בס"ד

מפרשת השבוע – איסור לדבר לשון הרע

מאת : הרב יגאל נחמני

פרשת השבוע פרשת "תזריע", מדברת על ענייני טומאה וטהרה שישנם במצבים מסוימים על האדם, ובזמן שלנו כיום, שאין לנו לא בית מקדש ולא אפר פרה אדומה, לכך אין דיני טומאה וטהרה אקטואליים לזמנינו, אמנם על אף שדיני הטומאה וטהרה אינם אקטואליים לנו, מכל מקום סיבת הטומאה והטהרה שהגיעה לאדם הם מאוד מאוד אקטואליים לזמן שלנו, והנה כתוב בחז"ל, שהסיבה שמגיעה לאדם צרעת בגופו, הוא משום שהוא לא שמר על פיו, ודבר לשון הרע על חבריו, ועונשו של מדבר לשון הרע הוא צרעת וטומאה, והטעם שעונשו הוא צרעת, אמרו חז"ל בגמרא במסכת ערכין דף ט"ז, כי אדם כזה שעשה מחלוקת בין איש לרעהו, על ידי כך שסיפר לשון הרע, והוא הפריד בין אנשים, אמרה תורה מידה כנגד מידה, שעונשו יהיה צרעת, והוא יצטרך לשבת בדד מחוץ למחנה, שירגיש היטב היטב, מה הוא רצה לעולל על ידי הלשון הרע, שרצה לבודד את חבריו, שלא יהיו בחברות של אחד עם רעהו.

ובספרו של הרב סורוצקין "אזנים לתורה", כתב לבאר ענין זה ביתר עמקות, הנה אצל המרגלים שדברו לשון הרע על ארץ ישראל, עונשם היה עונש של מיתה, ואם כך רואים אנו, שעונשו של מדבר לשון הרע הוא עונש מיתה, שהוא יותר חמור מצרעת, ואם כך נמצא שבזה שהתורה נתנה לאדם עונש צרעת על דיבור לשון הרע, התורה בעצם "ריחמה עליו", בזה שנתנה לו עונש קל יותר, אמנם כשנתבונן נראה, שעונש צרעת שהאדם צריך לשבת בדד מחוץ למחנה, אין זה רק עונש גרידא, אלא זהו עונש שילמדו לקח להבא, וישריש לו עד כמה חמור דבור לשון הרע על השני, כי אדם שנמצא במקום מבודד לבד, לבטח הוא מתגעגע לבני האדם שיבואו לחלץ אותו מבדידותו, וכשאדם נמצא במצב כזה, שהוא רוצה שיהיה לו יחס מצד בני האדם, הוא מתחיל להעריך כראוי את הצורך בקשר הגון עם שאר בני האדם, וממילא הוא ימנע מלהביט ולחפש את חסרונותיהם, ונמצא שעונש הצרעת הוא לא בא רק בכדי לתת לו עונש, אלא גם לתקן את מעשיו בעתיד.

ובזה יש לבאר את הסיפור המובא במדרש:, מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי, והיה מכריז ואומר:, מי רוצה לקנות תרופה שמאריכה ימים, מיד באו כל אנשי הסביבה והקיפו אותו בדוחק, כי מי לא מעונין בתרופה שמאריכה ימים! רבי ינאי שהיה בביתו ולמד תורה, בקש מאותו רוכל שיעלה לביתו, כי הוא מעונין לקנות את התרופה הפלאית הזו, אמר לו אותו הרוכל, אחד כמוך או הדומה לך, לא צריך את התרופה שלי, הפציר בו מאוד רבי ינאי, ובקש ממנו בכל אופן שיעלה לביתו וימכור לו את התרופה, עלה הרוכל לביתו של רבי ינאי, והוציא לו ספר תהילים והראה לו את הפסוק, "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה", הנה כתוב בפסוק שהתרופה לאריכות ימים, היא בזה שהאדם נוצר לשונו ולא מדבר לשון הרע על השני, אמר רבי ינאי לאותו רוכל, כל ימי הייתי אומר את אותו פסוק, ולא שמתי לב עד כמה הדברים פשוטים, עד שבאת ועוררת אותי לזה, ומסיים המדרש, "לפיכך משה מזהיר את ישראל, זאת תיהיה תורת המצורע", תורת המוציא שם רע, עד כאן מדברי המדרש.

ונשאלת השאלה.

מה באמת הדבר שחדש אותו רוכל לרבי ינאי, וכי רבי ינאי לא ידע את המשמעות הפשוטה של הפסוק, שאדם שרוצה אריכות ימים, הוא צריך לשמור ולנצור את לשונו?.

והנה לפי האמור בדברינו לעיל, שמשמעות העונש של צרעת בעבור דבור לשון הרע, אין זה רק בתורת מידה כנגד מידה, לתת לאדם עונש כפי שהוא רצה לעשות לחברו ולבודדו מהחברה, אלא העונש הוא גם בא ללמד את האדם להבא, כיצד צריך האדם להעריך את הימצאותו בחברת אנשים, ואין הוא יושב בדד, ובזה שהוא נענש בעונש ההתנתקות מחבירו ומסביבתו, הוא עושה חשבון נפש, מה דיבור הלשון הרע שלו גורם לאנשים, ולכך נתנה התורה כזה עונש, וזה בא וחידש אותו רוכל לרבי ינאי, כי מי ששומר על פיו ולשונו, לא רק שהוא אינו מקבל עונש, אלא אין הוא נמצא בבדידות, וממילא יש לו חיים איכותיים יותר כי אדם שאינו מפריד בין אנשים, ממילא הוא אדם שיהיה מקובל בכל חברה וחברה, וחייו הם באיכות הטובה ביותר שיש לו, וזה הדבר מביא אריכות ימים לאדם, ואין שמירת פיו ולשונו הוא ענין סגולי, אלא שמירת פיו ולשונו היא היא האיכות חיים, ומי שיש לו איכות חיים, ממילא חייו מתארכים, כי יסוד כל המכאובים והמחלות, הוא בזה שנפש האדם היא מבודדת, אמנם אם הוא לא מדבר לשון הרע, כי אז הוא מקובל בחברה, אזי נפשו היא שמחה ושלמה, וממילא איכות חיים, היא סיבה לאריכות ימים, וכבר אמר שלמה המלך ע"ה, "שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו", כי הפה והלשון הרע, הם הכח הרע שהורס את נפשו ובריאותו.

וזהו הביאור בהמשך דברי המדרש, "זאת תהיה תורת המצורע"- המוציא שם רע, כי תיקונו של אדם זה, יבא על ידי ישיבתו בדד מחוץ למחנה, "והובא אל הכהן", לא ללכת לרופא כי מחלתו היא לא מחלת הגוף, אלא מחלת הנפש, על אותו אדם להגיע תחילה אל הכהן, והכהן ילמדו את דיני התורה מה מותר לומר, ומה אסור לומר, ועל ידי זה הוא יגיע להחלמה מלאה, ודווקא הכהנים, הם האנשים המתאימים לדבר זה, שהרי הם מזרעו של אהרון הכהן, שנאמר עליו "אוהב שלום ורודף שלום ואוהב את הבריות", הוא המסוגל להמציא רפואה וללמד את ההלכות שבן אדם לחבירו, לאותו מצורע שנכשל בדיני אדם לחברו, ועל ידי כך יוכל אותו מצורע לעלות לדרך המלך באהבת הזולת.