שלום וברכה,
הקשר שלי לצפרו (או בלשוננו "ספרו") הנו במסגרת עיסוקיי בין היתר, בליקוט עצמות והבאתם לקבורה בקבר ישראל.
בשנת 2004 פנה אלינו יהודי תושב הרצליה (אבי דרעי – בעל חנות לחומרי בניה בעיר) בבקשה לממש את חלומו ולהעלות את עצמות סבו המנוח ר' יעיש מאמאן ע"ה הטמון בבית העלמין בספרו. לאחר חודשים של עבודה מול גורמים שונים במרוקו, נסענו בחודש דצמבר 2004 למרוקו וזכינו להעלות את עצמותיו לקבורה בהרצליה מעל קברה של רעייתו הטמונה בהרצליה.
אני חייב לציין, מאחר ואני "מבקר" בהרבה מאוד בתי עלמין יהודיים בעולם, התרשמתי מאוד מהניקיון, התחזוקה ובעיקר אחידות המצבות בבית העלמין.
לאחר ביקורי בעיר, תיאור מקום כ "גן עדן עלי אדמות" נהיר היה לי כי ניתן לעיר זו! יופייה ויופי פרותיה, מיקומה בינות ירק ונהרות בהחלט מעניקים לה את התואר הרואי לה כגן העדן בעולם הזה….
למדתי רבות על הקהילה היהודית הגדולה שחיה בעיר, על רבניה ומעט מגדלותם זכיתי לראות בשוטטותי בין ציונם של הקדושים הטמונים בעפרה של העיר.
כך למשל, כשעמדתי ליד מצבת קבורתו של הק' הרמ"א (ר' רפאל משה אלבז) זלה"ה רעדה אחזני.
את עבודת ליקוט העצמות עשיתי בחיל ורעד, דמעות ניגרו מעיניי עת מצאתי שלד עצמות שלם!!! המעוטר בזקן מלא (לאחר כ- 75 שנה!) דבר נדיר ולא מתאים לממצאים ולתנאי השטח.
בהקשר זה אציין כי, עבודת פירוק המצבה והחפירה עד לאבני הגולל (העשויים מעץ!) ביצעו הגויים, כמובן שפתיחת הקבר, גילוי העצמות וליקוטן עשיתי אני בשיתוף חבר מהארץ ונציג הקהילה היהודית בקזבלנה – ר' יצחק.
גם שיטת הקבורה מעניינת ומסקרנת עד כי נדמה היה כי כריית הקבר נעשתה בכלים מתוחכמים ומדויקים, אך לא היא. העבודה נעשתה בידיים ובמלאכת מחשבת כפי שניתן לראות בתמונות המצורפות.
אני מצרף מקבץ תמונות שמקווה שיאירו עוד קצת על הקהילה המפוארה שהיתה בספרו, בטוחני שאף יעוררו בין המתבוננים סקרנות וערגה לימים עברו.
סיפור נוסף על צפרו , סיפר לנו האדם שמחזיק את בית העלמין (אינו יהודי) את סיפור השיטפון וההרג הגדול במאה ה-19 והכן במאה ה-20 ובהמשך קראתי על כך רבות בעדויות שונות של רבנים ומבקרים שנצלו מאותו שיטפון. תיאור מפורט ומרטיט ראיתי במאמרו של אמנון נס על הגאיות והשיטפונות , על כך ראוי שתפרסמו סיפור נפרד ומפורט
בהצלחה ובברכת חג פסח כשר ושמח!
26 באוקטובר 2020 at 7:39
בס”ד. יהי זיכרו ברוך. ת.נ.צ.ב.ה
אהבתיאהבתי
20 בנובמבר 2019 at 1:31
יישר כוח . מאת דרעי אברהם . זה שביצע את הדבר כמובן בעזרת אימו אסתר דרעי . לבית ממן . תודה לכולם
אהבתיאהבתי
30 במרץ 2017 at 15:03
סיפור מרתק , ממחיש מנהגי קבורה בספרו מלפני 70 שנה.
אהבתיאהבתי