קהילת צפרו / סְפְרוֹ

את עיקר תורתו למד ממורו ורבו רבי דוד עובדיה זצ"ל ומחכמי פורת יוסף בצפרו דודיו רבי פנחס ורבי דוד מאמאן עליהם השלום. רבי ישועה היה מתלמידי החכמים האחרונים בצפרו ושימש כמלמד, שוחט, מוהל, חזן, דרשן וסופר בית דין. היה מרבה ישיבה, מרבה חכמה ומשמש כעזר ואחיסמך בקודש למורו, רבו וידידו רבה של הקהילה רבי דוד עובדיה זצ"ל .

רבי ישועה העמיד תלמידים רבים בישיבת בית דוד צפרו וכן שימש כשוחט מומחה בבית המטבחיים של צפרו, לאחר מכן נתמנה (עפ"י הממשלה הצרפתית) להיות סופר בית הדין לשטרות וכתובות.

בדמי ימיו שכל את בנו החכם השלם רבי דוד מאמאן ז"ל ואת ביתו הקטנה שרה ז"ל למרות כל סבלו עם פטירת עליו 2 ילדיו תמיד היה מחייך ולעולם לא היה מראה פנים עצובות וכעוסות.

לאחר שנתמעטה הקהילה בצפרו ולאחר עזיבתו של מורו ורבו רבי דוד עובדיה (1963) נשאר לשמש בקודש עוד קצת שנים בבית הכנסת בצפרו, רבי ישועה המשיך בדרכי אבותיו ואבות אבותיו הקדושים הרביץ תורה ודרש ברבים בקהילה הקדושה שכל כך אהב, הכול כדי להחזיק את הקהילה שנשארה. כשרובם עזבו את צפרו עבר לפאס, לקראת זקנתו ולאחר עיכובים רבים זכה לעלות לארץ ישראל בשנת 1990, משאת נפשו ושכן כבוד בירושלים עיר הקודש.

השאיר אחריו את ספרו הקטן משמיע ישועה  חידושים, באורים, ליקוטים מגדולי מרוקו ומנהגים שנהגו הקהילה בצפרו. וכן כתבי יד רבים של מאמרי תורה.

רבי ישועה נתבש"מ באישור ליל ב ז' בניסן התשס"ז ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.

השאיר אחריו  בנים ובנות עובדי ה' ותבדל בין החיים תיזכר לטוב אשתו שעמדה לצידו הגב' חסיבה, ה' יאריך ימיה בטוב מתוך בריאות כל הימים

נכתב ע"י נכדו דוד שוראקי היו'

וזה מה שנכתב ונחרט על מצבתו:

כתר תורה

והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה.

פה נגנז איש תם וישר תוכו כברו

יראת ה' היא אוצרו

והעמיד תלמידים הרבה

ממשפחה של חכמים וקדושים

הרב ישועה מאמאן זלה"ה ב"ר מרדכי

נולד י' אדר תרפ"ו

נתבש"מ אחרי יסורין קשין ז' בניסן תשס"ז.

תנצב"ה