בס"ד

נולד בצפרו לשאול ועיישה כהן ע"ה, כתלמיד שקדן וחרוץ היה ברור שהוא יעסוק בהוראה, עם נישואיו לחסיבה זכרי ז"ל , בת הנגיד האחרון ר' רפאל זכרי ע"ה , יצאו ללמד במקומות שונים אחרים במרוקו, ר' מאיר התקדם בתפקידיו עד לתפקידו האחרון במרוקו כמנהל אדמיניסטרטיבי של בית החולים הראשי בקזבלנקה.

 

רבי מאיר כהן ורעייתו חסיבה לבית זכרי ע"ה

ר' מאיר זצ"ל עלה לישראל ב- 1965, השתקע באשדוד והשתלב בחיי קהילת יוצאי צפרו, נרתם כל כולו לייסוד והקמת בית הכנסת המפואר של קהילת צפרו.

חברותא נדירה של מכובדי קהילת צפרו

לימים בצוק העתים, קיבל על עצמו להיות שליח ציבור, שליחות אותה ביצע באדיקות ובאהבה אין קץ, לא היה דבר אישי או משפחתי אשר היה יכול להיות בר תחרות עם שליחות זו אשר ארכה יותר מ- 20 שנה .

החיבור שלו לעשייה בקהילה,  בדרך בה ניהלו חיי הקודש בקהילה, הדרך בה הנהיג היווה בסיס להמשך המורשת המפוארת של קהילת צפרו.

בהגיעו לגבורות עשתה לו הקהילה, בהובלתו וכתיבתו של שלמה לוטטי היו', מחווה יפה ומכובדת מאוד בהנצחת אבני הדרך ומסכת חייו ( ראו מצ"ב תמונה )

וכך נכתב :

רבי מאיר כהן – הכהן של ימינו

דברי שבח לכבוד מאיר כהן – יש לכתוב באותיות מאירות

לברור טוב את המילים ולבחור רק את המובחרות, לחפש רעיונות מהמקורות ובכלל זה הכותרות, המתארים ומשחזרים את מהלך חייו, את פועלו – מאשרות לחרוג הפעם ולספר שבחו בפניו – בתבניות מחורזות ומפוארות. לשמוח בו ואיתו יחד עם כל אוהביו – בהגיעו לגבורות.

לאוויר העולם הגיח והשנה אתרפ"א , כילד בלט בשקדנותו – כדבק במטרה שאינו מרפה, בתחילה בלימודי קודש עשה חיל – בסקרנותו עלה אל מצפה, בלומדו גם לימודי חול ומדעים – היינו בעל תורה וקמח מנופה.

את ילדותו ונעוריו עבר בעיר הולדתו – הקטנה – ובאיכות היא גדולה – צפרו, משם יסודו ושורשיו ואליה עוד יחזור כמאסטרו, כבר אמרנו "עיר קטנה" וטבעי שידידנו יישם – ופרצת, לא רק לתועלתו – אלא כדי ללמד ולהורות ולהחדיר כל שיטה.

כמורה העמיד תלמידים הרבה ובכך קנה לו שם ומעמד, צעירי הדור היו צמאים להשכלה כללית – ממנו קיבלו את זה המימד, תלמיד שיצא מתחת לשרביטו – לכל תפקיד ומשרה יכל להיות מועמד, והיו יוצאי עירנו משובצים במיטב המשרות – והמראה לעין – מחמד.

כצעיר משכיל ואינטלקטואל עמד לימין ההנהגה הקהילתית והרבנית, סייע לרב הראשי בקשרי חוץ של הקהילה מבחינה ארגונית, ביתו בעיר הגדולה היה לקונסוליה זוטא לבני עירו, כי אף על פי – שהגיע לעיר הגדולה, בנפשו – נשאר קשור לצפרו.

בין לבין צעירנו המוצלח התפנה למצוא בת זוג – ולהקים משפחה חזר אל מחוז חפצו – עיר הדובדבנים, הירוק האינסופי – וריח הניחוח, ומצא אישה – את חפצי בה – בת נגיד לשושלת רבנים למשפחת זכרי המפוארת. ועלה זיווגם יפה ילדו וגידלו בנים ובנות בארץ – ושמם הולך לפניהם לתפארת.

באמצע שנות השישים משפחת מאיר כהן הצעירה והברוכה עושה עליה, במשפחה יש ילדים בוגרים ורכים וחבלי הקליטה לא היוו בעיה, כי יקירינו בעל כלים ונתונים – בכדי להשתלב בארץ המובטחת, ובניסיון החיים שלו ובתבונתו – עשה חיל בחברת בניה וגם מצא נחת.

זה עשרים שנה משמש רבי מאיר כהן חזן ביה"כ – ומנהיג את צאן מרעיתו, מחדש ומרענן מסורות ומנהגי אבותינו, ובקריאת פרשת השבוע אין כמותו. בכל חג ומועד – ברצותך את הניחוח המיוחד של צפרו, מאמץ קטן של הליכה לביה"כ יהיה התשלום שתשלם עבורו.

ואכן אישיות עם מפעל חיים שכזה לא ניתנת לתיאור בכמה שורות, אך נמצאה הזדמנות נדירה שכזו להעלות על נס ולהאירו באור יקרות. תקצר היריעה מלהכיל את סיפור חיים שכאלה , ולהציג לראווה את כל הפירות. כי האיש עם אצילות נפש – שומר באדיקות את צעדיו – וכל הליכתו בדרכים ישרות . ולכן מקובל הוא על כולם , מטף ועד זקן – ובכך מטשטש את פער הדורות.

ביום זה – קהילה שלמה שולחת לך את איחוליה בהגיעך לגבורות, משפחתך יחד עם ידידיך וחבריך כולם שאיש אחד – מסיק . את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.

ברגשי כבוד והערכה ובאיחולי בריאות אושר ונחת

שלמה לוטטי ומשפחתו בשם כל הקהילה וציבור מתפללי ביה"כ קהילת צפרו אשדוד

ברכת החברים לגיל הגבורות מאת שלמה לוטטי היו'