נלב"ע י' באייר ה'תשע"ט ( 1957-2019)

נולדה בצפרו לר' משה טובלי זצ"ל ולרבקה לבית כהן שתיבדל"א.הבת הבכורה במשפחה בת עשרה אחים ואחיות.

בגיל 15, דצמבר 1972, עלתה לארץ עם משפחתה לאשדוד. בגיל 18, נישאה לראובן זיני יבדל"א, יליד צפרו, בן למשפחה בעלת שורשים עמוקים בצפרו.

הביאו לעולם שני ילדים, ענת ואיב זיני שיבדל"א. זכתה לחתן את ילדיה ולהכיר את חמשת נכדיה. ביתה ומשפחתה, בעלה וילדיה, אחיה ואחיותיה וחבריה היו מרכז חייה.

במשך 30 שנה עבדה כאחות סיעודית, עבודה קשה, פיזית ונפשית. למרות זאת אסתר ז"ל מעולם לא שכחה את המהות האנושית שלה , נותרה מסורה לעבודתה, מטופלים קשישים ובני משפחתם היו מספרים שאסתר רחמנית, בעלת יכולת הכלה גבוהה, טיפלה בהם כאילו היא בת משפחתם. גם כל חבריה מעידים עליה כנשמה גדולה , טהורה כולם מדברים על רוחב ליבה ורכות נשמתה.

אסתר ע"ה תרמה בסתר, נתרמה לסייע ולתרום בהתלהבות יתרה ובאהבה גדולה בעשייה לבית הכנסת של צפרו. כל פעם שבירכו אותה על נושא זה, היא ביקשה בתקיפות להוריד מחשיבות העניין ולא לפרסם ברבים. אסתר תמכה תמיד בפעילות בעלה ראובן בקהילה וזכתה עימו להכניס ספר תורה.

בכל הקשור לכיבוד אב ואם, אסתר תמיד ראשונה, תמיד עמדה לימין הוריה, הקשר שלה עם אמא שלה , רבקה טובלי שתיבדל"א היה הדוק ויום יומי. בת בכורה ובכירה, מובן וטבעי היה לאביה זצ"ל, שתיקרא על שם סבתא, אסתר טובלי לבית מויאל ע"ה, ר' משה ע"ה תמיד קרא לה "אימא שלי" והיא הייתה היחידה עימו בעת שהחזיר נשמתו לבורא.

אסתר ע"ה הייתה אשת שלום, גורם מגשר ומפשר, נטולת אגו, תמיד הקדימה לקרב, לחבק, להסיר מחלוקת, לקדם אהבה ושלום בין הבריות בין אם קרובים ורחוקים.

כולם המומים וכואבים, רק ה' יודע מדוע היא נלקחה מאיתנו בטרם עת.

מקום מנוחתה נקבע בבית העלמין באשדוד ( חלקה 50 , שורה 4 , קבר מס' 18) 

יהי זכרה ברוך לעד ונשמתה בגן עדן


ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק משלי כז י

יהי רצון שהמילים שאכתוב יהיו לזכרה של אסתר עזיזה יקירה בת רבקה ז"ל.
מנסה אני לכתוב מספר מילים על אסתר ז"ל ולא מצליח להתרכז, לדבר על אסתר בלשון עבר זה הזוי, כמעט ולא עבר יום מבלי לראות אותה עם הנכד או מבקרת אצל שכנה, תמיד מחויכת ואופטימית, אלינו הביתה הייתה מגיעה לעיתים קרובות, לעולם עם משהו ביד, מתנה לאשתי או עוגיות של גרעיני חמנית עם שומשום או מיני ירקות או סתם מתנה, העיקר לא להיכנס בידיים ריקות. הייתה נכנסת אלינו לחצר לקטוף פומלה וכשהייתה שמה לב שהגעתי הביתה מיד הייתה באה ואומרת "ניסים, נכנסתי לחצר כשלא היית וקטפתי פומלה", הייתי משיב לה "לבריאות, קחי מה שבא לך" פחדה מהגזל כמו מאש וכמובן שהייתה מחזירה כפל כפליים, ליבה היה רחב כים.
המאכלים שלה שזכיתי לטעום מהם החזירו אותי בזמן לימי ילדותי והזכירו לי טעמים שנשכחו.
אהבה אהבת נפש את ילדיה ונכדיה, הייתי נכנס מידי פעם לביתה כדי לטפל בבדק הבית והייתי שומע אותה מחוץ לבית קוראת בהתלהבות לנכדה "חיים שלי בלב, חיים שלי בלב אתה", הסלון היה אסוף, על רצפתו היו מפוזרים מיני צעצועים וזאת כדי לאפשר לנכד להתנהל בחופשיות לנהל את ממלכתו, שלומי חתנה היקר שיבדל"א (היה בניהם קשר מיוחד) היה מגיע בשעות הצהריים עם מיני ירקות, המצרכים אך הונחו וכבר הייתה מחלקת לזה כך ולזה כך.
הייתה בנינו שפה משותפת, היא אהבה להתייעץ ולקבל חוות דעת על כל דבר שחשבה ליישם בביתה, היו לה הרבה תכניות לעתיד אך שוד ושבור הכל התנפץ לרסיסים אסתר שלנו איננה, בא בעל הפיקדון לקח את פיקדונו והותיר משפחה וחברים המומים ומוכים, איך ייתכן שכך קרה, עלינו כולנו גדול וקטן לעשות חשבון נפש ולפשפש במעשינו ולבדוק בשל מה באה הצרה הזאת, מה עלינו לתקן.
אישה אחת וכל כך הרבה תכונות ומעלות שאם נמנה אותן לא תספיק היריעה מלכתוב.
אסתר עזיזה יקירה בת רבקה היית אישה גדולה מהחיים, לימדת אותנו בדרכך הפשוטה על אהבת האדם באשר הוא, על צניעות ודרך ארץ, מרכינים אנו ראש לזכרך.
היי מליצת יושר עבור משפחתך, עבור שכנייך, מכרייך ומוקירייך.
"בילע המוות לנצח, ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים; וחרפת עמו, יסיר מעל כל הארץ כי ה' דיבר (ישעיהו כה', ח') ת. נ. צ. ב. ה אמן.

בשמי ובשם משפחתי

ניסים שריקי 

 


אסתר היקרה, 
מה אוכל לרשום אודותייך בעוד אני עדיין לא מעכל, לא מאמין שהלכת מאיתנו בטרם עת.
אומנם התקופה בה היכרנו היתה קצרה יחסית אבל הרגשתי כאילו הכרנו כל החיים.
אני רושם את הדברים האלה והדמעות לא מפסיקות לרדת מעיני. 
עברנו תקופות יפות יחד עם המשפחות שלנו, כל נסיעה משותפת לאילת הייתה עונג צרוף. אני זוכר שכל פעם שהגענו לאילת , הדבר הראשון שחשבת הוא על המשפחה, לפני הכול נכנסים לביג לקניות עבור הנכדים והנכדות שלך. טוב הלב שלך לא יסולה מפז.
כל הזמן שמרת על התא המשפחתי שלך שרק יהיה להם טוב.
תמיד דאגת לי  היית שולחת לי הודעות והיית דואגת לי כאחד מבניך.
אני רושם ולא מאמין שאת לא איתנו יותר.
במשך השבוע שהיית בביתך הבית שבנית ותמיד דאגת שיהיה בו שפע וברכה,הכרתי משפחה חדשה שתמיד אנצור בליבי. אסתר היקרה את תמיד בליבי ותמיד אזכור אותך, את המידות הטובות שלך, כשיעור לחיים אקח ממך את הדברים הטובים שלמדתי ממך. 
את הטוב בעולם את השלום שתמיד דאגת בים בני האדם בין אדם לחברו.
את הסובלנות שלך.
לעולם לא אשכח אותך חברה יקרה.
נוחי על משכבך בשלום.
תשמרי עלינו מלמעלה ושתמיד תחיכי אלינו.
אוהב וזוכר לתמיד.
משה מואלם

אסתר זיני ומשפחתה עם משפחת בן אוליאל
אסתר זיני ז"ל ומשפחתה עם משפחת בן אוליאל

אסתר זיני בת רבקה ז"ל , מידותייך ומעלותייך מעידים על אישיותך , אישה נוחה לבריות , תמיד שצריך אותך את שם בשביל כולם. תמיד היית משענת מלאה בביטחון לכולם , אוזן קשבת לחברייך. לב רחב עם נתינה עצומה ורחבה, תורמת בסתר לנזקקים מבלי לבקש תמורה , יודעת להכיל כל אדם ואדם מבלי לשאול למה ואיך. אסתר ז"ל המלאך שלנו, הלב מסרב להאמין שאת אינך עוד איתנו, השארת בליבנו חלל גדול תמיד תהיי זכורה וחקוקה בליבנו לעד לעולמי עולמים.תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים ובגן עדן אמן

משפחת בן אוליאל

 


אסתר ע"ה בינקותה
אסתר ע"ה בינקותה
אסתר ע"ה במרכז בפעילות פורים באם הבנים בצפרו
אסתר ע"ה במרכז בפעילות פורים באם הבנים בצפרו ( 1963 )

אסתר זיני לבית טובלי

אסתר ע"ה בגיל 18

אסתר ע"ה וראובן יבדל"א ביום נישואיהם