חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

קטגוריה

אזכרות השבוע

רחל חרוש לבית אביטבול ז"ל

נלב"ע ג' אלול תשל"ח (1904-1978)

נולדה בצפרו לר' אליהו אביטבול ולרבקה לבית אלקסלסי עליהם השלום. אחות לאסתר אלבז, רינה זיני, משה אביטבול, מלכה נחמני, שמחה דהאן ואליעזר אביטבול. אביה ר' אליהו ע"ה נישא בשנית ולה אחיות למחצה בשם חנה ויעל.

נישאה לדוד חרוש ז"ל והביאו לעולם שמונה ילדים, להלן שמות ילדיהם : מזל אוליאל, גרציה ימין אלפסי, מרים בלילתי, אהרון בן הרוש, רבקה גוזלן, עליזה פינטו, שושנה נדב אטיאס ובנימין חרוש.

עוד במרוקו היכה הגורל ותאונת בעלה אשר מנעה ממנו לשוב לעבודה לפרנסת המשפחה, אילצה אותה להחליפו ולדאוג לפרנסת המשפחה. בעוד היא מסתמכת על ילדיה הבגירים אהרון וגרציה אשר סייעו בשמירה וגידול האחים הקטנים, נדדה בין הכפרים ועסקה בתפירת בגדים, עיסוקה זה ומסירותה לפרנסת המשפחה אילצו אותה להיעדר שבועות מהבית. 

דוד חרוש עליו השלום
דוד חרוש עליו השלום

בשנת 1952 עלתה לארץ עם משפחתה אשר בתחילה התיישבו במעברה שמרון שהקימו בצומת נהלל, לימים העבירו את התושבים לישוב החדש , מגדל העמק.

בתחילה פתחה חנות ירקות ופירות אך לא עמדה בעומס הפיזי של עבודה זו ולאחר זמן קצר סגרה את החנות. 

עליית המשפחה לארץ ישראל, נזקפה לזכות בתה עליזה אשר הקדימה בשנתיים את עלייתה לפני המשפחה, עזבה את לימודיה , יצאה לעבוד , חסכה פרוטה לפרוטה ושילמה על משפחתה כדי שתעלה לארץ ישראל . 

בו בזמן שהממשלה דאז החליטה שהעולים ממרוקו ישלמו בעצמם על עלייתם לארץ המובטחת. זו הייתה איוולת, עוול שאין לו אח ורע, עולים , יהודים, חסרי כל , כאלו שלא שפר מזלם נאלצו לעמוד מול חוסר צדק ואל אתגר הקיום בעת שבערה בהם הציונות ואהבת הארץ.

הובאה למנוחות ונקבע מקום מנוחתה בבית העלמין של מגדל העמק 

יהי זכרה ברוך 

נכתב ע"י בנה בנימין חרוש 

הרה"ג חיים אליהו אברהם שיטרית זצ"ל

נתבש"מ ז' אלול תשי"ב ( 1901)

מורה צדק מצפרו, הוא היה חכם תלמודי ודעתו רחבה . הניח אחריו כמה פס"ד שעדיין המה בכי יד זרעו וחתום בפס"ד מחכמי המערב .

על קברו בצפרו רשום : כאן נטמן אדון התורה "אור הנר הקדוש" ( בוצינא דנהורא ) , מרביץ תורה , עטרת השקדנים , דעסיק באורייתא תדירא , לילות כימים , היינו צדיק עובד אל רם …. מתנהג בחסידות , ענוותן ושומר עיניים … הרב המופלא , כבוד מורנו ורבנו הרב .

קברו של רבי חיים אליהו אברהם שיטרית זצ
קברו של רבי חיים אליהו אברהם שיטרית זצ"ל

מאחר ואין לנו את איור פניו, צירפנו את דוגמת חתימתו כפי שתועדה בספרו של רבי דוד עובדיה זצ"ל – קהילת צפרו כרך ראשון .

אשמח אם יודעי דבר ומקור יוסיפו ידיעתם אודות הרב הגאון בתגובות בפוסט זה

יהי זכרו ברוך וזכותו תגן על כולנו

הגאון רבי ישועה שמעון חיים עובדיה זצ"ל

נתבש"מ בו' אלול תשי"ב ( 1872-1952)

רבי ישועה שמעון חיים נולד בכ"ז באייר תרל"ב לאביו רבי מסעוד זצ"ל ונימול על ידי רבינו הרמ"א. בצעירותו למד ש"ס ופוסקים מתוך מסירות נפש והתנהג בחסידות עם קונו. נשא אשה בגיל י"ח. אחרי נישואיו למד בהתמדה עצומה, קם בכל לילה שלוש שעות לפני עלות השחר ולמד בלי הפסק עד מאוחר בלילה, כאשר אביו רבי מסעוד מדריך אותו ומכווין את עלייתו בתורה בכל תחומיה בנגלה ובנסתר בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ.

פעם כאשר תקפה אותו מחלה קשה, שכב כשלשה שבועות מחוסר הכרה. חכמי העיר ובראשם הגאון רבי אלישע אפריאט זצ"ל עשו לו שינוי השם והוסיפו לשמו את השם "ישועה", ומיד כשקראו השם ישועה הוא התעורר מתרדמתו וסיפר שהמלה הראשונה ששמע הייתה "ישועה".

רבי ישמ"ח עובדיה נתבש"מ בו' אלול תשי"ב, זקן ושבע ימים שבע פעלים לביסוס לימוד התורה, תקנות והנהגות הקהילה, דרושים ארגון חברות וכתיבת ספרים אשר המפורסם שבהם הוא "תורה וחיים" המכיל בקרבו קונטרס אמונת חכמים, חידושי תורה על תורה שבכתב ותורה שבע"פ, דרושים, פסקים וכתבים, פיוטים וקינות. כמו כן הספר "ישמ"ח לבב" – חידושים על הש"ס.

את תפקידו מילא אחרון רבני צפרו – בנו הגאון רבי דוד עובדיה זצ"ל. רבי דוד נולד בצפרו באייר תרע"ח. בהיותו
בגיל ל"ד עם פטירתו של אביו, ישב על כסאו ברבנות העיר ואף קודם לכן כבר עמד לימין אביו בהנהגת העיר עם זקנתו ומצב בריאותו הרופף של אביו זצ"ל.

מידע נוסף אודות הרה"ג ישמח עובדיה באתר החכם היומי > למעבר לחצו כאן

חתימתו רבי ישמ
חתימתו רבי ישמ"ח עובדיה זצ"ל

עמוד הנצחה חדש : אליהו בלילתי ז"ל

נלב"ע כ"א בשבט תשע"ט (1934-2019)

אליהו נולד בד' אדר תרצ"ד, בעיר ספרו לאבא וסוליקה בלילתי ז"ל. אח קטן ל-4 בנות – בילדה ז"ל , עזיזה, מסעודה ורבקה. מיד לאחר לידתו אמו נפטרה, גדל בצל אחיותיו השכנים ודודה סולטנה אשר מילאו את תפקיד האם. אביו אבא בלילתי ז"ל נישא שוב ומנישואים אלו נולדו אחות בשם גאולה ואח בשם ישראל.

אליהו ז"ל למד בבית הספר "אם הבנים" והשתייך לתנועת הנוער "הבונים" שם היה הכינוי שלו "עין גנים". בשנת 1951 עלה לישראל באנייה נגבה בסיוע הסוכנות היהודית עם 20 נערים נוספים במסווה של קבוצת נוער הנוסעת ללמוד בצרפת. בארץ נקלט אליהו במחנה עתלית ומשם הועבר לקיבוץ כפר גלעדי שם שהה מספר חודשים עד לגיוסו לצבא לחטיבת גבעתי. אחרי השחרור גר תקופה קצרה בחיפה ואחריה התחיל לעבוד במפעל הנעליים בקיבוץ נאות מרדכי ושם אף התגורר.

בשנת 1956 הכיר את רחל לבית אבוטבול שעלתה לישראל מספרו ובשנת 1957 נישאו בעיר יבנה. בשנת 1958 נולדה שולמית (שולי) ובשנת 1959 עברו אליהו ורחל להתגורר בקרית שמונה. בהמשך נולדו אבי (1962) ומאיר (1969).

אליהו ע"ה עבד שנים רבות במפעל הנעליים של קיבוץ נאות מרדכי, התחיל כפועל ייצור מן המניין וסיים כמנהל העבודה. בהמשך עבר לעבוד במשביר לצרכן בקרית שמונה כמנהל מחלקת נעליים. בשנת 1983 עזב אליהו עם המשפחה את קריית שמונה, עברו להתגורר בעיר רחובות, עבד בסניף המשביר בתל אביב ובהמשך ברחובות כסגן מנהל הסניף עד לפרישתו לגמלאות.

במהלך חייו דאג להעשיר את עצמו ולהרחיב ידיעותיו, ללמוד בקורסים שונים כמו הנהלת חשבונות והכשרת ועדי עובדים ולהיות פעיל בתחומים כמו: פעילי שכונות , פעילים צעירים בהסתדרות.

ולצד כל אלו הקפיד כל השנים להתנדב ולעזור בתחומים רבים. בקרית שמונה עזר בקליטת עולים חדשים שהגיעו ממרוקו והתנדב שנים רבות במשמר האזרחי. ברחובות התנדב בביטוח הלאומי בסיוע לקשישים ובבית החולים קפלן במחלקות עיניים וכירורגית. על פועלו כמתנדב זכה בתעודות הוקרה רבות.

אליהו ע"ה היה ידוע, עוד משחר נעוריו, בכישרונו לספר סיפורים ובבגרותו הפליא בכתיבת שירים, סיפורים וברכות מיוחדות ומופלאות לבני המשפחה הגרעינית – אשתו, ילדיו, נכדיו והנינים אותם אהב אהבת נפש וכן למשפחה המורחבת ולחבריו. באמצעות הברכות גולל את סיפור חייהם מתובל בהומור ובאהבה גדולה.

הוא היה אהוב על משפחתו הצרה והמורחבת. אחיותיו ואחיו היו יקרים לליבו והוא שמר על קשר קרוב ואוהב איתם ועם ילדיהם עד יומו האחרון.

אליהו נפרד מאיתנו ביום 27.1.2019 – כ"א בשבט תשע"ט ונטמן בעיר רחובות.

יהי זכרו ברוך לעד  

נכתב והועבר לפרסום ע"י שולמית בללתי כהן .

קברו של אליהו בלילתי ז"ל
קברו של אליהו בלילתי ז"ל

לזכרה של מרת חנה רובידא אביטבול בת למשפחת זֶקְרִי זצ"ל

התבשמה ב- ד' באלול תשמ"ב

 

"אִם יִהְיוּ כָּל-הַיַמִּים דְּיֹו וַאֲגַמִּים קֻלְמֹוסִין"

בהיותי צעיר לימים בבית אימא יקירתי, נהגה תמיד ללחוש לי בְּרַכּוּת אימהית את המילים הבאים:

"אם כל מי הים שבעולם ייהפכו לדיו, ואם כל העצים שבעולם ייהפבו לעֵטִים,

ואם השמים והארץ ייהפכו לנייר, אינני יכולה להביע או להגדיר את אהבתי אליך,

בני יקיר לבּי, אי אפשר לי לומר לך את אהבתי במילים"

משפחת אביטבול בצפרו , משה עמרם , חנה רובידה , רפאל ושמואל

דרכה המיוחדת של אימא ואהבת המשפחה שלה הִרְשִימוּ אותי עמוקות והשפיעו עלי הרבה מברכת אהבתה. מאז ומתמיד אינני יכול להגביל את כוח האהבה או להביעו במילים, אבל לחיות את האהבה הזאת ולהביע את כוחה תמיד מעבר ליכולתי או להעיז להגדירה.

לעולם לא אשכח את צורת ההבעה של אימא והשפעת אהבתה הרוחנית עלי לא הייתי מוּדּע אז עד כמה המילים של אימא היו כה מושרשים עמוק בתרבות שלנו. מאוחר יותר גליתי את המקור של צורת הבעתה בעיונים שלי בשיר השירים רבה, וגם ממקור אחר באקדמות שהיינו נוהגים לשיר בחג השבועות.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בֵּן-הֹורְקָנֹוס) אֹומֵר:  אִם יִהְיוּ כָּל-הַיַמִּים דְּיֹו וַאֲגַמִּים קֻלְמֹוסִין, וְשָׁמַיִם וָאָרֶץ מְגִלֹּות, וְכָל בְּנֵי הָאָדָם לַבְלַרִין, אֵין מַסְפִּיקִין לִכְתֹב דִּבְרֵי תֹורָה שֶׁלָמַדְתִּי, וְלֹא חִסַּרְתִּיהָ אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁמַּטְבִּיל זַכְרוּת שֶׁל מִכְחֹול בַּיָּם. שיר השירים רבא א (ג) (א).

בקראי את מאמרו של רבי אליעזר נשארתי המוּם וצמוד למקומי וזמני המוגבל. שמחתי בלבּי, עד כמה אימא היתה קשורה וידענית במורשתנו היהודית.

אימא היקרה חנה רובידא, בת שמחה בת הרב אבא אלבאז זצ“ל, רב גדול ומורה צדק עשרות בשנים כדיין ופוסק בעירנו צפרו המהוללה. מצד אימא חנה רובידא הרחומה והאהובה למשפחת זקרי הברוכה ברבנים, סופרים, משוררים ומקובלים בעלי הלכה ושררה ואהובים על הציבור. אימא היקרה היתה מצאצאיה של משפחת אלבאז ממנה צמח וגדל הגאון המהולל המקובל והמשורר הידוע בספריו ושיריו הרמ"א רבי רפאל משה אלבאז זצוק"ל.  ממשפחת זקרי יצאו תלמידי חכמים גדולים ומקובלים בעלי חזון כמו בעל ספר החרדים רבי אליעזר אזכרי זצ“ל שהיה ממקורביו של האר“י, מהרח“ו רבי חיים וויטאל והרמ“ק רבי משה קורדובירו זצ“ל בצפת עיר המקובלים בזמנו.

הרה"ג אבא אלבז זצ"ל
סבא של מרת חנה רובידה ע"ה , הרה"ג אבא אלבז זצ"ל

בדורנו הנבוך, המבוּלבל והמקולקל בו אנו חיים היום, אני מרגיש נחיצות פנימית ורוחנית מיוחדת, לומר גם אני ולהצהיר את ההד המיוחד של המילים המופלאות ששמעתי מפי אימא בילדותי במרוקו.

אם כל מי הים שבכל הימִּים בעולם כולו ייהפכו לדיו, וכל העצים לעטים, וכל השמים והארץ לנייר, גם אני לא יכול לומר או להביע בשום פנים ואופן את עיקר עומק נשמתי, וייחודו יתברך האדיר והנאור. ואינני מתייהר אפילו להבין את עומק החיים והמסתורין של הבריאה, דבר אחד למדתי, שכל מחשבותי ומעשי כולם מכוונים להשיג את ייחודו יתברך ולהתקרב אל האור העליון הנותן לנו הוויה טובה ומטיבה, ולהשתוות אל אורו הגדול להיות גם אני הקטן טוב ומטיב במעשי ובמחשבותי תמיד כדי לעשות את רצונו יתברך תמיד.

בַּקָּשָתי שתמיד אני מכוון את עבודתי הרוחנית תמיד סובבת סביב תפילתי החרישית בדממה קדושה:

 

יהי רצון מלפניך אדוני אלוהי ואלוהי אבותי, אנא אלי שמרני וחזּק את רוחי ונשמתי,

להיות תמיד שפוּי בלבּי ובהוויתי בתוך טירוף הדעת של העולם הזה הבלתי מאוּזן כביכול.

אנא אהובי, בוראי ויקיר לבּי, תן בלבּי חוזק ואומץ רוח לעשות רצונך בלבב שלם,

בהצנע לכת והשתוקקות טהורה להדּבּק בבורא, ולהדריכני תמיד בדרכך הטובה

בכל מחשבותי ומעשי.

אני מאמין באמונה שלמה בעוצמת הגבורה וההשפעה של האור העליון,

כדי להשתמש ברצונך הטוב והמטיב לטובת כל הבריאה כולה.

אָנָּא רִבּוֹנֹו וּמַלְכֹּו שֶל עֹולָם הַשְׁגָּח עֲלַן בְּעֵינָא פְּקִיחָא.

הַשְׁגִּיחַ עֲלֵינוּ בְּעַיִּן פְּקוּחָה, וְהַדְרִיכֵנוּ תָמִיד לִהְיֹות בְּרִיאִים וּשְלֵמִים לְפָנֶיךָ

וְשֶנִמְצָא חֵן בְעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתַלְמוּד תֹורָתֶךָ,

לְשֵם יִחוּד קוּדְשָא בְּרִיך הוּא וּשְכֵינְתֵיהּ. אָמֵן כֵן יְהִי רָצֹון.

 

תודתי העמוקה לָךְ אימא חנּה, יקירתי ורחומתי, שהענקת לי מטוּבֵך ויופיֵך הרוחני בהיותי נֶטָע רך ותמים. זכותֵך וזכוּת אבותינו ואמהותינו תעמוד לי תמיד בדרכי העולם הזה ובכל העולמות.

יהי זִכְרֵךְ ברוּך לעולמים. אמן.

בּנֵך אוהבך, שמואל.

 

בסתר המדרגה                                          5                           ע"ה שמואל בן-אור אביטל הי"ו

 

אברהם כהן ז"ל

בס"ד

נלב"ע יז' באב תשע"ג ( 1929-2013)

בנם של שמעון ואסתר כהן ע"ה , אשר עברו להתגורר בצפרו בשנת 1934 , יחד עם אחיו ואחיותיו , זוהרה ז"ל , שלמה ז"ל, מרדכי, וכליפה היו"ר.

בשנת 1952 נישא במרוקו לשרה דבורה לבית חמו, אשר עמה הביא לעולם 8 ילדים , 4 נולדו בצפרו מרוקו והם : שמעון , יצחק , אבנר , ואלי אשר עלו עימם לארץ בשנת 1962 וקבעו ביתם בבאר שבע. ו- 4 ילדיהם שנולדו בארץ הם : חיים , רפי , אסתר ונתן. בארץ עבד בתחילה בטקסטיל ובניין אך רוב שנותיו בארץ עבד בתעשייה הביטחונית כאזרח עובד צהל עד לפרישתו לפנסיה.

חיבורים משפחתיים :

אחיו הגדול שלמה כהן ז"ל היה נשוי לרחמה אחותו של רבי יונתן הלוי ע"ה , ביתו של רבי יונתן הלוי נשואה לרבי מיכאל ממן , בנו של הרב הגאון והצדיק , רבי יהושוע ממן אשר נתבש"מ לאחרונה

בשנת 2013 בהיותו בן 84 הלך לעולמו ונקבע מקום מנוחתו בבית העלמין באר שבע

יהיה זכרו ברוך

המידע נתקבל מבנו חיים כהן – באר שבע

 

דבורה שרה כהן לבית חמו
דבורה שרה כהן לבית חמו

ר' משה טובלי זצ"ל

 נתבש"מ בט"ו באב תשס"ט ( 1918 – 2009 )

נולד בעיר צפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה (אסתר לבית מויאל), אח לאהרון, שמחה ורבקה טובלי. משפחה צנועה ויראת שמיים , אביו היה סנדלר ואמו עקרת בית. מילדותו ינק את יראת השמיים ומאז היה מוקיר רבנן . בגיל 7, בצל אביו, היה עובר במלאח של צפרו ומעיר בשעת הליל את בני הקהילה לסליחות.

משחר נעוריו היה פעיל במוסדות הקהילה וחייו סבבו סביב בתי הכנסת וישיבות הקהילה, תלמידם ומשרתם בכבוד של גדולי רבני צפרו וחסיד נלהב ונאמן של רבינו רפאל משה אלבז זצוק"ל.

 

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94-2
ר' משה על קברו של הרמ"א זצוק"ל 1998

באמצע שנות השלושים לחייו נשא לאישה את רבקה טובלי (לבית כהן ) והביא עשרה ילדים לעולם . שמונה בנות ושני בנים ע"פ הסדר הבא : אסתר, רחל , קמילה , רימונד , יפה , אורלי , מרים , אליאן , אליהו ושי .

הוא אהב בכל מאודו את העיר צפרו ונאחז בה גם כאשר הקהילה התמעטה ויהודי העיר עלו ארצה . בשנים האחרונות שלו בצפרו כאשר מוסדות הקהילה היהודית בעיר נסגרו זה אחר זה , לקח על עצמו את תפקידי הקהילה , משימות הצדקה והחסד. הוא היה חשמלאי במקצועו אבל בכל הקשור לרוח נשמה ודת, ראשון לכל מצווה , ידו בכל ויד כל בו.

בעיר צפרו טיפל בתחזוקת בתי הכנסת של הקהילה , בית הכנסת הגדול ואם הבנים ובית העלמין.  מספרים שלעתים היה מביא לעבודות תחזוקה גדולות בעלי מקצוע ערבים מקומיים בכדי לתקן את בית הכנסת ומאחר שלא היה לו כסף היה משלם באמצעות המעט שהיה לו ברכוש ובבגדים.

ר' משה זצ"ל היה מזכה הרבים ועל כך סיפורים רבים .בערבי שישי לפני שהיה מגיע לביתו ומשפחתו , היה מבקר כמה זקנות עריריות ואלמנות ומברך על קידוש היין .

בחג סוכות , החג האהוב ביותר עליו , היה בונה סוכות גם עבור חולים ומבוגרים לפני שהיה בונה לעצמו ולמשפחתו, תמיד היה מכין לולבים , מעטר ומהדר עבור אנשים רבים לפני שדאג לעצמו .

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94
ר' משה טובלי 1998 – הושענא רבה ביה"כ קהילת צפרו באשדוד

להמשיך לקרוא "ר' משה טובלי זצ"ל"

שמואל אפריאט ז"ל

נולד בשנת 1938, בעיר ספרו שבמרוקו בן בכור ללאה ולרב הצדיק יצחק שמעון אפריאט, מחכמי הקהילה, עליהם השלום.

שמואל היה איש חינוך ועשיה חברתית ציבורית, גדל והתחנך על ערכים של יהדות, ציונות, אהבת הזולת, דאגה לקהילה ונדיבות.

עלה לארץ בשנת 1963 יחד עם זוהרה אשתו, הקימו את ביתם בעיר רמלה.

מתוך אידיאולוגיה ואמונה בחר לעבוד במערכת החינוך בארץ, היה מורה ומחנך בבתי ספר ברחובות, בקרית עקרון וברמלה.

דורות של תלמידים זוכרים את שמואל כמחנך אהוב, דמות ששימשה מודל, תלמידיו מספרים כי בזכות אישיותו נכנס לליבם והצליח להשפיע על דרכם ועתידם.

גם חבריו בצוות המורים וההנהלה מספרים על מנהיג כריזמטי, אדם שתוכו כברו, יושר וסבלנות היו נר לרגליו.

לאחר שנים רבות במערכת החינוך, שמואל נקרא להרחיב את פועלו החברתי- ציבורי ולהירתם להנהגת העיר רמלה.

בשנת 1973 נבחר לסגן וממלא מקום ראש העיר רמלה, באופן טבעי נמסרה לו האחריות על כל נושא החינוך בעיר.

בתקופת כהונתו שנמשכה למעלה מעשרים שנים, קידם את מערכת החינוך העירונית והוביל לחדשנות ושינוי במסגרות החינוך הפורמאליות והבלתי פורמאליות.

החינוך בעיר היה בראש מעייניו. ועל כן, במשך כל תקופת כהונתו כסגן ומ"מ ראש העיריה, הקפיד להיות הממונה על החינוך.

שמואל היה איש ציבור אשר מילא תפקידים רבים מעבר לתחום החינוך, היה גם חבר מועצת העירייה, יו"ר וועדת המשנה לתכנון ובניה, יו"ר נאמנות לקשיש, יו"ר האגודה לתרבות הדיור, חבר באיגוד ערים לחינוך ובאיגוד ערים לכיבוי אש וחבר המועצה הדתית.

בנוסף לכל אלה, התנדב והיה חבר פעיל גם באגודות אקי"ם, איל"ן והוועד למען העיוור.

שמואל שהיה בעל לב רחב וקשוב לציבור התושבים- היה ידוע כאיש ציבור שבכל שעה דלתו פתוחה לכל פונה.

ביום שני השבוע, ח' באב, 31.07.17 הלך לעולמו והובא למנוחות בבית העלמין של רמלה

יהיה זכרו ברוך ונשמתו צרורה בצרור החיים

פנחס מויאל ז"ל

 נלב"ע בח' באב ה'תרצ"ט (1875-1939)

איש תם וישר אוהב תורה ולומדיה , אח של אסתר מויאל, דודו של ר' משה טובלי עליהם השלום

נפטר לאחר יסורים קשים ונקבר לצד אבותיו הקדושים בצפרו

יהיה זכרו ברוך

מאחר ואין תיעוד לדמותו אנו מפרסמים את תמונת קברו

 

יצחק לוי ז"ל

נלב"ע ד' אב התשי"ח (1920-1958)

נולד בעיר ספרו בשנת תר"פ (1920), צעיר הבנים למכלוף לוי ולפרחה לבית עוליאל, אח למימון, רבקה, עזיזה, סולטנה, אברהם, ביידה ואסתר. אביו, "למקדאם כלאל" היה מראשי קהילת "ספרו", שימש ראש חברת אליהו הנביא וראש החברה קדישא, ועסק כל חיו בזיכוי הרבים, במתן בסתר ובעזרה לנזקקים.

הוא גדל כבן לאחת המשפחות המכובדות בעיר "ספרו" והיה גבר נאה, בעל קסם אישי נדיר, תבונה וחוכמת חיים.    הופעתו הקרינה אצילות סגנון ויוקרה, בטחון עצמי ושקט נפשי והוא נודע כבעל חוש צדק מפותח, דעות ליברליות שהקדימו את זמנם, חוש הומור, שמחת חיים ואהבת חיים.

בתכונותיו ובאישיותו המיוחדים הוא גילם דמות מופת, היה אהוב ונערץ על כל מכריו ובני משפחתו, בָבָת עֶינָן של אחיותיו ומקור לגאוותן והערצתן, קשור אליהן בכל נימי נפשו ומסור להן בכל מאודו. חיבתו לזולת, רגישותו, נדיבותו ורוחב ליבו היו שם דבר והוא נודע בנכונותו להטות כתף, לתמוך ולעזור לבני המשפחה ולכל מי שנזקק לעזרה.

הוא אהב את החיים הטובים, תמיד הקרין על סביבתו שמחה ובדיחות דעת ולשונו שפעה הומור ושנינות.   לעיתים תכופות נהג לקיים מפגשים חברתיים בביתו או בבוסתנים שברחבי העיר, נהנה לארח ידידים ובני משפחה ולפנק אותם במעדנים ובמטעמים מיוחדים שבישל ורקח במו ידיו.

הוא טיפח חוג ידידים רחב שעליו נמנו הטובים שבבני הקהילה, כולם בקשו את קרבתו ואהבו לבלות בחברתו.   הוא היה אבן שואבת לאחייניו, שאף שהיו צעירים ממנו בשנים, נשבו בקסמי אישיותו ובדעותיו המתקדמות, ראו בו מודל לחיקוי, זכו להבנתו, מצאו אצלו אוזן קשבת ונהנו מחברתו ומעצותיו.

בשנת 1939 נשא לאישה את סתריה בת בכורה לאהרון טובלי ולחנה לבית עוליאל, הוא פינק אותה וחלק עמה את מנעמי החיים, העתיר עליה מכל טוב והרעיף עליה אהבה אין קץ. לצידה חווה שנים מעטות של אושר ועדנה ויחד זכו להביא לעולם שבעה ילדים. שמואל, יקוט, פאני, קמיל, מכלוף, ענת (Huguette) ורפאל.

 

סתריה לוי לבית טובלי ז"ל
סתריה לוי לבית טובלי ז"ל

הוא טיפח ופינק את בניו ובנותיו, הרעיף עליהם מתנות, תפנוקים, שפע ורווחה. חינך אותם על ערכי מוסר וצדק, נטע בהם שאיפה להישגיות ולמצוינות ודחק בהם ללמוד ולרכוש השכלה. את שמואל בכורו הועיד ללימודי רפואה (דבר שמימושו נמנע עקב מותו בטרם עת).

בתחילת דרכו, הועסק בבסיס צבאי אמריקאי ב- Port Lyautey שבו היה שוהה במהלך כל ימות השבוע ובסופי השבוע היה שב לביתו כשידיו עמוסות במתנות, פינוקים ודברי מותרות שאותם העניק ברוחב לב  לילדיו ולבני משפחתו.  בהמשך עזב את עבודתו והחל לסייע לאחיו הבכור מימון לוי ז"ל, שעסק במסחר סיטוני של גרעיני תבואה ומצרכי יסוד.

ביום ד' באב התשי"ח (21/7/1958), התלווה לנהג מקומי שהוביל משאית חדשה שזה עתה נרכשה עבור העסק של אחיו. בעת שעשו את דרכם לעיירה Imouzzer  הם נקלעו לתאונת דרכים חזיתית קשה והוא נהרג במקום.   נהג המשאית שישב לצידו שרד את התאונה ויצא ללא פגע.

צעיר מאוד היה, במיטב שנותיו ובשיא פריחתו כאשר נגדעו חיו בחטף.   הידיעה על מותו הטראגי הכתה בהלם את בני משפחתו, את חבריו ומכריו ותחושה של יגון ואבל כבד אפפה את כל העיר.  האובדן הקשה של דמותו הדומיננטית והאהובה, נגע לליבם של כל בני הקהילה וכולם נזעקו ובאו ללוות אותו בדרכו האחרונה ולהביע את כאבם וצערם.

רעייתו וילדיו מיאנו להתנחם והמשיכו לבכות את מותו גם בחלוף שנים רבות.  הטראומה הקשה שחוו הותירה בהם חותם לכל ימי חייהם והשפיעה רבות על אופיים, עתידם וגורלם.

דמותו המיוחדת נותרה חקוקה לעד, בליבם של מוקירי זכרו הרבים:   כאדם אהוב ואוהב, נערץ ורב קסם, מתקדם בדעותיו, אוהב חיים, רחב לב ונדיב, מפנק ומעניק.

מקום מנוחתו נקבע בעיר הולדתו , ספרו שבמרוקו

ת. נ. צ. ב. ה.

נכתב ע"י: ילדיו של המנוח

תיעוד ההילולה השנתית לציון 123 שנים לפטירתו של הרמ"א

לכל בני קהילת צפרו היקרים ,

להלן תקציר תיעוד ההילולה השנתית לציון 123 שנים לפטירתו של הרמ"א
אתמול , יום רביעי כ"א תמוז תשע"ט , התקיימה הילולת הצדיק בהוד והדר .
תוכנית הערב כללה גם ציון 6 שנים ליסוד השיעור היומי בבית הכנסת.

בתוכנית הערב הדוברים היו : ראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי , סגן ראש העיר הרב יחיאל ויינגרטן , ר' יהודה אלבז, הרב מיכאל שושן  , הרב יגאל נחמני .

תודות לכל המארגנים שעמלו על הערב הנפלא : שלמה לוטטי , שמעון סיסו , יהודה אלבז , הרב יגאל נחמני , דוד לוטטי , ושמעון וידאל .
תודות לכל בני הקהילה שבאו ונרתמו מיד לשרת את הציבור , וסייעו בכל הדרוש
ותודה גדולה לכל האורחים שבאו לכבד את זכרו של הצדיק הקדוש

זכותו של הרמ"א תעמוד לנו ולכל ישראל אמן

 

ההילולא המרכזית לזכרו של רבינו רבי רפאל משה אלבאז זצ"ל

לכל בני קהילת צפרו היקרים, שלום וברכה!

שמחים אנו להודיעכם, כי ביום רביעי הבא עלינו לטובה כ"א תמוז תשע"ט  24-7-2019

יתקיים בבית הכנסת קהילת צפרו באשדוד

ההילולא המרכזית לזכרו של רבינו רבי רפאל משה אלבאז זכר צדיק לברכה וזכותו תגן עלינו

וציון 6 שנים ליסוד השיעור בבית הכנסת

מבקשים אנו מכל בני הקהילה להשתתף בהילולא ביחד עם הבנים בכדי שנוריש את מורשתו לדור הבא

המעמד יתקיים בשעה 18:45 תפילת מנחה וישתתפו בו מרצה אורח ותזמורת אנדלוסית

 זכותו של הרמ"א תעמוד לנו ולכל ישראל אמן

בהוקרה והערכה רבה יהי בואכם לברכה

הנהלת בית הכנסת

ההילולא המרכזית לזכרו של רבינו רבי רפאל משה אלבאז זכר צדיק לברכה וזכותו תגן עלינו

 

אבא אפריאט ז"ל

נולד בצפרו ב-כב' אדר תרנ"א 1/4/1891 לזוהר לבית אסייג ושמעון אפריאט. בן זקונים להוריו ואח לשש אחיות : עישה, לאה, רחל, מסעודה, שמחה ועזיזה. אביו שמעון וסביו משה אפריאט.

ב- 2/6/1909 יום רביעי י"ג סיון, נישא לרבקה רוחמה (שם נוסף שניתן לה לרפואתה ממחלה) לבית פוני-כלפון ונולדו להם 5 בנות : יקוט, ציפורה, זהרה, אסתר וסוזן וחמישה בנים : פנחס, שמעון, שלום, חיים ואבנר.

אבא אפריאט היה סוחר ואיש ספר, היה לו בית מסחר לסיטונאות ואספקת מזון יבש לצבא הצרפתי במרוקו בשותפות עם עמרם זיני. היו לו בבעלותו בנינים, קרקעות, בעיר ומחוצה לה, בנה שלש דירות מפוארות וחנויות בעיר החדשה.

בשנות ה- 30 בפרוץ המשבר הכלכלי העולמי, גם העסקים במרוקו נפגעו קשה וכן עסקיו וננקטו נגדו הליכי כינוס נכסים ונאלץ למכור את כל נכסיו כדי לשלם חובותיו לכל נושיו ולא נשאר חייב לאף אחד למרות שכל האנשים שהיו חייבים לו לא פרעו את חובם. המשיך במסחר בקמעונאות ובחלוף המשבר חידש עסקיו בסיטונאות בהצלחה.

בשנת 1922 תרפ"ב זכה לכתיבת ספר תורה על שמו. ספר התורה הזה עלה עמנו ארצה, מבית הכנסת בספרו באנייה מקזבלנקה למרסי  וברכבת (ממרסיי לנפולי) ומנפולי לחיפה, שכן בבתי הכנסת ברמלה, באר שבע, מיתר ושוכן עד היום בבית הכנסת "הראל" בהר אדר. הקלף והכתב מוחזקים  במצב מצוין (ביחס לגילם המופלג 95 שנה).

אבא אפריאט היה פעיל ציבור בעירו : היה חבר בוועד הקהילה, בשנים 1927-1930 היה חבר מועצת העיר, היה חבר בוועד "אם הבנים", עמד בראש חברת "עץ החיים" לתמיכה באברכים, חבר בוועד של "קופת יחזקאל" לתמיכה בעדת הספרדים ובעדת המערביים בירושלים.

ביתו היה פתוח לרווחה לאורחים ותלמידי חכמים. ואירח שליחי דרבנן (שד"רים) שבאו מישראל.

בהמשך לקשריו עם הארץ, וכהכנה לעלייתו ארצה, נסע בניסן 1951 לארץ כתייר יחד עם יעקב טובלי. במשך המסע רשם יומן אישי "מספרו לירושלים" 24 אפריל- 17 אוגוסט. המסע כלל מפגש עם שני בניו חיים ואבנר שעלו כיחידים חלוצים לפניו. וכן מפגשים עם קרובי משפחה אחרים בכ- 20 ערים בארץ : חיפה, לוד, רמלה, ירושלים, תל אביב, גן יבנה, בטבריה, צפת, מירון, כורדני, יבנה, רחובות, בן שמן, ראשון לציון, יהודיה, פגש את דוד בן גוריון בית חולים תל לוינסקי בעת שביקר את בנו אבנר שנזקק לאשפוז, זיכרון יעקב, חדרה, עכו, רעננה, כפר סבא.

בביקוריו בדק הצעות רבות לרכישת בית, דירה, חנויות בערים  – תל אביב, ראשון לציון- קוטג' 6 חדרים גינה וזכויות לבניית חנות, ירושלים, גן יבנה – הצעה לרכישת משק מחברת יכין.

תמונה מהמסע לארץ ישראל 1951
תמונה מהמסע לארץ ישראל 1951 , תמונה יחידה מהמסע של אבא אפריאט עם יעקב טובלי , בין המצולמים חיים , אבנר ואבא אזולאי , זוהרה שרביט , יצחק ועישא שרביט וביתם ציונה , מסעודה אלבז ומרים זיני ,

עלה ארצה בספטמבר 1955 עם ספר התורה, יחד עם הבנים פנחס (אבי) ומשפחתו ושלום. גר בביתו ברמלה ועבר לגור במושב בית עוזיאל.

נלב"ע ב- כ"ה תמוז תשי"ט 30.7.1959.

נקבר בחלקת "פנטיון" של העדה המערבית, ליד חלקת יקירי ירושלים, בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.

יהיה זכרו ברוך

ליקט : דוד אפרתי-אפריאט נכד, מתוך חיבור של הבן שמעון אפריאט-אפרתי

כנס הילולת הרמ"א

בס"ד
כמידי שנה בשנה, בית הכנסת קהילת צפרו באשדוד, מקיים הילולה לכבוד הצדיק, רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל.
ועד בית הכנסת שמח להודיעכם כי השנה ההילולה תתקים ביום רביעי כא' תמוז , 24/7/19 , שדרות הנשיא וייצמן 15, אשדוד , ובתוכנית :
התכנסות 18:30, תפילת מנחה, דברי תורה ודרשות, תפילת ערבית חגיגית וסעודת מצוה.
לקבלת מידע נוסף ולאישור השתתפות הנכם מוזמנים ליצור קשר עימי
נשמח לראותכם , זכות הצדיק תגן עליכם.
בברכה ,
שלמה לוטטי
054-763-88-52

פיוטיו המפורסמים של רבי רפאל משה אלבז זצוק"ל

כָּלוּ עֵינַי מֵייַחֵל בְּשׂוֹרָה

כָּלו עֵינַי מֵיַיחֵל בְּשׂוֹרָה, בּוֹא יוֹם יְיָ גָּדוֹל וְנוֹרָא, כְּתִיקְוַת עִוֵּר יְצַפֶּה אוֹרָה, שׁוּבָה עַד מָתַי כָּל קִצִּין כָּלוּ, אֱמֹר דַי
לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלו, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד.

אֱמֹר דַי לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלוֹ, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד

רוּחִי חֻבָּלָה עֵינִי דָּאֲבָה, בִּרְאוֹתִי אוֹיְבִי בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה, אָמַרְתִּי תּוֹחַלְתִּי נִכְזָבָה, אָבְדָה תִקְוָתִי פָּנַי נָפָלוּ, סְעִיפֵי
תְּשׁוּבָה, הֵשִׁיבוּ אִם יִתְמַהְמֵהַ חַכֵּה לוֹ.

אֱמֹר דַי לַצָּרָה, עַם זוּ קָנִיתָ רְאֵה עֲמָלוֹ, עֵת לְחֶנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד

  • לפיוט המלא אנא גשו לספרו של מאיר נזרי "שירת הרמ"א"

ביצוע 1 : הקלטה לפני כ- 30 שנה באירוע התרמה לישיבת ישמח משה בירושלים

ביצוע 2 : ר' יהודה אלבז היו' בהילולה לציון 120 שנה לפטירתו של הרמ"א

ביצוע 3 : בביצוע של שייח מואיזו


אה יא סידי

מא רית מן הווא האני .גיר חאפ'ץ אצלא ומעאני .

קלבו כסיע ראשו חאני. קלבו חליב סאפי מא פי כדוע . תאייב ענד מולאה מאסי וויטוע . תאבע אדין בלעאני . מא יסחא מן אינסאני. יצום וויעבד פסזאדא מולוע . חתא יעוד שיבאני. האדי עבאדתו דוואם פיהא מטבוע :

אה יא סידי

ריט לאינסאן מכאלף . מן גיר דין מאסי תאלף. ביהא מן אסגר תוואלף . מאסי פספינא מן גיר קלוע. כיף לחסאן האייז מן דון סרוע. אמלכתו לגרארא אדנייא לגדארא. תאבע גרצ'הא פלהאנא מוקוע. עאד תרמיה ללחארא. מן פאת מנהא מאי וזר רזוע :

  • לפיוט המלא אנא גשו לספרו של מאיר נזרי "שירת הרמ"א" , או בספר "שיר חדש " בהוצאת בית הכנסת ע"ש הרמ"א בלוד

ביצוע 1 : הקלטה לפני כ- 30 שנה באירוע התרמה לישיבת ישמח משה בירושלים

ביצוע 2 : ר' יהודה אלבז היו' בהילולה לציון 120 שנה לפטירתו של הרמ"א

ביצוע 3 : בביצוע של שייח מואיזו


אַחַי שִׁמְעוּ מוּסָר

אַחַי שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ, בְּיוֹם עֲשׂוֹת אֱלֹהִים אָדָם, גְּבָלוֹ בָשָׂר וָדָם, עָפָר יְסוֹדוֹ מֻקְדָּם, הֵן כֶּחָלָב הִתִּיכַנִי, מִטִּפָּה סְרוּחָה סְחִי, וּמָאוֹס וְכַגְּבִינָה הִקְפִּיאָנִי. בַּמָּה אֲקַדֵּם יְיָ:

שִׁמְעוּ מְלָכִים נִסֵּי אֵל מֵאָז לְמַעְלָה רָמוּ, מִיּוֹם הֱיוֹתִי בִמְעֵי אִמִּי, דָּם זָךְ וְנָקִי לַחְמִי, צִוָּה לִשְׁמֹר אֶת גָּלְמִי, מַלְאָכָיו הֶעְמִיד לִימִינִי, וּפְקֻדָּתוֹ שָׁמְרָה רוּחִי, גַּם שָׁם יָדוֹ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי. בַּמָּה אֲקַדֵּם יְיָ:

  • לפיוט המלא אנא גשו לספרו של מאיר נזרי "שירת הרמ"א"

ביצוע הפיוט ע"י ר' יהודה אלבז היו' בהילולה לציון 120 שנה לפטירתו של הרמ"א


אוֹחִילָה לָאֵל יָחִישׁ יְשׁוּעָה יַעֲשֶׂה לְמַעַן בְּרִיתוֹ

אָרַךְ הַגָּלוּת וּבְרָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי לַעַג הַשַּׁאֲנַנִּים

נָקָם יָשִׁיב לְכָל עוֹשֵׂה רִשְׁעָה פִּי שְׁנַיִם יֹאבְדוּ יִכָּרְתוּ

תִּרְדּוֹף וְתַשִּׂיגֵם חֶרֶב רָעָה לַטֶּבַח נְתוּנִים

יְעוֹדֵד עֵדָה נָפְלָה וְשָׁקְעָה חֶלְקוֹ וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ

חֶרֶב אוֹיֵב עַד צַוָּאר הִגִּיעָה לִטְרוֹף טֶרֶף חִצָּיו שְׁנוּנִים…

ביצוע הפיוט ע"י רבי יוסף עזרן זצ"ל


כל דודי דופק הקלטה לפני כ- 30 שנה באירוע התרמה לישיבת ישמח משה בירושלים

את המילים לפיוט מצאתי בספר שיר חדש אשר יצא לאור במימון של ר' יעקב כהן ובסיוע והשתדלות של משה אביטל , להורדה וצפייה לחץ כאן

מצגת זאת דורשת JavaScript.


צמאה נפשי לאל תמים דעים – תיעוד נדיר של רבי דוד בוזגלו זצ"ל (1957)

א
צמאה נפשי לאל תמים דעים – רם נישא כסה שמים הודו
אלוהי אבטח בו . כי מה נעים – בטחי בו , אשורי לא ימעדו
אל תבטחו בנדיבים ושועים – בחיתם איש כמתנת ידו
נדמו לך כאוהבים ורעים – ובקרבים משא כבד יכבדו
נדבתם לך מעט ורעים – לשווא פשט העני את ידו
הון עשיר מדרך השכל יטעם – לשיכים ולצנינים בצידו
הבל המה מעשה תעתועים – מגערת פניך יאבדו .
ב
ראיתי אוהבי עשיר רבים – דורשי שלומו ואמרי פיהו
פניו יחלו יום יום תאבים – חושקים לראותו ואת נווהו
פתח ביתו הן יצאו ניצבים – תמיד איש לבצעו מקצהו
אך ימי עני רבים מכאובים – וגם כל אחי רש שנאוהו
לחם אכלו לחם העצבים – פת במלח יאכל כי לחמו הוא .
ג
אל יתהלל עשיר בעושרו – עשיר ואביון אל עמק שווה
כי לא יתן לאלוהים כפרו – בבוא אליו חולי ומדווה
באו עדיה ויחפרו – לא יועיל הון איננו שווה
אך טוב איש חונן ומלוה .
ד
לב נבון יקנה דעת ומזימה – לצוד ציד ליום חליפתו
ישוב היום בתשובה שלמה – כי לא ידע האדם את עיתו
יבחל בהבלי הזמן עד מה – זר מעשהו ועבודתו
יבחר בתורת האל תמימה – ובלומדיה תגדל אהבתו
חילו ואונו להבל דמה – ישכיל ויבין לאחריתו .
ה
יזכור יום כל חפציו נמנעים – תמס יהלוך כעש תמודו
יום עומדו לפני אביר הרועים – ריקם אין כל מאומה בידו
הבל המה מעשה תעתועים – מגערת פניך יאבדו

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: