מאת : דוד אפרתי – אפריאט
צפרו, עם היותה עיר קטנה, תרמה תרומה גדולה ליצירה התורנית ותרבות היהודית במרוקו. רבניה מפורסמים היו לתהילה בערי פס, מכנאס, תיטוואן וסאלי ואף מחוץ לגבולות מרוקו. מיקומה של העיירה בשכנות לעיר פס,תרם לכך שחכמים בעלי שיעור קומה התיישבו בה והעמידו בה תלמידים רבים.
להלן פירוט היצירות (רשימה לא שלמה ) :
בן ר' יהושוע אהרון אפריאט , רבני הדור תארוהו "קדיש כרבנן " כי הייתה לו יראת ה' טהורה , יראתו קדמה לחכמתו וביטחונו בה' היה שלם . כל ימיו היו בקדושה וטהרה .
ע"פ כתביו של הגאון רבי דוד עובדיה זצוק"ל , מסופר על עוצמת תפילתו וברכתו של רבי אלישע .
בעת מחלתו של הגאון ישמח עובדיה זצוק"ל אשר התעורר מתרדמת וחוסר הכרה בעת נשמעה תפילת רבי אלישע כאשר אמר את המילה ישועה ועל כן גם הוחלט ע"י רבי אלישע כי יתווסף השם אלישע לרבי ישמח עובדיה זצוק"ל
כאשר ביקר בצפרו אדם אשר הייתה ידועה חוכמתו בקריאת כף היד , ישב בצוותא עם הרבנים ובחן את ידיהם ודיבר על מסלול חייהם . עד אשר נאלם כאשר ראה את ידו של רבי רפאל מאמאן זצ"ל בה קו החיים נקטע , ראה החוזה לא צפויה לו אריכות חיים. רבי רפאל התעקש לשמוע את האמת וכאשר נאמרה לו , רץ אל רבי אלישע אפריאט זצ"ל לעשות לו פדיון נפש , רבי אלישע האריך בתפילתו מהערב ועד לאור הבוקר . למחרת הלך שוב רבי רפאל לאותו החוזה אשר נדהם כי הקו הקטוע אשר ראה ביום הקודם , התאחה והתחבר לקו שלם . רבי רפאל סיפר לחוזה על תפילתו של רבי אלישע וזה רץ להתברך ממנו .
רבי אלישע אפריאט שימש ברבנות ובדיינות עם רבני הדור וחתם ל כמה תקנות , עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ב ( 1922) , ונקבע מקום מנוחתו בהר הזיתים בירושלים
יהיה זכרו ברוך . ת.נ.צ.ב.ה
המידע אודות רבי אלישע אותר ע"י דוד אפרתי בכתביו של רבי דוד עובדיה זצוק"ל
בס"ד
נולד בצפרו, בנו של ר' משה אלבז ע"ה מחכמי העיר, נשא לאישה את רבקה ביתו של רבי שאול ישועה אביטבול זצוק"ל . הביאו לעולם ארבעה ילדים בינהם רבי שמואל אלבז אביו של רבינו האדמור רפאל משה אלבז זצוק"ל. לימים התמנה רבי יהודה לפוסק ראשי בצפרו , מקצת שבחו ניתן לקרוא באתר החכם היומי.
בעודו בחיים תיקן מצבה ובה :
מאחר אין בידינו תמונת דמותו של הרב הצדיק, לעיל צילום חתימתו כפי שמצויינת בספר קהילת צפרו של הרה"ג דוד עובדיה זצ"ל
בס"ד
היה מגדולי השקדנים בדורו, מו"ץ, הרבה גבולו בתלמידים. נתמנה לדיין בסוף ימיו של רבינו הרמ"א והמשיך לכהן בתפקיד זה עד סוף ימיו. הניח אחריו פס"ד שחלקם נדפ"ס בספר ריח ליצחק , היה מליץ ומשורר וקצת משיריו נדפסו בספר צלצלי שמע
על ציונו נכתבו התארים:"מרגלית ואבן טובה. זקן ויושב בישיבה. שוקד על דלתי התורה. כחשיכה כאורה. והן בעודנו באבו. חושן משפט על לבו"…
מאחר אין בידינו תמונת דמותו של הרב הצדיק, לעיל צילום חתימתו כפי שמצויינת בספר קהילת צפרו של הרה"ג דוד עובדיה זצ"ל ולהלן צילום תמונת קברו כפי שצולמה ב- 1972 ע"י ר' משה טובלי זצ"ל ממקום ציונו בעיר צפרו
יהי זכרו ברוך וזכותו תגן בעדנו
נולד בצפרו בשנת תר״ל , מחכמי ורבני העיר , היה צדיק תמים ישר ונאמן, ירא אלוקים ,עניו ולא מש מאהלה של תורה.
רבות סופר על רבי יצחק זצ"ל על עוצמת ברכותיו עם כוס השמן שרבים זכו להם , על עוצמת תפילותיו .
כמו כן סופר על כך שקם לחתן את ביתו ,צריך היה להוסיף לנדוניה שטיח אך פרוטה לא הייתה בכיסו , אמר למשפחתו שהכול יהיה בסדר ודבר לא יחסר ויצא למרכז העיר (באב אל מא'אם ) , בעודו מגיע לשם מופיע יהודי שחזר מנסיעה מחוץ לארץ עם סחורה הכוללת שטיחים וצועק לו , " רבי , שמעתי שכבודו מחתן בת , קח לך שטיח ועל התמורה נדבר אחר כך "
קבור בצפרו לצד אבותיו הקדושים
שזכות הצדיק תגן בעדנו ,
יהיה זכרו ברוך
א
הדלקנו נרות חנוכה אחרי תפילת מעריב משום תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, וכמ"ש השכנה"ג בסוף ימיו [הגה"ט אות א'] או משום ק"ש דאורייתא, ולא היה חשש שעד שיתפללו יעבור זמן ההדלקה, מאחר והתחלת מעריב [כמו שהיה המנהג בכל ימות השנה לזריזים] היתה עם קריאת המג'רב וכאשר הקורא מתחיל לקרוא מעל המגדל, מתחילים מעריב, זולת הנזהרים היו מאחרין להתפלל רק במנין שני, ובחנוכה היו הכל נדחקים למנין ראשון בהתחלת קריאת האלמגרב, כי הישמעאלים יש להם בפנות היום ב' תפלות, והראשונה היא מה שקורים צלאת אלגורוב לפי האלחצצא" הטבלה שהשעה היתה קבועה לכל יום ויום לפי חדשי שנת החמה וזמן האלמג'רב בדברים הנוגעים להלכה דשו בו רבני הדורות שם במרוקו.
הרב מנחם נהון ז"ל מטיטוואן בספר משפטים צדיקים [ח"א ירושלים תרצ"ה סי קל"ב] כתב וז"ל, לפי שנתברר לי שמשעה שקורא הגוי אלמגרב עד צאת הכוכבים הוא י"ג מינוטוס וכו' ע"ש לענין מילה בערב שבת עכ"ל.
הרב רפאל אנקוה ז"ל בספרו פעמוני זהב [ירושלים תרע"ב על שו"ע חו"מ] כתב וז"ל, הנה ידוע מכל דברי רבותינו האחרונים שהאלמגרב הוא חצי בין השמשות וכו' מקודם אלמגרב שבעה מינוטוס חסר רביע ואחר למגרב ג"כ שבעה חסר רביע ע"כ ע"ש שמאריך בזה לענין נזיקין.
להמשיך לקרוא "הלכות חנוכה – מספרו של רבי דוד עובדיה זצ"ל "נהגו העם""
בס"ד
הגאון הקדוש רבי משה בן חמו זצוק"ל וזיע"א בנו של רבי מימון בן חמו שאף הוא היה מחכמי צפרו והוזכר לשבח בספר "מלכי רבנן" (אות מ), ככל הנראה נולד בין השנים ש"ע לש"פ. הוא הגבר הוקם על שהקים עולה של תורה בעיירה זו וכן בזכות מלוא שיעור קומתו וגדלותו בתורה ובחכמה, נתן לקהילתו הקטנה שם לתפארת ונישא שמה לתהילה בכל רחבי מרוקו. ובאותו הזמן שמלך רבי משה במקום, שם הקהלה היה "עדה מפוארת לצבי ולכבוד אוהבי ה' ותורתו הקדושה וכל בניה למודי ה'". [בשו"ת הנ"ל (ח"ב סי' צט)].
בכל עניני העיר היה רבי משה הרוח החיה ובלעדיו לא הרים איש את ידו בשום שררה, תמיד נשא מדברותיו לפני העדה וניהלם בצדק וביושר.
רבי משה עמל במשך כל תקופת רבנותו להקמת עולה של תורה בעירו, ובמיוחד שקד על חינוכם ולימודם של צעירי הצאן, עמד לימין המורים, ניהלם והשגיח עליהם בעינא פקיחא על דרכי עבודתם ועל שיטת לימודיהם.
רבי משה היה גם קנאי לבלי חת, על כן יעיד המעשה הבא שסיפר הגאון רבי יעקב משה טולידאנו זצ"ל בספרו "נר המערב"…
פירוט נוסף בספר ביד רמ"א
מאחר ואין לנו את איור פניו, צירפנו את דוגמת חתימתו כפי שתועדה בספרו של רבי דוד עובדיה זצ"ל – קהילת צפרו כרך ראשון .
ממשה רבנו ועד רבי משה ע"ה, גם כאן איש מדורנו לא ידע מקום קבורתו
יהי זכרו ברוך וזכותו תגן על כל עם ישראל
בס"ד
רבי ציון ע"ה נולד בצפרו בכ"ג ניסן תש"ג לרבי יעקב חביבי אטארזמאן זצ"ל ומרת חנה לבית סודרי ע"ה אשר הביאו לעולם שבעה ילדים: נפתלי, ציון ע"ה, אברהם ע"ה, יוסף, יצחק, רינה ושמואל ואלו נצר למשפחת רבנים ידועה, דור שביעי לרבי עמור אביטבול זצוק"ל. בצעירותו למד בישיבת אקס לה בן בצרפת, רבו היה הרב חייקין זצ"ל.
לאחר שעלה ארצה מצרפת בשנת 1968 , קבע את משכנו בעיר בני ברק, נישא לפרחה לבית סייג מפאס מרוקו אשר אביה מכלוף סייג היה יליד צפרו.
בישראל גויס לצבא ושירת כלוחם בחיל התותחים השתתף במלחמת יום הכיפורים .
לפרנסתו עבד בתעשייה האווירית, שם הקים את בית הכנסת הראשון בתוך תחומי מפעלי התע"א והיה מגדלור רוחני לכל העובדים. כולם שם ידעו, כל שאלה ודבר בעניין דת הלכה, פונים לרב תורג'מן.
כל דבר שבקדושה, הרגיש שזו השליחות שלו. דאג לקיים שיעורי תורה לעובדי התעשייה האווירית וכן הקים כולל יום שישי בבני ברק שבו לומדים סדר טהרות. עסק בהוצאה לאור של ספרי רבינו, רבי רפאל משה אלבז, ספרי הרב שלמה ועמור אביטבול זצוק"ל שהוא היה מצאצאיהם. בנוסף הפיץ סדרה של ספרי קודש בשפה הצרפתית ברחבי העולם.
אחד מהפרויקטים שלו היה הקלטה והפצת קלטת שמע על תולדות חייו של רבינו הרמ"א, אישיותו ויצירתו, מצ"ב הקלטת ההיסטורית. את הקלטת הכין רבי ציון תורג'מן זצ"ל, אסף ערך והקליט בקולו הנעים לפני 30 שנה, סוף שנות השמונים. כל זאת במטרה להנגיש ולהנציח את סיפור חייו ויצירתו של מורנו ורבנו הרמ"א וסיפור מורשתנו לדור הצעיר.
רבי ציון ע"ה, היה אדם נדיר, משכמו ומעלה, איש תורה וידע רב, נעים הליכות, איש קהילת צפרו, אהוב על הבריות.
מורה צדק מצפרו, הוא היה חכם תלמודי ודעתו רחבה . הניח אחריו כמה פס"ד שעדיין המה בכי יד זרעו וחתום בפס"ד מחכמי המערב .
על קברו בצפרו רשום : כאן נטמן אדון התורה "אור הנר הקדוש" ( בוצינא דנהורא ) , מרביץ תורה , עטרת השקדנים , דעסיק באורייתא תדירא , לילות כימים , היינו צדיק עובד אל רם …. מתנהג בחסידות , ענוותן ושומר עיניים … הרב המופלא , כבוד מורנו ורבנו הרב .
מאחר ואין לנו את איור פניו, צירפנו את דוגמת חתימתו כפי שתועדה בספרו של רבי דוד עובדיה זצ"ל – קהילת צפרו כרך ראשון .
אשמח אם יודעי דבר ומקור יוסיפו ידיעתם אודות הרב הגאון בתגובות בפוסט זה
יהי זכרו ברוך וזכותו תגן על כולנו
רבי ישועה שמעון חיים נולד בכ"ז באייר תרל"ב לאביו רבי מסעוד זצ"ל ונימול על ידי רבינו הרמ"א. בצעירותו למד ש"ס ופוסקים מתוך מסירות נפש והתנהג בחסידות עם קונו. נשא אשה בגיל י"ח. אחרי נישואיו למד בהתמדה עצומה, קם בכל לילה שלוש שעות לפני עלות השחר ולמד בלי הפסק עד מאוחר בלילה, כאשר אביו רבי מסעוד מדריך אותו ומכווין את עלייתו בתורה בכל תחומיה בנגלה ובנסתר בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ.
פעם כאשר תקפה אותו מחלה קשה, שכב כשלשה שבועות מחוסר הכרה. חכמי העיר ובראשם הגאון רבי אלישע אפריאט זצ"ל עשו לו שינוי השם והוסיפו לשמו את השם "ישועה", ומיד כשקראו השם ישועה הוא התעורר מתרדמתו וסיפר שהמלה הראשונה ששמע הייתה "ישועה".
רבי ישמ"ח עובדיה נתבש"מ בו' אלול תשי"ב, זקן ושבע ימים שבע פעלים לביסוס לימוד התורה, תקנות והנהגות הקהילה, דרושים ארגון חברות וכתיבת ספרים אשר המפורסם שבהם הוא "תורה וחיים" המכיל בקרבו קונטרס אמונת חכמים, חידושי תורה על תורה שבכתב ותורה שבע"פ, דרושים, פסקים וכתבים, פיוטים וקינות. כמו כן הספר "ישמ"ח לבב" – חידושים על הש"ס.
את תפקידו מילא אחרון רבני צפרו – בנו הגאון רבי דוד עובדיה זצ"ל. רבי דוד נולד בצפרו באייר תרע"ח. בהיותו
בגיל ל"ד עם פטירתו של אביו, ישב על כסאו ברבנות העיר ואף קודם לכן כבר עמד לימין אביו בהנהגת העיר עם זקנתו ומצב בריאותו הרופף של אביו זצ"ל.
מידע נוסף אודות הרה"ג ישמח עובדיה באתר החכם היומי > למעבר לחצו כאן
לכל בני קהילת צפרו היקרים ,
להלן תקציר תיעוד ההילולה השנתית לציון 123 שנים לפטירתו של הרמ"א
אתמול , יום רביעי כ"א תמוז תשע"ט , התקיימה הילולת הצדיק בהוד והדר .
תוכנית הערב כללה גם ציון 6 שנים ליסוד השיעור היומי בבית הכנסת.
בתוכנית הערב הדוברים היו : ראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי , סגן ראש העיר הרב יחיאל ויינגרטן , ר' יהודה אלבז, הרב מיכאל שושן , הרב יגאל נחמני .
תודות לכל המארגנים שעמלו על הערב הנפלא : שלמה לוטטי , שמעון סיסו , יהודה אלבז , הרב יגאל נחמני , דוד לוטטי , ושמעון וידאל .
תודות לכל בני הקהילה שבאו ונרתמו מיד לשרת את הציבור , וסייעו בכל הדרוש
ותודה גדולה לכל האורחים שבאו לכבד את זכרו של הצדיק הקדוש
זכותו של הרמ"א תעמוד לנו ולכל ישראל אמן
אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה יַעֲשֶׂה לְמַעַן בְּרִיתוֹ
אָרַךְ הַגָּלוּת וּבְרָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי לַעַג הַשַּׁאֲנַנִּים
נָקָם יָשִׁיב לְכָל עוֹשֵׂה רִשְׁעָה פִּי שְׁנַיִם יֹאבְדוּ יִכָּרְתוּ
תִּרְדּוֹף וְתַשִּׂיגֵם חֶרֶב רָעָה לַטֶּבַח נְתוּנִים
יְעוֹדֵד עֵדָה נָפְלָה וְשָׁקְעָה חֶלְקוֹ וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ
חֶרֶב אוֹיֵב עַד צַוָּאר הִגִּיעָה לִטְרוֹף טֶרֶף חִצָּיו שְׁנוּנִים… (המשך בסרטון המצגת )
עוד מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . מדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , אין מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .
הפיוט הינו אחד המפורסמים ביותר של הרמ"א ושגור בפיו של כל בן קהילת צפרו – אפשר גם לומר שהפיוט הזה הוא ההמנון הרשמי של הקהילה .
פירוש הפיוט הוא למעשה סיפור על איש אשר לא הלך בדרכי האל , הטעו אותו הבלי עולם וגם כספו וזהבו עד כי שכח שעתיד הוא לתת דין בפני בורא עולם, .וכך קרה כי הוא איבד את כל רכושו והונו ולבסוף מרגוע לנפשו ונחמה על אובדנו מצא בצילה של תורתנו הקדושה .
הפיוט בערבית מוגרבית / יהודית , ממליץ מאוד לגשת לספר של ד"ר מאיר נזרי בו פירוש ותרגום מלא של סיפור הפיוט .
מאחל לכם הקשבה מהנה וחיבור ישיר לשורשים
אלי טובלי
להלן תמצית מילות הפיוט :
אה יא סידי
מא רית מן הווא האני .גיר חאפ'ץ אצלא ומעאני .
קלבו כסיע ראשו חאני. קלבו חליב סאפי מא פי כדוע . תאייב ענד מולאה מאסי וויטוע . תאבע אדין בלעאני . מא יסחא מן אינסאני. יצום וויעבד פסזאדא מולוע . חתא יעוד שיבאני. האדי עבאדתו דוואם פיהא מטבוע :
אה יא סידי
ריט לאינסאן מכאלף . מן גיר דין מאסי תאלף. ביהא מן אסגר תוואלף . מאסי פספינא מן גיר קלוע. כיף לחסאן האייז מן דון סרוע. אמלכתו לגרארא אדנייא לגדארא. תאבע גרצ'הא פלהאנא מוקוע. עאד תרמיה ללחארא. מן פאת מנהא מאי וזר רזוע :
ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren
