חיפוש

קהילת צפרו / סְפְרוֹ

תיעוד מורשת ,מנהגים ויהודי העיר שבמרוקו

מאת

My Sefrou

רבקה טובלי בת אסתר ז"ל

נלב"ע בד' בתמוז

נולדה בצפרו לאליהו ואסתר טובלי ע"ה , אחות לאהרון , שמחה ומשה

עלתה לארץ בדצמבר 1972 ביחד עם משפחת אחיה ר' משה טובלי ע"ה

הייתה צנועה וטהורה ותמיד הקדישה את חייה למען אחרים , ראשית להוריה , לאחים שלה ולמשפחותיהם ולקהילה , היא עבדה וגרה באם הבנים בצפרו .

תמונות רבקה טובלי ע"ה מצפרו
רבקה טובלי ע"ה עם אסתר יפה ואורלי יבדל"א

לא נישאה ולא הביאה ילדים לעולם

הובאה למנוחות עולם בבית העלמין באשדוד

יהיה זכרה ברוך , ת.נ.צ.ב.ה

קברה של רבקה טובלי ע"ה
קברה של רבקה טובלי ע"ה

ר' אליהו טובלי ז"ל (1961-1866)

נולד בצפרו , נישא לאסתר לבית מויאל ע"ה

הביאו לעולם ארבעה ילדים ע"פ הסדר הבא : אהרון, שמחה ,רבקה ומשה טובלי ע"ה .

היה צנוע , עניו וירא אלוקים אשר חינך את ילדיו ליראת שמיים גדולה

היה סנדלר והתפרנס בדוחק והיה תמיד שמח בחלקו

במעגל החיים חי בעיקר בצל התורה הקדושה , שקוע במסירות גדולה בעיקר בלימוד הזוהר הקדוש ותפילה

בעת חיפוש מידע על ר' אליהו , נמצא תיעוד שמו במכתב של שליחי דרבנן משנת 1936 יחד עם קהילה מכובדים אחרים אשר שימשו אכסניה כאשר אלו באו להתארח בצפרו , בפעילותם באיסוף תרומות לקהילה היהודית שחיה אז בארץ ישראל ולבניין הארץ ( ספרו של רבי דוד עובדיה , הקהילה והשדרי"ם , עמוד ש"ח )

נפטר בכ"א בסיוון התשכ"א , קבור בצפרו מרוקו לצד אבותיו הקדושים

יהיה זכרו ברוך

 

סיפור על רבּי בוזמימה וּמזמור התהילים.

בס"ד 

מאת  : שמואל בן-אור אביטל הי"ו אכי"ר.

רבי שמואל בוזמימה היה המורה שלי בבית הספר אם הבנים בספרו עיר הולדתי במרוקו. הוא נהג תמיד לעשן בכיתה, ובין התלמידים היתה ידועה הסיסמא "עלה עשן בְּאַפֹּו." לפעמים גם מושך חזק בְּאָזְנָם של תלמידיו להעניש אותם. והיה לנו מנהג בכל יום חמישי, ללמוד כמה מזמורי תהלים בעל פה, ולדקלם אותם במבטא מדוּיָּק  ובקול רם בכיתה, והתמזל מזלו של שמואל, עבדך הנאמן, ששכח כמה פסוקים מאותו מזמור ארוך ונפלא, באותו יום חמישי של חורף וקור עז בספרו.

רבי בוזמימה מתקרב אלי בצעדים בטוחים המבטיחים עונש למי ששכח את פסוקיו ומזמוריו הקדושים של ספר התהלים שאהבתי מאוד. נחרדתי מאוד מעונשו של רבי בוזמימא המתקרב אלי בצעדים מְאוּיָּמִים, ובעזרתם של כמה מחברי בכיתה, הכינו אותי לעונש המכאיב של הפאלאקה. חבֵרַי השכיבו אותי כשגבּי על הריצפה הקרה, הרימו את רגלי לקצה הספסל וכפתו את עקבי רגלי החשופות בחבל עבה, וקשרו אותי היטב, כַּפּות רגלי חשופות לגבי התקרה, מוכן ומזומן לקבל עלי עול מלכות עונשו של רבי בוזמימה האיום.

להמשיך לקרוא "סיפור על רבּי בוזמימה וּמזמור התהילים."

ראובן בן עלי (לוטטי) ז"ל

נלב"ע  ח' סיון תשנ"ח ( 1930-1998)

נולד י"ז באייר תר"צ , 15/5/1930 בצפרו, בנם של מסעוד לוטטי וימנה לבית זיני ע"ה

אחים ואחיות: סולה ז"ל, אברהם, מרדכי ז"ל, יצחק, שמחה, מרים, יעקב, דוד, שאול ז"ל.

למד באליאנס ובת"ת אם הבנים. לאחר לימודיו עבד עם אביו בעסקי המשפחה שכללו חנות מכולת

טחנת קמח,מאפיה.

ובגיל 18 נישא לקמיל (ג'מילה) לבית ממן וזמן קצר לאחר מכן ( מאי 1949) עלו ארצה דרך מרסיי , ארץ ישראל בערה בעצמותיו.

ראובן ע"ה וקמיל לוטטי ביום נישואיהם
ראובן ע"ה וקמיל לוטטי ביום נישואיהם

בארץ שוכנו תחילה במחנה עולים בפרדס חנה באוהל משותף עם משפחת עולים מרומניה, ולאחר מכן גרו

בזכרון יעקב ולבסוף השתקעו בבאר שבע ב 1951. עבד כשרטט בסוכנות היהודית ובממ"י.

לראובן ז"ל שלושה ילדים , שתי בנות ובן ושלושה נכדים.

הובא למנוחת עולם בבית העלמין בראשל"צ

יהיה זכרו ברוך

תיעוד פיוטי קהילת צפרו לחג השבועות

מתוך הספר "שירת משה " בהוצאת כולל תפארת הלווים

תיעוד הלחן : ר' יהודה אלבז היו'


נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, יוֹם עָשָׂה ה' נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ.

אֵל נָתַן לְעַמּוֹ תּוֹרָה תְמִימָה, יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה, נוֹתֶנֶת לִפְתָאִים דַּעַת וּמְזִמָּה, יָרְדָה מִשְּׁחָקִים מִשְּׁמֵי רוֹמָה, לְעָם אֲשֶׁר אָהַב בְּכָל לְבָבוֹ.

נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ יוֹם עָשָׂה ה' נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ.

בָּחַר בְּיַעֲקֹב לְנַחֲלָה לוֹ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ, בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם הֵמָּה גּוֹרָלוֹ, תַּחְתִּית הָהָר כֻּלּוֹ תֻּכּוּ לְרַגְלוֹ, מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִיםוְיוֹרְדִים בּוֹ.

נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ יוֹם עָשָׂה ה' נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ.

רָצָה בְּהַר סִינַי לָתֵת תּוֹרָתוֹ, עָלָיו וּבוֹ יָרַד עִם כָּל מֶרְכַּבְתּוֹ, וַיְצַו אֶת נְבִיאוֹ נֶאֱמָן בֵּיתוֹ, לא יִגְּעוּ בָהָר בִּקְדֻשָּׁתוֹ, רַק בִּמְשׁוֹךְ הַיּוֹבֵל הֵמָּה יַעֲלוּבוֹ.

נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ יוֹם עָשָׂה ה' נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ.

הַר סִינַי בּוֹ נִגְלָה לְעַם זִכָּהוּ, שָׁם שָׂם חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ, עֶשֶׂר דִּבְּרוֹתָיו שָׁמָּה צִוָּהוּ, לְרוּם הַמַּעֲלוֹת אָז הֶעֱלָהוּ, לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ אֲשֶׁר שָׁמָּהמִשְׁכָּנוֹ.

נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ יוֹם עָשָׂה ה' נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ.

מִסּוֹעָה וָסַעַר מִפְלָט הָחִישָׁה, וְהוֹצֵא מִתּוֹךְ כּוּר אֶבֶן הָרֹאשָׁה, סְמוֹךְ הַנּוֹפְלָה עֵדָה קְדוֹשָׁה, נִשְׁמַת חַי תְּבָרֵךְ נֶעֱרָץ בִּקְדֻשָּׁה, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר נִשְׁמַתחַיִּים בּוֹ.

נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ יוֹם עָשָׂה ה' נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ.


אֲהַלֵּל אֵל וְאוֹדֶה עַל רֹב חֲסָדָיו, שֶׁקִדֵּשׁ יְדִידָיו טֶרֶם שְׁלֹשֶׁת יָמִים
לְקַבֵּל תּוֹרָה.

נֶאֱמָן אַבִּיר רוֹעִים עָלָה לְמַעְלָה, בְּרֹן וּבְצָהֲלָה לְקַבֵּל דָּת נְקִיָּה
מֵעוֹטֶה אוֹרָה.

יוֹם שְׁלִישִׁי נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת וּבְרָקִים, מִשְּׁמֵי שְׁחָקִים וְעָנָן כָּבֵד נִרְאָה
עַל רֹאשׁ הָהָרָה.

נִקְהֲלוּ כָל יִשְׂרָאֵל וְעָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, טֶרֶם שָׁמְעוּ דִבְרֵי אֵל
וְהִקְדִימוּ "נַעֲשֶׂה".

אֲמִירָה זוֹ מְעֻלָּה עָלְתָה לְמַעְלָה, וְעָשְׂתָה פְעֻלָּה מַלְאֲכֵי רוֹם
הִסְכִּימו בִנְתִינַת תּוֹרָה.

סָעַד לִבָּם עֵת שָׁמְעוּ מִפִּי גְבוּרָה, אֶת רֹאשׁ הָאֲמִירָה כִּי לֹא יָכְלוּ
לַעֲמוֹד מֵרֹב הַמּוֹרָא.

יְדִידִים שָׁאֲלוּ בְמֶתֶק לְשׁוֹנָם מִמֹּשֶׁה אֲדוֹנָם, דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְלֹא
נָגוּרָה.

מוּסַר אֱלֹקִים שִׁמְעוּ מִצְוֹתָיו, אַל תַּפְרִיעוּ אַהֲבַת אִישׁ לְרֵעוֹ
וּשְׁמִירַת שַׁבָּת דְּעוּ.

כִּבּוּד אָב וָאֵם שָׁקוּל כִּכְבוֹד, אֵל נוֹרָא וְחֻקֵּי הַתּוֹרָה שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ
גָדֵר לְדָת טְהוֹרָה.

אֵל חַי וְקַיָּם תַּעַבְדוּ אַל תִּמְרוֹדוּ, וְגַם לֹא תַחְמוֹדוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל
פִּיכֶם עֲבוֹדָה זָרָה.

סוּרוּ מִדְּבַר שֶׁקֶר כִּי הָאֵל חוֹקֵר, מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לֹא תָלִין פְּעֻלַּת
שָׂכִיר צִוְּתָה תּוֹרָה.

בָּחַר בָּכֶם אֲבִיכֶם וְהִזְהִיר אֶתְכֶם, שִׂמְרוּ אֶת נַפְשְׁכֶם וְהַעְלִימוּ
עֵינֵיכֶם מֵאִשָּׁה זָרָה.

אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא הַאֲזִינוּ לְקוֹלִי, עֵץ חַיִּים הִיא יְקָרָה כִּי לֶקַח
טוֹב הִיא אֶצְלִי.

וְעֵינְכֶם אַל תָּחוּס עֲלֵי כַסְפְּכֶם, אֲשֶׁר הֵרִיק לָכֶם כִּי טוֹב סַחְרָהּ
מִסְּחַר כֶּסֶף נִבְחָרָה.

גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בָּנִים הֱיוּ נְכוֹנִים, גַּם הֱיוּ נְבוֹנִים כִּי עֵץ חַיִּים עַל
רֹאשְׁכֶם כֶּתֶר עֲטָרָה.

חָזָק צוּר מָגִנֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ וִיבָרְכֵנוּ, נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ שְׁמוֹ
בְמוֹרָא.


ר' רפאל סיסו זצ"ל

נלב"ע בי"ד בסיוון ה'תשנ"א ( 1935- 1991)

נולד בצפרו , נישא לדוניז לבית אלבז והביא לעולם 5 ילדים ע"פ ההסדר הבא : יצחק , רחל , יהודה , אברהם ושמעון היו'.

למד במסלול התורני בישיבת בית דוד בהדרכתו של הגאון רבי דוד עובדיה זצוק"ל , בהם למד לימודי קודש וגם הרחבה ללימודי ליבה מתקדמים בהשוואה לנהוג באותה התקופה. ר' רפאל אהב את הלימוד והעמיק בו מאוד כדרך חיים הבונה ידע לעתיד . הוא היה בחברותא של תלמידי חכמים כגון : יהודה חמו , ר' ניסים הרוש , ר' סעדון , ר' רחמים עוליאל , שמעון אלבז ועוד טובים אחרים .

ר' רפאל השתייך לקבוצת מורים צעירים מצפרו בני טיפוחים של רבי דוד עובדיה זצוק"ל , אשר ראה את מוסדות הלימוד מתרוקנים בשל העליה לארץ וגם בשל חוסר עניין , החליט להשקיע בקבוצה זו ,  לשלוח אותם לסמינרים בחו"ל והכול כדי שיהיו חוד החנית של החינוך לעתיד הדורות הבאים .

להמשיך לקרוא "ר' רפאל סיסו זצ"ל"

כתובה לחג השבועות מרבי רפאל משה אלבאז

מתוך הספר "שירת משה " בהוצאת כולל תפארת הלווים 

דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ לְקַדֵּשׁ אֵשֶׁת נְעוּרִים. בִּשְׁנֵי לוּחוֹת הָעֵדוּת זַכִּים וּבָרִים,         וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים:

צִוָּה שׁוֹשְׁבִּין צִיר נֶאֱמָן כִּי בוֹ בָחַר. לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר,         מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר:

צוּרִי תִקֵּן חֻפַּת חֲתָנִים בְּזִיו וָזֹהַר. וְאָתָא מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ לִשְׁלֹחַ סִבְלוֹנוֹת וּמֹהַר,       קֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר:

יְיָ מִסִּינַי בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים. קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים,      וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים:

הֱבִיאָנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נִרְוֶה דֹדִים. דִּבֵּר וַיִּקְרָא אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מוֹשִׁיב יְחִידִים,        אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:

להמשיך לקרוא "כתובה לחג השבועות מרבי רפאל משה אלבאז"

שמחה ממן ז"ל

נולדה בצפרו לאליהו טובלי ואסתר לבית מויאל ע"ה , אחות לאהרון , רבקה ומשה זכרונם לברכה.

נישאה במרוקו לשלמה ממן ע"ה ועמו הביאה לעולם שלושה בנים : מכלוף , חיים ויצחק ממן ע"ה

עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1951 והקימו את ביתם בעכו .

בארץ ישראל המזל לא האיר לה פנים , אירוע קשה שחוותה , אובדן ביתה אשר עלה באש , הותיר בה צלקות נפשיות אשר השפיעו על אורך חייה

הייתה אשת בית צנועה ומסורה באהבתה לבניה

נלב"ע בכ"ט באייר תשמ"א , ב- 2 ליוני 1981 והובאה למנוחות עולם בבית העלמין ברמלה

יהיה זכרה ברוך , ת.נ.צ.ב.ה

שלמה ושמחה ממן ז

כתבה על רבי דוד עובדיה זצ"ל (המאמר המלא)

בס"ד

רבי דוד (מסעוד) עובדיה זצוק"ל

מגדולי רבני מרוקו בדורות האחרונים, עמוד התורה והיראה,

איש החינוך הדגול, מהדיר כתבי חכמי המערב,

מעמיד המנהגים על תילם, וכותבם למען יעמדו ימים רבים.

צפרו – עיר קטנה ואנשים בה לא מעט

בסביבה הררית, עטורה יערות, ברוכה במים ובעצי דובדבן, שוכנת צפרו, עיירה קטנה הסמוכה לעיר פאס. היישוב היהודי בצפרו קדום הוא, והחל לפני 800 שנה לפחות. במרוצת הדורות, צמחו בעיירה זו רבנים גדולים. אחד המיוחדים שבהם היה הרה"ג ר' ישועה שמעון חיים (ישמ"ח) עובדיה זצוק"ל, מחבר שו"ת 'ישמח לבב', שחי בשנים 1872 – 1952.

רבי ישמ"ח עובדיה היה מגזע קדושים והוא נכדו בן בִּתוֹ של ר' אליהו בן הרוש זצוק"ל, מחבר הספרים 'ברכת אליהו' על התורה ו'כוס אליהו' על הגדה של פסח. הרב ישמ"ח היה ידוע ומפורסם כפוסק גדול ובקי עצום במכמני התורה, ורבני דורו כינוהו בשם "המפתח". ידועה במיוחד היתה הקפדתו בענייני מנהגים שנוסדו ע"י חכמי ורבני העיר מדורות עברו, והוא טרח בכל כוחו למצוא להם סמך וסעד מדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים. רבי ישמ"ח כיהן בסוף ימיו כרבה של העיר צפרו.

בני אם חכם אתה, ישמ"ח לבי גם אני

ביום כ"ו ניסן שנת תער"ג (1913) זרח האור בביתו של רבי ישמ"ח עובדיה, כאשר נולד בנו ר' דוד (מסעוד). משחר ימיו ניכרו בילד תכונותיו התרומיות ופיקחותו הרבה. בנעוריו למד תורה אצל אביו וילך הלוך וגדול בחכמה וביראה. בשנת תרצ"ה (1935) והוא בן 22 שנה בלבד הוסמך רבי דוד להוראה ע"י ר' משה אבן דנאן זצ"ל מרבני פאס וע"י ר' יהושע בירדוגו זצ"ל רבה הראשי של מרוקו דאז. בשנת תש"ב (1942) חלה אביו – הרב ישמ"ח, ונכנס רבי דוד למלא את מקומו ברבנות העיר.

חוקר יהדות צפון-אפריקה ח.ז. הירשברג שביקר במרוקו בשנות ה-50 ונפגש עם רבי דוד, כותב עליו: "אדם בעל בינה, פיקח, ער רוח וקל תנועה. ניכר שנתמנה לדיין בזכות עצמו, ולכאורה על-אף העובדה שפאס קרובה ויכולים היו בני צפרו לפנות לבית הדין שבעיר זו. נזדמנתי אתו עוד פעם ומצאתי, כי דעתי עליו מכוונת למה ששמעתי וקראתי עליו לאחר מכן". רבי דוד כיהן בתפקיד כעשרים שנה, ובכך חתם את שושלת רבני העיר צפרו. בשנת תשי"ב (1952) הוצע לו לכהן ברבאט אך בחר להישאר בעירו, בשנת תשכ"א (1961) שימש כרב בפאס, ובשנת תשכ"ג (1963) עבר לכהן כדיין במראכש.

להמשיך לקרוא "כתבה על רבי דוד עובדיה זצ"ל (המאמר המלא)"

הגאון רבי דוד עובדיה זצוק"ל

בס"ד

התבש"מ בל"ג לעומר , י"ח אייר ה'תש"ע ( 1917- 2010 )

אחרון רבני צפרו , רבי דוד נולד בצפרו באייר תרע"ח , בנו של רבה של צפרו , הגאון רבי ישועה שמעון חיים עובדיה זצוק"ל .

בהיותו בגיל ל"ד עם פטירתו של אביו, ישב על כסאו ברבנות העיר ואף קודם לכן כבר עמד לימין אביו בהנהגת העיר עם זקנותו ומצב בריאותו הרופף של אביו זצ"ל. תפקיד זה מילא 10 שנים , בשנת 1952 התבקש לכהן כרב העיר רבאט לאחר מכן בשנת 1961 התמנה לרבה של פאס וב- 1963 לזמן קצר מילא את תפקיד רבה של מרקש

רבי דוד עובדיה

כמו כן היה איש חינוך מהמעלה הראשונה אשר הוציא תחת ידיו מורים ,תלמידי חכמים ובעלי מקצועות בכירים רבים.  תפקידים נוספים אשר מילא במרוקו : מפקח בית הספר "אם הבנים", חבר הוועדה לרפורמה בחינוך (במרוקו), נשיא של כבוד בקהילת צפרו ,מפקח על החינוך היהודי, חבר הפרלמנט במרוקו ועוד…

להמשיך לקרוא "הגאון רבי דוד עובדיה זצוק"ל"

רבי יוסף רחמים מאמאן זצ"ל

בס"ד

נתבש"מ י"ג באייר תשס"ב (1912-2002)

מאת : הבן  רפאל  עמרם ממן היו' , המפרסם כאן תמצית מתוך הספר שנכתב על ידו לזכר אביו "חכמת יוסף " דברי זיכרון והנצחה בתום 11 חודשים לפטירתו

ספור חייו של  מור אבי הרה"ג יוסף רחמים מאמאן זצוק"ל  מאיר דמות מיוחדת ויוצאת דופן. על רקע הבית בו גדל והתרבות התורנית שבה צמח , ניתן לעמוד על  המניעים  שעיצבו את אישיותו ואת סגנון חייו.

רבי יוסף בלימוד עם מור אביו הרה"ג רפאל עמרם מאמאן

ניתן לעמוד על המניעים הנפשיים שעיצבו את אישיותו ואת סגנון חייו..

להמשיך לקרוא "רבי יוסף רחמים מאמאן זצ"ל"

שמואל חוטה בן אסתר ז"ל

בס"ד

 נלב"ע בי"ג באייר התשל"ה (1900-1975)

מאת : הנכד יניב הרוש

שמואל חוטה ע"ה נולד בספרו שבמרוקו , נישא לחנה בת שלום וידאל ז"ל.

במרוקו עסק במסחר של מוצרי מזון ובדים בחנות במלאח' והיה אמיד מאוד.

היה  דמות חשובה ומכובדת בקרב הקהילה , גידל משפחה גדולה לתפארת ושימש כאומנה לילדים נוספים מהמשפחה המורחבת (סייע בידם להתחתן כולל נדוניות).

היה אדם דתי ועסק בתורה, חסדים ומתן בסתר וכך גידל את 12 ילדיו (ועוד כמה שלא שרדו).

סבא שמואל היה ציוני ועמד בקשר עם שלוחים מארץ ישראל והקק"ל .

בשנת 1948 (אחרי לח'מלה)  החליט לעלות עם משפחתו ארצה ועבר זמנית לעיר מכנס.

נתפס והוחזר עם כל משפחתו למרוקו.

בשנת 1955 עם עלייתה לארץ הגיעה המשפחה לשער עליה ומשם לב"ש, שם פתח חנות ירקות ועבד בה מס' שנים בודדות.

נקבע מקום מנוחתו בבית העלמין הישן בבאר שבע.

יהי זכרו ברוך.

שמואל וחנה חוטה ז"ל

קישור לעמוד ההנצחה של מרת שמואל חנה חוטה ז"ל 

 

בני קהילת צפרו שנפלו במערכות ישראל

שלמה סויסה ז"ל

בן מימון וחנינה, נפל ביום י"ט בתמוז תשי"ז (18.7.1957)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שאולי-יהושוע שוקרון ז"ל

בן מאיר-שלמה ועישה, נפל ביום י"ט בתשרי תש"י (12.10.1949)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

מכלוף אלבז ז"ל

בן דויד ודבורה, נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ג' בשבט תשי"ז (5.1.1957)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

מאיר אוליאל ז"ל

בן מנחם וחנה, נפל ביום י"ט באדר א' תשכ"ב (23.2.1962)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות האזרחי ברמלה.

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

אלישע אוליאל ז"ל

בן אסתר (סטה) ורחמים, נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד(11.10.1973)

הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שמואל אלבז בן סיטי ופנחס חללי צהל

שמואל אלבז ז"ל

בן סיטי ופנחס , 29.10.1973 נפצע קשה וביום ז' בחשוון תשל"ד (2.11.1973), נפטר מפצעיו.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 וידאל אזולאי בן חסיבה ואבא חללי צהל

וידאל אזולאי ז"ל

בן חסיבא ואבא ,  נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973)

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 יהודה אסולין בן מסעוד עישה חללי צהל

יהודה אסולין ז"ל

בן מסעוד ועישה ,  נפל ביום כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1957)

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בגבעת שאול ירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 הרוש רפאל בן מוניק ורחמים חללי צהל

רפאל הרוש ז"ל

בן מוניק ורחמים ,  נפל ביום א' בסיוון תשמ"ה (20.5.1985)

הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחדרה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שוקרון אלברט בן שלמה ושמחה חללי צהל

אלברט שוקרון ז"ל

בן שלמה ושמחה ,  נפל ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967)

הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

וידל רפאל חללי צהל

רפאל וידל (בן עזרא) ז"ל

בן אלישע וחדוה ,  נפל ביום כ"ו באלול תשל"ו (20.9.1976)

הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

אלישע שרביט בן יצחק ואסטריה חלל צהל

אלישע שרביט ז"ל

בן יצחק ואסטריה ,  נפל ביום י"א בתמוז תשכ"ד (20.6.1964)

הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שבחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

שלום וידל חללי צהל

שלום וידל ז"ל

בן רחל ומאיר ,  נפל ביום ל' בסיון תשל"ד (20.6.1974)

הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

רב"ט מאיר חמו ז"ל

מאיר חמו ז"ל

בן יצחק וחנה ,  נפל במילוי תפקידו – ביום י"ב בטבת תשל"ח (22.12.1977) בעת שירות מילואים

מקום מנוחתו , בית העלמין הצבאי בבאר שבע

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

משה מוריס אבוטבול סהראוי ז"ל

בן אבא וחנה , נפל בשנת 1969

מקום מנוחתו , בית העלמין הצבאי אשדוד

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

 

ניסים בן ארוש ז"ל

בן יאיר ושמחה-מלכה, נפל בשנת 1949

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי ברחובות

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי 

אהרון טובלי ז"ל

בן קמילה ויובל נפל בשנת 1982 
מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי אשדוד

מצב קישור לעמוד ההנצחה שלו 

דניאל טובלי ז"ל

בן אברהם ז"ל ושמחה. נפל בשנת 1976

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי ברמלה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

 

ראובן נחמני ז"ל

בן סולטנה (מלכה) ואשר , נפל ב- 1948

מקום מנוחתו בבית העלמין בהר הרצל ירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

מימון נחמני ז"ל

בן סולטנה (מלכה) ואשר , נפל ב- 1948

מקום מנוחתו בבית העלמין בהר הרצל ירושלים

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

עמור אסולין

עמור (עמוס) אסולין ז"ל

בן עזיזה ודוד , נפל ב- 1948

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי בחיפה

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

נתן אלבז

נתן אלבז ז"ל

בן מסעוד ורחל , נפל ב- 1954

סיפור מופת לאחר מותו הוענק לנו עיטור המופת

מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי בקריית שאול

מצ"ב קישור לעמוד ההנצחה הצבאי

יהיה זכרם ברוך לעד

ילידי צפרו שנפלו חללים במלחמת הקוממיות בתש"ח ובמעשי גבורה בישראל

בס"ד

מאת : דוד אפרתי – אפריאט

שני האחים ראובן ומימון בנים של סולטנה ואשר נחמני : נולדו בעיר ספרו במרוקו ועלו כילדים עם הוריהם בשנת 1935.

ראובן נחמני

ראובן , נולד ביום ז' בשבט תר"ץ 5.2.1930 , למד בבתי הספר אליאנס בירושלים שנה וחצי בצנזורה הבריטית היה חבר בהגנה. משאת נפשו : עליית יהודי מרוקו.

ראובן, נפל ביום ד' באייר תש"ח 13.5.1948, עם נפילת כפר עציון. הובא למנוחת עולמים עם שאר חללי הגוש ביום 17.11.1949 בבית הקברות בהר הרצל בירושלים.

מימון נחמני

מימון , נולד ביום ל' בשבט תרפ"ז 2.2.1927, למד בבי"ס אליאנס בירושלים.בגיל 15 הצטרף לשורות ההגנה.לחם במלחמת העצמאות כרגם והשתתף בקרבות רבים בסביבות ירושלים. ליווה את המשוריינים העולים להר הצופים,באחת הפעמים נפצע והמשיך להילחם עד אשר הגיעה תגבורת שהוציאה את המשוריין עם כל האספקה והנשק שבו (ארבעת חבריו במשוריין נפלו).שכב פצוע בבית חולים ואח"כ חזר לתפקידיו בגדוד מוריה.

מימון, נפגע ונפל בהתפוצצות מרגמה במחנה שנלר בירושלים ביום כ"ד באייר תש"ח 2.6.1948 (שבועיים אחר נפילתו אחיו הצעיר ראובן).נקבר בשיח' באדר וביום כ"ח באלול תש"י 10.9.50הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בהר הרצל בירושלים.

עמור אסולין

עמור (עמוס) אסולין , בנם  של עזיזה ודוד אסולין ,נולד בשנת 1926 בעיר ספרו במרוקו. סיים לימודיו בהצטיינות בבי"ס אליאנס בעירו, המשיך ללמוד בבית ספר לחקלאות בעיר פס כהכשרה לעלות לארץ ולעבוד באדמתה. היה בעל גוף אתלטי ומפותח,מדריך ספורט יחיד בעירו. חזה את תקומת המדינה. ארגן את הצעירים למערך להגנה יהודית עצמית נגד פורעים ערבים ולקראת העלייה לארץ. בשנת 1946 עלה לארץ .עבד בקבוצת בארות יצחק כשנה וחצי. היה חבר בהגנה ומטעמה נשלח לבית ספר לנוטרים.

עמור , נפל ביום ט' בשבט תש"ח 20.1.1948 , בהתקפה שערכו הערבים על יחיעם,נפצע פעמיים עד שהגיע כוח בריטי וחילץ את הנפגעים,פונה לבי"ח הצבאי בחיפה ולאחר שנקטעה רגלו מת מפצעיו.

 

נתן אלבז

נתן אלבז (סיפור מופת) – נולד ב-17/10/1932  בעיר ספרו, בן בכור לחמשת ילדי המשפחה, בגיל 17 בשנת 1949 עלה לישראל לבדו במסגרת עליית הנוער חרף התנגדות הוריו (הוריו עלו לישראל רק בשנת 1962). בשנת 1952 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גבעתי

 

ביום 11.2.1954 עסק נתן בפירוק רימונים ותוך כדי כך הופעל אחד מהם בהשגיחו בסכנה הצפויה לחבריו שנמצאו בקרבת מקום ,התרחק מהם בריצה כשהרימון בידיו והשליך את עצמו על הרימון.

נתן אלתרמן כתב שיר עליו "רצת חיש, בלי עמוד,כאילו אחזך הטירוף כי עז.

רצת חיש ופנים האפילו כפני איש הפורץ לבוז בז

כה מהרת לרוץ שאפילו הצטדק לא הספקת אלבז

                                      …..                                                             "

גם עמוס אטינגר כתב שיר עליו "נתן" שהולחן והושר על ידי ג'ו עמר.

על מעשה זה הוענק לו באפריל 1973 עיטור המופת על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר.

יהיה זכרם ברוך

רֶגָע שֶׁל אֹור בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר אֵם הַבָּנִים

בס"ד

מאת : שמואל בן אור אביטל (אביטבול )

רְצֹונִי לְסַפֵּר עַל חֲוָיָה מְיוּחֶדֶת מִיַּלְדוּתִי בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר אֵם הַבָּנִים בְּצִפְרֹו שֶׁבִּדְרֹום מָרֹוקֹו. הַיָּמִים יְמֵי מִלְחָמָה (1942) וּמָצֹור, בַּלֵּילֹות מְנֹורֹות הַחַשְׁמַל

בְּבֵיתֵנוּ הָיוּ תָּמִיד מְכוּסֹּות בְּמַגָּבֹות עָבֹות לְהַסְתִיר אֶת הָאֹור מֵחַשַׁשׁ הַפְּצָצֹות מֵהַאֲוִּיר עַל בַּתֵּינוּ, שֶׁהָיוּ אָז מִחוּץ לַ"מִלְּלַּאח" שֶׁבֹּו גָּרוּ בִּמְצוּקָה רַבָּה יְהוּדֵי צִפְרֹו.

עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵילֹות חָלַמְתִי תָּמִיד עַל יְרוּשָׁלַיִם וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵיךְ לַעֲלֹות לָאָרֶץ

שֶׁלָּנוּ מִמֶּנָּהּ גָּלִינוּ וְלִחְיֹות בַּגָּלוּת הַאֲרוּרָה וְהַאֲרוּכָּה. הִסְתַרְתִּי אֶת עֶרְגָּתִּי בְּקִרְבִּי כְּסֹוד כָּמוּס וּבְמֶרְכָּז כָּל חֲלֹומֹותַי עַל יְרוּשָׁלַיִם הַאֲהוּבָה עָלַי.

הֹורֵינוּ וּמֹורֵינוּ הַיְקָרִים הִסְתִירוּ מֵאִיתָּנוּ עַל הַמִּתְרַחֵשׁ בָּעֹולָם אָז, הִסְתִירוּ מֵאִיתָּנוּ אֶת חֹומְרָת הַמַּצָּב הַמִּלְחַמְתִי שֶׁל עֲרִיצּוּת מֶמְשָׁל וִישִׁי הֶאָרוּר. אָנוּ הַיְלָדִים יָדַעְנוּ מִבְּלִי שֶׁיֹאמְרוּ לָנוּ מַה קֹורֶה בָּעֹולָם. וְחַשְׁנוּ בְּלִיבֵּנוּ מִכָּל מִינֵי סִימָּנִים אֶת הַמַּצָּב, הַמְּנֹורֹות הֶעָטוּפִים בְּמַגָּבֹות בַּלֵּילֹות, בְּגָּדֵינוּ הַשְׁחֹורִים הַמְּסַמְּלִים אֲבֵילוּת וְסָבִיב קַצְוֹותָּם חוּט עָבֶה וְאָדֹום, סֵמֶל הַדָּם, הַפְּשִׁיטוּת הַפִּתְאֹומִיִּים שֶׁל הַ"גּוּם" (עֲרָבִים מוּסְלְמִים קַנָּאִים) שֶׁאוּמְנוּ עַל יְדֵי הַצָּרְפָתִים בְּמֶמְשָׁל וִישִׁי לְהִתְנַפֵּל עַל הַיְּהוּדִים וּלְהָעִיק עָלֵינוּ בִּזְמַנִּים מְסוּיָּמִים, הָיוּ מֵהַסִּימָּנִים שֶׁאָנוּ הַיְּלָדִים הֵבִינוּ דָבָר מִתֹּוך דָבָר מֵאֲלֵיהֶם כִּי מַצָּבֵנוּ קָשֶׁה, לַמְרֹות מַאֲמָּצֵי הַהֹורִים וְהַמֹּורִים וְכַוָּנָתָם הַטֹּובָה לְהַסְתִיר מֵאִיתָּנוּ, וְאָנוּ הַקְּטַנִּים, יָדַעְנוּ, לָמַדְנוּ וְשָׁתַקְנוּ.

חַשְׁנוּ בְּלִבֵּנוּ אֶת הָעֶצֶב וְהַצַּעַר הַגָּדֹול שֶׁאַחֵינוּ בְּאֵירֹופָה נִשְׂרָפִים בַּמַחֲנוֹת וּמְקַדְּשִׁים אֶת שֵׁם הַשֵּׁם בַּרַבִּים מוּל עֹולָם מְאַיֵּים וּמְסוּכָּן, כַּנִּרְאֶה זֹוהֵי הַסִיבָּה לִבְגָּדֵינוּ הַשְּׁחֹורִים עִם הַפַּסִּים הַאֲדוּמִּים כַּדָּם. יָדַעְנוּ זֹאת גַּם בַּשַּׁבָּתֹות אַחֲרֵי קְרִיאַת הַתֹּורָה שֶׁמִּישֶׁהוּ מְסַפֵּר לַקָּהָל אֶת הַחֲדָשֹׁות מִגֶּרְמָנְיָה הַאֲרוּרָה, וּתְפִילֹּותֵינוּ שֶׁל הַמּוּסָף הָיוּ מַמָּש תַחֲנוּנִים לְאֵל עֶלְיֹון שֶׁלּא יַסְתִיר פָּנָיו יֹותֵר מִדַּי כִּי מִידַּת הַדִּין גֹּובֶרֶת, וְאָנוּ הַקְּטַנִּים יָדַעְנוּ כִּי עֹולָם בְּחֶסֶד יִיבָּנֶה וְסֹוף סֵבֶל עַמֵּנוּ יָבֹוא בִּמְהֵרָה, וְנִזְכֶּה לַעֲלֹות לִירוּשָׁלַיִּם הַקְּדֹושָּׁה בָּבַת עֵינֵינוּ . וְאָנוּ הַיְּלָדִים יָדַעְנוּ, שָׁתַקְנוּ, וּבָכִינוּ. וּתְשׁוּבָתֵנוּ הָיְתָה לִשְׁקֹוד חָזָק בַּלִּימּוּדִים וְזַעֲקָתֵנוּ הַחֲרִישִׁית תִּפְתַח אֶת שַׁעֲרֵי הַתְּפִילָּה, וְאֹויְבֵינוּ לֹא יַצְלִיחוּ לְהַשְׁמִידֵנוּ.

להמשיך לקרוא "רֶגָע שֶׁל אֹור בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר אֵם הַבָּנִים"

Create a website or blog at WordPress.com ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: