בס"ד

ר' רפאל סיסו זצ"ל נולד , גדל והתחנך בצפרו
לימים , בהשראת ובעידוד רב העיר ר' דוד עובדיה זצ"ל נעשה מורה ומחנך .
על ברכיו גדלו דורות של תלמידים
עלה לארץ , נקלט באשדוד
ידענותו מחד וענוותו מאידך הכשירו אותו לשמש מורה רוחני לקהילה.

 
ר' יהודה אלבז היו' ,כתב על ר' רפאל סיסו זצ"ל ,באלו הדברים :

כתב זה ודברים אלו מסר לי אישית ר' רפאל סיסו זצ"ל כחצי שנה לפני מותו . בדרכו הכול כך מיוחדת בהיחבא, בענווה רבה, שם בידי מעטפה, " זה בשבילך,  קרא, זה לא לפרסום" כך אמר .

קראתי ! בנשימה אחת קראתי וכאילו "הועפתי " אחור עשרות שנים למציאות אותה אהבנו כולנו אבל רק הוא ידע לכתוב אותה . למה הוא כתב ? למה מסרה דווקא לי? למה אמר לא לפרסום? האם ידע…? לאלוקים הפתרונים .

יהיה זכרו ברוך

מדבריו על אהבתו הגדולה ,

∝∝∝∝∝

הכרתיך בבתי האבן בין חצרות וסמטאות

בנפתולי שבילים צרים ובנבכי חשכת המבואות

שם ינקתי לשד טעמך ,שם ראיתי בראשונה תכול שמי

בין אלה דידיתי ,צעדתי אט אט בלילותיי וימי

∝∝∝∝∝

שם היכו שורשים נבטו ופרחו ימי הילדות והנעורים

תערובת של טוב ורע ,צוף דבש ומרורים

עוד כל ימי הארץ לא שבתו, אביב סתיו וחורף

במלוא עוצמתו ואונו נחת הקיץ הלוהט והשורף

∝∝∝∝∝

בתקופת גירסא דינקותא בין יתר הזאטוטים

כולם נוברים, כולם מכרסמים, תוססים ומחטטים

בית הכנסת "הגדול" גועש והומה ככוורת

תחילת הדרך המפותלת להקניית תורה ומסורת

∝∝∝∝∝

בתוך ההמולה, בתנוחה נינוחה מעודנת מזרחית

יושב לו הרבי בשילוב רגלים ומולו לוחית

הכל כאן מתמזג כאן יחד, רעש, צעקות, צחקוקים ובכי

ילד מתפרע ללא מעצורים ולעומתו פעוט עדין ורכרוכי

∝∝∝∝∝

כוס תה רוחני, מהביל, רענן מיבולים חדשים

לגימה רעשנית, איטית ומרשימה להנאת כל החושים

בליווי קמצוץ טבק מבושם במר דרור קידה ולבונה

רגע של נחת וקורת רוח, מנת אור וגם אם היא קטנה

∝∝∝∝∝

מתוך הנאה זו פעוטה ודלה, תתפסהו תנומה קלה

לפתע פתאום ללא עילה, ניתור וקפיצה בבהלה

פחד אימים של ביקור בלתי רצוי או הצצת ביקורת מהחלון

תופעה זו, אוי ואבוי, עברה חמורה שיש עמה קלון

∝∝∝∝∝

תלמיד מול מורהו משתאה, פעור פה מתנועע ובוהה

חוטמו דולף, מוריד ומעלה, ממצמץ בעיניו ותוהה

הקולמוס מהלך סתם על פני הלוח, קמץ פתח וחולם

ואידך זיל גמור, אלף, בית, גימל וזהו כל העולם

∝∝∝∝∝

בשרוולו ובדש בגדו, מקנח הפעוט את אפו

על כגון דא יוצא הרבי מכליו, גברה רתיחתו וזעפו

ועוד יותר על חוסר תפיסה והבחנה בין צירה קמץ וסגול

כי לגביו חסר משמעות הוא הסימן, אם ישר ואם עגול

∝∝∝∝∝

בתדירות גבוהה, יספוג התלמיד קללה נמרצת

"עיוורון ותימהון לבב, מכה מוחצת, כלה ונחרצת "

"ראש נבוב, גולגולת חלולה, מוח נאקה גדולה "

"ממשש בצהרים במוקש ובמכשלה, כאשר ימשש העיוור באפלה"

∝∝∝∝∝

אך מדי פעם הוצק חן בשפתותיו, חיוך, עוז והדר לבש

כשאבא מביא מגש, קערת חמאה או צנצנת דבש

ואם תרנגול נאה עם כרבולת זקורה, היא התשורה

עפו ספו זעם ועבירה , אין פגע ואין צרה

∝∝∝∝∝

בנועם הליכותיה, באה אימא לאה ומחייכת בהנאה

כרימון מצוות מליאה, ולהרבות ביתר שאת משתוקקת וצמאה

על אף כובד שני הדליים, המרץ והזרירות גדולים שבעתיים

"ייקח נא מעט מים" פעם פעמיים וכך מרווה כל הגדיים

∝∝∝∝∝

ואנו בלב אפלולית, חדרים דמו מנהרות, ריצת עכברים וטחב הקירות

זבובים טורדניים, שריקת הצרצר, חפרפרות ועכבישי התקרות

מי מגרד בפדחתו עד זוב דם, ומי אי-שם על הספסל נרדם

בפינה שניים מתלחשים לבדם, ומי יכול לחדור ולהבין נבכי סודם?

∝∝∝∝∝

דרכי ההשגחה הפלא ופלא, אפוף מקום זה נסתר ונגלה

עמוד אש-דת ממנו עולה, וקול תורה משם שואב ודולה

אבן יסוד להפצת מעיינות התורה, מים זכים מפכים מצוות ה' ברה

תום לב, נועם, טוהר ודרך ישרה, ערוכה בכל ושמורה אבן יקרה מאירה

∝∝∝∝∝

משם ישקו כל העדרים, יזל מים מדליו וזרעו במים אדירים

טובו אוהליך, נראים מראש צורים, כשמש בצהרים ברורים ונהירים

על יובל ישלח שורשים עמוקים, טעם עצו כטעם פריו כולם מתוקים

גזע חסון, איתן ועליו ירוקים, גביעים, כפתורים ופרחים באהבה מחושקים .

סוף

 

 

%d7%a8-%d7%a1%d7%99%d7%a1%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%9f-2%d7%a8-%d7%a1%d7%99%d7%a1%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%9f