מאת : דוד אפרתי – אפריאט

את העיר צפרו פקדו שד"רים מארץ ישראל. ר' דוד עובדיה בצפרו "הקהילה והשדרים" מונה שמות של 129 שליחים (חלקם בזוגות) שבאו לעיר מצפת טבריה ירושלים וחברון . לכל שד"ר הייתה אכסניה מיוחדת אצל אחד מאמידי העיר.

על הקהילה ועל האירוח מספר ר' יעקב משה טולידנו בספרו "נר המערב" "אהבתם לארץ ישראל נפלאה עד מאד. את פרוטתם האחרונה מנדבים הם לא"י ולקופת רבי מאיר בעל הנס,רבי שמעון בר יוחאי, והשד"ר הבא מא"י אם ספרדי או אשכנזי ,הוא מתקבל אצלם בכבוד גדול ונותנים לו אכסניה נאה ומתת כסף בנדבות נפרזה מכפי יכולתם".

נהגו גם לכתוב שירים לכבוד השליח.גם בעיירה שלנו נתחברו שירים על השדרי׳ם. רבי יהודה אלבאז ז״ל בספרו שבות יהודה עמ' 758 חיבר שיר על רבי רפאל ארזי הכהן ועוד.

כל שליח השתדל לקבוע קופות בקהילה לשם נשלח. ולתוך הקופה הזאת בני הקהילה היו משלשלים נדבותיהם בשעת צרה ובעת חדווה. הקופות הללו נקראו בשם קופות ארץ ישראל. והכסף המקובץ בהם בשם מעות ארץ ישראל. ונקבעו בקהילות, ימים מסוימים בשנה לגבייה, ואח״כ נוספו קופות מיוחדות למען כל עיר מערי הקדש והראשונה בהן הייתה עיר חברון. כמו כן קופת רבי עמרם ב״ר אפרים דיואן שליח חברון במרוקו ובשנת תקמ״ב (1782) נפטר וקברו נעשה מקום קדוש, ורבים באים להשתטח עליו. אחריהם הלכו בניה בוניה של עיה״ק טבריה שקבעו קופות בשם קופת רבי מאיר בעל הנס הקבור אצלם,  היו גם אנשים שהניחו אחריהם צוואת שכיב מרע על חלק מנכסיהם לע"נ רמבע״ן.בעיר ספרו רבי יעקב אדהן הניח מנכסיו,שהייתה קרן  בפקודו של רבי רפאל משה אלבאז, ואח"כ עברה לפקודו של רבי מסעוד עובדיה ז"ל, ואח״כ ליד הרב שמעון חיים עובדיה ז״ל עד שנגאלה וניתנה לכוללות עיה״ק טבריה כנראה בימיו של רבי יעקב זריהן ז״ל. בין הקופות שהיו נגבים בתוך קהילת צפרו הייתה גם קופת יחזקאל הנביא זיע״א. גבאי הכללי של קופה זו היה הרב ישועה חיים עובדיה ז"ל. כתב המנוי שקבל על קופה זו, ועל קופה אחרת שנקראה קופת השמחות נתקבל בתמוז תרס״ג.העולים מן המערב לא קבעו לעצמם לא עדה ולא ועד, אלא הצטרפו ונבלעו לתוך העדה הספרדית, וגם תלונותיהם ומשפטיהם היו לפני הבד״ץ של הספרדים. וגם ענייהם ויתומיהם קבלו חלוקתם מהעדה הנ״ל עם שאר העדות. לפיכך היה מגיע למרוקו שד"ר מכוללות הספרדית, וגובה תרומות וקופות שהיו שייכים לכוללות זו. ושד"ריהם היו מתקבלים בכל הכבוד, ומתאכסנים באכסנייא הגונה ומסודרת. ולכל שד"ר היה בית אכסנייא קבוע, וכאשר השד"ר בא בין חומות העיר היו רגליו מוליכות אותו אל אכסנייתו.

ובשנת תרי״ד עלה ממרוקו מעיר רבאט לירושלים הרב הגדול דוד בן שמעון בהיותו בגיל כ״ח שנה עם קבוצה של רבי אלעזר בן טובו בעל ספר פקודת אלעזר והרב יוסף ארוואץ, ועם בנו בן החמש רפאל אהרן, ואז עלו גם הרבה יתומים ואלמנות שלא היה להם משען ומשענה, והחזקתם הייתה מוטלת עליו,  וכנראה שבמשך קיום ועד העדה המערבית המחודש הזאת, בשנת התרכ״ו היו צריכים למקורות כספיים, ולכן שמו פניהם אל מסגרת הכוללות והתחילו לשלוח שד"ר מטעמם הם מבלי להיות תלויים בחסדם של העדה הספרדית כמו שאנו מוצאים בשלשת השדרי׳ם שהגיעו לעי״ת צפרו.כאשר הגיע ובא שליח מכוללות המערביים רבי יהודה אלבז בשנת התר״מ, שוב תוקן בינו ובין רבני העיר שמאותו יום והלאה שכל סכום הקופה כולה תעבור לזכות כוללות המערביים, כי במשך השנים עם קיום כוללות העדה המערבית,ועד העדה הספרדית לא נתן בעין יפה את הסיוע הנדרש לעניי ויתומי עולי מרוקו.

דודי שמעון אפרתי מספר בזיכרונותיו על שמות השד"רים שהתארחו בבית סבא אבא אפריאט ז"ל והם :

  • ר' שלום מרדכי אזולאי (יליד ספרו שעלה לישראל יחד עם קבוצה גדולה בשנת1921,ובישראל היה אב"ד של עדה חרדית וחבר בי"ד של העדה המערבית בירושלים),הגיע לספרו בסוף 1927 דודי שלום נקרא על שמו.סבא מזכיר אותו ביומן מסע שלו בארץ בשנת 1951.לאחר פטירת סבא בשנת 1959 הרב בא למושב בית עוזיאל לנחם את המשפחה.
  • ר' שמואל מזרחי מצפת.
  • ר' שלמה הכהן סקלי זגורי – היה פעמיים בשנת 1933 ו- 1936.בפטירת הסבא כתב עליו הספד שהודפס בספר "וייקץ שלמה" בו הזכיר כי אבי פינחס ז"ל טרח ויגע עמו בערים שונות..
  • הרב דוד שלוש הגיע מטעם העדה המערבית בשנת 1950,לאחר השיטפון שהיה בספרו בסוכות. הועד ביקש לדחות המגבית והרב חזר לספרו בפורים 1951. בשנת 1987 בשבעה על פטירת אבי פינחס ז"ל, הרב בא לנחם והזכיר כי בביקורו בספרו אבי נלווה אליו לכפרים לגביית התרומות).

לאחרונה , אלי טובלי פנה בבקשה לאתר מידע אודות סבו ר' אליהו טובלי ע"ה , בעיון בכרך זה , במכתב מ- 1936 שנשלח לרבני הקהילה משליח דרבנן ר' שמואל מזרחי מצפת  ,הוזכר בהכרת תודה שמו , כלומר גם סבו היה שותף לאירוח השד"רים שהגיעו לצפרו .

רבי דוד עובדיה זצוק"ל
רבי דוד עובדיה זצוק"ל

כרך החמישי על קהילת צפרו , פרי יצירתו של רבינו ר' דוד עובדיה זצוק"ל הינו יצירת מופת , תיעוד היסטורי מרתק המביא בהוכחות ובכתובים את פעילותם של רבני צפרו ומכובדי צפרו ,תמיכתם ותרומתם לבניין ארץ ישראל .