חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

קטגוריה

אלי טובלי

ר' אליהו טובלי ז"ל (1961-1866)

נולד בצפרו , נישא לאסתר לבית מויאל ע"ה

הביאו לעולם ארבעה ילדים ע"פ הסדר הבא : אהרון, שמחה ,רבקה ומשה טובלי ע"ה .

היה צנוע , עניו וירא אלוקים אשר חינך את ילדיו ליראת שמיים גדולה

היה סנדלר והתפרנס בדוחק והיה תמיד שמח בחלקו

במעגל החיים חי בעיקר בצל התורה הקדושה , שקוע במסירות גדולה בעיקר בלימוד הזוהר הקדוש ותפילה

בעת חיפוש מידע על ר' אליהו , נמצא תיעוד שמו במכתב של שליחי דרבנן משנת 1936 יחד עם קהילה מכובדים אחרים אשר שימשו אכסניה כאשר אלו באו להתארח בצפרו , בפעילותם באיסוף תרומות לקהילה היהודית שחיה אז בארץ ישראל ולבניין הארץ ( ספרו של רבי דוד עובדיה , הקהילה והשדרי"ם , עמוד ש"ח )

נפטר בכ"א בסיוון התשכ"א , קבור בצפרו מרוקו לצד אבותיו הקדושים

יהיה זכרו ברוך

 

כנס ילידי ספרו – תיעוד וידאו באדיבות מרכז דהן וברית יוצאי מרוקו

 

 

 

רשמים – כנס ילידי ספרו ובני משפחותיהם

"יהודי צפרו, קהילה פיזית שלמרות שכבר אינה קיימת קיום פיזי בעיר צפרו שבמרוקו, הנה היא כאן בישראל מתאחדת מחדש בכנס ועושה לביתה ומורשתה. קהילה לפני שהיא מבוססת מקום, היא מבוססת אנשים"

ציטוט מדבריה של עינת לוי מפוסט בעמוד הפייסבוק בניהולה "Morocco – מרוקו – المغرب"
בחרתי לפתוח בציטוט הזה כי הוא מדויק ומטיב לתאר את היהלום של קהילת צפרו – האנשים המיוחדים, המוכשרים שהתאחדו לקהילה אדירה מאז ומעולם ועד היום .
תודה לכל ילידי צפרו ובני משפחותיהם שהגיעו מכל הארץ , מאילת ועד נהריה , כל הכבוד !!
תודה לאוניברסיטת בר אילן , לברית יוצאי מרוקו ומרכז דהאן שפרסו חסותם ובכך הביאו אל הפועל משאלת לב אל המעשה בדמות הכנס המופלא .
תודה ליו"ר ברית יוצאי מרוקו ומרכז דהאן , ד"ר שמעון אוחיון, אשר איתגר והגיש חנוכיה למר דוד אפרתי והאחרון הדליק את כל נרותיה בדמות הערב המרגש לו צמאו רבים.
דוד ריכז והקים צוות היגוי ספרוואי מקורי שמנה את החברים הבאים: פרופ' דויד פסיג, שמואל סיסו, דינה לוין גבאי, רו"ח עוזי אפרת, אלי בן חורין ואנוכי
הצוות הנ"ל התכנס מדי חודש לעיתים יותר מפעם אחת, לישיבות בניה , סיעור מוחות ויצירה, תכנון, תוכן ותוכנית.

יגעת ומצאת? תאמין .

להלן סיפור הכנס בנקודות :
  • כ- 400 בני קהילת צפרו ואורחים מכל הארץ , האולם והלובי היו גדושים עד אפס מקום ( כרטיסי כנס אזלו חודש לפני האירוע , נוצרה רשימת המתנה של למעלה מ- 100 אנשים )
  • ראש העיר אשדוד , ד"ר יחיאל לסרי , התרגש ששמע על הכנס , למרות שנבצר ממנו לקחת חלק , מיד התייצב לסייע ותרם שני אוטובוסים להסעת בני קהילת צפרו תושבי אשדוד.
  • בתחילה כולם התכנסו בלובי האולם אשר היווה מקום מפגש בין חברים מילדות בצפרו , מפגש בין משפחות , נרשמה התרגשות רבה.
  • באולם המרכזי הוצגו בתפארה ספרים שעוסקים בסיפורים על ספרו , רבניה ותרבותה
  • כמו כן במקום פעלה עמדה של פרוייקט התיעוד הבינ"ל "הדור הזה " – סרקו תמונות ומידע היסטורי למנוף תיעוד הקהילה ברשת האינטרנט
  • בפתיח האירוע וגם בהפסקה הוגש כיבוד עשיר
  • בשעה 16:30 החלה הפעילות באולם המרכזי , דברי ברכה של ד"ר שמעון אוחיון , מנכ"ל אוניברסיטת בר אילן ושל הגב' דינה לווין גבאי.
  • לאחריהם עלו המרצים והדוברים , פרופ' דוד פסיג , פרופ' נועם סטילמן , פרופ' גבריאל בן שמחון , פרופ' יצחק מלר ורעייתו דניאלה, ד"ר פאני הירשברגר כהן וסיכם מר דוד אפרתי .
  • – כל התכנים על הבמה עסקו 100% בצפרו , כל התכנים היו ברמה אקדמית , מטובלת בהומור בשפת אבותינו המוגרבית. ולא נשכח את האומן חיים אוליאל אשר ריגש את כולנו בשירתו.
מסקנות ראשוניות מהכנס :
  • גם אולם של 1,000 מקומות הוא היה מתמלא בקלות
  • לא מספיק כמה שעות אחר הצהרים , הכנס הבא צריך להיות יום עיון וכינוס משעות הבוקר ועד הערב
  • העושר האנושי, התרבותי של קהילת צפרו יכול לספק תוכן לעשרות כנסים לשנים הבאות
  • ב"ה ובלי נדר יש כאן פוטנצאל אדיר למסורת רב שנתית
  • הרשמים והפידבק המיידי של באי הכנס חיובי מאוד
בקרוב מאוד אפיץ כאן תיעוד וידאו מלא מהכנס
בברכה ובאהבה ,
אלי טובלי

קריאת מגילת אסתר בנוסח קהילת צפרו מאת ר' מאיר לוטטי היו'

בס"ד

חג פורים שמח !!

קריאת מגילת אסתר בבית הכנסת קהילת צפרו באשדוד .

הוקלט לתועלת הציבור ע"י שוקי אטיאס, תמונות צולמו ע"י שלמה לוטטי ונערך למצגת ע"י אלי טובלי

להלן סרטון ותמונות :

להמשיך לקרוא "קריאת מגילת אסתר בנוסח קהילת צפרו מאת ר' מאיר לוטטי היו'"

מפיוטי הרמ"א, אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה – בביצוע של הרב יוסף עזרן זצ"ל

בס"ד

פיוט מרגש לרגל הילולת הרמ"א שמתקיימת הערב בבית הכנסת של קהילת צפרו באשדוד וברחבי הארץ .

יהי זכרו של הצדיק ברוך וזכותו תגן על כל עם ישראל , אמן .


אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה יַעֲשֶׂה לְמַעַן בְּרִיתוֹ

אָרַךְ הַגָּלוּת וּבְרָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי לַעַג הַשַּׁאֲנַנִּים

נָקָם יָשִׁיב לְכָל עוֹשֵׂה רִשְׁעָה פִּי שְׁנַיִם יֹאבְדוּ יִכָּרְתוּ

תִּרְדּוֹף וְתַשִּׂיגֵם חֶרֶב רָעָה לַטֶּבַח נְתוּנִים נְתוּנִים

יְעוֹדֵד עֵדָה נָפְלָה וְשָׁקְעָה חֶלְקוֹ וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ

חֶרֶב אוֹיֵב עַד צַוָּאר הִגִּיעָה לִטְרוֹף טֶרֶף חִצָּיו שְׁנוּנִים

להמשיך לקרוא "מפיוטי הרמ"א, אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה – בביצוע של הרב יוסף עזרן זצ"ל"

כמה יהודים חיו בצפרו לאורך השנים ?

בס"ד

את התשובה המוסמכת ביותר לשאלה הנ"ל מצאתי בספרו של ההיסטוריון , יליד אלג'ריה , פרופ' נתן אנדרה שוראקי ,  "קורות היהודים בצפון אפריקה" אשר יצא לאור בתל אביב , הוצאת עם עובד בשנת 1975.

לחצו כאן כדי להגיע לעמוד ויקיפדיה של המחבר 

שנה צפרו פאס קזבלנקה
1904 2,500 10,000 5,000
1931 4,046 7,825 19,960
1947 5,757 14,140 64,990
1960 3,118 8,372 72,112

המידע הנ"ל נאסף ממפקדי אוכלוסין רשמיים , ייתכן שבין השנים מס' התושבים היהודיים היה שונה אבל זה התיעוד המסודר היחיד שיש ברשותי. חשוב לי להדגיש כי מסיפורי זקני הקהילה דובר על כ- 8,000 יהודים שהיו בצפרו בשנת 1940 אשר היוו כ- 50% מכלל התושבים.

בין השנים 1904 ל- 1947 , גידול באוכלוסיה , התחזקות מעמדה של קהילת צפרו למרות שגלי העליה החלו כבר ב- 1920 (עליית הנגיד צבע ) . מיד לאחר הכרזת מדינת ישראל החלו רבים לעלות לארץ , בשנת 1960 אוכלוסיית יהודי העיר נחתכה בחצי , ידוע גם שלאחר מכן, בשנים 1961-1963 עלו משפחות רבות לארץ .

נתון מעניין הוא התיעוד המספרי של קזבלנקה, ההתעצמות והגידול באוכלוסיית היהודים , ההסבר הידוע, עובדת היותה עיר נמל מרכזית אליה התנקזו כל יהודי מרוקו בדרכם לארץ ישראל .

התיעוד האחרון של יהדות צפרו , סגירת שערי חיי הקהילה היהודית , נובמבר 1972 בעת עליית משפחתנו לארץ  , בסרט הארץ המובטחת של דוד אסולין משנת 1997 , סיפר ר' משה טובלי על קבורת קודש לספרי התפילה התפילין ושאר דברי הקודש

באתר זה פורסמו תמונות קברים אשר צולמו בנובמבר 1972 ע"י משה טובלי , רגע לפני העזיבה של צפרו ( למעבר לתמונות לחץ כאן )  , ומצ"ב תעודת עולה של אבי בה מופיע תאריך הקליטה בארץ .

נולדתי בצפרו ביום שבת פרשת שופטים, ב' אלול ה'תשל"ב – ימות המשיח,  ב- 12 אוגוסט 1972 , נימולתי ע"י הרב הראשי למרוקו , רבי ידידיה מונסונגו זצ"ל אשר בא במיוחד לעיר להתארח בשבת ברית המילה שלי . באותם הימים כל מוסדות העיר היו סגורים ומפתחותיהם היו בידי אבי ע"ה . התינוק היהודי האחרון שנולד בצפרו זה אני ! ( …לפחות עד שמישהו אחר יוכיח אחרת ).

נפלה בחלקי הזכות להעלות את זכרו רבי ידידיה מונסונגו זצ"ל , רבה הראשי של מרוקו , אישיות רבנית אדירה שהיה בעל תפקיד מכריע בסיפור העלייה לארץ ישראל, הוא היה הגורם המקשר בין ישראל ויהודי התפוצות לבין בית המלוכה המרוקאי ולמלך מרוקו חסן השני. הקשרים שטווה עמדו לזכות היחס החם של בית המלוכה ליהודי מרוקו , לקשר הפוליטי בין המדינות בהיעדר יחסים דיפלומטים רשמיים ועוד סיפורי גבורה שטובה ועדיפה השתיקה . רבי ידידיה זצ"ל נתבש"מ ביום חמישי פרשת שופטים, ד' אלול ה'תשנ"ד – ימות המשיח , ב- 11 לאוגוסט 1994 ונטמן בבית העלמין של פאס במרוקו בצמוד לענקים התורה רבני משפחת אבן דנן זצ"ל . יהיה זכרו ברוך וזכותו תגן בעדנו .

רבי ידידה מונסונגו זצ"ל עם המלך חסן השני
רבי ידידה מונסונגו זצ"ל עם המלך חסן השני

בין יום הולדתי ליום פטירתו רבי ידידיה זצ"ל אומנם מגשרים 22 שנים, אך מצוינים באותו שבוע של פרשת שופטים – ימות משיח עם סמיכות מצמררת בתאריך העברי וגם בתאריך הלועזי , מעידה על כך שאין מקריות , הכול בידי הבורא ואני נקראתי למשימה לסגירת מעגל .

בברכת בשורות טובות  ,

אלי טובלי

נ.ב.

אשמח אם בני הקהילה יוסיפו מידע על נתונים אלו בתגובות .

 

 

10 עובדות על אתר קהילת צפרו , להלן נתוני ביניים…

בס"ד

מאת : אלי טובלי

חלק ממשימות העל של אתר קהילת צפרו הוא איסוף ותיעוד היסטורי . כדי לדעת היכן אנו עומדים ביחס למשימות , אפרסם מפעם לפעם מידע סטטיסטי על נתוני האתר אשר מהם ניתן להפיק תובנות למכביר, להלן המידע:

  1. האתר עלה לאוויר לראשונה ב- 17 לדצמבר 2016
  2. נבנו באתר 18 עמודים מלאים בתוכן
  3. פורסמו 62 פוסטים  ועוד 18 פוסטים כבר מתוזמנים לעתיד הקרוב
  4. בעמוד הזיכרון מתועדים 700 מבני צפרו שנפטרו  ול-25 מהם הוכן עמוד הנצחה, סיפור חיים מפורט
  5. עד כה ביקרו באתר 1,050 מבקרים אשר צפו ב- 8,500 עמודים , 8 עמודים למבקר !!
  6.  רוב מבקרי האתר מגיעים מישראל , אבל ישנם לא מעט מבקרים מארה"ב , קנדה , צרפת , מרוקו ועוד ( ראו תרשים ) להמשיך לקרוא "10 עובדות על אתר קהילת צפרו , להלן נתוני ביניים…"

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: