בס"ד

שנות ילדותו של רבי גבריאל זצ"ל בבית אביו הגדול רבי יעקב נחמני זצוק"ל, ואמו הצדקת מרת רינה נחמני ע"ה ממשפחת רובאס מהעיר מראקש, שם ינק המנוח את אהבת התורה המופלאה ויראת שמים, ואת מידת הענווה והצנע לכת שראה בבית הגדול הזה.

לאחר גמר למודיו בביה"ס, פתח המנוח מפעל ליצור נעליים בעיר מראקש, והוא שדאג לפרנס ולכלכל את כל בית אביו. ולאחר פטירתו של אביו, עבר לעיר הגדולה קזבלנקה עם אמו מרת רינה ע"ה, להתגורר ליד אחיו רבי לוי זצ"ל ששימש אז כראש ישיבת "אוצר התורה" בקזבלנקה, ופתח שם את מפעלו בשנית.

בשנים אלו בהתגוררו בעיר קזבלנקה, הוא בא בברית הנשואין עם רעייתו תבלחט"א מרת רובידה תחי' למשפחת לוי מהעיר צפרו יע"א, בתו של ר' אברהם הלוי זצ"ל שהיה ידוע בצדקתו הגדולה.

וכל זה ינק חמיו של המנוח, מאביו הגדול ר' מכלוף אליהו הלוי זצ"ל המכונה מקדם כלאל, שהיה ראש חברת אליהו הנביא בעיר צ'פרו במרוקו, שהיה עוסק בכל ימיו ממש מבוקר עד ערב בעזרה ליתומים ואלמנות, בעזרה לעניים וגלמודים, בעסקי המת וצרכיו, בהכנסת כלה בנשואיה, ובהכנסתם של ילדי ישראל בבריתו של אברהם אבינו, הלא כל מפעליו הובאו בספרו של הרב שמואל בן הרוש זצ"ל, חמיו של המנוח ר' אברהם הלוי זצ"ל זכה ועלה לארץ הקודש ונלב"ע בשנת השישים לחייו לאחר יסוריים קשים, ביום כ' אדר א' תשכ"ז ונקבר בעיר אשדוד תהא נפשו צרורה בצרור החיים.

כשהגיע המנוח לארץ ישראל, עובדי הסוכנות הציעו לו להתגורר בכל מיני מקומות בארץ, ומחמת שהיתה להם קרובת משפחה בעיר אשדוד קבעו את משכנם בעיר זו.

מאור פניו של המנוח לכל אחד ואחד היה יוצא מגדר הרגיל, כל אחד ואחד, ואפילו ילדים קטנים ששוחחו עמו הרגישו את מאור פניו וחשו במחיצתו כשווה בין שוים, כל אחד הרגיש בשל כך כאילו הוא האדם הקרוב אליו ביותר.

ת.נ.צ.ב.ה