבה 1998

מי ייתן ועלונים אלו המסמלים את מאמציו,  צוואתו ומורשתו ימשיכו לראות אור וימשיכו להדריך ולסייע בשימור מורשת אבות .

מצ"ב קישורים להורדת קבצי סדר ליל ראש השנה ותוספות לתפילה ליום הכיפור :

(להורדה וצפייה לחצו על התיאור מטה )

סדר ליל ראש השנה כמנהג קהילת צפרו מאת ר' משה טובלי זצ"ל

סדר תפילות לראש השנה ויום כיפור כמנהג קהילת צפרו מאת ר' משה טובלי זצ"ל

פרסום זה יהיה לעילוי נשמתו , מזכה הרבים משכים ומעריב , ר' משה טובלי בר אסתר ע"ה

חג שמח, שנה טובה ומתוקה

קלטת שמע – מסמך היסטורי

 

מתוך אוסף חפציו האישיים של אבי , ר' משה טובלי ע"ה מצאתי אוצר, קלטות מלפני 30 שנה ויותר, אותם זכיתי להמיר לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים.

הקלטת הראשונה שמצאתי, היא קלטת שמע – מסמך היסטורי מדהים , תולדות חייו של רבנו , הרה"ג רפאל משה אלבז זצוק"ל , אישיותו ויצירתו .

את הקלטת הכין רבי ציון תורג'מן זצ"ל , אסף ערך והקליט בקולו הנעים לפני 30 שנה , סוף שנות השמונים. כל זאת במטרה להנגיש ולהנציח את סיפור חייו ויצירתו של מורנו ורבנו הרמ"א וסיפור מורשתנו לדור הצעיר.

תמונה של ר' משה טובלי ור' ציון תורג'מן עליהם השלום
תמונה של ר' משה טובלי ור' ציון תורג'מן עליהם השלום

היוצר של הקלטת , רבי ציון ע"ה , היה אדם נדיר , משכמו ומעלה , איש תורה וידע רב , נעים הליכות , איש קהילת צפרו , אהוב על הבריות.

בעתיד ב"ה נעלה גם את סיפור חייו . יהי זכרו ברוך

בקלטת סיפור מפורט על קורות חייו של הרמ"א , סיפורים על חייו , יצירותיו , פיוטיו וספריו באורך של שעה ו-13 דקות .

זכיתי !

הקשבה מהנה ולימוד למען הדורות הבאים .

זכותו של הצדיק תגן עלינו .

אלי טובלי

 

 

ר' משה טובלי זצ"ל

 נתבש"מ בט"ו באב תשס"ט ( 1918 – 2009 )

נולד בעיר צפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה (אסתר לבית מויאל), אח לאהרון, שמחה ורבקה טובלי. משפחה צנועה ויראת שמיים , אביו היה סנדלר ואמו עקרת בית. מילדותו ינק את יראת השמיים ומאז היה מוקיר רבנן . בגיל 7, בצל אביו, היה עובר במלאח של צפרו ומעיר בשעת הליל את בני הקהילה לסליחות.

משחר נעוריו היה פעיל במוסדות הקהילה וחייו סבבו סביב בתי הכנסת וישיבות הקהילה, תלמידם ומשרתם בכבוד של גדולי רבני צפרו וחסיד נלהב ונאמן של רבינו רפאל משה אלבז זצוק"ל.

 

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94-2
ר' משה על קברו של הרמ"א זצוק"ל 1998

באמצע שנות השלושים לחייו נשא לאישה את רבקה טובלי (לבית כהן ) והביא עשרה ילדים לעולם . שמונה בנות ושני בנים ע"פ הסדר הבא : אסתר, רחל , קמילה , רימונד , יפה , אורלי , מרים , אליאן , אליהו ושי .

הוא אהב בכל מאודו את העיר צפרו ונאחז בה גם כאשר הקהילה התמעטה ויהודי העיר עלו ארצה . בשנים האחרונות שלו בצפרו כאשר מוסדות הקהילה היהודית בעיר נסגרו זה אחר זה , לקח על עצמו את תפקידי הקהילה , משימות הצדקה והחסד. הוא היה חשמלאי במקצועו אבל בכל הקשור לרוח נשמה ודת, ראשון לכל מצווה , ידו בכל ויד כל בו.

בעיר צפרו טיפל בתחזוקת בתי הכנסת של הקהילה , בית הכנסת הגדול ואם הבנים ובית העלמין.  מספרים שלעתים היה מביא לעבודות תחזוקה גדולות בעלי מקצוע ערבים מקומיים בכדי לתקן את בית הכנסת ומאחר שלא היה לו כסף היה משלם באמצעות המעט שהיה לו ברכוש ובבגדים.

ר' משה זצ"ל היה מזכה הרבים ועל כך סיפורים רבים .בערבי שישי לפני שהיה מגיע לביתו ומשפחתו , היה מבקר כמה זקנות עריריות ואלמנות ומברך על קידוש היין .

בחג סוכות , החג האהוב ביותר עליו , היה בונה סוכות גם עבור חולים ומבוגרים לפני שהיה בונה לעצמו ולמשפחתו, תמיד היה מכין לולבים , מעטר ומהדר עבור אנשים רבים לפני שדאג לעצמו .

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94
ר' משה טובלי 1998 – הושענא רבה ביה"כ קהילת צפרו באשדוד

להמשיך לקרוא "ר' משה טובלי זצ"ל"

"בין גן העדן האבוד לארץ המובטחת" סרטו של דוד אסולין

לפני 22 שנה הכרתי לראשונה את דוד אסולין , קרוב משפחתי , בנה של גרסיה אסולין לבית טובלי , נכדו של דודי אהרון טובלי ז"ל . באותה התקופה דוד היה במאי ויוצר סרטים דקומנטריים והוא הגיע לארץ עם צוות צילום להסריט את סרטו "בין גן העדן האבוד לארץ המובטחת". אני זוכר את ההתרגשות של אבי ז"ל , את ההתלהבות של משפחתי .

באמצעות הסרט דוד החליט לחקור את שורשיו, את עיר הולדתו צפרו, לספר על סיפור העלייה ממרוקו, על הקשיים אותם חוו העולים . הצילומים החלו בארץ והמשיכו בצפרו מרוקו , בעקבות כך אבי עליו השלום זכה לביקור נוסף בעיר הולדתו אותה עזב 25 שנה קודם לכן .

שנה לאחר מכן, הסרט שודר בערוץ הצרפתי , בן דודי יובל טובלי, היקר והאהוב , הקליט את הסרט על קלטת וידאו והעבירה בין כל המשפחה . הבתים הפכו לבתי קולנוע ובכולנו אחזה התרגשות גדולה בעת הסרטת הבכורה .

דוד אסולין עשה שירות גדול לקהילה ולנו כמשפחה , סרט דקומנטרי שמציג היסטוריה והופך להיסטוריה , לאחד המסמכים ההיסטוריים החשובים לקהילת צפרו וליהדות מרוקו בכלל . אנחנו כמשפחה זכינו בתיעוד נצח של אבינו המיוחד והאהוב , תודה לך דוד אסולין היקר .

ואין מקריות בעולם , דוד החליט לשתף לראשונה את יצירתו המופלאה, אנחנו מקבלים תזכורת מעולם קסום , מאבא מיוחד שהסתלק מאיתנו בשיבה טובה לפני עשור, נציין את יום פטירתו בעוד שבועיים .

דוד אסולין כתב בערוץ YouTube שלו בצרפתית

החלטתי סוף סוף לשתף את הסרט שלי "בין גן העדן האבוד לארץ המובטחת", ששודר בשנת 1997 בערוץ ARTE ב"ימי רביעי ההיסטוריה ". הסרט מספר על ההיסטוריה העכשווית של יהודי מרוקו דרך זו של ספרו בה נולדתי לפני 60 שנה, חיי אבותינו היו משותפים עם הברברים והערבים, עד לעזיבה .

סרט זה יכול לאפשר לדורות חדשים לגלות או להכיר טוב יותר את הסיפור, שראוי לאמת ולשקיפות, כמו גם ניואנסים של חסדי הנפש , אשר לעתים קרובות מוצג כמעורפל או מזויף על ידי מפיצי שנאה. מתחיל עם במילים הבאות :

"מגיל צעיר מאוד כשאני ממלא ניירת ובה אני מתבקש לרשום את מקום הלידה שלי, אני כותב את ספרו עם הכינוי" מרוקו "כי איש אינו יודע. מוקסם מהפינה הקטנה הזו של האטלס התיכון, הניצבת בגובה של 800 מטר בדרום מזרח לפאס, "גן העדן של כדור הארץ כמו שאנחנו מדמיינים אותו אם אנו מדמיינים אותו מזרחי, מאוכלס, ו מוגבל. ספרו היא ארץ פורייה ועסיסית, שכולה רועדת מצחוק המים. הבנים יפים, היהודים הצעירים חלקים, נוצצים בעיניים ובשיניים.

ספרו, ששורש זיכרונות הילדות, נשאר בי כמו פצע רך, זיכרון ילדותי עטוף נוסטלגיה צנועה. אני מהדוד האחרון שנולד בספרו שראה כל כך הרבה אחרים שנולדו. עם העיר, אף שהפכה, מתקיימת, העולם שממנו אני בא כבר לא קיים.

לירושלים הקטנה של מרוקו אין עוד יהודי אחד. עם זאת הם החלו להתיישב בה לפני יותר מאלפיים שנה, לפני בואם של הערבים והאסלאם, הם היו אפילו לפחות כמו המוסלמים של העיר.

במרוקו בה התגוררו 300,000 יהודים. בזמן שראיינתי קשיש, הוא נתן לי סלילים ישנים , תיעוד של חצי מאה לאחור, שנשארו בעליית הגג שלו .

מאז. גיליתי תמונות של קרובים מעולם רחוק, מוזר הוא מוכר, עולם שכבר אינו קיים אבל שחקניו עברו לגור במקום אחר.

צילומים במערבולת ההיסטוריה: תקופת חסות צרפת, הקמת מדינת ישראל, עצמאות מרוקו, כולם עזבו, חלקם בצרפת, אחרים בקנדה או במקומות אחרים, הרוב בישראל. "

מצ"ב הסרט להנאתם ( לדוברי ערבית וצרפתית )

תיעוד ההילולה השנתית לציון 123 שנים לפטירתו של הרמ"א

לכל בני קהילת צפרו היקרים ,

להלן תקציר תיעוד ההילולה השנתית לציון 123 שנים לפטירתו של הרמ"א
אתמול , יום רביעי כ"א תמוז תשע"ט , התקיימה הילולת הצדיק בהוד והדר .
תוכנית הערב כללה גם ציון 6 שנים ליסוד השיעור היומי בבית הכנסת.

בתוכנית הערב הדוברים היו : ראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי , סגן ראש העיר הרב יחיאל ויינגרטן , ר' יהודה אלבז, הרב מיכאל שושן  , הרב יגאל נחמני .

תודות לכל המארגנים שעמלו על הערב הנפלא : שלמה לוטטי , שמעון סיסו , יהודה אלבז , הרב יגאל נחמני , דוד לוטטי , ושמעון וידאל .
תודות לכל בני הקהילה שבאו ונרתמו מיד לשרת את הציבור , וסייעו בכל הדרוש
ותודה גדולה לכל האורחים שבאו לכבד את זכרו של הצדיק הקדוש

זכותו של הרמ"א תעמוד לנו ולכל ישראל אמן

 

ר' אליהו טובלי ז"ל (1961-1866)

נולד בצפרו , נישא לאסתר לבית מויאל ע"ה

הביאו לעולם ארבעה ילדים ע"פ הסדר הבא : אהרון, שמחה ,רבקה ומשה טובלי ע"ה .

היה צנוע , עניו וירא אלוקים אשר חינך את ילדיו ליראת שמיים גדולה

היה סנדלר והתפרנס בדוחק והיה תמיד שמח בחלקו

במעגל החיים חי בעיקר בצל התורה הקדושה , שקוע במסירות גדולה בעיקר בלימוד הזוהר הקדוש ותפילה

בעת חיפוש מידע על ר' אליהו , נמצא תיעוד שמו במכתב של שליחי דרבנן משנת 1936 יחד עם קהילה מכובדים אחרים אשר שימשו אכסניה כאשר אלו באו להתארח בצפרו , בפעילותם באיסוף תרומות לקהילה היהודית שחיה אז בארץ ישראל ולבניין הארץ ( ספרו של רבי דוד עובדיה , הקהילה והשדרי"ם , עמוד ש"ח )

נפטר בכ"א בסיוון התשכ"א , קבור בצפרו מרוקו לצד אבותיו הקדושים

יהיה זכרו ברוך

 

סדר ט"ו בשבט כמנהג קהילתנו

סדר ט"ו בשבט כמנהג צפרו , לכל המעוניין ניתן להיכנס לקישור מטה , להוריד ולהדפיס את הקבצים הבאים :

סדר ט"ו בשבט כמנהג קהילת צפרו מרוקו בעריכת ר' משה טובלי זצ"ל

טעמי ט"ו בשבט ופסוקים שנאמרים לפני שירת הים בפרשת בשלח בעריכת ר' משה טובלי זצ"ל

חג שמח ושבת שלום

חג חנוכה שמח – עלונים להורדה

ר' משה טובלי זצ"ל היה מדי שנה לאורך שנים רבות , בכל חג  , היה כותב , עורך ומדפיס באלפים ,עלונים אשר באמצעותם הנחה והדריך איך לקיים את חגי ישראל כמנהג קהילת יהודי צפרו מרוקו. לחצו כאן לקורות חייו .

היום, שנים לאחר פטירתו ובסיעתא בדשמייא הכוללת טכנולוגיה, ר' משה טובלי עדיין מחלק עלונים לכל בני הקהילה ,לכל דורש מכל מקום בעולם , מי ייתן ועלונים אלו המסמלים את מאמציו,  צוואתו ומורשתו ימשיכו לראות אור וימשיכו להדריך ולסייע בשימור מורשת אבות .

חג חנוכה שמח !

להלן קישור להורדת עלוני חג חנוכה :

סדר הדלקת נרות חנוכה מאת ר' משה טובלי זצ"ל

פסוקים לשמונת ימי חנוכה בעת הוצאת ספר תורה מאת ר' משה טובלי זצ"ל

סוכת משה וחג הסוכות בקהילת צפרו

בס"ד

מאת: שלמה לוטטי

כשחג הסוכות היה מגיע, המלאח של צפרו היה מתמלא באווירת שמחה.

זוכר אני את הצפיפות במלאח , מפאת חוסר המקום בני הקהילה בנו סוכות בשותפות של כמה משפחות.

קיומם של הסוכות המשותפות הכפיל והעצים את החג, יצר אחווה ורעות בין חברים ושכנים סעדו יחדיו ואפילו היו מקרים בהם נקבעו משמרות על סעודה בסוכה.

הסוכות היו לרוב על הגגות אך היו גם כאלו שבנו גם על הקרקע בבתים שהיה להם פטיו הנקרא, חלקא.

אני זוכר איך הנשים הצטרפו לפיוטים של החג , אז קרה שיבוש מילים ובמקום סוכה ולולב, שרו סוכה בלולה לעם סגולה.

כל שבעת הימים שימשו הסוכות כבית אירוח, בה אירחו ובגומלין התארחו, המנה שהוגשה לרוב לאורחים הייתה קוסקוס, שנקרא סקסו דסכא….שהיה מבוסס על תרנגולים מפוטמים, או תרנגול הודו שהיה נדיר יותר.

שוק ארבעת המינים במלאח היה לשם דבר, כשכל המרכבים היו טריים ורעננים ללא כל אריזה ישר מן השדה, אתרוג שלא היה צהוב לימון ועם פיטם לא נחשב. ר' משה טובלי ע"ה היה מצמיד תואר לאתרוג מושלם מכל הבחינות " כלה כלולה "

חג הסוכות היה גורם למשה טובלי ע"ה התרוממות הרוח, ספק אם היה מוצא שעה לשינה, משימותיו היו סביב השעון, בניית סוכות לבני הבית , לשכנים ולבית הכנסת , הידור ארבעת המינים וקישוט האומנותי של הלולב

ובסוף כל חג היה מפרק את הסוכה בלב כבד, כשהוא ממלמל….קבאל אלעם אכור….. קבאל אלעם אכור…..

מצ"ב תיעוד של ר' משה טובלי בחג סוכות, שנת 1998 , כולל צילומים נדירים מצפרו שנות ה-50 של המאה הקודמת , מתוך הסרט הארץ המובטחת של דוד אסולין .

 

לימינו אלו , לראייה על החיבור החזק של ר' משה ע"ה לחג סוכות , בחזית בית הכנסת של קהילת צפרו נקבעה סוכת תמיד על שמו , סוכת משה , לציון פועלו למען הקהילה לאורך שנים רבות

חג שמח לבני קהילת צפרו ולכל בית ישראל

כל דודי דופק – מפיוטי רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל

בחפציו של אבי ר' משה טובלי ע"ה , מצאתי אוצר , קלטות שירה אותם המרתי לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים .

הפעם , פיוט נוסף מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . אני מניח שמדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , וכמו כן אין לי מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .

סיפור הפיוט "קול דודי דופק בדברו אורו עיני " אשר נכתב ע"י הרמ"א הוא מוסר השכל המבקש למנוע בזבוז זמן, את ההליכה אחר עצת היצר הרע ולחזור לעבודת ה' ולחזרה בתשובה.

מאחל לכם הקשבה מהנה וחיבור ישיר לשורשים

אלי טובלי

את המילים לפיוט מצאתי בספר שיר חדש אשר יצא לאור במימון של ר' יעקב כהן ובסיוע והשתדלות של משה אביטל , להורדה וצפייה לחץ כאן

מצגת זאת דורשת JavaScript.

כמה יהודים חיו בצפרו לאורך השנים ?

בס"ד

את התשובה המוסמכת ביותר לשאלה הנ"ל מצאתי בספרו של ההיסטוריון , יליד אלג'ריה , פרופ' נתן אנדרה שוראקי ,  "קורות היהודים בצפון אפריקה" אשר יצא לאור בתל אביב , הוצאת עם עובד בשנת 1975.

לחצו כאן כדי להגיע לעמוד ויקיפדיה של המחבר 

שנה צפרו פאס קזבלנקה
1904 2,500 10,000 5,000
1931 4,046 7,825 19,960
1947 5,757 14,140 64,990
1960 3,118 8,372 72,112

המידע הנ"ל נאסף ממפקדי אוכלוסין רשמיים , ייתכן שבין השנים מס' התושבים היהודיים היה שונה אבל זה התיעוד המסודר היחיד שיש ברשותי. חשוב לי להדגיש כי מסיפורי זקני הקהילה דובר על כ- 8,000 יהודים שהיו בצפרו בשנת 1940 אשר היוו כ- 50% מכלל התושבים.

בין השנים 1904 ל- 1947 , גידול באוכלוסיה , התחזקות מעמדה של קהילת צפרו למרות שגלי העליה החלו כבר ב- 1920 (עליית הנגיד צבע ) . מיד לאחר הכרזת מדינת ישראל החלו רבים לעלות לארץ , בשנת 1960 אוכלוסיית יהודי העיר נחתכה בחצי , ידוע גם שלאחר מכן, בשנים 1961-1963 עלו משפחות רבות לארץ .

נתון מעניין הוא התיעוד המספרי של קזבלנקה, ההתעצמות והגידול באוכלוסיית היהודים , ההסבר הידוע, עובדת היותה עיר נמל מרכזית אליה התנקזו כל יהודי מרוקו בדרכם לארץ ישראל .

התיעוד האחרון של יהדות צפרו , סגירת שערי חיי הקהילה היהודית , נובמבר 1972 בעת עליית משפחתנו לארץ  , בסרט הארץ המובטחת של דוד אסולין משנת 1997 , סיפר ר' משה טובלי על קבורת קודש לספרי התפילה התפילין ושאר דברי הקודש

באתר זה פורסמו תמונות קברים אשר צולמו בנובמבר 1972 ע"י משה טובלי , רגע לפני העזיבה של צפרו ( למעבר לתמונות לחץ כאן )  , ומצ"ב תעודת עולה של אבי בה מופיע תאריך הקליטה בארץ .

נולדתי בצפרו ביום שבת פרשת שופטים, ב' אלול ה'תשל"ב – ימות המשיח,  ב- 12 אוגוסט 1972 , נימולתי ע"י הרב הראשי למרוקו , רבי ידידיה מונסונגו זצ"ל אשר בא במיוחד לעיר להתארח בשבת ברית המילה שלי . באותם הימים כל מוסדות העיר היו סגורים ומפתחותיהם היו בידי אבי ע"ה . התינוק היהודי האחרון שנולד בצפרו זה אני ! ( …לפחות עד שמישהו אחר יוכיח אחרת ).

נפלה בחלקי הזכות להעלות את זכרו רבי ידידיה מונסונגו זצ"ל , רבה הראשי של מרוקו , אישיות רבנית אדירה שהיה בעל תפקיד מכריע בסיפור העלייה לארץ ישראל, הוא היה הגורם המקשר בין ישראל ויהודי התפוצות לבין בית המלוכה המרוקאי ולמלך מרוקו חסן השני. הקשרים שטווה עמדו לזכות היחס החם של בית המלוכה ליהודי מרוקו , לקשר הפוליטי בין המדינות בהיעדר יחסים דיפלומטים רשמיים ועוד סיפורי גבורה שטובה ועדיפה השתיקה . רבי ידידיה זצ"ל נתבש"מ ביום חמישי פרשת שופטים, ד' אלול ה'תשנ"ד – ימות המשיח , ב- 11 לאוגוסט 1994 ונטמן בבית העלמין של פאס במרוקו בצמוד לענקים התורה רבני משפחת אבן דנן זצ"ל . יהיה זכרו ברוך וזכותו תגן בעדנו .

רבי ידידה מונסונגו זצ"ל עם המלך חסן השני
רבי ידידה מונסונגו זצ"ל עם המלך חסן השני

בין יום הולדתי ליום פטירתו רבי ידידיה זצ"ל אומנם מגשרים 22 שנים, אך מצוינים באותו שבוע של פרשת שופטים – ימות משיח עם סמיכות מצמררת בתאריך העברי וגם בתאריך הלועזי , מעידה על כך שאין מקריות , הכול בידי הבורא ואני נקראתי למשימה לסגירת מעגל .

בברכת בשורות טובות  ,

אלי טובלי

נ.ב.

אשמח אם בני הקהילה יוסיפו מידע על נתונים אלו בתגובות .

 

 

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: