בס"ד
מסדרים את השולחנות בחלב חמאה וירק כגון שבולים ירוקים ופרחים, המשפחות מבקרות אחת את השנייה, ובפרט אצל הרב או זקן המשפחה לקבל ברכתו, וכל משפחה לפי הנוהג המקובל אצלם, הללו מתיזים חלב על מצח המתברך, והללו נותנים לו תמרה ממולאת בחמאה ודבש, ויש אחרים שמכינים למבקרים לביבות מחמץ, והכוהנים באים מבית לבית עד בית הרב לברך ברכת כוהנים.
ראש המשפחה טובל בירק [חסה וכדומה] בקערה של חלב, ומתיז קלות על מצח המתברך ואומר בקול ובניגון ביחד עם בני הבית פסוקים מספר משלי .
כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ:
כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים:
אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד:
וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם:
גֹּל אֶל יְהֹוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ:
כֵארְכֶב אִילָה אַלְלַהּ עְמָאילֶק ווִּתִירתְבוּ תִיכְמִימָתֵאק
וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ:
וִּויתְעאָמְרוּ מכַאנֵזק בִזְרָאע וּשְראָב מעָאצְרֵכּ אִיפִיתוּ
הקהל אומר ג"פ.
וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:
והכהנים המברכים אומרים ג"פ.
יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
ואח"כ עונה הקהל פסוק זה.
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם:
ולאחר מכן מברך ראש המשפחה את בני הבית בברכת מי שברך.
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה. וְכָל הַקְּהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַטְּהוֹרוֹת. הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם. וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם. מַלְכָּא דְעָלְמָא הוּא יְבָרֵךְ יַתְכוֹן. וִיזַכֶּה יַתְכוֹן. וְיִשְׁמַע בְּקַל צְלוֹתְכוֹן. תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִכָּל צָרָה וְעַקְתָּא. וִיהֵא מֵימְרָא דַּיהֹוָה יאהדונהי בְּסַעַדְכֶם. וְיָגֵן בַּעַדְכֶם. וְיִפְרוֹשֹ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ עֲלֵיכֶם. וְיִטַּע בֵּינֵיכֶם אַהֲבָה וְאַחְוָה. שָׁלוֹם וְרֵיעוּת. וִיסַלֵּק שִֹנְאַת חִנָּם מִבֵּינֵיכֶם. וְיִשְׁבּוֹר עוֹל הַגּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵיכֶם. וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים. וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:
אח"כ כל אחד הולך לביתו ,נפרדים לשלום בברכת תרבח ותסעד.
