אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה יַעֲשֶׂה לְמַעַן בְּרִיתוֹ
אָרַךְ הַגָּלוּת וּבְרָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי לַעַג הַשַּׁאֲנַנִּים
נָקָם יָשִׁיב לְכָל עוֹשֵׂה רִשְׁעָה פִּי שְׁנַיִם יֹאבְדוּ יִכָּרְתוּ
תִּרְדּוֹף וְתַשִּׂיגֵם חֶרֶב רָעָה לַטֶּבַח נְתוּנִים
יְעוֹדֵד עֵדָה נָפְלָה וְשָׁקְעָה חֶלְקוֹ וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ
חֶרֶב אוֹיֵב עַד צַוָּאר הִגִּיעָה לִטְרוֹף טֶרֶף חִצָּיו שְׁנוּנִים… (המשך בסרטון המצגת )
בס"ד
מאת : יהודה אלבז
בשנים 1989 ו- 1991 נערכו באשדוד 2 כנסים ארציים של בני הקהילה צפרו, בכל אירוע כ-700 בני הקהילה , התכבדו וכבדו בנוכחותם , היו אלו כנסי איחוד של קהילת צפרו לדורותיה והמשותף לכולם היה הגעגוע לצפרו, הרצון לשמר מורשת אבות ולחקות במעט את המפעלים החברתיים שהיו בעיר הולדתנו , כאן בארץ ישראל
איך בעצם הכול התחיל?
להמשיך לקרוא "סיפור של עשיה וגעגוע – כנסי האיחוד של בני קהילת צפרו"
רבי עמור בן שלמה נולד בשנת תקמ"ב בעיר צפרו שבמרוקו, בבגרותו נשא לאישה את מרת דונה אלבאז ונולדו להם עשרה ילדים.
רבי עמור עסק לפרנסתו ביום במסחר והוגה בתורה בלילות, למעשה היה אחד מענקי התורה של העיר צפרו רבי עמור שימש כאב בית דין בעיר ובנוסף לכל היה גם משורר.
הוא היה ידוע בהכנסת האורחים שלו וביתו היה פתוח לכל אדם. חכם יעקב אבוחצירא – האביר יעקב, כל אימת רבי שהגיע לצפרו מתאפילאלת היה מתארח בביתו.
רבי עמור היה בחברותא עם חכמי דורו ביניהם חכם יצחק בן וואליד, חכם יוסף בירדוגו, חכם עמרם אלבאז ועוד. הוא השאיר אחריו תלמידים רבים, ביניהם חכם משה רפאל אלבאז – הרמ"א.
חכם עומר אביטבול כתב ביאורים וחידושים רבים לתורה, חידושים אלו הוצאו לאור בספרים הבאים: 'מנחת העומר – שו"ת', 'עומר התנופה – ביאורים על התורה', 'עומר מן' – דרושים לפרשיות התורה', 'עת הזמיר '- אגרות ומליצות', 'שירת העומר – ביאורים על אגדות חז"ל', 'שירת העומר – שירים ופיוטים
מאחר ואין תמונה , עשינו שימוש בחתימתו .
מידע נוסף ומפורט אודותיו באתר החכם היומי בקישור הבא: לחצו כאן
להנאתכם להלן קטע אודיו של אחד מפיוטיו הידועים בערבית יהודית הוא "תובו לילאה, יא נאס" שיר שבח לה' וקריאה לחזרה בתשובה .
תובו לילאה יא נאס, יא עיני, וואעבדוה דימה.
לחאנין. לגאפור, יא עיני, הווא מול רחמא.
רבי כלק דנייא, בסמא דוורהא.
לארד עללק פלהווא, ביזאהו ווקפהא.
בגיר סווארי פלכווא. פי לוסט נזלהא.
ועזל ליל מן נהאר, בדאוו ודלמא.
וכלק סמס ולקמר, ידורו פסמא.
ונזום ידוויוו כי זמר, פי ווקת דלמא.
לבחר בלמוואז יהמר, בהוואל עדימא.
תמא לחות ירעא, וספון פוק למא.
וכלק לקות מן תראב, ולאיתמאר מן לסזאר.
עינב דוואלי לסראב, לקלוב יזההר.
וטיור ילגיוו כי רבאב, פי טלוע נאהאר.
בחס מליח ולדיד, וצאוות נעימא.
עוד מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . מדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , אין מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .
הפיוט הינו אחד המפורסמים ביותר של הרמ"א ושגור בפיו של כל בן קהילת צפרו – אפשר גם לומר שהפיוט הזה הוא ההמנון הרשמי של הקהילה .
פירוש הפיוט הוא למעשה סיפור על איש אשר לא הלך בדרכי האל , הטעו אותו הבלי עולם וגם כספו וזהבו עד כי שכח שעתיד הוא לתת דין בפני בורא עולם, .וכך קרה כי הוא איבד את כל רכושו והונו ולבסוף מרגוע לנפשו ונחמה על אובדנו מצא בצילה של תורתנו הקדושה .
הפיוט בערבית מוגרבית / יהודית , ממליץ מאוד לגשת לספר של ד"ר מאיר נזרי בו פירוש ותרגום מלא של סיפור הפיוט .
מאחל לכם הקשבה מהנה וחיבור ישיר לשורשים
אלי טובלי
להלן תמצית מילות הפיוט :
אה יא סידי
מא רית מן הווא האני .גיר חאפ'ץ אצלא ומעאני .
קלבו כסיע ראשו חאני. קלבו חליב סאפי מא פי כדוע . תאייב ענד מולאה מאסי וויטוע . תאבע אדין בלעאני . מא יסחא מן אינסאני. יצום וויעבד פסזאדא מולוע . חתא יעוד שיבאני. האדי עבאדתו דוואם פיהא מטבוע :
אה יא סידי
ריט לאינסאן מכאלף . מן גיר דין מאסי תאלף. ביהא מן אסגר תוואלף . מאסי פספינא מן גיר קלוע. כיף לחסאן האייז מן דון סרוע. אמלכתו לגרארא אדנייא לגדארא. תאבע גרצ'הא פלהאנא מוקוע. עאד תרמיה ללחארא. מן פאת מנהא מאי וזר רזוע :
מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . מדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , אין מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .
הפיוט הינו למעשה שיר במילותיו מייחל לביאת המשיח ולגאולת עם ישראל .
להלן טעימה ממילות הפיוט ( 2 מתוך 15 בתים) :
כָּלוּ עֵינַי מֵייַחֵל בְּשׂוֹרָה
כָּלו עֵינַי מֵיַיחֵל בְּשׂוֹרָה, בּוֹא יוֹם יְיָ גָּדוֹל וְנוֹרָא, כְּתִיקְוַת עִוֵּר יְצַפֶּה אוֹרָה, שׁוּבָה עַד מָתַי כָּל קִצִּין כָּלוּ, אֱמֹר דַי
לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלו, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד.
אֱמֹר דַי לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלוֹ, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד
רוּחִי חֻבָּלָה עֵינִי דָּאֲבָה, בִּרְאוֹתִי אוֹיְבִי בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה, אָמַרְתִּי תּוֹחַלְתִּי נִכְזָבָה, אָבְדָה תִקְוָתִי פָּנַי נָפָלוּ, סְעִיפֵי
תְּשׁוּבָה, הֵשִׁיבוּ אִם יִתְמַהְמֵהַ חַכֵּה לוֹ.
אֱמֹר דַי לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלוֹ, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד
מאחל לכם האזנה מהנה וחיבור ישיר לשורשים
אלי טובלי
בחפציו של אבי ר' משה טובלי ע"ה , מצאתי אוצר , קלטות שירה אותם המרתי לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים .
הפעם , פיוט נוסף מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . אני מניח שמדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , וכמו כן אין לי מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .
סיפור הפיוט "קול דודי דופק בדברו אורו עיני " אשר נכתב ע"י הרמ"א הוא מוסר השכל המבקש למנוע בזבוז זמן, את ההליכה אחר עצת היצר הרע ולחזור לעבודת ה' ולחזרה בתשובה.
מאחל לכם הקשבה מהנה וחיבור ישיר לשורשים
אלי טובלי
את המילים לפיוט מצאתי בספר שיר חדש אשר יצא לאור במימון של ר' יעקב כהן ובסיוע והשתדלות של משה אביטל , להורדה וצפייה לחץ כאן
כל יום שמגלים עוד מנגינה ופיוט של הרמ"א , הוא יום טוב !
קצידה של רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל (1823-1896) בביצוע של גדול פייטני מרוקו , רבי דוד בוזגלו זצ"ל.
הקלטה נדירה משנת 1957 שנאספה ע"י פרופ' חיים זעפרני ז"ל , בעריכה והפקה של ד"ר אבנר בהט.
בשנת 1993 נאספה ביחד עם יצירות מופת אחרות לדיסק שנקרא "פיוטים ממסורת יהודי מרוקו" בהוצאת בית התפוצות.
תודה רבה לד"ר אבנר בהט שסייע ואישר לי לפרסם את הקצידה של הרמ"א לטובת כל בני קהילת צפרו .
מידע נוסף אודות פועלו של ד"ר אבנר בהט באתר שלו – לחצו כאן
כל המעוניין לרכוש את הדיסק הנדיר בהוצאת בית התפוצות מוזמן ללחוץ כאן
מאחל הקשבה מהנה וחיבור ישיר לשורשים .
אלי טובלי
בחפציו של אבי ר' משה טובלי ע"ה , מצאתי אוצר , קלטות שירה אותם המרתי לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים .
הפעם בחרתי לפרסם פיוט מתוך הקלטת , "כל זמרה ושיר חדש" , שהופקה לרגל אירוע איסוף תרומות לבניית ישיבת ישמח משה בירושלים . אני מניח שמדובר באירוע שנערך לפני יותר מ- 30 שנה , וכמו כן אין לי מידע לגבי שם הפייטן המבצע , אשמח להשלמת מידע דרך התגובות ותיקון הפוסט בהתאם .
אחד מענקי התורה של העיר צפרו היה רבי עמור אביטבול זצוק"ל (1782-1853), בין תלמידיו היו ענקי הרבנים של מרוקו , ביניהם הרמ"א. רבי עמור שימש כאב בית דין בעיר ובנוסף לכל היה גם משורר.
אחד משיריו הידועים בערבית יהודית הוא "תובו לילאה, יא נאס" שיר שבח לה' וקריאה לחזרה בתשובה .
מאחל לכם הנאה בהאזנה לפיוט
אלי טובלי
ולהלן המילים כפי שמצאתי באחד הפורומים באינטרנט :
תובו לילאה יא נאס, יא עיני, וואעבדוה דימה.
לחאנין. לגאפור, יא עיני, הווא מול רחמא.
רבי כלק דנייא, בסמא דוורהא.
לארד עללק פלהווא, ביזאהו ווקפהא.
בגיר סווארי פלכווא. פי לוסט נזלהא.
ועזל ליל מן נהאר, בדאוו ודלמא.
וכלק סמס ולקמר, ידורו פסמא.
ונזום ידוויוו כי זמר, פי ווקת דלמא.
לבחר בלמוואז יהמר, בהוואל עדימא.
תמא לחות ירעא, וספון פוק למא.
וכלק לקות מן תראב, ולאיתמאר מן לסזאר.
עינב דוואלי לסראב, לקלוב יזההר.
וטיור ילגיוו כי רבאב, פי טלוע נאהאר.
בחס מליח ולדיד, וצאוות נעימא.
מתוך אוסף חפציו האישיים של אבי , ר' משה טובלי ע"ה מצאתי אוצר, קלטות מלפני 30 שנה ויותר, אותם זכיתי להמיר לשפת ימינו , קבצים דיגיטליים.
הקלטת הראשונה שמצאתי לנכון לפרסם היא קלטת שמע – מסמך היסטורי מדהים , תולדות חייו של רבנו , הרה"ג רפאל משה אלבז זצוק"ל , אישיותו ויצירתו .
את הקלטת הכין רבי ציון תורג'מן זצ"ל , אסף ערך והקליט בקולו הנעים לפני 30 שנה , סוף שנות השמונים. כל זאת במטרה להנגיש ולהנציח את סיפור חייו ויצירתו של מורנו ורבנו הרמ"א וסיפור מורשתנו לדור הצעיר.
היוצר של הקלטת , רבי ציון ע"ה , היה אדם נדיר , משכמו ומעלה , איש תורה וידע רב , נעים הליכות , איש קהילת צפרו , אהוב על הבריות.
בעתיד ב"ה נעלה גם את סיפור חייו . יהי זכרו ברוך
בקלטת סיפור מפורט על קורות חייו של הרמ"א , סיפורים על חייו , יצירותיו , פיוטיו וספריו באורך של שעה ו-13 דקות .
זכיתי !
הקשבה מהנה ולימוד למען הדורות הבאים .
זכותו של הצדיק תגן עלינו .
אלי טובלי
בס"ד
פיוט מרגש לרגל הילולת הרמ"א שמתקיימת הערב בבית הכנסת של קהילת צפרו באשדוד וברחבי הארץ .
יהי זכרו של הצדיק ברוך וזכותו תגן על כל עם ישראל , אמן .
אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה יַעֲשֶׂה לְמַעַן בְּרִיתוֹ
אָרַךְ הַגָּלוּת וּבְרָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי לַעַג הַשַּׁאֲנַנִּים
נָקָם יָשִׁיב לְכָל עוֹשֵׂה רִשְׁעָה פִּי שְׁנַיִם יֹאבְדוּ יִכָּרְתוּ
תִּרְדּוֹף וְתַשִּׂיגֵם חֶרֶב רָעָה לַטֶּבַח נְתוּנִים נְתוּנִים
יְעוֹדֵד עֵדָה נָפְלָה וְשָׁקְעָה חֶלְקוֹ וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ
חֶרֶב אוֹיֵב עַד צַוָּאר הִגִּיעָה לִטְרוֹף טֶרֶף חִצָּיו שְׁנוּנִים
להמשיך לקרוא "מפיוטי הרמ"א, אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה – בביצוע של הרב יוסף עזרן זצ"ל"
היה רב, משורר ומלומד יהודי ממרוקו במאה ה-19. היה רבה של העיר צפרו וחיבר מספר רב של ספרים על הלכה, מוסר, שירה, היסטוריה ומדע.
נולד במרוקו בעיר צפרו לאביו רבי שמואל אלבז ז"ל בשנת התקפ"ג עוד בצעירותו ניכר שנועד לגדולות, אביו השתדל להשגיח עליו שינצל כל זמנו ללימודים ואף הטיל עליו העתקת ספרים מכתבי יד בשעות הפנאי.
בהיותו בן 20 נפטר עליו אביו, ובכל זאת המשיך בלימודו בישיבת דודו, רבי עמרם. בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי אברהם מאמן. בשנת התרי"א (1851) בהיותו שנת כ"ח לחייו הוסמך ע"י הרבנים עמור אביטבול ועמרם אלבז לדון ולהורות.
בשנת התרי"ד (1854) מופיע שמו בין הרבנים הנתמכים ע"י הקהילה , לרמ"א היה בית כנסת משלו ובו הקדיש הרבה מזמנו לטובת בני עמו וקהילתו בהדרכתם לתורה וליראת שמים באמצעות דרשותיו , שיריו ומליצותיו. הוא היה גם מוהל מומחה ואף הייתה לו ולאחיו רבי אליהו חזקה על כך בכל העיר הוא עצמו היה חשוך בנים.
הרמ"א היה ממונה על נכסי ההקדש ומפקח עליהם והוא בעצמו היה בעל צדקות ולב רחמן. לבד מגדולתו בתורה הוא רכש לו ידיעה רחבה בלימודי חול בכמה מקצועות ואף חיבר בנושאים אלו ספרים. הוא היה בעל אופקים רחבים מאוד, סבר שכל החוכמות מתאימות וכלולות בחוכמת התורה ודרכם ניתן להגיע ולהבין את חוכמת האמת רשימת ספריו מובאת כאן ואת שיריו נפרסם בנפרד בעמוד סמוך .
הרמ"א מילא תפקידים רבים , מורה , רב העיר , אב בית דין , מוהל ,משורר , היה בעל בית כנסת משלו ולמרות כל אלו היה בעל מידות גדולות של ענווה וצניעות
הרמ"א נפטר ביום שישי בשבת כ"ב לחודש תמוז שנת התרנ"ו (1896) כמה שעות לפני פטירתו כתב צוואה ובה ציווה על נכסיו וספריו , ציווה לייסד ישיבה של תלמידי חכמים ללמוד תורה בתוך ביתו שלושים יום.
הואיל ואין בידינו תמונות של הרמ"א , האדמור זצוק"ל אנו נשתמש בתמונות מקברו ומחתימתו המפורסמת
| יום ראשון 16 ליולי | כב' בתמוז | הגאון רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל >> סיפור חיים << |
| יום רביעי 19 ליולי | כה' בתמוז | אבא אפריאט בן זוהרה ז"ל >>סיפור חיים<< |
| יום חמישי 20 ליולי | כו' בתמוז | רבקה אזולאי בת חנה ז"ל |
| מרדכי אלבאז בן זוהרה ז"ל | ||
| יום שישי 21 ליולי | כז' בתמוז | פנינה נחמני בת רחל ז"ל |
| שמואל בלילתי בן רחל ז"ל | ||
| מיכאל חמו ז"ל בן דולי תחי' | ||
| יום שבת 22 ליולי | כח' בתמוז | רחל אזולאי בת רינה ז"ל |
יהיה זכרם ברוך .
אנו קוראים לכל בני הקהילה , במיוחד בשבוע האזכרה לשלוח לנו תמונה וסיפור על יקירי המשפחה שחלפו מן העולם ואנו נפרסם אותו כל שנה בשבוע האזכרה
בס"ד
סיפור הפיוט כפי שנכתב בספרו של מאיר ניזרי "שירת הרמ"א , כדלקמן:
"פיוט בלשון ערבי, בו תמצא דברי מוסר לאיש אשר הלך חשכים והטעוהו הבלי העולם וכספו וזהבו ולא זכר יום המיתה, יום יאבדו כל חפציו וילך בלי חמדה ויבוזו זרים יגיעו ואשרי האיש אשר בתורת ד' חפצו, בה ימצא מנוח ומרגוע …"
רוב תודות לרב יגאל נחמני ולירון אטיאס שאיתרו את החומרים החשובים הנ"ל
בס"ד
יום הילולת הרמ"א מתקרב , כ"ב בתמוז ( 16 ליולי ) השנה נציין 121 שנים לפטירתו , זכינו למצוא ביצוע מיוחד ונדיר ולהוסיפו אל במה זו .
מתוך הספר "שירת משה " בהוצאת כולל תפארת הלווים
אֲהַלֵּל אֵל וְאוֹדֶה עַל רֹב חֲסָדָיו, שֶׁקִדֵּשׁ יְדִידָיו טֶרֶם שְׁלֹשֶׁת יָמִים
לְקַבֵּל תּוֹרָה.
נֶאֱמָן אַבִּיר רוֹעִים עָלָה לְמַעְלָה, בְּרֹן וּבְצָהֲלָה לְקַבֵּל דָּת נְקִיָּה
מֵעוֹטֶה אוֹרָה.
יוֹם שְׁלִישִׁי נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת וּבְרָקִים, מִשְּׁמֵי שְׁחָקִים וְעָנָן כָּבֵד נִרְאָה
עַל רֹאשׁ הָהָרָה.
נִקְהֲלוּ כָל יִשְׂרָאֵל וְעָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, טֶרֶם שָׁמְעוּ דִבְרֵי אֵל
וְהִקְדִימוּ "נַעֲשֶׂה".
אֲמִירָה זוֹ מְעֻלָּה עָלְתָה לְמַעְלָה, וְעָשְׂתָה פְעֻלָּה מַלְאֲכֵי רוֹם
הִסְכִּימו בִנְתִינַת תּוֹרָה.
סָעַד לִבָּם עֵת שָׁמְעוּ מִפִּי גְבוּרָה, אֶת רֹאשׁ הָאֲמִירָה כִּי לֹא יָכְלוּ
לַעֲמוֹד מֵרֹב הַמּוֹרָא.
יְדִידִים שָׁאֲלוּ בְמֶתֶק לְשׁוֹנָם מִמֹּשֶׁה אֲדוֹנָם, דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְלֹא
נָגוּרָה.
מוּסַר אֱלֹקִים שִׁמְעוּ מִצְוֹתָיו, אַל תַּפְרִיעוּ אַהֲבַת אִישׁ לְרֵעוֹ
וּשְׁמִירַת שַׁבָּת דְּעוּ.
כִּבּוּד אָב וָאֵם שָׁקוּל כִּכְבוֹד, אֵל נוֹרָא וְחֻקֵּי הַתּוֹרָה שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ
גָדֵר לְדָת טְהוֹרָה.
אֵל חַי וְקַיָּם תַּעַבְדוּ אַל תִּמְרוֹדוּ, וְגַם לֹא תַחְמוֹדוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל
פִּיכֶם עֲבוֹדָה זָרָה.
ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren
