"מהו חג החנוכה?"


בימי החנוכה שאנו נמצאים בהם עכשיו שכידוע הם ימים מאוד קדושים לעם ישראל, וכפי שמובא בספרים הקדושים, וכל זה בגלל שבימים אלו בזמן החשמונאים, עם ישראל לא נכנע לגזרותיהם של היוונים, שרצו להשכיח את תורת ישראל מהיהודים, ובזכות זה שעם ישראל הצליח לבטל את מזימת היוונים, לכן תקנו חכמינו לשמוח ולהודות לה' בימי החנוכה, על הניסים והנפלאות, ואמנם לא רק את נס הנצחון של היהודים על היוונים אנו מודים ומהללים לה', אלא גם את נס פח השמן, שלאחר נצחון היהודים על היונים כשבאו להדליק את המנורה בבית המקדש, ולא מצאו שמן טהור כדי להדליק את המנורה, לפתע מצאו פח שמן טהור שהיה בכוחו להדליק רק ליום אחד, ולבסוף הספיק לשמונה ימים, וזכר לנס זה תיקנו חכמינו ז"ל להדליק נרות שמונה ימים.

ונמצאנו למידים, ששני ניסים מרכזים קרו לאבותינו בזמן היונים, א. הנצחון על היוונים, ב. מציאת פח השמן.

ואם כן יש לשאול, למה חז"ל כשתקנו  לעשות זכר לניסים שהיו לאבותינו בזמן היוונים, הם תקנו להדליק נרות חנוכה רק זכר למציאת פח השמן, למה הם לא תקנו לעשות עוד זכר, בשביל נס הנצחון שהיה לאבותינו על היוונים, שבהשקפה ראשונה הוא הנס הגדול ביותר, ואפילו יותר ממציאת פח השמן?.

ועוד יש לשאול, למה בברכת על הניסים שתקנו חכמינו ז"ל לומר בתפילת העמידה, וכמו כן בברכת המזון, לא מוזכר כלל וכלל, את הנס של מציאת פח השמן, אלא רק את הנצחון של היהודים על היוונים, הרי אם חכמינו ז"ל תקנו להדליק נרות חנוכה, זכר למציאת פח השמן, אם כן היה מתאים מאוד, שבברכת על הניסים, יהיה מוזכר גם

הודאה על מציאת פח השמן, ולמה לא הוזכר את מציאת פח השמן, ורק הזכירו את הנצחון של היהודים על היוונים?.

ועוד יש לשאול, שבסוף ברכת על הניסים, לאחר שמודים להקב"ה על הנצחון של עם ישראל על היוונים מסיימים ואומרים בזה הלשון, "ואחר כך באו בניך לדביר ביתך, ופינו את היכלך, וטיהרו את מקדשיך, והדליקו נרות בחצרות קדשיך", הרי בבית המקדש מלבד המצוה של הדלקת המנורה, היו עוד הרבה מצוות, כגון הקרבת הקרבנות, לחם הפנים ועוד, אם כן למה הדגישו חכמינו ז"ל, דווקא את מצות הדלקת המנורה בבית המקדש, שנעשתה מיד לאחר שטיהרו את בית המקדש?.

כדי לענות על שאלות אלו נקדים את דברי הרמב"ם בפרק י"ד הלכה י"ב בהלכות חנוכה שכתב וזה לשונו: מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאוד, וצריך האדם להזהר בה כדי להודיע הנס, ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו, אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו, ולוקח שמן ונרות מדליק, עד כאן לשון הרמב"ם.

 

הנה בדברי הרמב"ם הללו רואים אנו, עד כמה מצות נר היא חשובה מאוד, שעד כדי כך, שאפילו עני שכל פרנסתו היא אך ורק מן הצדקה, מכל מקום צריך הוא למכור כסותו ועל ידי זה יקנה נרות ויקיים מצות נר חנוכה, ויש להבין למה רק לגבי מצות נר חנוכה יש חיוב כל כך גדול, למכור את כסותו, בשביל לקיים את מצות ההדלקה של נר חנוכה, מהו המיוחד שיש בהדלקת נר חנוכה, מה שלא נמצא כדבר הזה בשאר המצוות ?, ועוד יש להבין, למה הרמב"ם אומר שמצוות הדלקת נר חנוכה היא חביבה עד מאוד, מה החביבות המיוחדת שיש במצות הדלקת נר חנוכה, מה שלא מצינו בשאר המצוות?.

התשובה לשאלות אלו טמונים, בזה שנתבונן ונעמיק, במצות הדלקת המנורה בבית המקדש, לשם מה הוצרך להדליק מנורה מדי יום  ביומו בבית המקדש?, כי הרי הדלקת המנורה לא היתה מטרתה לכפר על עוונותיהם של עם ישראל, כי זה היה בהקרבת הקרבנות, ומה מסמלת לנו המנורה בבית המקדש?

הנה הגמרא במסכת בבא בתרא דף כ"ה עמוד ב' אומרת, "הרוצה שיחכים ידרים", זאת אומרת, שמי שרוצה לקבל חכמה מאת ה', כשהוא מתפלל תפילת העמידה, צריך שיכוון את עצמו קצת לצד דרום, ולמה דווקא לצד דרום אומרת הגמרא, כי בצד דרום היה מונחת המנורה בבית המקדש, נמצאנו למידים מדברי הגמרא, שהמנורה בבית המקדש תפקידה היה להשפיע על עם ישראל שיהיה להם חכמה, ולכך נתן לנו הקב"ה את מצות הדלקת המנורה מידי יום ביומו בבית המקדש, וכל זה על מנת, שהעבודה בהדלקת המנורה, הוא ישפיע חכמה על עם ישראל, וילמדו תורה בבהירות ובהבנה.

ועוד אומרת הגמרא במסכת ברכות דף נ"ז עמוד א', הרואה שמן זית בחלום, יצפה לחכמת התורה, רואים אנו ששמן זית הוא דבר שמסמל חכמה, אם כן יובן לנו היטב, למה את המנורה בבית המקדש שהיא משפיעה חכמה לעם ישראל, צריכים להדליק בשמן זית, כי שמן זית גם הוא מסמל לחכמה.

 

אם כן נמצאנו למידים, שהתפקיד של המנורה, בבית המקדש, לא היה דבר שולי, אלא ההפך הגמור, הוא היה דבר מרכזי ביותר, שכן על ידי עבודת המנורה בבית המקדש, היא השפיעה חכמה על עם ישראל, וכתוב בספרים הקדושים, שמי שהיה מתקשה באיזה דבר בלימוד התורה, כשהוא היה מסתכל במנורה, הסתכלות זו השפיעה עליו להבין יותר טוב את הלימוד שהוא לומד.

והנה כשהיונים באו להלחם בעם ישראל, מלחמתם בעם ישראל לא היתה מלחמה פיזית, כמו שהיתה בזמן פורים כשהמן הרשע נלחם בעם ישראל, אלא מלחמתם היתה מלחמה רוחנית, שכן מטרתם היתה "להשכיחם תורתך", זו היתה מטרת היונים, ובאמת אם עם ישראל היה נכנע להם, לא היתה שום סיבה לעם ישראל להלחם נגדם, ונמצא שהנצחון האמיתי של עם ישראל, הוא בזה שהיונים לא הצליחו במזימתם להשכיח את עם ישראל מתורתו.

בזה נבין היטב, למה הדגישו חכמינו ז"ל בברכת על הניסים, את ההדלקת המנורה בבית המקדש, כי המנורה שהיא מסמלת את חכמת התורה, היא היא שהפריעה ליוונים, לכן כשעם ישראל ניצח את היוונים, הנצחון האמיתי הוא, הדלקת המנורה, שמסמלת יותר מכל את חכמת התורה.

לכן כשחז"ל הזכירו בברכת על הניסים את הדלקת המנורה, לא היה צורך להזכיר את מציאת פח השמן, כי הדלקת המנורה, היא התכלית של מציאת פח השמן, ולכן חז"ל כשרצו לעשות זכר לנס חנוכה, הם עשו זאת על ידי הדלקת נר חנוכה, כי ההדלקה מזכירה לנו את המנורה בבית המקדש, שהיא סמל החכמה של התורה, וזהו בעצם המלחמה המרכזית של היוונים בעם ישראל, והדלקת המנורה היא סמל הנצחון האמיתי של עם ישראל ביוונים, שכן היא מסמלת את חכמת התורה.

ולכן הרמב"ם אומר שמצות הדלקת נר חנוכה חביבה היא עד מאוד, ולמה?, כי הדלקת נרות חנוכה זכר להדלקת המנורה בבית המקדש, שהיא סמל לחכמת התורה, הוא הדבר הנעלה ביותר שיש לעם ישראל, כי עם ישראל יחודו משאר כל העמים הוא אך ורק בתורה שניתנה להם, ולא בדבר אחר, לכן מצות הדלקת נר חנוכה היא חביבה עד מאוד.

ומדברים אלו יש לנו ללמוד ולקחת מוסר, שבימים אלו הלא הם ימי החנוכה, שבהם רצו היוונים לעקור את עם ישראל מתורתו וממנהגיו, יש לנו להתאמץ ולהתחזק ביתר עוז, בלימוד תורתנו הקדושה, ובהליכה בדרכי התורה, יעזור הקב"ה לכל אחד ואחד, להתחזק בדרך התורה, אמן