חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

קטגוריה

כללי

פתיחת אליהו ותפילת מנחה נוסח קהילת צפרו מפי ר' יהודה אלבז היו'

"קצת חנה" – קינה על חנה ושבעת בניה בערבית מוגרבית בנוסח קהילת צפרו

בס"ד

ערב ט' באב ה'תשע"ח בבית הכנסת של קהילת צפרו , מיד לאחר התפילה , ביוזמת יהודה אלבז תועדה הקינה – "קצת חנה" בערבית מוגרבית בנוסח קהילת צפרו למען הדורות הבאים ולמען לא ישכח נוסח אבותינו .

לע"נ מרת יקוט אלבז בת סולטנה ע"ה שנלב"ע ז' אלול תשס"א , ת.נ.צ.ב.ה

 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

להורדת קובץ הקינה – לחצו כאן 

 

סיפור חנה ושבעת ילדיה , הקרבה, מסירות נפש וקידוש ה' , הימים ימי גזירות אנטיוכוס. לימוד התורה וקיום המצוות נאסרו בגזירת המלך; חיילי אנטיוכוס הסתובבו בחוצות העיר כדי ללכוד "עבריינים" המפירים את הצו המלכותי. הסיורים התכופים העלו פרי: חנה, אם לשבעה בנים ששמרה במסתור על מצוות התורה, נלכדה והובאה לפני המלך אנטיוכוס יחד עם שבעת בניה.

"אם חפץ בחיים אתה, השתחווה לפסל שלפניך"! ציווה המלך על הבן הבכור.

"לעולם לא אעשה זאת, שכן כתוב בתורה: "אנוכי ה' אלוקיך"! לא אבגוד בדת האלוקים, גם אם תקח את חיי".

"אכן, כך אעשה"! קרא המלך בזעם, והורה לחייליו לענות את הבן הגיבור לעיני אחיו ואמו.

בזה אחר זה הובאו הבנים אל המלך. הם הפגינו גבורת-נפש וסירבו להשתחוות לעבודת האלילים, גם כאשר הקלגסים עינו אותם למוות. נותר רק בן אחד, ילד קטן ויפה עינים, שעמד ליד אמו והסתכל בנעשה בעיניים נפחדות.

"אם גם ילד זה לא ישמע בקולי" חשב אנטיוכוס לעצמו, "אהיה ללעג ולקלס בעיני כל"!

"ילדון נחמד, אם תקשיב בקולי ותשתחווה לפסל, אתן לך עושר וכל טוב; כשתגדל, אמנה אותך למשנה למלך… אם תתנהג בטיפשות, כאחיך, אהרוג אותך בעינויים אכזריים…"

"מלך גאוותן"! הזדקף הילד והכריז. "כיצד תוכל להבטיח לי גדולות ונצורות? הלא אתה בשר ודם, ואינך יודע אפילו מה יתרחש מחר"!

המלך לא רצה להתבזות לעיני עבדיו. "אשליך את הטבעת שלי לארץ, ואתה תתכופף ותרים אותה. כך יחשבו כולם שהשתחוית לפסל".

"חבל עליך, קיסר" השיב לו הילד בקול תקיף. "אם אתה חס על כבודך שלך כך, ודאי שאני אחוס על כבודו של בורא העולם ולא אציית לדבריך".

בערה חמת המלך והורה להוציא אותו להורג לאלתר. חנה ביקשה להיפרד ממנו בטרם יוצא להורג, נישקה אותו ואמרה: "בניי, לכו לאברהם אביכם ואמרו לו: אתה עקדת מזבח אחד, ואני עקדתי שבעה מזבחות".

לאחר-מכן, עלתה אל הגג וקפצה ממנו אל מותה.

יצאה בת קול מן השמים ואמרה: "אם הבנים שמחה".

תיעוד ההילולה השנתית לציון 123 שנים לפטירתו של הרמ"א

לכל בני קהילת צפרו היקרים ,

להלן תקציר תיעוד ההילולה השנתית לציון 123 שנים לפטירתו של הרמ"א
אתמול , יום רביעי כ"א תמוז תשע"ט , התקיימה הילולת הצדיק בהוד והדר .
תוכנית הערב כללה גם ציון 6 שנים ליסוד השיעור היומי בבית הכנסת.

בתוכנית הערב הדוברים היו : ראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי , סגן ראש העיר הרב יחיאל ויינגרטן , ר' יהודה אלבז, הרב מיכאל שושן  , הרב יגאל נחמני .

תודות לכל המארגנים שעמלו על הערב הנפלא : שלמה לוטטי , שמעון סיסו , יהודה אלבז , הרב יגאל נחמני , דוד לוטטי , ושמעון וידאל .
תודות לכל בני הקהילה שבאו ונרתמו מיד לשרת את הציבור , וסייעו בכל הדרוש
ותודה גדולה לכל האורחים שבאו לכבד את זכרו של הצדיק הקדוש

זכותו של הרמ"א תעמוד לנו ולכל ישראל אמן

 

שמחה ממן ז"ל

נולדה בצפרו לאליהו טובלי ואסתר לבית מויאל ע"ה , אחות לאהרון , רבקה ומשה זכרונם לברכה.

נישאה במרוקו לשלמה ממן ע"ה ועמו הביאה לעולם שלושה בנים : מכלוף , חיים ויצחק ממן ע"ה

עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1951 והקימו את ביתם בעכו .

בארץ ישראל המזל לא האיר לה פנים , אירוע קשה שחוותה , אובדן ביתה אשר עלה באש , הותיר בה צלקות נפשיות אשר השפיעו על אורך חייה

הייתה אשת בית צנועה ומסורה באהבתה לבניה

נלב"ע בכ"ט באייר תשמ"א , ב- 2 ליוני 1981 והובאה למנוחות עולם בבית העלמין ברמלה

יהיה זכרה ברוך , ת.נ.צ.ב.ה

שלמה ושמחה ממן ז

רבי אליהו יעקב אביטבול זצ“ל

נתבש"מ כא' בחשוון תשי"ח (1872-1957)

מזכרת נצח לאותו צדיק  

דברי הוקרה והערכה לחייו הנפלאים והצנועים של סבי יקיר היקירים, הענו מכל 

כבוד מורי ורבי אליהו יעקב אביטבול זצוק“ל             

 


מתוך הספר ”ילקוט שמואל“ פירוש לתנ“ך, ש“ס ומדרש.

מאת הרב שמואל בן הרוש זצ“ל תשל“ו כפר שלם במדינת ישראל.

רבי אליהו יעקב אביטבול מעירי. היה עמוד התוך בעיר תהלה צפרו, וחשקו ומאוויו להחזיק בלומדי תורה ובישיבות. בלי להתגאות ובלי תפארת. וכל כוונתו לשמים. תמך בישיבת עץ-חיים. שממנה יצאו גדולי תורה אשר הם חיים עדנה. רבנים חשובים והגונים. תמך בישיבת תלמוד תורה אם-הבנים. אל תקרי בנים. אלא בונים. רץ לזכות את הרבים. ומשך הרבה בני עניים לתלמוד תורה. ביתו היה פתוח לרוחה. בצהלה ושמחה. ביתו היה בית ועד לחכמים. ובצלו משכימים בביתו קבע שיעורי תורה לאורחים. ת“ת ואברכים כפרחים. גם זקן וישיש לחדש חידושים. ולפרש פירושים. לכבדם בשמחה. לסעוד איתו כל ארוחה בביתו גרו גדולי תורה שבאו ממקומות רחוקים. ואצלו היתה אורה. פיזר נתן לאביונים. ומחשבות רעננים.

רבי אליהו נאה ויאה במעשיו היקרים. ופעולותיו סגוליים ומאירים. מיום דעתי אותו. דרך תורה היא מגמתו. בקר וערב וצהרים. ספר התורה והזוהר בידו. ובו תקועות עיניים. שם לילות כימים. להשתעשע בדברי צורה הנעימים. אזר כגבור חלציו לעורר השחר. זמן רצון ומובחר. ללמוד סדר תיקון חצות. ואת ה‘ לחלות ולרצות. לימוד זוהר ותהלים. בם מגביר חיילים. ובקולו הנעים שר בקשות לפני תפלה. ומהם נודף ריח בושם שיר ותהלה. כלו אומר כבוד.

ובחרדה לה‘ עובד. רענן בתפילתו רענן בלימודו. וגשם ורוח לא עצר בעדו. אחר תפלתו. ממשיך בלימודו הקבוע ועתו. חק לישראל ברבים. עם אנשי שם מקובלים ומיוחדים.

רבי אליהו נהנה מיגעו כל ימי חיותו. מבית החרושת ליד ביתו. חבר היה בחברת ביקור חולים אשר דאגה לחולי העניים הדלים. לחלק להם תרנגול אחד לשבוע. וחלב ואורז וסוקר יום יום קבוע. רופא מבקר חינם בביתם. ולעזרתם בצרתם. ותרופות חינם מבית המרקחת של החברה. לספק תרופות לעזרה. אם החולה זקוק לניתוח. באמבולנס החברה יוסע ואור לו זורח.

רבי אליהו תמך בחברת מושב-זקנים. לבא בשמחה ורננים. חבר היה בחברת לומדי-תהלים. לסעדם בלי גבולים. היה אחד מחברא-קדישא לרחוץ מתים. שלא לקבל פרס בכל זמנים ועתים. המנוח היה עושה בחודש אלול תקון-כרת בביתו. זריז בזה הוא ורעיתו. ידיד פעיל בחברת רבי שמעון בר-יוחאי שלמדו את ספר הזוהר בקביעות ובמסירות שאין כמוה. בליל האשמורה מזמין לביתו קהל רב ותלמידי חכמים. ותומך בהם בכסף גדול וקטון הוזמן. ותוצאות מרובות וידו בצלחת לא טמן. ואחרי תפלה סעודה

נאה בלי הגבלה

המנוח ! רוב מעשהו בשותפות עם רבקה הצדקת. אשתו אשר קן המצוות בעורקה מוצקת. אשר הסכימה אתו עמו לכל דבר שבקדושה. וכל אמרתו חיש עושה. היתה חברת נשיאות ת“ת אם-הבנים. אשר ממנה יצאו הרבה תלמידי חכמים ורבנים. היא היתה שורש הטוב. לכל מצוה רבקה רצה למצות והטוב תחטוב. ברוכה היתה במעשיה עם נשים צדקניות. במתק לשונה נפש רעבה להחיות. היתה אוספת לישיבת פורת יוסף. ושמה בולט בתומכי הישיבה. חלל ריק השאירה במותה. ועלתה לעולם רוחני לקבל שכר פעולתה.

תמונה מתוך ספרו של הנכד רפאל אביטל אביטבול "למען אחיי ורעיי "

 

המנוח ! כל שנה היה חתן תורה. ואחרי שחרית. מזמין נכבדי העיר וחכמיה לסעודת סיום התורה, חגיגת סיום קריאת הזוהר, ובשמחת ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, והמימונא בביתו בשמחות והוצאות מרובות.

המנוח ! השאיר שני בנים הגונים. ר‘ משה עמרם. ואלעזר הי“ו. אשר ממשיכים בחינוכו, וארבע בנות. אסתר אשת ר‘ מסעוד אלבאז ז“ל. מזכיר ראשי בת“ת אם-הבנים, רינה אשת עמרם אזייני ז“ל ראש ועד העיר, רחל אשת דוד בן הרוש ז“ל, ירא ה‘ וסר מרע, מלכה אשת המנוח אשר נחמני ז“ל תם וישר הוא, שמחה ז“ל, ומאשתו השניה דונה גרסיה שתי בנות, חנה ויעל מב“ת.

המנוח ! עלה ארצה בכוחות עצמו בשנותיו האחרונות בימי השיבה. לשכון כבוד בארצנו בחיבה. עזב רכושו והונו בשמחה. וגר בארץ בלי יגון ואנחה. גר בשיכון צר ידיים. כמטבח אשר היה לו בעדי עדיים. שכח ביתו המפואר ביופיו והדרו. כליל זר נזירו. וכשבקרתיו בירושלים. לא כהתה עינו ולא נס ליחו עם יפה עיניים. עודר גינתו היה. מגדל עצי פירות שונים, ונפשו טוב רוייה. ולשאלתי למה לך? ענה לי, כדי לקיים מצות ונטעתם היא הברכה. והוסיף לאמר: בארץ כל יהודי מקיים מצות ישוב הארץ בנסוכה. עובד בטוריה. מקדש שם הוה והויה. גם הבנאי והאיכר. יש לו שכר. והשומר בגבולות.

יש לו מצות  חבילות חבילות. ובדברו אלי היה. רענן ושופע טוב.  נאה הוא לשמו הטוב. השאיר אחריו בנים אצילים. חכמים ורועים רוחניים, ברוכים ומהוללים. הוא זכה להגשים חלומו בעליה לישראל, ונקבר בהר המנוחות בירושלים ביום ששי בצהרים. תנצב“ה

חתנו המנוח! אשר נחמני היה אדם תם וישר ירא אלוהים וסר מרע, ביתו היה פתוח לרוחה. במשאת וארוחה. בעליה הגדולה בשנת 1948. כל חייל כל רוק נמצא בכיסו כתובת של נחמני. ומקבלם בסבר פנים יפות. עשרות אורחים בביתו. ושמחה אתו. בעל מידות ישרות. הכל בעזרת אשתו מלכה תבדל לחיים טובים. אשר שאבה הוד פעולותיה. מהוריה ילדוה. צעדה וצועדת בדרכם. בכל מהלכם. מאז ועד היום ביתה פתוח לרוחה. נפש

רוממה ושמחה. עזרה לזולת לבנות בית נאמן. בהדרכת  צוף וזמן.

אשת חיל עטרת בעלה. זך וישר פעולה. בעלה הלך לבית עולמו. והשאיר בנים רוחניים חבילות חבילות.


המאמר הזה נעתק מילקוט שמואל, ספרו של רבי שמואל בן הרוש זצ“ל על ידי שמואל בן-אור אביטל הי“ו לבית אביטבול (ממקום מגוריו בארצות הברית, בּולדר, קולורדו). בנו של ר‘ משה עמרם אביטבול זצ“ל, וחנה

רובידא למשפחות זכרי ואלבאז, ונכדו הקרוב ביותר של רבי אליהו יעקב אביטבול זצ“ל, הצדיק והענו מכל, שהשפיע על נכדו הצעיר בצפרו המהוללה, במדינת מרוקו, ברוחו הטובה והשפעה רוחנית גדולה עליו בחיים.

יום שלישי ז‘ בטבת, תשס“א (5761 , Tevet 7)

בּוּלדר, קולורדו, ארצות הברית.

Tuesday, January 2nd, 2001. Boulder, Colorado, USA.


שיר לזכרו של הסבא שלי ״הדרת פניו של סבא״ מספרו של נכדו , שמואל בן-אור אביטל הי“ו , "בסתר המדרגה"

 

 

 

 

אסתר זיני לבית טובלי ז"ל 

נלב"ע י' באייר ה'תשע"ט ( 1957-2019)

נולדה בצפרו לר' משה טובלי זצ"ל ולרבקה לבית כהן שתיבדל"א.הבת הבכורה במשפחה בת עשרה אחים ואחיות.

בגיל 15, דצמבר 1972, עלתה לארץ עם משפחתה לאשדוד. בגיל 18, נישאה לראובן זיני יבדל"א, יליד צפרו, בן למשפחה בעלת שורשים עמוקים בצפרו.

הביאו לעולם שני ילדים, ענת ואיב זיני שיבדל"א. זכתה לחתן את ילדיה ולהכיר את חמשת נכדיה. ביתה ומשפחתה, בעלה וילדיה, אחיה ואחיותיה וחבריה היו מרכז חייה.

במשך 30 שנה עבדה כאחות סיעודית, עבודה קשה, פיזית ונפשית. למרות זאת אסתר ז"ל מעולם לא שכחה את המהות האנושית שלה , נותרה מסורה לעבודתה, מטופלים קשישים ובני משפחתם היו מספרים שאסתר רחמנית, בעלת יכולת הכלה גבוהה, טיפלה בהם כאילו היא בת משפחתם. גם כל חבריה מעידים עליה כנשמה גדולה , טהורה כולם מדברים על רוחב ליבה ורכות נשמתה.

אסתר ע"ה תרמה בסתר, נתרמה לסייע ולתרום בהתלהבות יתרה ובאהבה גדולה בעשייה לבית הכנסת של צפרו. כל פעם שבירכו אותה על נושא זה, היא ביקשה בתקיפות להוריד מחשיבות העניין ולא לפרסם ברבים. אסתר תמכה תמיד בפעילות בעלה ראובן בקהילה וזכתה עימו להכניס ספר תורה.

בכל הקשור לכיבוד אב ואם, אסתר תמיד ראשונה, תמיד עמדה לימין הוריה, הקשר שלה עם אמא שלה , רבקה טובלי שתיבדל"א היה הדוק ויום יומי. בת בכורה ובכירה, מובן וטבעי היה לאביה זצ"ל, שתיקרא על שם סבתא, אסתר טובלי לבית מויאל ע"ה, ר' משה ע"ה תמיד קרא לה "אימא שלי" והיא הייתה היחידה עימו בעת שהחזיר נשמתו לבורא.

אסתר ע"ה הייתה אשת שלום, גורם מגשר ומפשר, נטולת אגו, תמיד הקדימה לקרב, לחבק, להסיר מחלוקת, לקדם אהבה ושלום בין הבריות בין אם קרובים ורחוקים.

כולם המומים וכואבים, רק ה' יודע מדוע היא נלקחה מאיתנו בטרם עת.

מקום מנוחתה נקבע בבית העלמין באשדוד ( חלקה 50 , שורה 4 , קבר מס' 18) 

יהי זכרה ברוך לעד ונשמתה בגן עדן

קברה של אסתר זיני לבית טובלי
קברה של אסתר זיני לבית טובלי ז"ל

ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק משלי כז י

יהי רצון שהמילים שאכתוב יהיו לזכרה של אסתר עזיזה יקירה בת רבקה ז"ל.
מנסה אני לכתוב מספר מילים על אסתר ז"ל ולא מצליח להתרכז, לדבר על אסתר בלשון עבר זה הזוי, כמעט ולא עבר יום מבלי לראות אותה עם הנכד או מבקרת אצל שכנה, תמיד מחויכת ואופטימית, אלינו הביתה הייתה מגיעה לעיתים קרובות, לעולם עם משהו ביד, מתנה לאשתי או עוגיות של גרעיני חמנית עם שומשום או מיני ירקות או סתם מתנה, העיקר לא להיכנס בידיים ריקות. הייתה נכנסת אלינו לחצר לקטוף פומלה וכשהייתה שמה לב שהגעתי הביתה מיד הייתה באה ואומרת "ניסים, נכנסתי לחצר כשלא היית וקטפתי פומלה", הייתי משיב לה "לבריאות, קחי מה שבא לך" פחדה מהגזל כמו מאש וכמובן שהייתה מחזירה כפל כפליים, ליבה היה רחב כים.
המאכלים שלה שזכיתי לטעום מהם החזירו אותי בזמן לימי ילדותי והזכירו לי טעמים שנשכחו.
אהבה אהבת נפש את ילדיה ונכדיה, הייתי נכנס מידי פעם לביתה כדי לטפל בבדק הבית והייתי שומע אותה מחוץ לבית קוראת בהתלהבות לנכדה "חיים שלי בלב, חיים שלי בלב אתה", הסלון היה אסוף, על רצפתו היו מפוזרים מיני צעצועים וזאת כדי לאפשר לנכד להתנהל בחופשיות לנהל את ממלכתו, שלומי חתנה היקר שיבדל"א (היה בניהם קשר מיוחד) היה מגיע בשעות הצהריים עם מיני ירקות, המצרכים אך הונחו וכבר הייתה מחלקת לזה כך ולזה כך.
הייתה בנינו שפה משותפת, היא אהבה להתייעץ ולקבל חוות דעת על כל דבר שחשבה ליישם בביתה, היו לה הרבה תכניות לעתיד אך שוד ושבור הכל התנפץ לרסיסים אסתר שלנו איננה, בא בעל הפיקדון לקח את פיקדונו והותיר משפחה וחברים המומים ומוכים, איך ייתכן שכך קרה, עלינו כולנו גדול וקטן לעשות חשבון נפש ולפשפש במעשינו ולבדוק בשל מה באה הצרה הזאת, מה עלינו לתקן.
אישה אחת וכל כך הרבה תכונות ומעלות שאם נמנה אותן לא תספיק היריעה מלכתוב.
אסתר עזיזה יקירה בת רבקה היית אישה גדולה מהחיים, לימדת אותנו בדרכך הפשוטה על אהבת האדם באשר הוא, על צניעות ודרך ארץ, מרכינים אנו ראש לזכרך.
היי מליצת יושר עבור משפחתך, עבור שכנייך, מכרייך ומוקירייך.
"בילע המוות לנצח, ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים; וחרפת עמו, יסיר מעל כל הארץ כי ה' דיבר (ישעיהו כה', ח') ת. נ. צ. ב. ה אמן.

בשמי ובשם משפחתי

ניסים שריקי 

 


אסתר היקרה, 
מה אוכל לרשום אודותייך בעוד אני עדיין לא מעכל, לא מאמין שהלכת מאיתנו בטרם עת.
אומנם התקופה בה היכרנו היתה קצרה יחסית אבל הרגשתי כאילו הכרנו כל החיים.
אני רושם את הדברים האלה והדמעות לא מפסיקות לרדת מעיני. 
עברנו תקופות יפות יחד עם המשפחות שלנו, כל נסיעה משותפת לאילת הייתה עונג צרוף. אני זוכר שכל פעם שהגענו לאילת , הדבר הראשון שחשבת הוא על המשפחה, לפני הכול נכנסים לביג לקניות עבור הנכדים והנכדות שלך. טוב הלב שלך לא יסולה מפז.
כל הזמן שמרת על התא המשפחתי שלך שרק יהיה להם טוב.
תמיד דאגת לי  היית שולחת לי הודעות והיית דואגת לי כאחד מבניך.
אני רושם ולא מאמין שאת לא איתנו יותר.
במשך השבוע שהיית בביתך הבית שבנית ותמיד דאגת שיהיה בו שפע וברכה,הכרתי משפחה חדשה שתמיד אנצור בליבי. אסתר היקרה את תמיד בליבי ותמיד אזכור אותך, את המידות הטובות שלך, כשיעור לחיים אקח ממך את הדברים הטובים שלמדתי ממך. 
את הטוב בעולם את השלום שתמיד דאגת בים בני האדם בין אדם לחברו.
את הסובלנות שלך.
לעולם לא אשכח אותך חברה יקרה.
נוחי על משכבך בשלום.
תשמרי עלינו מלמעלה ושתמיד תחיכי אלינו.
אוהב וזוכר לתמיד.
משה מואלם

אסתר זיני ומשפחתה עם משפחת בן אוליאל
אסתר זיני ז"ל ומשפחתה עם משפחת בן אוליאל

אסתר זיני בת רבקה ז"ל , מידותייך ומעלותייך מעידים על אישיותך , אישה נוחה לבריות , תמיד שצריך אותך את שם בשביל כולם. תמיד היית משענת מלאה בביטחון לכולם , אוזן קשבת לחברייך. לב רחב עם נתינה עצומה ורחבה, תורמת בסתר לנזקקים מבלי לבקש תמורה , יודעת להכיל כל אדם ואדם מבלי לשאול למה ואיך. אסתר ז"ל המלאך שלנו, הלב מסרב להאמין שאת אינך עוד איתנו, השארת בליבנו חלל גדול תמיד תהיי זכורה וחקוקה בליבנו לעד לעולמי עולמים.תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים ובגן עדן אמן

משפחת בן אוליאל

 


אסתר ע"ה בינקותה
אסתר ע"ה בינקותה
אסתר ע"ה במרכז בפעילות פורים באם הבנים בצפרו
אסתר ע"ה במרכז בפעילות פורים באם הבנים בצפרו ( 1963 )

אסתר זיני לבית טובלי

אסתר ע"ה בגיל 18

אסתר ע"ה וראובן יבדל"א ביום נישואיהם

רבי יוסף רחמים מאמאן זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ י"ג באייר תשס"ב (1912-2002)

מאת : הבן  רפאל  עמרם ממן היו' , המפרסם כאן תמצית מתוך הספר שנכתב על ידו לזכר אביו "חכמת יוסף " דברי זיכרון והנצחה בתום 11 חודשים לפטירתו

ספור חייו של  מור אבי הרה"ג יוסף רחמים מאמאן זצוק"ל  מאיר דמות מיוחדת ויוצאת דופן. על רקע הבית בו גדל והתרבות התורנית שבה צמח , ניתן לעמוד על  המניעים  שעיצבו את אישיותו ואת סגנון חייו.

רבי יוסף בלימוד עם מור אביו הרה"ג רפאל עמרם מאמאן

ניתן לעמוד על המניעים הנפשיים שעיצבו את אישיותו ואת סגנון חייו..

להמשיך לקרוא "רבי יוסף רחמים מאמאן זצ"ל"

בני קהילת צפרו שנפלו במערכות ישראל

שלמה סויסה ז"ל

בן מימון וחנינה, נפל ביום י"ט בתמוז תשי"ז (18.7.1957)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שאולי-יהושוע שוקרון ז"ל

בן מאיר-שלמה ועישה, נפל ביום י"ט בתשרי תש"י (12.10.1949)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

מכלוף אלבז ז"ל

בן דויד ודבורה, נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ג' בשבט תשי"ז (5.1.1957)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

מאיר אוליאל ז"ל

בן מנחם וחנה, נפל ביום י"ט באדר א' תשכ"ב (23.2.1962)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות האזרחי ברמלה.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

אלישע אוליאל ז"ל

בן אסתר (סטה) ורחמים, נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד(11.10.1973)

הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שמואל אלבז בן סיטי ופנחס חללי צהל

שמואל אלבז ז"ל

בן סיטי ופנחס , 29.10.1973 נפצע קשה וביום ז' בחשוון תשל"ד (2.11.1973), נפטר מפצעיו.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 וידאל אזולאי בן חסיבה ואבא חללי צהל

וידאל אזולאי ז"ל

בן חסיבא ואבא ,  נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 יהודה אסולין בן מסעוד עישה חללי צהל

יהודה אסולין ז"ל

בן מסעוד ועישה ,  נפל ביום כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1957)

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בגבעת שאול ירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 הרוש רפאל בן מוניק ורחמים חללי צהל

רפאל הרוש ז"ל

בן מוניק ורחמים ,  נפל ביום א' בסיוון תשמ"ה (20.5.1985)

הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחדרה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שוקרון אלברט בן שלמה ושמחה חללי צהל

אלברט שוקרון ז"ל

בן שלמה ושמחה ,  נפל ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967)

הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

וידל רפאל חללי צהל

רפאל וידל (בן עזרא) ז"ל

בן אלישע וחדוה ,  נפל ביום כ"ו באלול תשל"ו (20.9.1976)

הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

אלישע שרביט בן יצחק ואסטריה חלל צהל

אלישע שרביט ז"ל

בן יצחק ואסטריה ,  נפל ביום י"א בתמוז תשכ"ד (20.6.1964)

הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שבחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שלום וידל חללי צהל

שלום וידל ז"ל

בן רחל ומאיר ,  נפל ביום ל' בסיון תשל"ד (20.6.1974)

הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

רב"ט מאיר חמו ז"ל

מאיר חמו ז"ל

בן יצחק וחנה ,  נפל במילוי תפקידו – ביום י"ב בטבת תשל"ח (22.12.1977) בעת שירות מילואים

מקום מנוחתו , בית העלמין הצבאי בבאר שבע

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

משה מוריס אבוטבול סהראוי ז"ל

בן אבא וחנה , נפל בשנת 1969

מקום מנוחתו , בית העלמין הצבאי אשדוד

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

ניסים בן ארוש ז"ל

בן יאיר ושמחה-מלכה, נפל בשנת 1949

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי ברחובות

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

אהרון טובלי ז"ל

בן קמילה ויובל נפל בשנת 1982 
מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי אשדוד

מצב קישור לעמוד ההנצחה שלו 

דניאל טובלי ז"ל

בן אברהם ז"ל ושמחה. נפל בשנת 1976

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי ברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

 

ראובן נחמני ז"ל

בן סולטנה (מלכה) ואשר , נפל ב- 1948

מקום מנוחתו בבית העלמין בהר הרצל ירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

מימון נחמני ז"ל

בן סולטנה (מלכה) ואשר , נפל ב- 1948

מקום מנוחתו בבית העלמין בהר הרצל ירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

עמור אסולין

עמור (עמוס) אסולין ז"ל

בן עזיזה ודוד , נפל ב- 1948

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי בחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

נתן אלבז

נתן אלבז ז"ל

בן מסעוד ורחל , נפל ב- 1954

סיפור מופת לאחר מותו הוענק לנו עיטור המופת

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי בקריית שאול

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

יהיה זכרם ברוך לעד

חג כשר ושמח

בס"ד

מצוות זיכוי הרבים  , שעוברת בירושה מאבותינו מופיעה במלוא הדרת בערב החג .

תמיד מרגש לראות רבים מבני הקהילה בהכנות לחג , את מטי אפריאט היקר ואת חברי וועד בית הכנסת קהילת צפרו בחלוקת המצות השמורות , את שלמה לוטטי מתרוצץ ומגיע לכל פינה לחלק את חרוסת ולאחל חג שמח.

אני בטוח שרבים ונוספים עמלו וטרחו וקיימו מסורת אבותינו בערב החג , סליחה ומחילה על כל מי שלא הזכרתי כאן .

כאן המקום גם להזכיר כי לאתר יש עמוד הורדות בו תוכלו להוריד את מדריך המשתמש לקיום ליל הסדר כנהג אבותינו שהוכן ע"י ר' משה טובלי ע"ה . אתם מוזמנים ללחוץ כאן לעבור לעמוד ההורדות ולהדפיס לכם את סדר ליל פסח 

חג פסח שמח וכשר

 

מרת חנה חוטה בת רחמה ז"ל

 נלב"ע בכ"ה באדר (1912-2003)

נולדה בחודש תשרי בשנת 1912 בצפרו לשלום ורחמה וידאל, אחותם של אבנר וידאל ושל סולטנה הרוש ע"ה

נישאה במרוקו לשמואל חוטה ז"ל ועלתה ארצה בשנת 1955, תחילה בשער העליה ולאחר שנה עברה המשפחה  בת 13 הנפשות לבאר שבע

עבדה מאז שעלתה ארצה ועד שיצאה לפנסיה בבית הספר הדתי "חזון עובדיה" כצוות עזר.

במקביל גידלה משפחה לתפארת ואף עזרה לילדיה לגדל את ילדיהם.

חרוצה וצנועה , בעלת גמילות חסדים אשר עסקה במצות חסד ואמת בחברותה בחברת קדישא שנים רבות .

זכתה לצאצאים רבים כ80 נכדים ומעל 100 נינים ואפילו דור חמישי בחייה.

 

שמואל וחנה חוטה ע"ה

 

נפטרה בשבת קודש  כ"ה באדר ב' תשס"ג בשיבה טובה  ונקברה במוצ"ש לצד בעלה בבית העלמין הישן בבאר שבע.

יהי זכרה ברוך

הקהילה והשד"רים – צפרו ושליחי דרבנן

מאת : דוד אפרתי – אפריאט

את העיר צפרו פקדו שד"רים מארץ ישראל. ר' דוד עובדיה בצפרו "הקהילה והשדרים" מונה שמות של 129 שליחים (חלקם בזוגות) שבאו לעיר מצפת טבריה ירושלים וחברון . לכל שד"ר הייתה אכסניה מיוחדת אצל אחד מאמידי העיר.

על הקהילה ועל האירוח מספר ר' יעקב משה טולידנו בספרו "נר המערב" "אהבתם לארץ ישראל נפלאה עד מאד. את פרוטתם האחרונה מנדבים הם לא"י ולקופת רבי מאיר בעל הנס,רבי שמעון בר יוחאי, והשד"ר הבא מא"י אם ספרדי או אשכנזי ,הוא מתקבל אצלם בכבוד גדול ונותנים לו אכסניה נאה ומתת כסף בנדבות נפרזה מכפי יכולתם".

להמשיך לקרוא "הקהילה והשד"רים – צפרו ושליחי דרבנן"

אהרון טובלי ז"ל

חייל – נפל בשירות בא' באדר תשמ"ב (1962-1982)

נולד בצפרו , בנם של יובל וקמילה טובלי אח של פנחס, אילן ונורית

בשנת 1963 עלה לארץ עם משפחתו, שהתיישבה באשדוד.

הוא למד בבית הספר היסודי "שקמים" וסיים בהצטיינות את לימודיו ב"

מרכז הנוער ע"ש משה קול".

אהרון היה קשור מאוד למשפחתו ושמר על קשר גם עם קרוביו הרחוקים. ‏ הוא היה חברותי ואהוב על כולם, היה צמא-דעת וגילה התעניינות בנושאים ‏ מגוונים.

הוא אהב ספורט, שיחק כדורסל וכדורעף בקבוצת אליצור, וזכה ‏ במדליות רבות. הוא אהב צעדות והרבה להשתתף בהן, ולאחר שעבר קורס ‏ הוסמך להיות מציל-חובב.‏

כבר בצעירותו גילה עצמאות רבה, ועד לגיוסו עבד כמלצר בבית-מלון ‏ בטבריה. כאן גילה אזרחות למופת, כשהחזיר לתייר שהתארח במלון סכום ‏ כסף גדול במטבע-חוץ, אותו שכח התייר בחדר האוכל.‏

בשנת 1980 התגייס אהרון לצה"ל והתנדב לצנחנים, מתוך רצון לשרת עם חיילים בעלי מוטיבציה גבוהה.‏ אהרון נפגע בעת שירותו הצבאי, ושנתיים לאחר מכן נפטר.‏

יהיה זכרו ברוך

 

 

 

 

שמות משפחה נפוצים בצפרו

מאת : דוד אפרתי – אפריאט

להלן ליקוט מידע מעניין מתוך ספר לידות של הקהילה היהודית בצפרו, מ-ספטמבר 1930 עד דצמבר 1952- מתורגם מרישום בשפה הצרפתית

א

אבו (עבו) , אביטבול , אביקסיס , אדרעי , אהרון ,  אוחנה , אוחיון ,אוליאל , אוקרט , אזולאי, אזרי , אטיאס , איטח , אילוז , אימרו , איפלח , אלבז , אלחדד , אלחיאני , אלטרסי , אלמליח , אלקובי ,  אלפסי , אלקסלסי , אנקווא , אסאיאג , אסאייף ? , אסולין , אסרף , אפריאט

להמשיך לקרוא "שמות משפחה נפוצים בצפרו"

פרויקט "רואים את הקולות" – ראיון עם דויד אפרתי ותמר חותה

מאת : עינת לוי

"רואים את הקולות" הוא פרויקט לאומי לתיעוד מורשתם המפוארת של יהודי ארצות ערב ואיראן. הפרויקט, נוצר במטרה לספר את הסיפור הלא מסופר של יהודי ארצות ערב ואיראן, ולחזק את מורשתם, שהיא אבן יסוד בתרבות הישראלית הרב גונית. הפרויקט הוא ביוזמת המשרד לשוויון חברתי ובשיתוף משרד החינוך – אגף מורשת, מכון יד בן צבי ומוזיאון העם היהודי בבית התפוצות.

נקודות החיבור של הפרויקט ליהדות מרוקו בכלל וצפרו בפרט ברורה מאליה ולכן אני שמחה לפרסם באתר הקהילה את הראיונות שהתקיימו עם בני הקהילה , הגב' תמר חותה ומר דויד אפרתי .

 


עינת לוי היא יזמית העוסקת בפיתוח שותפויות בין ישראל למרוקו וחוקרת במיתווים – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית . היא מפתחת ומובילה סיורים לימודיים למרוקו, ופועלת בתחום התיעוד הדיגיטלי של מורשת יהדות מרוקו. מאמר זה מבוסס על מחקר על יחסי ישראל-מרוקו שנכתב במסגרת הפרויקט "יחסי ישראל עם מדינות ערב: הפוטנציאל הלא ממומש" של מכון מיתווים. ניתן לקרוא אותו כאן .

זוהרה צרויה ז"ל

נלב"ע ביא' לטבת ה'תשנ"ז (1942 – 1996)

נולדה בצפרו לשמעיה וסטריה כהן עליהם השלום

נישאה למכלוף צרויה ע"ה במרוקו ועלתה לארץ בשנת 1956 ,קבעו ביתם בעיר רמלה , הביאה לעולם  5 ילדים : יהודית, יצחק, יוסף, אברהם ושמעון יבדל"א .

בארץ עבדה שנים רבות בתעשייה האווירית כמנהלת התפעול של חדרי האוכל במפעלים בלוד

כולם יזכרו אותה כאישה צנועה וחזקה , אשת הברזל שתמיד נכונה לסייע ולתרום , אמא , סבתא ודודה שכולם אוהבים.

נפטרה בטרם עת , בגיל 54 ממחלה והותירה חלל גדול במשפחתה שלא ניתן למלא

נקבע מקום מנוחתה בבית העלמין ברמלה

יהיה זכרה ברוך לעד

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: