חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

קטגוריה

דוד אפרתי

כנס ילידי ספרו – תיעוד וידאו באדיבות מרכז דהן וברית יוצאי מרוקו

 

 

 

רשמים – כנס ילידי ספרו ובני משפחותיהם

"יהודי צפרו, קהילה פיזית שלמרות שכבר אינה קיימת קיום פיזי בעיר צפרו שבמרוקו, הנה היא כאן בישראל מתאחדת מחדש בכנס ועושה לביתה ומורשתה. קהילה לפני שהיא מבוססת מקום, היא מבוססת אנשים"

ציטוט מדבריה של עינת לוי מפוסט בעמוד הפייסבוק בניהולה "Morocco – מרוקו – المغرب"
בחרתי לפתוח בציטוט הזה כי הוא מדויק ומטיב לתאר את היהלום של קהילת צפרו – האנשים המיוחדים, המוכשרים שהתאחדו לקהילה אדירה מאז ומעולם ועד היום .
תודה לכל ילידי צפרו ובני משפחותיהם שהגיעו מכל הארץ , מאילת ועד נהריה , כל הכבוד !!
תודה לאוניברסיטת בר אילן , לברית יוצאי מרוקו ומרכז דהאן שפרסו חסותם ובכך הביאו אל הפועל משאלת לב אל המעשה בדמות הכנס המופלא .
תודה ליו"ר ברית יוצאי מרוקו ומרכז דהאן , ד"ר שמעון אוחיון, אשר איתגר והגיש חנוכיה למר דוד אפרתי והאחרון הדליק את כל נרותיה בדמות הערב המרגש לו צמאו רבים.
דוד ריכז והקים צוות היגוי ספרוואי מקורי שמנה את החברים הבאים: פרופ' דויד פסיג, שמואל סיסו, דינה לוין גבאי, רו"ח עוזי אפרת, אלי בן חורין ואנוכי
הצוות הנ"ל התכנס מדי חודש לעיתים יותר מפעם אחת, לישיבות בניה , סיעור מוחות ויצירה, תכנון, תוכן ותוכנית.

יגעת ומצאת? תאמין .

להלן סיפור הכנס בנקודות :
  • כ- 400 בני קהילת צפרו ואורחים מכל הארץ , האולם והלובי היו גדושים עד אפס מקום ( כרטיסי כנס אזלו חודש לפני האירוע , נוצרה רשימת המתנה של למעלה מ- 100 אנשים )
  • ראש העיר אשדוד , ד"ר יחיאל לסרי , התרגש ששמע על הכנס , למרות שנבצר ממנו לקחת חלק , מיד התייצב לסייע ותרם שני אוטובוסים להסעת בני קהילת צפרו תושבי אשדוד.
  • בתחילה כולם התכנסו בלובי האולם אשר היווה מקום מפגש בין חברים מילדות בצפרו , מפגש בין משפחות , נרשמה התרגשות רבה.
  • באולם המרכזי הוצגו בתפארה ספרים שעוסקים בסיפורים על ספרו , רבניה ותרבותה
  • כמו כן במקום פעלה עמדה של פרוייקט התיעוד הבינ"ל "הדור הזה " – סרקו תמונות ומידע היסטורי למנוף תיעוד הקהילה ברשת האינטרנט
  • בפתיח האירוע וגם בהפסקה הוגש כיבוד עשיר
  • בשעה 16:30 החלה הפעילות באולם המרכזי , דברי ברכה של ד"ר שמעון אוחיון , מנכ"ל אוניברסיטת בר אילן ושל הגב' דינה לווין גבאי.
  • לאחריהם עלו המרצים והדוברים , פרופ' דוד פסיג , פרופ' נועם סטילמן , פרופ' גבריאל בן שמחון , פרופ' יצחק מלר ורעייתו דניאלה, ד"ר פאני הירשברגר כהן וסיכם מר דוד אפרתי .
  • – כל התכנים על הבמה עסקו 100% בצפרו , כל התכנים היו ברמה אקדמית , מטובלת בהומור בשפת אבותינו המוגרבית. ולא נשכח את האומן חיים אוליאל אשר ריגש את כולנו בשירתו.
מסקנות ראשוניות מהכנס :
  • גם אולם של 1,000 מקומות הוא היה מתמלא בקלות
  • לא מספיק כמה שעות אחר הצהרים , הכנס הבא צריך להיות יום עיון וכינוס משעות הבוקר ועד הערב
  • העושר האנושי, התרבותי של קהילת צפרו יכול לספק תוכן לעשרות כנסים לשנים הבאות
  • ב"ה ובלי נדר יש כאן פוטנצאל אדיר למסורת רב שנתית
  • הרשמים והפידבק המיידי של באי הכנס חיובי מאוד
בקרוב מאוד אפיץ כאן תיעוד וידאו מלא מהכנס
בברכה ובאהבה ,
אלי טובלי

ילידי צפרו שנפלו חללים במלחמת הקוממיות בתש"ח ובמעשי גבורה בישראל

בס"ד

מאת : דוד אפרתי – אפריאט

שני האחים ראובן ומימון בנים של סולטנה ואשר נחמני : נולדו בעיר ספרו במרוקו ועלו כילדים עם הוריהם בשנת 1935.

ראובן נחמני

ראובן , נולד ביום ז' בשבט תר"ץ 5.2.1930 , למד בבתי הספר אליאנס בירושלים שנה וחצי בצנזורה הבריטית היה חבר בהגנה. משאת נפשו : עליית יהודי מרוקו.

ראובן, נפל ביום ד' באייר תש"ח 13.5.1948, עם נפילת כפר עציון. הובא למנוחת עולמים עם שאר חללי הגוש ביום 17.11.1949 בבית הקברות בהר הרצל בירושלים.

מימון נחמני

מימון , נולד ביום ל' בשבט תרפ"ז 2.2.1927, למד בבי"ס אליאנס בירושלים.בגיל 15 הצטרף לשורות ההגנה.לחם במלחמת העצמאות כרגם והשתתף בקרבות רבים בסביבות ירושלים. ליווה את המשוריינים העולים להר הצופים,באחת הפעמים נפצע והמשיך להילחם עד אשר הגיעה תגבורת שהוציאה את המשוריין עם כל האספקה והנשק שבו (ארבעת חבריו במשוריין נפלו).שכב פצוע בבית חולים ואח"כ חזר לתפקידיו בגדוד מוריה.

מימון, נפגע ונפל בהתפוצצות מרגמה במחנה שנלר בירושלים ביום כ"ד באייר תש"ח 2.6.1948 (שבועיים אחר נפילתו אחיו הצעיר ראובן).נקבר בשיח' באדר וביום כ"ח באלול תש"י 10.9.50הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בהר הרצל בירושלים.

עמור אסולין

עמור (עמוס) אסולין , בנם  של עזיזה ודוד אסולין ,נולד בשנת 1926 בעיר ספרו במרוקו. סיים לימודיו בהצטיינות בבי"ס אליאנס בעירו, המשיך ללמוד בבית ספר לחקלאות בעיר פס כהכשרה לעלות לארץ ולעבוד באדמתה. היה בעל גוף אתלטי ומפותח,מדריך ספורט יחיד בעירו. חזה את תקומת המדינה. ארגן את הצעירים למערך להגנה יהודית עצמית נגד פורעים ערבים ולקראת העלייה לארץ. בשנת 1946 עלה לארץ .עבד בקבוצת בארות יצחק כשנה וחצי. היה חבר בהגנה ומטעמה נשלח לבית ספר לנוטרים.

עמור , נפל ביום ט' בשבט תש"ח 20.1.1948 , בהתקפה שערכו הערבים על יחיעם,נפצע פעמיים עד שהגיע כוח בריטי וחילץ את הנפגעים,פונה לבי"ח הצבאי בחיפה ולאחר שנקטעה רגלו מת מפצעיו.

 

נתן אלבז

נתן אלבז (סיפור מופת) – נולד ב-17/10/1932  בעיר ספרו, בן בכור לחמשת ילדי המשפחה, בגיל 17 בשנת 1949 עלה לישראל לבדו במסגרת עליית הנוער חרף התנגדות הוריו (הוריו עלו לישראל רק בשנת 1962). בשנת 1952 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גבעתי

 

ביום 11.2.1954 עסק נתן בפירוק רימונים ותוך כדי כך הופעל אחד מהם בהשגיחו בסכנה הצפויה לחבריו שנמצאו בקרבת מקום ,התרחק מהם בריצה כשהרימון בידיו והשליך את עצמו על הרימון.

נתן אלתרמן כתב שיר עליו "רצת חיש, בלי עמוד,כאילו אחזך הטירוף כי עז.

רצת חיש ופנים האפילו כפני איש הפורץ לבוז בז

כה מהרת לרוץ שאפילו הצטדק לא הספקת אלבז

                                      …..                                                             "

גם עמוס אטינגר כתב שיר עליו "נתן" שהולחן והושר על ידי ג'ו עמר.

על מעשה זה הוענק לו באפריל 1973 עיטור המופת על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר.

יהיה זכרם ברוך

רבקה רחמה אפריאט לבית פוני ז"ל  

נולדה בעיר צפרו בשנת 1897. אחות לחמש בנות ואח אחד.

אביה, שלמה פוני-חלפון היה איש אמיד "אלמקדם שלמה ," כיהן יו"ר חברת ר' שמעון בר יוחאי שתמכה בעניים וטיפלה בקבורת נפטרים.

אימה, מרים לבית אזולאי.

השם רחמה נוסף לה לשם רבקה, לישועה וריפוי ממחלה קשה.

נישאה בגיל 12 ל- אבא אפריאט בתאריך  2/6/1909 .

הייתה חברה בוועד של חברת "אם הבנים" בספרו מאז היווסד החברה בשנת 1917.

ביתם היה פתוח לרווחה ולבית ועד לחכמים ולשד"רים מירושלים. קבלה אורחים בסבר פנים יפות. טיפלה בבני המשפחות שנפגעו באסון השיטפון של נחל אגאי שארע בליל א' של סוכות תשי"ב שהפיל חללים רבים.

חילקה מנות מזון לנזקקים, פעלה רבות להשכנת שלום, הייתה עזר כנגדו של בעלה אבא אפריאט בשנים הטובות כשצבר נכסים רבים וגם בשנים הקשות של פשיטת רגל ודאגו להחזר חובות לכל הנושים.

ילדיהם 5 בנות ו- 5 בנים : יקוט חוטה, ציפורה בן יעיש, פנחס, שמעון, זוהרה הרוש, אסתר בללתי, שלום, חיים, אבנר וסוזן בן-זכרי.

עלו לישראל בספטמבר 1955 בערב סוכות תשט"ו. ילדיהם חיים ואבנר עלו לישראל

כיחידים 5 שנים קודם להם במסגרת עליית הנוער.

מגורים בישראל : ברמלה, במושב בית עוזיאל גידלה עופות עזים וירקות ובבאר שבע.

התאלמנה בכ"ה תמוז תשי"ט.

עיסוקים בישראל : גידלה עזים עופות וירקות במושב ונסעה ברחבי הערים בצפון במרכז ובדרום עד באר שבע לבקר את עשרת בני משפחתה.

נפטרה : תאריך עברי ב-ו' ניסן תשמ"ג 20/3/1983 . הותירה אחריה 57 נכדים 79 נינים וחמישה ניצנים .

נקברה בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.

יהיה זכרה ברוך

רשם : דוד אפרתי, נכד

 

 

אלחמלה – השיטפון בעיר צפרו

בס"ד , כ"ג טבת תשע"ח 10.1.2018

מאת: דוד אפרתי – אפריאט 

נתבקשתי לכתוב ולספר על אירועי ונזקי השיטפונות בעיר צפרו.

להלן לקט בנושא מהמקורות הבאים :

זיכרון שלי מילדות שלי– סיפור קצר.

סקירה מורחבת מובאת בספרו של רבי דוד עובדיה "קהלת צפרו מארוקו" כרך ג' עמ' 192-194.

כתבה נרחבת של נסים אמנון אלקבץ " גיאות מי הנהר "אגאי" – השיטפון (אלחמלה) – ערב סוכות   25.9.1950".

מזיכרונותיו של דודי שמעון אפריאט שכיהן בשנים 1942-1951 כמזכיר הקהילה בשנים, חבר וועד הקהילה ומורה באליאנס.

מזיכרונותיי כילד בן 5

אירוע/ אסון טבע השיטפון  בעיר – זה חרוט בזיכרוני כילד בן ארבע, זה קרה בערב חג הסוכות (בי"ד תשרי תשי"א 25/9/1950) בשעות הערב, וכך סיפרו ההורים והדודים : הכול היה ערוך לקבלת פני החג לתפילת ערבית חגיגית ולישיבה בסוכה. והנה בשעות אחרי הצהריים, רעמים וברקים וגשם זלעפות שהציף את גדות הנהר אגאי, שסחף עמו גדרות, גשרים, חצרות, בתים וחנויות והותיר קרבנות של עשרות נפשות מהם 21 יהודים ומאות חסרי כול. חברי הקהילה נרתמו מיד למחרת לפעולות הצלה ופינוי לכיתות הלימוד בבית ספר "אם הבנים" ובבתי המשפחות שלא הוצפו. זכור לי היטב שחלקם נקלטו בביתו של סבי אבא אפריאט. בין הקרבנות בנפש היו ששת ילדיהם של אבא ומסעודה איתח. בשנת 1955 עלו לישראל וגרו עמנו במושב יד רמב"ם.

זו לא הייתה פעם ראשונה שהנהר גבה קרבנות בנפש וזכור במיוחד האסון הנורא שקרה בערב שבת ז' באייר התר"ן 17/5/1890 בו נספו 49 נפשות ילדים והורים.

חלפו 68 שנה מהאסון האחרון בשנת 1950 ו- 128 שנים מהאסון שקדם לו בשנת 1890 – בשני האירועים היו עשרות קרבנות מהאסון.

תיאור מפורט מספר קהילת צפרו מארוקו כרך ג'

שיטפון חמור אחר שידעה העיר צפרו בשנת תשי"א, מובא ע"י ר' דוד עובדיה בספרו "תולדות רבני עיר צפרו" 2. בספר זה מתאר ר' ישועה-שמעון חיים (ישמ"ח) עובדיה, רבה הראשי ואחד מטובי בניה וחכמיה המוערכים ביותר של העיר, את השיטפון של שנה זו. בשוכבו על ערש דווי והוא בן ע"ט שנים, מספר בפרוטרוט את שראו עיניו ביום האסון. ר' דוד עובדיה שהביא את הסיפור, הוא בנו של ישמ"ח עובדיה, ואחר פטירת אביו, נבחר לשבת על כסאו כמרא דאתרא ואב"ד. כמו-כן שימש כרב ודיין בערים מראכש ופאס, ומאוחר יותר, עם עלותו לארץ ישראל, מונה כדיין בבית הדין הגבוה בירושלים.

כך כותב ישמ"ח עובדיה, בלשונו, (בדילוגין):

"…עודנו מחכים לאבינו שבשמים שיטיב אחריתנו מראשיתנו, אך בעוונותינו קיוינו לשמחה, והנה אנחה, לצדקה והנה צעקה. ויהי ב-י"ד בערב לחדש תשרי שנת אשי"ת, (תשי"א) בערב חג הסוכות, (25.9.1950), שכנה עננה הרת זעם על שמי עירנו צפרו. והשמים התקדרו בעבים, ותחשך הארץ. השמש אספה נוגהה, ועלטת אופל וצלמוות ריחפה על העיר. אור וצר חשך בעריפיה (כינוי מליצי לערפל ועננים. א.א.), ותחת אשר כל העם היו שוטפים ועוברים ברחובות קריה, להכין להם מלבושים ומעדני החג לשמחת יום טוב, היו נגדם עבי שחקים שחורי פנים, מכינים חצים ומות, להמטיר על העיר ולהורידה שחת…

להמשיך לקרוא "אלחמלה – השיטפון בעיר צפרו"

הקהילה והשד"רים – צפרו ושליחי דרבנן

מאת : דוד אפרתי – אפריאט

את העיר צפרו פקדו שד"רים מארץ ישראל. ר' דוד עובדיה בצפרו "הקהילה והשדרים" מונה שמות של 129 שליחים (חלקם בזוגות) שבאו לעיר מצפת טבריה ירושלים וחברון . לכל שד"ר הייתה אכסניה מיוחדת אצל אחד מאמידי העיר.

על הקהילה ועל האירוח מספר ר' יעקב משה טולידנו בספרו "נר המערב" "אהבתם לארץ ישראל נפלאה עד מאד. את פרוטתם האחרונה מנדבים הם לא"י ולקופת רבי מאיר בעל הנס,רבי שמעון בר יוחאי, והשד"ר הבא מא"י אם ספרדי או אשכנזי ,הוא מתקבל אצלם בכבוד גדול ונותנים לו אכסניה נאה ומתת כסף בנדבות נפרזה מכפי יכולתם".

להמשיך לקרוא "הקהילה והשד"רים – צפרו ושליחי דרבנן"

תמונה מ- 1940 , רוצים לדעת מי מופיע בה ? לחצו כאן !

תמונת מחזור מפורטת משנת 1940 צפרו מרוקו בית ספר אליאנס
תמונת מחזור מפורטת משנת 1940 צפרו מרוקו בית ספר אליאנס

שמות משפחה נפוצים בצפרו

מאת : דוד אפרתי – אפריאט

להלן ליקוט מידע מעניין מתוך ספר לידות של הקהילה היהודית בצפרו, מ-ספטמבר 1930 עד דצמבר 1952- מתורגם מרישום בשפה הצרפתית

א

אבו (עבו) , אביטבול , אביקסיס , אדרעי , אהרון ,  אוחנה , אוחיון ,אוליאל , אוקרט , אזולאי, אזרי , אטיאס , איטח , אילוז , אימרו , איפלח , אלבז , אלחדד , אלחיאני , אלטרסי , אלמליח , אלקובי ,  אלפסי , אלקסלסי , אנקווא , אסאיאג , אסאייף ? , אסולין , אסרף , אפריאט

להמשיך לקרוא "שמות משפחה נפוצים בצפרו"

פנחס אפרתי- אפריאט ז"ל

נולד בעיר צפרו בתאריך : י"ט אדר א' ה'תרע"ט, 19/2/1919.

לימודים במרוקו : בוגר יסודי בבית ספר אליאנס.

נישא ל- סטה בת ר' דוד מכלוף אזולאי. נולדה בפז.

פנחס וסטה אפריאט ז"ל
פנחס וסטה אפריאט ז"ל

עיסוקים במרוקו : מסחר.

עלייה לישראל דרך מרסי-צרפת בתאריך : 26/9/1955

מגורים בישראל מושב יד-רמב"ם.

עיסוקים בישראל : מנהל צרכנייה במושב יד רמב"ם ומנהל חשבונות של האגודה במושב.

ילדים : עשרה 7 בנים ו-3 בנות בן אחד ושתי בנות נולדו בישראל.

בעת שחלה הוספו לו שני שמות אליהו רחמים נכדיו נקראו על שמו פא"ר.

נפטר בתאריך : ו' תשרי ה'תשמ"ח 29/9/1987

נקבר בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים בחלקת "קהילת ירושלים" גחש"א גוש ת"ג חלקה א' שורה 8 קבר 10.

 

רשם הבן : דוד אפרתי

סטה אפרתי-אפריאט לבית אזולאי ז"ל

נולדה בעיר פז להורים ר' דוד מכלוף בן גרציה וישועה ורבקה בת חנה ושמעון בנוז

בתאריך – שבט ה' תרפ"א לועזי ינואר 1921

לימודים במרוקו : בוגרת תיכון מקצועי לבנות בעיר פז

נישאה ביום רביעי ט"ו בשבט ה'תש"א 12/2/1941, ל- פנחס אפריאט יליד ,19/2/1919 בן אבא ורבקה רחמה אפריאט לבית פוני נולדו וגרו בעיר ספרו.

פנחס וסטה אפריאט ז

עיסוקים במרוקו : תפירה. סריגה באופנה – צרפתית עדכנית.

עלייה לישראל דרך מחנה העולים במרסי צרפת בתאריך : ספטמבר 1955

מגורים בישראל – מושב יד-רמב"ם.

עיסוקים בישראל : עקרת בית-אם ל-10 ילדים, קריאת ז'ורנלים, אופנה, עיצוב פני הבית ומאמרים בצרפתית, סריגה, תפירה, מתכוני בישול ואפיה

ילדים : שבעה בנים ושלוש בנות. בן ואחריו שתי בנות נולדו בישראל.

נפטרה : תאריך כ"ו כסלו תשס"ט 22/12/2008

נקברה ב- בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים. בחלקת גחש"א – גוש ת"ג חלקה א' שורה ג' (8) קבר 9.

רשם הבן : דוד אפרתי

רבי יצחק בניזרי זצ"ל

נתבש"מ בט' חשוון תשס"ח (1925- 2007)

מורה ומחנך , תלמיד חכם , רב ואיש ציבור, דמות מופת מהעיר צפרו .

נולד בעיר מידלט. בגיל 5 התייתם מאביו יהודה שנפטר בדמי ימיו. בשנת 1930 הגיע ללמוד בצפרו ביזמת רבי דוד עובדיה (לפי עמנואל בן שמחון, יחד עמו הגיעו גם יעקב חוטא יצחק עבו ואח').

תאריך לידה – בחנוכה שנת תרפ"ו דצמבר 1925

הוריו – יהודה ורחמה בניזרי.

תאריך פטירה – ט' בחשון תשס"ח

נקבר בבית העלמין "גזר"

נישואין – האישה הראשונה, אסתר לבית מאיר אזולאי (מא"ז) ילידת ספרו, לאחר שהתאלמן נישא ליקוט לבית דרעי ממקנס.

ילדיו – מ-אסתר נולדה הבת רוחמה.

מ-יקוט – נולדו :  נעמי, זהרה-זהבה, יהודה, ויפה שנולדו בספרו. רותי. רחל, עמרם, פנינה, ולבנה נולדו בישראל.

ל-יקוט נולד בן מנישואין קודמים – נסים בן עמרם

עיסוקיו במרוקו : מלמד מחנך ומנהל וב- "אם הבנים", תלמיד וחבר לראש ישיבת "בית דוד" של רבו, הרב דוד עובדיה בספרו.

בשנת 1954 ביקר בישראל במשלחת של תנועות בני עקיבא והבונים – חברי המשלחת נפגשו בין השאר עם דוד בן גוריון.

היה שותף בארגון עלייה מרוכזת של 40 משפחות מצפרו ו- 37 משפחות מפאס שיצרו קהילה מאוחדת במושב יד-רמב"ם.

עיסוקים ומינויים בישראל : מחנך, מורה ומנהל בית הספר היסודי במושב יד – רמב"ם, שוחט, חזן ודרשן בבית הכנסת המרכזי במושב במשך 50 שנה ברציפות. הפעלת חברת קדישא מקומית של גברים ושל נשים. המשיך מסורת של חברות מספרו, בלימוד פרקי זוהר בשבתות אחה"צ, לימוד פרקים מספר "היד החזקה" של הרמב"ם באמצע השבוע, סדר ט"ו בשבט, גניזת כתבי קודש ב-ז' באדר, הילולה לכבוד רשב"י ב- ל"ג בעומר, אירח בביתו בליל המימונה וברך בברכה המסורתית "אורך ימים" את כל עשרות הבאים גם אחר חצות, ערך קידוש בביתו בסיום תפילת שחרית של חגי הרגל, ערך בביתו ערבי סליחות ותיקוני חצות לימים נוראים.

להמשיך לקרוא "רבי יצחק בניזרי זצ"ל"

ר' דוד מכלוף אזולאי בן גרציה זצ"ל (1875-1960) נתבש"מ ביח' בטבת ה'תש"כ

נולד בעיר פאס לישועה וגרציה אזולאי,

עסק כמלמד בתלמוד תורה בפאס

בשנת 1950 עלה לישראל וגר בבית מזמיל / קריית יובל בירושלים.

נישא לרבקה אזולאי ועימה הביא לעולם את ילדיו כמפורט  : ציפורה בן עלי, סוליקה אזוולוס, אסתר אלקסלסי, מרים כהן, ישועה אזולאי וסטה אפריאט-אפרתי.

רבקה אזולאי ז"ל
רבקה אזולאי ז"ל

מאז ומעולם היה ידוע הקשר החזק בין הערים צפרו ופאס בכל הקשור למוסדות הקהילה , למסחר וגם למשפחות

בתו , סטה לבית אזולאי נישאה לבן צפרו פנחס אפריאט – אפרתי .

נפטר בן 85 שנה, ביום שני בתאריך י"ח טבת תש"ך – 18/1/1960

נקבר בגבעת שאול בחלקת "פנטיון" של העדה המערבית בירושלים.

יהיה זכרו ברוך ת.נ.צ.ב.ה.

כתב : דוד אפרתי-אפריאט – נכדו

שמעון אפרתי -אפריאט ז"ל

נולד בר"ח ניסן תרפ"ב 29/3/1922 (למרות שבמרשם בספרו וב- ת.ז רשום 5/4/1922, שהוא יום ברית המילה ולא יום הלידה).

בזמן הלידה ההורים גרו ב"דאר אבא אפריאט". המשפחה גרה בקומה הראשונה והקומה השנייה הוקצתה לבית כנסת "צלא אזדידה" בו התפלל גם ר' שמעון חיים עובדיה.

למד ב"אם הבנים" שהיה ממוקם במלאח בבית הכנסת "צלא דלפוקי" ובשנת 1935 עבר לבניין חדש מחוץ למלאח. המורה האהוב עליו היה רבי דוד עטר שבא מ-מוגדור ללמד בצפרו.

בשנת 1931 עבר ללמוד בבית ספר "אליאנס" שהיה ממוקם עדיין במלאח ב-"דאר אלחמאם". בשנת 1932 אליאנס עבר לבניין בעיר החדשה. המורה ואח"כ המנהל היה מר אסא. בערבים המשיך ללמוד גם ב"אם הבנים".

בשנת 1936 המשיך לימודיו בבית הספר התיכון בפאס ועבר בהצלחה את בחינות הגמר שהתקיימו בשנת 1939 ברבט. מיד אחר כך ניגש לבחינות להתקבל לסמינר למורים של אליאנס בפריס אך בגלל פרוץ המלחמה ב-1939, השתבשו התכניות ונאלץ להסתפק בלימודי הנהלת חשבונות בהתכתבות עם בית ספר בפריס. בהמשך החל לימודי משפטים דרך המכון ללימודים גבוהים בפריס באוניברסיטה של אלג'יר ואחר שהשלים דרך אותו מכון את לימוד המשפט המרוקאי קיבל תעודת עו"ד, התקבל לעבודה במשרד האוצר המרוקאי. בהמשך שינה כוון למד כלכלה ובמאי 1955 עבר את הבחינות בהצלחה.

עיסוקים במרוקו : עבד כמורה לצרפתית ב"אם הבנים" ובתקופה קצרה גם בישיבת "בית דוד", כיהן כמזכיר גזבר ומנהל חשבונות של הקהילה, כיהן כחבר ועד הקהילה וכסגן יו"ר הוועד במקביל לכהונתו של רבי דוד עובדיה כרב העיר, מורה למאות תלמידים באליאנס, עבד במשרד האוצר בעיר מקנס וברבט כמפקח על דוחות הכספיים של חברות הביטוח.

פעילות בוועדות הקהילה : בחברת ביקור חולים, ביקורי חולים בבתיהם העסקת אח ומילדת מוסמכת והבאת רופא לבית החולה. הפעלת בית מרקחת עם מלאי תרופות הסעת חולים לבית החולים בפאס. היה איש קשר עם מוסדות יהודים עולמיים כמו אוצר התורה, ג'וינט אמריקה, ובוועדה שהכינה את ההשתתפות בקונגרס העולמי בארה"ב בו השתתפו שני נציגים ממרוקו. היה חבר בוועדת העלייה לישראל. בנובמבר 1987 קיבל את אות הוקרה מההסתדרות  הציונית העולמית. היה חבר בוועד החגיגות בעיר, כיהן כיו"ר ועד אגודת בוגרי אליאנס שהפעילה מועדון חברים.

שמעון נישא ל-סיטי-רות לבית חמו ב- כ"ו חשון תש"ז 20/11/1946 ונולדו להם 3 ילדים : יצחק, עמרם וציון.

באוגוסט 1951 עזב את צפרו למקנס ואח"כ לרבט. ברבט ארח מבקרים מצפרו וגם הוא נסע הרבה פעמים לצפרו ועסק בבירורים והשכנת שלום בקהילה.

להמשיך לקרוא "שמעון אפרתי -אפריאט ז"ל"

אלישע בן זכרי ז"ל

נולד בצפרו ב- 19/5/1929 לחנה ורפאל בן זכרי.

נקרא על שם הסבא רבה, רבי אלישע אפריאט זצ"ל. סבתו תמו, היא בתו של רבי אלישע אפריאט "קדיש דרבנן" שנישאה לר' יהושע בן זכרי.

אחותו של אלישע חסיבה נישאה לר' מאיר כהן חזן ומיקירי בית הכנסת קהילת צפרו באשדוד.

למד מגיל 3 בתלמוד תורה ב"אם הבנים". המשיך לימודיו בבית ספר אליאנס ולאחר מכן למד בבית ספר על יסודי בעיר פס במגמת חקלאות.

היה חבר בתנועת "הבונים" בספרו, במסגרתה השתתף בשנת 1950, בסמינר בנושא תורת הסוציאליזם, חצי שנה בצרפת בטירה בעיירה שליד מרסיי וחצי שנה בישראל בקיבוץ נצר סירני כדי להכשירם כגרעין-קבוצת חלוצים לעליה לארץ.

כשחזר מהארץ לצפרו מונה להדריך נערים בתנועת הבונים ואז ארע אסון השיטפון-אלחמלה. בתמיכת הג'וינט הקימו מחנה מעבר לילדי המשפחות שבתיהם נהרסו בשיטפון.

ב- 4/9/1952 עלה ללא הסכמת הוריו לישראל, דרך קזבלנקה, מרסיי ובאניית " חיפה" לחיפה. מחיפה נקלט בקיבוץ צאלים ועבד בחקלאות על פי הכשרתו. בקיבוץ ביצע תפקידים כחצרן, רפתן, נהג, והכי אהב כרועה צאן.

כשעזב את הקיבוץ עבד בחוות צאן פרטיות חווה הידועה כיום כחוות אריק שרון ובחוות "גולדברג" ו"מיגדה", כמחסנאי במחנה נתן וכפקיד בסוכנות היהודית.

להמשיך לקרוא "אלישע בן זכרי ז"ל"

ברכת המימונה בעברית ובמוגרבית

בס"ד

הכין והביא לפרסום : דוד אפרתי – אפריאט

התרגום למוגרבית בעזרת הרב יצחק בניזרי זצ"ל , חמי אברהם סבח הי"ו וד"ר משה כהן הי"ו

כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך (פרק ג' פסוק ב')

מחית טולאן ל-עמר וסנין לחיא ולעאפיא יזידו אילך

כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים (פרק ט' פסוק י"א)

מעאי יכתרו אייאמך ויזידו אילך סנין לחיא

אורך ימים בימינה בשמאולה עושר וכבוד (פרק ג' פסוק ט"ז)

טולאן ל-עמר פליימין דיילהא ופליאסאר לע'נא ולכבוד

ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם (פרק ג' פסוק ד')

וכון מליח מעא עקל מליח בעין אללה ובנאדם

גול אל אדוני מעשיך ויכונו מחשבותיך (פרק ט"ז פסוק ג')

כרכב אלא אללה עמאלך ויתרתבו תכ'מאמך

וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרוצו (פרק ג' פסוק ז')

ויתעמרו מכ'אזנך ב-זראע וסראב מעאצרך יפיצ'ו

להמשיך לקרוא "ברכת המימונה בעברית ובמוגרבית"

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: